הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
ענף ההייטק בצל עידן הקורונה: הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי - דוח מבקר המדינה 70א
יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה:
"ענף ההייטק נמצא בנפילה חופשית"
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח:
"בסיום משבר הקורונה, ענף הייטק יהיה זה שיוכל להוציא אותנו מהבוץ - צריך לתכנן כבר עכשיו את היום שאחרי"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום [שני] לדון בהתמודדות ענף ההייטק נוכח מגפת הקורונה והשלכותיו הרבות על התחום.
בפתח דיון הוועדה הובאו ע"י אנשי משרד מבקר המדינה הנתונים מדו"ח מבקר המדינה האחרון ממרץ בשנה זו המצביע על כך שהיקף ההשקעות הזרות בחברות ההיי-טק בישראל ותלותן בהשקעות אלה מחייבים את הגופים הרלוונטיים לבחינה מעמיקה של נושא זה ובכלל זה לבחינת כלים שייתנו מענה אסדרתי, אם יצומצמו ההשקעות הזרות בתעשיית ההיי-טק הישראלית – המצב בו ישראל כעת עומדת.
לינק לדו"ח המלא בעניין: https://did.li/JZZHw
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "נאמרו בוועדה דברים מדאיגים מנציגי התעשייה ורשות החדשנות. דובר פה על ענף שהוא בנפילה חופשית. לזה צריך להוסיף סכנות נוספות שהוזכרו כאן. לדוגמה: תחום היצוא בהייטק. בעולם שעומד להתכנס בתוך עצמו בגלל המשבר הכלכלי ומלחמות הסחר, זה נמצא בסכנה. ההסתכלות צריכה להיות בשלב הבלימה שבו אנחנו נמצאים, ולנצל את ההזדמנות כדי להכשיר אנשים מהאוכלוסייה החרדית והערבית. יש לנצל את הקושי בקורונה לתכנית הכשרות עשירה שתגדיל את כמות האנשים שמסוגלים לעבוד בתחום החדשנות וההייטק, והם כבר ימצאו את הדרך לענפים שיצמחו עם סיום המשבר. בנוסף, צריך לבדוק טוב את נושא הרגולציה והשקעות מקומיות. אנחנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשהייטק הישראלי יכול למשוך את הכלכלה מהבוץ כי בצד השני של המשבר, ההייטק יהיה הענף שיכול לקדם אותנו.
יו"ר הוועדה, אמר בדיון כי "במקום לחבר את ההשכלה הגבוהה עם משרד המים, היה צריך לחבר אותה עם משרד המדע והטכנולוגיה, מכיוון שההשכלה הגבוהה מקומה לא במשרד החינוך - יש יותר קשר בין מדע וטכנולוגיה להשכלה הגבוהה מאשר בין לימודים בכיתה ג׳ להשכלה הגבוהה".
ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, הציג בוועדה נתונים מדאיגים על ענף הייטק בעידן הקורונה: "המצב היום הוא פגיעה בכוח אדם. שיעור הפיטורים הגיע ל-7 אחוז, פגיעה במכירות פגיעה בהשקעות. אנחנו נמצאים כרגע בנפילה חופשית. כשפרץ משבר הקורונה יצאנו ב'קול קורא' לחברות. קיבלנו קרוב ל-800 בקשות לסיוע תוך שבועיים בלבד. חודש אחרי כבר נתנו ל-78 חברות 52 מיליון כדי להתמודד עם בעיות הקורונה. האוצר נתנו 600 מיליון ש"ח ע"מ לסייע להתמודדות עם הקורונה ולאחמ"כ נקבע עוד 500 מיליון ₪. חברה יכולה לקבל תוך 4 שבועות סיוע אם היא מראה שאין לה יכולת לשרוד עד סוף הקורונה. מתוך ה-500 מיליון יצאו כבר קרוב ל-200 מיליון ₪ ועוד 300 יצאו עד סוף אוגוסט. יש הסכמה עם האוצר שאם נסיים את ה-500 עד סוף אוגוסט, ישקלו להוסיף עוד 250 מיליון ₪".
ד"ר צבי מרום, יו"ר הנשיאות של איגוד ההייטק הישראלי, התריע אף הוא ממצב מדאיג בעקבות הקורונה: "מרבית הכנסות ההייטק הישראלי הם מבעלות אמריקאיות וזה נותן להעביר את התעשייה מכאן. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא שהיא אי והוא לאט נסחף מיבשת הכלכלה העולמית. יש בעיה רצינית עכשיו בעולם של ביקושים ומדינות רוצות להיות יותר עצמאיות ובכך הן מקצצות בייבוא. מהר מאוד אנחנו מרגישים זאת בירידות בביקוש של לקוחות לעבודות. וכשאין עבודות, יותר ויותר אנשים יוצאים לחל"ת ומפטרים אותם".
מנכ"ל חב' מלאנוקס, אייל וולדן: "המדינה צריכה להמשיך לדאוג לתשתית גבוהה של חינוך טכנולוגי. שר ההשכלה מעוניין להסיט כסף מהאוניברסיטאות למכללות ולדעתי זו טעות. אנחנו מגייסים מכל המגזרים אבל אלו שייתנו את היתרון הטכנולוגי ואלו שינהיגו ויובילו בהייטק אלו בוגרי המוסדות הגבוהים באוניברסיטאות. אנחנו מגייסים גם מהמכללות השונות ולהם אנו עושים אימון תוך כדי התעסוקה ע"מ שיגיעו לרמות שאנחנו רוצים. אם נלך לבינוניות ונשקיע ברובד הנמוך זה יהיה בכי לדורות. חייבים בתחום הטכנולוגי לדאוג למצוינות כלפי מעלה. בנוסף להשקעה במצוינות, המדינה צריכה לקחת ע"ע להביא גם גברים חרדים ולא להשאיר את פערי ההכשרה רק עלינו. בכלל, על המדינה להרחיב מאוד את ההשקעות בתחום בחינוך הערבי והדרוזי".
יזם ההייטק, דב מורן: "בהייטק, כל העולם רץ קדימה וישראל רק הולכת קדימה. בעיה מרכזית נמצאת בקרנות הון סיכון שזה הדלק המניע את גלגלי התעשייה של ההייטק. יש מעט מעוד כסף ישראלי שם. המוסדיים בישראל אינם משקיעים אנליסטים במחקר. אף אחד לא יודע איפה כספם נמצא. יצרנו סיטואציה מטורפת שהגופים שמנהלים את כספינו אין להם תמריץ לעשות עבודה טובה לבעלי הכסף ולכן הם לא משקיעם בהייטק כי השקעה כזו דורשת מחקר ומעקב. בנוסף, גם המדינה מעמיסה קשיים דוגמת תשלום מעמ - כך שכסף ישראל יותר יקר ורוב ההנאה מההצלחות היא של המשקיעים והם בעיקר ממדינות זרות. המדינה צריכה לחשוב איך לעודד קרנות שמשקיעות בתחום ההייטק"
פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן גוריון: "תמיכה בהענקת תשתיות מחקר יכולה לסייע להגדיל את הסגל ומכך את מספרי הסטודנטים למקצועות ההייטק. הקשיים הם בחלקם רגולטוריים בין האוניברסיטאות לות"ת אבל חסרים חברי סגל בתחומים של ההייטק במתמטיקה ופיזיקה. רוב הכסף שמושקע בתעשיית ההייטק, משוקע בפיתוח ופחות במחקר וככה נתקלים בקשיים בהעברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה".
נועה שוקרון, רפרנטית תעשייה והשכלה באג"ת באוצר: "בכל מדד שיש לנו בהשוואה לענפים אחרים, ענף ההייטק הוא שנפגע הכי פחות בקורונה. עם זאת, משרד האוצר רואה את החשיבות של הענף כקטר צמיחה והוקצו 1.2 מיליארד ₪. ניצלנו את משבר הקורונה כדי לפתור משהו שהוא הרבה יותר עמוק בכל נושא כוח האדם - יש תכניות שאנחנו נקדם עכשיו בנושא במסגרת התוכנית הכלכלית".