חומר רקע

נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית והמענים הניתנים להן כתיבה: ד"ר נורית יכימוביץ-כהן אישור: יובל וורגן, ראש צוות "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת כ"ח בכסלו "תשע ז 28 בדצמבר2016 הכנסת, מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm מוגש ל וועדה לזכויות הילד ולוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן ה עניינים תמצית 1 מבוא 5 1 .מאפייני הנערות והצעירות בסיכון בחברה הערבית בישראל 5 2 .נתונים על נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית 8 2.1 . נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית המטופלות על ידי גורמי הרווחה 10 3. מענים שמשרד הרווחה נותן לנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית 13 3.1 . מענים במסגרת הקהילה 14 3.1.1 . שירותים במסגרת לשכות הרווחה 14 3.1.2 . בית חם לנערות וצעירות בסיכון ובמצוקה 14 3.1.3 . תכנית מנטורינג – נערות למען נערות 15 3.1.4 . מרכז עד"י 15 3.1.5 . תכנית צל"ש 15 3.1.6 . קבוצות סל"ע ידידים 16 3.1.7 . תכניות תעסוקה 16 3.1.8 . תכנית "בשבילי" 16 3.1.9 טיפול בנפגעות תקיפה מינית 17 3.1.10 . טיפול בהתמכרויות 17 3.1.11 . מסגרות השירות לשיקום נוער 18 3.1.12 . מענים במסגרת 360 -התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון 20 3.2 . מענים מחוץ לקהילה 22 3.2.1 . מקלט חירום לנערות וצעירות 21 3.2.2 . הוסטל לצעירות בחברה הערבית 21 3.2.3 . דירת מעבר לנערות וצעירות 22 3.2.4 . פנימיות 23 3.2.5 . מעון נעול והוסטל של רשות חסות הנוער 24 4. מענים בתהליך הקמה על ידי משרד הרווחה 24 4.1 . מענים בקהילה, בתהליכי הקמה 24 4.2 . מענים מחוץ לקהילה, בתהליכי הקמה 24 5. תקציב הטיפול בנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית 5 2 6 .מעני משרד הרווחה לנערות וצעירות ערביות בסיכון – מבט מקומי 28 7 .קשיים בהקצאת כח אדם או ניצול תקציבים 29 8. איתור וטיפול בנערות ערביות בסיכון על ידי משרד החינוך 32 8.1 . נתונים על פעילות האגף לחינוך ילדים ונוער, לסיוע לנערות ערביות בסיכון 34 8.2 . פעילות אגף שפ"י למניעה ואיתור נערות ערביות בסיכון 36 9. תכניות לסיוע ,טיפול ומניעת תחלואה בנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית – תגובת משרד הבריאות 8 3 10 . תכניות המשרד לביטחון הפנים לסיוע ומניעת חזרה לפשיעה של בנערות וצעירות ערביות בסיכון 39 11 . טיפול בנערות ובצעירות ערביות בסיכון על ידי שירותי המבחן 40 11.1 . הטיפול בנערות בסיכון על ידי שירות המבחן לנוער של משרד הרווחה 40 11.2 . הטיפול בצעירות בסיכון על ידי שירות המבחן למבוגרים של משרד הרווחה 40 12 . הנגשה תרבותית ושפתית של המענים לנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית 1 4 12.1 . הנגשה שפתית 41 12.2 . הנגשה תרבותית 42 12.3 . התאמה תרבותית ושפתית של תכנית הרווחה החינוך והבריאות לנערות וצעירות ערביות 43 13 .פעילות פרלמנטרית בעניין נערות וצעירות ערביות בסיכון 3 4 נספח – החלטות ממשלה ודוחות בעניין נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית 47 עמוד 1 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת ן יפעת שאשא ביטון, יושבת- ראש הוועדה לזכויות הילד, ו עאידה תומא סלימאן, יושבת- ראש .הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי המסמך עוסק במענים הניתנים לנערות (ב נות18-13 ) ולצעירות (ב נות25-18) מהחברה הערבית ש הן על רצף מצבי הסיכון, המצוקה, המשבר והסכנה. מצבים אלו נובעים ממציאות חיים היוצרת ומחריפה את בעיותיהן ו מקשה את ,השתלבותן במערכות חיים משפחתיות חינוכיות, קהילתיות וחברתיות. מציאות כז את גם טומנת בחובה סכנה לדחייה, ניכור, אלימות מינית, פיזית או רגשית, הזנחה, ניתוק ממערכות, אי- מיצוי זכויות ותנאי חיים שאינם מאפשרים.התפתחות מיטיבה נושא הנערות והצעירות הערביות בס יכון עלה לדיון בוועדות בכנסת כמה פעמים בשנים האחרונות, ו נזכר גם בהחלטות ממשלה ובדוחות מבקר המדינה . עיקרי הדברים העולים ב מסמך:  על-פי משרד הרווחה, נערות (ב נות 18-13 )וצעירות (ב נות 25-18 ) בסיכון הן רווקות שהתנהגותן מתאפיינת ב הרס עצמי, נ תונות בהידרדרות או בסכנת הידרדרות וחוו אירועים טראומתיים– נפשיים, רגשיים .וחברתיים הן סובלות מ קשיים באחד התחומים האלה או יותר ,: התחום האישי, המשפחתי, תחום ההשכלה .התעסוקה, מיצוי זכויות ושפה נערות וצעירות עם מוגבלות שכלית- ,התפתחותית מכורות לסמים או לאלכוהול או ס ובלות ממחלת נפש אינן נכללות ב קבוצה זו.  על- פי דוח של מכון ברוקדייל משנת2011 ,כ- 23% מהילדים ובני הנוער הערבים הוגדרו בסיכון – כ- 60% בנים וכ- 40% בנות. מ מיפוי שנערך במסגרתº360 – ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון עולה כי מספרן של הנערות הערביות בסיכון היה בעת המיפוי13,465 (המיפוי נערך בשני גלים, בשנים2010-2009 ו בשנים 2014-2013 ) . אין לנו.נתונים על מספר הצעירות בסיכון בחברה הערבית  משרד הרווחה מטפל ב נערות וצעירות בסיכון באמצעות כמה יחידות במשרד, ואין גורם המנהל את המענה הניתן להן בראי י ה כוללת . כמו כן, אין גורם ש אוסף את הנתונים על מספר הנערות והצעירות ש מקבלות .שירות ועל התקציבים המוקצים למטרה זו ,לפיכך הנתונים המספריים על שירותי המשרד שיוצגו במסמך זה מבוססים על שני מקורות עיקריים: מערכת התשלומים של משרד הרווחה ודיווח של ,השירות לנוער .צעירים וצעירות  על-פי נת ,וני מערכת התשלומים של משרד הרווחה בשנת2015 קיבלו 4,488 נערות וצעירות ערביות מענ ה ממשרד הרווחה. המענה השכיח וה עיקרי( היה בית חם1,432 נערות וצעירות, כ- 32% ממקבלות המענ ה ) ואחריו מועדונית– 772 צעירות (כ- 17%). עם זאת, כ- 59% מתקציב המשרד שהופנה לטיפול באוכלו סייה זו שימשו למימון פנימיות , אף ש מענה זה נחשב רצוי פחות בחברה הערבית, היות שהוא כרוך בהרחקת הנערות והצעירות מביתן.  כאמור, מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנת2015 קיבלו 4,488 נערות וצעירות ערביות בסיכון מענה ממשרד הרווחה. באותה שנה מספר הנערות והצעירות בסיכון שקיבלו מענה בחברה היהודית היה11,735 – פי- 2.6 ,ממספר הערביות. עם זאת התקציב שהוקצה לטיפול בכלל הנערות והצעירות היהודיות היה כ- 900 מיליון ש"ח, לעומת כ- 200 מיליון ש"ח לנערות וצעירות ערביות (פי- 4.5 ). בשנה זו הסכום הממוצע שהושקע ב כל מטופלת היה כ- ,000 45 ש" ח באוכלוסייה הערבית וכ- ,000 77 ש"ח באוכלוסייה היהודית – ה פרש של כ- 40% . יי תכן שהסיבה לכך היא שיעור שימוש.שונה במענה הפנימייתי, שעלותו גבוהה  המענים של השירות לנוער , צעירים וצעירות מחוץ לקהילה .הם מקלט חירום, הוסטל ודירת מעבר הם נועדו תת ל .למטופלות סביבת מגורים בטוחה, טיפולית ותומכת המענים הניתנים במסגרת הקהילה הם טיפול פרטני וקבוצתי במסגרת לשכות הרווחה )(מרבית המטופלות מקבלות מענה זה , בתים חמים, ת ו כנית מנטורינג, מרכז עד"י, ת ו כנית צל"ש, קבוצות סל"ע – ידידים, ת ו כניות תעסוקה, ת ו כנית"בשבילי" ומרכזי טיפול לנפגעות תקיפה .מינית ל מטופלות בה ם מוצעים העצמה אישית, הכשרה, תעסוקה ו חברה, וב שעת עמוד 2 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע הצורך גם סיוע נפשי ועזרה פרטנית. במסמך יוצגו ה מענים ה אלה ויובאו נתונים על מספר המטופלות מהחברה הערבית בכל אחד מהם , לפי הדיווח של( השירות על סמך )ספירה ידנית . כמו .כן, יובא מידע על תקצובם  בבחינת תקציבי השירות לנוער, צעירים וצעירות ל שנת2015 עולה כי מרבית התקציבים מנוצלים במלואם ואף בחריגה (התקציבים המיועדים לנפגעות תקיפה מינית, בתים חמים, מסגרות בקהילה ומסגרות חוץ- .)ביתיות  המענים שניתנים :במסגרת שירותים אחרים של משרד הרווחה o פנימיות הן מענה חוץ- ביתי שמפעיל הש ירות ל ילד ו ל נוער . יש שתי פנימיות המיועדות לנערות ערביות ו- 11 פנימיות המיועדות לחברה הערבית ששוהים בהן בנות ובנים. בעת כתיבת המסמך התגוררו 423 נערות ערביות בפנימיות אלו, כ- 60% מהן במחו ז הצפון וכ- 29% במחוז ירושלים. ל פ י משרד הרווחה, במזרח .ירושלים מערך הרווחה חלש ואין מענה מספק o השירות לשיקום נוער מפעיל מסגרות יום טיפוליות ,שיקומיות וחינוכיות: מפתן, מית"ר ומפתן משולב-מית"ר . כ- 70 נערות ערביות משתתפות במסגרות אלו במחוז הצפון וכ- 15 במחוז המרכז. בעת כתיבת המסמך אין פעילות של מסגרות אלו במחוז ירושלים והדרום. מתוכננ ו ת הרחב ה של הפעילות בצפון והקמת מסגרת בירושלים. o רשות חסות הנוער מפעילה מעון נעול ובו22 נערות ערביות ו הוסטל ובו16 .נערות ערביות o השירות לטיפול בהתמכרויות מטפל בכ- 30 נערות וצעירות ערביות בכל שנה . o שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים הם באחריות אגף תקון ב משרד הרווחה. בשנת2015 הופנו לשירות המבחן לנוער172 נערות ערביות בנות18-12 . מקצתן הופנו( לטיפול בקהילה25 נערות, כ- 14% מהנערות שהופנו לשירות). שירות המבחן למבוגרים הו א חלק ממערכת אכיפת החוק, ומטרתו לשקם עוברי חוק בקהילה, לפקח עליהם ולצמצם חזרה לפשע. בכל שנה מופנות לשירות כ- 80 צעירות ערביות ב נות29-18 (כ- 15 ב נות21-18 והשאר בנות29-22 .) משירות המבחן לנוער נמסר כי חסרות תו כניות בכלל, ובחברה הבדו תיא בפרט. משירות המבחן למבו גרים נמסר שיש קושי בגיוס קציני מבחן ערבים, ב ייחוד .בירושלים ובדרום הארץ  בעת כתיבת המסמך משרד הרווחה מקים מענים נוספים ב עבור נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית : מעגלי בנות, הרחבת השילוב בשירות אזרחי ו יחידות נוספות לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ב עבור החברה הערב ית. נוסף על כך, על- פי תשובת המשרד על ,פנייתנו מענה ודי ע יי לחברה הערבית נ תון בשלבים ראשוניים של פיתוח ו של מיפוי צרכים.  בשנים2011 - 2015 קיבלו מענה בת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון6,926 נערות ערביות בסיכון . סוג המענה העיקרי שניתן להן היה טיפול רב- תחומי בקהילה– 3,060 נערות (כ- 44% .)מהנערות שקיבלו מענה סוג מענה מרכזי נוסף היה התערבות רגשית-חברתית בבית-הספר, שקיבלו969 נערות, שהן כ- 14% .מהנערות .שאר הנערות שולבו במענים מסוג אחר  מדוח של הת ו כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון עולה כי במסגרת הת ו כנית ניתנת העדפה לאוכלוסייה הערבית (בנים ובנות כא חד); העדפה זו באה לידי ביטוי בבחירת ה י ישובים הכלולים בת ו כנית ובבחירת שיטת התקצוב , שבה ,ההקצאה לכל ילד (כאמור הן בנים והן בנות) ביישוב ערבי גדולה בכ- 14% מ שהיא ביישוב .יהודי ו בת כנית ניתנו לרשויות המקומיות סמכות ואח ריות לבחור את המענים המתאימים לאוכלוסייה .המקומית מתוך מאגר של מאות תוכניות שפותחו בשנים האחרונות לא נמסרו לנו נתונים נפרדים על תקציב המענים לנערות ו בת כנית הלאומית. הת ו כנית הלאומית אינה יכולה לספק מידע זה, היות שהתקצוב נעשה לפי מענים, ורוב המענים משרתים נע רות ונערים כאחד.  חלק גדול מ שירותי הרווחה ניתנים דרך הרשויות המקומיות . מרכז המחקר והמידע של הכנסת הפיץ שאלון ב- 82 .רשויות מקומיות ערביות בעניין המענים הניתנים לנערות וצעירות ערביות בסיכון13 מ- 15 הרשויות עמוד 3 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע שענו על השאלון טענו כי המענים אינם מספיקים לצרכים העו לים מן השטח . מ ה תשובות של הרשויות עלה שדרושה ,הוספת בתים חמים, קבוצות העצמה, מענים לצעירות, הכשרה מקצועית, שילוב בתעסוקה מועדונים חברתיים, מרכזי הדרכה ל הורי ם למתבגרות, סדנאות העלאת מודעות והדרכה לזוגיות, דירת חירום, קו חם לנערות במצוקה, טיפולים בתחום הפסיכולוגיה הקלינית, טיפול בנפגעות תקיפה מינית, טיפול .לנוער אחרי ניסיונות אובדניים ותנועות נוער  הקשיים שמנו הרשויות המקומיות הם בין השאר קשיי ם תקציביים, מחסור ב כו ח אדם, אי-הפעלת ת ו כניות רווחה בחברה הערבית, דימוי שלילי של קבלת טיפול מ.שירותי הרווחה ומחסור בפרויקטים לצעירות  כאמור, לפי הרשויות , חלק מן הקשיים ב טיפול בנערות ובצעירות ערביות בסיכון נובעים משיטת משרד הרווחה לתקצוב המענים של המ שרד באמצעות הרשויות המקומ יות .בין היתר נ טען כי יש רשויות מקומיות קטנות ש אינן מתוקצבות היות שהן אינן עונות על הקריטריונים ל קבלת תקציב .קשיים נוספים הם מחסור חו בכ אדם ,ברשויות המקומיות בעיקר בעובדים סוציאליים ובעיקר באזור הצפון ובאזור הדרום .  ב משרד החינוך שני אגפים פועלים למען נערות בסיכון: האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון והשירות הפסיכולוגי- .)ייעוצי (שפ"י  .פעילות האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון מתמקדת במניעת נשירה גלויה וניתוק ממערכת החינוך בשנת תשע"ו ט י פלו קציני ביקור סדיר ב- 4,086 נערות ערביות, ו ביחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ט ופלו 965 נערות המתגוררות ביישובים ערביים ( במסמך יובא פירוט של מספר הנערות המשתתפות בת ו כניות שהוזכרו לעיל בפילוח לפי מחוז או לפי יישוב). נוסף על כך טופלו ביחידות לקידום נוער נערות ערביות המתגוררות ביישובים מעורבים, אולם אין נתונים על כך. בשנת תשע"ו למדו בת ו כנית היל"ה להשלמת השכלה286 ;נערות ערביות רבות מהן נשרו מלימודים סדירים בכיתה ט', י"א או .י"ב  פעילות אגף שפ"י ל איתור נערות ערביות בסיכון ולטיפול בהן נע שית באמצעות ות כניות מניעה במסגרת התוכנית""כישורי חיים בתחומים ה אלה : חברות וזוגיות ללא אלימות; מיניות ומניעת פגיעה מינית; מניעת התאבדויות; מניעת שימוש לרעה בסמים, אלכוהול וטבק. אגף שפ"י מפעיל גם ות כניות טיפול לתלמידים ותלמידות בסיכון המאותרים בבית-הספר ; בת ו כנית"עוצמה" ו (ת כנית קצרת טווח לטיפול בנוער עם בעיות התנהגות) מטופלים מדי שנה כ- 300 תלמידות ו תלמידים בחברה הערבית; בת ו כנית אופ"י (לטיפול בנוער המשתמש בטבק, סמים ואלכוהול) פעלו בשנת תשע"ו26 קבוצות בחברה הערבית ובהן207 תלמידות ותלמידים. משרד החינוך לא מסר נתונים על מספר הבנות הערביות שהשתתפו בת ו כניות של שפ"י. במסגרת ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בס יכון משרד החינוך מפעיל כ- 100 חדרי שלווה. בכל שנה מטופלות בת ו כנית כ- 1,200 נערות ערביות בסיכון (מספר זה שונה מ המספר שנמסר מהת ו .)כנית הלאומית  ,לדברי משרד הבריאות במערכת הבריאות אין ת ו כניות יי ע ודיות לנער ות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית וכמעט אין שירותי טיפול ייעודיי ם לנפגעי אלימות במשפחה ותקיפה מינית , למעט מרכזים אקוטיים לנפגעות תקיפה מינית בבתי- חולים .וניידות למזעור נזקי הזנות  המשרד לביטחון הפנים מסר כי הוא אינו מפעיל ת ו ,כניות לסיוע ל טיפול ו ל מניעה של חזרה לפשיעה בעבור .נערות וצעירות ערביות בסיכון עם זאת, במש רד פועלים שני גופי מניעה– גא ף"מצילה" והת ו כנית" עיר ללא אלימות" – והם מפעילים ת ו כניות ל מאבק באלימות כלפי נשים, מניעת חיזור אלים ות ו כניות כלליות כמו .מדריכי מוגנות וסיירות הורים המשרד לביטחון הפנים הו א אחד השותפים בת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. במסגר ת זו הוא מפעיל ת ו כניות ב- 27 .יישובים ערביים תקציב ו הת כניות הוא כ-2 מיליון ו- 609,000 ש" .ח כ- 70% מהתקציב ממומן על-ידי ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון והשאר– על- ידי הרשויות .המקומיות וגורמים אחרים במסמך יובא מידע על ת ו .כניות אלו  כאמור, מן המיפוי שנערך במסגרת הת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון עלה כי בעת המיפוי היו בחברה הערבית כ- 13,500 נערות בסיכון. אף כי במסגרת הכנת המסמך התקבלו נתונים מכמה גורמים ממשלתיים (ו בראשם הת ו ,כנית הלאומית ומשרדי הרווחה והחינוך) על מספר הנערות שקיבלו מענה בשנים האחרונות עמוד 4 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע אין בא פשרותנו להעריך את שיעור הנערות ששולבו במענים ב כלל ה נערות בסיכון שאותרו . הסיבות :העיקריות לכך אין אפשרות להצל י ב נתונים של מקורות שונים; ה הגדר ות של טווח הגילים בחלק מן הנתונים על מקבלות השירות שונות . מכאן אי ש- אפשר להעריך על בסיס הנתונים הקיימים מה שיעור הנערות והצעירות בסיכון בחברה הערבית שלא שולבו בשנים האחרונות באף אחד מהמענים הנסקרים.  סוגיה מרכזית העולה מסקירת הנושא היא הצורך בהנגשה שפתית ותרבותית של השירות הניתן לנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית והדרכים להנגשת ה שירותים שנותנים משרדי הממשלה . על-פי מש רד הרווחה, ההנגשה נעשית ב עצם העסקתם של עובדים סוציאליים דוברי השפה הערבית. כמו כן, המשרד ציין את המענה היי ע ודי לחברה הערבית שהוזכר לעיל, הנ תון בשלבי פיתוח. עם זאת, על- פי גישה אחרת, הנגשה תרבותית כרוכה ב התייחסות מעמיקה ורחבה למאפיינים של החברה הערבית. גישה זו מקדמת שימוש מושכל במאפיינים אלו לשיפור מצבן של הזקוקות לסיוע בקרב הנערות והצעירות הערביות בישראל. משרד הבריאות אינו מפעיל תו כניות ייעודיות לנערות, לצעירות או לחברה הערבית, אך הוא מחויב להנגשה שפתית על- פי ונ.הלי המשרד משרד החינוך מפעיל ת ו כניות מניעה מותאמות מבחינה תרבותית לחברה הערבית, וכן ת ו כניות טיפול המותאמות אישית לנערות. המשרד לביטחון הפנים אינו מפעיל ת ו.כניות המותאמות לחברה הערבית  במסמך נסקרת פעילות פרלמנטרית בנושא נערות וצעירות בסיכון ב חברה הערבית בוועדה לקידום מעמד האישה, בוועדת העבודה, .הרווחה והבריאות ובוועדה לזכויות הילד מסקירה זו עולה כי נושא הנערות והצעירות בסיכון בחברה הערבית עלה על סדר- יומן של ועדות הכנסת כמה פעמים בעבר. היו נושאים שעלו תדיר, למשל מחסור בתקציב, מחסור בכ וח ( אדם ש ממנו נובע ה ,)קושי באיתור הנערות והצעירות בסיכון המימו ן התואם ש משרד הרווחה דורש והתאמה תרבותית ושפתית של השירות שמקבלות הנערות והצעירות .מהחברה הערבית  במסמך נסקור החלטות של ממשלת ישראל הנוגעות לקידום הטיפול בנערות וצעירות ערביות בסיכון , שרובן עוסקות ב הקמ ה בו תקצוב של ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. בעת כ תיבת המסמך החליטה הממשלה ל פתח תוכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– תוכנית"יתד". בהחלטת ממשלה אין דיון נפרד ב וצ רכיהן של צעירות. האוכלוסייה הערבית מוגדרת בהחלטה זו כאוכלוסייה בעלת סיכוי גבוה .להיות בסיכון עמוד 5 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע מבוא על- ה פי הגדר ה ב תקנון עבודה סוציאלית של משרד הרווחה, 1 נערות וצעירות במצוקה הן בנות13 - 25, רווקות , ו התנהגותן מתאפיינת ב הרס עצמי ו הן נתונות בהידרדרות או בסכנת הידרדרות וחוו אירועים טראומתיים – נפשיים, רגשיים וחברתיים(לא נכללות בקבוצה זו ילדות וצעירות עם מוגבלות שכלית-התנהג ,ותית מכורות לסמים או אלכוהול או מי ש סובלות ממחלת נפש .)נוסף על כך ,ב אוכלוסיית היעד נכללות בעלות אחד המאפיינים ה אלה או יותר : 1 .מי ש מערכת ה יחסים במשפחתה או בקבוצת השווים ;לקויה 2י . ה יתה או עודנה קורבן לפגיעה מינית או קורבן לאלימות במשפחה ומחוץ לה, ונוקטת אחד או יותר מדרכי ההתנהגות ה אלה : היפלטות חוזרת ממסגרות לימודי ם או תעסוק ה ;; שוטטות; בריחה מהבית; התחברות לחברה עבריינית קיום יחסי מין לא מובחנים לאורך זמן; הריונות חוזרים; שימוש מזדמן בסמים או ב אלכוהול; הפרעות אכילה; דיכאונות וניסיונות .אובדניים2 ע וד עולה מתקנון עבודה סוציאלית כי נערות וצעירות החשופות למצבי מצוקה במשפחה ובחברה מתקשות במילוי התפקידים המקובלים והאופייניים לבנות גילן. לנערות וצעירות אלו חסכים רגשיים ותפקודיים, ולעתים תכופות אין להן יכולת ליצור קשרים יציבים עם סביבתן הקרובה, ונפגם האמון .שלהן בשירותים העומדים לרשותן פעמים רבות ,הן חשופות ללחץ חברתי ומשפחתי כבד ואף לדחייה ו רובן קורבנות לאלימות מינית, פיזית או רגשית במשפחתן ומחו צה לה. הלחץ, תחושת הפגיעה והדחי י ,ה מחריפים את בעייתן של נערות וצעירות אלו פוגעים ב יכולתן להשתלב במערכות החברתיות.הנורמטיביות ומזרזים את הידרדרותן אל שולי החברה3 בפרסומי משרד הרווחה משמשים לחלופין ה ;"מונחים "נערות וצעירות בסיכון" ו"נערות וצעירות במצוקה .מונחים אלו מתארים את אותה אוכלוסיית יעד4 בהמשך המסמך נשתמש במונח נערות וצעירות בסיכון, אלא אם כן נצטט גורמים המשתמ שים במ ו ."נח "במצוקה במסמך נביא נתונים על נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית, נתאר מאפיינים שלהן, נסקור את המענים שמשרד הרווחה , משרד החינוך, משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים הו ,רשויות המקומיות מציעים להן את התקציבים המוקצים למטרה זו, וכן את מידת השימוש במענים ובתקציבים. נסקור פעילות פרלמנטרית והחלטות ממשלה הקשורות בנערות וצעירות בסיכון. נוסף על כך , נדון בצורך במענים המתאימים לחברה הערבית מבחינ ת ה שפ ותרבות. 1. מאפייני הנערות והצעירות בסיכון בחברה הערבית בישראל בתשובה על פנייתנו הציג מש רד הרווחה כמה מאפיינים של נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית המיוחדים להן, נוסף על מאפייני בני נוער בסיכון ב .חברה הכללית המשרד ציין כי מעמדה החברתי הנמוך של האישה ו חוסר ה שוויון בתחום התעסוקה וההשכלה (ו בעיקר)השכלה גבוהה בולטים בחברה הערבית יותר מאשר בחברה .הכללית5 נוסף על כך בחברה הערבית יש שיעור גבוה יחסית של נישואי בוסר, 6 ו לעתים המשפחה המורחבת מנצלת 1 ,תקנון עבודה סוציאלית הוא קובץ ההוראות ליישום מדיניות משרד הרווחה. משרד הרווחה תקנון עבודה סוציאלית , מדיניות הטיפול ,בנערות ובצעירות הוראה17.1 :, תאריך תחולה1 באפריל2008 . 2 .שם 3 .שם 4 ,ציפי נחשון, מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות, משרד הרווחה, שיחת טלפון19 ביו ,לי2016 . 5 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 6 הקביעה שנישואים הם "נישואי בוסר" היא סובייקטיבית, אולם הנתונים מלמדים שבשנת2013 הגיל הממוצע לנישואים ראשונים בישראל היה21.9 בקרב נשים ערביות ו- 26 ,בקרב נשים יהודיות. הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל , 2015 ,אוכלוסייה . כמו כן, בשנת 2006 היה בחברה הערבית שיעור גבוה של נישואים מוקדמים של נערות (נישואים לפני גיל17 ), של30.4 ל- 1,000 . השיעור היה גבוה במיוחד בנגב– 59.1 ל- 1,000 . בכל הארץ שיעור הנישואים לפני גיל17 היה34.3 ל- 1,000 ,בקרב מוסלמיות3.9 ל- 1,000 בקרב נוצריות ו- 24.6 ל- 1000 :בקרב דרוזיות. עאס אטרש, מכון יאפ"א סקרים ומחקרים, דוח מחקר בנושא נישואים בגיל צעיר בקרב הערבים עמוד 6 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע .נערות וצעירות לצורך פרנסת המשפחה7 על- ,פי המשרד ל חלק מהנערות והצעירות בחברה הערבית חסרים כישורי חיים בסיסיים, ,ובהם כישורי שפה8 הכנה לחיי נישואין, משפחה והורות , שמירה על( הבריאות למשל טיפולי י שינ)ים9 ו רישיון נהיגה. 10 ,כמו כן עוד מעלה המשרד את ה מתח שנוצר מהשתייכותן הכפולה של הנערות והצעירות הן לחברה מסורתית הן ל חברה מודרנית. ל פ י משרד הרווחה , הן עלולות להימצא "במצב של "דיכוי כפול – ה ן כבנות למיעוט הערבי והן כנשים בחברה מסורתית. 11 גורמים מקצועיים במשרד הרווחה ציינו כמה מאפיינים נוספים של נערות בסיכון מהחברה הערבית המשפיעים על אופן הטיפול ב הן . לדברי גב' דליה לב שדה, מנהלת ה שירות ל ילד ו ל נוער, האוכלוסי י ה הערבית אינה נוטה להוציא בנות מביתן למענ ה חוץ-ביתי, ועל כן יש לענות על צ ו רכי אוכלוסייה זו על-ידי פנימיות .יום12 לדברי 'גב ,טלי יוגב הממונה על המעונות ב מי נהלת רשות חסות הנוער, בחברה הערבית הוצאת הנערות מביתן למענים החוץ- ביתיים נדחית ע ד לשלבים ש ,בהם רמת הסיכון גבוהה מאוד והדבר מחייב על- פי רוב"התערבויות קצה" ( דהיינו מעון נעול). נוסף על כך, לעתים נשקפת ל נערות סכנה ב תיב ן מידי.בני משפחתן13 ,לדברי גב' אפרת לינקובסקי ,מפקחת ארצית בשירות לשיקום נוער14 רוב הנערות המטופלות בשירות מגיעות ממשפחות הסובלות מ קשיי תפקוד רבים: משפחות חד-הוריות שה מצב ה חברתי- כלכלי שלהן ,קשה ההורים מתקשים לתפקד ויש בהן אלימות ו הזנחה. הנערות בעלות דימוי עצמי נמוך, מופנמות וסובלות מתחושת בדידות ו חוסר .שייכות למשפחה ולקהילה לחלק מהנערות בסיכון יש לקויות למידה אשר לא אובחנו ולא טופלו; הישגיהן הלימודיים נמוכים מאוד והן נשרו ממ סגרות החינוך הנורמטיביות. בתחום ההתנהגותי- )חברתי, בצד אחד של הרצף יש נערות (בעיקר במרכז הארץ ת המ אפיינות בהתנהגויות סיכון כגון קושי בקבלת סמכות וחוקי מסגרת, שוטטות ו קשרים לא מובחנים עם נערים, ובקצה השני של הרצף יש ,נערות הסובלות מסגירות ובידוד שוהות בעיקר ב ביתן ואינן מנהלות קשרים חברתיים כלל. 15 ,מסיבות אלו צו רכי הנערות והצעירות בסיכון בחברה הערבית מתרכזים בכמה תחומי חיים: 16  בתחום האישי והמשפחתי – התמודדות עם קשיים רגשיים, צורך בפיתוח כישורים אישיים וחברתיים, הכנה לבניית קשר זוגי, חינוך מיני, הדרכה על הורות ועוד;  השכלה – עזרה בהכוונה ללימודים, השלמת בחינות בגרות והשתלבות ב מסגרות השכלה;  תעסוקה – הכשרה מקצועית, התאמת ההכשרה לצ ו רכי האזור, פיתוח כישור ים להשתלבות בעולם התעסוקה וסיוע במציאת עבודה; 17  מיצוי זכויות – ייעוץ, הכוונה וסיוע ב השתלבות במענים שיש בקהילה, וכן מיצוי זכויות ב משרדי ממשלה; בישראל , 2011. מקור הנתונים במחקר: ח'מאיסי ראסם וגר ,)א רמסיס (עורכים ספר החברה הערבית בישראל ,, מכון ון ליר2011 . .לא עלה בידינו למצוא נתונים מעודכנים יותר 7 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 8 על- פי הסקר החברתי של הלמ"ס משנת2011, כ- % 58 מהנשים הערבי ות מדברות עברית בעבודה; כ- % 55 מהנשים הערביות מתקשות ,במילוי טפסים בעברית. הלמ"ס הסקר החברתי 2011 , לוח29 – בני20 ,ומעלה, ערבים, לפי שימוש בשפה העברית ולפי תכונות נבחרות 2011 . 9 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 10 כ- % 36 מהמורשים לנהוג בחברה הערבית הם נשים, לעומת% 45 ,בחברה היהודית. הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל , 2015 , תחבורה ובטיחות בדרכים. 11 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 12 ,דליה לב שדה, מנהלת השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, שיחת טלפון9 באוגוסט2016 . 13 ,טלי יוגב, מנהלת רשות חסות הנוער, שיחת טלפון15 באוגוסט2016 ,, ודוא"ל16 באוגוסט2016 . 14 השירות לשיקום נוער שייך לאגף נוער, צעירים וצעירות ושירותי תקון במשרד הרווחה. אפרת לינקובסקי, מפקחת ארצית, השירות ,לשיקום נוער במשרד הרווחה, דוא"ל2 באוגוסט2016, הועבר על-ידי ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת, ב- 16 באוגוסט2016 . 15 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 16 .שם 17 שיעור ה השתתפות של נשים מוסלמיות בכ ו ח העבודה הוא% 24.6 , והוא נמוך במידה ניכרת משיעור ההשתתפות בקרב יהודיות ( % 65.58 ), נוצריות ( % 45.2 ) ( ודרוזיות% 32.4 ) ,. הלמ"ס האוכלוסי י ה המוסלמית בישראל– נתונים לרגל חג הקורבן, 12 בספטמבר 2016 . עמוד 7 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע  שפה – ,צעירות ערביות רבות אינן דוברות עברית וה דבר מקשה עליהן ל רכוש השכלה או להיכנס לשוק העבודה מחוץ לחברה הערבית. בסקירת ספרות שערכ ו חוקרות של מכון חרוב18 עלו מאפיינים של נערות במצבי מצוקה קשים, ובהן נערות מהחברה הערבית. על- ,פי הסקירה הנערות ב חברה הערבית חיות במבנה משפחתי מסורתי ו פטריארכלי, שבו הן עלולות להיות חשופות לאלימות. בשנים האחרונות חל ב חברה הערבית תהליך מודרני זציה חברתית ותרבותית , והיא נחשפת לדפוסים מערביים. 19 מחברות הסקירה טוענות כי בשל כך בני הנוער בחברה הערבית חווים באופן בלתי .נמנע שלל קונפליקטים ב"מחקר שבדק את תפיסת המושג "נערה במצוקה בקרב נערות ערביות נמצא כי מצב המצוקה השכיח ביותר ש הנערות דיווחו עליו הוא בתחום המשפחתי (כ- 55.3% מהנערות); רק כ- 6.8% מהנערות קשרו ""נערה במצוקה ל התעללות מינית או פיזית. עם זאת, כשליש מהנערות סברו כי נערה שאין לה אל ( מי לפנות בן משפחה או.גורם מקצועי) כשהיא זקוקה לעזרה היא נערה במצוקה20 רוב הנערות במצוקה בחברה הערבית מגיעות ממשפחות מרובות ילדים, 21 ו הן העידו ש רמת המתח במשפחתן גבוהה. רק כ- % 8 מהן מבקשות עזרה מקצועית. כמחציתן מבקשות עזרה מ( המשפחה כמעט תמיד הן פונות לא אמן). כ- 20% מהנערות במצוקה בחברה הערבית אינן מבקשות עזרה מאיש. 22 בסקירה מודג ש המתח שנוצר אצל נערות ערביות בשל הצורך ליישב בין המסורת, המכתיבה פתרון בעיות בתוך המשפחה, לבין החשש והקושי לפתור בעיות מסוימות בתוך המשפחה. עוד נטען ב סקירה כי רמת ההשכלה הנמוכה23 בקרב חלק מה נערות ב חברה הערבית מנציחה את תפקידן הנשי המסורתי ומקשה על מוביליות .חברתית מחברות הסקירה מציעות התאמות לחברה הערבית בעת ההחלטה ע ל המענים המתאימים להן. בין היתר עלתה האפשרות שאיש מקצוע יגיע לביתה של הנערה כדי לקבל רשות מאב המשפחה להעב יר א ת הנערה למסגרת טיפול, בי י חוד בחברה הבדו ית א. 24 מחקר איכותני ש ערך ארגון "איתך-מעכי " על החברה הבדואית בשנת2010 מ למד שבחברה ,זו מצבן של ילדות נערות ונשים צעירות בסיכון קשה .במיוחד נמצא כי הן מפנימות את האלימות המופנית כלפיהן כמציאות הכרחית. על- פי המחקר, "אסור לאישה לחשוף את מעשי האלימות המבוצעים נגדה או להתלונן עליהם; אשה שתעשה זאת צפויה להחר מה ונידוי מצד בני משפחתה ועלולה להירצח על שהפרה את חובת השתיקה". עוד עולה מהמחקר כי51.5% מהנשים שנסקרו חוו אלימות נגדן לראשונה כשהיו ילדות או נערות בבית הוריהן, ובבגרותן 18 ,נטע רסנר וענת זעירא נערות במצבי מצוקה קשים – סקירת ספרות , מכון חרוב, ינואר2014 . מכון חרוב הוא מכון הכשרה ומחקר :בתחום ילדים נפגעי התעללות והזנחה. המידע המובא מתוך הסקירה מקורו במחקר Faisal Azaiza, "Adolescent girls in distress: Views from Arab female adolescents living in Israel", International Social Work 49(2), 2006, p. 188-197. לדברי פרופ' מוחמד חאג' יחיא מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, אין מחקרים עדכניים יותר על צורכ יהן של ,נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית (דוא"ל17 ביולי2016 .)תחומי התמחותו של פרופ' חאג' יחיא הם בין השאר א לימות כלפי ,נשים, פגיעה בילדים והזנחתם, המשפחה הערבית בתהליכי מעבר ושינוי וכן השלכות חשיפתם של ילדים ובני נוער לאלימות במשפחה ובקהילה ולאלימות פוליטית. 19 ,נטע רסנר וענת זעירא נערות במצבי מצוקה קשים – סקירת ספרות , מכון חרוב, ינואר2014 . 20 הנתונים נלקחו ממחקר שפורסם בשנת2006 : Faisal Azaiza, "Adolescent girls in distress: Views from Arab female adolescents living in Israel", International Social Work, 49(2), pp. 188-197. 21 בשנת2014 כ שליש מן המשפחות הערב יות מנו שש נפשות וא יותר – פי-שלושה מ שיעור המשפחות בגודל זה באוכלוסיי ה היהודית , שהיה % 10 ,(הלמ"ס משפחות בישראל– נתונים לרגל יום המשפחה , 7 בפברואר2016 ). עם זאת, באותה שנה שיעור הפריון בחברה הערבית היה3.17 ילדים לאישה, לעומת3.11 ילדים לאישה בחברה היהודית. נתון זה מצביע על צמצום בפער בפריון בין החברה היהודית לחברה הערבית (בשנת1975 שיעור הפריון בחברה הערבית היה כ- 6.8 ילדים לאיש ה, ואילו בחברה היהודית הוא היה כ- 3.2 ,ילדים לאישה). הלמ"ס שנתון סטטיסטי 2015 ,אוכלוסייה . 22 ,נטע רסנר וענת זעירא נערות במצבי מצוקה קשים – סקירת ספרות , מכון חרוב, ינואר2014 . 23 בשנת2014 שיעור הזכאות בבחינות בגרות של בנות בחינוך הערבי היה% 70 , ושיעור הזכאות בחינוך העברי היה% 79.4 ,(הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל , 2015 ,חינוך והשכלה ). עם זאת, בשנים האחרונות שיעור הנשירה של ב נות ערביות ירד במידה ניכרת; בשנת 2011 'שיעור הנשירה של בנות בכיתות ז-י"ב בבתי-ספר ערביים היה כ- % 2.8, לעומת כ- % 1.5 ,בחינוך העברי. שירי ספקטור בן ארי נשים במגזר הערבי: נתונים בנושא בריאות, תע סוקה והשכלה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי2013 . 24 ,נטע רסנר וענת זעירא נערות במצבי מצוקה קשים – סקירת ספרות , מכון חרוב, ינואר2014 . עמוד 8 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע לאחר הנישואין היו קורבנות ל אלימות מצד בן זוגן . כ- % 90 מהן חוו אלימות מסוגים רבים– פיז ,ית, נפשית .כלכלית ומילולית25 מחברת המחקר סבורה כי הנתונים אינם משקפים את ה מציאות , היות שהנשים שהשתתפו במחקר זה היו מודעות לזכויותיהן יותר מ נשים שלא הגיעו למרכז הזכויות של"איתך-מעכי ", והיקף האלימות בחברה הבדואית גדול יותר . נציין גם כי לדברי עו"ד אינסאף אבו שארב , ,מחברת המחקר קשה לאמוד את היקף תופעת האלימות נגד נשים ערביות- בדואיות בשל מחסור ב מידע ונתונים עליהן אצל רשויות המדינה . נוסף על ,כך יש חסמים חברתיים בתוך האוכלוס ייה הבדו א ,ית לצד חסמים מערכתיים כגון חוסר תמיכה ומענה לנשים אלו, המונעים מנשים רבות לה.תלונן על האלימות נגדן ולחשוף אותה 2. נתונים על נערות וצעירות בסיכון ב חברה הערבית בשנת2014 היו בישראל111,600 נערות ערביות שגילן13 - 18 וכ- 107,200 צעירות ערביות שגילן19 - 25 . 26 על- פי דוח של מכון ברוקדייל משנת2011 בנושא "מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתו ר ומיפוי במסגרת ו הת ,"כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון כ- 23% מהילדים ובני הנוער הערבים הוגדרו בסיכון . מכלל הילדים הערבים בסיכון שאותרו , כ- % 60 היו בנים וכ- % 40 היו בנות. 27 % 94 מהילדים ובני הנוער הערבים בסיכון היו מוסלמים, כ- % 3 נוצרים וכ- % 3 .דרוזים28 להלן יוצגו נתונים מפורטים יותר העולים מ מיפוי נערות ב סיכון בחברה הערבית ;המיפוי נערך במסגרתº360 – ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון (לפירוט על ו הת כנית הלאומית ראו פרק3.1.12 ). המיפוי נערך בכל היישובים הערב יים בארץ (כולם נכללים בת ו כנית), והוא ,מבוסס על הגדרה רחבה של ילדים ונוער בסיכון שנכללת בה לא רק אוכלוסיית היעד של השירות לנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה אלא גם של כל המשרדים השותפים בת ו כנית– ,משרד הרווחה משרד ,החינוך משרד ,הבריאות משרד העלייה והקליטה והמשרד ל בי טחון פנים. יודגש כי נעשה מיפ וי של נערות עד גיל18 – מי ש ו הת כנית הלאומית מיועדת להן. 29 המיפוי נערך בשנים 2010-2009 ביישובים שבהם הופעלה הת ו כנית הלאומית בראשיתה, ובשנים2014-2013 ביישובים שהצטרפו ו לת כנית בהמשך (על-פי החלט ה 'מס4244 של הממשלה ה- 32 ,ו ראו נספח.) 30 על-פי ההגדרה המשותפת למשרד י הממשלה המפעילים את ה תוכנית הלאומית , נערות בסיכון הן נערות בנות17-12 שסובלות מבעיות באחד מתחומי החיים ה אלה ,: קיום פיזי והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ורכישת מיומנויות, בריאות ורווחה רגשית .השתייכות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מהתנהגויות סיכון בעת המי פוי היו בחברה הערבית13,465 נערות בסיכון (ראו טבלה1 )להלן. מהנערות שאותרו והוגדרו כנערות בסיכון, כ- 31% אותרו על בסיס בעיות בקיום ה פיזי ו ב ,התפתחות76% על רקע קשיים בהשתייכות למשפחה (יחסים עם ההורים ו ,)טיפול של ההורים65% ,על רקע של בעיות בתחום הלמידה ,ההשכלה ורכישת מיומנויות% 52 על רקע בעיות רגשיות ו- % 44 על רקע בעיות בהשתייכות ו ב השתלבות ה.חברתית31 ( כרבע מהנערות% 24 )ש אותרו זקוקות ל הגנה מפני אחרים (סביבה או משפחה מסכנת, התעללות 25 ,עו"ד איסנאף אבו שארב קשר השתיקה: אלימות במשפחה נגד נשים ערביות-בדואיות בנגב , ארגון "איתך- "מעכי– משפטיות למען ,צדק חברתי2011 . במחקר זה נסקרו באמצעות שאלונים וראיונות עומק33 נשים בנות63-17 שפנו אל מ רכז הזכויות של "איתך- מעכי" בנגב. נשים אלו הן מדגם מייצג של הנשים שפנו למרכז בשנים2010-2006 . 26 ,הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל 2015 , לוח2.3, אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה, דת מין וגיל . 27 רחל סבו- ,לאל וטליה חסין מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתור ומיפוי במסגרת הת ו כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון , מכון ברוקדייל והתוכנית הלאומית לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה של משרד הרווחה, מאי2011 . אין למכון ברוקדייל נתונים עדכניים יותר בנושא. פאולה כאהן, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער, מאיירס-ג'וינט- ,ברוקדייל, שיחת טלפון21 ביוני2016 . 28 לא נעשה פילוח של נת.ונים אלו לפי מגדר; שם 29 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 30 ,טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, דוא"ל17 ביולי2016 . 31 .שם עמוד 9 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע פיזית או מינית במשפחה ומחוץ לה) ו- 14% זקוקות ל ,הגנה מהתנהגויות סיכון (אלימות שימוש באלכוהול או סמים, התנהגות מינית חריגה.) כ- 42% מהנערות אותרו בגין בעיות בשלושה מעגלי חיים: משפחה, לימודים ומצב רגשי- .חברתי. רק חמישית מהנערות סובלות מבעיות בתחום אחד בלבד בטבלה1 להלן יובאו נתוני ה מיפוי.המלאים הנתונים נאספו ב- 181 יישובים, ובהם כל היי שובים הערביים . הנתונים מפולחים לפי קבוצות.גיל ומגדר32 טבלה1. מספר הילדים ובני הנוער בסיכון שאותרו ביישובי הת ו כנית הלאומית, בפילוח לפי מג ר ו ד קבוצות גיל, בחברה הערבית ובחברה היהודית, 2013-2008 ערבים יהודים קבוצת גיל מגדר גיל רך יסודי נוער גיל רך יסודי נוער בנים 19,865 ( 57% ) 26,055 ( 61% ) 23,408 ( 63% ) 20,986 ( 56% ) 23,202 ( 56% ) 21,096 ( 58% ) בנות 15,164 ( 43% ) 16,661 ( 39% ) 13,465 ( 37% ) 16,113 ( 43% ) 17,739 ( 44% ) 15,371 ( 42% ) סך הכ ול 35,028 42,716 36,873 37,099 40,941 36,467 מהנתונים בטבלה1 עולים הממצאים האלה: - מספר הנערות בסיכון שאותרו( בחברה הערבית13,465 נערות) דומה למספר ן ( בחברה היהודית15,371 ,)נערות כלומר, יש ייצוג-יתר של נערות ערביות באוכלוסיית הנערות בסיכון בישראל . כאמור, באיתור אוכלוסיית היעד במסגרת הת ו כנית הלאומית נכללו כל היישובים ה.ערביים בארץ - ב גיל בית-הספר היסודי ו בקרב הנערות יש פער בין יהודיות לערביות בשיעור הבנות שאותרו .בתוך קבוצת הגיל ה( שיעור קטן יותר אצל ילדות ונערות ערביות39%-37% בחברה הערבית לעומת44%-42% .)בחברה היהודית הדבר עשוי להצביע על איתור חלקי של נערות בחברה הערבי.ת נציין שיש הטוענים שי יתכן ש יש תת- דיווח של יועצות בתי- ספר על נערות בסיכון (ראו פרק7 .) - שיעור הנערות בסיכון שאותרו בחברה הערבית (כ- 37% ) נמוך הרבה יותר משיעור הבנים בסיכון שאותרו (כ- 63% .) מהת ו כנית הלאומית נמסר ש- 6,871 מה נערות (כ- % 51 מ- 13,465 הנערות הערביות בסיכון ) היו מוכרות ומטופלות בעת המיפוי. 33 כ- % 80 מהנערות שכבר היו מטופלות קיבלו טיפול מה שירות לנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, ו השאר– מ שירותים אחרים )של המשרד (בעיקר ביקור סדיר וקידום נוער. 34 המיפוי כאמור עוסק ב.נערות בלבד יצוין כי אין לנ ו נתונים על גודל אוכלוסיית .הצעירות בסיכון בחברה הערבית 'להערכתה של גב מור ארם, יושבת-ראש פורום ארגוני צעירות, מספר הצעירות בסיכון גדול פי- שניים או פי- 32 ,טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, דוא"ל13 ביולי2016 . 33 המיפוי נערך במסגרת הת ו כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. ענת שגב, רכזת ה קשר עם הכנסת במשרד הרווחה ,, מכתב26 ביוני 2016 נשלח"בדוא ל ב-3 ביולי2016 . 34 טלל דולב, מנהלת הת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, דוא" ,ל17 ביולי2016 . עמוד 10 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע שלושה.ממספר הנערות המוכרות לרשויות הרווחה35 הערכה זו מבוססת לדבריה על היכרות עם צעירות רבות שטופלו על-ידי .רשויות הרווחה וניתקו עמן קשר36 בדוח עדכני של הת ו" ,כנית הלאומית התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון: דרכי התמודדות עם ילדים ובני נוער ערבים" , נכתב כי במיפוי שנערך ביישובים ה משתתפים כיום בת ו כנית אותרו115,753 ילדים ובני נוער ערבים ,)(בנים ובנות יחד שהם כ- 20% מכלל הילדים ביישובי הת ו כנית. עוד נכתב כי שיעור ה סיכון בקרב הילדים ובני הנוער הערבים גדול משיעור הסיכון בקרב יהודים (כ- % 13 .) 37 כמו כן, שיעור הילדים שלא היו מטופלים בעת המיפוי ג דול יותר אצל ילדים ובני נוער ערבים– כ- % 58 , לעומת% 50 .בכלל אוכלוסיית המיפוי38 2.1 . נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית שבטיפול גורמי רווחה להלן נביא את נתוני משרד הרווחה על נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית המקבלות מענה מ ן המשרד . ה נתונים לקוחים מ :שני מקורות עיקריים מערכת המחשוב של משרד הרווחה, ה מבוססת על דיווח ההשתתפות ( והתשלום למסגרות :להלן)מערכת מסר ; דיווח של ה שירות ל נוער, צעירים וצעירות, .המבוסס על ספירה ידנית לשני המקורות יש מגבלות. ב מערכת מסר יש הנתונים על נערות וצעירות ב נות 25-12 המ טופלות בכל אגפי התקון ( של המשרד ה שירות ל נערים, נערות וצעירות, מפתנים ו שירות התמכרויות), אך לא נכללות מי שמקבלות שירותים ,לאוטיסטיות ולבעלות מוגבלויות אחרות. כמו כן נכלל ות ב נתונים מי שמקבלות מענה מ האגף לשירותים חברתיים ואישיים, הנותן שירות לפרט ולמשפחה, והשירות לילד ו ל נוער. נוסף על כך נכללות ב נתונים נערות בנות14-12 המקבלות שירותים בקהילה– ,במועדוניות במ רכזי הורים וילדים ו ב שירותים הניתנים גם לילדים צעירים יותר ואינם מיועדים לנערות דווקא . כמו כן נ כללות בנתונים נשים צעירות שהן אימהות יחידניות39 (לפירוט השירות הניתן במענים אלו ראו פרק 3). נמסרו לנו נתונים על4,488 נערות וצעירות שהיו בטיפול של משרד הרווחה בשנת 2015 כמפורט להלן . יובהר כי ב נתונים נכללות נערות שמקבלות שירותים המשולמים באמצעות מערכת מסר (כלומר, שירותים שהתשלום בהם הוא פר-משתתפת) ,ו לא נכללות נערות שאינן מקבלות שירות מלבד טיפול של עובד סוציאלי ונערות שמשתתפות בקבוצות או ב פעילויות שאינן משולמות במערכת .זו בתרשים1 יוצג מספר הנערות שקיבלו את המענים העיקריים ( שהם עשר ת .)המענים שקיבל מספר הנערות והצעירות הגדול ביותר 35 ""נראות– פורום ארגוני הצעירות הוקם לפני כחמש שנים כדי לקדם את הצעירות בישראל. בפורום חברים ארגוני החברה האזרחית הפועלים לסייע לצעירות בסיכון. הרוב הגדול של הארגונים מקבלים מימון ממשלתי מלא או חלקי. אין לפורום נתונים על מספר .הצעירות המקבלות סיוע מהארגונים החברים בפורום 36 מור ארם, יושבת- "ראש "נראות– ,פורום ארגוני צעירות, שיחת טלפון20 ביוני2016 . 37 ,טלל דולב התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון: דרכי התמודדות עם ילדים ובני נוער ערבים , אוקטובר2016, נשלח ,בדוא"ל27 באוקטובר2016 . 38 .שם 39 טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הועברה באמצעות ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, ב- 19 בדצמבר2016 . עמוד 11 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים1 ,. מספר הנערות והצעירות שקיבלו את המענים העיקריים ממשרד הרווחה2015 40 בתרשים1 מוצגים נתונים על4,021 נערות וצעירות, שהן כ- 90% מהנערות והצעירות בסיכון שקיבלו מענה ממשרד הרווחה ב- 2015. שאר הנערות (כ- % 10 .) קיבלו מענים אחרים41 ב תרשים עולה כי המענה העיקרי לאוכלוסייה זו בחברה הערבית הוא בתים חמים, ובשנת2015 הוא ניתן ל- 1,432 נערות וצעירות. המענה השני בשכיחותו הוא מועדוניות– 772 .נערות וצעירות399 קיבלו כמענה סמך מקצועי, על ש- פי הגדרת משרד הרווחה פירושו שירות הניתן על-ידי עובדים שאינם עובדים סוציאליים אלא חונכים, מטפלים, סומכות בית, מלווי משפחות וכו'. בשנת 2015 רק393 נערות שולבו ב,פנימיות. עם זאת כפי שיוצג בתרשים2 (בפרק5 , העוסק בתקציבים), חלקו של תקציב .הפנימיות בכלל התקציבים הניתנים לנערות וצעירות ערביות גדול במיוחד כאמור, מקור הנתונים השני הו א דיווח השירות לנוער, צעירות וצעירים, המבוסס על ספירה ידנית, ולא .ממוחשבת להלן יובאו בטבלה2 נתונים משנת2015 על נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית שקיבלו מענים מטעם שירות זה ,בפילוח לפי קבוצות גיל ומחוז. 42 נדגיש כי ה נתונים האלה חלקיים ואינם מייצגים את כל ה מעני ם של משרד הרווחה, היות שהשירות שהמשרד נותן מפוצל בין יחידות רבות במשרד (מלבד השירות לנוער, צעירי ם וצעירות, ניתן שירות המ ,שירות למען הילד ה שירות ל ילד ו ל נוער, רשות חסות הנוער, נשים ונערות, רווחת הפרט .)והמשפחה, שירות שיקום הנוער והשירות לנפגעי התמכרויות43 ב נתונים נכללות נערות וצעירות ערביות בסיכון שקיבלו את מגוון המענים של השירות, כפי שנפרט בפרק3, אך ל ;א כל הכלולות בטבלה מקבלות מענים אלו הטיפול בחלקן מתמצה בשיחות בלבד, .ומספרן לא נמסר לנו המחוזות מסודרים ב.סדר יורד של מספר הנערות והצעירות יצוין כי יש בנות בגיל 18 ש מקבלות מענים של קבוצת הנערות ו יש ש מקבלות מענים של קבוצת הצעירות. 44 40 .שם 41 שאר המענים לפי שכיחות ההשתתפות בהם: תוכניו ,ת משפחות, תוכנית ראשית, מרכז חירום, סדנה בתנאי נופש, דירות המשך, נופשון מעטפת, תוכניות רגישות- תרבות, מעון יום, מערך דיור/דירת לוויין, משפחות אומנה, קהילה טיפולית, קורת גג ותחנה לטיפול .המשפחה 42 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 43 טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הועברה באמצעות ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, ב- 19 בדצמבר2016 . 44 גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים ,וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . 1,432 772 399 393 306 193 168 130 120 108 בית חם מועדונית סמך מקצועי פנימייה מרכז טיפולי מקלט/ מחסה שילוב בתעסוקה תמיכה ביתית מרכז הורים ילדים משפחות אומנה עמוד 12 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה2 . נערות וצעירות בסיכון שקיבלו שירות מ השירות לנוער, צעירים וצעירות, בפילוח לפי קבוצת גיל ו ,מחוז2015 45 מחוז מספר נערות מספר צעירות סך הכ ול צפון 1,451 1,221 2,672 דרום 1,300 187 1,487 תל-אביב–מרכז 290 228 518 ירושלים 112 121 233 סך הכ ול 3,153 1,757 4,747 46 מהנתונים בטבלה2 עולה כדלקמן– - בשנת2015 כ- 56% ממקבלות השירות( 2,672 מתוך4,474 נערות וצעירות) היו במחוז צפון. כ- 31% ממקבלות ( השירות היו ממחוז דרום1,487 נערות וצעירות). השאר היו מ מחוז תל-אביב–מרכז ו מ מחוז .ירושלים - בשנת2015 רוב מקבלות השירות מהשירות לנוער, צעירות וצעירים היו נערות (כ- 64% ,מכלל מקבלות הסיוע שהן3,062 )נערות ומיעוטן צעירות , אך יש אזורים ש בהם שיעור הנערות ב כלל מקבלות השירות שונה . במחוז הדרום למשל כ- 87% מכלל מקבלות השירות( היו נערות1,300 נערות לעומת187 צעירות) . לא ידוע לנו מדוע שיעור ה נערות המטופלות באזור הדרום גבוה במיוחד .י יתכן ש הדבר נובע מ שיעורן הגבוה של הנערות הזקוקות לסיוע במחוז דרום, אך י יתכן שבאזור הדרום שיעור האיתור של צעירות נמוך ;משיעור האיתור של נערות כמו כן, ייתכן שהמענים הניתנים ל צעירות אינם מתאימים להן ולכן הן אינן פונות לעזרה. גם במחוז תל-אביב– מרכז ובמחוז ה צפון שיעור הנערות המטופלות גבוה משיעור הצעירות, אך לא במידה רבה. במחוז ירושלים שיעור הנערות המטופלות.נמוך משיעור הצעירות נציין כי במהלך הכנת המסמך מסר משרד הרווחה נתונים נוספים על מספר הנערות והצעי רות שהיו בטיפול השירות לנוער, צעירים וצעירות בשנת2014 , ולפיהם טופלו5,485 נערות ו- 2,048 .צעירות בסיכון בחברה הערבית לכאורה , השוואת נתונים אלו לנתוני שנת2015 מ למדת על ירידה ניכרת במספר הנערות הערביות המטופלות, אך ,נזכיר כי לדברי משרד הרווחה נתונים אלו אינ ם מדויקים, היות ש הם נאספו ידני ת ולא באמצעות מערכת ו ממ חשבת , ולפיכך נראה כי אי- אפשר לחשב את שיעור השינוי במספר מקבלות השירות מ- 2014 עד2015 . ל נוכח,ההטרוגניות של החברה הערבית בישראל47 מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש ממשרד הרווחה פילוח של נתוני הנערות והצעירות לפי קבוצות משנה בחברה הערבית. לדברי משרד הרווחה, אין לו נתונים נפרדים על הבדו אים ועל הדרוזים. 48 נציין כי פורום ארגוני ה צעירות הציע כמה הצעות לשיפור שירותי הרווחה הניתנים 45 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 ; גילה רונן, סגנית מנהלת ,השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, דוא"ל17 ביולי2016 . 46 הפילוח של נתוני015 2 לפי מחוזות נמסר לנו ביולי2016 ; הוא נעשה ב ספירה ידנית וההערכה אינה מדויקת. הנתונים המוצגים בתרשימים1 ו-2 ובטבלה6 נמסרו לנו בדצמבר2016 .והוכנו בשיטה שונה, בסיוע מערכת ממוחשבת הדבר עשוי להסביר את ההבדלים .במספר הכולל של הנערות והצעירות 47 דברי פידא ניג'ם, חוקרת במכון מאיירס-ג'וינט- ,ברוקדייל בסמינר גנץ-זהלר על רווחת ילדים שהתקיים בינואר2015 :. כניסה לאתר 19 ביולי2016 . 48 גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצע ,ירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . עמוד 13 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע לצעירות, ו בהן איסוף נתונים ו פילוחם על-פי מגדר ועל- ,פי קבוצות אוכלוסייה כדי לשפר את פריסת השירותים והמענים ל כל קבוצה. 49 3. ה מענים ש ל משרד הרווחה לנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית על-פי תקנון עבודה סוציאלית, הטיפול בנערות וצעירות בסיכון ושיקומן הם יעדים חשובים אשר אמ ורים להיות .מושגים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים50 יעדי הטיפול ש הגדיר:משרד הרווחה - העצמה אישית, צמיחה וחיזוק כוחותיה של הנערה בהתמודדות עם בעיות ולחצים; - הוצאת הנערה והצעירה ממעגל של פגיעות מיניות ואלימות לכל סוגיה; - בניית מערכת יחסים תקינה ותקשורת חיובית עם בני משפחתה; - חיזוק יכולתה לפתח קשים חברתיים נורמטיביים כפי גילה; - הקניית מיומנויות שיאפשרו לה לקיים מערכת יחסים עם בני המין השני מ תוך הכרה בעקרון ההדדיות והשוויוניות, המבוססים על כבוד וערך עצמי; - עידוד השתלבותה במסגרות נורמטיביות, פורמליות וחברתיות; - צבי רת התנסויות חיוביות כבסיס לביטחון עצמי ורכישת אמון שיגבירו את יכולתה ונכונותה למיצוי .משאבי הקהילה שבה היא חיה התקנון קובע גם את דרכי ההתערבות ,עם נערות וצעירות בסיכון: איתור ישיר או באמצעות כל גורם בקהילה התערבות מיידית במצבי משבר וחירום, טיפול מכוון-מגד ,ר במישור פרטני, משפחתי, קבוצתי וקהילתי פיתוח שירותים ייחודיים רגישי-תרבות , הפניה ותיווך לשירותים בקהילה, וכן הפניה למסגרות חוץ- ביתיות ב ליווי קבוע של.הנערה51 נוסף על כך מפורטים בתקנון מענים לנערות וצעירות בסיכון הכלולים ב"סל ת ו כניות ופרויקטים קבוצתיים וקה ילתיים". חלק מהמענים הם פרויקטים המופעלים בקהילה וחלק הם מענים חוץ- ביתיים. המענים המוצגים ב תקנון: מועדון טיפולי, בית חם, פרויקט ח"ן, תחנת ייעוץ, מרכז עד" י (העצמה, דאגה, ידידות), מקלט, דירת מעבר, פרויקט לאיתור וגיוס נערות לצה"ל וכן ת ו כנית מנטורינג– נערות ל מען נערות. יצוין כי יי תכן ש חלק מהמענים אינם מופעלים בחברה הערבית או אינם מתאימים ל ה. להלן יובא( ו מידע ונתונים שנאספו ב)ספירה ידנית על המענים ש משרד הרווחה נותן לנערות וצעירות בסיכון ,מהחברה הערבית לפי המשרד – מענים שהם רגישי מגזר ומגדר. 52 תחילה יוצגו מענים ש הציג ,המשרד (כאמור הם ניתנים על-ידי יחידות שונות במשרד), ולאחר מכן תיסקר גם התוכנית הלאומית, שנכללים בה כמה מהמענים .של משרד הרווחה 49 נוגה דגן-בוזגלו ויעל חסון, מרכז "אדוה", "איתך- "מעכי– "משפטניות למען צדק חברתי ו"נראות– :פורום ארגוני צעירות, נייר עמדה שי רותי רווחה לצעירות בישראל– בחינה של מודל ההפעלה והתקצוב , יוני2016 . נייר עמדה זה עוסק בצעירות בנות18 - 25 , אולם גם פילוח נתוני הנערות עשוי לסייע במתן שירות לאוכלוסייה זו. המלצות נוספות של הארגון בתחום התקציב יובאו להלן בפרק7. 50 ,משרד הרווחה תקנון עבודה סו ציאלית ,מדיניות ה טיפול בנערות ובצעירות , הוראה17.1 :, תאריך תחולה1 באפריל2008 . 51 .שם 52 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . עמוד 14 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.1 . מענים במסגרת הקהילה יתרונם של המענים הניתנים במסגרת הקהילה הוא שהנערות והצעירות בסיכון נשארות לגור במסגרת ביתית- קהילתית , והדבר מתאים לאופייה של ה חברה הערבית, ש במקרים רבים מקובל בה לפתור בעיות בתוך המשפחה ( ראו פרק1). על- פי משרד הרווחה , הוא מספק את לנערות וצעירות בסיכון את המענים האלה: 3.1.1 . שירותים במסגרת לשכות הרווחה לפי משרד הרווחה, פעולות של ליווי, תמיכה, סיוע ב מיצוי זכויות וטיפול פרטני נעש ות על- ידי עובדות סוציאליות מומחיות לטיפול בנערות וצעירות במסגרת שירותי הרווחה ביישובים הערביים. כל הנערות והצעירות המסתייעות בשירות כלשהו של לשכות הרווחה מקבלות שירות זה ,. כמו כן בכ ל הרשויות הערביות יש פעילויות קבוצתיות טיפוליות במסגרת ה תקצ ה יב שוטף שניתן להן מ השירות. קבוצות טיפוליות הן מהמענים הניתנים הן בקהילה ו הן מחוץ, .לקהילה ולכן מספרן המדויק אינו ידוע53 מענים אלו מתוקצבים באמצעות תקציב כ ו ח האדם של הרשויות .המקומיות54 לא נמסרו לנו ,נתונים מהימנים על מספר הנערות והצעירות שקיבלו מענה פרטני או קבוצתי בלשכות הרווחה אך אפשר להעריך כי מדובר ב רוב הנערות והצעירות בסיכון שבטיפול המשרד . 3.1.2 . בית חם לנערות וצעירות בסיכון ובמצוקה על-פי תקנון עבודה סוציאלית, הבית החם הוא מסגרת טיפולית ש נועדה לאפשר לנערות ולצעירות במצוקה וסיכון חוויה חיובית של קבלה, חום ושייכות, העצמה וכישורי חיים. הבית החם הוא מסגרת יומית שניתנים בה מענים טיפוליים, חברתיים, לימודיים ותרבותיים. יעדי הבית החם: הקניית הרגשת שייכות, קבלה ותמיכה, השתתפות בקבוצות טיפול, העשרה וכישורי חיים , קיום קשרים ומערכות יחסים משמעותיים ושילוב במסגרת נורמטיבית לש לימודים או עבודה. על-פי התקנון, הבית החם מופעל על- ידי הרשות המקומית או באמצעות ארגון מפעיל שזכה במכרז של משרד הרווחה . אוכלוסיית היעד של הבית החם: נערות בנות18-13 ,במצבי מצוקה וסיכון המתקשות ב התמודדות בחיי היום- יום וזקוקות למסגרת טיפולית, תומכת, מעצימה ומעשירה, בעלות המאפיינים ה אלה : קשיים בתקשורת משפחתית; קשיים בתקשורת בין- ;אישית עבר ש ל ;התעללות מינית, פיזית ונפשית משבר הגירה והבדלי תרבות; נשירה ממערכת החינוך. נוסף על כך , הבית החם נ ועד לסייע לצ עירות בנות25-18 על- ה פי פניית עו בד סוציאלי ל נערות במחלקה לשירותים חברתיים ובאישור המפקח המחוזי. העבודה עם צעירות נפרד ת מה עבודה עם נערות. על- פי התקנון, הבתים החמים ל ,כל המגזרים בארץ פועלים במתכונת של יום אחד .שלושה או חמישה ימים בשבוע ב תקנון מפורטים התנאים הפיזיים שיש לקיים במבנים המשמשים את הבתים החמים, וכן את כ ו ח האדם הדרוש להפעלת ם בכל מתכונת פעילות ו את הרכב ועדת ההיגוי המקומית מטעם .הרשות המקומית55 על- פי תשובת משרד הרווחה , בחברה הערבית פועלים51 בתים חמים (כ- % 30 מ- 170 הבתים החמים הפועלים )בכל הארץ. 56 38 בתים חמים פועלים במודל של יומיים בשבוע, חמישה– ,במתכונת של שלושה ימים בשבוע ושמונה– ב מתכונת של חמישה ימים בשבוע. חלק מהבתים החמים פועלים ישירות באמ צעות הרשויות (או .)עמותות מטעמן חלק מהבתים מופעלים על- ידי ה עמות ו ת"יחדיו" , "יעדים לצפון" ו"תפנית לחינ וך" . בשנת2015 53 ;שם ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . 54 ,ענת כהן אחדות, אגף תקון במשרד הרווחה, שיחת טלפון14 ביולי2016 . 55 ,משרד הרווחה תקנון עבודה סוציאלית ,בית חם לנערות וצעירות בסיכון ובמצוקה, הוראה17.4 :, תאריך תחולה1 בספטמבר2011 ; ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 56 שמונה מהבתים החמים מופעלים במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, וראו להלן בפרק3.1.12 . עמוד 15 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע העלות הכוללת של הפעלת הבתים החמים בחברה הערבית יה יתה8 מיליון ו- 769,280 ש"ח, 57 ו טופלו ב הם885 נערות וצעירות. 58 נתון זה שונה מהנתון ש העביר משרד הרווחה ולקוח מ מערכת מסר– 1,432 נערות וצעירות (ראו תרשים1 .) 3.1.3 . ות כנית מנטורינג– נערות למען נערות ו בת כנית המנטורינג נ יתנת הכשרה ל נערות וצעירות שהיו במצבים של קושי ומצוקה ו היו בטיפולם של שירותי ה רווחה ו ה חינוך להיות מנטוריות– .מסייעות לנערות במצוקה בתהליך הכשרתן הן לומדות לימודים אקדמיים )(שנה אקדמית אחת , חלקן עושות שירות לאומי, 59 ו אחר כך מ הן שתלבות במצבת חוכ ה אדם ה קבוע של המשרד, בשכר, ומטפלות בנערות וצעירות אחרות. הת ו כנית מעצימה את המשתתפות בה, בין השאר משום שהן הופכות מ"נעזר ו ת" ל"עוזר ו"ת , וכן מסייעת בהרחבת השירותים של המשרד. 60 על- פי משרד הרווחה , הת ו כנית היא ארצית ומתקיימת באוניברסיטת תל- .אביב ובמכללת ספיר ב מכללת ספיר110 ( 46%) מ- 240 בוגרות הת ו כנית הן מהחברה הערבית; באוניברסיטת תל- ,אביב60 ( % 17) מ- 350 בוגרות הת ו.כנית הן מהחברה הערבית61 3.1.4 . מרכז עד"י מרכז עד"י (עוצמה, דאגה, ידידות) הוא מסגרת יומית לנערות מנותקות בקצה רצף הסיכון ש מספקת השלמת השכלה ומעטפת טיפולית- .חינוכית בחיפה יש מרכז עד"י אחד לנערות מהחברה הערבית , ו עלות הפעלתו כ- 500,000 ש"ח בשנה. במרכז זה מ טופלות כ- 15 נערות . בדרום הארץ אין מרכז עד"י לאוכלוסייה הערבית , ו ניתן מענה ל כמה נערות מהחברה הערבית במרכז עד"י בבאר- .שבע62 3.1.5 . ות"כנית צל ש תכנית צל"ש היא ת ו כנית ארצית המשלבת לימוד מקצוע והכוונה להתנדבות ושירות אזרחי. הת ו כנית ה מיועדת לצעירות מהחברה הערבית פועלת באמצעות עמותת"בת עמי" 63 בירכא ש .במחוז הצפון משתתפות בה כ- 30 מתנדבות מהחברה הערבית, והן פעילות בתחומים מגוונים, למשל גני-ילדים, בתי-פר ס ו קופות- .חולים64 57 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 58 גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים ,וצעירות במשרד הרווחה, דוא"ל20 ביולי2016 . 59 על- פי תקנון עבודה סוציאלית, אחד המענים לנערות וצעירות במצוקה ניתן בפרויקט לאיתור נערות וגיוסן לצה"ל. פרויקט זה מיועד לנערות בנות17 - 19 ,שקיבלו פטור מגיוס לצה"ל, ומטרתו לאפשר לנערות להתגייס. משרד הרווחה תקנון ע בודה סוציאלית ,מד יניות הטיפול בנערות ובצעירות , הוראה17.1 :, תאריך תחולה1 באפריל2008 .פרויקט זה אינו רלוונטי לבנות החברה הערבית . 60 אוניברסיטת תל-אביב, בית- הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, היחידה ללימודי המשך והשתלמויות, ויצ"ו ישראל– המחלקה לרווחת המשפחה והקהילה, אשלים– העמותה לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם– תחום נוער ומשרד הרווחה – ,אגף תקון, השירות לנערות וצעירות ות כנית מנטורינג– נערות למען נערות. 61 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביונ י2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 62 ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . 63 עמותת "בת עמי" פועלת להשתתפות של מגוון קבוצות אוכלוסייה בשירות לאומי, ובכללן נשים וגברים, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים וותיקים, נוער בסיכון ובעלי מוגבלויות. ראו בת עמי :, תאריך כניסה10 ביולי2016 . 64 גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, דוא"ל, הועבר באמצעות ענת שגב, רכזת הקשר עם ,הכנסת במשרד הרווחה10 ביולי2016 . עמוד 16 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.1.6 . קבוצות סל"ע ידידים65 הקבוצות מספקות ליווי קבוצתי וחונכות אישית. בחברה הערבית פועלות ארבע קבוצות בארבעה יישובים , ופעילים בהן60 בני- ,נוער40 מהם נערות . התוכנית פועלת כמיזם משותף עם ארגון"ידידים". 66 חלקו של המשרד ב מימון כל ארבע הת ו כניות הוא316,000 ש" .ח 3.1.7 . תו כניות תעסוקה - ות כנית"אוהל חם" – מרכז יום שבו הכשרה ותעסוקה מוגנת. בשנת2014 השתתפו בפרויקט כ- 50 צעירות ערביות . עלות הפעלתו היא515,000 ש" .ח - "אפיקים" – ות כנית הכנה וליווי לעולם התעסוקה המשלבת ליווי אישי, לימודים ותעסוקה. בחברה הערבית פועלות שש ת ו כניות"אפיקים" המיועדות ל רשויות ה מקומיות :נצרת, שפרעם, ס'ח נין, אום אל- פחם, כפר יאסיף, טמרה, ג'דיידה-מכר א , כ בול, ריינה, כפר- .כנא וטורעאן67 בכל הארץ משתתפים בת ו כנית כ- 140 צעירים וכ- 60 צעירות מהחברה הערבית. 68 עלות הפעלת כל ת ו כנית היא כ- 190,000 ש"ח. - "אפיקים משלבת" – ות כנית לליווי צעירים וצעירות הסובלים מ בעיות וחסמים מורכבים לשילוב בתעסוקה לקראת חיים עצמאיים. אחת משלוש הת ו כניות הפועלות בארץ היא תו כנית משותפת בב קה א- ,ג'ת ו משתתפות בה כ- 14 צעירות. עלות הת ו כנית כ- 230,000 ש" .ח - קורס מדריכים כלליים ללימוד הורא ת הספורט – קורס ש מאפשר לבוגרים לרכוש מקצועות אחדים בתחום .הספורט בכל שנה משתלבים ו בת כנית צעירים וצעירות מהחברה הערבית. בשנת2016 היו70% מהמשתתפים מ החברה הערבית , וא רבע משמונה ה צעירות בו היו ערביות . המיזם מופעל בשיתוף מכון וינגייט, וחלקו של משרד הרווחה ב מימ ונ ו הוא650,000 ש" ח.בשנה69 3.1.8 . ות"כנית "בשבילי ותב "כנית "בשבילי ניתנים ,ייעוץ והכוון תעסוקתי סיוע ב מיצוי זכויות וכלים להתנהלות כלכלית והשתלבות חברתית בקהילה. הת ו כנית פועלת מתוך מרכז צעירים המעסיק עובד סוציאלי יי ע ודי לנושא. בחברה הערבית הופעלה ת ו,כנית אחת ברהט בעלות של כ- 130,000 .ש''ח בשנה70 בעת הכנת המסמך נודע על סגירת ת ו כנית "בשבילי" ברהט בשל מחסור בכ ו ח אדם להפעלת ה. 71 65 ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד ,הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 66 ארגון ידידים הוקם ב- 1991, והוא ארגון מתנדבים ארצי הפועל למען ילדים ובני נוער עולים ובסיכון. על- פי אתר הארגון הוא אחת העמותות הגדולות בישראל לסיוע לבנ י נוער וילדים עולים ולילדים ובני נוער בסיכון. לפי האתר, הארגון תומך בכ- 6,000 ילדים ובני נוער בכל שנה באמצעות כ- 3,500 מתנדבים וכ- 120 .רכזים יישוביים 67 גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, דוא"ל, הועבר על-ידי ענת שגב, רכזת הקשר עם ,הכנסת במשרד הרווחה10 ביולי2016 . 68 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 69 .שם 70 שם. 71 ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . עמוד 17 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.1.9 . טיפול בנפגעות תקיפה מינית72 יש שני מרכזים רב- תחומיים לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בחברה הערבית– בנצרת ובירושלים . המרכז בנצרת מטפל בכ- 100 נשים ב נות18 ומעלה . התעריף למטופלת במרכז הרב- תחומי הוא1,240 ש"ח לחודש . בשנת2015 קיבל המרכז בנצרת719 פניות חדשות – 304 בגין תקיפה מינית ו- 415 בגין אלימות פיזית ונפשית – וכן97 בקשות .לליווי נפגעות המרכז הרב- תחומי בירושלים מטפל בעשר נשים (לפרטים על תקציב המרכזי ם ראו פרק5). נוסף על כך שני מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית פועלים בנצרת ובחיפה. המרכז בנצרת פועל באמצעות עמותת ""סיוע, 73 ו תקציבו, בסך כ- 178,000 ש"ח, מתקבל מוועדת התמיכות של המשרד. מרכז הסיוע בחיפה פועל באמצעות עמותת"אלסיואר", 74 ו תקציבו, גם הוא מוועדת התמיכות של המשרד, הוא כ- 193,000 .ש''ח בשנת 2015 התקבלו במרכז זה946 פניות; ב עקבות49 מהן נערכו פגישות של רכזת הקו והמתנדבות עם הפונות , והן קיבלו ליווי לטיפול רפואי, למשטרה, לקבלת ייעוץ מעורכת- ,דין ל ישיבות תמיכה ולמתן עדות. בשנת2016 , עד חודש יולי התקבלו כ- 750 פניות וב עקבות32 .מהן נערכו פגישות של צוות המרכז עם הפונות ובני משפחותיהן75 3.1.10 . טיפול בהתמכרויות76 השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה מסר כי הוא מטפל בנערות וצעירות ערביות מעטות על רצף ההתמכרות– כ- 30 בשנה (כ- 10 נערות וכ- 20 .)צעירות הטיפול ניתן במסגרת אמבולטורית, בשלושה מרכזים ב עבור האוכלוס י יה הערבית– ,בנצרת ב אום אל-פחם ו סב'ח .נין ב עבור תושבי הערים המעורבות מתאפשר טיפול במרכזים המקומיים, בעיקר בחיפה. באזור הדרום כמעט אין פני י.ה לשירות זה עו"ס שבי אהרון, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה, מסר כי מסיבות תרבותיות, בני החברה הערבית, ו ב כללם הנערות והצעירות בסיכון, אינם מבקשים סיוע בתחום ההתמכרויות. עם זאת, הם מבקשים סיוע בשירותים אחרים של משרד הרווחה ו.לעתים הם מאותרים כך בצפון הארץ נע ש ות גם פעולות איתור אקטיביות מטעם רשויות הרווחה, בעיקר בחיפה ובאום אל- פחם. לדברי מר אהרון, בחברה הערבית איתור הנערות והצעירות בסיכון מורכב יותר מאיתור ,הבנים משום שהבנות באוכלוסי י ה זו נוטות להתקהל פחות מהבנים , ולכן יש להרחיב את מערך יחידות האיתור ו לפתח יחידות נוער י יע .ודיות לנערות וצעירות קשה לא מוד את התקציב ששימש לטיפול בנערות וצעירות בסיכון במצבי התמכרות, שכן פעמים רבות התקציבים ,משותפים לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הערבית. כמו כן ה תקציב מבוסס על תקנים של עובדים סוציאליים בתחום הסמים הממומנים באמצעות הרשויות המקומית ועל הועדה של703 ש"ח לחודש לכל מטופלת (הסכום .)מעודכן לעת כתיבת המסמך77 72 ענת ,שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", הועבר בדוא ל ב-3 ביולי 2016 ; מלי אורגד, מפקחת ארצית ,על נפגעי ונפגעות טראומה מינית ה שירות ל נוער, צעירים וצעירות ,במשרד הרווחה, דוא"ל21 ביולי2016 . 73 עמותת סיוע לנשים ונערות נגד אלימות . מטרת העמותה: "הקמת קו חם במגזר הערבי לנשים ונערות במצוקה. הקמת בתים לנשים מוכות. מתן סיוע לנשים ולילדים במצוקה בתחום המשפטי ובענייני רווחה". העמותה הוקמה ב- 1992 :(מספרה580207199 .) 74 עמותת אלסיואר – תנועה פמיניסטית ערבית מטרתה לתמוך בנפגעות פגיעה מינית, להיאבק בפשעי האלימות המינית נגד נשים ולהגביר את המודעות בחברה לנושא האלימות המינית כלפי נשים. העמותה הוקמה ב- 1997 (מספרה : 580296283 ) . 75 ,מלי אורגד, מפקחת ארצית על נפגעי ונפגעות טראומה מינית ה שירות ל נוער, צעירים וצעירות ב משרד הרווחה ,, דוא"ל21 ביולי2016 . 76 ,שבי אהרון, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה, שיחת טלפון9 באוגוסט2016 . 77 בחישוב תקציב ההועדה לכל נערה, בע בור30 מטופלות מוקצים לטיפול בהתמכרויות כ- 253,000 ש''ח בשנה. כאמור, בסכום זה לא .נכללת העסקת העובדים הסוציאליים העובדים בתחום ההתמכרויות באמצעות הרשויות המקומיות עמוד 18 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.1.11 . מסגרות השירות לשיקום נוער78 השירות לשיקום נוער הוא באחריות אגף ה נוער, צעירים וצעירות וש י רותי תקון במשרד הרווחה. אוכלוסיית היעד של השירות היא בני נוער בגיל18-12 ,, בעלי אינטליגנציה תקינה וללא מחלת נפש פעילה ,הנמצאים על רצף הסיכון הסכנה והניתוק ומ ת אפיינים ב קשיים רב- ממדיים .בתחום הרגשי, ההתנהגותי, החברתי, הלימודי והמשפחתי השירות מפעיל מסגרות יו ם טיפוליות, שיקומיות וחינוכיות– מפת"ן ומית"ר, וכן מסגרת המשלבת מאפיינים של שניהם. המסגרות מיועדות לבני נוער על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק בקהילה , אשר נפלטו ממערכת החינוך משום שלא סיפקה מענה לצ ו רכיהם וקשייהם הרב- ממדיים. להלן נביא מידע על מסגרות אלו ועל המשתתפות בהן בחברה הערבית. יודגש כי בשירות לשיקום נוער אין מענים י יע ודיים לנערות, ו כל המסגרות נותנות שירות לנערות ול נערי ם כאחד. מפת"ן – מסגרת טיפולית שיקומית- חינוכית המיועדת לבני נוער בגיל13 - 18. ההשתתפות בת ו כנית זו היא ארוכת ,טווח .עד ארבע שנים היא פועלת בשעות16:00-08:00 ונערכות בה :פעולות בשלושה תחומים - רכישת כלים להתמודדות עם צרכים רגשיים והתנהגותיים; - הכנה לחיי עבוד ה; - לימודים עיוניים (בשיתוף משרד החינוך ,ו ראו פרק8 .) הלימודים מאפשרים קבלת תעודה מוכרת עם סיווג מקצועי מטעם משרד הכלכלה ותעודה של12 .שנות לימוד מית"ר – מסגרת טווח קצר יותר (עד18 חודשים), המיועדת לבני נוער ב .קצה רצף הסיכון והניתוק בקהילה היא פועלת בשעות22:00-08:00, לאורך כל השנה, ומטרת ה להחזיר את בני הנוער למערכות משלבות בקהילה. מית"ר מחויב לתת מענה מיידי לכל אחד מבני הנוער הפונים אליו. ההתערבות הטיפולית במית"ר נעשית באמצעות מרחבי פעילות המאפשרים לבני הנוער לרכוש מיומנויות תפקוד: מועדון, אומנות, ספ ורט, מרחב להכנה לחיי תעסוקה ובו מיזם עסקי והכשרות מקצועיות, למידה עיונית ועוד. לצורך זה מועסק במית"ר צוות רב- מקצועי המותאם ו לצ רכי בני הנוער מתוך רגישות רב- .תרבותית לכל אחד מבני הנוער נבנית ת ו.כנית התערבות אישית מותאמת מפת"ן משולב מית"ר – מסגרת זו מבוססת ע ה ל מודל של מפת"ן, א ך פעולתה נמשכת עד שעות הערב ומשולבים בה כלים מתוך.מית"ר להלן נביא נתונים על השתתפותן של נערות ערביות במסגרות השירות לשיקום נוער במחוזות ו ב יישובים ברחבי .הארץ מחוז צפון מסגרות מית"ר פועלות ב עראבה (כ- 20 )נערות מוסלמיות , ב טובא-זנגריה (כ- 15 נערות בדו א)יות לית אד וב אל- כרמל (כ עשר .)נערות דרוזיות מסגרת מפת"ן משולב מית"ר פועלת ב ט מרה, ו משתתפות כ בה- 25 נערות מוסלמיות המקבלות הכשרה מקצועית בסדנת קונדיטאות ו ב .סדנת עיצוב שיער מחוז מרכז בטירה פועלת ת ו כנית מפת"ן לנערים ונערות מוסלמים. במסגרת זו מטופלות כ- 15 נערות ולומדות ב סדנאות מקצועיות של .קונדיטאות ועיצוב שיער 78 ,אפרת לינקובסקי, מפקחת ארצית, השירות לשיקום נוער במשרד הרווחה, דוא"ל2 באוגוסט2016 , הועבר על- ידי ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת, ב- 16 באוגוסט2016 . עמוד 19 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע לסיכום, כ- 70 נערות מהחברה הערבית מקבלות מענה במסגרת השירות לשיקום נוער במחוז הצפון וכ- 15 במחוז מרכז. לא נמסר מידע על מענים הפועלים כ יום.במחוז ירושלים או במחוז הדרום עם זאת, מתוכננת פתיחתם .של מענים נוספים במחוז הצפון ובמחוז ירושלים, כפי שיפורט להלן מענים בהקמה במג'אר תיפתח השנה מסגרת מפת" ן בעבור נערות ובה .סדנת עיצוב שיער וסדנת צילום כהכנה לעולם התעסוקה בג'סר א-זרק א מוקם מית"ר מעורב לנערות ונערים ש אמור לתת מענה ל כ- 20 נערות. באבו- גוש מוקמת מסגרת מית"ר המיועדת לנערים ונערות תושבי המקום ואמורה לטפל בכ- 20 .נערות השירות לשיקום נוער מסר עוד כי כ ו ח האדם המטפל בנערות ערביות נקבע ב ,הוראות תקנון עבודה סוציאלית ואין הבדל בין המגזרים בהיקף וכ ה ח ;אדם כמו כן, המטפלים הם מתוך.החברה הערבית79 3.1.12 . מענים במסגרת360 – ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון80 נוסף על המענים ש הוצגו לעיל, יש מענים שניתנים לנערות עד גיל18 במסגרתº360 – ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון. בשנת2015 קיבלו 2,082 נערות ערביות מענים במסגרת הת ו כנית הלאומית (כ- 15% מ- 13,465 ;הנערות הערביות בסיכון שאותרו במיפוי זה שיעור הנערות שקיבלו מענה ב- 2015 , והוא אינו משקף את המספר המצטבר של נערות שטופלו בת ו כנית מאז תחילת פעילותה.) ב- 2015 טופלו בת ו כנית הלאומית3,133 נערות יהודיות בסיכון, שהן כ- 18% מכלל הנערות היהודיות בסיכון( שאותרו17,711 .)נערות מכאן ש מכלל הנערות בסיכון שטופלו בת ו כנית בשנת2015, כ- 40% .היו מהחברה הערבית כמו כן, מן הת ו כנית הלאומית נמסר כי שיעור הנערות ש מקבלות מענה במסגרת הת ו כנית כב לל בני הנוער הערבים גבוה משיעורן במיפוי, והוא מגיע ל- 37% . ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון מסרה נתונים מן השנים2015-2011 על6,926 נערות ערביות בסיכון ששולבו באותן שנים במענים שהיא מציעה . פילוח הנתונים לפי סוג ה מענה מובא בטבלה3 (בטבלה יוצגו נתונים על6,885 נערות, כ- 99% מהנערות שקיבלו מענה בת ו.)כנית טבלה3 . נערות ערביות בסיכון ששולבו במעני הת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון לפי סוג ה ,מענה 2015-2011 סוג מענה מספר ה נערות התערבות רגשית-חברתית בבית-הספר 969 איתור ו טיפול בקהילה 50 טיפול קבוצתי לילדים והורים בקהילה 219 טיפול רב-תחומי בקהילה 3,060 לימודים ותעסוקה 621 מניעת נשירה והתערבות בבית-הספר 517 מעונות, מועדוניות ומסגרות שה יה י 47 79 ,אפרת לינקובסקי, מפקחת ארצית, השירות לשיקום נוער במשרד הרווחה, דוא"ל2 באוגוסט2016, הועבר על- ידי ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת, ב- 16 באוגוסט2016 . 80 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 ; טלל דולב, מנהלת התוכנית ,הלאומית לילדים ונוער בסיכון, דוא"ל16 ,באוגוסט29 בספטמבר ו-8 בנובמבר2016 . עמוד 20 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע סוג מענה מספר ה נערות סיוע לימודי בבית-הספר או בקהילה 476 פעילות ממוקדת בקהילה 673 תוכניות ביתיות, חונכות והתנדבות 111 תוכניות מניעה בקהילה 8 אחר 134 סך הכ ול 6,885 כפי שמוצג בטבלה3, המענה העיקרי לנערות הערביות בסיכון הוא טיפול רב-תחומי בקהילה , והוא ניתן ל- 3,060 נערות (כ- 44% מהנערות). מענה מרכזי נוסף בעבור נערות ערביות בסיכון הוא התערבות רגשית-חברתית בבית- הספר , והוא ניתן ל- 969 נערות, שהן כ- 14% .מהנערות מנתוני ה טבלה עולה כי1,486 נערות ערביות בסיכון קיבלו מענים בבתי-הספר (כ- 21% .)מהנערות שקיבלו מענה מענים בתחום הלימודים והתעסוקה ניתנו ל- 1,614 נערות, שהן כ- % 23 .מכלל הנערות שקיבלו מענה81 מהת ו כנית הלאומית נמסרו נתונים מן השנים2015-2011 ו .בהם פילוח לפי מענים עיקריים ב נתונים ה מופיע ים בטבלה4 נכללות כ- % 80 מ- 6,926 הנערות שקיבלו מענה בשנים ה ללו. 82 המענים מסודרים לפי מספר הנערות .שקיבלו את המענה טבלה4 . נערות ערביות בסיכון ששולבו במעני התכנית הלאו ,מית לילדים ונוער בסיכון, לפי מענה2015-2011 מענה מספר ה נערות מרכז נוער יישובי שכונתי 1,553 מועדון טיפולי לנערות במצוקה 623 חדרי שלווה 585 תל"ם 472 מרכזי למידה שכונתיים 420 גשרים 386 בית חם ויוצר לנערות 337 מניעת אלימות וונדליזם בקרב בני נוער בסיכון ברמת ה שכונה 297 מל"א– מרכז למידה אחר 247 מועדוניות מתבגרים 153 טיפול באמצעות כלים יצירתיים 128 מרכז למידה לנוער בסיכון 118 דלת פתוחה 109 טיפולים קבוצתיים 107 סך הכ ול 5,535 83 81 מספר זה הוא תוצאת הסיכום של הקטגוריות "לימודים ותעסוקה", "מניעת נשירה והתערבות בבתי-הספר" ו"סיוע לימודי בבית- הספר ."או בקהילה 82 ,טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, דוא"ל8 בנובמבר2016 . 83 כ- % 80 מהנערות שקיבלו מענה במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון בשנים2011 - 2015 . עמוד 21 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,כאמור ב נתונים ש בטבלה4 נכללות כ- 80% מהנערות; כ- 20% מהנערות קיבלו מענים אחרים. המענה השכיח ביותר הוא מרכז נוער יישובי שכונתי: בפעילות מרכזים אלו השתתפו1,553 נערות, שהן כ- 22% מהנערות שקיבלו .מענה.חלק קטן מהנערות מסתייעות ביותר ממענה אחד84 לא נמסרו לנו נתונים נפרדים על תקציב המענים לנער ות במסגרת הת ו .כנית הלאומית מטה ו הת כנית הלאומית אינו יכול לספק מידע זה, היות שהתקצוב נעשה לפי מענים, ורוב המענים משרתים נערות ונערים גם יחד. 85 כמו כן, ממטה הת ו כנית נמסר כי אין להם ,נתונים מדויקים על ניצול התקציב בכל רשות מקומית שכן לכל ת וכנית יש מועד תשלום אחר , והן מופעלות על-ידי כמה משרדי ממשלה ולכל אחד מהם מערכת דיווח תקציבית משלו. 86 יצוין כי מדוח ע ל הת ו כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון עולה כי ניתנה ב תו כנית העדפה לאוכלוסייה הערבית (בנים ובנות גם)יחד. העדפה זו באה לידי ביטוי בבחירת ה י ישובים הכלולים בת ו כנית ובבחירת שיטת התקצוב , שבה ההקצאה לכל ילד ביישוב ערבי גדולה בכ- 14% מ ההקצבה.ביישוב יהודי עוד נאמר בדוח כי ו בת כנית ניתנו לרשויות המקומיות סמכות ואחריות לבחור את המענים המתאימים לאוכלוסייה המקומית מתוך מאגר של .מאות תוכניות שפותחו בשנים האחרונות87 במחקר מטעם ו הת כנית הלאומית הושווה מצבם של ילדים ובני נוער ערבים (בנים ובנות) לפני שהסתייעו במענים של הת ו כנית למצבם בחלוף שלושה חודשים עד שנה. נמצא שיפור ב רוב .המדדים שנבדקו כמו כן נמצא כי באוכלוסייה הערבית מידת השיפור הי י תה מעט גבוהה יותר משהייתה ב כלל האוכלוסייה. 88 בדוח שסיכם מחקר הערכה על הת ו כנית הלאומית לשנים2015-2011 נאמר כי הת ו כנית הזרימה משאבים ניכרים ליישובים ו תרומתה ה י יתה גדולה בעיקר ליישובים ערביים וחרדיים , אשר מינפו את ההזדמנות להתמקצעות ולהרחבת הטיפול בילדים ובני נוער בסיכון. א ו מנם הדוח אינו עוסק בנפרד ב נערות ערביות, אך נ קבע בו כי ו הת כנית סייעה ב שיפור מצבם של כלל המשתתפים ב ה .וכי מצבם של בני האוכלוסייה הערבית השתפר במיוחד89 3.2 . מענים מחוץ לקהילה יתרונם של המענים מחוץ לקהילה הוא שהם מספקים לנערות ולצעירות בסיכון מקום לינה ובכך הם מאפשרים את הרחקתן מ גורמים המסכנים אותן. מנגד, החברה הערבית אינה מעודדת הוצאת נערות וצעירות מביתן (ראו מחקר של מכון חרוב בפרק1 , וכן דברי חלק מהמשתתפים בוועדות הכנסת ב פרק13 ). להלן יובא מידע ממשרד הרווחה על מענים .לנערות וצעירות בסיכון הניתנים מחוץ לקהילה 3.2.1 . מקלט חירום לנערות וצ עירות על- ,פי תקנון עבודה סוציאלית המקלט הוא מענה זמני מיידי לנערות וצעירות בנות25-13 הנתונות במצבי חירום ומשבר וזקוקות להגנה ו ל.התערבות טיפולית מיידית המקלט נותן מענה ארצי וכתובתו חסויה. הסכמת הנערה לשהות במקלט היא תנאי הכרחי, היות ש המסגרת אינה מוגדרת מקו ם נעול. המקלט נותן מענה מיידי במצבי 84 ,טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שיחת טלפון5 ביולי016 2. 85 ,הנ"ל, דוא"ל16 באוגוסט2016 . 86 נטלי דגה, מרכזת בכירה– תקצוב ותמחור בתוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, מענה על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נשלחה בדוא"ל ב- 31 ביולי2016 ,; עידו אבגר נתונים על רשויות מקומיות ותלמידים המשתתפים בתוכנית הלאומית ל ילדים ולנוער בסיכון, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 באוגוסט2016 . 87 על-פי הדוח, בקביעת שיטת התקצוב הובאו בחשבון מספר הילדים ביישוב, גודל היישוב והאשכול החברתי- .כלכלי שהוא שייך אליו ,טלל דולב התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון: דרכי התמודדות עם ילדים ובני נוער ערבים , אוקטובר2016, נשלח ב- 27 באוקטובר2016 . 88 .שם 89 ,'תרצה מרגולין ואח360 º – ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, הערכת התכנית – דוח מסכם , יוני15 20 . עמוד 22 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע סיכון, משבר ומצוקה – תמיכה ועזרה ראשונה פיזית ונפשית ו אבחון וטיפול בידי צוות המקלט, וכן אבחון פסיכו- דיאגנוסטי משלים לשם קביעת ת ו כנית טיפול. על- פי התקנון, המקלטים פועלים24 שעות ביממה בכל ימות השנה , ו נערות וצעירות מופנות אליהם על- ידי עובדים סוציאליים לנערות, פקידי סעד לחוק הנוער במחלקות לשירותים .חברתיים ומשטרת ישראל כל אחת מהן יכולה לשהות במקלט עד חודשיים, ו מתאפשרת הארכת שהות באישור .המפקח המחוזי ב תקנון נקבע גם כו ח האדם במקלט וה תנאים הפיזיים ב מבנה שי ,שמש לצורך זה. כמו כן ב תקנון נ קבע כי האחריות ליישומו היא של מפקחי המחוזות ועובדי האגף לביקורת פנימית של משרד הרווחה. 90 בתשובה לע שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסר המשרד כי שני מקל ט ים משרתים נערות מהחברה הערבית: מקלט בצפון, שמיועד לצעירות מהחברה הערבית בלבד, ומקלט בדרום, הקולט.בכל שנה כמה צעירות ערביות91 בכל מקלט יכולות לשהות12 נערות וצעירות. תעריף הועדה ב עבור כל נערה צעירה הוא11,900 ש" .ח לחודש 3.2.2 . הוסטל לצעירות בחברה הערבית ההוסטל לצעירות בחברה הערבית בצפון קולט כ- 12 נערות וצעירות בנות 25-17 שהן חסרות עורף משפחתי הנתונות .במצבי סיכון משך השהי י ה המרבי בהוסטל הוא שלוש שנים, ו השהייה הממוצע ת היא .שנתיים תעריף הועדה להוסטל הוא7,731 ש" .ח לחודש92 3.2.3 . דירת מעבר לנערות וצעירות על- ,פי תקנון עבודה סוציאלית דירת מעבר היא מסגרת מגורים זמנית לנערות בוגרות, שמטרתה להקנות להן כישורי חיים וכל ים לחיים עצמאיים . הדירה היא סביבה טיפולית ש בה הנערות לומדות להתמודד עם בעיות ן בי- א ישיות , כלכליות וחברתיות. אוכלוסיית היעד של דירות אלו היא נערות וצעירות בנות24-17.5 , בעלות יכולת השתלבות בקבוצת השווים ופיתוח כישורי חיים, ש מסוגלות להשתתף בהוצאות ה .כלכלה ואחזקת הדירה הדירות מיועדות גם ל צעירות מעל גיל24 המטופלות במרכז ל נפגעות פגיעה מינית. הטיפול נ ועד להעצים את הנערות ולהכינן לחיים עצמאיים במישור האישי, התפקודי, הבין- אישי והקהילתי. דירת המעבר פועלת24 שעות ביממה כל ימות השנה. הנערות והצעירות שותפות ב ניהול הדירה, .באחריות ובקבלת החלטות ב תקנון מפורט וכ ח האדם המפעיל את ה ה דיר והרכבה ותפקידיה של ועדת ההיגוי האחראית לדירה. הנערות והצעירות מופנות לדירה על- ידי עו בד סוציאלי מ המחלקה לשירותים חברתיים , ועליהן להתייצב לפני ועדת קבלה לדירה. נוסף על המגורים בדירה, ה נערות והצעירות משתתפות בדירה בפגישות ייעוץ פרטניות ו קבוצתיות ו ב פגישות עם ה צוות ה .טיפולי על-פי התקנון, השה ייה בדירת המעבר מוגבל ת לשנה. 93 משרד הרווחה מסר כי בצפון פועלת דירה אחת ב.עבור שש צעירות מהחברה הערבית ו הת כנית פועלת כמיזם " משותף עם ילדים בסיכוי – המועצה לילד החוסה." 94 עלות הת ו כנית למשרד היא כ- 50,000 2 ש" ח לדירה לשנה – % 43 מהעלות הכוללת – ואת שאר העלות מכסות הדיירות עצמן ו.העמותה95 בדרום הארץ לא פועלות דירות מעבר ב.עבור צעירות במצוקה מהחברה הערבית יש דירת מעבר בבאר-שבע, א ך היא אינה מאוכלסת. לדברי 'גב גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות ב משרד הרווחה י , י תכן שהסיבה לכך היא חוסר ביקוש 90 ,משרד הרווחה תקנון עבודה סוציאלית ,מקלט חירום לנערות ו צעירות, הוראה17.3 :, תאריך תחולה1 בספטמבר2008 . 91 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 92 ;שם ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לנוער צעירים וצעירות במשרד הרווחה, דוא"ל13 באוקטובר2016, הועבר על-ידי ענת ש ,גב רכזת הקשר עם הכנסת, ב- 25 באוקטובר2016 . 93 ,משרד הרווחה תקנון עבודה סוציאלית ,דירת מעבר לנערות וצעירות , הוראה17.2 :, תאריך תחולה1 בספטמבר2008 . 94 עמותת ילדים בסיכוי– המועצה לילד החוסה נוסדה ב- 1986 (מס :פרה580108254). מטרות העמותה: הג נה ושמירה על זכויותיהם של ילדים במצוקה החיים מחוץ לביתם; שיפור איכות החיים במוסדות ובמשפחות אומנה והתאמת הטיפול החינוכי והשיקומי ו לצ רכיהם המיוחדים של הילדים החיים בהם; גיוס כספים ותרומות למימוש המטרות. על- פי אתר העמותה, היא מעסיקה150 עובדים ו- 120 .מתנדבים 95 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . עמוד 23 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע .לסוג זה של מענה בקרב האוכלוסייה הערבית בדרום96 יש לתת את הדעת על מאפיין תרבותי זה של הנערות והצעירות הערביות בסיכון בתכנון המענים ה ניתנים .להן 3.2.4 . פנימיות על- ה פי שירות ל ילד ו ל נוער במשרד הרווחה, השירות מפעיל כיום13 .פנימיות11 פנימיות ששוהות בהן נערות )ערביות הן מעורבות (משותפות לבנים ולבנות; שתים מהן יי ע ודיות לנערות– בית אלחנאן במחוז ה צפון וצור- באהר במחוז ירושלים . להלן יובאו נתונים על הנערות המתגוררות.בפנימיות אלו בעת כתיבת המסמך טבלה5. נערות המתגוררות בפנימיות של השירות לילד ו ל נוער של משרד הרווחה97 מחוז שם הפנימייה וה יישוב מספר נערות צפון אנה הקדושה, ציפורי 58 בית אלחנן, א ע בלין 83 אל איזדהר, טמרה 13 אל אמל, טמרה 18 אבו דאוד ואל אנואר פוסט 69 ירושלים אלרואד, אבו-גוש 20 בית-חנינ א 56 ארפאד, עין-רפא 36 צור- באהר 10 מרכז אלימאן, טייבה 30 ,בפנימיית יום15 בפנימייה שיקומית דרום אלקמר 15 סך הכ ול 423 ב טבלה5 עולה כי423 נערות ערביות מקבלות מענה פנימייתי בפריסה ארצית, אולם רוב השירות ניתן במחוז צפון – 241 .נערות122 נערות ערביות שוהות ,בפנימיות במחוז ירושלים45 – באזור המרכז ו- 15 – .בדרום נוסף על כך ה שירות ל ילד ו ל נוער מפעיל מרכז חירום באעבלין ו שוהות בו17 נערות ערביות (תפוסתו המרבית היא 20 ,בנות). מענה זה אינו נחשב לפנימייה משו ם שהנערות שוהות בו שלושה עד שישה ,חודשים ו בסיומם כ- 35% מהנערות חוזרות לביתן וכ- 65% מופנות להשמה חוץ- .ביתית לדברי גב' דליה לב שדה, מנהלת ה שירות ל ילד ו ל ,נוער במשרד הרווחה במזרח ירושלים מערך הרווחה חלש ואין .מענה מספק לפיכך מתוכננת הוספת מענים באזור: סנט וינסנט– מרכז חירום שאמור לתת מענה לכ- 60 נערים ונערות ממזרח העיר ( המרכז קיבל אישור תקציבי והוא אמור להתחיל לפעול בעוד כשנה;) הרחבת השירות שכבר ,פועל בארפאד כדי שיוכל לקלוט עוד .ארבע נערות עם זאת, ככלל, אין המתנה ל כניסה ל פנימייה , וכ שיש גידול בה שמה החוץ- ביתית מאושרות מכסות ככל ה.נדרש98 96 ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . 97 דלי ,ה לב שדה, מנהלת השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, שיחת טלפון15 בספטמבר2016 . 98 ,הנ"ל, שיחות טלפון9 באוגוסט ו- 15 בספטמבר2016 . עמוד 24 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3.2.5 . מעון נעול והוסטל של רשות חסות הנוער רשות חסות הנוער היא ה אחראית לטיפול חוץ ביתי סמכותי-כופה במתבגרים ה נתונים במצבים של עבריינות וסטייה חברת תי .היא מטפלת בבני נוער בקצה הרצף הטיפולי- חינוכי, לאחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם לא נשאו פרי. מתבגרים אלו נ תונים במצבי סיכון וסכנה ומופנים לטיפול במעונות רשות חסות הנוער. 99 המעון הנעול הוא מסגרת ש נועדה להגן על נערות בקצה רצף הסיכון. חלקן נ תונות בסיכון לפגיעה מבחוץ ב ידי .גורמים עברייניים וחלקן בסיכון של פגיעה עצמית ב מעון הנע ול יכולות לשהות כ- 24 נערות; בעת כתיבת המסמך שהו בו כ- 22 נערות ערביות. תקציבו השנתי של המעון הנעול הוא כ- 4.5 מיליון ש" ח. אין המתנה ניכרת לקבלת .מענה זה ההוסטל הוא מסגרת המשך לנערות ש שהו במעון הנעול; יכולות לשהות בו16 בנות , ו רוב הזמן הוא בתפוסה מלאה. תקציבו השנתי הוא כ- 2.5 מיליון ש"ח . סך ה תקציב של המעון הנעול ו של ההוסטל הוא כ-7 מיליון ש" ח. לדברי 'גב טלי יוגב, הממונה על המעונות ברשות חסות הנוער, היות ש רוב הזמן שני המענים מלאים או כמעט.מלאים, התקציב מנוצל במלואו100 4. מענים בתהליך הקמה על ידי משרד הרווחה101 משרד הרווחה העביר לידינו מידע על מענים הנמצאים בשלבי הקמה.. להלן מידע זה 4.1 . מענים בקהילה בתהליכי הקמה - :מעגלי בנות 30 מעגלי בנות ברשויות ערביות שלא פועלים בה ן בתים חמים. בכל מעגל בנות ישתלבו12 ,נערות ובסך הכ ל כ ו- 360 .נערות ב מעגל ה בנות תתנהל ה פעילות יום אחד בשבוע, ,כחמש שעות כמו ה פעילות בבתים .החמים ב מפגש תוגש ארוחת צהרי י ם ו תהיה.פעילות חברתית וטיפולית102 צפוי ש העלות הכוללת של מענה זה תהיה מיליון ו- 380,000 ש" .ח - :שילוב בשירות אזרחי הפעלת תקנים של צעירים וצעירות במצבי סיכון להתנדבות בחברה ש בה הם חיים , ב ליווי ו עם מעטפת שתסייע להם לרכוש מסוגלות תעסוקתית ו להסיר חסמים. כיום30 תקנים מתוך300 הם של צעירים וצעירות מהחברה הערבית. במועד כתיבת המסמך התקבלו עוד100 תקנים לשילוב צעיר ים וצעירות .מהחברה הערבית בשירות אזרחי - :יחידות לטיפול בנפגעות תקיפה מינית ביולי2016 נמסר למרכז המ חקר והמידע שמתוכננת פתיחת יחידות בטירה ובס'ח נין עד סוף השנה. יחידות אלו אמורות ל תת טיפול לכ- 36 צעירות. - :פיתוח מענה ייחודי על- פי משרד הרווחה חסרים מענים, בעיקר ל בנות25-18 . ,לפיכך משרד הרווחה פנה לקרן רש"י לבחון הפעלת מודל ייחודי של הכנת נערות וצעירות בסיכון,לעולם התעסוקה השלמת השכלה .ושילוב בתעסוקה במועד כתיבת המסמך נעשה מיפוי המענים הקיימים ו.הצרכים באוכלוסיית היעד103 99 ,אגף לשירותי תקון ונוער מנותק במשרד הרווחה רשות חסות הנוער :, כניסה15 בספטמבר2016 . 100 ,טלי יוגב, הממונה על המעונות ומנהלת רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, שיחת טלפון15 באוגוסט2016 ,, דוא"ל16 באוגוס ט 2016 . 101 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016, נשלח בדוא"ל ב-3 ביולי 2016 . 102 ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, דוא"ל13 באוקטובר2016, הועבר על- ידי ענת שגב, רכזת ,הקשר עם הכנסת25 באוקטובר2016 . 103 המיפוי נעשה בשיתוף פעולה של קרן רש"י ושל משרד הרווחה ובמימון קרן פילנטרופית שאינה מזדהה, באמצעות קבוצות מיקוד של ,אוכלוסיית היעד, של מפקחים ושל אנשי הצוות. גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה ,שיחת טלפון10 ביולי2016 . עמוד 25 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 4.2 . מענים מחוץ לקהילה בתהליכי הקמה104 משרד הרווחה מתכנ ן להקים שתי דירות מעבר נוספות לצעירות באזור הצפון . כאמור לעיל, דירת מעבר היא מסגרת מגורים ב עבור צעירות בסיכון חסרות עורף משפחתי הזקוקות ל מקום ,מגורים זמני כדי לרכוש כלים לחיים עצמאיים ולאפשר התארגנות ברמה האישית והכלכלית. תעריף הועדה לצעירה בדירת מעבר הוא3,552 ש" .ח לחודש105 5. תקצ י ב הטיפול בנערות ו ב צעירות בסיכון מהחברה הערבית להלן יוצ גו נתונים על תקציב הטיפול בנער ;ות וצעירות בסיכון בחברה הערבית מקור ה נתונים הוא מערכת מסר, וההגדרות הנוגעות למענים זהות לאלו שהוצגו בפרק2.1. בתרשים 2 מוצגים נתונים על השימוש בכ- 192.7 מיליון ש"ח (כ- % 95 מ- 201.7 מיליון ש" ח שהושקעו בכל ה מעני ם של משרד הרווחה). בשאר המענים הושקעו סכומים .נמוכים יותר106 תרשים2. תקציבי הביצוע במענים לנערות וצעירות ערביות אשר ההוצאה עליהם הי תה י הגדולה ביותר ב- 2015 ,ב מיליוני ש" ח107 משילוב הנתונים בתרשים 1 (ראו פרק2.1 )ו הנתונים בתרשים2 עולה כי אף שב- 2015 שיעור הנערות והצעירות הערביות בסיכון שקיבלו מענה פנימיי תי היה כ- 9%, התקציב שהושקע בהן בשנה זו היה כ- 60% מתקציבי משרד הרווחה למענים לאוכלוסייה ,זו. מנגד אף שכ- 32% מהן קיבלו כמענה בית חם, חלקו של מענה זה בתקציב ש משרד הרווחה השקיע ב מענים לנערות וצעירות ערביות הוא כ- 8.5% . נציין כי ככל הנראה הסיבה לפער זה היא עלותו הגבוהה במיוחד של המענה הפנימי י תי, אך נזכיר בהקשר זה כי לדברי גורמים מקצועיים, בחברה הערבית חסרים 104 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 105 ,גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון10 ביולי2016 . 106 המענים שהוקצה להם סכום נמוך יותר: תמיכה ביתית, שילוב בתעסוק ה, מפתן, מרכז למניעת אלימות, מרכז הורים וילדים, מרכז קשר, דירת המשך, תוכנית ראשית, תוכנית משפחות, מעון יום, קהילה טיפולית, עמותה למשפחות אומנה, נופשון, מעטפת, מערך דיור/דירת לוויין, מועדון/מרכז קהילתי, תוכנית רגישת-תרבות, סדנה בתנאי נופש, קורת גג ותחנה לטי .פול המשפחה 107 טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל, הועבר באמצעות ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, ב- 19 בדצמבר2016 . 0.0 20.0 40.0 60.0 80.0 100.0 120.0 פנימייה בית חם משפחות אומנה מועדונית הוסטל מקלט/ מחסה מרכז טיפולי טיפול יום סמך מקצועי מרכז חירום עמוד 26 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע בעיקר מענים בקהילה (להרחבה בנושא זה ראו פרקים1 , 3.2, ו- 13 ; כמו כן, בפרק6 יוצגו דברי מחלקות הרווחה ברשויות ה.)מקומיות בדבר הצורך להגדיל את היקף השירות הניתן בבתים החמים משרד הרווחה מסר גם נתונים על כלל התקציבים ה מוק צ ים למענים לנערות וצעירות בסיכון (על- פי ההגדרות )שצוינו לעיל בפילוח לפי קבוצ ו.ת אוכלוסייה נתונים אלו מוצגים בטבלה6. טבלה6. מספר הנערות שהושמו במענ י משרד הרווחה והתקציבים שהו קצו ל מענים אלו ב- 2015 108 קבוצת אוכלוסייה מספר נערות וצעירות ה סכום ששולם ב- 2015 (ב)אלפי ש"ח סכום ממוצע למטופלת (בש" )ח ערביות109 4,488 201,753 44,954 יהודיות 11,735 898,331 76,551 מהנתונים בטבלה6 עולה כי מספר הנערות והצעירות היהודיות שקיבלו מעני רווחה ב- 2015 היה גדול פי- 2.6 ממספר הנערות והצעירות הערביות. עם זאת, התקציב ש הוקצה למענים בעבור ה נערות והצעירות היהודיות היה גדול פי- 4.5 מתקציב שהוקצה בעבור הנערות והצעירות הערביות. עוד עולה מהנתונים כי הסכ ום הממוצע שהו קצה לסיוע לנערות וצעירות ערביות היה נמוך בכ- 40% מהסכום שהו קצה לנערות וצעירות תויד הו י. יי תכן שהסיבה לכך היא שיעור השתתפות נמוך יותר של בנות האוכלוסייה הערבית במענים היקרים יותר (למשל .פנימיות), אולם אין בידינו נתונים על כך ,כפי שנאמר לעיל נערות ערביות בסיכון מקבלות טיפול מ גורמים במשרד הרווחה כגון השירות לנוער, צעירים ,וצעירות, שירות חסות הנוער ה שירות ל ילד ו ל נוער והשירות לשיקום נוער שהוזכרו לעיל. נוסף על כך , בפרק11 תוזכר פעילותם של שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים. להלן יובאו בטבלה7 נתוני משרד הרווחה על תקציבים שהקצה המשרד לטיפול בנערות וצעירות בסיכון בשנ ת2015 באמצעות ,הרשויות המקומיות בפילוח .לרשויות יהודיות, ערביות ומעורבות110 ב תקציב זה לא נכללת ההקצאה במסגרת360 º – ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון , מכיוון שרוב הנערות שהסתייעו במסגרת זו השתתפו בת ו כניות שמיועדות לנערים ולנערות גם יחד. 111 ,כמו כן ב תקציב לא נכללות ו הת כניות הארציות, ש כן חלקן משותפות לבנים ולבנות ולכן אינן מתוקצבות בתקציבי הנערות בסיכון. 112 108 .שם 109 מספר הנערות והצעירות הערביות חושב על- ידי סיכום מספר( הערביות המוסלמיות4,256 ( ) ומספר הערביות הנוצריות232 ). יצוין כי ייתכן שמקצת הנערות והצעירות הרשומות כנוצריות אינן ערביות. לא נמסרו נתונים מדויקים על כך. טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, דוא"ל, הועבר באמצעות ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת ,במשרד הרווחה19 בדצמבר2016 . 110 ,ענת כהן אחדות, אגף תקון במשרד הרווחה, דוא"ל11 ביולי2016 . 111 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 112 התוכניות ה ארציות : מנטורינג, תוכנית "בשבילי", צל"ש, סל"ע– ידידים, "אוה ל חם", "אפיקים", "אפיקים משלבת", שילוב בשירות ,אזרחי וקורס מדריכי ספורט בשיתוף מכון וינגייט. ענת כהן אחדות, אגף תקון במשרד הרווחה, שיחת טלפון14 ביולי2016 . עמוד 27 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה7. תקציבים לטיפול בנערות וצעירות בסיכון שהועברו לרשויות המקומיות (יהודיות, ערביו ת ומעורבות) בשנת2015 )(באלפי ש"ח113 תקציב נפגעות תקיפה מינית בתים חמים מסגרות בקהילה מסגרות חוץ- ביתיות תקציב פעולות114 סוג יישוב הקצבה שנתית ביצוע הקצבה שנתית ביצוע הקצבה שנתית ביצוע הקצבה שנתית ביצוע הקצבה שנתית ביצוע ערבי 858 844 6,127 6,270 - - 905 1,122 655 382 יהודי 2,917 4,672 12,592 11,833 2,011 3,042 1,369 1,857 1,750 1,395 מעורב 1,559 2,015 2,804 2,048 1,079 1,540 1,209 1,810 711 409 סך לו הכ 5,335 7,532 21,524 20,152 3,090 4,583 3,483 4,789 3,117 2,188 הממצאים העולים מ טבלה7 : - בשנת2015 נוצל במלואו התקציב שהוקצה ל רוב המענים בחברה הערבית .מה תקציב לטיפול בנפגעות תקיפה מינית נוצלו כ- 98% ( ; תקציב הבתים החמים נוצל בחריגה קלה102% ניצול); תקציב המסגרות החוץ- ביתיות ( נוצל בחריגה% 124 .)ניצול115 מנגד, תקציב הפעולות נוצל חלקי ת ( % 58 .)ניצול - בשנת2015 לא הוקצה תקציב ל תחום המסגרות בקהילה ב חברה הערבית .לדברי המשרד מסגרות אלו בחברה הערבית תוקצבו ממקורות אחרים (למשל מתקציבי ת ו.)כניות ארציות - תקציב הטיפול בנפגעות תקיפה מינית ל חברה הערבית היה כ- 16% מכלל התקציב בתחום זה, אך הביצוע בפועל היה כ- 11% מכלל .הביצוע בתחום זה - תקציב הבתים החמים בחברה הערבית היה כ- 28% מכלל התקציב בתחום זה, אולם הביצוע בחברה הערבי ת היה כ- 31% .מכלל הביצוע בתחום הבתים החמים - התקציב ל תחום המסגרות החוץ-ביתיות ב חברה הערבית היה כ- 26% ,מכלל התקציב למסגרות אלו ו הביצוע היה כ- 23% מכלל.הביצוע בתחום זה - תקציב הפעולות בחברה הערבית היה כ- 21% מכלל תקציב הפעולות, אולם הביצוע היה כ- 17% מכלל הביצוע .בתקציב הפעולות בהצעת התקציב של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנות הכספים2018-2017 ה צהיר המשרד על הדגשים המרכזיים לשנים ה ללו , ובהם הגברת תקצוב המ כסות להשמה חוץ- ביתית וקהילתית לאוכלוסיות בסיכון ותקצוב תו כניות לפיתוח שירותים קהילתיים לאוכלוסיות בסיכון, ובהן נערות וצעירות חסרי עורף משפחתי ונוער במצוקה. לא הוזכרו בהצעת התקציב מענים יי ע ודיים לחברה הערבית ו גם לא תקצ י ב יי ע.ודי לנערות116 113 :"סעיף תקציבי "נפגעות תקיפה מינית1165429 :"; סעיף תקציבי "בתים חמים1165428 ; סעיף תקציבי "מסגרות :"בקהילה 1165427; סעיף תקציבי "מסגרות חוץ- :"ביתיות1165426 :"; סעיף תקציבי "תקציב פעולות1165420 ; ענת כהן אחדות, אגף תקון ,במשרד הרווחה, דוא"ל13 ביולי2016 . 114 ת קציב הפעולות הוא תקציב המיועד להוצאות מיידיות שהצורך בהן מתעורר במהלך השנה. ענת כהן אחדות, אגף תקון במשרד ,הרווחה, שיחת טלפון14 ביולי2016 . 115 בתקציבים המנוצלים בחריגה (ביצוע העולה על% 100 ), מקור המימון לחריגה הוא תקציבים שאינם מנוצלים באותו סעיף תקציבי ,או בסעיפים תקציביים אחרים. ענת כהן אחדות, אגף תקון במשרד הרווחה, דוא"ל11 ביולי2016 . 116 משרד האו ,צר הצעת תקציב לשנות הכספים2017 - 2018 ודברי הסבר, מוגשים לכנסת ה- 20 , משרד הרווחה והשירותים החברתיים והסעיפים הצמודים לו , חוברת י"ד, אוקטובר2016 . עמוד 28 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6. מעני משרד הרווחה לנע רות וצעירות ערביות בסיכון– מבט מקומי כאמור לעיל, חלק הארי של המענים ניתנים לנערות ולצעירות בסיכון על- .ידי הרשויות המקומיות ל פיכך פנינו אל מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות ה ערביות כדי לקבל נתונים בנושא. 117 הפצנו שאלון ל- 82 רשויות ערביות ( בפריסה ארצית ל ,יישובים במחוז הצפון במחוז המרכז ו במחוז הדרום , ובכלל זה ב יישובי הפזורה הבדו א )ית וקיבלנו מענה מ- 15 מחלקות רווחה – 13 של יישובים קטנים השייכים לאשכול ות ה חברתי ים-כלכלי ים 3-2 , אחד באשכול5 (פקיעין ) ואחד ב אשכול5 ( .)מעיליא118 רוב התשובות התקבלו מ יישובים קטנים , של 3,000 - 23,000 תושבים , ושתיים התקבלו מערים– שפרעם, שבה כ- 40,000 תושבים, ובאקה אל- 'ע רביה, שבה כ- 28,000 .תושבים119 כל הרשויות שענו על השאלון הן .בצפון הארץ. להלן יובא סיכום תשובותיהן ראשית, נציין כי רק שת י רשויות מה- 15 ענו כי מעני הרווחה מספקים את צ ו רכי אוכלו סיית היעד המוכרת לרשויות הרווחה – פקיעין (שם אוכלוסיית היעד קטנה120 .) ושפרעם הרשויות מסרו על הפעלתם של המענים ה אלה: - בבאקה אל- 'ע רביה מופעל בית חם ל- 15 .נערות - בבית-זרזיר יש אישור זמני ל הפעלת מעגלי בנות ל בנות18-13 . - בג'ת פועל מועדון לנערות עד גיל18 . - בדיר חנא נ יתן טיפול של עובדים סוציאליים בתחום המשפחה, יש מועדוניות מתבגרים, ופקיד סעד מטפל בנערות שנפגעו מאלימות או ב.פגיעה עצמית - בדיר אל-אסד מופעל בית חם ל- 15 .נערות יומיים בשבוע - בטובא-זנגריה מופעלת ת ו כנית מית"ר לנערים ונערות בני18-12 ש.מנותקים ממסגרות חינוך אין ביישוב זה ות.כניות רווחה נוספות - בכעביה ניתן טיפול פרטני ו יש.)קבוצת העצמה לנערות (הקבוצה אינה מיועדת רק לנערות בסיכון - בטורעאן יש מגוון רחב של מענים לנערות בסיכון: ב ית חם לנע רו,ת ו קב צות ה ,עשרה לנערות, טיפול פרטני מועדוניות למתבגרים ו שילוב ביחידת ה נוער"נערות נושרות". לצעירות בסיכון מוצעות בטורעאן ות כנית "אפיק ים" לשילוב בשוק העבודה ו מנטורינג . נוסף על כך מוקם מיזם להעשר ה ול העסק ה של .צעירות - במג'אר מופעל בית חם ומועדון לנערות בסיכון המיועד ל בנות 16-13 . - מ מעיליא לא נמסר על מענים פעילים, אולם מתוכנן מעגל נגד א.לימות בליווי עובדת סוציאלית ומדריכה - .בעילוט אושרה הפעלת מעגל בנות אחד 117 אנו מודים למר אמיל סמעאן, יושב- .ראש פורום מנהלי מחלקות רווחה ברשויות המקומיות הערביות, על עזרתו בהפצת השאלון בפורום מנהלי מחלקות רווחה ברשויות המקומיות הערביות משתתפים נציגי82 ,רשויות בפריסה ארצית, בצפון, במרכז ובדרום .ובכללן יישובי הפזורה הבדואית 118 מחלקות הרווחה הן של היישובים באקה אל-ע'רביה, בית-זרזיר, ג'ת, דיר חנא, דיר אל-אסד, טובא- 'זנגריה, כעביה, טורעאן, מג ,אר מעיליא, עילוט, ערה- .ערערה, פקיעין, שעב ושפרעם 119 ,מידע על מספר התושבים בכל יישוב ויישוב נמצא באתר הלמ"ס יישובים, או כלוסיית ם, ומידע נוסף ; הנתונים על שפרעם ובאקה אל-ע'רביה עודכנו ב- 2015 . 120 ,אמיל סמעאן, מנהל מחלקת רווחה בפקיעין, דוא"ל1 באוגוסט2016 ,. המידע הוא על פקיעין ושפרעם. יצוין כי לדברי מר סמעאן ייתכן שיש תת- .דיווח של צוותי מערכת החינוך בנושא נערות וצעירות בסיכון עמוד 29 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע - בערה- ערערה מופעלים שני בתים חמים, בכל אחד מהם15 נערות (אחד מהם במסגרת הת ו כנית הלאומית .)לילדים ונוער בסיכון - בפקיעין לא נמסר על ת ו.כניות רווחה - בשעב נ יתן .טיפול פרטני בלבד כיום לא פועלות ות כניות ,אחרות .אך אושרה הפעלת מעגל בנות - בשפרעם פועלים בית חם ו מועדון נערות, ושתי עובדות סוציאליות מטפלות בנערות . מהתשובות שהתקבלו עולה כי יש הבדלים רבים בין היישובים: יש י י שובים שבהם המענה היחיד שניתן הוא מענה פרטני של עובדות סוציאליות; בחלק מהיישובים ,ניתן מענה אחד, כמו בית חם או מועדון לנערות בסיכון .)ורק במקצת היישובים ניתן מגוון של מענים (בטורעאן ובשפרעם ,כאמור מרבית מחלקות הרווחה ביישובים ( 13 מתוך15 ) מסרו כי המענים אינם מספקים את וצ רכי אוכלוסיית היעד. שאלנו את מחלקות הרווחה של הרשויות הערביות אי .לו מענים נוספים דרושים להן כמעט כולן השיבו שדרושים בתים חמים; גם ביישובים שבהם יש בתים חמים עלה צורך בהרחבת השירות (בתים חמים נוספים והגדלת )מספר הימים שבהם מענה זה פעיל . נוסף על כך, עלה הצורך בשירותים ה אלה ,: קבוצות העצמה מענים ייעודיים לצעירות, שילוב בתעסוקה, הכשרה ,מקצועית, מועדונים חברתיים, מרכזי הדרכה הורית למתבגרות, סדנאות העלאת מודעות והכנה לזוגיות דירת ,חירום קו חם לנערות במצוקה ,טיפולים בתחום ה פסיכול ו גיה ה קלינית , טיפול ב נפגעות תקיפה מינית, טיפול לנוער אחרי ניסיונות אובדניים ו תנועות נוער ל נערות שנושרות ממערכת החינוך. 121 במקצת היישובים דיווחו מחלקות הרווחה על מענים הניתנים ברשות נוסף על המענים ש מנה משרד הרווחה. לדוגמ ה , בדיר חנא יש שירות של משרד החינוך לנפלטים ממערכת החינוך (לפירוט בנושא ראו פרק8); בטורעאן יש הכוונה תעסוקתית וקורס אמנות לצעיר.ות 7. קשיים בהקצאת כ ו ח אדם וב ניצול תקציבים122 .להלן נביא מידע על הקשיים במתן שירות לנערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית במבט ארצי ומקומי על-פי משרד הרווחה, הקצא ת התקציב לרשויות המקומיות ל שם טיפול בנערות בסיכון נקבעת על- פי הקריטריונים ה אלה : - המצב החברתי- כלכלי של היישוב; - נתוני יסוד של הנערות ; נתונים אלו מועברים למשרד הרווחה מ הרשויות המקומיות, והם כוללים מידע דמוגרפי וחברתי-כלכלי; 121 ,מנהלי מחלקות הרווחה ברשויות מקומיות שענו על השאלון: אמיל סמעאן מפקיעין, דוא"ל1 באוגוסט2016 (מסר גם את תשובותיהן של מחלקות הרווחה של באקה אל-ע'רביה, דיר חנא, שעב ושפרעם). אמירה חליל מבית- ,זרזיר, דוא"ל2 באוגוסט2016 ; דחלה עבד ,אלכרים מכעביה, דוא"ל1 באוג וסט2016 ,; חמיסה דעד ממעיליא, דוא"ל2 באוגוסט2016; כרימה מלחם עסלי מערה- ,ערערה ,דוא"ל31 ביולי2016; סאוסן עיסאת מטובא- ,זנגריה, דוא"ל26 ביולי2016 ,; סוהיר שמאליה מג'ת, דוא"ל17 באוגוסט2016 ; עולא גנאיים מדיר אל- ,אסד, דוא"ל1 באוגוסט2016; עלי קיזל ממג'אר ,, דוא"ל27 ביולי2016 ,; פריאל סלאמה מטורעאן, דוא"ל26 ביולי 2016 ,; רודיינה אמארה מעילוט, דוא"ל26 ביולי2016 . 122 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 ; גילה רונן, סגנית מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים ו ,צעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון7 ביולי2016 . עמוד 30 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע - נתוני ם על נשירת נערות ממערכת החינוך ; נתונים אלו מועברים למשרד הרווחה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( בפרק8 יובאו נתוני משרד החינוך על נשירת נערות); - מספרן של כלל הנערות והצעירות .)ברשות המקומית (גם של נערות שאינן במצוקה נציין כי קריטריון עשוי להביא להגדל ת הפער בין רשויות ש יש בהן שיעור ג דול של נערות וצעירות בסיכון לבין הרשויות שבהן שיעורן קטן. .לכל הקריטריונים ניתן משקל שווה אגף התקציבים ב משר ד הרווחה ומרכז השלטון המקומי הם שמאשרים את התקציב. 123 ,עם זאת התקצוב לפרויקטים המופעלים על-ידי עמותות נ קבע על- פי החלטות ועדת המכרזים במשרד . הסכומים שהוקצו בדרך זו לפרויקטים מוצגים בפרק3 . מדברי משרד הרווחה עולה עוד כי יש קשיים ברשויות הערביות בהקצאת כ וח אדם לטיפול בנערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית או במימון כ ו ,ח האדם ו.חלקם נובעים משיטת התקצוב לפי קריטריונים להלן הקשיים :שמנה המשרד124 - קשיים כלכליים של הרשות שבגינם הרשויות מלוות על- ידי חשב מלווה. לעתים ליווי זה אינו מאפשר ניצול של כספי הרווחה ב מחלקות לשירות ים חברתיים. נציין כי ב הצעת חוק הרש ויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות רווחה), התשע"ה- 2015 , מוצע מענה ל קושי זה (ראו סוף פרק13 )להלן. לא נמסר לנו באילו .רשויות ערביות יש חשב מלווה - וכ ח אדם– בכמה מחלקות אין עובדי נוער. כמו כן, ברוב הרשויות בחברה הערבית יש עובדים ב משרה .חלקית מחסור בכ ו ח אדם מעכב את איתור אוכלוסיית היעד ואת יישום ו הת.כניות לנוער למרות בקשתנו, לא נמסר לנו מידע על היקף כ ו.ח האדם ברשויות הערביות - לעתים הרשויות בחברה הערבית מקבלות ת ו כניות אשר אין ביכולתן לממן שכ ירת מבנה או ציוד להפעלתן. לא ס נמ ר לנו מידע על הת ו כניות שלא יצאו לא ה .פועל מסיבות אלו - רשויות קטנות אינן עונות על הקריטריונים שנקבעו בשיטת התקצוב לפי קריטריונים .ואינן מתוקצבות לדברי 'גב ,ציפי נחשון, מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה ה מחסור בכ ו ,ח אדם וב ייחוד בעובדים ,סוציאליים ניכר בעיקר בדרום ובצפון, .ולעתים תקנים פנויים אינם מאוישים חודשים רבים .הסיבה לכך אינה ידועה לה125 עוד נציין בהקשר זה כי על- פי משרד הרווחה , הקצאת משרות של עובדים סוציאליים לטיפול בנערות וצעירות בסיכון והעסקתם הן באחריות מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים ברשות המקומית , על-פי הצורך ו על- פי שיקול ה דעת של.המנהלים126 הודגש כי ע י קרון זה מוחל הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית ; עם זאת, יש לתת את הדעת לאפשרות שביישובים ב אשכול חברתי-כלכלי נמוך (ובה ם הרשויות הערביות) הקצאת המשאב ים לנושא זה לא תהיה בראש ס דר .העדיפויות 123 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 124 .שם 125 ,ציפי נחשון, מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה, שיחת טלפון19 ביולי2016 . 126 ענת שגב, רכ ,זת קשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . עמוד 31 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע קשיים שעלו ב תשובות של מחלקות הרווחה כאמור, מרכז המחקר והמידע של הכנסת הפיץ ב מחלקות הרווחה של הרשויות המקומית שאלון שעניינו נערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית. נזכיר כי התקבלו תשובות מ- 15 ,רשויות ערביות13 מהן קטנות, וכולן בצפון .הארץ מתשובות מחלקות הרווחה עולים קשיים בתחומים שונים: 127 - קשיים תקציבי םי – כמעט כל מחלקות הרווחה שענו על השאלון ציינו קושי זה. הוא נובע ן ה בי שאר מדרישת .המימון התואם - מחסור ב כו ח אדם, בעיקר בתחום העבודה הסוציאלית, וב עיקר של מי שמתמחים בנערות וצעירות. בין היתר צוין כי אין השתלמויות מקצועיות נגישות לעובדים הסוציאליים בפריפריה , ולכן התפתחותם המקצועית .נפגעת - משילוב שני הקשיים הראשונים נובעת תופעה של אי-הפעלת ות כניות רווחה בחברה הערבית . נזכיר כי הדבר עלה גם בתשובת משרד הרווחה שהוזכרה לעיל בפרק7. - קושי כלכלי נוסף הוא דרישת רשויות הרווחה מן הפונים לשלם השתתפות עצמית ו בת כניות כמו מועדוניות מתבגרים. דרישה זו עלולה להטיל מעמסה כלכלית על ה משפחות של.הנערות והצעירות - דימוי שלילי של קבלת טיפול מ,שירותי הרווחה .המונע מאוכלוסיית היעד של השירות לבקש סיוע - נישואים בגיל צעיר בחברה הערבית. 128 - הנערות והצעירות בסיכון בחברה הערבית הן אוכלוסי י ה חלשה ש אינה נוטה לבקש עזרה. - מחסור במסגרות לצעירות בנות25-18 . - .מחסור בפרויקטים להכנה לשוק התעסוקה בחלק מה י ישובים עלו קשיים י י חודיים, למשל בכעביה צוין מחסור במבני ציבור ו פיזור גיאוגרפי של שכונות היישוב. 129 בפקיעין הוזכרה האפשרות של תת- דיווח של יועצות בתי- הספר.על נערות בסיכון130 מטובא-זנגריה נמסר כי הבעיה התקציבית חמורה, ל נוכח מצבה הכלכלי ה קשה של הרשות, אשר מונה לה חשב מלווה. במקרים כאלה יש לשקול תקצוב של הת ו.כניות במסלול שאינו תלוי ברשות המקומית131 עמדתם של ארגונים חברתיים ב נייר עמדה של ארגונים חברתיים הפועלים למען צעירות בסיכון הוצגו ה בעיות ה מרכזיות הקשורות בתקצוב השירות לצעירות. לדברי הארגונים , בעיית התקצוב פוגעת.באיכות השירות132 להלן הקשיים ש עלו ב :נייר העמדה 127 ,מנהלי מחלקות הרווחה ברשויות מקומיות שענו על השאלון: אמיל סמעאן מפקיעין, דוא"ל1 באוגוסט2016 (מסר גם את תשובותיהן של מחלקות הרווחה של באקה אל-ע'רביה, דיר חנא, שעב ושפרעם). אמ ירה חליל מבית- ,זרזיר, דוא"ל2 באוגוסט2016 ; דחלה עבד ,אלכרים מכעביה, דוא"ל1 באוגוסט2016 ,; חמיסה דעד ממעיליא, דוא"ל2 באוגוסט2016; כרימה מלחם עסלי מערה- ,ערערה ,דוא"ל31 ביולי2016; סאוסן עיסאת מטובא- ,זנגריה, דוא"ל26 ביולי2016 ,; סוהיר שמאליה מג'ת, דוא"ל 17 באוגוסט2016 ; עולא גנאיים מדיר אל- ,אסד, דוא"ל1 באוגוסט2016 ,; עלי קיזל ממג'אר, דוא"ל27 ביולי2016 ,; פריאל סלאמה מטורעאן, דוא"ל26 ביולי 2016 ,; רודיינה אמארה מעילוט, דוא"ל26 ביולי2016 . 128 כאמור, בשנת2013 הגיל הממוצע לנישואים ראשונים בישראל היה21.9 בקרב נשים ערביות ו- 26 .בקרב נשים יהודיות הלמ"ס ,שנתון סטטיסטי לישראל , 2015 ,אוכלוסייה. 129 ,דחלה עבד אלכרים, מנהל מחלקת הרווחה בכעביה, דוא"ל1 באוגוסט2016 . 130 אמיל סמעאן ,, מנהל מחלקת הרווחה בפקיעין, דוא"ל1 באוגוסט2016 . 131 סאוסן עיסאת, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בטובא- ,זנגריה, דוא"ל26 ביולי2016 . 132 נייר העמדה עוסק בצעירות בנות18 - 25. נוגה דגן-בוזגלו ויעל חסון, מרכז "אדוה", "איתך- "מעכי– משפטניות למען צדק חברתי ו"נראו "ת– ,פורום ארגוני צעירות שירותי רווחה לצעירות בישראל– בחינה של מודל ההפעלה והתקצוב , יוני2016 . עמוד 32 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע - הליך קביעת תעריפי השירותים לצעירות והליך ההתקשרות במכרזים על בסיס תעריפים אלו ,"מקשה ריכוזי, נעדר שקיפות ונקבע באופן חד-צ דדי על- ידי המשרד ללא שיתוף או התדיינות עם מפעילי ."השירותים - תת- תקצוב של השירותים גורם לכך שחלק מעלויות תפעולם מושת דרך קבע .על העמותות המפעילות בשל כך נפגעת איכות השירותים, והעמותות שזוכות במכרזים הן העמותות שיכולות לתת משאבים פרטיים, ולא בהכרח העמותות שהן .בעלות מומחיות מקצועית - מודל התקצוב ה קיים מעביר אל העמותות המפעילות את המענים לצעירות את האחריות לגביית כספים .מן הרשות המקומית בשל כך העמותות נאלצות לעסוק בגביית כספים במקום.בסיוע לצעירות ,לנוכח קשיים אלו ארגוני הצעירות בסיכון מ עלים כמה המלצות: - הקמת ועדה ,משותפת למשרד הרווחה ל שלטון המקומי ו ל פורום ארגוני צעירות כדי ל דון ב בעיות הקשורות בתקצוב השירותים, למשל אופן קביעת התעריפים, דרכי העברת כספים לנותני השירות והיבטים נוספים בהתקשרות עמם;, ולמצוא להן פתרונות - הגברת השקיפות בנוגע לגובה התעריפים ולדרך שבה הם נק בעים; - איסוף נתונים ופילוחם על-פי מגדר ועל-פי קבוצות אוכלוסייה כ די לשפר את פריסת השירותים והמענים לקבוצות השונות; - שינויים בשיטת התקצוב לפי הועדות, ואף חזרה לשיטת התקצוב על-פי מכסות; - תקצוב רכיבים שאינם מתוקצבים כיום, למשל הכשר ה לעובד ים , מחשוב ואחזקת מבנים; - בחינה מח ת דש ו של שיעורי המשרות ורמות השכר בצוותי המענים לצעירות; - בחינה מח ת דש ו של היבטים בהתקשרות עם ספקי שירותים, למשל משך ההתקשרות עם הספק ושיעור ההשתתפות של משרד הרווחה; - החלת מצ'ינג דיפרנציאלי. בשיטה זו הרשויות המקומיות החלשות משתתפות במימון המענים בשיעור .נמוך מזה של רשויות חזקות יותר 8. איתור נערות ערביות בסיכון וטיפול בהן מטעם משרד החינוך להלן יובא מידע על ת ו כניות לאיתור ילדים במצבי סיכון ולמניע תם .שמשרד החינוך מפעיל בחברה הערבית הנתונים הועבר מ ו אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון ו מ אגף ה שירות ה פסיכולוגי- .ייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך הילדים ו ה נוער בסיכון מוגדר ים ב משרד החינוך "ילדים בגילאי לידה עד18 שנים , החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם, וכתוצאה ממצבים אלו נפגעת יכולתם לממש את זכויותיהם על- פי האמנה לזכויות ,הילד". עם זאת פעילות האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון מתמקדת בצמצום הנשירה הגלויה והניתוק ממערכת החינוך . על כן ,אוכלוסיית היעד ש משרד החינוך מ תמקד בה היא "כאלה שהיו רשומים בעבר במסגרת חינוכית כל שהיא וכרגע אינם רשומים בשום מסגרת חינוכית שמפוקחת על- ."ידי המדינה133 משרד החינוך מאתר נוער בסיכ ו ן באמצעות קציני הביקור הסדיר מהמחלקה לביקור סדיר. האיתור נעשה באמצעות מערכת מידע 133 'סער הראל, מנהל אגף א– חינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על-ידי נטלי אטד ,גי, דוא"ל21 באוגוסט2016 . עמוד 33 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע ממוחשבת המתואמת עם מערכות המידע הבית-ספריות, ביקורים קבועים בבתי- הספר, ועדות התמדה, פניות של .הורים ותלמידים ועוד נוסף על כך , האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון מ פעיל ת ו כניות לחיזוק תלמידים ולמניעת נשירתם מבתי- ,הספר134 וכן ת ו כניות לחיזוק, השכלה והעשרה של תלמידים שנשרו מבתי- .ספר135 על- פי תשובת משרד החינוך על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, משרד החינוך לא ערך בשנים האחרונות מחקר י הערכה על ת ו כניות האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון , אך ו ל ת כ כנית נבחנת מדי שנה במדדי תפוקה ברורים של ה י.שגים לימודיים ומניעת נשירה136 8.1 . נתונים על הסיוע של האגף לחינוך ילדים ונוער לנערות ערביות בסיכון להלן יובאו בטבלה8 נתוני משרד החינוך על נערות ערביות בסיכון המטופלות על- ידי קציני ביקור סדיר ברשויות החינוך המקומיות לפי מחוז וקבוצות בחברה הערבית, ועל הנערות הערביות המשתתפות בת ו כניות קידום נוער (ובהן ת ו.)כנית היל"ה טבלה8 . נערות ערביות בסיכון בטיפול קציני ביקור סדיר ברשויות החינוך המקומיות לפי מחוז וקבוצות בחברה הערבית, שנת הלימודים התשע"ו137 קבוצה מחוז בדואי דרוזי ערבי אחר סך הכ ול דרום 403 - 23 426 חיפה 7 141 505 653 ירושלים - - 24 24 מרכז 2 1 666 669 צפון 132 429 1,752 2,313 תל-אביב - - 1 1 סך לו הכ 544 571 2,971 4,086 מהנתונים בטבלה8 עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו היו 4,086 נערות ערביות במעקב קצין ביקור סדיר– כ- 3.8% מכלל הנערות הערביות בישראל (בשנת לימודים זו היו רשומות במשרד החינוך106,722 .)נערות ערביות יותר ממחצית הנערות בסיכון שהיו במעקב של קציני ביקור סדיר הן מ( מחוז הצפון2,313 נערות, שהן כ- 57% מכלל 134 התוכניות לחיזוק תלמידים ולמניעת נשירה מבתי-הספר מיועדות לתלמידים שרשומים בבתי- ספר. התוכניות לתלמידי חטיבת הביניים ובתי-הספר העל-יסודיים: אייל באביב, אמ"ץ, אסכולה, בית- ספר יצירתי/ייחודי, מיכא"ל, מול"ה– ,מוכנות לאקדמיה מל"א, מניעת נשירה– תוכנית זיו נעורים, מניפ"ה, נירים בשכונות, סמינרים ציוניים, תגבור לימודי שח"ר, תה"ל– תוכנית העצמה לבגרות, תהל"ה– ,טכנאים והנדסאים, תהל"ה לבגרות ותל"ם. משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון אודות האגף– מאגר הת ו כניות של אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון :, תאריך כניסה5 בספטמבר2016 ; סער הראל, מנהל אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על- "ידי נטלי אטדגי, דוא ,ל21 באוגוסט2016 '; אילן שמש, מנהל תחום קידום נוער, אגף א– חינוך ילדים ונוער ,בסיכון, שיחת טלפון5 בספטמבר2016 . 135 תוכניות משרד החינוך המיועדות לבני נוער שאינם רשומים בבתי-ספר מופעלות במסגרת קידום נוער: היל"ה – הכנה לעולם התעסוקה, הכנה לקראת גיוס ושירות בצה"ל, זהות, חממת שילוב ומצ"ע– הכשרה למנהיגות. משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ,ונוער בסיכון אודות האג ף– מאגר התכניות של אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון :, תאריך כניסה5 בספטמבר2016 ,; סער הראל 'מנהל אגף א– חינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על- ,ידי נטלי אטדגי, דוא"ל21 באוגוסט2016 ,; אילן שמש, מנהל תחום קידום נוער 'אגף א– חינוך ילדים ונוער בסיכון, שיחת טל ,פון5 בספטמבר2016 . 136 'סער הראל, מנהל אגף א– חינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על- ,ידי נטלי אטדגי, דוא"ל21 באוגוסט2016 . 137 .שם עמוד 34 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע הנערות). זהו ייצוג יתר לאזור הצפון, שבו שיעור הנערות הערביות הוא כ- % 43 (בשנה זו היו46,087 נערות ערביות .)במחוז הצפון138 .אין בידינו מידע על הסיבה לכך י יתכן שמערך הביקור הסדיר בחברה הערבית מפותח יותר באזור הצפון, אך י י .תכן גם שהצורך בביקור סדיר גדול יותר בצפון עוד עולה מן הטבלה כי כ- 13% מהנערות שהיו במעקב קצין ביקור סדיר היו בדו א( יות544 נערות מתוך4,086 ; 403 במחוז דרום ו- 132 )במחוז צפון, כו- 14% ( היו דרוזיות571 נערות מתוך4,086 ; 141 במחוז דרום ו- 429 במחוז .)צפון בטבלה9 להלן יובאו נתוני משרד החינוך על נערות ערביות בסיכון שבטיפול יחידות קידום נוער ברשויות החינוך המקומיות לפי מחוז וקבוצות בחברה הערבית. כאמור, ת ו כניות קידום נוער מיועדות לבני נוער שנשרו ממערכת .החינוך139 טבלה9 . נערות ערביות בסיכון שבטיפול יחידות קידום נוער ברשויות החינוך המקומיות לפי מחוז וקבוצות בחברה הערבית, שנת הלימודים התשע"ו140 קבוצה מחוז בדואי דרוזי ערבי אחר סך הכ ול דרום 118 - 1 119 חיפה 6 40 121 167 ירושלים - - 216 216 מרכז 2 - 103 105 צפון 28 119 181 328 תל-אביב - - 30 30 סך הכ ול 154 159 652 965 מהנתונים בטבלה9 עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו טופלו 965 נערות ב יחידות קידום נוער, כשליש מהן במחוז ה .צפון רבות מהמטופלות במחוז ה( צפון שייכות לחברה הדרוזית119 מתוך כ- 328 נערות– כ- 36% ). מנגד, באזור הדרום99% מהמטופלות הן בדו א .יות על- פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים תשע"ה שיעור הנערות 'הערביות בכיתות ז- י"ב שלא למדו בבתי- ספר היה% 6. בשנה זו שיעור הבנות היהודיות שלא למדו היה% 5. 141 138 .שם 139 תוכניות משרד החינוך המיועדות לבני נוער שאינם רשומים בבתי- ספר מופעלות במסגרת קידום נוער: היל"ה– הכנה לעולם התעסוקה, הכנה לקראת גיוס ושירות בצה"ל, זהות, חממת שילוב ומצ"ע– הכשרה למנהיגות. משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ,ונוער בסיכון אודות האגף– מאגר הת ו'כניות של אגף א לחינוך ילדים ונוער בסיכון :, תאריך כניסה5 בספטמבר2016 ,; סער הראל 'מנהל אגף א– חינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על- ,ידי נטלי אטדגי, דוא"ל21 באוגוסט2016 ,; אילן שמש, מנהל תחום קידום נוער 'אגף א– ,חינוך ילדים ונוער בסיכון, שיחת טלפון5 בספטמבר2016 . 140 סע 'ר הראל, מנהל אגף א– חינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על- ,ידי נטלי אטדגי, דוא"ל21 באוגוסט2016 . 141 ,הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל 2016 , לוח8.22, תלמידים בכיתות 'ז- .י"ב לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה עמוד 35 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנת תשע"ה נשרו ממערכת החינוך1,286 'תלמידות ערביות בכיתות ז- .י"ב 262 מהן( 20.4% ) לומדות במסגרת .לימודים חלופית של משרד הכלכלה142 בשנת הלימודים תשע"ד נשרו מבתי- הספר1,406 נערות ערביות. 245 ,מהן% 17.4 ., למדו במסגרת לימודים של משרד הכלכלה143 לבקשת מרכז המחקר והמידע, משרד החינוך מסר את שמות היישובים שבהם מתקיימ ת ת ו ו כניות קידום נוער : במחוז מרכ ז– ג'לג'וליה, זמר, טייבה, טירה, כפר- קאסם וקלנסואה; במחוז חיפה– אד לית אל- ,כרמל, עוספיה אום אל-פחם, באקה אל- 'ע רביה, ג'ת, כפר-קרע, מעלה עירון ופ יי רו דיס; במחוז דרום– אל- קסום, חורה ותל- שבע; במחוז צפון– אבו-סנאן, אבטין, אכס א ל, אעבלין, בית-ג'אן, גדי דה י- ,מכר דבורי י ה, דיר אל- ,אסד דיר-א חנ , זרזיר, טובא-זנגריה, טורעאן, טמרה, יפיע, ירכא, כאבול, כסרא-סמיע, כפר-כנא, כפר-מנדא, מ ג'אר ,, משהד, נחף נצרת, ס'ח נין, עארבה, עילוט, עין-מאהל, ריינה, שעב ושפרעם. ת ו כניות קידום נוער מופעלות גם ביישובים מעורבים: תל-אביב–יפו, ירושלים , חיפה, עכו, רמלה, לוד, ומעלות- תרשיחא; עם זאת, אין בידינו נתונים על הנערות הערביות המשתתפות בת ו.כניות אלו בערים המעורבות נוסף על כך, ת ו כניות קידום נוער פועלות גם .בהוסטלים, ובהם הוסטלים המיועדים לנערות ערביות144 אחת התכניות של קידום נוער היא ת ו כנית היל"ה, ש נ ועדה לאפשר ל בני הנוער הנושרים ממערכת החינוך השלמת השכלה . התוכנית פועלת ברשויות המקומיות ובבתי- סוהר, ויש בה מסלולים לקראת קבלת תעודה של 10-8 שנות לימוד, תעודה של 12 שנות לימוד, מסלול בגרות, מסלול לתעודות טכנולוגיות (בתחומים תקשוב, תיירות ומ י נהל עסקי), וכן מ סלולים לקראת שילוב מחדש במסגרת המשך (בית- .)ספר, צבא ותעסוקה כמו כן ", מסלול "מיומנויות מקדם .רכישת מיומנויות מקצועיות וחברתיות145 בטבלה10 להלן יובאו נ תוני משרד החינוך על נערות ערביות בסיכון הלומדות בת ו.כנית היל"ה, לפי מחוז וקבוצות בחברה הערבית טבלה10 .נערות ערביות בסיכון הלומדות בת ו כנית היל"ה לפי מחוז וקבוצות בחברה הערבית, שנת הלימודים התשע"ו146 קבוצה מחוז בדואי דרוזי ערבי אחר סך הכ ול דרום 32 - - 32 חיפה 3 10 21 34 ירושלים - - 8 8 מרכז 1 - 24 25 צפון 14 49 105 168 תל-אביב - - 19 19 סך הכ ול 50 59 177 286 142 נוסף על כך, בתשע"ה נשרו3,440 ,נערים ערבים3,178 נערות מהחינוך העברי ו- 9,645 ,נערים מהחינוך העברי. הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל 2016 , לוח8.36, תלמידים בכיתות ז- י"ב שנשרו ממערכת החינוך של משרד החינוך במהלך שנת הלימודים ובמעבר לשנת הלימודים הבאה, לפי מעבר למסגרת לימוד חלופית. 143 .שם 144 ,אילן שמש, מנהל תחום קידום נוער, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, דוא"ל5 בספטמבר2016 . 145 ,משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון אודות האגף– מאגר הת ו כניות של אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון , תאריך :כניסה5 בספטמב ר2016 . 146 סער הראל, מנהל אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, הועבר על- ,ידי נטלי אטדגי, דוא"ל21 באוגוסט2016 . עמוד 36 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע מהנתונים בטבלה10 עולה כי בשנת הלימודים תשע"ו286 נערות ערביות למדו בת ו כנית היל"ה, רובן במחוז הצפון – כ- 59% . בתרשים3 יוצג פילוח נתוני הנערות הערביות הלומדות בת ו כנית היל"ה לפי הכיתה שבה נשרו מבתי- .הספר תרשים3 . פילוח נתוני נערות ערביות הלומדות ו בת כנית היל"ה, לפי הכיתה שבה הן נשרו מבית- הספר, תשע"ו147 מהנתונים בתרשים3 עולה כי רוב הנערות מ- 286 הנערות הערביות המשתתפות בת ו כנית היל "ה נשרו בכיתה י"ב ( 90 ( נערות), בכיתה י"א62 ( 'נערות) ובכיתה ט68 נערות). יש לתת את הדעת לסיבות המובילות לנשירה בשכבות .גיל אלו ,לסיכום965 נערות ערביות נמצאות בטיפול היחידות לקידום נוער (וכ- 20% מהן נמצאות במסגרות של משרד הכלכלה) ו- 286 נערות ערביות משתתפות בת ו כנית היל" .ה בכל שנה נושרות ממערכת החינוך1,300 - 400 ,1 נערות ערביות , ומכאן ש שיעור קטן בלבד מ הן נמצא ות במסגרת לימודים חלופית . 8.2 . פעילות אגף שפ"י ל איתור נערות ערביות בסיכון ולמניעת מצבי סיכון להלן יובא מידע על פעילות אגף שפ"י של משרד החינוך למניע ת מצבי סיכון בקרב נע רות ערביות ,ל איתור נערות ערביות בסיכון ולטיפול בהן . בתשובת שפ"י על שאלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת נאמר כי האגף מפעיל ות כניות מניעה ובהן נושאים רלוונטיים לחיי התלמידים ה מותאמות לשלבי ההתפתחות של התלמידים ולמאפיינים התרבותיים שלהם . תכנים אלו מועברים בת ו כנית "כישורי חיים", שהיא ת ו כנית חובה במוסדות החינוך וניתנת במסגרת שעת חינוך. בין היתר הת ו כנית עוסקת במצבי סיכון כמו אלימות, אלימות כלפי ,נשים התאבדות, מיניות והתעללות, וכן שימוש לרעה בסמים, אלכוהול וטבק. נוסף לע ות כניות אלו יש ות כניות מותאמות לתלמידים בסיכון ה מאותרים על- .ידי צוות בית הספר148 להלן יובא מידע על הת ו :"כניות במסגרת "כישורי חיים  חברות וזוגיות ללא אלימות– ות ,כנית המיועדת לבני נוער בחטיבה העליונה ועוסקת ביחסים בין בני זוג תוך הדגשת עקרונות ההדדיות בקשר, שוויון, זיהוי התנהגות אלימה ועוד. הת ו כנית פותחה בשיתוף משרד הרווחה, ובשנים האחרונות היא מופעלת בחברה הערבית בעשרה בתי- ,ספר ביישובים נצרת 147 .שם 148 עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, השירות הפסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016 . 14 17 68 35 62 90 0 20 40 60 80 100 ז ח ט י יא יב מספר נערות כיתה עמוד 37 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע אכסאל, שיבלי, כפר-כנא י , ר ינה, ג'ד ידה י- .מכר ויפיע149 נציין כי בשנת2015 היו בישראל137 יי שובים לא .יהודיים150 ו הת כנית הותאמה לחברה הערבית על-ידי עובדים סוציאליים ויועצים חי נוכיים מהחברה .הערבית במסגרת תהליך ההטמעה התקיימו ימי עיון בהובלת משרד החינוך ומשרד הרווחה ברשויות .בחברה הערבית151  ות כנית התערבות בנושא מיניות ומניעת פגיעה מינית– ,סדנאות בנושאים מיניות בריאה, דימוי עצמי סטראוטיפים מיניים ומניעת פגיעה מינית. בסקר שנערך בקרב היועצות בחברה הערבית כ- 70% מהיועצות דיווחו על הפעלת הת ו כנית למניעת פגיעה מינית בבתי-הספר העל-יסודיים ו- 74% דיווחו על הפעלתה בבתי- .הספר היסודיים152  מניעת התאבדויות– במסגרת הת ו כנית הלאומית למניעת התאבדויות ניתנת הכשרה ל מורים לזיהוי סימני מצוקה ו ל התערבות ראשונית כאשר מתעורר חשש לאובדנות. בשפ"י נערכות הכשרות משותפות ליועצים ופסיכולוגים חינוכיים מהמגזרים השונים, אך מועלים היבטים י .יחודיים לחברה הערבית בר שויות ש נמצא בהן שיעור גבוה של התאבדויות וניסיונות אובדניים נבנית ת ו כנית ייחודית ומותאמת .להתמודדות עם התופעה153 היישוב שבו שיעור ההתאבדויות הוא הגדול ביותר בחברה הערבית הוא ואדי סלאמה ש במשגב. בת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות פעילים היישובים הערביים ה אלה : באקה אל- 'ע רביה, האגד הדרוזי מסעדה, מג' אר, עראבה, רהט ומועצות מעורבות: מועצה אזורית גלבוע, מועצה אזורית משגב, עכו, לוד ורמלה. בשנה האחרונה יצאו מהת ו כנית היישובים הערבי י ם כפר-כנא וס'ח.נין154 בתחילת2017 תתחיל פעילות בתחום זה ב- 56 יישובים , ובהם ה יישובים הערביים שפרע ,ם, טמרה, יפיע כפר-מנדא, ערערה, ריינה, ג'דיידה-מכר, כפר-קרע, ד א לית אל-כרמל, ירכא, אום אל- פחם, טייבה, נצרת ותל-שבע, ,וכן בערים המעורבות חיפה מעלות ונצרת- .עילית בתשובת משרד החינוך הודגש כי הסיכון לאובדנות אצל נערים גדול פי-ארבע ה משהו א אצל נערות. 155  מניעת שימוש לרעה בסמים, אלכוהול וטבק– ות כניות כישורי חיים בתחום זה מועברת לכלל התלמידים .והתלמידות הן מיועדות לתלמידים מה חינוך ה קדם-יסודי עד לכיתה י"ב ומותאמ ו ת לגילים שונים ולמגזרים שונים (ערבי, ממלכתי- ,דתי, חרדי). עם זאת ב שפ"י מציינים כי שיעור השימוש נמו ך אצל בנות בכלל ו אצל בנות ב.חברה הערבית בפרט156 להלן יובא מידע על הת ו כניות לתלמידים בסיכון המאותרים על-ידי צוות בית- :הספר  "עוצמה" – ות כנית קצרת טווח לטיפול בתלמידים עם בעיות התנהגות המיישמת עקרונות טיפול התנהגותיים- קוגניטיביים שנמצא שהם יעילים לפתרון בעיות התנהגות. ל פי שפ"י, הת ו כנית מביאה לשיפור ב תוך ארבעה חודשי ההפעלה הראשונים. מדי שנה מקבלים הכשרה ל הפעלת ות כנית זו יועצים ,ומדריכים מהחברה הערבית והם מפעילים קבוצות בבית-ספרם. הת ו כנית מופעלת בקבוצות של חמישה 149 הילה פאר-סיקרון, מתאמת הקשר עם הכנס ,ת במשרד החינוך, דוא"ל22 בספטמבר2016 . 150 ,הלמ"ס שנתון סטטיסטי לישראל 2016 , לוח2.16 ., יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, נפה, דת וקבוצת אוכלוסייה 151 ,עינב לוק מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, השירות הפסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016 . 152 שם. שיעור ההיענות של היועצות להשתתפות בסקר היה% 57.6. הילה פאר- ,סיקרון, מתאמת הקשר עם הכנסת במשרד החינוך ,דוא"ל22 בספטמבר2016 . 153 עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סי וע ומניעה, השירות הפסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016 . 154 לא נמסרו לנו הסיבות להפסקת פעילותם בתוכנית הלאומית. הילה פאר- ,סיקרון, מתאמת הקשר עם הכנסת במשרד החינוך, דוא"ל 22 בספטמבר2016 . 155 .שם 156 עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, השירו ת הפסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016. על- פי מחקר שפורסם ב- 2010, שיעור הנערים הערבים בכיתות ז' עד י"ב שמשתמשים בטבק, בסמים ובאלכוהול גדול פי-שלושה עד פי- ארבעה ,'משיעור הבנות המשתמשות בחומרים אלו. יוסי הראל ואח השימוש בחומרים פסיכו- אקטיביים בקרב בני נוער ערבים ביישובים בערים ערביות ובערים מעורבות בישראל– 2010 ., דוח מחקר מסכם, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול עמוד 38 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע תלמידים במסגרת השעות הפרטניות. מדי שנה מטופלים בתו כנית כ- 300 תלמידים בחברה הערבית– .נערים ונערות. במסגרת התכנית יש שיתוף של תלמידים, הורים וצוות חינוכי157  אופ"י– אימון ופיתוח יכולות התמודדות– תו כנית התערבות קבוצתית חינוכית- טיפולית המיועדת לתלמידים בחטיבה העליונה ו ב כיתות הגבוהות בחטיבת הביניים שמשתמשים בט ,בק ב אלכוהול ו ב .סמים ו הת כנית מבוססת על ת ו כנית אמריק נ ית שהותאמה לישראל, בשיתוף הרשות הלאומית למלחמה בסמים ומשרד החינוך, והותאמה גם לחברה הערבית. מדי שנה פועלות בארץ כ- 100 קבוצות ומשתתפים בהן כ- 1,000 תלמידים. בתשע"ו פעלו26 קבוצות בחברה הערבית והשתתפו בהן7 20 .תלמידים158 לא נמסר מספר התלמידות שהשתתפו בת ו.כנית, היות שנתונים אלו לא נאספו עד כה159  º360 – ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון מכשירה את הצוותים החינוכיים לזהות ולאתר תלמידים בסיכון. התלמידים המאותרים מקבלים סיוע רגשי מ פסיכולוג ומטפלת באמנות (ת ו)כנית מרחב בחדרי שלווה. על-פי תשובת שפ"י, כיום מופעלים כ- 100 חדרי שלווה. בכל שנה מטופלות במסגרת הת ו כנית הלאומית כ- 1,200 .תלמידות ערביות בסיכון160 9. ות כניות סיוע, טיפול ומניעת תחלואה ל נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית– תגובת משרד הבריאות מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הבריאות בשאלה על תוכניות סיוע, טיפול ומניע ת תחלואה ב עבור .נערות וצעירות ערביות בסיכון מתשובת משרד הבריאות עולה כי המשרד לא ייחד פעילות לסיוע לנערות וצעירות ערביות בסיכון., מכיוון שהשירות הוא אוניברסלי וניתן לכלל האוכלוסייה161 עם זאת, בכל ת ו כניות ההכש רה של המשרד יש התייחסות יי ע ודית לאוכלוסיות מיוחדות בישראל, ובהן האוכלוסי י.ה הערבית162 על- פי תשובת המשרד, במערכת הבריאות אין שירותי טיפול ייעודיים לנפגעי אלימות במשפחה ותקיפה מינית חוץ מ מרכזים אקוטיים לנפגעות תקיפה מינית ית בב- חולים וניידות למזעור נזקי הזנות . עוד מסר משרד הבריאות כי במערך הבריאות יש איתור וזיהוי של נפגעי אלימות או תקיפה מינית במסגרות הבריאות (בתי- ,חולים מרפאות, טיפות חלב, ועדות להפסקת ה י ריון, מערך בריאות הנפש ועוד) והטיפול בנפגעים המאותרים נמשך .ברשויות הרווחה ובמשטרה מאחר ש שירותי משרד הבריאו ת אוניברסליים, אין באפשרות המשרד ל מסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים מפולחים ע.ל נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית163 אשר לנשים, "בכוונת המשרד לשנת2017 להעצים את תחום הטיפול בנשים כבעלות מאפיינים ייחודיים ולנסות "ולתת מענים נפרדים גם במסגרות המעורבות. 164 157 עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, השירות פסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016 . 158 שם. 159 נתונים אלו ייאספו משנת הלימודים תשע"ז ואילך. הילה פאר- סיקרון, מתאמת הקשר עם ,הכנסת במשרד החינוך, דוא"ל22 בספטמבר2016 . 160 עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, השירות הפסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016 . 161 מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר ,במשרד הבריאות, דוא"ל18 בספטמבר2016 ; זוהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול ,באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות, שיחת טלפון19 בספטמבר2016 . 162 קבוצות אוכלוסייה מיוחדות אחרות הן בין השאר עולים מאתיופיה וחרדים. זוהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ,ותקיפה מינית במשרד הבריאות, שיחת טלפון19 בספטמבר2016 . 163 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר במשרד הבריאות, דוא"ל18 בספטמבר2016 ; זוהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול ,באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות, שיחת טלפון19 בספטמבר2016 . 164 מירי כהן, מ ,נהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר במשרד הבריאות, דוא"ל18 בספטמבר2016 . עמוד 39 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 10 . ות כניות ל סיוע ו ל מניעת חזרה לפשיעה בעבור נערות וצעירות ערביות בסיכון של המשרד לביטחון הפנים מרכז המחקר והמידע פנה אל משרד לביטחון הפנים בשאלה אם הוא מפעיל תו כניות סיוע, טיפול ומניע ת חזרה לפשיעה בעבור נערות וצעירות ערביות בסיכון. בתשובה מסר מר אליעזר רוזנבאום, המשנה למנהל הכללי, כי המשרד אינו מטפל .באופן פרטני וממוקד בנערות וצעירות בחברה הערבית ,עם זאת מר רוזנבאום ציין כי בחסות המשרד לביטחון הפנים פועלים שני גופי מניעה: אגף"מצילה" והת ו כנית "עיר ללא אלימות". גופים אלו יוזמים ומפעילים ת ו כניות ופרויקטים מגוונים לצמצום הפשיעה והאלימות בקרב ילדים, נוער ומבוגרים, במסגרות פורמליות ו לא .פורמליות לא נמסרו פרטים על ת ו כניות אלו. כמו כן, לא נמסרו נתונים על מספר הנערות והצעירות הערביות המשתתפות בת ו כניות ועל הי ישובים שבהם ה ן .מתקיימות עוד מסר מר רוזנבאום כי ה גופי ש ם הוזכרו מפעילים ות כניות ל מאבק באלימות כלפי נשים ו למניעת חיזור אלים ותו כניות כלליות ש באמצעותן מאותרות נערות בסיכון ומ ו פנות לגורמי טיפול רלוונטיים בקהילה , דוגמת מדריכי מוגנות וסיירות .הורים165 לא נמסר מידע על הת ו כניות, על היישובים שבהן הן מופעלות ועל המשתתפות בהן. המשרד לביטחון הפנים משתתף בת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, ונציגי המשרד שותפים לוועדה הארצית הבין-משרדית של הת ו.כנית166 נמסרו לנו נתונים על תקציבי ת ו כניות אגף"מצילה" המתקיימות בשנת2016 ביישובים הערביים ה אלה : אל-קסום, חורה, רהט, מעלה עירון, פ יי רו דיס, כפר ברא, כפר- ,קאסם, חורפיש, טמרה ירכא, כסרא-סמיע, כאבול, נצרת, פקיעין, בעיינה, דיר אל-אסד, דיר חנא, טורעאן, מג'ד אל-כרום, מ ג' ,אר, נחף סאגור, ס'ח.נין, עילבון, עראבה ושפרעם167 הפרויקטים הממומנים ביישובים אלו: מיל"ה , יזמות עסקית לבני ,נוער בסיכון, מניעת אלימות וונדליזם בקרב בני נוער ברמת השכונה"משאלה חווייתית" , מניעת אלימות באמצעות רכיבה טיפולית על סוסים, בית-ספר קהילתי להורים, מדריכי מניעה במערכת החינוך וסיירת הורים . ביישובים שונים פועלות ת ו כניות שונות, ובחלק מהייש ובים פועלת יותר מת ו כנית אחת. 168 תה קציב השנתי של כל הפרויקטים בכל היישובים הערביים שהוזכרו היא כ-2 מיליון ו- 609,000 ש"ח – כמיליון ו- 838,000 ש"ח (כ- 70%) מקורם בת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, כ- 352,000 ש"ח (כ- 13%) ממומנים על- ידי הרשויות המקומיות וכ- 418,000 ש"ח (כ- 16% ( ) מקורם במימון אחר לא נמסר מה מקורו ,). לצורך ההשוואה תקציב כלל ות כניות"מצילה" י (י שובים ערביים ויהוד י ים כאחד )הוא כ-4 מיליון ו- 929,000 ש"ח – כ-3 מיליון ו- 568,000 ש" ח (כ- 72%) מקורם בת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, כ- 678,000 ש"ח (כ- 14% ) במימון הרשויות המקומיות וכ- 710,000 ש"ח (כ- % 14 .) ממקור אחר169 מנתונים אלו עולה כי ברשויות הערביות שיעור ההשתתפות במימון ו הת כניות דומה לשיעור ההשתתפות בכלל הרשויות המשתתפות בת ו כניות"מצילה" במסגרת הת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. עוד נציין כי הת ו כניות שבהן מושקע התקציב הגבוה ביותר הן מניעת אלימות וונדליזם בקרב בני נוער בסיכון ברמת השכונה ות ו.כנית מדריכי מניעה במערכת החינוך 165 ,אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, דוא"ל11 בספטמבר2016, הועבר על- ידי גל יונה, מתאמת הקשר עם ,הכנסת11 בספטמבר2016 . 166 360 º – ,התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון הוועדה הארצית הבין-משרדית :, תאריך כניסה11 בספטמבר2016 . 167 ,רעות רז, עוזרת המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, דוא"ל12 בספטמבר2016 . 168 בשפרעם פועלות שש תוכניות; ברהט, חורפיש, כפר- קאסם, טורעאן, עראבה ופקיעין פועלות שתי תוכניות; בשאר היישובים פועלת ,תוכנית אחת. רעות רז, עוזרת המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, דוא"ל12 בספטמבר2016 . 169 .שם עמוד 40 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע 11 . ה טיפול של שירותי המבחן בנערות ובצעירות ערביות בסיכון לעתים נערות וצעירות בסיכון מגיעות לטיפול שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרי ם. שירותים אלו הם באחריות האגף לשירותי תקון ונוער מנותק ב.משרד הרווחה170 להלן נביא מידע ונתונים על הטיפול של גורמים .אלו בנערות וצעירות ערביות בסיכון 11.1 . הטיפול של שירות המבחן לנוער בנערות ערביות בסיכון שירות המבחן לנוער הוא שירות טיפולי-סוציאלי סמכותי הפועל כש ירות ארצי. מטרותיו: אבחון, טיפול, ייעוץ והדרכה לקטינים עוברי חוק והוריהם, סיוע למערכת אכיפת החוק בהתאמת ההחלטות השיפוטיות ומניעה .הישנות עבירות171 קציני המבחן לנוער הם עובדים סוציאליים מומחים בטיפול בנוער עובר חוק. אוכלוסיית היעד של שירות המבחן לנוער היא קטינים בגיל האחריות הפלילית, דהיינו בני18-12 . מר אפי ברוור, מנהל שירות המבחן לנוער, הסביר כי קטינים מופנים אל השירות על- ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה מייד עם תום החקירה במשטרה. לאחר תהליך קבלה והיכרות עם הקטי ן מתגבשת המלצה סג ל ור את ה תיק או להמשיך ב.הליכים172 בשנת2015 הופנו לשירות המבחן לנוער172 נערות ערביות– 120 מהן בגין תיקים פליליים173 ו- 52 בהליך של אזהרה ללא פתיחת תיק פ לילי. רק מעטות מהן מופנות לטיפול בקהילה: בשנת2015 כ- 25 נערות הופנו לט יפול (כ- 14% )מהנערות שהופנו לשירות המבחן . אין בידינו מידע על הסיבות לכך. עם זאת, שירות המבחן לנוער מסר כי הנערות הערביות משולבות בכלל הת ו כניות הקיימות ביישוב. ב של מספרן הקטן של הנערות קשה לשלבן בתוכניות יי ע ודיות והן משולבות בת ו כניות המיועדות לכלל הנערות הע רביות, שאין להן רישום פלילי. נוסף על כך יש תו כניות פרטניות של שירות המבחן לנוער, כמו שירות למען הציבור (של"צ), ת ו כנית מעטפת (צוות ליווי המשפחה לבניית ת ו כנית ייחודית לקטין ולמשפחתו), ת ו כנית צדק מאחה (הפגשת פוגעים ונפגעים), וכן ת ו כנית .חונכות174 השירות ניתן על- ידי עמותת"קדם" 175 ועמותת"ידידים" ( שהוזכרה לעיל בפרק3.1.6 .) 176 מן השירות נמסר כי הוא מונגש שפתית לנערות הערביות, מכיוון שמועסקים בו קציני מבחן דוברי ערבית. לא נמסר מידע על הנגשה תרבותית של השירות. כ- 20% מכלל קציני המבחן בשירות המבחן לנוער הם דוברי ערבית (בשירות יש240 משרות קציני מבחן). עוד נמסר כי תקציבו של השירות לטיפול בנוער ערבי (נערים ונערות) הוא כ- 7.5 מיליון ש" .ח, וההקצאה מנוצלת במלואה מר אפי ברוור ציין שחסרות ות כניות למען נערות ערביות בכלל ובחברה הבדו א.ית בפרט177 11.2 . הטיפול של שירות המבחן למבוגרים בצ עירות בסיכון שירות המבחן למבוגרים הו א שירות ממלכתי סוציאלי המעוגן בחוק הפלילי והו א .חלק ממערכת אכיפת החוק השירות מופקד על אבחון ושיקום של המעורבים באירוע פלילי (חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה) שגילם18 ומעלה , 170 ,משרד הרווחה, אגף לשירותי תקון ונוער מנותק שירות המבחן לנוער ,שירות המבחן למבוגרים :, תאריך כניסה6 בספטמבר2016 . 171 ,שם שירות המבחן לנוער :, תאריך כניסה6 בספטמבר2016 . 172 אפי ברוור ,, קצין מבחן ראשי לנוער ומנהל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה, מכתב22 באוגוסט2016, הועבר על- ,ידי ענת שגב ,מתאמת הקשר עם הכנסת23 באוגוסט2016 . 173 הטיפול ב- 82 מ- 120 הנערות שהופנו בגין תיקים פליליים הסתיים: שתיים נדונו למאסר, התיק של45 נערות נסגר או התיישן , ול- 35 נערות הוצאו צווים טיפוליים על-פי חוק הנוער ועניינן הסתיים. מ- 38 הנערות שעניינן עדיין לא הסתיים, כמה נתונות תחת צווי טיפול ,וכמה בהליך משפטי, וארבע במעצר. אפי ברוור, קצין מבחן ראשי לנוער ומנהל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה, מכתב22 באוגוסט2016, הו עבר על- ,ידי ענת שגב, מתאמת הקשר עם הכנסת23 באוגוסט2016 . 174 ,שם. משרד הרווחה, אגף לשירותי תקון ונוער מנותק שירות המבחן לנוער :, תאריך כניסה6 בספט מבר2016 . 175 עמותת קדם– ילדים ונוער הוקמה בשנת2001 . מטרותיה: קידום ופיתוח של השימוש בתהליכים מאחים בחברה, וכן קידום ופיתוח של קד"ם– קבוצות דיון משפחתיות לילדים ונוער במצוקה ובסיכון (מס :פר עמותה580381762 .) 176 ,אפי ברוור, קצין מבחן ראשי לנוער ומנהל שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה, מכתב22 באוגוסט2016 . 177 .שם עמוד 41 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע טיפול בהם ופיקוח עליהם . תפקידו להפחית סיכון לחברה על- ידי התאמה והמלצה על חלופות ענישה ומעצר בשירות מערכת המשפט, לשקם עוברי חוק בקהילה ולפקח עליהם ולצמצם.אירועי חזרה לפשע178 קציני המבחן למבוגרים הם עובדים סוציאליים שהוכשרו לעבודה בשירות . בשירות הצעירות עוברות אבחון פסיכו- סוציאלי ונכתב עליהן תסקיר לבית-המשפ ט. חלק מהצעירות נשארות בהליך טיפולי על סמך ,צווי טיפול ושיקום (צווי מבחן .)צווי שירות לתועלת הציבור וצווי פיקוח מעצר179 בכל שנה מופנות לשירות כ- 80 צעירות ערביות בנות29-18 – כ- 15 בנות21-18 והשאר בנות29-22 . רובן מוסלמיות, אך אין על כך נתונים מדויקים. כמחצית העבירות ש בהן הצעירות מעורבות הן עבירות אלימות , ו כשליש מעבירות האלימות הן עבירות בתוך המשפחה, .ובעיקר כלפי ילדים, והשאר הן עבירות אלימות כללית עבירות אחרות שבהן מעורבות צעירות ערביות: עבירות מרמה ועבירות רכוש. רק כ- % 5 מהעבירות הן עבירות .סמים180 כאמור, שירות המבחן למבוגרים מופקד בין השאר על שיקום עוברי ,חוק פיקוח עליהם .ומניעת חזרה לפשיעה לצורך זה חלק מהצעירות הערביות ש בטיפול שירות המבחן – כ- 30 בשנה – משתלבות בת ו :כניות שהשירות מציע קבוצות לטיפול באימהות אלימות, שילוב בת ו כניות כמו "אוניברסיטה בעם", שילוב בקבוצ ות טיפוליות, שירות לתועלת הציבור ועוד. לעתים הצעירות מופנות ו לת.כניות מתאימות בקהילה המופעלות דרך הרשות המקומית181 לעניין הנגשה שפתית של השירות מסרה 'גב רחל וינשטיין, מנהלת השירות, כי קציני מבחן מהחברה הערבית מועסקים במחוזות ו ב נפות של השירות, וב כלל זה נפת טי יבה, ש בה כל העובדים ערבים. ב שעת הצורך, וב עיקר כאשר יש קושי שפתי, האבחונים נעשים על- .ידי קציני מבחן מהחברה הערבית כשאין עובדים דובר י ערבית השירות נעזר.בשירותי תרגום182 הקושי העיקרי ש בו נתקל שירות המבחן הוא גיוס קציני מבחן ערבים, ב עיקר בירושלים ובדרום. בצפון ובמרכז, וב ייחוד בערים המעורבות, אין בעיה בקליטה של קציני מבחן ערבים. נזכיר כי לא דווח על קושי דומה בשירות המבחן לנוער (פרק11.1 .) 12 . הנגשה תרבותית ושפתית של המענים לנערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית 12.1 . הנגשה שפתית להנגשה שפתית של הטיפול יש חשיבות רבה בהצלחת הטיפול , שכן ה וא מבוסס בעיקרו על תקשורת בין המטפל .למטופל כאמור, נערות וצעירות במצוקה הן פעמים רבות קורבנות של .פגיעה מינית או אלימות בתוך המשפחה בהקשר זה עלה ב" דוח מבקר המדינה היבטים בטיפול בנפגעי תקיפה מינית או אלימות " משנת2015 כי אחד מתנאי ההתקשרות עם ה מרכזים הוא שבמרכזים הנותנים שירות גם לאוכלוסייה ערבית יועסק מטפל דובר ערבית אחד לפחות . עם מרכזים אל ו נמנה המרכז בלוד, שאמור לשרת אוכלוסייה ערבית מלוד ו מ רמלה. בביקורת נמצא כי רק בשלהי יוני2014 הוחל בהעסקת דוברי ערבית במרכז בלוד, וקודם לכן לא היה אפשר להפנות לט י פול במרכז נפגעים דוברי ערבית בלבד, אף שעל- פי מסמכי אגף הרווחה בעיריית לוד היו נפגעים כאלה. עוד נאמר בדוח ,כי "לדעת משרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה אי- מתן טיפול לקטין או עיכוב במתן טיפול עקב היעדר מטפל הדובר את שפתו של הקטין. על משרד הרווחה לוודא , באמצעות ביצוע מעקב שוטף, כי בכל המרכזים 178 ,משרד הרווחה, אגף לשירותי תקון ונוער מנותק שירות המבחן למבוגרים :, תאריך כניסה6 בספטמבר2016 . 179 רחל וינשטיין, קצינת מבחן ראשית למבוגרים ומנהלת שירות המבחן למבוגרים במשרד הרווחה, מכתב, הועבר על- ,ידי ענת שגב ,מתאמת הקשר עם הכנסת4 בספטמבר2016 . 180 .שם 181 .שם 182 .שם עמוד 42 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע שבהם הדבר נדרש מועסקים מטפלים דוברי ערבית." 183 יצוין כי בהערות ראש הממשלה לדוח זה לא הי י תה .התייחסות לליקוי זה שעליו הצביע מבקר המדינה184 12.2 . הנגשה תרבותית אנשי מקצוע מייחסים חשיבות רבה ל התאמה תרבותית של השירות לאוכלוסיית היעד , נוסף על ה הנגשה השפתית. על-פי מחקר של ד"ר ח'אולה זועבי מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן- ,גוריון עובדים סוציאליים ערבים אימצו אסטרטגיות התערבות ה מותאמות ל תרבות הערבית, נוסף על אופני הפעולה המערביים שלמדו במסגרת לימודי העבודה הסוציאלית. 185 ב מחקר נסקרו דרכי הפעולה של15 עובדים סוציאליים ערבים ,שפועלים בחברה הערבית בישראל ונמצא כי הם נוקטים אסטרטגיות מוטות- .תרבות186 אסטרטגיות אלו ,מעודדות שימוש במשאבי החברה הערבית ובתוך כך מביאות בחשבון גם את ההגבלות שחברה זו מטילה . על- פי שיטות אלו, מומלץ להסתייע במקו רות סיוע קהילתיים– .מנהיגי הקהילה והמשפחה הגרעינית והמורחבת העובדים הסוציאליים מעודדים את הפונים אליהם ל חלוק עם משפחותיהם תחושות אבל וצער שהם חווים ולפנות אליהן לסיוע בבעיות כספיות, בסכסוכים עם קרובי משפחה אחרים ובסכסוכים בין בני-זוג. על- ,פי זועבי התערבוי ות אלו מבוססות על הקשרים ההדוקים ועל תחושת המחויבות העמוקה המאפיינים את המשפחה ,הערבית ו יש לה תפקיד מפתח בכל הנוגע להגנה יו מ ,יומית על חבריה ולתמיכה חומרית ורגשית בהם. עם זאת במקרים שבהם מקור הבעיה הוא בתוך המשפחה (למשל מחלוקות משפחתיות או אלימות במשפחה), א ו במקרים שבהם צפויה תגובה ביקורתית של המשפחה או הטלת סנקציות מצדה– פונים לעזרת מכובדי הקהילה כדי שהם יתווכו בין הצדדים באמצעות "סולחה". זועבי מוסיפה כי אילו העובדים הסוציאליים היו נוקטים התערבות בשיטות מערביות בלבד, הם היו משיגים תוצאות לא מספקות, ואף גור מים נזק. 187 האסטרטגיות שהמחקר מעלה הן בין השאר גיוס תמיכה מהסביבה החברתית (המשפחה המורחבת והחמולה) של הפונה; ה י שענות על הדת כמקור תמיכה רגשי למטופלים, ואף כמקור סמכות לסיוע בהשגת פתרונות (למשל הסתמכות על ציטוטים מהקוראן כדי לשכנע אנשי דת מוסלמים לאשר פעולות ); אימוץ דפוסי תקשורת ת המ אפיינים בוויתורים והימנעות מעימותים; עריכת "סולחה" בין הצדדים המסוכסכים בי ו זמת מכובדי ( הקהילה; הגדרת בעיות בהקשר התרבותי שלהן; החלפת מקום המגורים של הפונה כאשר נשקפת לה ;)סכנה קבלת סיוע מההנהגה המקומית בהגנה ושמירה על הפונה, מתוך הכרה בכך שההנהגה המקומית היא סמכות ,עליונה ו בכוחה לפעול ולהכריע בבעיות המת עוררות בחברה; שמירת סוד כדי לסייע למי שבחר לפעול נגד כללי החברה וגבולותיה; גיוס תמיכה לפונה מקבוצת השייכות (לאו דווקא זו המבוססת על קשרי דם אלא מחברים לעבודה, קבוצה דתית או קבו ה צת.)גיל סוגיות נוספות הקשורות בנורמות תרבותיות הוצגו בסמינר גנץ- זהלר על רווחת ילדים, שעסק בחשיבות של רגישות תרבותית של ת ו.כניות ושירותים לאוכלוסייה הערבית בישראל188 בין היתר :הובאו בסמינר תיאורי מקרה 183 מבקר המדינה, דוח65 ג לשנת2014 ולשנת הכספים2013 ,היבטים בטפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות ', עמ1143 - 1144 . 184 הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה65 ,ג מאי2015 ', עמ261 - 268 . 185 ,ח'אולה זועבי התערבות רגישת- תרבות– המודל התוך-תרבותי, המקרה של החברה הערבית ,אפשר – ביטאון לעובד החינוכי- סו ציאלי 26-25 , בנושא בני נוער בחברה מרובת תרבויות: אתגרים בחינוך ובטיפול, אפריל2015 . 186 .שם 187 Khawla Zoabi and Riki Savaya, Cultural intervention strategies employed by Arab Social Workers in Israel: Identification and conceptualization The British Journal of Social Work, 2011, pp. 1-20. במחקר נבדקו בחירו תיהם של15 עובדים סוציאליים ערבים הפועלים בחברה הערבית בעניין דרכי ההתערבות שהם נוקטים. המאמר :בתרגום לעברית" ,ח'אולה זועבי וריקי סויה אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות :זיהוי והמשגה" ,מפגש לעבודה חינוכית- סוציאלית 32 , דצמבר2010 . 188 סמינר גנץ-זהלר על רווחת ילדים , ינואר2015 :, תאריך כניסה19 ביולי2016 . עמוד 43 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע עידוד אבות להשתתף ב סדנאות הורות, קבלת הסכמה להשתתפות של נערות בסיכון בת ו כניות ות ו כנית לאימהות .על נושאים הקשורים למיניות של בנותיהן נחיצותה של התאמה תרבותית עולה גם ב דבריה של 'גב מור ארם, יושבת- .ראש פורום ארגוני צעירות189 ב נוגע לחברה הערבית היא מציינת שיש צורך בשיתוף פעולה בין מי שמפעילים את המענים לצעירות ובין גורמים בקהילה , ובעיקר.אנשי דת מוסלמים190 12.3 . התאמה תרבותית ושפתית של ת ו כנית הרווחה, החינוך והבריאות לנערות וצעירות ערביות על- פי משרד הרווחה, הנגשה שפתית ותרבותית של המענים נעשית ב עצם העסקת עובדות שהן מהחברה הערבית ; ,לדברי המשרד המענים ש השירות לנוער, צעירות וצעירים מפתח ב עבור נערות וצעירות מהחברה הערבית הם .רגישים למגזר ומגדר וניתנים בתוך הקהילה ומחוץ לה עיקר הטיפול ניתן באמצעות הרשויות המקומיות על- ,ידי עובדות סוציאליות מומחיות בתחום וחלקו– בשותפות עם עמותות המפעילות את ו הת.כניות191 כאמור בפרק4.1 , בימ ים אל ו משרד הרווחה פועל לפיתוח מענה יי ודי ע .לנערות ערביות כאמור בפרק3, מתשובות משרד הרווחה עולה כי מסגרות ל שיקום נוער הן בעלות רגישות רב- ,תרבותית. כמו כן הטיפול בשירות המבחן לנוער ובשירות המבחן למבוגרים נ יתן על- .ידי קציני מבחן דוברי ערבית בתשובת משרד החינוך לא נמסר על התאמה תרבותית לנערות מהחברה הערבית, אולם נאמר כי יש ת ו כניות שבהן נע שית התאמה אישית לכל נערה ונערה (ראו פרק8.2 .) 192 בתשובת משרד הבריאות בנושא ההנגשה התרבותית והשפתית נאמר כי המשרד אינו מקיים ת ו כניות ייעודיות ,לנערות, לצעירות או לחברה הערבית אך הוא מחויב להנגשה שפתית על-ו פי נ.הלי המשרד193 לדברי 'גב ,זוהר סהר ,מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות רגישות תרבותית לנערות ונשים הוטמעה בת ו.כניות ההכשרה מטעם המשרד194 ,לדבריה מאפיינים של האוכלוסייה הערבית עשויים להשפיע על הדרך שב ה הם צורכים שירותי בריאות: לעתים יש לאוכלוסייה זו קושי לקבל שירות מגופים ממשלתיים , ולכן מתן השירות באמצעות עמותה עשוי להגדיל את מספר מקבלות השירות. נוסף על כך 'גב סהר מציינת כי באמצעות שירותי בריאות אפשר לאתר קורבנות של אלימות במשפחה ותקיפה מינית שלא היו מ .אותרות בדרכים אחרות בהקשר זה 'גב סהר מציינת כי קבלת שירות במקום מרוחק ממקום המגורים עשויה ל העלות את הסיכוי לפנ י יה .לקבלת טיפול195 ל משרד לביטחון הפנים אין ות כניות ע יי ודיות לנערות וצעירות בסיכון (ראו פרק10 .) 13 . פעילות פרלמנטרית בענ יין נערות וצעירות ערביות בסיכון נושא המענים לנערות וצעירות בסיכון בחברה הערבית עלה על סדר- .יומן של ועדות הכנסת בעבר להלן יובא בסדר כרונולוגי מידע מדיונים בנושא זה בוועדה לקידום מעמד האישה, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות .ובוועדה לזכויות הילד 189 אין לפורום נתונים על מספר הצעירות המקבלות סיוע מהארגונים החברים בפורום. מור ארם, יושבת- "ראש "נראות– פורום ארגוני ,צעירות, שיחת טלפון20 ביוני2016 . 190 דוגמה לשיתוף פעולה עם אנשי דת לשם סיוע לצעירות: שיתוף פעולה עם רבנים במרכז עד"י בבני-ברק. מ ור ארם, יושבת- ראש נראות – ,פורום ארגוני צעירות, שיחת טלפון20 ביוני2016 . 191 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 192 עינב לוק, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, השירות הפסיכולוגי- ,ייעוצי במשרד החינוך, דוא"ל8 בספטמבר2016 . 193 ,מירי כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה וע"ר במשרד הבריאות, דוא"ל18 בספטמבר2016 . 194 ,זוהר סהר, מנהלת המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית במשרד הבריאות, שיחת טלפון19 בספטמבר2016 . 195 .שם עמוד 44 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בדצמבר2005 בנושא""מסגרות לטפול בנערות ערביות במצוקה נאמר כי נערות ערביות במצוקה מופלות לרעה, היות שהן אינן יוצאות לעבודה ולכן הן מנוצלות בתוך הבית. בדיון הובאו נתוני משרד הרווחה; על-פי נתונים אלו היו כ- 17,800 ,נערות במצוקה בכלל האוכלוסייה4,167 מהן באוכל וסייה הערבית, אולם בוועדה נשמעו הערכות כי ,זה מספר הנערות שאותרו ו המספר בפועל גדול הרבה יותר. 196 עוד נמסר בוועדה כי מהשטח עולה צורך במענים במסגרת הקהילה, ולא בהכרח בדירות קלט, היות שעדיף שהממשלה תסייע לנערות בשלב מוקדם ולא תמתין עד שיזדקקו ל מסגרות סגורות, שה.ן יקרות יותר197 נדיה חילו, יועצת מעמד האישה במרכז השלטון המקומי, סברה כי יש בחברה הערבית נטי י ה תרבותית שלא לשתף גורמי חוץ בבעיות , וכך.הנערות הזקוקות לסיוע אינן מאותרות198 עוד עלה מהדיון בוועדה כי י י תכן שהמשאבים שמשרד הרווחה מקצה אינם מנוצלים בצורה מיטבית: מ צד אחד, לעתים קרובות דירת המקלט לנערות במצוקה לא ה י יתה מלאה, ומצד שני כ- 4,000 נערות ערביות בסיכון ,זקוקות למענה ומספר התקנים ש משרד הרווחה מקצה .אינו עונה על הצרכים בפועל199 בדיון שנערך בוועדת העבודה הרווחה והבריאות בנובמבר2010 בנושא "מצוקתן של נערות בסיכו"ן בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת עפו אגבאריה נמסר כי במעון הנעול היחיד ב עבור נערות ערביות בסיכון יש מכסה ו וכ ח אדם ב עבור36 נערות, אולם מעולם לא היו שם יותר מ- 12 נערות. עוד נמסר כי גם ההוסטל "אל נעמה" באבו- גוש, המיועד לנערות ערביות, לעולם אינו מלא; בעת הדי ן ב ו- 2010 ,היו בו שמונה נערות אך הוא יכול לאכלס16- 15 נערות.. עוד עלה כי יש חסם תרבותי הגורם לקושי באיתור נערות בסיכון בחברה הערבית200 בדיוני ה ו ועדה נמסרו כמה נתונים: כ- 4,000 נערות על כל הרצף הטיפולי מקבלות טיפול , רובן במסגרת המשפחתית, וגם במסגרות בקהילה– בתים חמים ות ו כניות העשרה כמו סדנאות, ת ו.כניות קיץ, חוגי העשרה ועוד201 ,לדברי נואל אבו חטום מפקחת מחוזית ב משרד הרווחה , 500-400 מהנערות זקוקות למסגרות חוץ-ביתיות. כ- 80 נערות בשנה נקלטות במקלט ל נערות ; המסגרות החוץ- ביתיות אינן מלאות אף פעם – ומכאן עולה הצורך בתוספת טיפול בקהילה, כדי לקרב את הנערות לטיפול חוץ-ביתי אם ית עורר.צורך202 הודגש כי המחסור העיקרי אינו במקלטים ובמוסדות נעולים אלא בתקני עובדים סוציאליים. ממחסור זה נובע הקושי באיתור נערות במצוקה. סוגיה נוספת שעלתה בדיון בו ועדה היא המימון .התואם203 נאמר כי ל רבות מהרשויות הערביות אין אפשרות להשתתף במימון הבתים החמים, ולכן הת ו כניות לבתים חמים אינן ממומנות ואינן יוצאות אל הפועל. ב- 13 רשויות מקומיות מתוך68 יש בתים חמים לנערות בסיכון. י ושב-ראש הוועדה, ח בר הכנסת אילן גילאון, אמר לסיכום שיש לבטל א ת שיטת .המימון התואם ויש לכוון את המימון לפתרונות מתאימים יותר מהפתרונות שהוצעו בעת ישיבת הוועדה204 המימון התואם והכוונת המימון לפתרונות שיתאימו לחברה הערבית עלו גם בדיו ן ב וועדה לקידום מעמד האישה ביולי2013 שכותרת ו " תמונת מצב על הטיפול בנערות ובצעירות בסיכון – בהשתתפות שר הרווחה והשירותים 196 דברי עו"ד עולא שתייוי :מעמותת נשים ונערות נגד אלימות בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בנושא מסגרות לטיפול בנערות ערביות במצוקה ', פרוטוקול מס224 , 13 בדצמבר2005 . 197 דברי נעמאן פוקרא., פורום מנהלי לשכות רווחה במגזר הערבי, שם 198 .דברי נדיה חילו, יועצת למעמד האישה במרכז השלטון המקומי, שם 199 .דברי חיותה שנבל, מנהלת השירות לנערות וצעירות במשרד הרווחה, שם 200 דברי איילת כוכבי, מפקחת ארצית על הטיפול בחסות הנוער, בישיבת ו עדת העבודה, הרווחה והברי :אות בנושא הצעה לסדר- היום (דיון מהיר): מצוקתן של נערות בסיכון, של ח בר הכנסת עפו אגבאריה ', פרוטוקול מס363 , 10 בנובמבר2010 . 201 .דברי נואל אבו חטום, מפקחת מחוזית במשרד הרווחה, שם 202 .שם 203 מימון תואם (מצ'ינג) בהקשר של יחסי הרשויות המקומיות .עם משרדי ממשלה הוא הסכם למימון משותף של פרויקטים ושירותים בפרויקטים שמשרד הרווחה משתתף במימונם הוא מקצה75% מהוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות, עד גובה התקציב, והרשות המקומית מממנת25% מרוב השירותים שניתנים באמצעותה . הסכם זה מעוגן בחוק התקציב כבר עשרות ש.נים חובת ההשתתפות ,חלה על כל הרשויות המקומיות, בלא הבחנה בין רשויות חלשות לחזקות. יניב רונן( מימון תואםmatching ) של משרדי ממשלה ורשויות מקומיות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת10 בנובמבר2008 . 204 דברי שמואל דוד, יועץ שתי"ל– שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשירותים חברתיים, בישיבת ו עדת העבודה, הרווחה והבריאות :בנושא הצעה לסדר-היום (דיון מהיר): מצוקתן של נערות בסיכון , של חבר הכנסת ע פו אגבאריה ', פרוטוקול מס363 , 10 בנובמבר 2010 . עמוד 45 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע "החברתיים מאיר כהן . גם בישיבה זו הודגש כי נערות ערביות אינן מעוניינות במענים החוץ- ביתיים וכי יש להפנות את המשאבים לסיוע לנערות בקהילה. 205 במאי2016 ערכה הוועדה לזכויות הילד סיור206 בפרויקטים של עמותת "יעדים לצפון." 207 בין ה שאר , עמותה זו מפעילה בתים חמים לנערות וצעירות בסיכון (להסבר בנושא הבתים החמים ראו פרק3 .) להלן הנושאים העיקריים :שעלו בסיור בבית החם בטורעאן - עמותת"יעדים לצפון" מפעילה38 בתים חמים, ו- 31 מהם מיועדים לאוכלוסייה הערבית. בשירות זה נערות במצוקה מקבלות ארוחה ח.מה והעשרה חברתית וטיפולית208 הבתים החמים פועלים יומיים בשבוע, ארבע .)שעות בכל פעם (שמונה שעות שבועיות209 עוד עלה בסיור כי בקר ית י-שמונה הת ו כנית פועלת חמישה ימים בשבוע, היות שתקציבה גדול למדי. 210 - ה מימון של משרד הרווחה מאפשר השתתפות של שנה ו בת כנית, ולכן לא מתאפשר טיפול ארוך טווח , ליווי ומעקב אחר הנערות (במקרים מיוחדים מאושרת השתתפות עד שלוש שנים). 211 לפיכך יש לבחור את שכבת הגיל המתאימה ביותר להשתתפות. כ- % 95 מהבתים החמים מקבלים את הנערות בגיל חטיבת הביניים, ורק .מקצתם בגיל התיכון212 - בשש השנים האחרונות חל שינוי בתדמיתם ש ל הבתים החמים, וכיום השירות הניתן בהם רצוי ומבוקש בקרב .הנערות בצפון גם יחסם של הורי הנערות השתנה לחיוב. 213 - אחת הבעיות שאתן נערות ערביות מתמודדות היא בעיית שפה . כדי להשתלב בשוק העבודה ובחברה עליהן לשלוט בעברית ובאנגלית, אך בבתי- הספר ביישובים ערביים לא נלמדת שפת היום-יום אלא שפה ספרותית. ,כמו כן חסר להם ידע בתחום העברית ה"תעסוקתית". 214 - ה בעיות המצריכות התייחסות מיוחדת בקידום נערות וצעירות בטורעאן הן תלות כלכלית של נשים בראש המשפחה, מעמד ה.נשים, השכלת נשים, אבטלת נשים משכילות ונישואי בוסר לסיכום, נושא הנערות והצע ירות בסיכון בחברה הערבית עלה על סדר- .יומן של ועדות הכנסת כמה פעמים בוועדות אלו היו נושאים שעלו תדיר, למשל מחסור בתקציב, מחסור חוכב אדם215 (ש ממנו נובע קושי באיתור הנערות והצעירות בסיכון), המימון התואם ש משרד הרווחה דורש .והתאמה תרבותית ושפתית של השירות בין היתר עלה כי מסיבות תרבותיות, יש צורך במענים בתוך הקהילה, ולא בהכרח ב מענים חוץ- .ביתיים 205 הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי :, דיון בנושא תמונת מצב על הטיפול בנערות ובצעירות בסיכון – בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן , 'פרוטוקול מס26 , 10 ביולי013 2 .; חברת הכנסת חנין זועבי, שם 206 ,הוועדה לזכויות הילד"סיור בפרויקטים של עמותת "יעדים לצפון ', פרוטוקול מס69 , 1 במאי2016 . 207 "יעדים לצפון" היא עמותה רשומה שהוקמה בשנת2004 :(מספר עמותה580421626 ). העמותה משמשת זרוע הביצוע של קרן רש"י בצפון הארץ. היא פועלת לזהות צרכים וליזום ולפתח מענים מתאימים לתושבי האזור בכלל ולאוכלוסיות בסיכון בפרט. היא שמה דגש על מענים אזוריים רגישי-תרבות, ל ,נוכח ההטרוגניות של האוכלוסייה באזור הצפון. מגדל אור יעדים לצפון :, תאריך כניסה20 ביוני2016 . 208 דברי לינא חזבון, מנהלת תחום נערות בעמותת "יעדים לצפון", הבית החם בטורעאן, בישיבת הוועדה לזכויות הילד במסג רת סיור "בפרויקטים של עמותת "יעדים לצפון ', פרוטוקול מס69 , 1 במאי2016 . 209 .דברי חנאן סבאח, רכזת הבית החם בטורעאן, שם 210 דברי לימור לב, מנכ"לי.ת עמותת "יעדים לצפון", שם 211 .דברי חנאן סבאח, רכזת הבית החם בטורעאן, שם 212 .דברי לינא חזבון, מנהלת תחום נערות בעמותת "יעדים לצפון", הבית החם טורעאן, שם 213 .דברי חנאן סבאח, רכזת הבית החם בטורעאן, שם 214 .דברי עמאד דחלה, ראש מועצת טורעאן, שם 215 המחסור בעובדים סוצ יאליים בדרום ובצפון נדון גם בפרק6. ציפי נחשון, מנהלת השירות לטיפול בנוער, צעירים וצעירות במשרד הרווחה ,, שיחת טלפון19 ביולי2016 . עמוד 46 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע בהקשר זה נציין את קריאתה של יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, ח ברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, במהלך ,סיור באשדוד להגדיל את תקציב הרווחה לטיפול בילדים ונוער בתוך הקהילה ,אשר לדבר י יה יתר בטווח הארוך הוצאת ילדים למסגרות חוץ- .ביתיות216 לעניין המימון התואם נציין כי על שולחן הכנסת מונחות שתי הצעות חוק זהות, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות רווחה), התשע"ה- 2015 , 217 שמטרתן "לחזק את יציבותן של מערכות הרווחה ברשויות המקומיות על- ידי ייחוד ההקצבות המועברות להן למטרות מתן שירותי הרווחה והתאמת השתתפותה של המדינה במימון שירותי הרווחה למדרג כלכלי- :חברתי של הרשות המקומית". לשם כך מוצעים שני צעדים האחד– הרשות המקומית תנהל את כספי ההקצבות למטרות רווחה בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק למ טרה .זו כך הכסף שנועד לרווחה לא ינותב למטרות אחרות .נ הש י– להתאים את כללי המימון התואם לאשכול החברתי- כלכלי של היישוב ,ו.כך ביישובים החלשים ביותר לא יהיה צורך במימון מטעם הרשות המקומית218 בדברי ההסבר להצעות חוק אלו נאמר כי "רשויות חלשות אינן מסוגלות להעמיד שיעור השתתפות מינימלי לגבי ( שירותים מסוימים על מנת לקבל את השתתפות המדינהmatching ), ,ולכן אינן מספקות כלל שירותים אלו הניתנים ברשויות חזקות יותר". כך, " דווקא ברשויות הנזקקות להעדפה לשם קידום תושביהן רמת שירותי הרווחה היא הדלה ביותר בשל תקציב לא מספק מכיוונה של הרשות." 219 ל עמדת ממשלת ישראל ב נושא שיטת המימון התואם במסגרת הת ו כנית הלאומית .ראו נספח220 216 חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, מכתב לראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי ולשר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ בעקבות סיור באשדוד , 5 ביולי2016 . 217 בעת כתיבת המסמך שתי ההצעות עדיין לא נדונו במליאה בדיון מוקדם. הצעה/פ1962 / 20 של חבר הכנסת דניאל עטר ו- 20 חברי כנסת הונחה ב- 29 ביולי2015 ; הצעה/פ2173 / 20 של חבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר ו- 57 חברי כנסת הונחה ב-2 בנובמבר2015 . 218 ביישובים השייכים לאשכולות1-3 במדרג החברתי-כלכלי חלקה של המדי נה במימון שירותי רווחה יהיה% 100 ; ביישובים באשכול 4 תשתתף המדינה בשיעור של95% ; ביישובים השייכים לאשכול5 תשתתף המדינה בשיעור של85% ; ביישובים השייכים לאשכולות 10-6 תשתתף המדינה בשיעור של75% . 219 מתוך דברי ההסבר להצעות החוק. 220 גם מבקר המדינה מתח ביקורת על שיטת המימון התואם. על- פי המבקר , רשויות מקומיות חלשות מ בחינה כלכלית עשויות שלא ל השתמש ב מלוא ההקצבה שהן זכאיות לה , משום שאין באפשרותן ל .עמוד בחלקן במימון התואם מבקר המדינה, דוח 57 ב לשנת 2006 ולשנת הכספים 2005 , תקצוב שירותי הרווחה לרשויות מקומיות– היעדר שוויון. עמוד 47 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע נספח– החלטות ממשלה ודוחות בעניין נערות וצעירות בסיכון מהחברה הערבית להלן נסקור בסדר כרונולוגי החלטות ממשלה הנוגעות לטיפול בנערות בסיכון בחברה הערבית, וכן את דוח מבקר המדינה על ה תו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון . לסיום נזכיר החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה בדבר הקמת ת ו כנית לאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– ות כנית"יתד". בספטמבר2006 התקבלה החלט ה 'מס477 של הממשלה ה- 31 , " אימוץ דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה." 221 את הוועדה, שבראשה עמד פרופ' הלל שמיד (להלן: ,)ועדת שמיד מינו בשנת2004 ראש הממשלה דאז אריאל שרון ושר הרווחה דאז זבולון אורלב, ובמר ס 2006 היא הגישה את .""דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה222 מ המלצות הדוח : ""להתמקד באוכלוסיות מיוחדות: ילדים ערבים ובדואים, ילדי העולים וילדי חרדים. 223 כאמור, ממשלת ישראל אימצה את הדוח והחליטה להקים ועדה בין- משרדית לשם יישומ ו. 224 ועדה זו התבקשה לתכנן את הצעדים ה אלה : איגום משאבים במשרד י הממשלה לצורך יישום הת ו כנית; הגדלת שיעור המשאבים שיופנו למניעת תופעת הילדים ;בסיכון יחסית למשאבים המוקצים לטיפול בילדים אלו הגדלת שיעור המשאבים המוקצים למענים בקהילה יחסית למענים חוץ- ;ביתיים קביעת ס.דרי עבודה בין משרדי הממשלה לקידום הסיוע לנערות וצעירות בסיכון225 נקבע כי הרשויות המקומיות יספקו את השירותים לילדים בסיכון, יקבעו את סדרי העדיפויות המקומיים ויתכננו .את מערך הפעולות והמענים לטפול בילדים בסיכון226 בהחלט ה 'מס3070 של הממשלה ה- 31 משנת2008 , "טיפ ,ול בנוער בסיכון", נקבע תקציב לטיפול בנושא זה בהסכמה בין ראש הממשלה, משרד האוצר ו משרד הרווחה. 227 נקבעו תקציבים לשנים2008 - 2013 . הוחלט לתקצב בשנים הללו מענים חוץ-ביתיים בס כום של25 מיליון ש" ח ומענים בקהילה בס כום של150 מיליון ש" .ח228 ,כמו כן הוקצו תקציבים מיוחד :ים ליישום דוח שמיד50 מיליון ש"ח ב- 2009 ו- 30 מיליון ש"ח ב- 2010 . 229 בסך הכ ו ל הוקצו בהחלטת ממשלה זו225 מיליון ש" ח. נציין כי תקציבים אלו הם תוספת לתקציבים ש בבסיס תקציב2008 ותקציב הרפורמה בוועדות ההחלטה. פריסת תשלומים אלו תוקנה ואושרה בהחלט ה 'מס212 של הממשלה ה- 32 , "אישור פריסת הת ו ,"כנית לילדים ונוער בסיכון ב- 12 במאי2009 . 230 נוסף על כך , הממשלה החליטה כי תתמוך בהצעת חוק בדבר השתתפות רשויות מקומיות והורים כ.מקובל בשירותי הרווחה231 221 'החלטה מס477 של הממשלה ה- 31 ,אימוץ דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה , 12 בספטמבר2006 . 222 ,ועדת שמיד דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער ב סיכון ובמצוקה , מרס2006 . 223 .להתמקד באוכלוסיות מיוחדות: ילדים ערבים ובדואים, ילדי עולים וילדי חרדים 224 נקבע כי בוועדה אמורים להיות חברים מנכ"לי משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים ומשרד המסחר והתעסוקה, וכן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל המוסד לביטוח .לאומי 225 'החלטה מס477 של הממשלה ה- 31 ,אימוץ דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכ ון ובמצוקה , 12 בספטמבר2006 . 226 .שם 227 'החלטה מס3070 של הממשלה ה- 31 ,טיפול בנוער בסיכון , 3 בפברואר2008 . 228 בשנים2008 - 2012 הוקצו למענים חוץ- ביתיים5 מיליון ש"ח בשנה; בשנים2009 - 2013 הוקצו למענים בקהילה30 .מיליון ש"ח בשנה 'החלטה מס3070 של הממשלה ה- 31 ,טיפול בנוער בסיכון , 3 בפברואר2008 . 229 .שם 230 'החלטה מס212 של הממשלה ה- 31 ,אישור פריסת הת ו כנית לי לד ים ונוער בסיכון , 3 בפברואר2008 . 231 'החלטה מס3070 של הממשלה ה- 31 ,טיפול בנוער ב סיכון , 3 בפברואר2008 '. מדובר בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס 17 – מסגרת חוץ ביתית לקטין נזקק), התשס"ו- 2005 /, פ1107/16, של חברי הכנסת רן כהן, גלעד ארדן וטאהא ואסל. על- ,פי ההצעה המדינה אחראית לדאוג לספק לקטין סידור חוץ- .ביתי מתאים אם הקטין זקוק לו עלות שהייתו של הקטין בסידור חוץ- ביתי תחול על מי שחייב במזונותיו, והרשות המקומית תכסה25% מהעלות הכוללת של המסגרת הטיפולית. מ בדיקה שערכנו במערכת הסנהדרין עולה ש בפברואר2008 הועברה הצעת החוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנ י .יה ושלישית יצוין כי הצעות חוק דומות הוגשו גם בכנסות ה- 17, ה- 18, ה- 19 וה- 20 . עמוד 48 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנת2011 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא "הת ו כנית הלאומית לילדי ם ובני נוער בסיכון– תמונת ."מצב232 ב דוח מת ים אר ו קשיים בהפעלת מענים ברשויות המקומיות החלשות ביותר, שרובן של .החברה הערבית נאמר כי ועדת ההיגוי הארצית ומנהלת הת ו כנית לא קבעו מתווה מוגדר לסיוע ביישום הת ו כניות היישוביות שייתן מענה לצרכים ה מיוחדים .של רשויות אלו בסוף שנת2010, שהי י תה השנה הראשונה להפעלת הת ו כניות היישוביות, תשע רשויות מקומיות (כ- 30% ) מתוך30 רשויות מהחברה הערבית לא הצליחו להפעיל יותר מ- 30% מהמענים שתוכננו בת ו כניות היישוביות, לעומת שבע רשויות (כ- 17% ) מתוך41 רשויות מהחברה היהודית. מבקר המדינה ציין כ ימל י נהלת הת ו כנית אין מידע מרוכז על הסיבות לקשיים בהפעלת המענים, ולכן אין לדעת באיזו מידה נבעו הקשיים מ מחסור ב.תשתיות פיזיות ומקצועיות ביישובים אלו233 בהערות ראש הממשלה לדוח נאמר כי נעשו שתי פעולות בנושא: השתלמות לאחראי המענים וקבוצת למידה לגיבוש ידע על דרכי הפעולה של מענים באופן מותאם לתרבות ו ל.דפוסי השימוש של ילדים, בני נוער והורים ערבים234 בשנת2012 התקבלה החלט ה 'מס4244 /(חכ258) של הממשלה ה- 32, "הרחבת הת ו כנית הלאומית לילדים ונוער ."בסיכון235 ב החלטה נקבע כי יש להאריך את תקצוב הת ו כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון עד2017 ולהחיל אותה על כלל הרשויות המקומיות באשכולות5-1 , וכן על שכונות בעלות מאפיינים חברתיים- כלכליים דומים בערים גדולות (שמספר תושביהן100,000 )או יותר שאינן נכללות באשכולות אלו. על-פי ההחלטה, בת ו כנית כלולים34 יישובים, אגדי יי שובים, מקבצים מחוזיי ם ושכונות– ו מתגוררים בהם כמיליון תושבים וכ- 350,000 מהם ילדים . החלטת הממשלה עוסקת גם בסוגיית המימון התואם ו נקבע בה כי משנת התקציב2013 , הרשויות באשכול חברתי- כלכלי5-1 ישתתפו במימון כלל הת ו כנית הלאומית לילדים בסיכון בשיעור של10% מהת ו כנית המאושרת. עוד נאמר כי היקף ההקצאה התקציבית הנדרשת הוא עד60 מיליון ש" ח ברוטו ועד42 מיליון ש" ח נטו בהבשלה מלאה (משנת2017 .) כאמור בפרק7 ,על- פי משרד הרווחה , הקצאת משרות עובדים סוציאליים לטיפול בנערות וצעירות בסיכון והעסקתם ןה באחריות מנהלי המחלקות לשיר ותים חברתיים ברשות המקומית , על-פי הצורך ו על- פי שיקול ה דעת של.המנהלים236 הודגש כי ע י קרון זה מיושם הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית ; עם זאת, יש לתת את הדעת על ה אפשרות שביישובים מאשכול חברתי- ( כלכלי נמוך שכמעט כל הרשויות החברתיות נמנות עמם ) הקצאת משאבים לנושא לא תהיה בראש ס דר .העדיפויות באוקטובר2016 'התקבלה החלטת ממשלה מס2014 , " תוכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– תוכנית'יתד' ". מטרת ההחלטה– לקדם את מיצוי הפוטנציאל האישי של צעירים וצעירות במצבי סיכון ולקדם את השתלבותם ותרומתם לחברה ולקהילה תוך ;השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית ( לשם כך יש לתת ליווי אישי וסל מענים לצעירים במצבי סיכון. פעילות זו תתקיים באמצעות השלטון המקומי לפי כללי המימון המקובלים בין משרד הרווחה לשלטון המקומי) ובאמצעות ארגונים חוץ- ממשלתיים, בכפוף לחוק .המכרזים237 בהח לטת הממשלה נקבע כי על מנכ"ל משרד הרווחה להקים ועדת היגוי, ויהיה עליה להגדיר את מכלול המענים והשירותים שיורחבו או יפותחו במסגרת התוכנית הלאומית ו לקבוע כללים ודרכים לתיאום העבודה הבין- משרדית והבין-מגזרית .בתוכנית238 בוועדת ההיגוי אמורים להשתתף נציגי המשרדים ה לה א ,: משרד האוצר 232 ,מבקר המדינה דוח שנתי 62 לשנת 2011 ולשנת הכספים 2010 ,ו הת כנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון– תמונת מצב ', עמ- 901 869 . 233 .שם 234 הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה62 , חלק ראשון ', עמ205 . 235 'החלטה מס4244 /(חכ258 )של הממשלה ה- 32 ,הרחבת הת ו כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון , 9 בפברואר2012 . 236 ,ענת שגב, רכזת הקשר עם הכנסת במשרד הרווחה, מכתב26 ביוני2016 ", נשלח בדוא ל ב-3 ביולי 2016 . 237 'החלטה מס2014 של הממשלה ה- 34 , תוכנית לאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– תוכנית "יתד" , 30 באוקטובר2016 . 238 :המועד שנקבע להקמת ועדת ההיגוי15 בדצמבר2016 .. שם עמוד 49 מתוך 50 הכנסת מרכז המחקר והמידע משרד הביטחון, משרד החינוך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד הבינוי והשיכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד הבריאות, משרד העל י יה והקליטה, משרד הפנים, משרד המשפטים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לשירות לאומי אזרחי וצה"ל. כמו כן ימונו לוועדת הה יגוי נציגי ארגוני המגזר השלישי. מינוי זה עולה בקנה אחד עם המלצת ארגוני הצעירות( שהוזכרה לעיל בפרק7) להגביר את שיתוף הפעולה של הממשלה עם ארגונים אזרחיים. התקציב שהממשלה הקצתה לתוכנית"יתד" הוא100 מיליון ש" ח בשנים2018-2017 . עוד נקבע כי ו הת כנית תתוקצב עד ש נת2021 . 239 בדברי ההסבר לת ו כנית נאמר בין השאר כי בישראל פועלות כיום כמה ות ,כניות לצעירים במצבי סיכון אך כל ,אחת מהן פועלת באופן עצמאי ו ותנת מענה לפלח אוכלוסייה מסוים ובהיקף מצומצם, ונדרשת רא י יה מערכתית כוללת. דוגמה חיובית לגורם בעל ראי י ,ה מערכתית לפי דברי ההסבר , היא º360 – ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, .ונאמר כי יש ליישם מודל עבודה זה גם בהקשר של צעירים במצבי סיכון240 יודגש כי בהחלטת הממשלה לא יוחד דיון ל צו רכיהן של צעירות . השתייכות לחברה הערבית צוינה כגורם המעלה את ה סיכוי להיות בסיכון, ונאמר שיש להביאה בחשבון בבחינת מצבם של צעירים. 241 239 .שם 240 הצעת מחליטים, "תוכנית לאומית ל קידום צעירים וצעירות במצבי סיכון– תוכנית 'יתד'", אוקטובר2016 . 241 הגדרת צעיר בסיכון מסתמכת על מספר מצבי הסיכון שהצעיר נתון בהם, על משך הזמן שבו הוא בסיכון ועל השתייכות לאחת מקבוצות האוכלוסייה האלה: החברה הערבית, החברה החרדית, עולים חדשים, חיילים בודדים, צע ,ירים עם מוגבלות, להט"בים בוגרי מסגרות רווחה ומסגרות חוץ- .ביתיות וצעירים המתגוררים בשכונות מצוקה