חומר רקע

טיפול הרשויות בנוער חרדי בסיכון ובסכנת נשירה ממערכת החינוך מוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט :כתיבה אתי וייסבלאי 'ג בניסן "תשע ט :אישור יובל וורגן , ראש צוות 8 באפריל 2019 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים9195015 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm הכנסת מרכז המחקר והמידע עמוד 1 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמי דע תוכן תמצית 2 1. נוער חרדי בסיכון– רקע ונתונים 6 1.1 . נתונים על נוער חרדי בסיכון 8 נתוני ו הת כנית הלאומית לילדים לו נוער בסיכון 8 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 10 2. מענים במסגרת מערכת החינוך 13 2.1 . ביקור סדיר 14 2.2 . שירותים פנים בית-ספריים לנוער בסיכון בחינוך החרדי 19 2.3 . הכשרת עובדי הוראה 22 2.4 . שירותים חוץ בית-ספריים – קידום נוער והיל"ה 23 3. מענים במסגרת מערכת הרווחה 25 3.1 . השירות ,לנוער צעירות וצעירים – נוער חרדי מנותק 25 3.2 . ו הת כנית הלאומית לילדים לו נוער בסיכון 29 3.3 . בתי ספר מקצועיים לנוער של האגף להכשרה מקצועית 34 3.4. רשות חסות הנוער 36 3.5 . שירות המבחן לנוער 38 3.6 . מעורבות הרשויות המקומיות במתן מענים בקהילה לנוער חרדי בסיכון 38 4. המשרד לביטחון ה פנים– ות כנית עיר ללא אלי מות 41 עמוד 2 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית בחברה החרדית, כמו במגזרים אחרים ב ,חברה הישראלית יש ילדי ,ם ובני נוער במצבי סיכון בסכנת נשירה ו במצבי מצוקה שונים. מאפייניה של החברה החרדית מ שליכים על ההתמודדות עם מצבים אלה, הופכים אות ה לעיתים למורכב ת יותר ומחייב .ים שימוש בכלים ייעודיים המותאמים לטיפול באוכלוסייה זאת בשנים האחרונות גברו ה מודעות ל תופעה של מתבגרים חרדים במצבי סיכון ומצוקה ו ה נכונות של החברה הח רדית לפנות לסיוע של גורמי מקצוע מחוץ לקהילה, ו החלו לפעול ות כניות רבות ומגוונות לטיפול בנוער חרדי מנותק ובסכנת .נשירה גורמים רבים, ו ,בהם משרד החינוך משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ו המשרד ל בי טחון הפנים , רשויות מקומיות, עמותות וגופים פרטיים, מטפלים בהיבטים רבים של תופעה זאת , לדוגמה : איתור בני נוער במצבי מצוקה וסיכון ובסכנת נשירה במוסדות החינוך ומחוץ להם, טיפ ול יחידני בנוער בסיכון ובסכנת נשירה, הפעלת מסגרות חינוך וטיפול לנוער חרדי בסיכון בתוך מוסדות החינוך החרדיים ומחוץ להם ובתוך הקהילה ומחוץ לה והנחיית צוותי חינוך והורים להתמודדות .עם תופעה זאת ולמניעתה במסמך ,זה שנכתב לבקשת יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, חה"כ יעקב מרגי, נעסוק בטיפול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בנוער חרדי בסיכון. במסמך יוצגו נתונים שהתקבלו מגורמים שונים על נוער בסיכון ובסכנת נשירה ו יתוארו המענים לאוכלוסייה זאת שנותנים ,משרד החינוך משרד,הרווחה המשרד ל ביטחון הפנים והרשויות המקומ.יות בדיון בנושא זה יש לשים לב כי גורמים ושירותים שונים המיועדים לנוער חרדי בסיכון מגדירים באופן שונה את אוכלוסיית היעד שלהם – ככלל, שירותי החינוך מטפלים בנוער נושר ממערכת החינוך ו בנוער בסכנת נשירה, בעוד שירותי הרווחה רואים ב נשירה ממערכת החינוך היבט ד אח מב כלול מצבי ה סיכון של המטופלים החרדים. מ:הממצאים המרכזיים במסמך  אופייה הייחודי של החברה החרדית משליך גם על סוגיית הנוער החרדי בסיכון הו נוער בסכנת נשירה, הן מבחינת גורמי הסיכון לנשירה ,הן מבחינת השלכות הנשירה והן מבחינת ההתמודדות של המשפחה והחברה עם סוגיה זאת .  במיפוי שנערך באמצעות הת ו כנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון, שמופעלת על ידי משרד הרווחה ב- 185 רשויות מקומיות, אותרו בסה"כ6,813 בני נוער חרדים בסיכון ני ב 13 – 18 . 4,536 מהם( 67% ) קיבלו בעת ביצוע המיפוי שירות או טיפול כלשהו מן ה גורמים המטפלים, שיעור דומה לשי עור בני הנוער המטופלים בקרב בני הנוער בסיכון ב כלל האוכלוסייה.  על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 3,470 תלמידים עזבו את מערכת החינוך החרדית בשנת ( הלימודים תשע"ז2016/17 )ו לא השתלבו במעבר לתשע"ח ( 2017/18 ) .במסגרות לימודים חלופיות תלמידים אלה היו2.8% מן ה תלמידים ב מסגרות בפיקוח חרדי בשנ ת תשע"ח ( 3.7% מכלל הבנים ו- 1.9% .)מכלל הבנות בקרב בנים קטן שיעור הנשירה בשנת הלימודים תשע"ז או במעבר לתשע "ח במידה ניכרת, לאחר שהוא גדל בשנים תשע"א–תשע"ו . בקרב בנות ניכרת יציבות בשיעור הנשירה בכל שנה משנת ,תשע"א עם תנודות לכאן ולכאן. שיעור התלמידים שנשרו ממסגרות משרד החינוך בפיקוח חרדי גבוה במידה ניכרת משיעורם בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי- .דתי  מ נתוני הלמ"ס אפשר ללמוד( כי בשנת הלימודים תשע"ה2014/15 ) היו8,300 ילדים ובני נוער שלמדו בעבר במסגרות בפיקוח חרדי אך לא היו רשומים בשנ ה זאת ב שום מסגרת חינוכית מוכרת . 4,230 ילדים ובני נוער מתוך קבוצה זאת יו ה ב ני13 – 17 (ועד בכלל), שהם כ- 4.4% מבני הנוער החרדים בגילים אלו– שיעור גבוה משיעורם זה בקרב( בני נוער בחינוך הממלכתי1.7% מבני הנוער בגילים אלו לא היו עמוד 3 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע רשומים( במסגרת מוכרת) והממ"ד1.6% מבני הנוער שהיו רשומים בעבר לבית ספר בפיקוח ממ"ד לא היו רשומים.)במסגרת מוכרת מענים במערכת החינוך  בשנים האחרונות, בעקבות ה מודעות הגוברת לתופעת הנוער החרדי הנושר, וביתר שאת מאז הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך בשנת2014 , משרד החינוך פועל לפיתוח ם וליישומם של מ ענים פנים- בית-ספריים וחוץ-בית- ספריים לתלמידים נושרים ובסכנת נשירה בחינוך החרדי ,ב התאמ תם לאופייה הייחודי של החברה החרדית ולמאפייני הנוער הנושר בקרבה. במחוז החרדי, המטפל בכלל מוסדות החינוך בפיקוח חרדי המוכרים על ידי משרד החינוך, פועלת כבר שנתיים יחידה לטיפול .בילדים ובנוער בסיכון ב יחידה יש שלושה מפקחים העוסקים בביקור סדיר, פיתוח כיתות ומסגרות בית- "ספריות לתלמידים בסכנת נשירה, קידום נוער והיל ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) .למרות פעילות המחוז החרדי בתחום זה, מן המידע שנאסף עולה כי בחלק הארי של החינוך החרדי הסיוע לתלמידים בסכנת נשירה מוגבל והיקף ההכשרה לעובדי הוראה בכל הנוגע לתלמידים אלו קטן .ביותר  ביקור סדיר – במחוז החרדי במשרד החינוך פועל משנת2015 מפקח ביקור סדיר שאחראי ל אכיפת ,חוק לימוד חובה ל איתור תלמידים בנשירה או בסכנת נשירה ו ל .שיבוצם במערכת החינוך הפיקוח ע ל ביקור סדיר במחוז החרדי אחראי ל פעילות למניעת נשירה בחמש רשויות מקומיות חרדיות– בית ר לית יע ., מודיעין עילית, עמנואל, אלעד ורכסים המפקח מנהל את מערך המידע והדיווח על תלמידים בסיכון במוסדות הלימוד החרדיים ואחראי ל הכשרה המקצועית של קציני ביקור סדיר ברשויות במ.חוז החרדי  ממשרד החינוך נמסר כי בשנת 2018 טיפלו קציני ה ביקור ה סדיר ב- 8,498 תלמידי ם מ החינוך החרדי, שהם כ- 2.6% מן התלמידים בפיקוח חרדי, אך לא נמסרו נתונים מפורטים על תלמידים אלו. בהיעדר נתונים ממשרד החינוך פנינו לרשויות מקומיות חרדיות שבה ן אוכלוסייה חרדית ג דולה בבקשת מידע על ביקור סדיר ות ו כניות למניעת נשירה הפועלות ב כל רשות מקומית. ב- 11 הרשויות שענו על פנייתנו מועסקים45 קציני ביקור סדיר שאחראים ל מוסדות חינוך בפיקוח חרדי, והם טיפלו בכ- 4,000 תלמידי ם מ החינוך החרדי, שהם בממוצע כ- 2% מתלמידי החינוך החרדי ברשו ת יו אלה . ברשויות רכסים, בית שמש, פתח תקווה ותל אביב נמצא שיעור נמוך במיוחד של תלמידי החינוך החרדי המטופלים על ידי קציני .ביקור סדיר  ב מחקר של מכון ברוקדייל נ מצא כי בשנת 2015 טיפלו קציני ביקור סדיר ב- 6,212 תלמידים שלומדים או ש היו רשומים בעבר במסגרות בפיקוח חרדי, שהם כ- 1.8% מכלל התלמידים בפיקוח חרדי במערכת החינוך .שיעור התלמידים ממסגרות בפיקוח חרדי המטופלים על ידי קציני ביקור סדיר נמוך משיעור זה ב חינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי (כ- 3% מכלל התלמידים) וייצוגם ב כלל התלמידים שבטיפול קציני ביקור סדיר– 14% – נמוך מ חלק ם של התלמידים החרדים ב כלל התלמידים בגיל חינוך חובה– 24%. על פי המחקר, תלמידים בפיקוח חרדי טופלו בידי 75 קציני ביקור סדיר. עוד עלה מן המחקר כי הטיפול של קציני ביקור סדיר בתלמידי החינוך החרדי אינטנסיבי פחות המ טיפול ב תלמידים מ קבוצות אוכלוסייה אחרות וכי שיתוף הפעולה והמעורבות של מוסדות החינוך החרדי ים בטיפול בתלמידים בסכנת נשירה באמצעות קציני הביקור הסדיר מועטים.  תו כניות למניעת נשירה בתוך מערכת החינוך – ו בת כניות השונות של המחוז החרדי המיועדות לטיפול בנוער חרדי בסיכון בתוך מוסדות החינוך משתתפים בשנת הלימודים תשע "ט כ- 6,500 תלמידים. כ- 5,700 תלמידים לומדים בת ו כניות למניעת נשירה הפועלות במוסדות חינוך לבנים עמוד 4 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע שמשולבים בהם לימודי קודש עם לימודי ם כללי י ב ם ו מוסדות על-יסודיים לבנות, ובה ם כיתות מב"ר .ואתגר, מרכזי חינוך טכנולוגיים וחינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית בישיבות הקטנות (ה מוגדרות מוסדות תרבותי ים-ייחודי ים ), שהן חלק הארי של החינוך העל- יסודי החרדי לבנים, פועלת ות כנית חנוך לנער בכ- 177 מוסדות, ומ שתתפים בה כ- 800 .תלמידים מ תשובות ה רשויות המקומיות על פנייתנו עולים הבדלים ניכרים בינ י הן בהיקף הפעילות למניעת נשירה בתוך מערכת החינוך. ב כמה רשויות מקומיות, ו בהן צפת, טבריה, אופקים ונתניה, מספר הת ו כניות ומספר התלמידים המשתתפים .בהן קטן מאוד  הכשרת עובדי הוראה חרדים לטיפול בנוער בסיכון – המחוז החרדי במשרד החינוך אחראי ל פיתוח המקצועי של צוותי הוראה במוסדות בפיקוח חרדי. כל אחד מן המפקחים המקצו עיים מקיים מסגרות של השתלמויות ופיתוח מקצועי ל בעל י תפקידים העוסקים בנוער בסיכון. עם זאת, ההכשרה לעובדי הוראה בתוך מערכת החינוך החרדית ל שם זיהוי ו איתור של בני נוער בסיכון והגברת ה מודעות בקרבם ו לצ רכי נוער בסיכון היא בהיקף מצומצם. ב שנת הלימודים תשע"ח נפתח מח ה זור ה ראשון ו בת כנית הכשרה והשתלמות בתחום זה המיועדת למורות בחינוך החרדי .מערך הייעוץ החינוכי, הממונה ,בין השאר ,על פיתוח ות כניות להתמודדות ולהתערבות במקרים של תלמידים במצבי סיכון ומצוקה וליווי צוות ההוראה של בית הספר במקרים מסוג זה ,פועל ברוב המוסדות העל-יס ודיים לבנים המלמדים לבגרות ובמוסדות לבנות בפיקוח חרדי, ואולם במוסדות הפטור ובישיבות הקטנות אין על פי רוב .תקני ייעוץ חינוכי ופסיכולוג בית ספר  קידום נוער והיל"ה - השירות לנוער נושר ומנותק בחינוך החרדי ניתן באמצעות היחידה לקידום נוער .היל"ה במחוז החרדי כיום יש יחידות לקידום נוער המיועדות לאוכלוסייה החרדית ב- 14 רשויות מקומיות. ב יחידות אלה פועלים 26 מרכזי היל "ה המיועדים לנוער חרדי: שמונה מרכזים לבנות ו- 18 – לבנים. בסה"כ טופלו ב אוקטובר 2018 ביחידות לקידום נוער1,209 ,בני נוער חרדים וב הם 820 בני נוער מנותקים שאי נם רשומים במסגרות לימוד .מ בני הנוער המנותקים – 550 למדו בת ו כנית היל"ה. מענים במערכת הרווחה ב מערכת הרווחה יש סוגים שונים של שירותים לילדים ובני נוער חרדים בסיכון ה ניתנים על ידי אגפים שונים של משרד הרווחה, ו בהם ות כנית נוח "מ (נוער חרדי מנותק) המופעלת על ידי ה ,שירות לנוער צעירות ו צעירים; רשות חסות הנוער; בתי ספר מקצועיים של האגף להכשרה מקצועית; ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון.  תו כנית נוח"מ (נוער חרדי מנותק )בשירות לנוער ,צעירות וצעירים – השירות לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה טיפל בשנת2017 ב- 4,630 חרדי ם, כ- 56% מה ם בנים. הת ו כנית המרכזית של האגף לטיפול באוכלוסייה החרדית היא ת ו כנית נוח"מ, שנכללים בה שירותים בקהילה ושירותים חוץ- ביתיים לבנים ולבנות מן החברה החרדית המאופיינים במצבי סיכון. בשנת2017 טופלו בת ו כניות נוח"מ השונות2,344 בני נוער חרדים בת ו כניות בקה ,ילה94 בנות חרדיות בתשע מסגרות חוץ- ביתיות לבנות חרדיות ו- 510 בנים חרדים ב- 23 מסגרות חוץ-ביתיות לבנים חרדים. תקציב ת ו כנית נוח"מ גדל במידה ניכרת בשנים האחרונות, מכ- 27 מיליוני שקלים ב- 2010 ועד מעט יותר מ- 50 מיליון שקלים ב- 2017 . על פי תקציב המדינה צפוי שיגדל התקציב האמור עד59.4 מיליון שקלים בשנת2019 .  ו הת כנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון– התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון היא ת ו כנית בין- ,משרדית המשותפת למשרד הרווחה משרד ,החינוך משרד ,הבריאות משרד העלייה והקליטה ו המשרד ל ביטחון הפנים. הת ו כנית פועלת באמצעות ועדות יישוביות שבהן יש נציגי ם של הגורמים עמוד 5 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע המטפלים בילדים וב ב ני נוער ברשות ו של ארגוני מגזר שלישי. הוועדות בוחנות את הצרכים ביישוב ואת השירותים המוצעים לנוער בסיכון ביישוב ופועלות להכין וליישם תוכנית יישובי ת שמטרתה ליצור רצ ף שירותים שלם לילדים ו ל בני נוער בסיכ ון שאין בה .חפיפה בין מענים ושירותים שונים בסה"כ בשנת2017 ניתנו השירותים המוצעים בת ו כנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון ל- 2,412 נערים ונערות מן החברה החרדית . כ- 10% מה ם טופלו בשלוש ת ו כניות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית .הפועלות בשבע רשויות מקומיות  בתי ספר מקצוע יים לנוער של האגף להכשרה מקצועית – היחידה להכשרת נוער באגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מפעילה בתי ספר 'מקצועיים לנוער המיועדים לתלמידים בכיתות ט–י"ב שנפלטו ממערכת החינוך . הלימודים בבתי הספר המקצועיים משלבים לימודי ו ם עבודה בשכר. בבתי הספר של האגף יש שמונה מסגרות המיועדות לאוכלוסייה החרדית ו בשנת הלימודים תשע"ט לומדים בהן722 .תלמידים משנת2014 גדל מספר התלמידים החרדים בבתי הספר המקצועיים בכ- 300 , וחלקם בכלל התלמידים בבתי הספר המקצועיים גדל יותר מפי שניים .ב רוב בתי הספ ר המקצועיים באגף יש פנימייה, ובאמצעותה מסופקים לתלמידים פעילו יו ת חברת ו ית, העשרה וטיפול לפי ה .צורך  רשות חסות הנוער – רשות חסות הנוער מפעילה מסגרות חוץ- ביתיות לקטינים במצבי מצוקה וסיכון לרבות ל נוער הזקוק לטיפול חוץ- .ביתי סמכותי כופה במעונות רשות חסות הנוער יש ארבע מסגרות ייעודיות למתבגרים חרדים ו בשנת2017 טופלו בהן235 בני נוער.  ממידע שהתקבל מן הרשויות המקומיות על מענים בקהילה לנוער חרדי בסיכון עולים הבדלים ניכרים בין רשויות שונות. בעוד ברשויות אחדות יש מגוון רחב מאוד של פעילויות ות ו כניות המיועדות לבני נוער בסיכון המופעלות על ידי גורמים שונים ו מיועדות לקבוצות אוכלוסייה שונות, ברשויות מקומיות אחרות יש מספר קטן מאוד של ת ו כניות לבני נוער חרדים בסיכון ו הן אינן מתאימות ל כל הגילים ולבני נוער בעלי מאפיינים שונים . ברשות מקומית אחת, טבריה, אין כיום ת ו כניות ושירותים יי עודיים לנוער חרדי בסיכון. הרשויות המקומיות העלו חסמים ואתגרים דומים הנוגעים לטיפול בנוער חרדי בסיכון, לרבות מחסור באנשי מקצוע מתאימים מתוך הקהילה החרדית שיש להם ינ סיון מקצועי והשכלה רלוונטית, מחסור במסגרות מתאימות ובכוח אדם מספיק לטיפול במגוון האוכלוסיות ה שונות שב חברה החרדית ומחסור במסגרות לימוד מתאימות לנוער שנפלט ממערכת .החינוך החרדית  מענ ה ב משרד לביטחון ה פנים– ות"כנית "עיר ללא אלימות – ה תוכנית פועלת בכ- 150 רשויות מקומיות ו :בהן שלוש רשויות חרדיות ביתר ע י לית, רכסים ואלעד, בו רשויות שבהן אוכלוסייה חרדית גד ,ולה: ירושלים אשדוד ובית שמש .. היא צפויה להתרחב בשנים הבאות לכלל הרשויות המקומיות ו הת כנית מתמקדת במניעת אלימות מ תוך שיתוף פעולה עם הקהילה המקומית וחיזו ק המ נהיגות המקומית. למאפיינים הספציפיים של האוכלוסייה החרדית הותאמו המודלים השונים ות שב כנית את ז לרבות: סי ירות הורים, הכשרות והדרכות להורים ולגורמי מקצוע ומדריכי מוגנות במוסדות .החינוך עמוד 6 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1. נוער חרדי בסיכון– רקע ונתונים החברה החרדית מאופיינת בשמירה קפדנית של מצוות הדת ובמחויבות רבה להלכה היהודית. מחויבות זו לת ב מק ,ביטוי באורח החיים ובכלל זה בתפ ה יס של מקום המשפח ה והחברה ביחס ליח די ,בשמירה על כללי צניעות והפרדה בין המינים ,בתפיסת לימוד התורה כערך עליון ו בעמדות כלפי המדינה ,כלפי מוסדותיה וכלפי השירותים שהיא מעניקה .אורח חיים זה מכתיב שאיפה לשמור על גבולות ברורים בין החברה החרד תי לחברה הכללית, במטרה לשמור על צביונה המיוחד ולמנוע .חדירה של השפעות חיצוניות ב מחקרים העוסקים בחברה החרדית היא מאופיינת כחברה קולקטיבית ש בה הפרט מחויב לכלל ומחשב את צעדיו ומעשיו על פי השלכותיהם על חברי הקבוצה, כו קהילה ה מעורבת מאוד בחיי הפרט ומכתיבה לו .את הנורמות שעליו לנהוג לפיהן החברה החרדית בישראל היא רב-תרבותית ומכילה תתי- .קבוצות רבות בין הפלגים השונים בחברה החרדית מתקיימת מערכת יחסים מורכבת, .אשר מתאפיינת במתחים רבים תלמידי האוכלוסייה החרדית לומדים במערכת חינוך נפרדת ממערכת החינוך הממלכתית והממלכתית- דתית. מערכת החינוך החרדית מבוססת על הפרד ה מגדרית בין בנים לבנות ו על הפרדה של מוסדות על פי השתייכות לזרם דתי ועל פי מידת הפיקוח של משרד החינוך על בית הספר. בתו ם הלימודים בחינוך היסודי ( על פי'רוב כיתות א–ח') עוברים רוב הבנים ללמוד בישיבות קטנות ל בני 13 – 16, ו מגיל17 ועד הנישואים הם לומדים בישיבות גבוהות . הבנות לומדות בבתי ספר על- יסודיים לבנות המכונים סמינרים. 1 אופי הי הייחודי של החברה החרדית משליך גם על סוגיית הנוער בסיכון בחברה זאת. במסמך תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל שנכתב על ידי החוקר נרי הורוביץ עבור המדען הראשי של משרד החינוך בשנת2012 נסקר .ת בהרחבה תופעת הנוער החרדי הנושר ב מסמך המחבר מגדיר נוער חרדי נושר כמי שהיעדרותו ממערכת החינוך היא הגורם המרכזי לסיכונים ולקשיים ש מולם הוא ניצב וחזרה למסגרת חינוך או הפניה למוסד חינוכי מתאים הם ה .פתרון לסיכונים אלו לתופעת ה נ שירה של נוער חרדי מאפיינים אוניב ר סליים של נשירה, לצד מאפיינים ייחודיים הנובעים מ הרקע החברתי- קהילתי והדתי. על פי הורוביץ , הסיבות לנשירה של נוער חרדי מגוונות ו על פי .רוב יש יותר ממאפיין אחד המסביר אותה ב ין גורמי הסיכון לנשירה של בני נוער חרדי שמצא הורוביץ:  משפחות עם קושי בתפקוד המשפחתי ברמ ות שונות – אלימות במשפחה, יה עדר עורף קהילתי של קבוצות שוליים חרדיות, תפקוד כלכלי נמוך וה י עדר מיומנויות הוריות. רבים מן התלמידים הנושרים ;המאופיינים בקושי זה מוכרים לשירותי הרווחה  קשיים לימודיים הנובעים לעיתים מלקויות למידה ומבעיות התנהגותיות רגשיות שלא מאו בחנות במועד עקב ה י עדר מנגנוני אבחון והתמודדות בתוך מערכת החינוך;  קשיים חברתיים וה י עדר מוטי בציה של הלומדים, הקשור בהומוגניות של הדרישות הפדגוגיות במוסדות הלימוד החרדי י ,ם, בעיקר מראשית לימודי הגמרא. החולשה היחסית של לימודי החול הי עדר הכשרה פדגוגית למלמדים בת חום הדעת ושעות לימוד ארוכות, על פי רוב עד שעות אחר ו הצ הריים, מגדילים את הקושי של התלמידים להישאר במסגרת נורמטיבית. 2 חוקרים אחרים מציינים קבוצות סיכון נוספות, :ובהן  תלמידים עולים המתקשים להיקלט בחינוך החרדי המאופיי ן על פי רוב בסגירות ובקפדנות רבה יותר מן ;המקובל בארצות מוצאם 1 הסתר פאס, רונלי רותם ודליה בן- ,רבי ילדים ובני נוער חרדים :סוגיות במערכת השירותים בתחומי הרווחה והבריאות , מאיירס-ג'וינט- מכון ברוקדייל, ירושלים, אוקטובר2011 . 2 ,ד"ר נרי הורוביץ תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל– מוגש ליחידת המדען הראשי במשרד החינוך ,, אגורא מדיניות2012 . עמוד 7 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בנים למשפחות של בעלי תשובה שאינם מצליחים פעמים רבות להתאים את עצמם באופן מלא לדרישות מוסדות החינוך החרדי םי מבחינה לימודית ,רוחנית ותרבותית;  בוגרי מוסדות ""קירוב– תלמידים ממשפחות שאינן חרדיות שנשלחו לחינוך יסודי חרדי המיועד לילדים מב תים שאינם חרדי י ם ומתקשים לעמוד בת ו כנית הלימודים התובענית הנהוגה בישיבה הקטנה, הדורשת התמסרות מלאה ללימוד תורה שאינ ה מוכר ת בבתיהם וא ה ינ זוכה בהכרח לתמיכת .משפחותיהם3 על פי הורוביץ, הנשירה העיקרית היא בקרב בנים חרדים בשני גלים. הראשון– במעבר בין תלמוד התו רה ,לישיבה הקטנה. מעבר זה בייחוד ,עבור תלמידים עם קשיים הוא אתגר מורכב, ו כרוך בהתמודדות עם ,ציפיות גבוהות עם צורת לימוד תובענית ו עם .אורח חיים לחוץ ביותר, בגיל רגיש ביותר הנשירה על רקע המעבר עשויה להתרחש מה חודשים האחרונים בתלמוד התורה, מפאת הקשיים למצוא מס גרת מתאימה, עד החודשים הראשונים בישיבה הקטנה. הגל השני של הנשירה מתרחש בקרב תלמידי ישיבות קטנות ש ההתמדה והמוטיבציה של הם נשחקת בהדרגה בהקשרים של אורח חיים דתי , וכך גם ה יכולת להתמיד .בלימודים הנשירה מ הישיבה הקטנה היא בחלקה בגלל המשך ה קשיים במעבר מתלמוד התורה ומתרחשת בקרב תלמידים חזקים מעט יותר , אלו .שהצליחו להיכנס לישיבות קטנות המיועדות לתלמידים מתקשים נשירה של נוער חרדי נחשפת ומטופלת לעיתים קרובות באיחור, בשל אי- ,עדכון של המוסדות עקב אינטרסים,שלהם מו כיוון שהמשפחות מזהות נשירה באיחור ומתקשות להודות בה .לדברי ו , הקשר בין .שאלות אמונה לבין נשירה מורכב מאוד ומעורר מחלוקת לגישתו ,השחיקה בנורמות הדתיות של תפילה ושמירת שבת והחריגה מקוד הלבוש של קבוצת הגיל כרוכ ות במכלול גורמים, לרבות יחסים עם המשפחה , קבוצת השווים ,דימוי עצמי וכד ומה .אצל חלק מן הנושרים השחיקה בשמירת ה מצוות מוביל ה ,לפי עדותם ,לתפיסות ספקניות יפ כל הממסד החרדי וב נוגע לאמונה. 4 הורוביץ ,מציין כי ההשלכות של נשירה מחירה והסכנות שעומדות בפני נוער חרדי נושר גדולות משל .קבוצות אחרות5 חיזוק לעמדה זאת נמצא במאמרה של ענת קלי העוסק במצבי סיכון של נוער חרדי מן הזווי ת של שירותי רווחה, בו ו נטען כי ההיפלטות ממסגרת חינוכית ,בעיקר אם קרתה על רקע חריגות דתית , היא במקרים רבים תחילתו של תהליך ניתו ק גם מ .המשפחה ומהקהילה ניתוק זה, ועימו חוסר ההיכרות עם העולם החילוני ,אשר בני הנוער נחשפים אליו לראשונה ,והיעדר ם של כלים להתמודד םע הסיטואציות השונות הנובעות מחשיפה זאת, מביא לא פעם את המתבגרים החרדים הנושרים למצבי סיכון קיצוניים ולפנייה להתנהגות לא נורמטיבית ואף עבריינית. 6 רצונה של החברה החרדית להתגונן מפני השפעות חיצוניות מוביל לכך הש התמודדות עם קשיים אישיים ומשפחתיים מתחיל ה בדרך כלל בפנייה למשאבים הפנים-קהילתיים לצד הימנעות מפנייה לאנשי מקצוע וטיפול מחוץ לקהילה, לשירותי הרווחה ולגורמי האכיפה השונים .עם ה חסמים בתחום זה נמנ ים ה חשש לחשיפה לעולם בעל ערכים ,נות ו אמ ופרקטיקות שונ ים מאלו של החברה החרדית וה חשש מאי- הבנה של החברה החרדית ומבי קורת על יה . משום כך התפתח בקהילה החרדית נוהג של פנייה לסמכויות רבניות לייעוץ בקשיים אישיים ומשפחתיים וסיוע וייעוץ של אנשי מקצוע שאינם אנשי טיפול מוסמכים נפוצים בתחומי החינוך והרווחה. השינויים שחלו בחברה החרדית בשנים האחרונות מלווים גם במודעות וב נכונות 3 עמירם גונן, בצלאל ,כהן, בניהו טבילה ואליעזר היון ישיבות תיכוניות חרדיות :תיאור וניתוח מצב , המרכז לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים תשע"ח– 2018 . 4 ,ד"ר נרי הורוביץ תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל– מוגש ליחידת המדען הראשי במשרד החינוך ,, אגורא מדיניות2012 . 5 .שם 6 ,ענת קלי, "מאפייני סיכון דת ומגדר בקרב מתבגרים חרדים– ,)מודל אקולוגי", בתוך עמנואל גרופר ושלמה רומי (עורכים ילדים ומתבגרים במצבי סיכון בישראל – כרך א: תמונת מצב של התחום ותוכני ליבה, 2014 . עמוד 8 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע גוברו ת להכיר בקשיים של משפחות, ילדים ומתבגרים ובעלייה בנכונות לצרוך שירותים מקצועיים המותאמים לקהילה החרדית ל שם התמודדות עם קשיים אלה. 7 1.1 . נתונים על נוער חרדי בסיכון מקורות המידע המרכזיים על ילדים ובני נוער בסיכון הם ו הת כנית הלאומית לילדים לו נוער בסיכון שמוביל מ שרד העבודה הרווחה ופועלת כיום בכ- 180 רשויות מקומיות ומידע ממשרד החינוך ומן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )(להלן: הלמ"ס על תלמידים שנשרו ממוסדות חינוך ולא השתלבו במסגרות חלופיות .מקורות אלה אינם מספקים תמונה מלאה ,רציפה וכוללת לש נוער חרדי בסיכון ונוער חרדי נושר, הן בשל הבדלים בהגדרות של הגורמים השונים בעניין זה והנתונים שהם אוספים בנושא והן מכיוון ש אין בהם התייחסות לכלל האוכלוסייה החרדית. נתוני הת ו כנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון ו הת כנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון360 ° פועלת משנת2008 בכ- 185 מתוך כ- 250 רשוי ות מקומיות .בישראל ותב כנית יש יישובים מן האשכולות החברתיים- כלכליים הנמוכים ביותר, ובהם אחוז גבוה של יישובים ערבי י ם ויישובים שבהם אחוז גבוה של חרדים ועולים. מיפוי ם ה של ילדים ובנ י נוער בסיכון ביישובים שבהם התוכנית פועלת מבוסס לראשונה על הגדרה אחידה של ילדים ובני נוער בסיכון שאומצה על בסיס המלצות 'הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה בראשות פרופ הלל שמיד, שפורסמו בשנת2006. על פי הגדרת הוועדה, ילדים ונוער בסיכון חיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם וכתוצאה ממצבים אלה נפגעת יכולתם לממש את זכויותיהם על פי האמנה לזכויות הילד בתחומים אלה: קיום פיזי, בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה וטיפול בילד, למידה ורכישת מיומנוי ו ת, רווחה ובריאות רגשית, השתייכות והשתלבות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם. הגדרה זאת היא הגד רה רחבה ה כוללת ילדים ובני נוער על רצף רחב של מצבי סיכון שונים; בהגדרה זו.הנשירה מבית הספר אינה קטגוריה של סיכון בפני עצמה8 ברוב ה יישובי ם המשתתפים ב ות כנית המיפוי נעשה סמוך למועד תחילת פעילות הת ו כנית, ב- 2009 , וביישובים ש הצטרפו ל ות כנית בשלב מאוחר יותר הוא נע שה בעת ההצטרפות. במיפוי אותרו260,888 ,ילדים ובני נוער בסיכון שהם כ- 16% מכלל הילדים ביישובי ם המשתתפים ב ות.כנית 31,300 מן הילדים ובני הנוער שאותרו במיפוי הת ו כנית הלאומית הם חרדים, ו על פי הערכות הם כ- 12% מ הילדים החרדים ביישובי ם הנכללים ותב כנית .מהילדים ובני הנוער החרדים שאותרו – 6,813 הם בני נוער ני ב 13 – 18 . מאפיינים דמוגרפיים של בני הנוער החרדים בסיכון על פי המיפוי: 81% םהמ חיים במשפחות גדולות (ארבעה )ילדים ויותר; 12% חיים במשפחה חד-הורית; ב- 18% מן המשפחות אין הורה מפרנס; % 40 םהמ הם עם מוגבלויות או לקויות שונ ות; שיעור הבנים שווה לשיעור .הבנות9 מה נתונים על תחומי החיים שבהם יש בני ל נוער חרדים בסיכון קשיים עולה כי רוב ל בני הנוער החרדים בסיכון יש בעיות בתחום הלמידה ורכישת המיומנויות ( 75% )ובתחום ההשתייכות למשפחה ( 73% ), ול כמחצית מהם יש בעיות בתחום הרווחה והבריאות .הרגשית מ השוואה לתחומי החיים שבהם יש ל כלל 7 הסתר פאס, רונלי רותם ודליה בן- ,רבי ילדים ובני נוער חרדים :סוגיות במערכת השירותים בתחומי הרווחה והבריאות , מאיירס-ג'וינט- מכון ברוקדייל, ירושלים, אוקטובר2011 . 8 ,מדינת ישראל, משרד הרווחה דיו וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקה מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה בראשות פרופ' הלל שמיד , שבט תשס"ו, מרץ2006 . 9 רחל סבו- ,לאל ילדים ובני נוער בסיכון בישראל , מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה, המשרד לביטחון הפנים, יוני2017 . עמוד 9 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע בני הנוער ו בת כנית קשיים עולה כי ברוב התחומים, מלבד למידה ורכישת מיומנויות, שיעור בני הנוער החרדים הסובלים מבעיה בתחום כלשהו נמוך משיעור זה בקרב כלל בני הנוער בת ו כנית. פירוט הנתונים בתרשים1. 10 תרשים1 : בעיות בתחומי חיים, בני נוער חרדים בסיכון לעומת כלל בני הנוער בסיכון מ נתונים מפורטים יו תר ש ה תקבלו ממשרד הרווחה מצטיירת תמונה כוללת יותר לש שיעור בני הנוער החרדים בסיכון שאופיי ן אצלם קושי . ב ין המאפיינים של בני הנוער החרדים בסיכון ב תחום הלמידה:  50.4% – חוסר מעורבות בלמידה;  48.8% – הישגים לימודיים נמוכים;  33.9% – היעדרויות רבות מהמסגרת החינוכית;  32.1% – הפרעו ת רבות ואי- ;קבלת סמכות בבית הספר  7% – .אינם לומדים בבית הספר בין המאפיינים של בני הנוער החרדים בסיכון בתחום ה השתלבות בחברה:  51.8% – בע יות רגשיות;  31.9% – קשיי הסתגלות;  22.5% – הפגנת התנהגויות תוקפניות;  11% – הפגנת התנהג;ויות לא חוקיות או לא נורמטיביות  4.7% – .סימנים של שימוש באלכוהול או סמים 10 נתוני התוכנית הלאומית לילדי ם ולנוער בסיכון, התקבלו באמצעות אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ולנוער ,בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים23 בדצמבר2018 . 73% 75% 52% 42% 23% 17% 15% 75% 71% 55% 46% 26% 25% 20% השתייכות למשפחה למידה ורכישת מיומנויות רווחה ובריאות רגשית השתייכות והשתלבות חברתית קיום פיזי , בריאות והתפתחות הגנה מפני התנהגויות סיכון הגנה מפני אחרים נוער חרדי כלל בני הנוער בתוכנית עמוד 10 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע בין המאפיינים בתחום ה השתייכות למשפחה:  42.3% – קושי של ההורה להתמודד עם התנהגות הילד;  34.5% – בע יות בקשר בין הילד להוריו;  31.1% – קושי של ההורים לקבל שירותים עבור הילד;  21.8% – השגחה לא מתאימה של ההורים;  15.5% – טיפול פיזי לקוי;  % 11.4 – חשיפה ת לה.נהגויות מסכנות במשפחה11 מ השוואה לכלל אוכלוסיית הילדים בסיכון עולה כי הילדים ובני הנוער החר ד ים מתמודדים עם מספר .מצומצם יותר של מאפייני סיכון . מספר הבעיות ומספר התחומים שבהם יש לכל נער או נערה בעיות קטן ל עומת .ילדים ובני נוער בסיכון שאינם חרדים על פי נתוני המיפוי, 4,536 מ- 6,813 בני ה נוער החרדים( בסיכון67% ) קיבלו בעת ביצוע המיפוי שירות או טיפול כלשהו מן הש ירותים המטפלים, שיעור דומה לשיעור בני הנוער המטופלים ב כלל אוכלוסיית בני .הנוער בסיכון12 נתוני הלשכה המרכזית לסטט קה י סט י הלמ"ס היא המקור המרכזי לנתונים על נשירת תלמידים ממערכת החינוך ועל בני נוער שאינם נמצאים .במסגרת חינוך מוכרת נדגיש כי נתונים אלה אינם מק יפים את כלל אוכלוסיית התלמידים הנושרים בחינוך החרדי – לא נכללים בהם נתונים על נשירה סמויה, כלומר מי שרשום למוסד חינוך אך איננו מופיע .בפועל ללימודים ,על פי הערכות ,תופעה זאת רחבה במיוחד בחינוך החרדי בשל נטייה שהרחבנו עליה לעיל, להשהות ככל האפשר את הטיפול ב נער חרדי נושר ו בשל היעדר דיווח מלא של המוסדות החרד י ים על תלמידים נושרים מ כמה .סיבות בנתונים לא נכללים גם תלמידי בתי ספר חרדי י ם שאינם מוכרים על .ידי המדינה ותלמידים שנשרו מבתי ספר אלה13 ,על פי נתוני הלמ"ס( בשנת הלימודים תשע"ז2016/17 ( ) ובמעבר לתשע"ח2017/18 ) שהיא השנה האחרונה שעליה פורסמו נתונים עזבו את בתי הספר בפיקוח חרדי6,673 תלמידים בכיתות ז' עד י"ב– 5,420 תלמידים ו- 1,263 .תלמידות2,933 מהתלמידים שעזבו את בתי הספר השתלבו במסגרות לימודים ו חל פיות – 2,854 תלמידים השתלבו בישיבות גדולות ו- 79 תלמידים השתלבו במוסדות להכשרה מקצועית של .משרד הכלכלה 56% ( מהנושרים3,740 תלמידים) מבתי הספר בפיקוח חרדי בשנת הלימודים תשע"ז, שהם כ- 2.8% מתלמידי בתי הספר בפיקוח חרדי בשנה זאת, לא השתלבו במסגרת לימודים חלופית – 2,485 ( בנים% 3.7 מכלל הבנים בבתי ספר בפיקוח חרדי) ו- 1,255 בנו( ת% 1.9 מכלל הבנות בבתי ספר .)בפיקוח חרדי14 11 נתוני התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, נתקבל באמצעות אחיה קמארה, מנהל התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ,, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים25 באוקטובר2018 . 12 רחל סבו- ,לאל ילדים ובני נוער בסיכון בישראל , מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל, משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה, המשרד לביטחון הפנים, יוני2017 . 13 :להרחבה בנושא זה ראו ,אסף וינינגר מוסדות חינוך לא מוכרים בירושלים ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת16 במאי2017 . 14 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנ'תון סטטיסטי, לוח: תלמידים בכיתות ז– י"ב שנשרו ממערכת החינוך של משרד החינוך במהלך שנת הלימודים ובמעבר לשנת הלימודים הבאה לפי מעבר למסגרת לימוד חלופית, שנים תש"ע עד תשע"ז. נתוני שנת 2012 .חסרים בשנתון הלמ"ס עמוד 11 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע בתרשי מים שלהלן מוצגים נתונים על תלמידים שנשרו מבתי ספר בפיקוח חרדי ולא השתלבו במסגרת לימודים חל פית ו בשנים2010 – 2017 בהבחנה בין תלמי דים ותלמידות (תרשים2 ) ובהשוואה לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי (תרשים3) . תרשים2: תלמידים שנשרו מבתי ספר בפיקוח חרדי ולא השתלבו במסגרת לימודים חלופית, ,לפי מגדר 2010 – 2017 אפשר לראות כי בקרב בנים ירד במידה ניכרת שיעור הנשירה בשנת הלימודים תשע"ז( 2016/17 ) ובמעבר לתשע"ח ,לאחר על י יה בשנים2011 – 2016 . בקרב בנות נ יכרת יציבות ב שיעור התלמידות הנושרות בכל שנה משנת2010 , עם תנודות קלות . ,עם זאת הן בקרב תלמידים והן בקרב תלמידות גדל מספר התלמידים הנושרים באות ן .שנים בשל הגידול באוכלוסיית התלמידים בחינוך החרדי בתקופה זאת 2,485 3,083 2,748 2,527 2,369 1,914 2,049 3.7% 4.7% 4.3% 4.1% 4.0% 3.5% 3.9% 2016/17 תשע"ז 2015/16 תשע"ו 2014/15 תשע"ה 2013/14 תשע"ד 2012/13 תשע"ג 2010/11 תשע"א 2009/10 תש"ע בנים מספר נושרים שיעור מהתלמידים 1,255 1,155 1,088 909 1,162 885 998 1.9% 1.8% 1.8% 1.6% 2.1% 1.7% 2.0% 2016/17 תשע"ז 2015/16 תשע"ו 2014/15 תשע"ה 2013/14 תשע"ד 2012/13 תשע"ג 2010/11 תשע"א 2009/10 תש"ע בנות מספר נושרים שיעור מתלמידים עמוד 12 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים3 :תלמידים שנשרו מ בתי ספר ולא השתלבו במסגרת לימודים חלופית, ,לפי סוג פיקוח 2010 – 2017 שיעור התלמידים שנשרו ממסגרות משרד החינוך בפיקוח חרדי גבוה במידה ניכרת משיעור הנושרי ם בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי- דתי. פער זה גדל בשנים2011 – 2016 על רקע ירידה מסוימת בשיעור הנשירה בחינוך העברי שאינו חרדי ועל י .יה בשיעור הנשירה בחינוך החרדי באותן שנים ה פער הצטמצם בשנת הלימודים תשע"ז( 2016/17 ), שהיא השנה האחרונה שעליה יש .נתונים נוסף על הנתונים המתפרסמים בשנתון הלמ"ס הפיקה הלמ"ס, לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים על בני נוער שהיו רשו מים בעבר ב בתי ספר בפיקוח משרד החינוך אך אינם נמצאים ב שום מסגרת חינוך מוכרת ,(ישיבה תיב ספר מקצועי או פרוי קט היל .)"ה על פי נתוני הלמ "ס, בשנת הלימודים תשע "ה ( 2014/15 )לא היו רשומים במסגרת מוכרת 8,300 יל דים ובני נוער שלמדו בעבר במסגרות בפיקוח חרדי .ב קבוצה ת זא 4,070 הם בני5 – 12 , 2,219 הם בני13 – 15 ו- 2,011 הם בני17 ויותר(ועד בכלל .) 4.4% מבני הנוער החרדים בני13 – 17 (ועד בכלל ) לא היו במסגרת חינוך מוכרת בשנת תשע"ה ( 2014/15 ) – שיעור גבוה לעומת בני ה( נוער בחינוך הממלכתי1.7% מבני הנוער בגילים אלו לא היו במסגרת מוכ רת) ו ב( ממ"ד1.6% מבני הנוער שהיו רשומים בעבר לבית ספר בפיקוח ממ"ד לא היו במסגרת מוכרת). נדגיש כי ב נתון לא נ כלל ו מי שלא ו הי רשו מים מעולם במסגרת חינוכית מוכרת , ובהם תלמידי מסגרות חינוך חרדיות שאינן מוכרות. 15 בתרשי מים שלהלן מוצגים נתונים על בני נוער (גילאי13 – 17 ) שהיו רשומים בעבר במסגרת חינוכית מוכרת בפיקוח חרדי ולא היו"בשום מסגרת חינוכית בשנים תשס ו ( 2005/6 ) עד"תשע ה ( 2014/15 ) ושיעורם ב כלל .בני הנוער שהיו רשומים במסגרות בפיקוח חרדי באותה שנה 15 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בני5 – 17 במערכת החינוך בשנים2006 – 2015 , עיבוד מיוחד שבוצע לבקשת מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת7 באוגוסט2017 . 2.8% 3.0% 1.1% 1.4% 1.2% 1.5% 2016/17 תש ע"ז 2015/16 תש ע"ו 2014/15 תש ע"ה 2013/14 תש ע"ד 2012/13 תש ע"ג 2010/11 תש ע"א 2009/10 תש"ע חרדי ממלכתי ממלכתי-דתי עמוד 13 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים4: בני נוער שנשרו ממסגרות בפיקוח חר די ואינם במסגרת מוכרת ושיעורם ב כלל בני הנוער במסגרות על- יסודיות "בפיקוח חרדי לפי גיל, תשס ו-תשע"ה מן הנתונים עולה כי חלקם של בני הנוער החרדים שלא נמצאו במסגרת מוכרת בכלל בני הנוער החרדי ירד בשנים תשע"ד( 2013/14 )ותשע"ה ( 2014/15 ), לאחר עלייה בשיעור ז ה בשנים קודמות. מספר בני הנוער החרדים שלא נמצאו במסגרת מוכרת נותר יציב באותן שנים . 2. מענים במסגרת מערכת החינוך בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך בשנת2014 , משרד החינוך פועל כדי לפתח ולספק מענים פנים-בית- ספריים וחוץ-בית- ספריים לתלמ ידים נושרים ובסכנת נשירה בחינוך ,החרדי אגב .התאמת המענים לאופייה הייחודי של החברה החרדית ולמאפייני הנוער הנושר בקרבה עם זאת, בחינה של המענים הקיימים מ עלה כי הם ,מוגבלים ואינם מספקים למרות הגידול במספר המסגרות ו במספר התלמידים המטופלים :שיעור התלמידים המטופל ים על ידי קציני ביקור סדיר בחינוך החרדי נמוך משיעור ם בקרב אוכלוסיות אחרות למרות שיעור הנשירה הגבוה, לו מוסדות חינוך על- יסודיים רבים לא הוקצה קצי ן ביקור סדיר; ות כניות וכיתות לתלמידים בסיכון לנשירה קיימות בעיקר במוסדות המכינים לבגרות בעוד בחלק הארי של החינוך החרדי הסיוע לתלמידים מתקשים מוגבל והיקף ההכשרה .לעובדי הוראה בחינוך החרדי בכל הנוגע לתלמידים בסיכון ובסכנת נשירה קטן אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך הוא הגורם הממונה כיום על הטיפול בילדים ובנוער .בסיכון במערכת החינוך ב אגף נעשות פעולות למניעת נשירה ו ל חיזוק אוכלוסיות תלמידים חלשות 2,219 2,275 2,055 2,100 1,624 1,591 2,273 2,592 2,355 1,724 2,011 1,947 2,021 2,439 2,054 2,166 2,420 2,356 2,057 1,667 4,230 4,222 4,076 4,539 3,678 3,757 4,693 4,948 4,412 3,391 2014/15 2013/14 2012/13 2011/12 2010/11 2009/10 2008/09 2007/08 2006/07 2005/6 15-13 17-16 4.4% 4.6% 4.7% 5.4% 4.6% 4.8% 6.5% 7.0% 6.4% 5.1% 2014/15 2013/14 2012/13 2011/12 2010/11 2009/10 2008/09 2007/08 2006/07 2005/6 שיעור עמוד 14 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע ואוכלוסיות בסיכון בתוך מערכת החינוך וכן פעולות חינוכיות טיפוליות למען ילדים ובני נוער שנותקו מהמערכת המוסדית. פעילות האגף נעשית באמצעות יחידות מחוזיות בכל אחד ממחוזות.משרד החינוך16 במחוז החרדי, המטפל בכלל מוסדות החינו ך בפיקוח חרדי המוכרים על ידי משרד החינוך, קיימת זה כשנתיים.יחידה לטיפול בילדים ובנוער בסיכון ב יחידה יש שלושה מפקחים העוסקים בפיתוח כיתות ומסגרות בית .ספריות, ביקור סדיר, קידום נוער והיל"ה בפרק זה נדון במענים ובת ו כניות הפועלות במסגרת היחידה לילדים ולנוער בסיכון במחוז החרדי תוך הבחנה בין ,ביקור סדיר מענים פנים בית ספריים המיועדים למניעת נשירה ולסיוע בצמצום פערים ומענים מחוץ למסגרת בית ה .ספר המיועדים לנוער נושר ומנותק 2.1 . ביקור סדיר המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה באגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון פועלת מתוקף חוק ,לימוד חובה התש"ט– 1949 , ואחראית ל .אכיפתו והחלתו אוכלוסיית היעד של המחלקה היא ילדים ובני נוער בגיל לימוד חובה, בכל המגזרים ו בכל .סוגי הפיקוח באוכלוסייה זו נכללים: 1. תלמידים המוגדרים נושרים גלויים– ילדים שהחלו ללמוד בשנת הלימודים בב י ת ספר, אך לא הופיעו כתלמיד .ים פעילים בסוף שנת הלימודים או שנשרו מבית הספר במהלך שנת הלימודים 2. תלמידים בעלי מאפייני נשירה סמויה הנמצאים עדיין במסגרות לימודיות אך מרבים להיעדר או מתאפיינים בשוטטות בשטח בית הספר ומחוצה לו בשעות הלימוד ים ,ב נוכחות פיזית בכיתת הלימוד ,אך ללא תפקוד לימודי ב קושי ל קיים את ,חוקי מוסד החינוך ב קשיי הסתגלות וקשיים התנהגותיים בו מעורבות מועטה.בלימודים ובפעילויות אחרות בבית הספר17 פעילות המחלקה מוסדרת באמצעות חוזר מנכ"ל משרד החינוך ממר ץ 2017 , שכותרתו "מביקור סדיר ."למניעת נשירה הוראות החוזר חל ות על כל מוסדות החינו ך במערכת החינוך לרבות מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, מוסדות פטור ומוסדות המוכרים לפי חוק מוסדות חינוך תרבותיים- ,ייחודיים התשס"ח– 2008 . בחוזר נקבעו חובות מוסדות החינוך בכל הנוגע לדיווח על נוכחות תלמידים במוסד וחובות הרשויות המקומיות בעניין טיפול בתלמידים בסכנת.נשירה18 הגורם העיקרי שבאמצעותו ממלאת המחלקה לביקור סדיר את תפקידה הוא קצין ביקור סדיר (להלן: .)קב"ס בתפקידיו של הקב"ס נכללים מעקב אחד נתוני הדיווח על רישום תלמידים במוסד החינוכי, סיוע למנהל המוסד החינוכי ביישום המדיניות למניעת נשירה ויצירת קשר בין הצוות החינוכי של המוסד החינוכי לגורמים רלוונטיים ברשות בדבר תלמידים בסכנת נשירה וקיום קשר עם הורים ועם תלמידים .לפי הצורך אם אותר תלמיד שאינו מבקר באופן סדיר במוסד חינוכי, בסמכות הקב"ס ,לקדם ב היוועצות עם יועץ משפטי ברשות המקומית, הגשת כתב אישום נגד הורי התלמיד ע.ל הפרת חוק לימוד חובה על פי .חוזר המנכ"ל לכל מוסד חינוכי יוקצה קב"ס19 במחלקה לביקור סדיר פועלים כ- 740 ( קב"סים סך הכול 670 .)משרות20 משרה מלאה של קב"ס מתוכננת להקיף טיפול בכ- 100 תלמידים. עבודתו מחייבת בניית מערך של שיתופי פעולה בין הגורמים הפועלים למען התלמי ד– מנהלי בתי הספר ,צוות בית הספר ,משפחת 16 ,משרד החינוך אגף א' לחינוך ילדים ונוער וסיכון :, כניסה21 באוקטובר8 201 . 17 ,משרד החינוך המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה :, כניסה22 באוקטובר2018 ; מצגת באתר המחלקה, פברואר2018 . 18 ,משרד החינוך /חוזר מנכ''ל תשעז7( )א ,מביקור סדיר למניעת נשירה , ,ג' באדר תשע"ז1 במר ץ 2017 . 19 ,משרד החינוך /חוזר מנכ''ל תשעז7( ,)א מביקור סדיר למניעת נשירה , ,ג' באדר תשע"ז1 במר ץ 2017 . 20 ,משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת 4 באפריל2019 . עמוד 15 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע התלמיד וכד ומה – באמצעות הכרה מעמיקה של המענים הטיפוליים והחינוכיים שיש ביישוב וברשות .והתאמתם לכל תלמיד21 במחוז החרדי במשרד החינוך מועסק משנת 2015 מפקח ביקור סדיר ה ממונה על אכיפת חוק לימוד חובה ועל איתור תלמידים בנש ירה או בסכנת נשירה ושיבוצם במערכת החינוך. הפיקוח על ביקור סדיר במחוז החרדי ממונה על הפעילות למניעת נשירה בחמש רשויות מקומיות– ביתר ע י לית, מודיעין ע י ,לית עמנואל, אלעד ורכסים. המפקח מנהל את מערך המידע והדיווח על תלמידים בסיכון במוסדות הלימוד החרדיים ואחראי ל הכשרה המקצועית של מפקחי ביקור סדיר ברשויות במחוז החרדי. 22 ו הת כנית המרכזית שמפעילה המחלקה לביקור סדיר במחוז החרדי היא ות כנית מנ"ע (מניעת נשירה )עכשיו, ה פועלת בחמש ה רשויות ה .מקומיות במחוז החרדי באמצעות הת ו כנית מעמידה המחלקה לרשות הרשויות המקומיות משאבים לטי פול בתלמידים בסכנת נשירה שהצוות הבין- מקצועי של בית הספר קבע שהם זקוקים להתייחסות פרטנית על מנת למנוע את נשירתם או להשיבם למסגרת בית .ספר מסודרת ו הת .כנית פועלת בתוך מוסדות הלימוד החרדיים"בשנת הלימודים תשע ט ( 2018/19 ) משתתפים ו בת כנית מנ"ע91 תלמידים חרדים. ה תקציב הכולל ש ה עביר משרד החינוך לת ו כנית בשנת הלי מודים תשע"ט היה כ- ,000 210 שקלים. 23 על פי נתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2018 טופלו על ידי קב"ס כ- 8,500 תלמידי ם ב פיקוח החרדי, שהם כ- % 2.6 מתלמידי בתי הספר החרדי ים. 24 נדגיש כי אף על פי שכאמור משרד החינוך מסר כי ניהול מערך המידע והדיווח על תלמידים בסיכון במוסדות הלימוד החרדיים הוא ,מתפקידיו של המפקח על הביקור הסדיר במחוז החרדי ,ולמרות בקשות חוזרות ונשנות לא קיבלנו ממשרד החינוך נתונים מפורטים על קב"סים המטפלים במוסדות לימוד חרדי םי בחינוך העל- יסודי וע ל תלמידי החינוך החרדי העל- יסודי המטופלים על ידי קב"ס. ביקור סדיר ברשויות מקומיות ש בהן אוכלוסייה חרדית גדולה בהיעדר נתונים ממשרד החינוך פנינו לרשויות מקומיות חרדיות ו לרשויות מקומיות שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה בבקשת מידע על ביקור סדיר ות ו כניות למניעת נשירה.הפועלות ברשות המקומית25 11 רשויות מקומיות השיבו על פנייתנו בנושא זה: רכסים, ביתר עילית, בני ,ברק, בית שמש, ירושלים, אופקים טבריה, פתח ,תקווה ,צפת נתניה ותל .אביב ברשויות אלה יש 60,326 תלמידים חרדים בחינוך העל-יסודי, שהם כ- % 9.5 6 מתלמידי החינוך החרדי העל-יסו.די26 להלן נסכם את המידע שקיבלנו מן הרשויות המקומיות בעניין טיפול קב"סים:בחינוך החרדי ברשות 21 רות ברוך-קוברסקי, וצ'סלב קונסטנטינוב ודליה בן- ,רבי קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל– ניתוח מידע מעשר שנות עבודה עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים– דוח מחקר , מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מרכז ,אנגלברג לילדים ולנוער ירושלים, מרץ2018 . 22 ,משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת6 ביוני2018 ; 26 בדצמבר2018 . 23 משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 6 ביוני 2018 . 24 משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, תשו בה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 4 באפריל 2019 ; נתונים על תלמידים בבתי ספר בפיקוח חרדי בשנת הלימודים תשע"ח מתוך :משרד החינוך , במבט רחב– מספרים על החינוך , :אוחזר בתאריך8 באפריל2019 . 25 בסך הכול פנינו ל- 15 רשויות מקומיות– רשויות מקומיות שתלמידים חרדים הם יותר מ- % 30 מן התלמידים ברשות ורשויות מקומיות שבהן יותר מ- 1,200 תלמידים חרדים בחינוך העל-יסודי. הרשויות שפנינו אליהן ה ן: מודיעין עילית, רכסים, ביתר .עילית, בני ברק, אלעד, בית שמש, ירושלים, נתיבות, אופקים, צפת, אשדוד, טבריה, פתח תקווה, נתניה ותל אביב 26 נתונים על תלמידים בחינוך החרדי העל- :יסודי בשנת הלימודים תשע"ח מתוך משרד החינוך , במבט רחב– מספרים על החינוך, :אוחזר בתאריך31 באוקטובר2018 . עמוד 16 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע קציני ביקור סדיר– ברשויות ש השיבו על פנייתנו מועסקים45 קב"סים ש מופקדים על הטיפול במוסדות חינוך בפיקוח חרדי. ברשויות אחדות שבהן מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה לצד א וכלוסייה שאינה חרדית, מספר הקב"סים ה מופקדים על הטיפול במסגרות בפיקוח חרדי קטן ביחס ל חלקו של החינוך .החרדי במערכת החינוך המקומית לדוגמ ה , בעיר בית שמש שישה מ- 13 קציני ביקור סדיר ברשות מטפלים במוסדות חינוך חרדיים אך יותר מ- 70% מן התלמידים ברשות הם חרדים. בעיר אופקים יותר מ- 50% מן התלמידים ברשות הם חרדים אך רק קב "ס אחד המ שלושה ו המ עסקים ברשות מטפל במוסדות חינוך בפיקוח חרדי. מוסדות חינוך חרדי םי שבאחריות קב"ס– בחלק גדול מן הרשויות המקומיות ובהן ,רכסים, בית שמש פתח תקווה, נתניה , צפת ותל אביב הטיפול של קב"ס ב תלמיד ים ב מוסדות חינוך על-יסודי לבנים, לרבות ישיבות קטנות ומוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לבנים, הוא חלקי ולעיתים חסר לחלוטין. מנגד, כל הרשויות המקומיות דיווחו כי הקב"סים מ ופקדים על הטיפול במוסדות הפטור ובמוסדות החינוך העל- .יסודי לבנות27 תלמידים המטופלים על ידי קב"ס– ברשויות המקומיות ש השיבו על פנייתנו טופלו על ידי קב"ס בשנת ( הלימודים תשע"ח2017/18 )כ- 4,000 תלמידי ם מ החינוך החרדי – 2,163 ( תלמידי החינוך היסודי ובכלל זה מוסדות פטור) ו- 1,855 תלמידי החינוך העל-יסודי; 2,218 בנים ו- 1,800 בנות (אם לא צוין אחרת נספרו תלמ ידי מוסדות הפטור עם ה .)בנים בממוצע שיעור התלמידים החרדים המטופלים על ידי קב "ס ב כלל התלמידים החרדים ברשות הוא2% , אך יש רשויות שבהן שיעור זה נמוך במיוחד ו בהן רכסים( 40 תלמידים מטופלים על ידי קב "ס – 1.2% מן התלמידים ברשות המקומית), בית שמש ( 50 תלמידים מטופלי ם על ידי קב "ס – 0.2% מן התלמידים החרדים ,)ברשות ( פתח תקווה122 תלמידים מטופלים על ידי קב"ס – 1.1% מן התלמ י דים החרדים ברשות) ותל ( אביב60 תלמידים מטופלים על ידי קב"ס – 1.3% .)מן התלמידים החרדים ברשות נציין כי בממוצע ארצי כ- 3% מן התלמידים בגיל חינוך חובה מטו פלים על ידי קב "ס בכל שנה. 28 נוסף על כך , כפי שהוזכר לעיל, שיעור גדול מ התלמידים החרדים המטופלים על ידי קב "ס הם( תלמידים בחינוך היסודי% 54 )מן המטופלים29 בעוד בקרב כלל התלמידים המטופלים על ידי קב "ס כ- % 54 .הם תלמידי כיתות ט' עד י"ב30 הכשרת קב"סים– קב"סים נדרשים להיות בעלי תואר אקדמי, תעודת הוראה ינו סיון מקצועי של כמה שנים בהוראה או בעבודה בחינוך הבלתי- .פורמלי, רצוי עם נוער בסיכון31 בפנייתנו לרשויות המקומיות ביקשנו גם לבחון אם לקב "סים המטפלים בתלמידים ו מופקדים על הטיפול ב בתי ספר בחינוך החרדי יש מאפיינים מתאימים או הכשרה ע יי ודית לטיפול .באוכלוסייה זאת כל הרשויות המקומיות שהשיבו על פנייתנו בעניין זה מלבד אחת דיווחו כי הקב"סים המועסקים על ידיהם הם חרדים ומ שום כך הם מכירים 27 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע על מענים לנוער חרדי בסיכון ברשות המקומית , שאלון לרשויות המקומיות, נוב מבר– דצמבר2018 . 28 רות ברוך-קוברסקי, וצ'סלב קונסטנטינוב ודליה בן- ,רבי קציני הביור הסדיר (הקב"סים) בישראל– ניתוח מידע מעשר שנות עבודה עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים– דוח מחקר , מאיירס-ג'וינט- ,ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער ירושלים, מרץ2018 . 29 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע על מענים לנוער חרדי בסיכון ברשות המקומית, שאלון לרשויות המ קומיות, נובמבר– דצמבר2018 . 30 ציפי ,)ברמן (עורכת ילדים בישראל שנתון 2017 ,המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב ,דצמבר 2017 . 31 רות ברוך-קוברסקי, וצ'סלב קונסטנטינוב ודליה בן-רבי , קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל– ניתוח מידע מעשר שנות עבודה עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים– דוח מחקר , מאיירס-ג'וינט- ,ברוקדייל, מרכז אנגלברג לילדים ולנוער ירוש לים, מרץ2018 ', עמ4 . עמוד 17 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע את התרבות ואת אורח החיים במגזר זה. עם זאת, רק חמש מתוך11 רשויות מסרו כי הקב "סים ברשות מקבלים הכש רה ייעודית מטעם המחוז החרדי בתחום עיסוקם. 32 מחקרים ודוחות נוספים מקור נוסף לנתונים על תלמידים חרדים בטיפול קב"ס ועל עבודתם של קב"סים בקרב אוכלוסייה זאת הוא מחקר שפרסם מכון ברוקדייל בשנת2018 ובו נתונים שהופקו מתוך מערכת קב"ס- נט של משרד החינוך, שבאמצעותה מ נוהל ונבחן מה ידע של ה משרד על עבודת הקב"ס ים ו על התלמידים ש בטיפול ם . ב מחקר נותח מידע מהמערכת על השנים2005 – 2015 .על פי המחקר, בשנת2015 טופלו על ידי קב"ס6,212 תלמידים שלומדים או היו רשומים בעבר במסגרות בפיקוח חרדי, ם שה כ- 1.8% מכלל התלמידים בפיקוח חרדי במערכת החינוך בשנה זו . שיעור התלמידים בפיקוח חרדי המטופלים על ידי קב"ס היה נמוך מהשיעור המקביל ב חינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי (כ- 3% )מכלל התלמידים ושיעורם ב כלל המטופלים על ידי קב"ס – 14% – היה קטן משיעור החרדים באוכלוסיית התלמידים בגיל חינוך חובה– 24% .על פי המחקר, ב תלמידים בפיקוח חרדי ט י פלו75 .קציני ביקור סדיר בין ממצאי ה מחקר כמה ממצאים המבטאים את הייחודיות שבעבודת הקב"ס בטיפול בתלמידים בחינוך החרדי:  כל קב"ס בפיקוח החרדי אחראי ל- 23 בתי ספר בממוצע, ושליש מן הקב"סים עב ד ו עם30 בתי .ספר ויותר מספר זה גדול מ מס פר בתי הספר הממוצע שכל קב"ס בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי אחראי להם( 17 ו- 19 )בתי ספר בממוצע . מנגד, ב חינוך החרדי טיפל כל קב"ס בממוצע ב- 79 ,תלמידים מספר הנמוך במעט ממספר המטופלים של כל קב"ס ב חינוך הממלכתי ( 87 תלמידים ) אך גבוה ל עומת ה חינוך הממלכתי-דתי ( 74 )תלמידים לקב"ס .על פי החוקרים, ייתכן שהסיבה לכך היא מספר רב יותר של בתי ספר קטנים באוכלוסי יה .החרדית  בהשוואה לבתי ספר ממגזרים אחרים, שיעור נמוך מהתלמידים בפיקוח החרדי ש טופל בידי קב"ס הופנ ה על ידי בתי הספר( 30% )ושיעור גבוה טופל בעקבות דיווח של קרוב משפח ה או שכן או דיווחי מצבת משרד החינוך ( 22% ו- 35% , .)בהתאמה נתונים אלה עשוי ים להצביע על נכונות מועטה יותר של מסגרות חינוך בפיקוח חרדי לדיווח על היעדרויות .תלמידים  במערכת הקב"ס- נט מתועדות פעולות התערבות מגוונות שביצעו קב"סים בעניינם של התלמידים המטופלים, דוגמ .ת ביקורי בית, הפניה לשירותים ולוועדות שונות ועוד על פי רישומי המערכת, בשנת2015 נקט קב"ס2.9 פעולות התערבות בממוצע בעניינו של כל תלמיד בפיקוח חרדי . מספר זה קטן מהנתון המקביל בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי- ( דתי3.4 פעולות בממוצע .) ,בשנה זו בעניינם של47% מת למידי החינוך החרדי בטיפול קב"ס ננקטה פעולה אחת בלבד, לעומת38% מתלמידי החינוך הממלכתי העברי ו- 39% .מתלמידי החינוך הממ"ד  מ בדיקה של נתוני עשור עולה כי משך הטיפול הממוצע של קב"ס בתלמיד בפיקוח חרדי הוא1.4 שנים, והוא קצר מ משך הטיפול בתלמידי החינוך העברי הממלכ( תי2.7 שנים) והממלכתי- דתי ( 2.4 שנים). בהתא מה, כלל הפעולות שנ קט קב( "ס בעניינו של תלמיד בפיקוח חרדי5.2 פעולות בממוצע )קטן מאוד לעומת הנתון המקביל ב חינוך ( העברי הממלכתי12 פעולות )בו חינוך הממלכתי- ( דתי10.5 פעולות.) 12% מן התלמידים בפיקוח חרדי בטיפול קב"ס נ מצאו בטיפול 32 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע על מענים לנוער חרדי בסיכון ברשות המקומית, שאלון לרשויות המקומיות, נובמבר– דצמבר2018 . עמוד 18 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע אינטנסיבי (לפחות10 פעולות )בתקופת הטיפול ש ארך שנתיים או יותר, לעומת26% מכלל .המטופלים על ידי קב"ס  דרכי הפעולה הנפוצות של קב"ס בעניין תלמידים בפיקוח ה חרדי שבטיפולו :הן עבודה מול ( המשפחה64% מהתלמידים שבטיפול קב"ס ) ו עבודה ( מול בית הספר48% .)נמ צא שיעור נמוך של ( עבודה עם התלמידים עצמם27% מן התלמידים בפיקוח חרדי טופלו באופן זה לעומת52% – 58% מן התלמידים באוכלוסיות אחרות בחינוך העברי) ,הפניה לגורם טיפול חיצוני דוגמת שירותי רווחה ברשות וכד ומה ( 21% לעומת49% – 58% מן התלמידים בקבוצות אוכלוסייה אחרות בח ינוך העברי ,)הפניה לוועדת השמה או לוועדת תכנון ו טיפול ( והערכה של שירותי הרווחה5% לעומת 16% – 27% מ שאר קבוצות האוכלוס יה י) .שיעור התלמידים בטיפול קב"ס שבפעולות שננקטו בעניינם נכללה פעולה מול בית הספר נמוך מהשיעור המקביל( בחינוך העברי הממלכתי81% מן התלמידים ב טיפול קב"ס) והממלכתי- ( דתי74% .)מן התלמידים בטיפול קב"ס אף על פי שכאמור עבודה מול משפחות היא מ דרכי הפעולה הנפוצות של קב"סים בעניין תלמידים בפיקוח חרדי ש בטיפול ם ,נמצא ש רק אצל7% מן המטופלים היו ביקורי בית.  בשנים2005 – 2015 58% מן התלמידים בפיקוח חרדי שטופלו על ידי קב"סים רשומים ב מסגרת ,בפיקוח משרד החינוך בסיום הטיפול32% היו רשומים במסגרת שלא בפיקוח משרד החינוך ו- 3% .לא היו רשומים במסגרת חינוכית ממצאים אלה עשויים להעיד כי הטיפול של קב"סים בתלמידי החינוך החרדי אינטנסיבי פחות מ ה טיפול בקבוצות אוכלוסייה אחרות ו כי שיתוף הפעולה של מוסדות החינוך החרדי י ם ומעורבות ם בטיפול קב"ס בתלמידים בסכנת נשירה הם קטנים. 33 סוגיות דומות הקשורות בביקור הסדיר בחינוך החרדי העלה מבקר המדינה בדוח ביקורת על השלטון המקומי משנת 2013 , שעסק בטיפול הרשויות המקומיות בנושא ביקור סדיר ומניעת נשי רה. הדוח התמקד ברשויות אשדוד ופתח תקווה, שבהן אוכלוסייה חרדית ,גדולה וברשות הערבית באקה אל-גרבייה . ברשויות אלה נמצאו כשלים מהותיים בעבודתם של קב"סים , ובהם היעדר מידע ו היעדר מעקב של הקב"סים על ביקור סדיר של תלמידים הלומדים במסגרות חינוך ,מחוץ לרשות המקומית אי דיווח של חלק ממנהלי בתי הספר ברשויות ,על תלמידים שלא למדו באופן סדיר קב"סים שלא בדקו את יומני הנוכחות בבתי הספר ו קב"סים ש לא ערכו ביקורי בית בבתי תלמידים שעל פי רישומי המשרד לא היו .רשומים בבית ספר כלשהו אשר לתלמידי ה חינוך החרדי ציין המבקר כי שיעור התלמ ידים החרדים המטופלים על ידי קב"ס ברשויות אלה מכלל התלמידים המטופלים ע"י קב"ס נמוך משיעור התלמידים החרדים מ כלל התלמידים ברשות המקומית. מכיוון שידוע כי שיעור הנשירה של תלמידים חרדים גבוה משיעור הנשירה של כלל האוכל ו סייה, נתונים אלה ,מעידים לדברי המבקר, כי חלק מן התלמידים בסכנת נשירה במגזר החרדי לא .אותר על פי המבקר, אין להשלים עם מצב שבו לא נעשות פעולות אינטנסיביות לאיתור בני נוער מנותקים ונערים שנשרו מבתי הספר ואינם מופיעים בהם באופן סדיר, ושבו ידוע לעובדי מחלקות החינוך של העיריות כי לא כל בני הנוער הנושרים ו המנותקים אותרו. על העיריות להפעיל ת ו כניות לאיתור יזום של בני נוער כאלה ובהן סיורי שטח לאיתור תלמידים נושרים, מעקב אחר סדירות הלימודים של תלמידי החוץ, קבלת מידע מגורמי טיפול בעירייה ופנייה לגורמים שונים מחוצה לה המטפלים בנוער, כגון 33 רות ברוך-קוברסקי, וצ'סלב קונסטנטינוב ודליה בן- ,רבי קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל– ניתוח מידע מעשר שנות עבודה עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים– דוח מחקר , מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל, מרכז אנגלברג ,לילדים ולנוער ירושלים, מרץ 2018 . עמוד 19 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע המשטרה, כדי לקבל מידע על .תלמידים שאינם מבקרים בבית הספר באופן סדיר כמו כן על העיריות .להגביר את הפיקוח על סדירות הלימודים של תלמידי בתי הספר החרדיים בסיכום דבריו כתב המבקר כי חובת העיריות כרשויות חינוך היא לדאוג ללימודיהם הסדירים של כל תלמידיהן ובכללם אלה הלומדים מחוץ לתחומ ן, ולא תר את התלמידים שנשרו ממסגרות ה לימודים. על כל עירי יה לפעול ליצירת קשר עם מנהלי כל בתי הספר מחוץ לעיר שבהם לומדים תלמידי העיר וליצור מערך מעקב אחרי סדירות .לימודיהם34 גם הורוביץ, במח קרו על החינוך החרדי מ- 2012 , עמד על הקשיים והאתגרים בעבודת הקב"סים בחינוך החרדי. על פי הורוביץ, זהותם המקצועית של קב"סים חרדים מורכבת ביותר ומגוונת, וסביבת העבודה בעיר חרדית, בעיר מעורבת או בריכוז חרדי קטן– שונ ות בתכלית. הקב"ס הוא לעיתים קרובות הגורם ,הממסדי הראשון המטפל בנוער נושר ובסכנת נשירה לאחר מיצוי הטיפול בתוך הקהילה. הו א מצוי במצב מתמיד של ה י עדר פתרונות מתאימים, מוד ע ות קהילתית חסרה ,והכחשה של בעיות בקהילה ב מוסדות החינוך ו ב .בית כן צוין כי מיצובו.של הקב"ס מול עובד קידום נוער ועובדים סוציאליים ברווחה אינו ברור35 2.2 . שירותים פנים בית-ספריים לנוער בסיכון בחינוך החרדי המחלקה לכיתו ת ו ות כניות שח "ר באגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון עוסקת בפיתוח ובהפעלת ת ו כניות ,וכיתות לתלמידים במצבי סיכון שונים במערכת החינוך, לרבות תלמידים עם קשיים בהתמדה בלימודים תלמידים עם הישגים לימודיים נמוכים, עולים ותיקים הנזקקים לסיוע ותלמידים מרקע חברתי- כלכלי חלש. כמו כן עוסקת המחלקת בפיתוח ת ו כניות הכשרה לצוותים המקצועיים המלווים את התלמידים ברצף הסיכון ב.כל שנות הלימודים בבית הספר מפקח ממונה שח"ר במחוז החרדי ממונה על כיתות ומסגרות לתלמידים בסיכון במערכת החינוך הרגילה וכן על מענים ל מסגרות של ה רשות הפועל ים בשיתוף מ שרד הרווחה כגון מועדוניות, רווחה חינוכית, שיקום שכונות, הת ו כנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון ועוד (ראו הרחבה בפרק העוסק בת ו.)כניות משרד הרווחה36 נדגיש כי כמעט כל המענים הפנים-בית-ספריים של האגף פועלים במוסדות על- יסודיים לבנים המשלבים לימודי קודש עם לימודים כלליים הבו ם ישיבות תיכוניות חרדיות, ישיבות חסידיות המלמדות לימודים כלליים בתוכנית ייחודית ובתי ספר טכנולוגיים לבנים חרדים ו ב מוסדות על-יסודיים לתלמידות בלבד ,אך לא בישיבות קטנות שהן המוסד החינוכי העל- .יסודי לבנים הרווח והמקובל בציבור החרדי על פי מחקר שפורס ,ם לאחרונה על ידי המרכז לחקר החברה החרדית במכון ירושלים למחקרי מדיניות מספר ן של הישיבות התיכוניות החרדיות גדל מישיבות בודדות שפעלו קרוב ל שנת2000 ועד כ- 20 מוסדות ( בשנת הלימודים תשע"ח2017/18). מספר התלמידים גדל מכ- 550 תלמידים בכל שנה בשנים תש"ס– תשס"ו עד1,972 תלמידים בשנת הלימודים תשע"ח. רוב הישיבות התיכוניות מיועדות לקהל יעד משולי החברה החרדית, :לרבות אוכלוסייה חרדית-מודרנית , משפחות עולים ממדינות מערביות, דור שני לבעלי תשובה שלא השתלבו במסגרת הישיבות הקטנות ובוגרי החינוך החרדי שבאים מבתים שאינם חרדי י .ם אך יש כמה.ישיבות תיכוניות הפונות אל נערים מן הזרם המרכזי של החברה החרדית37 נוסף על ה ישיבות התיכוניות יש מוסדות חינוך חרדיים, לרבות ישיבות קטנות, המיועדים לאוכלוסיית תלמידים המתקשה 34 ,מבקר המדינה טיפולן של רשויות מקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרות לימודים , דוחות על הביקורת בשלטון המקומי 2013, ירושלים, התשע"ד– 2013 . 35 ,נרי הורוביץ תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל– מוגש ליחידת המדען הראשי במשרד החינוך ,, אגורא מדיניות2012 . 36 ,משרד החינוך, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון המחלקה לכיתות ות ו כניות שח"ר במוסדות החינוך :, כניסה22 באוקטובר 2018 . 37 ,עמירם גונן, בצלאל כהן, בניהו טבילה ואליעזר היון ישיבות תיכוניות חרדיות :תיאור וניתוח מצב , המרכז לחקר החברה החרדית, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, ירושלים תשע"ח– 2018 . עמוד 20 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע להשתלב בת ו כנית הלימודים התובענית ובאורח החיים הנדרש בישיבות הקטנות מן הזרם המרכ .זי בחלק ממוסדות אלה פועלות ות כניות למניעת נשירה במימון ובהכוונה של משרד החינוך ובאחרים – ות כניות וסיוע פרטיים. 38 מתו כניות האגף ה מו:פעלות במוסדות חינוך חרדיים כיתות מב"ר (מסלול בגרות רגילה) ו אתג ר – כיתות מב"ר וכיתות אתגר הן כית ות 'בשכבות י-י"ב שמיועדת לתלמ ,ידים עם בעיית התמדה עם הישגים נמוכים או משכבה סוציו-אקונומי ת נמו כה, בעלי יכולת קוגנ י טיבית תקינה (תלמידי החינוך הרגיל ולא ה חינוך ה מיוחד ). הכיתה מונה20 עד 25 תלמידים והצוות החינוכי המלמד בכיתה זו מוכשר לתת מענה פדגוגי לתלמידים עם קשיים לימודיים ואישיים .תל מידים בכיתות מב "ר ואתגר מקבלים תוספת שעות והוראה ומשתתפים בת ו כניות תגבור שונות, במטרה להגדיל את סיכו י יהם להשגת תעודה משמעותית. 39 בסה"כ פעלו בשנת הלימודים תש ע"ט במערכת החינוך1,166 כיתות מ ב"ר ו- 1,233 כיתות אתגר ו בהן למדו כ- 52,000 תלמידים. בחינוך החרדי פועלות כיתות מב"ר ואתגר בבתי ספר המגישים לבגרות בלבד ומטרותיהן הן מניעת נשירה והגברת ה ,התמדה של תלמידים העלאת שיעור הזכאים לתעודת ,בגרות טיוב תעודת הבגרות, פיתוח ערכי שייכות ומעורבות חברתית של התלמיד בקהילה, פיתוח כלים לשיפור דימוי עצמי, מסוגלות לימודית והתמודדו ת רגשית, פיתוח דרכי ,הוראה חלופיות לקידום אוכלוסיות חלשות ומתן כלים והזדמנויות לתלמידים להשתלבות בשירות צבאי לאומי או ,אזרחי ב עולם התעסוקה ו ב .אקדמיה בשנת הלימודים תשע"ט פעלו במוסדות חינוך בפיקוח חרדי 75 כיתות אתגר ובהן1,425 תלמידים ו- 18 כיתות מב"ר ובהן8 37 .תלמידים40 )מרכזי חינוך טכנולוגיים (מח"ט– מרכזי חינוך טכנולוגיים בתי ספר על- יסודיים המיועדים לתלמידים שהתקשו להתמיד בבתי ספר מקיפים ואחרים בתחומי הלמידה, ההתנהגות והביקור הסדיר. התלמידים ( במח"טים לומדים בכיתות קטנות13 – 20 תלמידים) שמאפשרות ליווי קרוב ורא ייה ממוקדת יותר של הצרכים האישיים, במטרה להגיע לסיום12 שנות לימוד ולהקניית תעודה משמעותית: עמ יד ה בתנאי הסף .לקבלה ללימודי המשך לתעודת טכנאי או הנדסאי, תעודת בגרות או תעודת הסמכה טכנולוגית41 על פי נתונים שהתקבלו ממשרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"ח למדו ב- 99 מ רכזי חינוך טכנולוגיים חרדיים 800 ,1 .תלמידים42 חינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית– ו הת )"כנית חינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית ("נוער חרדי עם חינוך טכנולוגי פועלת משנת הלימודים תשע"א באמצעות קול קורא של האגף לילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך .והמחוז החרדי43 על פי מסמך הקר יטריונים של הת ו כנית שפורסם לקראת שנת הלימודים תשע"ט, ו הת כנית מבוססת על תפיסה מערכתית המשלבת מעטפת תמיכה בתלמיד הנושר עם סיוע פדגוגי ותוכנית לימודי קודש, לימוד חול וטכנולוגיה. היא מיועדת ל בנים חרדי ם בוגרי כיתות ח' או ט' בנשירה או בסכנת נשירה, שלא השתלב ו במס גרת של ישיבה קטנה או במוסד חינוך תרבותי- ייחודי והחינוך הטכנולוגי מתאים ליכולת ולהשתייכות הקהילתית שלו. בכיתות הפועלות בת ו כנית יש18 – 25 תלמידים והן מקבלות תוספת תקציב המיועד ל ,הארכת יום הלימודים ל ,הזנה ל ,הסעות ל ,רב בית ספר ל מדריך ו ל הגדלת מספר 38 רשימת מוסדות לנוער בסכנת נשירה בתוך: משרד החינוך, המחוז החרדי ,המחלקה לביקור סדיר ,אוגדן רמח :"ל רשימת מוסדות חינוך לקב "ס– הכול (כמעט) על מ וסדות חינוך המיועדים לנוער בסכנת נשירה– שנת הלימודים תשע "ט, . 39 ,משרד החינוך המינהל ,הפדגוגי, אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון כיתת מב"ר– מסלול בגרותי רגיל כיתות לקידום תל מידים לבגרות מלאה; כיתת אתגר – כיתות לקידום תלמידים לתעודת בגרות משמעותית במסלול טכנולוגי. 40 ,משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת6 ביוני2018 . 41 משרד ,החינוך, המינהל הפדגוגי, אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון מרכזי חינוך טכנולוגי :, כניסה25 באוקטובר2018 . 42 משרד החינוך, תשובה ע ,ל פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת6 ביוני2018 . 43 ,אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון קול קורא לתקצוב התוכנית לשילוב תלמידים מהמגזר החרדי במערכת החינו ך הטכנולוגי – תשע"ט . עמוד 21 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע שעות הייעוץ הח ינוכי לכיתה. ת ו כנית הלימודים מבוססת על ארבעה תחומים המצטרפים זה לזה: לימודי קו דש, לימודי חול, לימודים טכנולוגיים וחינוך בלתי- .פורמלי44 על פי נתונים שנתקבלו ממשרד החינוך, "בשנת הלימודים תשע ט השתתפו בת ו כנית1,910 תלמידים ב- 101 .כיתות45 במסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת צוין כי בשנת הלימודים תשע"ו השתתפו בת ו כנית1,447 תלמידים ב- 70 .כיתות46 נוסף על כך בסמינרים טכנולוגיים לבנות פועלת תוכנית למניעת נשירה בחמישה מוסדות ומשתתפים בה בתשע"ט80 .תלמידות47 חנוך לנער– ות כנית למניעת נשירה בישיבות קטנות (תרבותי-ייחודי) באמצעות אברכים חונכים .על פי ( נתונים מפורטים לשנת הלימודים תשע"ח2017/18 ), בשנה זו השתתפו בת ו כנית205 חונכים ו- 883 נערים ב- 170 מוסדות חינוך ב- 18 יישובים. 48 כ- 280 מן המש ת תפים ו בת כנית הם בגיל ים 13 – 14 וכ- 600 – בגיל ים 15 – 17 . בשנת הלימודים תשע"ט( 2018/19) הת כו נית פועלת ב- 177 ישיבות קטנות (מ- 355 ישיבות קטנות )במערכת החינוך וה שתתפ ו בה ב חודש דצמבר2018 814 .תלמידים49 בסה"כ מטופלים במסגרות שבתוך מערכת החינ וך המיועדות לנוער חרדי בסיכון6,523 .תלמידים התקציב הכולל ש ה וקדש לת ו כניות אלה בשנת הלימודים תשע"ט– כ- 115 מיליונ י שקלים. 50 פנינו לרשויות מקומיות שבהן אוכלוסיית תלמידים גדולה בחינוך החרדי כדי לבחון אילו ת ו כניות למניעת .נשירה פועלות בתוך מערכת החינוך בכל אחת מן הרשויות11 רשויות מקומיות השיבו על פנייתנו בעניין .זה מן המידע שנמסר מן הרשויות המקומיות עולים הבדלים ניכרים הן ינ בי בהיקף הפעילות למניעת נשירה בתוך מערכת החינוך . בעוד ,ברשויות אחדות ו בהן בני ברק, ירושלים, רכסים ופתח תקווה, יש כמה סוגים של ת ו כניות למניעת נשירה, דוגמת: מנ"ע, מב"ר, אתגר ועוד, מו ה פעלות בכמה מוסדות ונותנות מענה לתלמידים רבים בסכנת נשירה (כ- 160 תלמידי ם בבני ברק ועד380 תלמידים ב מגוון ות כניות )בירושלים . ברשויות אחרות מספר הת ו כניות למניעת נשירה ו מספר התלמידים המשתתפים בה ן מצומצ ם מי – בעיר אופקים פועלת ת ו כנית מנ"ע בשלושה מוסדות חינוך ומשתתפים בה תשעה תלמידי החינוך החרדי, בטבריה פועלת ת ו כנית מנ"ע ומרכזי חינ וך טכנולוגיים בארבעה מוסדות ומשתתפים בה 18 תלמידים ובנתניה משתתפים בת ו כנית מנ"ע שישה תלמידי ם מ החינוך החרדי העל- יסודי. כן עולה מתשובות הרשויות המקומיות כי גורמים רבים מחוץ למשרד החינוך שותפים בהפעלה של ות כניות למניעת נשירה בתוך מוסדות החינוך ובהם ת ו כניות הפ ועלת במסגרת ות כנית נוח"מ של משרד הרווחה (ראו להלן פרק3.1 ), הת ו כנית הלאומית לנוער בסיכון (ראו להלן פרק3.2 ) ופרויקט צומחים יחד של המשרד לפיתוח הפריפריה, .הנגב והגליל51 44 ,משרד החינוך קריטריונים לתקצוב ת ו כנית חינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית (נוער חרדי נושר עם חינוך טכנולוגי– תשע"ט )ואילך ,, תקנה תקציבית616 - 460 - 20 45 ,משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת6 ביוני2018 . 46 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע לקראת דיון בנושא "חינוך מקצועי- טכנולוגי– ישיבת מעק ב ודיווח", כתיבה: אסף ,וינינגר7 במרץ2016 . 47 ,משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 בדצמבר2018 . 48 היישובים שהשתתפו בתוכנית: אלעד, אשדוד, בית חלקיה, בית שמש, ביתר עילית, בני ברק, חיפה, טבריה, ירושלים, מודיעין עילית, נתיבות, ערד, פתח .תקווה, צפת, ראשון לציון, רחובות, רכסים 49 ,משרד החינוך ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 בדצמבר2018 ;משרד ,החינוך, אגף שח"ר פרויקט ""חנוך לנער– חונכות קבוצתית לצעירים תרבותי-ייחודי, נתו נים מדוי קים ל- 7/2018 ,חברת סייט אנד סאונד חינוך בע."מ 50 ,משרד החינוך ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת26 בדצמבר2018 . 51 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מידע על מענים לנוער חרדי בסיכון ברשות המקומית, שאלון לרשויות המקומיות, נובמבר– דצמבר2018 . עמוד 22 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2.3 . הכשרת עובדי הוראה המפקח הממונה על שירותי חינוך ורווחה במחוז החרדי אחראי לפיתוח המקצ ועי של צוותי ההוראה במוסדות בפיקוח חרדי. על פי מידע שנמסר ממשרד החינוך, מתקיימים ימי עיון והשתלמויות בנושא נוער בסיכון לכלל בעלי התפקידים במגזר החרדי בפריסה ארצית. 52 נוסף על כך, כל אחד מן המפקחים במחוזיות הגיאוגרפיים מקיים מסגרות של השתלמויות ופיתוח מקצועי , ימי עיון ומפגשים מקצועיים המיועדים לבעלי התפקידים העוסקים בנוער בסיכון בתחום סמכותו. הפיקוח על הביקור הסדיר מקיים יום עיון לכלל קציני הביקור הסדיר של המגזר החרדי; הפיקוח ,על קידום נוער והיל"ה מקיים השתלמויות למנהלי יחידות ,לעובדי קידום נוער למורים ולעובד ים טיפוליים ; פיקוח שח"ר מקיים ימי עיון למנהלים של מרכזי חינוך, מרכזי חינוך טכנולוגיים, מועדוניות וכדומה. כמו כן, מתקיים כנס שנתי במסגרת אגף ילדים ונוער בס יכון במחוז החרדי ובו משתתפים כ- 200 .עובדי חינוך והוראה53 במוסדות חרדי םי להכשרת עובדי הוראה פועלות כיום חמש ות כניות ל הכשרת עובד י חינוך בהתמחות של קידום נוער בסיכון שעם סיומן מוענקת תעודה ,ן בה ו שלושה מסלולים שנפתחו בשנתיים האחרונות . נוסף עליהן פועלת תוכנית הכשרה המיועדת לאוכלוסייה החרדית במסגרת המסלול לקידום נוער במכללת בית ברל. תוכניות אלה מיועדות לבעלי תפקי דים במערכת החינוך ומטרתן להכשירם לזיהוי ואיתור של בני נוער בסיכון, להגביר את המודעות שלהם לצורכיהם של בני נוער אלו ולצורך להפנותם לגורמים המתאימים ולקדם תפיסת עבודה מקצועית בקרב בעלי תפקידים במגזר החרדי העוסקים בעבודה עם נוער בסיכון. האגף לילדים ונוער בסיכ.ון והמחוז החרדי מבצעים מעקב מקצועי אחר תוכניות אלו54 כמו כן, בשנת הלימודים תשע"ח אושרה תוכנית הכשרה והשתלמות בהיקף של120 שעות לימוד להכשרת מורות המלמדות במסגרות חינוך בפיקוח חרדי לתפקיד רכזת פדגוגית לנוער בסיכון והדרה. המחזור הראשון של התוכנית נפתח בשנת הלימודים תשע"ח ולומדות בו כ- 25 .מורות55 אחד הגורמים ה חשובים בהתמודדות עם מצבי סיכון בקרב תלמידים הוא עץ ו הי החינוכי בית ב ה ספר , שבין תפקידיו פיתוח והטמעה של תוכניות התפתחות, התערבות ומניעה המועברות על ידי המחנכים בליווי היועץ, ייעוץ והדרכה לצוות בית הספר בכל הנוגע לזיהוי אותות מצוקה והתייחסות אל התלמיד כפרט וייעוץ לתלמיד המתמודד עם מצבי,משבר וקשיים בדגש על טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. 56 היועץ הוא חלק מהצוות החינוכי של בית הספר ומתאים באורח חייו לקהילת בית הספר. על פי נתונים המופעים באתר המחוז החרדי במשרד הח ינוך, במסגרות בפיקוח חרדי עובדים כ- 500 ,יועצים ויועצות חינוכיים הפרוסים בכל שכבות הגיל במערכת החינוך החרדית– ,הגיל הרך, בתי ספר יסודיים, תלמודי תורה .תיכונים, סמינרים וישיבות קטנות57 מן המחוז החרדי נמסר כי כמעט בכל הישיבות התיכוניות ,בתי הספר הטכנולוגיים ו מוסדות חב "ד וב- 90% מן המסגרות לבנות יש יועצות חינוכיות .עם זאת ,במוסדות תרבותיים יי חודיים אין יועצים חינוכיים או גורם מקצוע אחר שממונה על נושא זה. מנהלים ש מודעים 52 משרד החינוך, טיפול משרד החינוך בנוער בסיכון ובנוער נושר בחבר ה החרדית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת6 ביוני2018 . 53 .שם 54 .שם 55 .שם 56 ,משרד החינוך, אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי הייעוץ החינוכי בבית הספר , כ :ניסה28 באוקטובר2018 . 57 ,משרד החינוך, אתר המחוז החרדי פיקוח ופדגוגיה: הייעוץ החינוכי :, כניסה28 באוקטובר2018 . עמוד 23 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע ו לצ רכי הנוער בסיכון מ עבירים את הטיפול לגורמים חיצוניים .לא נמסר מידע על יועצים במוסדות הפטור. 58 לפי סקר אינטרנטי בקרב הורים לתלמידים ולתלמידות בבתי ספר יסודיים חרדיים שנעשה במסגרת מחקר על מערכת החינוך החרדית ופורסם בשנת2018, בכ- 51.8% מההורים שהשיבו דיווחו כי בתי הספר היסודיים החרדיים יש יועץ חינוכי או פסיכולוג, ב- 22.3% מהם אין יועץ חינוכי או פסיכול וג וב- 25.9% מהם הם אינם יודעים אם קיים בעל תפקיד כזה. שיעור ההורים שדיווחו שבבתי הספר שילדיהם לומדים בהם יש בהם יועץ חינוכי או פסיכולוג גבוה יותר בקרב מוסדות לבנות ונמוך במיוחד במוסדות הפטור. רק על28% .ממוסדות הפטור דווח כי יש בהם יועץ חינוכי או פסיכולוג על פי ממצאי המחקר, במוסדות הפטור ובחלק ממוסדות המוכש"ר אין תקנים ליועצים חינוכיים או לפסיכולוגים ואין מנגנון מסודר לאיתור ילדים בסיכון ולטיפול בהם. כל מוסד מתמודד עם הנושא על פי מדיניותו ובהתאם למשאבים העומדים לרשותו, וכך, בהיעדר סמכות מקצועית, הנטל נופל ל.עיתים קרובות על המורים59 דברים דומים עלו ממחקר קודם על החינוך החרדי שפורסם בשנת2010, ולפיו ,, שלא כמו במגזר הכללי ,במוסדות החרדיים אין תקינה של יועצים לכל מוסד או הקצאה לפי כיתה. בעיניהם של מנהלי מוסדות היועץ מופיע בשעת משבר ואינו אחד הגורמים המרכזיים בשג רת העבודה של בית הספר .על פי המחקר, התחומים אקלים מיטבי, פיתוח צוות חינוכי, הטמעת תוכניות, ייעוץ פרטני וכישורי חיים אינם מפותחים .די הצורך60 2.4 . שירותים חוץ בית-ספריים: קידום נוער והיל"ה השירות לנוער נושר ומנותק בחינוך החרדי ניתן באמצעות היחידה לקידום נוער היל" ה .במחוז החרדי היחידה ה מחוזית עוסקת בפי תוח יחידות לקידום נוער ומרכזי השכלה היל "ה ברשויות המקומיות עבור נוער חרדי. היחידות לקידום נוער הן הממונות בפועל על הטיפול בבני נוער מנותקים שאינם נמצאים במסגרת כלשהי, וכן בבני נוער שעובדים או לומדים אך מתקשים להסתגל ל מסגרת ונתונים בסיכון .לנשירה. תפקיד היחידות לקידום נוער להבנות את מערך השירותים הכולל לנוער מנותק ברשות המקומית אחד השירותים המרכזיים הניתנים באמצעות היחידות לקידום נוער הוא שירותי השלמת השכלה .באמצעות תוכנית היל"ה תוכנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) מ יועדת לבני נוער בני14 – 18 אשר נפלטו ממסגרת החינוך ,הפורמלית. מטרות התוכנית הן מימוש היכולת והפוטנציאל האישי של כל נער מנותק בתחומי ההשכלה המקצוע והתפקוד החברתי ופיתוחם; השלמת השכלה פורמלית לנוער מנותק בכמה מסלולי לימוד; שילוב מחדש של בני נוער מנותקים במסגר ות חינוך פורמליות ובמסגרות הנורמטיביות של בני גילם; פיתוח וחיזוק של ערכים חינוכיים וחברתיים בקרב חניכי התוכנית לשם שילוב בחיי הקהילה. לכל תלמיד בתוכנית נבנית תוכנית לימודים אישית המותאמת לרמה הלימודית שלו, ליכולותיו, למצבו הרגשי ולזמינותו. הלימודים מתקיימי .ם בשיעורים פרטיים או בקבוצות קטנות של שלושה עד חמישה תלמידים 58 משרד החינוך, טיפול משר ד החינוך בנוער בסיכון ובנוער נושר בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 בדצמבר2018 . 59 ,מיכל צ'רנוביצקי ודבורה פלדמן החצר האחורית של החינוך בישראל: מערכת החינוך החרדית – תמונת מצב והמלצות מדיניות , עיר ואם וקרן ברל כצנלסון, ינואר2018 . 60 ,ד"ר נרי הורוביץ תשתית למיפוי החינוך החרדי בישראל , אגורא ,מדיניות2012 ', עמ7 – 56 . עמוד 24 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,התוכנית והיקף הלימודים של כל תלמיד במסגרתה הם גמישים ומספר שעות הלימודים השבועיות קטן .בדרך כלל61 יחידות לקידום נוער המיועדות לאוכלוסייה החרדית קיימות כיום ב- 14 רשויות מקומיות: אלעד, ביתר עילית , מודיעין עילית, עמנואל, רחובות, אשדוד, באר שבע, ירושלים, צפת, בני ברק, בת ים, נתניה, פתח .תקווה ותל אביב במסגרת יחידות אלה פועלים26 מרכזי היל"ה המיועדים לנוער חרדי: שמונה מרכזים לבנות ו- 18 .לבנים13 ממרכזים אלה פועלים בערים חרדיות בפיקוח המחוז החרדי. ארב עה מרכזים נוספים נמצאים בתהליכי פתיחה. בחודש אוקטובר 2018 טופלו ביחידות לקידום נוער1,209 בני נוער חרדים, בהם820 בני נוער מנותקים שאינם רשומים במסגרות לימוד. מכלל בני הנוער המנותקים550 למדו בתוכנית היל"ה, מהם410 בנים ו- 140 בנות. נתונים על מטופלים חרדים ביחידות לקידום נוער ועל :תלמידים מן החינוך החרדי בתוכנית היל"ה מוצגים בטבלה שלהלן62 טבלה1 : בני נוער חרדים המטופלים ביחידות לקידום נוער ומשתתפים בתוכנית היל"ה, אוקטובר2018 יחידות לקידום נוער היל"ה מרכזי רשות מקומית מטופלים :מתוכם מנותקים מספר התלמידים בנים בנות אלעד 137 101 63 33 30 ביתר עילית 89 55 46 37 9 מודיעין עילית 138 68 45 8 37 עמנואל 87 45 46 46 - רחובות 36 26 24 24 - אשדוד 21 21 13 13 - באר שבע 39 37 33 33 - ירושלים 254 197 102 65 37 צפת 26 22 22 - בני ברק 116 80 39 26 13 בת ים 17 11 6 6 - נתניה 91 67 34 34 - פתח תקווה 45 43 32 32 - תל אביב 113 69 45 31 14 1,209 820 550 410 140 :במסגרת תוכנית היל"ה בערים החרדיות מוצעים לתלמידים מסלולי למידה מותאמים למגזר החרדי תעודות10 – 12 שנות לימוד, מסלולי בגרות ומגוון פעילויות כדוגמת מחנה קיץ, סדנאות, הכנה לעולם התעסוקה והשמה בשוק העבודה והנחיה קבוצתית ופרטנית. התקציב הכולל שהוקצה במסגרת המחוז החרדי לתוכניות קידום נוער והיל"ה בשנת2017 היה כ- 3.6 מיליון ש"ח, ובשנת2016 – כ- 3.2 .מיליון ש"ח63 61 ,להרחבה על תוכנית היל"ה ראו: אתי וייסבלאי תוכנית היל"ה ותנאי ההעסקה של המורים בה: מסמ ך עדכון , מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת13 באוגוסט2015 . 62 משרד החינוך, טיפול משרד החינוך בנוער בסיכון ובנוער נושר בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת26 בדצמבר2018 . הנתונים נכונים לחודש אוקטובר2018; מספר התלמידים בתוכנית היל"ה עשוי ל השתנות במהלך .שנת הלימודים 63 משרד החינוך, טיפול משרד החינוך בנוער בסיכון ובנוער נושר בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת6 ביוני2018 . עמוד 25 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3. מענים במסגרת מערכת הרווחה שיר ותי מערכת הרווחה לילדים ובני נוער בסיכון , וב הם נוער חרדי, כוללים סוגים ,שונים של שירותים לרבות תוכניות המופעלות בקהילה ומסגרות חוץ- ביתיות, הניתנים הן על ידי גורמים ממשלתיים, הן על .ידי גורמים עירוניים והן על ידי גורמים פרטיים ועמותות הגוף הממשלתי המרכזי ה ממונה על מתן שירותים בקהילה ומחוץ לה לילדים ובני נוער בסיכון, ובכלל זה ילדים ונוער בסיכון בחברה החרדית, הוא משרד הרווחה. המשרד אחראי לתיאום ותכלול של התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, הפועלת בכ- 185 רשויות וכוללת תוכניות של כמה משרדי ממשלה לטיפול בילדים ונוער בסיכון (ראו הרחבה ב סעיף3.2 להלן.) על הטיפול בנוער בסיכון מופקדים כמה אגפים ויחידות במשרד הרווחה לרבות יחידות האגף לשירותי תקון ונוער מנותק במשרד– השירות לנוער, צעירות ,וצעירים, שירות המבחן לנוער ורשות חסות הנוער; התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון המרכזת את המענים הרשותיים לילדים ונוער בסיכון; והיחידה להכשרת נוער, המפעילה בתי ספר מקצועיים לבני נוער .שנשרו ממערכת החינוך למעשה, הגורם המפעיל את השירותים בקהילה לילדים ולנוער בסיכון הוא, על פי רוב, הרשויות המקומיות, והשירותים הם במימון, לעיתים חלקי, ש ל משרדי הממשלה. חלק מן השירותים ניתנים ישירות על ידי הרשות המקומית באמצעות עובדים סוציאליים של הרשות, ואחרים– באמצעות עמותות .המעניקות שירותים כגון מרכזי נוער וניידות רחוב בפרק זה נציג מענים ייעודיים של כל אחד מגופים אלו לנוער בסיכון ולנוער מנותק בחברה ה חרדית, לרבות אוכלוסיית היעד של שירותים אלו, מספר המטופלים בהם והאופן שבו הם מותאמים לנוער ומשפחות בחברה החרדית. כמו כן, יוצגו ממצאים של שאלונים בנושא הטיפול בנוער חרדי בסיכון שהופנו לרשויות .מקומיות שיש בהן אוכלוסייה חרדית בשיעור ניכר מן הנתונים והמידע ש נאסף בפרק זה עולה כי גורמים רבים מאוד מעורבים בטיפול מערכת הרווחה בנוער חרדי בסיכון, הן ברמה הארצית והן ברשות המקומית .למרות פעילותה של ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, שתפקידה לקדם שיתוף פעולה והעברת מידע בין מגוון גורמים העוסקים ב טיפול ב נוער בסיכון ו לפעול להשגת רצף שירותים ומענים לאוכלוסייה זאת, בפועל, ברשויות רבות, וב פרט ברשויות מעורבות , השירות לנוער חרדי בסיכון חסר, ולא ניתן במסגרתו מענה מותאם ל כלל האוכלוסיות הנזקקות . ,זאת ועוד היחידה להכשרת נוער באגף להכשרה מקצועית היא אחד הגורמים ה מרכזיים הפועל ים בקרב נוער חרדי בסיכון , אבל אף על פי שהיחידה שייכת כיום ל משרד הרווחה, אין תיאום והעברת מידע מלא ים בינה לבין מערכת הרווחה ושירותי הרווחה ברשויות המקומיות. 3.1 . השירות לנוער, צעירות וצעירים– נוער חרדי מנותק השירות לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה מטפל בנוער וב צעירים בני13 – 24 הנמצאים בדרגות שונות של ניתוק מהחברה ושרויים במצבי סיכון ומצוקה קשה. רוב המענים בשירות ניתנים בקהילה באמצעות הרשויות המקומיות והעובדים הסוציאליים המועסקים בהן. חלק מן המסגרות, בעיקר המסגרות החוץ- ביתיות, מופעלות על ידי עמותות הנבחרות באמצעו.ת מכרז במימון משרד הרווחה64 64 ,אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותי תקון ונוער מנותק השירות לנוער, צעירות וצעירים , :כניסה8 בנובמבר2018 . עמוד 26 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנת 2017 טופלו בשירות לנוער צעירות ו צעירים במשרד הרווחה4,630 חרדים – 2,601 בנים ו- 2,029 .בנות כ- 70% מן המטופלים– 1,427 נערות ו- 1,730 נערים– הם בני 13 – 18 . נתונים על בני נוער וצעירים חרדים המטופלים ו בת כניות השירות לנוער ,צעי רות ו צעירים מוצגים בתרשים הבא: תרשים5 ,: מטופלים חרדים בשירות לנוער צעירות וצעירים במשרד הרווחה2009 – 2017 כפי שאנו רואים, בין2011 ל- 2012 חלה ירידה של כשליש במספר החרדים המטופלים בשירות, והסיבה לירידה זו היא שבשנת2012 צומצם המימ ון לתוכנית נוח"מ בקהילה (ראו הרחבה להלן), שעסקה באוכלוסייה החרדית. מאז שנה זאת עלה בהדרגה מספר החרדים המטופלים בשירות, ובשנת2017 שיעורם כ- 10% מן המטופלים. עד שנת2011 כ- 75% מן החרדים המטופלים בשירות היו בנים, ואילו בשנים האחרונות גדל מספרן של הבנות החרדיו ת ושיעורן כעת מעט פחות ממחצית המטופלים בשירות. נציין כי באותן שנים חלה עלייה במספר הבנות מכל המגזרים המטופלות בשירות לנוער, צעירות וצעירים .ובתוכניות המיועדות להן65 ו הת כנית הייעודית המרכזית של השירות לנוער, צעירות וצעירים לטיפול בנוער חרדי בסיכון היא ת כני ו ת נוח"מ– .נוער חרדי מנותק נוסף על כך, בני נוער וצעירים חרדים עשויים להיות מטופלים בתוכניות נוספות של מחלקות הרווחה, במיוחד ברשויות המקומיות החרדיות, שבהן רוב המטופלים על ידי שירותי הרווחה .הם חרדים והתוכניות מותאמות לאוכלוסייה זאת תוכנית נוח"מ מיועדת לנערים ונערות הרואים עצמם משתייכים לחברה החרדית ונתונים באחד ממצבי הסיכון הבאים או יותר: אי- הימצאות במסגרת חינוכית, הימצאות במצב של נשירה סמויה או גלויה או :נשירה משלוש מסגרות לפחות בשלוש השנים האחרונות; קשיי הסתגלות והתמדה במערכות נורמטיביות לימודי ם, תעסוקה, שיוך לקהילה; אי-קבלת סמכות הורים ואי- ציות למוסכמות חברתיות המאפיינות את קהילתם: לבוש שאינו הולם על פי המקובל בקהילה או שימוש בשפה בוטה; שימוש מזדמן או קבוע באלכוהול וסמים; התנהגות מינית שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי הקהילה החרדית; התנהגות אנטי- 65 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים , האוכלוסייה שבטיפול השירות לנוער, צעירים וצעירות, שנים2009 – 2015 ,; משרד הרווחה והשירותים החברתיים, השלמת נתונים בנושא טיפול בנוער חרדי בסיכון25 בפברואר2019 . 2,601 2,054 1,863 1,997 2,086 1,730 3,333 3,031 2,248 2,029 2,158 1,375 1,514 1,873 1,305 963 699 699 4,630 4,212 3,238 3,511 3,959 3,035 4,296 3,730 2,947 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 בנים בנות עמוד 27 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע חבר תית (עבריינות, שוטטות והתרועעות בחברה לא נורמטיבית); מגורים בסביבה פיזית דלה שאינה מאפשרת התפתחות תקינה; תפקוד משפחתי לקוי, הזנחה הורית או התעללות במשפחה. התוכנית אינה .מיועדת לנוער וצעירים יוצאים בשאלה, שעזבו את החברה החרדית66 תוכנית נוח"מ כוללת שירותים בק הילה לבנים ולבנות מן החברה החרדית, תוכניות בקהילה ומסגרות חוץ- ביתיות לבנות חרדיות ושירותים חוץ- .ביתיים לבנים חרדים תוכניות הפועלות במסגרת תכנית נוח"מ בקהילה:  תוכניות איתור וטיפול ברשויות המקומיות שבמסגרתן מדריכים ועובדים סוציאליים מטעם הרשות פועלים לאיתור ,בני הנוער במקום שהותם באמצעות עבודת רחוב, ומקיימים מגוון פעילויות טיפוליות ;חינוכיות והפגתיות  ;מסגרות בית חם לנערים ולנערות  מועדון תעסוקתי לנוער וצעירים הכולל מערכת איתור וטיפול על ידי עובדים סוציאליים ומדריכים מאתרים וכן פעילויות וסדנאות המיועדות להכין .את בני הנוער והצעירים לעולם התעסוקה על פי נתונים שהתקבלו ממשרד הרווחה, בשנת2017 פעלו54 תוכניות נוח"מ בקהילה ב- 27 רשויות מקומיות, ובהן באר שבע, אופקים, נתיבות, מרחבים, חדרה, צפת, רכסים, אשקלון, ירושלים, קריית ,יערים, גבעת זאב, ביתר עילית, מודיעין עילית ,מטה בנימין, בני ברק, בת ים, חולון, נתניה, פתח תקווה ראשון לציון, רחובות, תל אביב, עמנואל, אלעד ועמק לוד. בתוכניות נוח"מ בקהילה טופלו בשנה זו2,344 ,בני נוער וצעירים חרדים בסיכון2,086 מהם בנים, ו- 258 .בנות67 לדברי מנהלת השירות לנוער, צעירות וצעירים במשר ד הרווחה, ציפי נחשון- גליק, התקציב לתוכניות נוח"מ בקהילה מחולק בין הרשויות המקומיות שיש בהן אוכלוסייה חרדית רבה על פי קריטריונים קבועים: שיעור האוכלוסייה החרדית ברשות, המדד הסוציו- אקונומי של הרשות ומספר בני הנוער שנשרו ממסגרות חינוך ברשות. כל רשות מקומית ה מתוקצבת במסגרת התוכנית רשאית להשתמש בתקציבים לצורך הפעלת מסגרות ותוכניות לנוער חרדי מנותק ומימון תקנים לעובדים ומטפלים על פי רשימת מענים וכלים שפותחו בתחום זה על ידי השירות. כמו בשירותי רווחה אחרים, הרשויות המתוקצבות במסגרת התוכנית מחויבות לממן% 25 מתקציב.התוכניות68 ו הת כניות הייעודיות לבנות חרדיות מתוקצבות בנפרד מאז שנת2017 מו ו .פעלות בשמונה רשויות מקומיות ותב כניות אלה נ כללות תשע מסגרות מסוגים שונים ובהן שלושה מרכזי יום לבנות שפועלים לאורך כ- 12 שעות ביום, ומציעים גם ,)השלמת השכלה לנערות (מרכזי עדי שלוש דיר ות מעבר המ עניקות קורת גג, ליווי וטיפול לצעירות בסיכון בתחילת דרכן לעצמאות כלכלית ותפקודית, ו שלוש מסגרות חוץ- .ביתיות ו בת כניות אל ו טופלו בשנת2017 94 :בנות חרדיות48 מהן טופלו ,במרכזי עדי18 טופלו בדירות מעבר ו- 28 טופלו ב מסגרות החוץ-ביתיות. 69 צפוי ש בהמשך שנת2019 תי פתח מסגרת חוץ-ביתית נוס פת לנערות .חרדיות70 66 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משר ד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 67 ,שם; משרד הרווחה והשירותים החברתיים, השלמת נתונים בנושא טיפול בנוער חרדי בסיכון25 בפברואר2019 . 68 ציפי נחשון-גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירות וצעירים, משרד ,הרווחה, שיחת טלפון15 בנובמבר2018 . 69 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 70 נפתלי יעבץ, ראש מטה סמנכ"לית ומנהל תחום פרויקטים, מינהל סיוע לבתי מש פט ותקון, משרד העבודה, הרווחה ,והשירותים החברתיים, דוא"ל7 במרץ2019 . עמוד 28 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,מלבד זאת השירות מפעיל מסגרות פנימיי ה ישיבתיות לנוער חרדי מנותק.בפריסה ארצית פנימיות נוח"מ פועלות כמסגרת של ישיבה: מתקיים בהן סדר- יום ללימודי קודש הכולל סדרים, שיעורים, תפילות ושיחות מוסר ומועסק בהן צוות יש יבתי הכולל ראש ישיבה, משגיח ורמי"ם. לבני הנוער ניתנים שירותי טיפול, העשרה לימודית, חינוכית ותרבותית ופעילות פנאי המותאמת לנוער חרדי בסיכון, ולכל חניך .מותאמת תוכנית טיפול אישית. אבחונים וטיפולים נעשים על ידי עובד סוציאלי בהתאם לצורכי החניך הפנימיות מופעלות .על ידי ספקים חיצוניים הנבחרים באמצעות מכרז, בפיקוח משרד הרווחה71 בשנת 2017 הושמו ב- 23 מסגרות נוח"מ פנימייתיות 510 נערים וצעירים עד גיל23 . 72 בתרשים6 מוצגים תקציבי הביצוע של תוכנית נוער חרדי מנותק בשירות לנוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה בשנים2010 – 2017 , :על פי נתוני משרד האוצר תרשים6 ,: תקציב נוער חרדי מנותק, משרד הרווחה2010 – 2017 )(מיליוני שקלים כפי שאנו רואים, בשנים2013 ו- 2014 פחת תקציב תוכנית נוח"מ במידה רבה, ובמיוחד תקציב תוכניות לנוער חרדי בקהילה. אולם בשלוש השנים האחרונות ג דל התקציב בכל שנה; בשנת2017 הוא היה גבוה יותר מבכל שנה קודמת, ובפעם הראשונה אף נכלל בו תקציב לתוכניות ייעודיות לבנות חרדיות. לפי תקציב המדינה לשנים2018 ו- 2019, בשנים אלה התקציב צפוי לגדול עוד עד ל- 59.4 מיליון ש"ח בשנת2019 . 73 על פי משרד הרווחה, צפוי שבשנת 2018 ביצוע התקציב לתוכניות לבנות חרדיות יהיה כ- 4.5 .מיליון ש"ח74 ממשרד הרווחה נמסר כי בטיפול בנוער בסיכון בחברה החרדית נדרשות רגישות תרבותית, התאמה והנגשה של התכנים והפעילויות. למשל, יש לקיים את הפעילויות בהפרדה מגדרית ולהתאים את התכנים .לערכי החברה החרדית כמו כן, לצד העבודה עם אוכלוסיית בני הנוער בסיכון ומשפחותיהם יש חשיבות רבה לעבודת ההסברה מול ההנהגה הרוחנית החרדית לצור .ך ההפעלה וההטמעה של התוכניות השונות 71 'משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכרז פומבי מס187/2013: הפעלת מסגרות חוץ- ביתיות ישיבתיות לחינוך וטיפול בנוער חרדי מנותק בסיכון– ,ארצי31 באוקטובר2013 . 72 משרד העבודה, הרווחה והשירו תים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 73 ,משרד האוצר, אגף התקציבים אתר פיסקלי דיגיטלי :, כניסה11 בנובמבר018 2 . 74 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 18.8 14.9 9.2 5.5 6.6 12.6 12.8 6.1 30.3 28.8 19.8 17.1 22.8 22.9 21.8 21.3 1.3 50.4 43.7 29.0 22.6 29.4 35.5 34.6 27.3 2017 2016 2015 2014 2013 2012 2011 2010 מענים בקהילה מענים חוץ-ביתיים מענים לבנות עמוד 29 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע העבודה עם האוכלוסייה החרדית כרוכה בקשיים הנעוצים במאפייני אוכלוסייה זו, ובהם חוסר אמון בממסד והיעדר רצון לצרוך את שירותיו, פתיחות מועטה וקושי לשתף בקשיים ובטראומות מחשש לתיוג בתוך המגזר ויכולת רבה להסתיר את הבעיות . על פי משרד הרווחה, עובדי השירות מתמודדים עם קשיים :אלו בכמה דרכים עבודה מתמדת עם המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, המעסיקות בדרך כלל עובדים חרדים, המסוגלים ליצור קשר ואמון עם האוכלוסייה החרדית ברשות; שיתוף פעולה עם ההנהגה הרוחנית החרדית, ברמה המקומית וברמה הארצית, לשם עידוד צריכת השירותים והמענים שמציעים שירותי הרווחה המקומיים; עבודה עם ארגונים ועמותות מתוך המגזר החרדי כדי להגביר את הי.כולת לאתר את בני הנוער הנזקקים ולהביאם לידי קבלת טיפול75 3.2 . התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון היא תוכנית בין- משרדית משותפת של משרד העבודה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה ו המשרד .לביטחון הפנים התוכנית החלה לפעול בשנת2008 , וכיום היא פועלת ב- 185 רשויות מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים והבינוניים ובשכונות במעמד סוציו- אקונומי נמוך בערים גדולות . ביישובים ובשכונות שבהם פועלת התוכנית מתגוררים קרוב לשני שלישים מן הילדים ובני הנוע ר בישראל. 76 התוכנית פועלת לחיזוק האחריות, שיקול הדעת והסמכויות של גורמי הרשות המקומית בתכנון ובהקצאה של משאבים לשירותים בקהילה לילדים ובני נוער בסיכון ברשות, והיא נועדה ליצור מנגנונים ותהליכים של עבודה משותפת בין גורמים שונים המטפלים בילדים ובני נוער בסיכו ן בתוך הרשות המקומית ובמשרדי הממשלה. היעדים המרכזיים של התוכנית הם שיפור ההתאמה בין צורכי הילדים, בני הנוער והמשפחות ,המטופלות לבין המענים הניתנים להם מבחינת אינטנסיביות המענים, התחומים שבהם הם ממוקדים מידת הזמינות והנגישות שלהם והתאמתם להעדפות הילד והמשפח ה, וכן הגדלת מספר הילדים שיש להם צרכים בתחומים רבים וניתנים להם מענים אינטגרטיביים המותאמים למכלול צורכיהם ומרוכזים על ידי .גורם אחד בקהילה לפיכך, ניהול התוכנית, הן ברמה הארצית והן ברמת הרשות המקומית, נעשה על ידי ועדות שבהן משתתפים נציגים של המשרדים והשירו.תים השותפים, ארגוני מגזר שלישי ונציגי ציבור77 בכל אחד מן היישובים המשתתפים בתוכנית פועלת ועדה יישובית בין-מקצועית המחולקת לתתי- ועדות לפי גיל, ובהן גם ועדה ייעודית לבני נוער. באחריות הוועדה היישובית הבין- מקצועית להכין וליישם תוכנית יישובית לילדים ולנוער בס יכון שמטרתה ליצור רצף שירותים הולם לילדים ונוער בסיכון ביישוב. לצורך הכנת התוכנית ויישומה הוועדה נדרשת לאסוף מידע על כלל הילדים בסיכון ביישוב ועל המשאבים הקיימים ביישוב בתחום זה. על בסיס מידע זה על הוועדה היישובית לבחור את המענים המתאימים לאוכלוסיית הילדים והנוער בסיכון ביישוב מכלל המענים המוצעים במסגרת התוכנית ולהשתמש במשאבים שהתוכנית מעמידה לרשותו. תתי- הוועדות נדרשות ללמוד בצורה מעמיקה יותר את מצב הילדים והשירותים בגילים הרלוונטיים, לגבש תפיסה כוללת של רצף השירותים, לעקוב אחרי ביצוע 75 .שם 76 רחל סבו- ,לאל ילדים ובני נוער בסיכון בישראל , מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, משרד העבודה והרווחה, משרד ה חינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה, המשרד לביטחון פנים, יוני2017 . 77 יעדים נוספים של התוכנית הנוגעים לעניין הטיפול בנוער חרדי בסיכון: קבלת החלטות מותאמות לצורכי הילדים מתוך העדפת הטיפול הקהילתי ושימוש מותאם במסגרות חינוך מיוחד; שילוב אנשי מקצוע ותפיס ות טיפוליות העונים על צרכים ייחודיים של אוכלוסיות מיוחדות בשירותים לילדים בסיכון; שיפור ברמת הידע והמיומנות של אנשי מקצוע ביישוב (בתחומי חינוך, בריאות, קליטה ורווחה) באיתור ובאבחון ילדים בסיכון ובדרכי הטיפול בהם ובהוריהם בהתאם לתפקידם, ובניית קהילה תומכת ל ילדים ובני נוער בסיכון על ידי יצירת מגנונים קבועים לשיתוף פעולה בין סוכנויות קהילתיות העוסקות בילדים ובני נוער בסיכון, יצירת שותפות עם הורים, ילדים ובני נוער ותושבים לשם קידום מצב הילדים ביישוב ופיתוח .תשתית קהילתית שתאפשר צמיחה של מערכת התנדבות למען ילדים ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים ות כנית לאומית לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה: האוגדן היישובי , אוקטובר2008 . עמוד 30 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע התוכניות, להתמודד עם ב עיות ואתגרים ולדווח לוועדה היישובית. בכל אחת מתתי- הוועדות פועלות קבוצות עבודה שאליהן אפשר לצרף אנשי מקצוע נוספים, שאינם חברי ועדה. קבוצות העבודה עוסקות בזיהוי צרכים של ילדים ובני נוער בסיכון בפרופיל מסוים ובתכנון מענים מתאימים מיוחדים למאפייניהם; המטרה היא ליצור רצף שירותים שלם לילדים ובני נוער בסיכון ביישוב ללא חפיפה בין .מענים ושירותים שונים78 המענים הניתנים במסגרת התוכנית הלאומית לנוער בסיכון כוללים מגוון רחב של שירותים בקהילה, בין השאר טיפול ואיתור בקהילה, מניעת נשירה והתערבות בבתי הספר, תוכניות חונכות ו .התנדבות ועוד שירותים אלה מופעלים על ידי המשרדים השונים השותפים בתוכנית באמצעות תקציב תוספתי שהם מעבירים ליישובים בת ו כנית. בשנת2018 עמד תקציב זה על כ- 200 .מיליון שקלים מִ ינהלת התוכנית ממוקמת במשרד הרווחה, והיא מתכללת ומתקצבת את המענים ביישובים, מספקת נתונ ים על מצב הילדים, צורכיהם ומידת התקדמותם באמצעות מערכת ממוחשבת ייעודית (תמ"י), ומתווה מתווי עבודה ליצירת שיתוף פעולה של כל אנשי המקצוע העוסקים בילדים ובנוער בסיכון על מנת שיבחנו יחד את .תפקודם של הילדים בסיכון, יקבעו סדרי עדיפויות משותפים ויאגמו משאבים79 ל ,פי מטה התוכנית רוב המענים ש ניתנים במסגרת הת ו כנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון הם אוניברסליים, ו אם יש צורך בכך, אפשר להתאים אותם מבחינה תרבותית לאוכלוסייה החרדית. בין המענים המוצעים שלוש ת ו כני ו ת שנבנו ב מיוחד לאוכלוסייה החרדית:  בצוותא: פרויקט חונכים אינ טנסיבי לנוער שמטרתו שיקום בני נוער חרדים בסיכון שנשרו ממסגרות פורמליות ושילובם בחזרה במעגל הלימודים והחברה, וכן מניעת נשירה של נערים הסובלים מבעיות חברתיות ולימודיות. התוכנית כוללת הצמדת חונך אישי לכל נער, חיבור נוער בסיכון עם נוער מוביל ושילוב בני נוער בס יכון בפעילויות סיוע לקהילה כך שיהפכו להיות חברים תורמים בחברה. הפרויקט .פועל באלעד ובבני ברק  פרויקט חונכים שבמסגרתו מופעל מערך חונכים לתלמידים בני8 – 14 הלומדים במסגרות חינוך תורניות במטרה למנוע נשירה ולקדם תלמידים נזקקים. הפרויקט פועל ברשויות גבעת זאב, חול ון .ומודיעין עילית  שלבים– העצמה רגשית וחינוכית– תוכנית התערבות בית- ספרית למניעת נשירה הפועלת בבתי ספר ובתלמודי תורה חרדיים- תורניים. זו תוכנית העצמה רגשית וחינוכית, שבה ניתנת הכוונה מקצועית לסגל בית הספר על ידי גורמים מקצועיים מתחומי הטיפול, הפדגוגיה והייע וץ הארגוני. התוכנית .פועלת במגדל העמק ובמרום הגליל80 ו בת כניות ייעודיות אלה משתתפים כ- 10% מבני הנוער החרדים שמטופלים במסגרת הת ו כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון , כ- 240 בני נוער בסך הכול (ראו להלן הרחבה על בני נוער חרדים המטופלים )בתוכנית. 81 78 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים° 360 : ו הת כנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון :, כניסה10 בדצמבר2018 ; משרד ,הרווחה והשירותים החברתיים תו כנית לאומית לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה: האוגדן היישובי , אוקטובר 2008 . 79 מש רד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 80 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון מאגר ת ו כניות לילדים ובני נוער בסיכון :, כניסה12 בדצמבר2018 ; פנטה פנטה, סטודנט– ,התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, משרד הרווחה, דוא"ל 24 בינואר2019 . 81 משרד העבודה, הרווחה והשי רותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . עמוד 31 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע לדברי חני קורנבליט , סגנית מנהלת התוכנית המחוזית במחוז ירושלים, המטפלת בין השאר בערים החרדיות במחוז, ברוב היישובים החרדיים המשתתפים בתוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, תוכנית זו מופעלת זה כעשור. מתכונת התוכנית זהה בכלל היישובים החרדיים המשתתפים בה. לא חר שלב ראשוני של מיפוי הצרכים ובניית המענים, הופעלו ברשויות המקומיות הוועדות הבין-מקצועיות, העוסקות בקבוצות גיל מסוימות, כדי שכל ועדה תתכלל את כל המענים המיועדים לקבוצת הגיל הרלוונטית וייבנה מהם רצף אחד. בוועדות הייעודיות לבני הנוער בוחנים את ה הגדרה מקצועית של המענים ברשות על פ י אמות מידה שנוצרו עבור כלל השירותים ,ומתאימים כל מענה לצורך מסוים ולפרופיל מסוים של נוער בסיכון ברשות, במטרה ליצור מענים מותאמים לכל אחד מ מאפייני האוכלוסייה ברשות ולמנוע כפילויות ותחרות בין המענים על משאבים עירוניים וממשלתיים. את כל אחד מן המענים והשירות ים הפועלים במסגרת התוכנית מלווה צוות רשותי חיצוני רב- .מקצועי שמטפל בהפניית מטופלים לשירות ובהשמתם על פי נציגי מטה התוכנית, בתחילת הדרך היה קושי גדול בהשגת שיתוף הפעולה של הקהילה החרדית ומסגרות חינוך חרדיות, בשל חשש של חלק מן הגורמים בציבור החרדי ממעורבות ש ל רשויות המדינה בענייניה הפנימיים של הקהילה. אולם עם הזמן, בהדרגה והודות לעבודה מאומצת של מנהלי התוכניות בכל רשות מקומית, שותפו נציגי הקהילה החרדית בוועדות הבין- מקצועיות הפועלות במסגרת התוכנית והושגה התקדמות רבה בשיתוף הפעולה עם מסגרות החינוך החרדיות. כיום רוב מוסדות הפטור והמוסדות לבנות ביישובים שבהם התוכנית מופעלת מטופלים על ידי קציני ביקור סדיר, ופסיכולוגים של השירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות מבקרים במוסדות אלה ומייעצים לצוותי החינוך ולהורים בנושאים הנוגעים לילדים ובני נוער בסיכון. כמו כן, יש כמה תוכניות ייעודיות של התוכנית הלאומית לנוער בסיכון .שפותחו בעבור אוכלוסיית התלמידים במסגרות אלה ופועלות בתוכן יצוין כי שיתוף הפעולה עם ה ישיבות הקטנות, שבה ן לומדים רוב הבנים בחינוך החרדי העל- .יסודי, נמצא בראשית דרכו בחלק מן היישובים החרדיים בתוכנית פועל פורום ראשי יש יבות העוסק בנוער בסיכון ונוער נושר, ובחלקם מדריכי קידום נוער וחונכים מטעם התוכנית עובדים בתוך הישיבות– על פי רוב בישיבות המיועדות לאוכלוסייה חלשה יותר מבחינה כלכלית- חברתית ומבחינה לימודית. כמו כן גובשו בערים החרדיות שנכללות בתוכנית מענים בקהילה לתלמידי הח ינוך העל- ,יסודי החרדי בשעות אחר הצוהריים והערב ובחופשות בתי הספר. עם זאת צוין כי נציגיהם של חלק קטן בלבד מן המוסדות לנוער בסיכון שפועלים במסגרת מערכת החינוך, כגון בתי ספר מקצועיים, מרכזי חינוך טכנולוגיים ומסגרות לחינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית, משתתפים בצוותי ם ובוועדות הבין- מקצועיות הפועלות במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון. לדבריה, חלק ממסגרות אלה אינן מסגרות בקהילה אלא מסגרות חוץ- ,ביתיות ולכן אינן בתחום פעילות התוכנית ואחרות נמצאות בשלבי הגדרה של אוכלוסיית התלמידים שאליה ם ןה מכוונ.ות82 בשנת2017 טופלו במסגרת המענים המוצעים בתוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון 2,412 נערים ונערות מן החברה החרדית. מספר בני הנוער החרדים בסיכון המטופלים במסגרת התוכנית גדל במידה ניכרת מאז שנת2013 . רוב בני הנוער החרדים המטופלים במסגרת התוכנית הם בנים, ובשנת2017 הם היו % 60 .מכלל בני הנוער החרדים בתוכנית. פירוט הנתונים מובא בתרשים שלהלן83 82 חני קורנבליט, סגנית ממונה מחוזית, מחוז ירושלים, התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טל ,פון8 בינואר2018 . 83 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . עמוד 32 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים7 ,: בני נוער חרדים המטופלים בתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, לפי מגדר2013 – 2017 בשנת2017 בני נוער חרדים היו כ- 24% מבני הנוער היהודים בתוכנית. נציי ן כי בתוכנית אין הגדרה מפורטת של השתייכות למגזר החרדי. בשלב מיפוי הילדים ובני הנוער בסיכון בכל יישוב ובעת מעקב על מצבם שויכו הילדים למגזר החרדי על ידי אנשי המקצוע המטפלים בהם לפי חזות המשפחה ומסגרת הלימודים שלהם. בנתונים על הנוער החרדי נכללים על פי רוב גם נתונים על בני נוער שעזבו את מסגרת הקהילה החרדית, שכן בדרך כלל בני נוער אלו ממשיכים להיות מטופלים על ידי השירותים המיועדים .לאוכלוסייה זאת נתונים מפורטים על מאפיינים דמוגרפיים ומאפייני סיכון של בני נוער חרדים מלמדים כי שיעור גבוה מהם משתייכים למשפחות גדולו ת בהשוואה לבני נוער יהודים שאינם חרדים וכי רבים יותר מהם מאופיינים כנתונים בסיכון בהיבטים של למידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות רגשית והשתייכות והשתלבות .חברתית 614 642 1,115 1,298 1,447 544 526 988 762 965 1,158 1,168 2,103 2,060 2,412 2013 2014 2015 2016 2017 בנים בנות עמוד 33 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשימים8 – 9 : מאפיינים משפחתיים ותחומי מצבי סיכון של בני נוער בתוכנית הלאומית לילדים ובני ,נוער בסיכון2017 על פי מטה התוכנית הלאומית לנוער בסיכון, הקשיים המרכזיים בטיפול בנוער חרדי במסגרת התוכנית הם בין היתר תת- דיווח משוער על התנהגויות מסכנות במשפחה בשל קודים חברתיים הקיימים בחברה החרדית והיעדר דיווח מדויק על מצבת תלמידים ונשירה במוסדות חינוך על- יסודיים לבנים, שבגללו אין מידע על תלמידים שנשרו ממסגרות אלה ונזקקים לליווי ולטיפול. כמו כן, יש צורך להתאים מבחינה תרבותית את השירותים והמענים המיועדים לנוער חרדי; לדוגמה, יש לקיים את הפעילויות בהפרדה בין בנים לבנות ועל אנשי המקצוע להיות חרדים– א ך לעיתים יש קושי בגיוסם. כדי להתגבר על הקשיים הכרוכים בחוסר מודעות והיעדר דיווח על התנהגויות מסכנות במשפחה נעשות פעולות הדרכה מטעם 81% 10% 8% 37% 27% 5% משפחה גדולה משפחות חד-הוריות אין הכנסה מאפיינים משפחתיים נוער חרדי נוער יהודי לא חרדי 32% 52% 64% 50% 42% 12% 10% 19% 54% 38% 38% 31% 12% 20% קיום פיזי , בריאות והתפתחות השתייכות למשפחה למידה ורכישת מיומנויות רווחה ובריאות רגשית השתייכות והשתלבות חברתית הגנה מפני אחרים הגנה מפני התנהגויות סיכון מצבי סיכון נוער חרדי נוער יהודי לא חרדי עמוד 34 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע התוכנית ומתקיימים שיתופי פעולה עם עמותות וארגונים מתוך החברה החרדית אף אם אלו אינם פועלים .במסגרת התוכנית 3.3 . בתי ספר מקצועיים ל נוער של האגף להכשרה מקצועית היחידה להכשרת נוער באגף להכשרה מקצועית בזרוע העבודה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעילה בתי ספר מקצועיים לנוער מתוקף חוק החניכות, התשי"ג– 1953 ,, וחוק עבודת נוער התשי"ג– 1953. בבתי הספר המקצועיים לומדים תלמידים בכיתות 'ט– .י"ב שנפלטו ממערכת החינוך התלמידים לומדים שלושה עד חמישה ימים בשבוע ובשאר הימים הם משולבים בעבודה בשכר בהתאם למקצוע ולמגמה של לימודיהם. בשנת הלימודים תשע"ט ( 2018/19) לומדים בבתי הספר המקצועיים כ- 11,000 תלמידים ב- 62 .מוסדות84 שמונה מבתי הספר המקצועיים של האגף מיועדים לאוכלוסייה החרדית: שבע מסגרות לבנים חרדים נושרים– בצפת, כפר זיתים, טל חרמון (רמת הגולן), עפולה, גן יבנה, אשקלון וכפר חב"ד, ומסגרת אחת לבנות חרדיות נושרות בצפת. במסגרות אלו לומדים בסך הכול722 תלמידים בשנת הלימודים תשע"ט ( 2018/19 ). מאז שנת2014 גדל מספר התלמידים החרדים בבתי הספר המקצועיים בכ- 300 וחלקם בכלל .התלמידים בבתי הספר המקצועיים הוכפל ואף יותר מכך. פירוט הנתונים מוצג בתרשים85 תרשים8 ,: תלמידים חרדים בבתי ספר להכשרה מקצועית ושיעורם בכלל התלמידים במסגרות אלה2014 – 2019 נציין כי חלקם של התלמידים החרדים בכלל התלמידים בחינוך העברי בבתי הספר המקצועיים גדל בתקופה זאת מ- 5% ל- 13% בשל ירידה בשיעור התלמידים בחינוך העברי בבתי הספר המקצועיים באותן .שנים 84 ,להרחבה ראו: אתי וייסבלאי מבט על החינוך הטכנולוגי-מקצועי , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר2018 . 85 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פנ יית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 ,. נתוני כלל התלמידים בחינוך הטכנולוגי לקוחים מתוך: אתי וייסבלאי מבט על החינוך הטכנולוגי-מקצועי , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט2018 . 674 637 467 498 430 384 48 63 62 59 58 722 700 529 557 488 384 6.1% 5.9% 4.4% 3.9% 3.2% 2.7% תשע" ט 2018/19 תשע" ח 2017/18 תשע" ז 2016/17 תשע" ו 2015/16 תשע" ה 2014/15 תשע" ד 2013/14 בנים בנות שיעור מתלמידי בתי ספר מקצועיים עמוד 35 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע שש מן המסגרות לבנים הן מסגרת המשלבות בית ספר מקצועי ופנימייה. על פי רוב , בתי הספר המקצועיים מופעלים על ידי אחת מרשתות החינוך המפעילות בתי ספר מקצועיים באגף. בבית הספר המקצועי התלמידים לומדים במסלול ייעודי לתלמידים חרדים, המשלב לימודי קודש עם לימודי מקצוע וסדנאות בפיקוח האגף להכשרה מקצועית. מגמות הלימוד העיקריות הן חשמל, תחזוק ת מחשבים ורשתות תקשורת, מתכת/מכונות, נגרות ואוטוטרוניקה, וכ- % 72.5 מן הבוגרים זכאים לתעודת גמר במקצוע .שלמדו בסיום הלימודים86 הפנימיות מופעלות על ידי עמותה חיצונית הנבחרת במכרז. תלמידי הפנימייה משולבים בתוכנית פדגוגית מקצועית אחרי שעות הלימודים הכוללת בין ה שאר חוגי העשרה, פעילות חברתית, ליווי פרטני של התלמידים וכן פעילות בערבים ובשבתות. על פי נציגי האגף, הלימודים במסגרת המשלבת בית ספר .מקצועי ופנימייה מאפשרים קשר שוטף בין צוות בית הספר לצוות הפנימיה וטיפול הוליסטי בחניכים87 בית הספר המקצועי לבנות הוא מסגרת ח ינוכית מקצועית ללא פנימייה. מן האגף להכשרה מקצועית נמסר כי צפוי שבשנת הלימודים הבאה ייפתח בית ספר נוסף לבנות חרדיות במודל של בית ספר מקצועי צמוד .מפעל, ללא פנימייה88 על פי נציגי האגף להכשרה מקצועית, אף על פי שמסגרות האגף מיועדות לנוער בסיכון ולבני נוער שנשר ו מן הישיבות, ההפניה למסגרות האגף המיועדות לנוער חרדי נעשית בדרך כלל בעקבות פנייה של גורמים מתוך בתי הספר אל הקהילה החרדית או בעקבות פנייה ישירה של תלמידים ומשפחותיהם המחפשים מסגרת חינוכית אל בית הספר, על פי רוב ללא מעורבות מוסדרת של מערכת החינוך או של מער כת הרווחה המטפלת בנוער חרדי בסיכון. אף שמדובר בפנימיות, ההרשמה והשיבוץ אליהן אינם נעשים באמצעות הליכי ההשמה החוץ-ביתית הנהוגים במסגרות החוץ- ביתיות של משרד הרווחה אלא באמצעות פנייה .ישירה של החניך אל המסגרת89 רוב התלמידים החרדים המגיעים לבתי הספר המקצועיים סובלים ממצוקות קשות, כמו קשיים ,משפחתיים על רקע משפחות מורכבות, אלימות ופגיעות בתוך המשפחה, שימוש בסמים, אלימות קשה התנהגות אובדנית וחרדה ומצוקות על רקע גיבוש הזהות העצמית סביב נושא הגיוס לצבא. לדברי נציגי האגף להכשרה מקצועית, כ- 10% מן התלמידים בפנימיות של האגף דיווחו בשנת הלימודים האחרונה על מחשבות אובדניות או ניסיונות אובדניים וכ- 25% מהם שרויים במצוקה פסיכולוגית ממשית ונזקקים .לסיוע טיפולי בפנימיות האגף ניתן מענה טיפולי הכולל עובדים סוציאליים, ייעוץ חינוכי בהיקף שעות מוגבר, פסיכולוג מומחה המאבחן מצבי מצוק ה ומשבר אצל תלמידים ומטפל בהם, אנשי מקצוע המפעילים תוכניות למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול ומדריכים העובדים עם הצוות החינוכי והטיפולי .לבניית חוסן לתלמידים ולמערכת כאחד90 נציגי האגף להכשרה מקצועית ציינו גם כי הפנימיות לנוער חרדי במסגרת האגף הוקמו כדי לספק צור ך שהורגש בשטח וכי האגף נושא במלוא עלות הטיפול וההחזקה בתלמידים אלה. התקציב הכולל שהוקדש 86 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, מחלקת נוער וחניכות בתי ספר מקצועיים לאוכלוסייה החרדית (מצגת), התקבלה באמצעות ליאור זיסר-יוגב, האגף להכ ,שרה מקצועית, משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים26 בדצמבר2018 . 87 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 88 .שם 89 אורית וקנין-שילה, ליאור זיסר-יו ,גב, מחלקת חניכות ונוער, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים, שיחה24 בדצמבר2018 . 90 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . עמוד 36 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע למסגרות לתלמידים חרדים בשנת הלימודים תשע"ח היה כ- 48 מיליון שקלים, מהם כ- 27.7 מיליון עבור בתי ספר מקצועיים וכ- 20.4 מיליון להשמה בפנימיות. בשנת הלימודים הנוכחית התקבלו כ-4 מיליון שקלים נוספים לתקני פנימייה נוספים במסגרת תקציב שנת2019 . 91 כמו כן, לצורך פיקוח על הפנימיות נדרש האגף לבנות מערך פיקוח ייעודי וייחודי, נוסף על מערך הפיקוח על בתי הספר המקצועיים הקיים אצלו, על בסיס הקריטריונים של משרד החינוך עבור פנימיות המינהל לחינ וך התיישבותי. בעקבות המעבר של האגף להכשרה מקצועית למשרד העבודה, הרווחה והשירותים ,החברתיים בימים אלה נשקל איחוד של מערך הפיקוח באגף עם מערך הפיקוח על השמה חוץ- ביתית בשירות לנוער, צעירים וצעירות, המפעיל פנימיות לטיפול בנוער בסיכון במסגרת תוכנית נוח"מ (ראו פ ירוט בסעיף3.1 .)לעיל92 3.4 . רשות חסות הנוער רשות חסות הנוער מופקדת לפי חוק על מתן טיפול חוץ- ביתי סמכותי כופה במתבגרים במצבים של עבריינות וסטייה חברתי. הרשות מפעילה מסגרות חוץ- ביתיות לקטינים במצוקה ובסיכון. היא מטפלת בבני נוער הנמצאים בקצה הרצף הטיפולי-חינוכי ל אחר שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם לא נשאו .פרי93 המתבגרים המטופלים ברשות חסות הנוער משתייכים לשלוש קבוצות: בני נוער עוברי חוק המופנים לרשות על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א– 1971 , קטינים הנזקקים לחסות שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול בהם ,)וההשגחה עליהם המופנים לרשות על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה התש"ך– 1960 , ובני נוער חסרי קורת גג הזקוקים לסיוע מיידי בעת משבר. במסגרת רשות חסות הנוער פועל מערך של כ- 70 מוסדות ומעונות מסוגים שונים המאפשרים רמות שונות של השתלבות בקהילה בהתאם למצבו של המתבגר ול צרכיו. כמו כן מופעלות מסגרות לאבחון ולהתערבות במשבר, מסגרות המספקות קורת גג למתבגרים השוהים ברחוב ומסגרות המשמשות חלופות מעצר לקטינים שמשפחותיהם אינן יכולות לשמש בעבורם חלופה למעצר .ב מגוון מסגרות רשות חסות הנוער טופלו בשנת2017 כ- 3,000 קטינים וצעירים בס כה ך ,ול בהם כ- 1,200 מתבגרים שטופלו במסגרת מענה "קורת גג", המיועד למתבגרים השוהים ברחוב. 94 בין שאר מעונות רשות חסות הנוער יש ארבע מסגרות ייעודיות למתבגרים חרדים, ובהן טופלו בשנת2017 235 :בני נוער מבשר טוב– מסגרת חירום לנערים חרדים חסרי קורת גג בני13 – 18 אש ר מסיבות שונות נאלצו לצאת מהבית ונזקקים למענה זמין ומיידי. הנערים שוהים במסגרת עד שלושה חודשים. בשנת2017 טופלו במסגרת זאת כ- 200 נערים ובשנים2012 – 2017 כ- 770 .נערים בסך הכול 91 ליאור זיסר- יוגב, מחלקת חניכות ונוער, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים ,החברתיים, דוא"ל27 בדצמבר2018 . 92 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מ רכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018; אורית וקנין-שילה, ליאור זיסר- יוגב, מחלקת חניכות ונוער, האגף להכשרה ,מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שיחה24 בדצמבר2018 . 93 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אגף לשירותי תקון ,ונוער מנותק רשות חסות הנוער :, כניסה11 בנובמבר 2018 . 94 ,מריה רבינוביץ המסגרות של רשות חסות הנוער: רקע לדיון הוועדה לזכויות הילד , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת16 בדצמבר2018 . עמוד 37 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע חברותא– מסגרת לנערים פוגעים מינית בני13 – 18 מרקע דתי וחרדי שנפלטו ממסגרות נורמטי ביות של הקהילה שבה גדלו, ועל פי רוב– גם ממסגרת הבית והתא המשפחתי. בשנת2017 טופלו במסגרת כ- 20 נערים ובשנים2012 – 2017 – 114 .נערים בסך הכול ניגונים– הוסטל לנערות חרדיות בנות13 – 19 המופנות באמצעות צו בית משפט לנוער. בשנת2017 טופלו במסגרת15 נערות ובשנים2012 – 2017 – 83 .נערות בסך הכול איילת השחר– מסגרת חירום לנערות חרדיות חסרות קורת גג בנות13 – 19 המיועדת לשהות של עד שלושה חודשים. המסגרת נפתחה בשנת2018 , ובה12 .מקומות לנערות מסגרות אלו, כמו רוב מסגרות חסות הנוער, מופעלות על ידי גופים פרטיים שנבחרים בא .מצעות מכרז מרשות חסות הנוער נמסר עוד כי נערים חרדים הנדרשים למעון נעול, על פי מצבם וצו בית המשפט שניתן .להם, ישולבו במסגרת כזאת ולא במסגרת ייעודית למגזר החרדי95 על פי רשות חסות הנוער, רבים מן המאפיינים של בני הנוער החרדי ם המטופל ים בשירות דומ ים לאלו של כלל בני הנוער המטופלים בשירות: ,הימצאות במשבר תפקודי ורגשי, מעורבות במצבי סיכון קיצוניים התנהגות אנטי- סוציאלית, היעדר מוטיבציה ויכולת להיעזר בתשומות הטיפוליות בקהילה וחוסר תפקוד .קיצוני ואולם, לבני הנוער החרדים המטופלים בשירות מאפיינים נוספים ו ייחודיים , כמו ה תנהגויות שאינן על פי ערכי הדת ,אי-קיום חלק ממצוות הדת ושינוי בדיבור ובלבוש. :אלה הם כמה מקווי הפרופיל של הנוער החרדי המטופל במסגרות רשות חסות הנוער  רקע משפחתי עם בעיות בתחומים שונים: משפחות ממצב סוציו- אקונומי נמוך, משפחות במעבר– ,עלייה חזרה בתשובה או התח,זקות ,תפקוד משפחתי לקוי על רקע מחלות פיזיות או נפשיות במשפחה היעדר סמכות הורית, אלימות במשפחה כלפי ילדים או בין בני הזוג, התעללות פיזית, רגשית ומינית במשפחה או בסביבה הקרובה, נוקשות וקפדנות יתר של ההורים או משפחות שהפכו לחד- הוריות בעקבות גירושין או פטירה.של אחד ההורים  קשיים בתחום החברתי והחינוכי: קשיי השתלבות והסתגלות למסלול החרדי, פגיעה מינית על ידי אדם משמעותי בחיי המתבגרים וחוסר טיפול בפגיעה, פער לימודי ניכר, קשיים בקשב וריכוז, לקויות למידה שאינן מטופלות בתוכנית מותאמת, חוסר הרגלי חיים בסיסיים המקשה לה ,שתלב במסגרת קשיים בתקשורת בין-אישית, שגרת יום לא נורמטיבית, אי- ,קבלת סמכותם של מבוגרים והורים קושי לקבל את המוסכמות החברתיות המאפיינות את הקהילה, התנגדות לקבלת עזרה, היעדרויות תכופות מן הבית, התחברות והתרועעות עם קבוצות לא נורמטיביות, שימוש מזדמן או קבוע .באלכוהול וסמים, התנהגות מינית לא מותאמת לערכי הקהילה והתנהגות עבריינית  בעיות אישיות: הנמכה קוגניטיבית, הפרעות אכילה, בעיות נפשיות, דיכאון, חרדה, ניתוק, ניסיונות .אובדניים, הפרעות אישיות, תוקפנות, פגיעה עצמית ופגיעה בעצמים וברכוש כל אחד ממאפיינים אלו עשו י להופיע על רצף– החל מהביטוי הקל ועד הביטוי המורכב והקשה, בצירוף .של מאפיין אחד או יותר מכל קטגוריה או של כמה מאפיינים מקטגוריה אחת הטיפול בנוער חרדי ברשות חסות הנוער כרוך בהתמודדות עם חסמים ואתגרים ייחודיים, ובהם ריבוי פלגים ותת-מגזרים בתוך החברה החרדית , שעשוי להקשות על נוער חרדי להשתלב ולקבל טיפול במסגרות אף אם הן מותאמות לערכי החברה החרדית, סגירות של החברה החרדית כלפי מענים ממסדיים מחוץ 95 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדית, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . עמוד 38 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע לקהילה וחשדנות כלפי הממסד, מיעוט אנשי מקצוע מתוך המגזר וצורך במענים דיפרנציאליים ומותאמים לבני נוער חרדים, שאינם משתת ,פים בפעילות חינוכית כוללת של רשות חסות הנוער כדוגמת ימי ספורט .מחנות קיץ, אירועי מוזיקה וכדומה 96 3.5 . שירות המבחן לנוער שירות המבחן לנוער מטפל בבני נוער שהופנו אליו לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א– 1971 ., במסגרת ההליכים המשפטיים בעניינם בשיר ות המבחן לנוער שתי קבוצות ייעודיות לנערים חרדים: קבוצה טיפולית לנערים פוגעים מינית במחוז ירושלים, שבה השתתפו בשנת2018 שמונה נערים חרדים, ותוכנית "סיכויים", שבמסגרתה נערים חרדים משתתפים בחונכות פרטנית וקבוצתית ביישוב אלעד ובמודיעין עילית. בתוכנית השתתפו בש נת2018 18 נערים– 11 .באלעד ושבעה במודיעין עילית משירות המבחן לנוער נמסר כי הקשיים הנוגעים לאוכלוסיית בני הנוער החרדים המטופלים בשירות הם קושי בהשתלבות בתוכניות שבהם משתתפים בני נוער דתיים וחילונים יחד והעדפה למטפלים גברים עד כדי סירוב לשתף פעולה עם מטפל.ות נשים97 3.6 . מעורבות הרשויות המקומיות במתן שירותים בקהילה לנוער חרדי בסיכון98 ,כפי שראינו לעיל, הרשויות המקומיות הן הגורם המרכזי שמפעיל תוכניות בקהילה לילדים ונוער בסיכון ,ובכלל זה תוכניות המיועדות לאוכלוסייה החרדית. משרדי הממשלה מספקים מימון לתוכניות מסוג זה ,מסגרת מקצועית ולעיתים פיקוח, והרשויות המקומיות הן המפעילות את התוכניות הלכה למעשה .מתאמות ומעבירות מידע בין מגוון הגופים המפעילים תוכניות כאלה לצורך כתיבת המסמך פנינו לרשויות מקומיות שבהן יש שיעור ניכר של נוער חרדי בגיל החינוך העל- יסודי או שבהן שיעור הח רדים במערכת החינוך גדול. פנינו ל- 15 רשויות מקומיות, ו- 12 מהן ענו על פנייתנו בנושא ,שירותים במערכת הרווחה לנוער חרדי בסיכון: רכסים, ביתר עילית, בני ברק, בית שמש, ירושלים אופקים, צפת, אשדוד, טבריה, פתח תקווה, נתניה ותל אביב. הרשויות המקומיות שענו על פנייתנו סיפקו ,מידע על תוכניות לנוער חרדי בסיכון הפועלות ברשות המקומית לרבות אוכלוסיית היעד של התוכנית .הגורם המממן את התוכנית והגורם המפעיל אותה מ מצאי השאלונים מצביעים על פערים ניכרים בעניין זה בין רשויות שונות. ברשויות אחדות יש מגוון רחב מאוד של פעילויות ות ו כני ות המיועדות לבני נוער בסיכון לרבות ת ו כניות של משרד הרווחה, הת ו כנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון, עיר ללא אלימות ות ו כניות ביוזמת העירייה ועמותות פרטיות, ואילו ברשויות מקומיות אחרות יש מ עט מאוד ת ו כניות לבני נוער חרדים בסיכון , והן אינן מ טפלות ב כל רצף הגילא ים והמאפיינים. ברשות מקומית אחת, טבריה, אין כיום ת ו כניות ושירותים ייעודיים לנוער חרדי בסיכון . 96 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, טיפול משרד הרווחה בנוער בסיכון בחברה החרדי ת, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת12 באוגוסט2018 . 97 .שם 98 ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע על מענים לנוער חרדי בסיכון ברשות המקומית ,שאלון לרשויות המקומיות , נובמבר- דצמבר2018 . עמוד 39 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע מעורבות גורמים שונים במתן שירותים לנוער חרדי בסיכון ברשות המקומית ברוב הרשויות שהשיבו על פנייתנו בעניין הגופים המממנים והמקיימים פעילויות לנוער חרדי בסיכון עו לה כי משרד הרווחה, באמצעות התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון או נוח"מ, הוא הגורם המרכזי המקיים פעילויות מסוג זה. ברשויות רבות מתקיימות גם פעילויות מטעם המשרד לביטחון פנים– התוכנית עיר ללא אלימות ופעילויות של אגף מציל"ה במשרד לביטחון הפנים ושל הרשות הלא ומית למלחמה בסמים, וכן תוכניות ופעילויות ביוזמה ובמימון של הרשות המקומית עצמה. כמו כן, ביוזמה ,ובמימון של תוכניות לנוער בסיכון מעורבים משרדי ממשלה נוספים ובהם משרד המדע ומשרד השיכון החברה למתנ"סים ועמותות וגופים פרטיים. בטבלה הבאה מופיע פירוט של הגופים המע ורבים ביוזמה .ובמימון של תוכניות ייעודיות לנוער חרדי בסיכון בכל אחת מן הרשויות שהשיבו על פנייתנו בעניין זה נדגיש כי בכל אחת מן הרשויות יש יותר מגורם אחד השותף בתחום זה ולעיתים קרובות פועלות ברשויות .המקומיות תוכניות ביוזמה ובמימון משותף של כמה גורמים טבלה 2 : דיווחי הרשויות המקומיות על גופים ממשלתיים וגופים אחרים המפעילים תוכניות ייעודיות לנוער חרדי בסיכון ברשות משרד הרווחה ה משרד לביטחון ה פנים עמותות והחברה למתנ"סים ה רשות ה מקומית משרד המדע משרד השיכון נוח"מ ו הת כנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון רכסים x x x x x ביתר עילית x x בני ברק x x x x x x בית שמש x x ירושלים x x x x x אופקים x צפת x x אשדוד x טבריה פתח תקווה x x x נתניה x תל אביב x סך הכול 8 5 5 4 5 1 1 הפעלת השירותים נעשית הן ישירות על ידי הרשויות המקומיות באמצעות עובדים סוציאליים או עובדי נוער מטעמן והן באמצעות עמותות המפעילות שירותים, מרכזים טיפוליים, סדנאות מסוגים שונים .וכדומה במימון הרשות ומשרדי הממשלה רצף השירותים ואוכלוסיות היעד שלהם על פי דיווח י הרשויות המקומיות, יש הבדלים ניכרים בין ה אוכלוסיות המקבלות את השירותים ב כל . רשות ברוב הרשויות המקומיות שענו על השאלונים יש שירותים לנערים חרדים שאינם לומדים במסגרת חינוכית, אך בכמחצית מן הרשויות אין שירותים לנערות בסיכון. מיעוטן של הרשויות המקומיות מסרו .כי הן מקיימות פעילויות פנאי לנוער חרדי בסיכון בתקופת הקיץ עמוד 40 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע .הנתונים שנמסרו מן הרשויות המקומיות בקשר לאוכלוסיית היעד של התוכנית מפורטים בטבלה להלן נדגיש כי גם רשויות המקיימות פעילויות ותוכניות לאותה אוכלוסיית יעד, עשויות להיות נבדלות זו מזו בסוג השירותים ה .ניתנים, במגוון השירותים ובמספר בני הנוער החרדים המקבלים טיפול במסגרתם טבלה3: דיווחי הרשויות המקומיות על אוכלוסיות היעד של שירותים לנוער חרדי בסיכון ברשות נערים ללא מסגרת חינוכית נערים בסיכון ובסכנה לנשירה נערות ללא מסגרת חינוכית נערות בסיכון ובסכנה לנשירה פעילויות פנאי בחופשות רכסים X X X ביתר עילית X X X X בני ברק X X X X X בית שמש X ירושלים X X X X X אופקים X צפת X X X אשדוד X X X X טבריה פתח תקווה X X X X נתניה X X תל אביב X X X התאמת התוכ ניות לאוכלוסייה החרדית הרשויות המקומיות שענו על פנייתנו בעניין התאמת השירותים לאוכלוסייה החרדית מסרו שהתוכניות והשירותים לנוער חרדי בסיכון מותאמים לאוכלוסייה החרדית מכמה בחינות. המרכיב המרכזי שציינו כמעט כל הרשויות המקומיות שענו על פנייתנו בעניין זה הוא הצ וות בתוכניות הייעודיות לאוכלוסייה החרדית. אנשי הצוות הם חרדים מתוך הקהילה, בוגרי ישיבות וסמינרים, המכירים את המורכבות של הקהילה החרדית ומוכרים למשפחות של המטופלים, ועל כן מעוררים בהם אמון וביטחון. כמו כן צוינה ,התאמה מבחינת התכנים והרגישות התרבותית הנדרשת הפרדה בין מקום פעילותן של התוכניות המיועדות לחרדים לבין מקום פעילותן של התוכניות לכלל האוכלוסייה, ובין תוכניות לבנים ולבנות. חלק גדול מן הרשויות המקומיות דיווחו ע ל שיתוף פעולה בין מנהיגי הקהילה החרדית לבין הגורמים המפעילים את התוכניות והשירותים בעיצובם ובב חינת התאמתם לאוכלוסייה החרדית, וציינו כי מוסדות החינוך בקהילה שתומכים בתוכניות מכירים אותן ומפנים מקרים לטיפול בעת הצורך . היבטים נוספים של התאמה לאוכלוסייה החרדית שציינו רשויות מקומיות מעטות יותר: התאמה למעגל השנה הנהוג בקהילה החרדית ולזמני החופשות במוסדו ת הלימוד החרדיים; הימנעות מתיוג של התוכניות והמענים כתוכניות לנוער בסיכון כדי למנוע תיוג שלילי של המשתתפים בתוכנית, שעשוי להרתיע בני נוער ומשפחות מהשתתפות בה, והדגשת השייכות של המשתתפים בתוכניות לקהילה החרדית ותרומתם החיובית לקהילה באמצעות פעילויות התנדבות בקהילה וכדומה; החשיבות של הנגישות הגיאוגרפית– קיום הפעילות בתוך השכונות החרדיות עצמן ושילוב התוכניות כחלק אינטגרלי מהשירותים המוצעים .בתוך השכונה; הקפדה יתרה על חיסיון ומתן שירות פרטני עמוד 41 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע צרכים ואתגרים שהעלו הרשויות המקומיות בתשובה על שאלתנו בדבר הצרכים ו הקשיים של הרשות המקומית בטיפול בנוער חרדי בסיכון ציינו רבות :מהרשויות המקומיות שענו על פנייתנו חסמים ואתגרים דומים 1. גילוי מאוחר של קשיים לימודיים וחברתיים שעשוי להביא להקצנה שלהם עד כדי מצבי קצה הדורשים טיפול אינטנסיבי. על פי דיווחי רשויות אחדות, הגורמים למ צב זה הם בין היתר קושי בשיתוף פעולה עם חלק ממסגרות הלימוד החרדיות, אי- דיווח על תלמידים בסיכון והימנעות של המשפחות מטיפול, במיוחד מטיפול מערכת הרווחה, בשל חשש משיתוף פעולה עם הרשויות ומפגיעה בשם הטוב של המשפחה. הודגש הצורך בגילוי מוקדם של נוער בסיכון ובמתן מענים לנוער לפני המעבר מן החינוך היסודי לחינוך העל- יסודי ותוך כדי המעבר, כדי לצמצם את תופעת .הנשירה. עוד צוין בהקשר זה היעדר מימון לאבחונים במערכת החינוך החרדית 2. מחסור במסגרות לימוד מתאימות ל בני נוער שנפלט ו ממערכת החינוך החרדית. רשויות אחדות מדווחות על מחס ,ור במסגרות קידום נוער, היל"ה והכשרה מקצועית ייעודית לנוער חרדי, ומנגד רשויות אחרות מציינות כי המענה לנוער חרדי נושר קיים בעיקר במסגרות המפנות לבגרות .ולשירות צבאי, וכי יש צורך במענה גם במסגרת של ישיבות גבוהות 3. מחסור באנשי מקצוע מתאימים מתוך הקהילה החרדית, בעלי ניסיון מקצועי והשכלה רלוונטית לטיפול ב בני נוער חרדי ם מנותק ים ובמשפחותיהם. על פי עיריית ירושלים, לרוב הגברים החרדים העוסקים בתחום זה אין הסמכה מקצועית ונדרש מסלול הכשרה סדור ומתגמל שיקבל אליו אנשי מקצוע בעלי ניסיון בשטח גם אם הם חסרי השכלה פורמלית. ת וצאת המחסור באנשי מקצוע היא .מחסור במענים טיפוליים, חברתיים ורגשיים לנוער חרדי 4. מחסור במסגרות מתאימות ובכוח אדם מספיק לטיפול במגוון האוכלוסיות בחברה החרדית: .נערות בסיכון, חוזרים בתשובה ועוד 5. חלק מן הרשויות, ובמיוחד רשויות שאינן חרדיות ובהן פתח תקווה, טבר יה, צפת ובית שמש, ציינו כי שורר מחסור חמור בעובדים סוציאליים ובתקנים ייעודיים לטיפול בנוער חרדי וכי כוח האדם .המוקצה לשם כך מן הרשות אינו מספק את הצרכים 6. מעיריית ירושלים נמסר כי היא מטפלת בבני נוער רבים המגיעים לירושלים מערים חרדיות סמוכות ואין ביכולתה לתת להם מענה מלא. על פי העירייה, נדרשת הגברת שיתופי הפעולה עם .הרשויות הסובבות והגדרת הסמכויות ותחומי האחריות בתחום זה 4. תוכנית עיר ללא אלימות של המשרד לביטחון הפנים התוכנית המרכזית של המשרד לביטחון הפנים שנוגעת לנוער בסיכון בחברה החרדית היא תוכנית עיר ללא אל ימות. התוכנית החלה לפעול בשנת2004 וכיום היא פועלת ב- 150 רשויות מקומיות ובהן שלוש רשויות ,חרדיות: ביתר עילית, רכסים ואלעד, ועוד כמה רשויות שבהן אוכלוסייה חרדית גדולה, כמו ירושלים .אשדוד ובית שמש99 בשנים הבאות צפוי שהתוכנית תתרחב לכלל הרשויות המקומיות בעקבות אישור חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז– 2017 ,, שעל פיו אוחדו הרשות למלחמה בסמים אגף מציל"ה במשרד לביטחון הפנים ותוכנית עיר ללא אלימות– .לרשות אחת100 99 רשימת הרשויות בתוכנית באתר עיר ללא אלימות :, כניסה20 בדצמבר2018 . 100 חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז– 2017 . עמוד 42 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע :התוכנית יוצרת שותפויות בין כל הארגונים והמנגנונים ביישוב בתחומים הקשורים למניעת אלימות אכיפ ה, רווחה, חינוך, פנאי ועוד, באמצעות ועדות רשותיות למגוון הנושאים שבהן משתתפים נציגי הגופים. הגורמים השותפים בתוכנית מציעים מענים לסוגיות ולצרכים מקומיים ורשותיים הקשורים בביטחון קהילתי ובמניעת אלימות ברשות על בסיס השירותים הקיימים במסגרתם, בתוספת מענים ויו ,זמות הניתנים במסגרת התוכנית ובהן מדריכי מוגנות בבתי ספר, פעילויות ספורט במגרשים מוארים היערכות עירונית לקיץ, מצלמות אבטחה ומוקד רואה, סיירות הורים, עובדים סוציאליים במשטרה ועוד – כל זאת מתוך התבססות על המנהיגות המקומית, חיזוק השותפות הקהילתית ויצירת מגוון ערוצים .והזדמנויות למעורבות של התושבים בפעולות הנעשות ביישוב כדי לצמצם את האלימות והפשיעה101 לדברי המנהלת המקצועית של תוכנית עיר ללא אלימות, ד"ר ימית אלפסי, המודל שלפיו התוכנית פועלת .מבוסס על שיתוף פעולה עם הקהילה המקומית והתושבים וחיזוק המנהיגות המקומית במסגרת זאת נעשית עבודה מקיפה עם הקהילה החרדית, ותוכניות הליבה של התוכנית– לרבות סיירות הורים, הכשרות והדרכות להורים ולגורמי מקצוע, מדריכי מוגנות במוסדות החינוך וקמפיינים פרסומיים– מתקיימות בערים ובקהילות החרדיות בהתאמה למאפיינים הייחודיים של אוכלוסייה ז.את102 בשנת2012 הוקצו משאבים חד- פעמיים לפיילוט למגזר החרדי ביישובים אשדוד ובית שמש לצורך הפעלת ,רכזים מתוך המגזר החרדי וכן לצורך הפעלת תוכניות ומענים לילדים, בני נוער ומבוגרים. לפי ד"ר אלפסי הפיילוט אפשר להעריך את האתגרים ואת הצלחת התוכניות השונות ולזהות מ וקדי פעילות הדורשים הרחבה ושימור, לצד פעילויות שאינן אפקטיביות להשגת מטרות התוכנית. נוסף על כך התקיימו כמה מפגשי למידה והשתתפו בהם עובדי המגזר החרדי ברשויות מקומיות חרדיות וברשויות מקומיות שבהן יש ריכוז של אוכלוסייה חרדית, אנשי מטה, נציגי משטרת ישראל ונציג .י עמותות הפועלות בחברה החרדית בפיילוט ובמפגשי הלמידה זוהו ההיבטים הייחודיים של תופעות הפשיעה וההתנהגות האנטי- חברתית במגזר החרדי, וצוינה תופעה הולכת ומתרחבת של בני נוער שאינם מסתגלים למסגרות של הבית, הישיבה והקהילה וחווים תחושות ניכור קשות, מעורבים בעבריינ ות ובהתנהגויות סיכון אחרות וכן תופעות של ריבוי פגיעות מיניות בקטינים ואלימות במשפחה. כמו כן, קבוצות מסוימות במגזר אינן נותנות לגיטימציה .לטיפול המשטרה וגורמי הרווחה בתופעת האלימות בקהילותיהן בהמשך לכך גובשו מודלים ועקרונות שיעמדו בבסיס התוכניות והפעולות במגזר החרדי, לרבות עבודה ישירות אל מול רשויות מקומיות והימנעות ממתווכים, שימוש בתרבות ההתנדבות במגזר החרדי לצורך קידום וביסוס פתרונות קהילתיים לתופעות של אלימות, טיפול אכיפתי בוונדליזם ובעבירות תנועה שיהיה ,שלב מקדים לבניית אמון ויצירת בסיס לנוכחות המשטרה השקעה בגיוס לגיטימציה של מנהיגות רבנית לפעילות ויצירת שינוי באמצעות הכשרה של "סוכני מניעה" מתוך הקהילה החרדית ובעיקר מקרב אנשי .המקצוע בקהילה זו ,להן פירוט של המודלים והתוכניות שפועלים ביישובים ובקהילות חרדיות במסגרת עיר ללא אלימות בהתאמה לאוכלוסייה החרדי .ת  "גיוס והכשרת "שומרי סף– במסגרת התוכנית אותרו אנשים שעשויים להיתקל במסגרת תפקידם בתופעות של אלימות ופשיעה, הם הוכשרו לזהות סימני סיכון ולהגדיל את היכולת שלהם לסייע ,באמצעות התערבות ותגובה נכונה. בתחום של נוער חרדי בסיכון נעשתה פעילות נרחבת לגיוס רבנים ראשי ישיבות ומלמדים למפגשים, ימי עיון ותוכניות הכשרה שעסקו בהעלאת מודעות למצבי סיכון 101 ,המשרד לביטחון הפנים אודות עיר ללא אלימות :, כניסה20 בדצמבר2018 . 102 ,ד"ר ימית אלפסי, מנהלת מקצועית, תוכנית עיר ללא אלימות המשרד לביטחון הפנים, ,שיחת טלפון20 בדצמבר2018 . עמוד 43 מתוך 43 הכנסת מרכז המחקר והמידע ופגיעה בילדים ובני נוער ובדרכים להתערבות ולקידום מוגנות. כמו כן הופעלו תוכניות הכשרה לבעלי תפקידים נוספים שפוגשים ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה לרבות סייעות בגני ילדי ם ועובדי .סמך במערכת החינוך  עובדים סוציאליים במשטרה המיועדים לקהילה החרדית– ביישובים ביתר עילית ובית שמש מגויסים עובדים סוציאליים של המשטרה מקרב הקהילה החרדית. עבודתם של העובדים הסוציאליים כללה יצירת קשר עם רבנים וגיוס תמיכתם לתהליכי התערבות, וסייעה להגב רת האמון בין הקהילה .החרדית לבין המשטרה  עבודה קהילתית והתנדבות– הנכונות של אנשי הקהילה החרדית להתנדב ולסייע לזולת זוהתה כגורם חוסן חשוב שאפשר להתבסס עליו ביישום התוכניות היישוביות. לפיכך גויסו רכזי קהילה מקרב הקהילה החרדית, הוקמו סיירות הורים מתנדבים נפרד ות לגברים ולנשים והופעלו מודלים נוספים .המבוססים על התנדבות, לדוגמה סיירת הפועלת בקרב נוער נושר ומנותק בסופי שבוע  השמת מתנדבי שירות לאומי– בתוכניות המניעה ובגופי הביטחון של המשרד לביטחון פנים פעלו בשנת2018 כ- 180 מתנדבי שירות לאומי חרדים. מתנדבי שירות ל אומי חרדים מועסקים במגוון תפקידים ובהם מדריך נוער וחונך נוער במוסדות החינוך החרדיים והדתיים העל- ,יסודיים103 מדריך ,לילדים צעירים יותר ועוזר מדריך במועדוניות לילדים ונוער בסיכון, וכן פועלים בסיירת הורים מוקדים רואים ושיטור קהילתי מותאם לקהילה החרדית. המשרד לב יטחון פנים מכשיר את המתנדבים, ודגשי ההכשרה הם הקניית כלים לזיהוי מקדים של סימני אלימות והכרת דרכי .התמודדות עם תופעת האלימות במוסדות החינוך שבהם הם משרתים עוד נמסר מן התוכנית כי במקביל לתוכנית עיר ללא אלימות מיושמות תוכניות נוספות של משרד הרווחה המתמקדות בשירותים ובמענים לילדים ובני נוער בקהילה, לרבות התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון ותוכנית נוח"מ. בהתאם לכך, המאמץ בתוכנית עיר ללא אלימות רוכז במודלים שאינם נכללים .בתוכניות אלה ובתוכניות המתמקדות במניעת אלימות, כדוגמת מדריכי מוגנות וסיירות הורים104 103 מדריכי מוגנות מטעם תוכנית עיר ללא אלימות מועסקים כיום בחינוך החרדי העל-י .סודי לבנים בעיר בית שמש בלבד על פי רכזת הת ו כנית בבית שמש מורן יצחק, בשנות פעילות הת ו כנית בעיר ה שתלב ו מדריכי מוגנות בישיבות קטנות ב מגוון ה זרמים, ובשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ט, הם פועלים ב- 14 מוסדות חינוך. המדריכים מסיירים במוסד בשעות הפעילות שלו ומאתרים תל מידים שיש חשד שהם סובלים מאלימות ותלמידים בסכנת נשירה. הם מקיימים פעילות קבוצתית לתלמידים בסכנת נשירה ומפנים תלמידים אלה למענים מקצועיים בתוך הרשות, וכן יוצרים קשר עם משפחות תלמידים שמזוהים כתלמידים בסיכון ומפנים אותם להנחיית הורים על ידי מנחי התוכנית. אף שהמדריכים אינם חלק מסגל ההוראה בבית הספר הם שותפים לעבודת הסגל בנושא אקלים בית ספרי ובישיבות הנוגע ו ת לתלמידים בסיכון ופועלים להכשרת ,הצוות לזיהוי תלמידים נפגעי אלימות והתעללות ולהפנייתם לטיפול מתאים; מורן יצחק, רכזת עיר ללא אלימות, בית שמש ,שיחת טלפון24 ב ינואר2018 . 104 ,ד"ר ימית אלפסי, מנהלת מקצועית, תוכנית עיר ללא אלימות המשרד לביטחון הפנים, עקרונות ומוקדי פעולה של עיר ללא אלימות במגזר ,החרדי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת1 בינואר2019 .