חומר רקע
1
בבתי הכלאC הפטיטיס
תמונת מצב
2020 יולי
נייר עמדה
2
:כתיבה ועריכה
ניב מיכאלי, מחלקת כלואים,
רופאים לזכויות אדם
3
מבוא
במהלך השנים האחרונות עוסקת עמותת רופאים לזכויות אדם
C (רל”א), באופן מתמשך בנושא קידום האבחון והטיפול להפטיטיס
לאחרונה, לאחר מאבק שנמשך למעלה משלוש שנים, 1.בבתי הכלא
הודיע שירות בתי הסוהר (שב”ס), כי הוא למעשה מאמץ את עמדתנו
ויפעל להנגשת הבדיקות לכלל אוכלוסיית הכלואים. מסמך זה נכתב
ביולי, 28- המצוין בC לכבוד היום הבינלאומי למאבק בהפטיטיס
וכהזדמנות להציג את השינויים החיוביים המסתמנים במדיניות
הבדיקות בשב”ס ובזמינות הטיפולים התרופתיים לכלואים, זאת
לצד סוגיות העשויות להגביל את הצלחת המהלך.
C הצלחתו של המאבק לקידום זכויותיהם של כלואים עם הפטיטיס
מצביעה גם על חשיבות מעורבותה של הקהילה הרפואית בישראל
בנעשה בבתי הכלא. מעורבותם של רופאים בכירים וארגוני בריאות
תרמה רבות לשינוי המצב. הרחבת מעורבותה של הקהילה הרפואית
לסוגיית נוספות הנוגעות לבריאות הכלואים היא חיונית לשם
התמודדות עם המשבר במערכת הרפואה לכלואים.
מערך הרפואה לכלואים בישראל
מוחזקים בשב”ס כארבעה עשר אלף כלואים, מתוכם 2020 נכון לאפריל
כתשעת אלפים כלואים פליליים. בדומה למדינות רבות אחרות, שיעורי
התחלואה בקרב כלואים בישראל גבוהים מאשר בקרב האוכלוסייה
מאוכלוסיית הכלואים מאובחנת 40%-הכללית. על פי נתוני שב”ס כ
וכשני שליש מהכלואים הפליליים 2,כסובלת ממחלה כרונית אחת לפחות
. 3הם בעלי רקע של התמכרות לאלכוהול או סמים
על פי פרשנותם של שב”ס ומשרד הבריאות חוק ביטוח בריאות
הקובע כי כל תושב בישראל זכאי לשירותי 1994 ממלכתי משנת
הבריאות הקבועים בחוק אינו חל על כלואים, והם זכאים לקבלת
טיפול רפואי ע”י שב”ס מתוקף פקודת בתי הסוהר. להחרגתם של
כלואים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי ישנן שתי השלכות מרכזיות.
ראשית, משמעות הדבר היא כי למשרד הבריאות אין סמכויות
C "כשלים באבחון וטיפול באסירים עם הפטיטיס- 2018 נייר עמדה שפורסם ע"י רל"א בנושא בשנת1
https://bit.ly/3eLKZwR "בשירות בתי הסוהר
.1.1.2019 על פי נתונים שנמסרו לרל"א משב"ס במענה לבקשת חופש מידע בתאריך2
.)2013( ט- דו"ח סקר, ח- שב"ס יחידת המחקר שימוש בסמים ואלכוהול ע"י אסירים בשב"ס3
4
פיקוח וקביעת מדיניות לגבי הנעשה בבתי הכלא. שנית, בעוד כלל
האוכלוסייה בישראל זכאית לסל שירותי בריאות פומבי ומוגדר
הקבוע בחוק, פקודת בתי הסוהר ונהלים פנימיים של שב”ס אינם
קובעים סל מוגדר אלא מותירים את הדבר במידה רבה לשיקול
דעתם שיכול להיות מופעל באופן פרטני לגבי כל מקרה ומקרה.
במהלך השנים נקבע בפסיקותיהם של בתי משפט בעתירות שהגישו
כלואים כנגד החלטות שב”ס שלא לספק להם טיפולים שונים,
כי שב”ס מחויב לספק לכלואים טיפול בהתאם לסל הניתן לכלל
סוגייה זו משמעותית מאחר וסל הבריאות הקבוע 4.האוכלוסייה
בחוק מתעדכן מדי שנה וקופות החולים מקבלות תקצוב מוגדר
לטיפולים החדשים הנוספים לסל. שב”ס לעומת זאת, מחויב לסל
אך אינו נכלל במנגנון התקצוב שקבוע בחוק.
שב”ס מפעיל בכל אחד מבתי הכלא מרפאה במסגרתה עובדים רופא
ומספר חובשים. צוות רפואי זה מועסק ישירות ע”י שב”ס, דבר המציב
אותם בקונפליקט של נאמנות כפולה בו טובת המטופל או המטופלת
מתנגשת עם שיקולים מערכתיים דוגמת שיקולים כלכליים וביטחוניים.
לצד מרפאות הכלא מפעיל שב”ס מספר מרפאות מומחים אזוריות
במסגרתן מגיעים לכלא רופאים מומחים מבתי חולים סמוכים.
רקעC הפטיטיס
), היא HCV אוC , דלקת כבד נגיפיתC (ידוע גם כצהבתC הפטיטיס
מחלה זיהומית שפוגעת בכבד ויכולה לגרום לתופעות קשות דוגמת
היא C וסרטן הכבד. במדינות המפותחות, הפטיטיס5שחמת הכבד
ממקרי סרטן הכבד, לכשני שלישים ממקרי 50% -הגורם ללמעלה מ
6. אלף מקרי מוות בשנה ברחבי העולם350-השתלות הכבד, ולכ
סימפטומטית, כלומר לרוב התסמינים -המחלה מתאפיינת בהיותה א
אינם מופיעים עד להגעה לנזק ממשי לכבד, היכול להופיע לאחר
למעלה מחמישית מהנשאים 7.עשרים או שלושים שנה של נשאות
צפויים לפתח שחמת כבד, כאשר לחולים אלו אשר פיתחו שחמת,
.) אחמד תמימי נ' ראש מחלקת רפואה (לא פורסם2808/05 עת"א4
. מצב של הצטלקות רקמות הכבד והפיכתן לבלתי מתפקדות, הצטלקות קשה עלולה להביא לצורך בהשתלת כבד5
הנתונים נלקחו ממצגת של פרופ' זיו בן ארי, מנהלת מרפאת כבד במרכז הרפואי ע"ש שיבא שהוצגה6
28.7.15 כחומר רקע לרגל דיון בוועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים והאלכוהול מתאריך
" אתר איגוד רופאי המשפחה בישראל "דלקת כבד נגיפית- ויקירפואה7
https://www.wikirefua.org.il
5
8. מדי שנה לפתח סרטן כבד6%- ל2% ישנם גם סיכויים של בין
אין C בניגוד לנגיפים אחרים הפוגעים בכבד, להפטיטיס מסוג
כיום חיסון המונע הדבקה, אך במהלך השנים האחרונות הופיעו
תרופות חדשות המסוגלות להביא תוך מספר שבועות לריפוי של
טרם הופעתם של הטיפולים 9. מהמקרים95%-המחלה בלמעלה מ
החדשים, הטיפול התרופתי למחלה היה ממושך, מלווה בתופעות
לוואי קשות אשר הובילו לשיעור גבוה של הפסקת הטיפול, ונחשב
באופן כללי כבעל אפקטיביות נמוכה. הטיפולים החדשים הביאו
לשינוי דרמטי ביחס למחלה, ולכך שארגון הבריאות העולמי הציב
10.2030 כיעד את הכחדת הנגיף עד לשנת
בקרב חוקרים וארגוני בריאות מקובל להניח כי לשם הכחדת הנגיף,
יצטרכו מדינות להשקיע מאמץ מיוחד בטיפול באוכלוסיית הכלואים.
מחקרים בעולם מלמדים כי שכיחות המחלה בקרב כלואים גבוהה
15%-באופן ניכר מאשר באוכלוסייה הכללית ויכולה לנוע בין כ
12. בצפון אמריקה30%- ועד קרוב ל11,במדינות מערב אירופה
את השכיחות הגבוהה של המחלה בקרב כלואים נהוג לייחס לשיעור
הגבוה של אנשים בעלי היסטוריה של הזרקת סמים, המהווה
גורם מרכזי להידבקות והפצת הנגיף. לאור זאת ארגוני בריאות
המרכז האירופי למניעת 13,שונים בהם ארגון הבריאות העולמי
החברה 14,מחלות והמרכז האירופי למעקב אחר סמים והתמכרויות
15,האמריקאית לחקר הכבד והחברה האמריקאית למחלות זיהומיות
Andrade, L., D'Oliveira, A., Melo, R., De Souza, E., Silva, C. and Parana, R. (2009). 8
Association between hepatitis C and hepatocellular carcinoma. Journal of Global
.Infectious Diseases, 1(1), p.33
- 2017 - טיפול- C אתר איגוד רופאי המשפחה בישראל "דלקת כבד נגיפית מסוג- ויקירפואה9
Hepatitis C -Treatment " https://www.wikirefua.org.il
World Health אימצה עצרת ארגון הבריאות העולמי את התוכנית להכחדת הנגיף2016 בפברואר10
)Organization Combating Hepatitis B and C to Reach Elimination by 2030 (2016
http://www.who.int/hepatitis/publications/hep-elimination-by-2030-brief/en/
Bielen, R., Stumo, S., Halford, R., Werling, K., Reic, T., Stöver, H., Robaeys, G. and 11
-Lazarus, J. (2018). Harm reduction and viral hepatitis C in European prisons: a cross
sectional survey of 25 countries. Harm Reduction Journal, 15(1
Larney, S., Kopinski, H., Beckwith, C., Zaller, N., Jarlais, D., Hagan, H., Rich, J., van 12
den Bergh, B. and Degenhardt, L. (2013). Incidence and prevalence of hepatitis
-C in prisons and other closed settings: Results of a systematic review and meta
analysis. Hepatology, 58(4), pp.1215-1224
Guidelines for the Screening, Care and Treatment of Persons with Hepatitis C 13
Infection. 21 Geneva: World Health Organization; 2014 April
European Centre for Disease Prevention and Control Public Health 14
)Guidance on Active Case Finding of Communicable Diseases in Prison) 2018
American Association for the Study of Liver Diseases - AASLD: https://www.aasld. 15
/org/ Infectious Diseases Society of America (IDSA): https://www.idsociety.org
6
רואים בכלואים כמצויים בסיכון מוגבר וממליצים על מדיניות
לאיתור הנגיף בקרבם.
בישראלC מדיניות האבחון והטיפול בהפטיטיס
C נכון להיום טרם החל בישראל הלך סקירה שיטתי להפטיטיס
בקרב האוכלוסייה הכללית. על פי מחקרים שונים שכיחותו של
. 172%- ל16 1.2% הנגיף בקרב האוכלוסייה עומדת על בין
הודיע משרד הבריאות כי ישראל מצטרפת ליוזמת ארגון 2016 בשנת
, ועתידה לקדם תוכנית 2030 הבריאות העולמי למיגור הנגיף עד
במסגרת 18.לביצוע בדיקות בקרב אוכלוסיות בסיכון מוגבר לנגיף
ההודעה הגדיר משרד הבריאות שלוש קבוצות סיכון; מי שקיבלו
(מועד תחילת ביצוע בדיקות לאיתור הנגיף 1992 מנת דם לפני
בבנק הדם); מהגרים ממדינות ברה”מ לשעבר; ובעלי היסטוריה של
הזרקת סמים. חרף העובדה כי מאז הצהרת משרד הבריאות חלפו
ארבע שנים, טרם החלה לפעול בישראל תוכנית לאומית מסודרת
לאיתור הנגיף בקרב קבוצות הסיכון. לצד זאת, יתכן ויש מקום
לאופטימיות ביחס להתחלת פעילותה של תוכניות כזו בעתיד הקרוב.
פרסם משרד הבריאות טיוטת חוזר לאיתור וטיפול 2019 בנובמבר
המנחה את קופות החולים להציע בדיקות לכל מטופל C בהפטיטיס
המצוי באחת מקבוצות הסיכון. לצד הקבוצות שנמנו בהכרזה משנת
כוללת טיוטת החוזר גם כלואים משוחררים. 2016
,בעוד ביחס למדיניות הבדיקות חלה התקדמות מועטה ואיטית
נגישותם של נשאים לטיפולים התרופתיים החדשים הורחבה מאוד
החלו חלק מהתרופות להיכלל 2015 בשנים האחרונות. החל משנת
בסל הבריאות הציבורי, תחילה לחולים במצב מתקדם ובהמשך
התרופות החדשות 2018 באופן הדרגתי לכלל הנשאים והחל מינואר
כלולות בסל הבריאות ללא תלות ברמת המחלה.
The Polaris Observatory HCV Collaborators Global prevalence and genotype 16
distribution of hepatitis C virus infection in 2015: a modelling study Lancet
Gastroenterol Hepatol 2 161-176 (2017(
Cornberg, M., Razavi, H.A., Alberti, A., Bernasconi, E., Buti, M., Cooper, C., Dalgard, 17
O., Dillion, J.F., Flisiak, R., Forns, X., Frankova, S., Goldis, A., Goulis, I., Halota, W.,
Hunyady, B., Lagging, M., Largen, A., Makara, M., Manolakopoulos, S., Marcellin, P., Marinho,
R.T., Pol, S., Poynard, T., Puoti, M., Sagalova, O., Sibbel, S., Simon, K., Wallace, C., Young,
K., Yurdaydin, C., Zuckerman, E., Negro, F. and Zeuzem, S. (2011), A systematic review of
hepatitis C virus epidemiology in Europe, Canada and Israel. Liver International, 31:
30-60. doi:10.1111/j.1478-3231.2011.02539.x
26.7.16 " משרד הבריאות "תקודם תכנית לאבחון מוקדם בקרב אוכלוסיות בסיכון למחלת דלקת הכבד הנגיפית18
https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/26072016_1.aspx
7
בשב”סC זמינות הטיפול להפטיטיס
על אף ששב”ס מחויב לספק לכלואים טיפול בהתאם למקובל במערכת
הבריאות הציבורית בישראל, כלואים רבים אשר נזקקו לטיפול
להפטיטיס נתקלו בקשיים בקבלתו. סוגיית מתן הטיפול החדיש
כאשר כלוא פלילי עם 2015 לכלואים עלתה לראשונה בסוף שנת
), עתר לבית המשפט F3 מחלה במצב מתקדם (פיברוזיס ברמה של
המחוזי בדרישה לחייב את שב”ס לספק לו את הטיפול שהומלץ לו
עמדת שב”ס בעתירה הייתה 19.ע”י רופא כבד אליו הופנה ע”י שב”ס
תחילה כי אין לחייב אותו במתן הטיפול מאחר והוא לא תוקצב עבור
טיפולים אלו, ובהמשך כי לא נשקפת סכנת חיים מיידית לכלוא
במידה ולא יינתן לו הטיפול. עמדת שב”ס נדחתה ע”י בית המשפט
שקבע כי שב”ס מחויב לספק לכלואים טיפול בהתאם לסל הניתן
לכלל האוכלוסייה.
לאחר החלטה זו שב”ס אומנם נמנע מלהצהיר מפורשות על הימנעות
, אך עדיין הציב חסמים משמעותיים בפני C ממתן טיפול להפטיטיס
כלואים שנזקקו לטיפול. כלואים אשר אובחנו כנשאים לא הופנו
כלל להשלמת בירור החיוני להתחלת הטיפול או שהליך הבירור
התארך והתעכב פרקי זמן חריגים. כך למשל במקרה בו יצגה רל”א
כלוא בעתירה לבית המשפט המחוזי, חלפו עשרה חודשים בין
בדיקת פיברוטסט שביצע במסגרת מעקב במרפאת כבד והצביעה
), ועד למתן הטיפול התרופתי, בשל F3-F4( על פיברוזיס מתקדם
צורך לשוב עם תוצאות הבדיקה למרפאת הכבד והשלמת בדיקות
במקרה נוסף בו יצגה רל”א 20.בסיסיות דוגמת אולטרסאונד בטן
כלוא בעתירה לבית המשפט המחוזי דרש הכלוא לקבל 2019 בשנת
21.טיפול שהומלץ לו ע”י מרפאת כבד חצי שנה קודם לכן
כלואים 435 היו בכלא2019 על פי נתוני שב”ס נכון לינואר
105- ביחס ל22.C שנמצאו חיוביים לקיומם של נוגדנים להפטיטיס
מתוכם נקבע לאחר ביצוע בדיקות עומס נגיפי כי אינם זקוקים
מאלו שנחשפו לנגיף ככל הנראה 20%- ל15% לטיפול תרופתי (בין
כלואים השלימו 53 ;)מחלימים באופן עצמאי ואינם נשאים של הנגיף
כלואים הוגדרו ככאלו שעל אף שנמצאו אצלם 76-טיפול תרופתי; ו
נוגדנים סירבו לבצע בירור נוסף או להתחיל טיפול. קרוב למחצית
רוזליו נ' שב"ס28629-08-15 עת"א19
21852-04-18 עת"א20
67259-01-19 עת"א21
. לעיל1 ה"ש22
8
) שנמצאו אצלם נוגדנים הוגדרו כנמצאים בתוך201( מבין הכלואים
הליך בירור לקראת התחלת טיפול. המידע שנמסר משב”ס לא כלל
התייחסות לאילו בדיקות ממתינים הכלואים.
כלואים כנמצאים בהליך 201 הוגדרו2019 על אף שבתחילת ינואר
בירור לקראת התחלת טיפול תרופתי, על פי נתונים מאוחרים יותר
משמעות הדבר 23. כלואים בלבד53 טופלו2019 שפרסם שב”ס, בשנת
היא כי מרביתם של הכלואים שהוגדרו כנמצאים בהליך בירור לא
השלימו אותו, בין אם בשל קצב התקדמות הבירור ע”י שב”ס ובין
אם בשל חוסר רצונם או כי לחלופין לא קיבלו עדיין טיפול תרופתי
לאחר השלמת הבירור.
בשב”סC מדיניות הסקירה להפטיטיס
כלואים שנמצאו חיוביים 435 נתוני שב”ס שהוזכרו לעיל בדבר
מאוכלוסיית הכלואים הפליליים 5%-לנוגדנים של הנגיף משקפים כ
יותר מכפול - בבתי הכלא בישראל. שיעור זה אומנם גבוה כשלעצמו
מאשר באוכלוסייה הכללית, אך עשוי לשקף בסבירות גבוהה מצב
שב”ס אינו מבצע בדיקות יזומות 2020 אבחון. נכון ליוני-של תת
לאיתור הנגיף בקרב כלואים, אלא רק כאשר ישנן אינדיקציות
רפואיות המצביעות על מחלת כבד או בקרב כלואים המופנים
להתערבות כירורגית.
לאחר הכרזתו של משרד הבריאות על קידום תוכנית 2016 כבר בשנת
לאומית לסקירת אוכלוסיות בסיכון פנתה רל”א ביחד עם מספר
ארגונים נוספים העוסקים בקידום זכויות חולים למשרד הבריאות
בדרישה כי יפעל לשילוב שב”ס ביוזמה. עמדתו של משרד הבריאות
בנושא הייתה כי הוא נעדר סמכויות לקביעת מדיניות בריאות בבתי
הכלא. מנגד שב”ס השיב לפניות דומות אשר הופנו אליו כי הוא
אינו מבצע בדיקות סקר בקרב כלואים מאחר ומשרד הבריאות לא
הנחה אותו לבצע זאת ולא הגדיר כלואים כקבוצה בסיכון.
הגישה רל”א עתירה לבג”ץ בדרישה לחייב את משרד 2018 בשנת
עמדת 24.הבריאות ושב”ס לבצע בדיקות לאיתור הנגיף בקרב כלואים
הרשויות עברה מספר שינויים לאורך הדיונים בעתירה.
הנתונים נלקחו מהסכם התקשרות של שב"ס עם יבואנית התרופות "טבע תעשיות פרצבטיות" מתאריך23
7.1.20
רופאים לזכויות אדם נ' שב"ס7236/18 בג"ץ24
9
הודיעה המדינה כי היא מתנגדת2019 בתשובתה הראשונה במרץ
להגדרתם של כלואים כקבוצת סיכון באופן גורף, וכי אין כל
אינדיקציה לאירועי הדבקה בתוך בתי הכלא. המדינה ציינה כי
היא צפויה להתחיל תוך מספר חודשים בהפעלת “אלגוריתם חכם”
בקופות החולים שמיועד לסייע בזיהוי המטופלים המשתייכים
לקבוצות סיכון, וכי לאחר תקופת ניסיון תיבחן האפשרות לעשות
עדכנה המדינה את 2019 בו שימוש גם במסגרת שב”ס. בספטמבר
בית המשפט כי בשל קשיים תקציביים וטכנולוגים אין צפי למועד
התחלת השימוש ב”אלגוריתם החכם”, אך כי לאור מאמצי הרשויות
לקידום הנושא יש לדחות את העתירה.
לאור ביקורת מצד בית המשפט על גרירת הרגלים של הרשויות,
כי היא פועלת לגיבוש נוהל לביצוע 2020 עדכנה המדינה בינואר
בדיקות סקר בקרב כלואים בהתאם לעקרונות שנקבעו בטיוטת הנוהל
. חרף הצהרות אלו מדיניות 2019 שפרסם משרד הבריאות בנובמבר
הבדיקות שגובשה בשב”ס נבדלה משמעותית מנהלי משרד הבריאות.
בעוד טיוטת חוזר משרד הבריאות הנחתה את קופות החולים לבדוק
את כלל אוכלוסיית הכלואים המשוחררים, מדיניות שב”ס קבעה כי
יש להציע בדיקות רק לעצורים חדשים בעת קליטתם בכלא, ורק
מזריקי סמים, - במידה והם משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון
. 1992 מהגרים ממדינות ברה”מ לשעבר ומי שקיבלו מנת דם לפני
כפי שניתן ללמוד מתשובת המדינה, הרציונל העומד מאחורי השונות
בקריטריונים אינו רפואי אלא תקציבי. המדינה הדגישה כי מאחר
והבדיקות יבוצעו בקרב עצורים חדשים, האחריות למימון הסקירה,
ובמידת הצורך המשך הבירור והטיפול התרופתי בשנה הראשונה
לשהות בכלא, היא של קופת החולים בה היה הכלוא מבוטח טרם
כניסתו לכלא.
בהמשך, לאחר שרל”א הציגה בפני בית המשפט את הסתייגותה
כי בכוונתה להתחיל 2020 מהמתווה המוצע, הודיעה המדינה ביוני
לבצע בדיקות לאיתור בקרב עצורים חדשים החל מחודש אוגוסט
ולהרחיב בהמשך את זמינות הבדיקות לכלל אוכלוסיית 2020
הכלואים. בתשובה ציינה המדינה כי בכוונתה להציב במרפאות הכלא
שילוט המסביר על המחלה ומידע לכלואים 2021 החל מחודש מרץ
על זכאותם לבקש להיבדק. חרף זאת הודיעה המדינה כי אינה
חוזרת בה מעמדתה שאין לראות בכלואים קבוצת סיכון כשלעצמה
בהיעדר תיעוד להדבקה בבתי הכלא. לאור השינוי במדיניות המדינה
וההתקדמות שחלה בנושא הודיע בית המשפט על מחיקת העתירה.
10
תפקיד הקהילה הרפואית בשינוי המדיניות
בדומה למצב במדינות רבות קיימת בישראל הפרדה ברורה בין הגורמים
האחראים על שירותי הבריאות לכלואים, לבין אלו האחראיים לשירותי
הבריאות של האוכלוסייה הכללית. אחד מהביטויים של הפרדה זו הוא
העיסוק המועט של הקהילה הרפואית בישראל בנעשה בבתי הכלא.
סוגייה זו אינה זוכה בדרך כלל להתייחסות ברמת מדיניות הבריאות
הלאומית והמחקר בקרב אנשי בריאות. אנו סבורים כי אחת מהסיבות
להצלחתו (החלקית), של המאבק לקידום זכויותיהם של כלואים עם
בישראל והשינוי במדיניות הרשויות, נובע ממעורבותם C הפטיטיס
של גורמים שונים בקהילה הרפואית.
בבתי הכלא זכה בשנים C לצד המאבק המשפטי, נושא ההפטיטיס
האחרונות לטיפול ומעקב קבועים מצד ארגוני חברה אזרחית אשר
יזמו דיונים בוועדות הכנסת וסיקור תקשורתי של הנושא. בנוסף
לרל”א התגייסו לנושא ארגוני חולים דוגמת ארגון ‘חץ’ לזכויות
חולי כבד והוועד למלחמה באיידס.
פרסמה המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה, 2018 באוקטובר
תזונה ומחלות כבד (ועדת מומחים המייעצת למשרד הבריאות),
בקרב כלואים. רופאים C המלצה לבצע בדיקות לאיתור הפטיטיס
שונים החברים במועצה הלאומית ובחברה הישראלית לחקר הכבד
השתתפו פעמים רבות בדיונים בכנסת ועמדו על חשיבות הנושא.
2016 מעורבות רבה גילה גם איגוד רופאי בריאות הציבור אשר בשנת
פרסם 2020 פרסם קריאה לשב”ס לספק טיפול לכלואים, ובינואר
נייר עמדה בנושא שהוגש לבג”ץ במסגרת העתירה לחיוב המדינה
. בנייר העמדה הביע האיגוד את תמיכתו 25בביצוע בדיקות סקר
בדרישה לבצע בדיקות לכלל הכלואים, אך גם הוסיף והתייחס לכך
שעל אף שיש חשש לתת אבחון בקרב כלואים בשל ההימנעות שב”ס
מביצוע בדיקות, הנתונים הקיימים מצביעים על תחלואה מוגברת
בקרב כלואים המצדיקה התייחסות אליהם כקבוצת סיכון. כמו כן
סבר האיגוד כי הנתונים בדבר מספר גדול של כלואים המסרבים
לבצע בדיקות או לקבל טיפול, ובדבר אלו הנמצאים בהליכי בירור,
משקפים בעיות בהסברה והנגשת המידע לכלואים ומעוררים חשש
לסחבת לא הכרחית טרם התחלת הטיפול.
.)2020( באוכלוסיית הכלואיםC איגוד רופאי בריאות הציבור: בדיקת הסיקור למחלת הצהבת מסוג25
11
מסקנות
לאחר שנים של מאבק מצד ארגוני חברה אזרחית וגורמים בקהילה
הרפואית ניתן להצביע על מגמות חיוביות ביחס למדיניות הבדיקות
בבתי הכלא בישראל, ועלייה (לא מספקת) במספר הכלואים
המטופלים. יש צורך עדיין להמתין ליישום מדיניות הבדיקות החדשה
ומידת ההיענות של כלואים אליהן על מנת לבחון את אפקטיביות
ההסברה בבתי הכלא.
לצד האופטימיות הזהירה, בחינת מדיניות הרשויות בישראל בנושא
בבתי הכלא, מספקת מספר תובנות אשר רלוונטיות באופן C הפטיטיס
רחב יותר למדיניות הבריאות בבתי הכלא. העסקתם של רופאי הכלא
ע”י שב”ס וכפיפותם למערכת הביטחונית מציבה אותם במצב של
נאמנות כפולה. קונפליקט זה בא לידי ביטוי בעמדותיהם שלא היו
בהלימה לסטנדרטים מקצועיים מקובלים במערכת הבריאות בישראל
אלא תאמו לאינטרסים הכלכליים של המערכת המעסיקה אותם.
מיקומו הארגוני של מערך הרפואה בשב”ס תחת המשרד לביטחון
פנים ולא תחת משרד הבריאות, הוביל לכך שלאחרון לא היו
סמכויות ברורות לקבוע מדיניות בכלא, ולכך שצעד משמעותי ברמת
המדיניות הלאומית דוגמת תקצוב מערכת הבריאות עבור התרופות
החדשות לא כלל את שב”ס.
לבסוף על אף היותם של כלואים קבוצה קטנה, ממוקדת ובעלת
שכיחות גבוהה של הנגיף, נמנעו הרשויות מלהתחיל לפעול בבתי
הכלא. הן העדיפו להותיר את המצב בבתי הכלא ללא שינוי עד לאחר
התחלת הפעלת תוכנית סקירה מורכבת בהרבה בקרב האוכלוסייה
הכללית, המתעכבת כבר למעלה מארבע שנים. חוסר המחויבות של
הרשויות לקידום בריאותם של הכלואים אינו ייחודי לנושא הטיפול
, שירותי הבריאות לכלואים בישראל מצויים כיום C בהפטיטיס
26.במשבר קשה המחייב שינוי גישה חד מצד משרד הבריאות ושב”ס
)2019( ישראל: ״חולה עד תום ההליכים: עתיד מערכת הרפואה לכלואים בישראל״- רופאים לזכויות אדם26