הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מצב שירותי הרווחה והעבודה הסוציאלית בתקופת הקורונה: היבטים בטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים - דוח מבקר המדינה 69ב; טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד - דוח מבקר המדינה 69ב
ירידה של 30% בדיווחים על עבירות מין במשפחה בתקופת הקורונה
כך דיווחה לוועדה סגן רמ"ד נפגעי עברה ומשפחה ממשטרת ישראל רפ"ק נירה ראובני
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח:
"תקציבי הרווחה אינם הוצאה אלא השקעה בחברה טובה יותר, שתביא גם לחיסכון תקציבי בעתיד"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום [שני] לדון במצב שירותי הרווחה בעידן הקורונה, ולאור ההסכם שהתגבש לעבודת העובדים הסוציאליים לאחר השביתה בעקבות העומס בימים אלו.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "חבל שמצוקת העובדים הסוציאליים עולה לכותרות רק בזמנים של משבר מתמשך. צריך להסתכל על התקופה הנוכחית כהזדמנות לבחון מחדש את סדרי העדיפויות שלנו כחברה. תקציבי הרווחה אינם הוצאה אלא השקעה בחברה טובה יותר, שתביא גם לחיסכון תקציבי בעתיד. הוועדה תמשיך לעקוב באופן רציף אחרי הנושא החשוב ".
בני גולדמן, מנהל אגף במשרד מבקר המדינה, הציג את הדו"ח העוסק בטיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד ואמר כי מהדו"ח עולה שתחום הסיוע של משרד הרווחה להליך המשפטי בגירושין, באמצעות עובד סוציאלי לסדרי דין, הוזנח לאורך שנים תוך התעלמות מהשינויים שהתרחשו ומהעומס שהלך וגבר על עו"ס ס"ד, "למרות גידול משמעותי בכמות התסקירים הנדרשים על ידי בתי המשפט, מספר תקני עו"ס ס"ד נותר בעינו, ואף פחת. משמעות עובדה זו היא הגברת העומס על עו"ס ס"ד ועימה ההשלכות על הטיפול במשפחות. למרות המלצות של כמה ועדות על דרכים לתיקון המצב, ואף שחלפו יותר מ-15 שנים, בעיית עומסי העבודה, זמני ההמתנה הארוכים לתסקירים והנזק הנגרם בעקבותיהם, נותרו בעינם".
עו"ד ציפי שלזינגר ממשרד מבקר המדינה, הציגה את הדו"ח הנוגע לטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים ובו עולה כי למרות תפקידם המרכזי של חוקרי הילדים במרכזים, עד יולי 2018 לא היה תקן של חוקר ילדים קבוע אלא בשלושה מרכזי הגנה בלבד מתוך השמונה, ובניגוד לנוהלי המשטרה והנחיותיה, חקירות קטינים בני 14 ומעלה בוצעו ברובן בתחנות משטרה ולא במרכזי הגנה. לדבריה, "אגפי הרווחה ברשויות המקומיות מפנים קטינים נפגעים מעטים בלבד, או בכלל לא למרכזי טיפול בנפגעים קטינים, וזאת בשל מחסור בכוח אדם מטפל. זאת בניגוד להוראת משרד הרווחה לפיה כל קטין שנפגע מינית ומשפחתו יטופלו ללא עלות.
המלצות דו"ח המבקר הן כי על משרד הרווחה לפקח על פעילותם של מרכזי ההגנה ולוודא כי בכל מרכז יש חוקר ילדים קבוע. וכן לפעול להגברת המודעות הציבורית למרכזי ההגנה ולשירותים שהם מעניקים".
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים: "לא תמיד מצליחים לעדכן ולייצר קשר כמו שצריך עם הקהילה ועם כל הגורמים, משום שכל התיאומים הללו לוקחים זמן ואנו עסוקים מיום ליום בלכבות שריפות. יש עומס בלתי נתפס לעובדים הסוציאליים. חושבים שחוסכים כסף בתקנים, אבל אילו יהיו יותר כאלו שיימנעו שריפות ולא יכבו שריפות, הדמינה תחסוך עוד הרבה יותר כסף. כי אם יש ילד שכבר נפגע בצורה קשה, הטיפול הוא הרבה יותר ממושך ויקר. לא בטוח שהמדינה תראה את פירות ההשקעה מיד – אב בטווח של 6-7 שנים, הכל ייראה אחרת עם יהיו כאן שירותים סוציאליים כמו שצריך".
בנוגע להסכם החדש שנחתם לאחר שביתת העו"סים, אמרה חרמוני, "המענק של הקורונה ייתן רק תחושה לעובדים לאופק כלכלי שיבוא לצערי רק מיולי 2021. מאות סטודנטים שסיימו את לימודיהם, המתינו לראות את תוצאות המאבק".
חרמוני הביעה בוועדה תחזיות קודרות ומחייבות יותר להיערכות והגדלת כח האדם לשירותי הרווחה: "הצפי שלנו שככל שהאבטלה גדלה, אובדנות, עומס בבתי חולים וכדו' תהיה עלייה של מעל 100% בפניות. כרגע אנו עומדים בעלייה בפניות של 70%."
רפ"ק נירה ראובני, סגן רמ"ד נפגעי עברה ומשפחה ממשטרת ישראל, דיווחה בוועדה שבנוגע לעבירות מין במשפחה ביחס לקטינים, יש ירידה של 30% בדיווחים ובפתיחת התיקים. לדבריה, "הנתון של ארבעה החודשים הללו של הקורונה בשנים מקבילות, ב2017 היו 145 מקרים, ב2018 - 158, ב2019 – 195 מקרים וב2020 היו רק 138 מקרים - ירידיה של 30%. אין זה בהכרח בכלל שזה בגלל שיש ירידה במקרים, אלא כי לא היו סוכני האיתור – מדריכים, מורים וצוות בתי הספר, וככה הדיווח שהגיעו מגורמי חוץ לא קיים. הנתון של הקטינים הוא היחיד שיש ירידיה במספר התיקים שנפתחו".
בלהה קורן, מנהלת הרווחה מרכז צפון ת"א: "תל אביב מקבלת 250 תקנים, אבל בת"א יש עוד 150 תקנים שהם על חשבון הרשות המקומית. אצלנו יש 34 תקנים שלא מצליחים למלא מתוך כ-400 תקנים. בשביל דורנו, להכשיר עובד סוציאלי זה המון זמן - הוא מגיע מהאוניברסיטה אפילו עם תואר שני, ועדיין הם חייבים לעבור הכשרה ולהיות עם מינימום ותק על מנת להתחיל לפעול. יוצא שמקבלים עובדים רק אחרי 3 שנים מהגעתו שאז הוא יכול לצאת לקורסים בחוק והם עוד אורכים כשנה וחצי ורק אחר כך הוא מקבל מינוי שיכול לעבוד בחוק מול ביתי משפט – שורה תחתונה: ההכשרה אורכת 5 וחצי שנים ולכן מעט אנשים מגיעים לתחום. היום שיעורי העזיבה גבוהים יותר מהמצב בעבר ועומד סביב הנטישה של -10 אחוז כל שנה".
עו"ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד, טען בדיון כי מהמידע שעולה מהשטח עד ליום זה אין תקן קבוע של חוקר ילדים שיושב בצורה קבועה במרכזים, "למרות החלטת ממשלה משנת 2011 עדיין יש מרכזי הגנה שמזמנים חוקרי ילידם לפי קריאה. זה לא מצב אופטימלי המאפשר ישיבות צוות. הוא לא חלק מהישיבות המתקיימות במרכזים והוא חלק מרכזי של מרכזי ההגנה. הגיע הזמן לאייש את אותו תקן קריטי לשלום הילדים".