חומר רקע
צמצום פערים דיגיטליים בחברה הערבית
ד"ר
נסרין חדד חאג' יחיא
בתקופה בה האוכלוסייה כולה נדרשת להקפיד על ריחוק חברתי והימנעות מהתכנסויות
פיזיות מכל סוג, הפער הדיגיטלי מורגש ביתר שאת. ענפי תעסוקה שמתבססים על מפגש
פיזי ב ין אנשים–
'כגון הסעדה, קמעונאות, תיירות, חינוך וכד–
נפגעו באופן חד יותר
מענפים שמתאימים יותר לעבודה מהבית, כמו ענף ההייטק. בהיותה אוכלוסייה
מוחלשת, האוכלוסייה הערבית מרוכזת בענפים רבים שנפגעו במהלך המשבר. אך
הפגיעה אינה נובעת רק בשל הריכוז בענפים שנפגעו במשבר. היא נובעת גם בשל הפער
הדיגיטלי בין האוכלוסייה הערבית והיהודית. לעובדת הערבית הממוצעת יהיה קשה
,יותר לעבוד מהבית משלל סיבות: תשתית אינטרנט ירודה ביישובים ערביים רבים
אוריינות דיגיטלית נמוכה ומחסור בציוד קצה. הפגיעה אינה מתמצה באלו שנמצאים
בתוך שוק הע בודה אלא תקפה גם לדורשי עבודה. לאלו האחרונים יהיה קשה יותר
.להשתלב בשוק העבודה העתידי שידרוש אוריינות דיגיטלית הולכת וגוברת עם השנים
יש לציין שחרף האוריינות הדיגיטלית היחסית נמוכה של האוכלוסייה הערבית, אנו
עדים לנכונות גבוהה של עובדים ושל דורשי עבודה להשתת ף באירועים דיגיטליים–
וובינרים בזום ובפייסבוק, סדנאות לשיפור המיומנויות הרכות בשוק העבודה, אירועים
ופגישות בנושא תעסוקה ועוד. לצערנו, אנו עדים גם למשתתפים רבים שנאלצו לבטל את
.השתתפותם עקב קשיי קליטה או חוסר בתשתיות תקשורת להשתתפות בלמידה
כדי להמחיש את הפ ער הדיגיטלי בין החברה הערבית והיהודית ואת ההשלכות של אותו
:פער בשוק התעסוקה, ריכזנו מספר נתונים עיקריים על התופעה
על פי נתוני איגוד האינטרנט, בשנת2017
שיעור השימוש באינטרנט בחברה
הערבית עמד על84%
לעומת91%
בקרב החברה היהודית. עם זאת, בקרב
האוכלוסייה הערב ית רק50%
גולשים מהמחשב, לעומת79%
באוכלוסייה
.היהודית
מהסקר החברתי של הלמ"ס לשנת2018
עולה כי ל-
60%
מהאוכלוסייה הערבית
ו-
81%
.מהאוכלוסייה היהודית יש חיבור לאינטרנט מהמחשב בבית
לפי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת2018
,
75%
מהערבים ו-
80%
מהיהודים
משתמשים באינטרנט
.דרך הטלפון הנייד
עוד לפי הסקר החברתי, רק31%
מהאוכלוסייה הערבית, לעומת53%
.מהאוכלוסייה היהודית, השתמשו באינטרנט לצורכי עבודה
לפי נתוני איגוד האינטרנט לשנת2017
, השימוש של האוכלוסייה היהודית
באינטרנט מאופיין בפונקציונאליות (כגון מילוי טפסים, ביצוע שירותי ם בצורה
מקוונת, שימוש בדואר אלקטרוני ועוד) לעומת האוכלוסייה הערבית שממעטת
להשתמש באינטרנט לצרכים אלו. מנגד, האוכלוסייה הערבית משתמשת
.באינטרנט לצורכי תקשורת חברתית ובידור
( לפי סקר מיומנויות בוגריםPIAAC) של ה-
OECD
שנערך בשנת2015
, הציון
הממוצע של ערבים בפת רון בעיות בסביבה מתוקשבת היה238
לעומת280
בקרב יהודים (ממוצע ה-
OECD
עמד על279
.)
לפי מבחן פירלס2016
להערכת אוריינות הקריאה בסביבה ממוחשבת בקרב
תלמידי כיתות ד', הציון של תלמידי החינוך הערבי עמד על470
לעומת562
.בקרב תלמידי החינוך העברי
לפי סקר של המכון ה
ישראלי לדמוקרטיה שנערך בין ה-
29.3
ל-
2.4
, שיעור
הערבים שהמשיכו לעבוד מהבית עקב משבר הקורונה היה נמוך באופן
( משמעותי משיעור היהודים16%
לעומת28%
). כמו כן, שיעור גבוה יותר של
.ערבים פוטר/הוצא לחל"ת/הוצא לחופשה
כפי שעולה מן הנתונים, הפער בא לידי ביטוי בעיקר ב זמינות הנגישות לאינטרנט, בסוגי
שימוש שונים ובאוריינות הדיגיטלית. החברה הערבית משתמשת פחות באינטרנט דרך
המחשב ויותר דרך הטלפון הנייד וכיוצא בזאת גם סוגי השימוש שונים–
יהודים
משתמשים יותר לצורכי עבודה וצרכים פונקציונאליים בעוד שערבים משתמשים יותר
לצורכי ביד ור וגלישה ברשתות חברתיות. השימושים השונים נובעים הן מהעלות
המופחתת של גלישה דרך הטלפון הנייד (הן המכשיר עצמו והן חבילת הגלישה דרך
הטלפון הנייד זולים לעומת מחשב וחיבור לתשתית אינטרנט) והן בשל אוריינות
דיגיטלית נמוכה יותר. כמו כן, ניתן לראות שלנגישות הנמוכה לתשתית אינטרנט
ולאוריינות הדיגיטלית הנמוכה יותר יש השפעות על שוק העבודה, בייחוד בתקופות
.משבר כמו זו שאנו חווים בימים אלו
,שתי בעיות מרכזיות נוספות הנובעות מהפער הדיגיטלי בין החברה הערבית והיהודית
ושבזמנים אלו בולטות במיוחד, הן למידה באמצעות כלים דיגיטליים
והנגשת שירותים
ממשלתיים ומקומיים בשפה הערבית. בעיות אלו אינן המוקד של מסמך זה אך הן
חייבות להיות חלק מפתרון הוליסטי לבעיית הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית
והיהודית. הנגשת למידה מרחוק ושיפור האוריינות הדיגיטלית של תלמידי החינוך
הערבי קריטיים למיומנויות אשר יידרשו בשוק העבודה העתידי. הנגשת השירותים
הממשלתיים בערבית והעברתם למימד הדיגיטלי יעודדו שימוש בכלים דיגיטליים
ויסייעו לבני ובנות האוכלוסייה הערבית לממש את אזרחותם ולהשתלב בחברה
.הישראלית באופן מלא יותר
למרות התמונה שהוצגה לעיל, המשבר והפערים הדיגיטליים שח ודדו בעקבותיו
מהווים הזדמנות לפעול כדי לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין
האוכלוסיות. השארת המצב על כנו עלולה לשעתק את הפער הדיגיטלי ואף להרחיב
אותו כך שאזרחים ערבים רבים יתקשו לקחת חלק מלא בחיים החברתיים והכלכליים
העתידיים בישראל. מנגד, פעולה מתואמת ב ין גורמים ממשלתיים, רשויות מקומיות
והחברה האזרחית יכולים להביא לשינוי אמיתי לטווח הארוך ממנו תצא נשכרת לא רק
.החברה הערבית, אלא החברה הישראלית כולה