חומר רקע
27.7.20
לכבוד: חברי וחברות הועדה לקידום מעמד האישה
קמפוס בטוח – מניעה וטיפול בהטרדות מיניות במערכת ההשכלה הגבוהה
ב-
1998
נחקק החוק למניעת הטרדה מינית-
,)תשנ"ח ותוקנו התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד
במטרה לאסור הטרדה מינית וכדי.להגן על כבוד האדם, על חירותו ועל פרטיותו וכדי לקדם שוויון בין המינים
מתוך הכרה במרקם היחסים העדין והמורכב הקיים בין מרצה לסטודנטים ובין סטודנטים לבין עצמם, ובעקבות
דו"ח מבקר המדינה63
(ג) לשנת2012
1,
.עלה הצורך להסדרת יחסי מרות אלו
על כן פעלה התאחדות
הסטו דנטים עם המועצה להשכלה גבוהה ומשרד המשפטים, לגיבוש תקנות ייעודיות למניעת הטרדה מינית
במוסדות להשכלה גבוהה. תקנות אלו תוקנו בחקיקה משנית ב-
2014
, וייצרו מציאות שבה למוסדות אחריות
חדשה כלפי ציבור הסטודנטים והסגל. אחריות אשר כללה לראשונה גם חובת דיווח שנתית לר גולטור האמון על
.המוסד, לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת
על אף ההסדרה בחוק, ממצאי סקר הסטודנט2
2017
מראים כי83%
ממי שדיווחו על הטרדה מינית
כלשהי במהלך לימודיהם/ן בחרו שלא לפנות לגורם הממונה על הטרדות מיניות במוסד ,. יתרה מזאת
רק17%
מקרב הפונים/ות דיווחו כי חשו שפנייתם/ן טופלה כראוי, לעומת83%
שטענו כי תלונתם/ן טויחה, לא
טופלה כלל או גררה התנכלות (ראו גרף9
). נתונים אלה מעידים כי הסטודנטים והסטודנטיות אינם חשים
.בטוחים בקמפוסים ומביעים חוסר אמון חריף במערכת האקדמית
1 טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות (
2012
.)דו"
ח מבקר המדינה63ג '
לשנת2012
.
2 סק( ר הסטודנט2017
), התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראלwww.nuis.co.il
לצד אלה, עולה מדיווחי החובה של המוסדות לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, תמונה קשה לגבי יישום
התקנות .הלכה למעשה ולגבי אופן הטיפול בהטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה עיקר הלקונות באות
:לידי ביטוי בתחומים הבאים
1
.
הרכב בית הדין האמון על הכרעת הדין המשמעתי במוסדות:
בתי הדין מורכבים מחברי סגל אקדמי בכיר
שלא נדרשים בהכשרה ייעודית בתחום ההטרדות המיניות, ונדרשים לא פעם להכריע גבי עמיתיהם-
הנילונים
-
מהסגל האקדמי. נציין כי במוסדות רבים בית הדין כלל איננו מתכנס וההכרעה נמצאת בידיו של נשיא המוסד
.בלבד
2
.
ה:יעדר שקיפות בבתי הדין במוסדות
לא קיימת כל חובת שקיפות לגבי פסקי הדין, הענישה, או שיתוף
המידע בין המוסדות לגבי נילון או מרצה שהורשע בדין משמעתי בדבר הטרדה מינית. חוסר השקיפות מוביל
לא אחת לענישה מקלה ולהעסקתם החוזרת של מרצים במוסדות אחרים, ללא ידיע ת הנהלת המוסד וציבור
.הסטודנטים והסטודנטיות
הדבר מגביר את חוסר האמון של הסטודנטים/ות
במערכת, בהליך הבירור
.ובאפקטיביות שלו
3
.
:מחסור בליווי של גורם מקצועי מוסמך
כיום אין מעטפת תמיכה וסיוע סדורה ומחייבת למתלונן/ת
.במוסדות, כגון אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש
יצ וין כי הנציבות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה
גבוהה אינן אמונות על מתן תמיכה מקצועית למתלונן/ת ומינוין כנציבות, נוסף על תפקידן המוסדי, אינו
.משופה בשכר
4
.
היעדר אכיפת החוק במוסדות להשכלה גבוהה : על אף חובת הדיווח בחוק לוועדה לקידום מעמד האישה
ולרגולטור, אי .ן כל סנקציה או רגולציה פעילה כנגד המוסדות אשר אינם מקיימים את החוק בצורה מלאה
עד כה, בשם עקרון החופש האקדמי ועל אף ביקורת חריפה של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לביקורת
.המדינה, לא התערבה המל"ג כרגולטור באכיפת התקנות הנ"ל במוסדות להשכלה גבוהה ונוצר מצב שבו
המוסדות חופשיים לבחור על פי ראות עיניהם כיצד לנהוג בעניין בתוך המוסד, ללא כל אחידות או קווים מנחים
.משותפים
כיצד קידמה התאחדות הסטודנטים/
ות
?את הנושא
ההתאחדות פעלה רבות למניעת הטרדות מיניות בשנים האחרונות, בשיתוף עם הוועדה לקידום מעמד האישה
ואגודות הסטודנטים במוסדות. בין היתר פעלה בתחום החקיקה ובשיפור אופן הדיווח והליווי המקצועי בקרב
אגודות הסטודנטים המקומיות. ב-
2018
יזמה והובילה התאחדות הסטודנטים את הפ
ורום הבין-
מוסדי למניעת
הטרדות מיניות בקמפוסים, ובו לקחו חלק הממונות למניעת הטרדה מינית בקמפוסים ואגודות הסטודנטים
המקומיות. הפורום מיפה את כלל הבעיות הן מתוך ראיית הסגל והן מתוך עמדת הסטודנט/ית וגיבש מסמך
המלצות משותף. המלצות אלו כוללות שינויים בסמכות הנצי בות במוסדות, יצירת גוף נציבות ושינוי הרכב בתי
הדין ומבניהם. יישומן של ההמלצות יעניק מענה ללקונות לעיל, יגביר את תחושת הביטחון האישי בקמפוסים
.ויצמצם את תופעת ההטרדות המיניות
אנו מאמינים/ות
כי לסטודנטים ולסטודנטיות הבאים בשערי הקמפוס מגיעה הזכות
הבסיסית לה ,רגיש בטוחים ומוגנים. על האקדמיה, המושתתת על ערכי כבוד האדם
להוקיע מכל וכל תופעות פסולות אלה ולהבטיח סביבה בטוחה ומכבדת לכל באיה.
?מה הם הפתרונות הנדרשים
לאור האמור לעיל ובעקבות המלצות הפורום, אנו קוראים לממשלה לתקן את תקנות העזר לחוק למניעת
הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה
או לחילופין לחוקק חוק למניעת הטרדות מיניות במוסדות להשכלה
גבוהה באופן ייחודי :, כך שיכללו את התיקונים הבאים
1
.
הרחבת תפקיד הנציבה למניעת ה :טרדות מיניות לגוף נציבות ,הרחבת תפקיד הנציבה לגוף נציבות
אשר יכלול
את הנציבה, אנשי מקצוע מתחומי הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית ונציג
ת
סטודנטים/ות . גוף
זה יוכל לספק מענה ותמיכה ככל הנדרש במסגרת ההליך המשמעתי. כל עובדי גוף הנציבות המוסדי יחויבו
בהכשרה בת18
.שעות לפחות, שיעביר ארגון מומחה במניעת הטרדה מינית ובקיא בחוק
2
.
הרחבה ומדרוג ההכשרה לצוות הנציבות ,: ההכשרה תחויב בעדכוני תוכן מדי שנה בהתאם לתיקוני חוק
.פסיקות בית המשפט ועדכונים אחרים בתחום. זאת כדי להבטיח הכשרה עדכנית, מתפתחת ורלוונטית
,כיום
אין גוף אח .ד האחראי על ההכשרה הנ"ל ומותאם באופן מדוייק להשכלה הגבוהה
כמו כן, הנציבות עוברות
.הכשרה בכניסה לתפקידן אך בעינינו, נדרשת הכשרה ורענון מידי שנה
3
.
:כינוס ערכאה משפטית אזורית וחיצונית למוסדות
ערכאה זו תשמש כערכאה עליונה ומחייבת מקצועית
לבתי הדין המוסדיים. ערכא .ה זו תפקיע את היכולת של המוסדות להכריע בעניין באופן שאינו אובייקטיבי
בראש בית הדין האזורי-
חיצוני יעמוד שופט בדימוס, מומחה בתחום ההטרדות המיניות. חברים נוספים בבית
הדין יהיו נציג סטודנטים, נציג סגל בכיר ממוסד ומדיסציפלינה שהנילון אינו משתייך אליהם, נציג סג ל אקדמי
זוטר ונציג סגל מנהלי. לערכאה האזורית יהיה מעמד ביקורתי והיא תחויב לדגום מהמוסדות את מהות התלונות
.ואת אופני הטיפול בהם
4
.
הכפפת גוף הנציבות
, ההכשרה ה וה :ערכאה המשפטית לגורם ממשלתי מקצועי סמכותם המקצועית
ומעמדם של גופים אלו בכלל המוסדות האקדמיים יהיו כ פופים למשרד המשפטים
או כל גוף אחר ממשלתי
מוסכם , בדומה למעמדם של חשבים במשרדי הממשלה. זאת כדי להבטיח את חלקם במרקם הייחודי של
המוסד האקדמי, את עצמאותם המקצועית ואת יכולתם לטפל ללא משוא פנים בהליך בירור התלונה ובהליך
המשמעתי מול הנילון, ללא חשש מניגוד ענייני .ם של הנהלת או נשיאות המוסד
מבלי לפגוע מהנאמר לעיל והתהליך הרחב הנדרש , חשוב לציין שכבר עכשיו ניתן לעשות צעדים שישפרו
:את אופן הטיפול במניעת ההטרדות המיניות באקדמיה
1
.
הקמת בתי דין פנימיים–
מוסדות בהם לא קיים בית דין וההכרעה נמצאת בידי הנשיא בלבד, ראוי
להקים בית דין בהקדם האפשרי. מומלץ כי בית הדין יכיל: נציג
י
סגל אקדמי, נציג
י סגל מנהלי ,
נציג
י
סטודנטים/ות
.ונציגי ציבור
2
.
דיווח על הרכב בתי הדין–
כיום אין בידנו המידע על הרכב בתי הדין במוסדות השונים. אנו מבקשים
כי כבר בדיווח הקרוב לועדה בעבור שנת תש"פ, יתווסף
סעיף שמבקש מהמוסדות לפרט את הרכב
הנציגים/ות
ב.בית הדין המוסדי
3
.
קידום תהליכי שקיפות בין מוסדות –
יצירת שקיפות בדבר נילונים שהורשעו בעבירות במוסד
האקדמי ובמוסדות אקדמיים מקבילים .
4
.
הרחבת ההכשרות–
כיום, הנציבות נדרשות להכשרה בכניסה לתפקידן. בפועל יש מי שנמצאות
בתפקיד מס' שנים ולא עוברות הכשרה נוספת . כבר עכשיו ניתן ורצוי לאתר מוסדות אלה ולבצע
.הכשרות מעודכנות נוספות
5
.
דיון עומק על שכר הנציבות והקצאת משאבים לביצוע התפקיד –
כיום, הנציבות אינן מקבלות
תוספת שכר על תפקידן כנציבות המוסד אלא מבצעות תפקיד זה בנוסף .על תפקידן ובהתנדבות
מצד אחד, עליהן להיות אובייקטיביות ולבצע את תפקידן ללא "אינטרס" אך מנגד, בכדי לבצע כל
תפקיד באופן רציני ומעמיק יש להקדיש זו זמן ומשאבים. בנוסף, לעיתים אין בידי הנציבה תקציב איתו
היא יכולה לפתח ולהרחיב את הפעילות סביב הנושא במוסד. יש לדו ן בנושא זה בהרחבה ולגבש לו
.המלצות ופתרונות מותאמים
,בברכה
יולי הלל
סיו"ר ההתאחדות