החלטות ועדה
סימוכין: 2020-212214
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת החינוך, התרבות והספורט
בעקבות הצעה לסדר היום
הכנסת העשרים ושלושה ו' באב התש"ף
מושב ראשון 27 ביולי 2020
בנושא: ההקלות בבגרות בעברית (גריעת חומר לימוד, זכות למבחן מותאם) – רק לחילונים (ולא למבחנים הייעודים לחרדים)
של חבר הכנסת יעקב מרגי
מליאת הכנסת החליטה בישיבתה מיום ט"ז בתמוז התש"ף, (8/07/2020) להעביר לוועדת החינוך, התרבות והספורט את ההצעה הנ"ל.
ביום ו' באב, התש"ף (27/7/2020) קיימה הוועדה, בראשות ח"כ רם שפע, יו"ר הוועדה, דיון בנדון.
ברבים מבתי הספר במגזר החרדי לא מתקיימות בחינות בגרות. קיום בחינות בגרות במגזר החרדי אינו מובן מאליו. בבתי ספר אלה המדינה צריכה לעודד קיום בחינות. יש בתי ספר במגזר החרדי שמוכנים שיתקיימו בהם בחינות בגרות, אך כדי למנוע מהתלמידים מעבר להשכלה הגבוהה, הם לא נותנים לתלמידים את תעודת הבגרות אלא, תעודת מעבר בלבד.
יש בחינות בגרות שונות למגזרי החינוך השונים. בחינוך הכללי, מנהל תחום הדעת (המפמ"ר) קובע את תוכנית הלימודים ואת הבחינה. בחינוך החרדי, מנהל תחום הדעת קובע את תוכנית הלימודים ואדם אחר את הבחינה. הוועדה לא הצליחה להבין מי הגורם המוסמך לאשר את תוכן הבחינה במחוז החרדי.
השנה, עקב הקורונה, בגלל שהתלמידים לא הספיקו ללמוד את כל החומר, משרד החינוך שינה את בחינות הבגרות: ניתן מיקוד למבחנים, כן ניתנו הקלות שונות למגזרים שונים, בהתאם לצרכים ורצונות האוכלוסיות השונות. כך נוצרו הקלות שונות לחינוך הממלכתי, בעת שתלמידי המחוז החרדי לא זכו להן.
בבחינה בעברית היה הבדל בטקסטים בין הבחינות למגזר הכללי והמגזר החרדי. אך, לטענת משרד החינוך, דרגת הקושי של הבחינות, הייתה זהה. הציון הממוצע של שני המגזרים היה זהה. לדעת המשרד זו הוכחה שדרגת הקושי של המבחנים הייתה זהה.
הוועדה שמעה מפי מומחים שהשנה, ובשנים עברו, בחינת הבגרות בעברית במגזר החרדי הייתה קשה יותר מהבחינה במגזר הכללי. יש תחושה שמשרד החינוך ניסה להקשות על תלמידי החינוך החרדי: לחינוך הכללי ניתנו יותר הקלות, רוב הטקסטים נגעו ליהדות ודרשו ידע מוקדם – הדבר הקשה על התלמידים. ההוכחה שממוצע הציונים היה זהה, לא מוכיחה את זהות קושי המבחן.
בתחילה, אמר משרד החינוך כי, מלכתחילה, בחינת הבגרות של המגזר החרדי הייתה קלה יותר לכן לא היה מקום להקלות נוספות. בהמשך הדיון, המשרד שינה את תשובתו וטען שהבחינות היו זהות בדרגת הקושי. כמו כן, לא השיב המשרד לשאלות נוספות שהועלו ע"י הוועדה.
בתום הישיבה הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לחבר הכנסת המציע ולמשתתפים בישיבה.
הוועדה דורשת שיווין בבחינות הבגרות לכל תלמידי ישראל, ללא הבדל בין המגזרים.
תעודת הבגרות צריכה להיות שוויונית לכל התלמידים, כי היא מהווה כרטיס כניסה לעתיד, למשל, להשכלה הגבוהה.
הוועדה דורשת, שבכל המגזרים, המפמ"ר של המקצוע, הוא שיכתוב את תכנית הלימודים ואת בחינת הבגרות.
הוועדה דורשת ממשרד החינוך לתת פקטור משמעותי לתלמידי החינוך החרדי, בשל רמת הקושי ואי מתן ההקלות, בהשוואה לבחינה שנערכה לתלמידי החינוך הממלכתי.
הוועדה דורשת כי גורם מקצועי וניטרלי יערוך השוואה בין בחינות הבגרות בשני המגזרים, ויוודא כי לא יהיה הבדל גדול ביניהם.
הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לבצע השוואה בין מבחני הבגרות בשני המגזרים בחמש השנים האחרונות, כדי לבדוק האם רמת הקושי ביניהם הייתה שווה.
הוועדה תמהה על תשובות משרד החינוך. נוכח הדברים שהושמעו בישיבה, הוועדה ציפתה שהמשרד יבדוק אותם, וישיב לה עליהם, תוך זמן נתון. אך, לאכזבתה, המשרד כלל לא היה מוכן לבדוק אותן.
הוועדה קובעת שיש בעיה עמוקה באופן שמשרד החינוך מתייחס לנושא. המשרד מתעלם מהעובדה שיש שוני בין האוכלוסיות ובין המבחנים. תשובת המשרד לפיה התקבל ממוצע ציון דומה בשני המבחנים ובכך ישנה ערובה לשוויון בין הנבחנים, היא טעות בסיסית ואינה מקובלת על הוועדה.
הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ח' באב התש"ף
29 ביולי 2020