חומר רקע

הכנסת הכנסת העשרים-וחמש מושב שלישי 'פרוטוקול מס109 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום( שלישי, ז' בטבת התשפ"ה07 בינואר2025 ), שעה13:30 סדר היום: בחינת אופן החישוב וגובה האגרות להעסקת עובדים זרים :נכחו חברי הוועדה : אליהו רביבו– היו"ר חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר מוזמנים : רבקה לפינר – סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר רום בר-אב –רפרנט תעסוקה באג"ת, משרד האוצר עדן ביטקובר –יועץ למנכ"ל, משרד האוצר מיכל ארן –מנהלת אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון דניאל איטח –מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה אורי יצחקי – ,מרכז תחום אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה משה נקש –מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע –לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מאיר דוד –מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, משרד העבודה מיראל חוראני – מנהלת תחום פ"א עבודה סוציאלית, משרד הרווחה והביטחון החברתי אריאל פייגלין –כלכלן בכיר תכנון תקצוב תמחור, משרד הבריאות רקפת לוי –סמנכ"לית מינהל חווית התייר, משרד התיירות נטע בן ישי –מנהלת תחום תכניות עבודה, משרד התיירות רעות אודם –מנהלת תחום הכשרה מקצועית, משרד התיירות ד"ר אסף לוי –משרד החקלאות וביטחון המזון יאיר אלבין –מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה עופר אליישר –מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אורי דורמן –מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל יעקב מוסקוביץ – יו"ר הוועדה לעובדים זרים ,התאחדות חקלאי ישראל סלומון יוספוב –מנכ"ל, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין לירן אביטן –מנהל רגולציה, איגוד לשכות המסחר אלישע יפרח –מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר יקיר ליסיצקי –יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות, איגוד המסעדות הברים ובתי הקפה אילן זגדון –מייסד, פורום המסעדות סיון דטאוקר –מנכ"ית ל , התאחדות המלונות יובל חמו –ראש מטה, התאחדות המלונות אביה מגן –מנכ"לית רשת פתאל, התאחדות המלונות שמעון לוי –סמנכ"ל משאבי אנוש פתאל, התאחדות המלונות מיכל וקסמן חילי– ,ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש התאחדות התעשיינים ארנון וולוסקי –מנכ"ל, ארגון הגג של המסעדות האתניות בישראל ורוניקה רוזנברג –מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל ויויאן בן עמי –חבר ת ועד מנהל, עמותת דף חדש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 2 אייל מוסט –עמותת דף חדש אבירם אלון – מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים נחי כץ – מנכ"ל, קדם- האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל גולן אלבוגן –סמנכ״ל כוח אדם, קבלני כוח אדם להעסקת עובדים זרים בענף הבניין אפרים בנוב –מנכ"ל, התאחדות המלאכה והתעשייה רון מלוקה –בעלים ומנכל חב' ניר קטיף בע"מ יפתח בן דוד –חקלאי מהערבה יוני דמרי –מנהל אגף חקלאות, תנועת המושבים, ומנכ"ל מבט, עובדים זרים לחקלאות :ייעוץ משפטי איילת וולברג מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום :פרלמנטרי מוריה אביגד רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי- דיוקים .והשמטות הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 3 בחינת אופן החישוב וגובה האגרות להעסקת עובדים זרים :היו"ר אליהו רביבו צהריים טובים ו ברוכים הבאים. כמנהגנו ,ל פני ש נ גע בנושא הדיון נזכור ו נזכיר שגם בחלוף459 ימים מאז הטבח הנורא אנחנו זוכרים בכל רגע ורגע במחשבותינו ו ב תפילתנו את100 בני הערובה ה נמצאים עמוק במרתפי החמאס- .דאע"ש ינ שא תפילה ש םה יו שבו במהרה כולם לארץ. לאורך ה שנה וחצי האחרונות ,כמעט כשאני אומר"כולם" אני מתכוון לכולם, לא בחלקים .ינ שא תפילה ש יהיו הברכה והעוז ל מקבלי ההחלטות לשמו ר על העיקרון הזה ולא חלילה ליפול שוב למלכודת שבה חלק – ש אפילו את מצבם אנחנו לא יודעים– ישוחררו ועל חשבון זה הש א ר שיישארו, ייכנסו עמוק יותר ל מרת פי החמאס- .דאע"ש זוהי עמדתי ,כאמור, אז מ ש המציאות ההזויה הזאת נכפתה עלינו .ככל שעובר הזמן אני דבק בה יותר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא"בחינת אופן החישוב וגובה האגרות להעסקת עובדים זרים ."מבחינתי, זו אחת הישיבות החשובות ביותר שאנחנו מקיימים בעניינם . יחד עם זאת , אם לא כל רצף ה דיונים המתמשכים והסיורים שקיימנו לאורך השנתיים האחרונות במגוון ה רחב של הענפים ,לא היינו יכולים להגיע לדיון כזה ו עם ה עומק שאיתו אנחנו מגיעים עכשיו. לקראת הישיבה היום פנתה הוועדה למשרדי הממשלה הרלוונטיים בבקשה להציג את עמדתם לעניין גובה האגרות, אני הוספתי "אופן הגבייה וחלוקת התשלומים." לאורך השנתיים שאני בתפקיד אמרתי שו ב ושוב ש עמד תי היא שאם יש מכסות בענף מסוים אז י לא צריך שיהיו גם אגרות ו מיד אני אג ע בסי בה ל .כך עצם גביית המכסה נעשית לאחר בחינה מקצועית וארוכה של מצב התעסוקה הישראלית בכל ענף במשק .בראש ובראשונה, כחברה עלינו לתעדף העסקת עובדים ישראלים, זה ברור, לאחר שלא צלחו הנ י סיונות לגיוס כוח אדם מקומי ניתן לאשר הבאת עובדים זרים, תוך הפעלת כלים רגולטוריים המ אד וו ים ש ל מעסיק הבודד אין העדפה של עובדים זרים על פני עובדים ישראלי ים. גם לעניין בחינת העסקה בקדימות ל עובדים ישראלי םי צריכה, לגישת הוועדה ,להיות מוקמת בחינ ה עם מנגנון שקובע מהם התהליכים ש ל ה ע ענף והמשק לעבור כדי לברר ולהגיע לחקר האמת, האם לאותו ענף או תת-ענף יש זמינות של ידיים ישראליות ,ולא כל פעם בניסוי וטעייה, בפינג-פונג, בהאשמות בין נציג משרד אחד לנציג משרד אחר, מנסים עוד דרך ויוצאים לעוד ניסיון כדי לבדוק אם באמת מיצינו את כלל פוטנציאל איתור והשמת העסקת עובדים ישראלי י ם לאותו ענף. בהשוואה לעובד הישראלי, ועוד לפני האגרות, ההיטלים והמכסות, העובד הזר יקר יותר למעסיק היות ומוטלות על המעסיק חובות רבות, כגון תשלום על מגורים נאותים, שירותי בריאות והוצאות נלוות. בבואנו לדון בנושא האגרות עלינו לבחון את המציאות התעסוקתית מאז ה-7 באוקטובר2023 , בעקבות המלחמה ואיסור כניסתם של העובדים הפלסטיני ים , שנגרעו בבת .אחת מדובר בלא פחות מ- 80,000 עובדים ה מוצ רים רק בענף הבניין , 20,000 בחקלאות , 16,000 בתעשייה , 2,300 במלונאות , 2,000 במסעדות, 1,000 במוסדות סיעוד ועוד. המחסור שהיה קיים עוד קודם הלך והחמיר. חשוב שני קח בחשבון שכשאני אומר"לפחות" זה מכיוון שברוב רובם של הענפים ע הו סקו גם שב"חים וגם מסתננים מהגרי עבודה שהם לא היו ב- capacity המוצ ה ר של אותם מעסיקים, ולאחר עבודה מאומצת מאוד, גם אם לא מספיקה ,של מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין ,המון כאלה יצאו, בעיקר מ רצון, ולכן הם נגר ע ו ממצבת כוח האדם אבל היא כזו שלא דווחה באף מקום. בדיון היום אני מבקש לשמוע מנציגי המשרדים הממשלתיים השונים את עמדת משרד ם לאופן חיוב האגרות וגובה האגרות מהענפים שנמצאים בתחום אחריותם. לאחר מכן נשמע את העבודה שנעשתה במשרד האוצר בשבועות האחרונים, מאז פ ניית הוועדה ו קביעת הדיון . אנחנו לא נרד לרזולוציה של כל ענף הואיל ו בפי בשורה. התחייבתי בפניכם לאחרונה שאני לא מתכוון להרפות מכך ואני מעדכן אתכם שבחודשיים האחרונים לערך , קיימתי פגישות רבות עם האוצר מחוץ לאולם הדיונים על מנת להגיע ל מציאת הנוסחאות וההגעה להכרה שאין מנוס מ בחינה מחודשת של הנושא ,אנחנו אוחזים היום בסיטואציה שבה יש הבשלה גם מבחינת כלל הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר לבחון כל ענף וענף, תת-ענף ותת- ,ענף לאשורו. לאור כך, בסקירה שאנחנו נקבל אני לא אבקש לרדת לרזולוציות האלה , גם בשם ההוגנות וגם כדי שהתהליך הבריא שהתחלנו, גם אם באיחור רב של המון המון שנים , עוד טרם כניסתי לתפקיד, הוא תהליך שבסוף גם יצליח . ש לא רק נ שמיע קולות נכונים, אנחנו צריכים גם להביא הישגים נכונים. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 4 בנוסף, בעקבות פנייתי לשר האוצר והדיונים שקיימה הוועדה בנושא גביית האגרות על העובדים הזרים לפי מפתח חודשי, באופן יחסי ולא על פי תחשיב וחיוב שנתי קלנדרי מראש, קיבלתי תשובה ממשרד האוצר שאין למשרד כל התנגדות לשינוי מנגנון מועדי התשלום, כל עוד אין שינוי בהכנסות המדינה בתוך אותה שנת תקציב .זה טוב, זה אפילו מעולה, אבל זה לא מספיק. מאוחר יותר אני גם א גע בזה. אני מעדכן אתכם שבפגישתי האחרונה עם שר הפנים, שהוא גם שחקן במגרש – זאת העובדה , גם אם בעל כורחו וגם אם מכדררים אליו את הכ דור הלוהט הזה – הוא גם לא הביע התנגדות כלשהי לפתיח ת בחינה ובנייה מחדש של גובה החיוב ,בחינת ובחירת מנגנון שונה, חדש ומותאם לכל ענף וענף לגביית התשלומים. אבקש לשמוע גם על הנושא הזה בהרחבה ממשרד האוצר. הרי לא יעלה על הדעת שתאגיד או מעסיק יביא עובד זר בחודש ספטמבר אך י שלם אגרות, גם ע ם חלקיות, כאילו אותו עובד אצלו מינואר. המצב גרוע מכך בענף הבניין, כידוע. לפחות אגרת הבקשה נגבית על פי היקף ה- capacity הפוטנציאלי של העסקת העובדים באותו תאגיד. למי שנמצא פה ולא מגיע מתחום הבנייה אני מעדכן – ש תנוח דעתכם, עם כמה שאתם סובלים, זה הרבה פחות– ב ענף הבניין , אם נפתח תאגיד חדש, המינימום שלו לצורך העניין ע ו מד על350 עובדים, הוא ביקש להזמין בתור התחלה80 עובדים, ביוני, הוא נדרש לשלם1,000 שקלים על כל עובד כאילו ה זמין בינואר350 עובדים . שמעתם מה אני אומר ?במקום לשלם עם מנ גנון סביר, שי יקח בחשבון את החודש שבו הוגשה ה בקשה ואת הכמות ש לגביה הוגשה הבקשה, מבקשים ממנו כאילו הזמין וקיבל בינואר, לא80 עובדים, כמו שהוא הזמין, אלא350 עובדים, כמו שהיה לו פוטנציאל להזמין .משכך ,תאגידים רבים ,בוודאי החדשים , העדיפו לא למשוך עובדים . תנסו להריץ איזושהי מטריצה שמספרת לנו כמה עובדים בענף הבניין היו מגיעים לארץ והעדיפו לא להביא אותם אם כל תאגיד ויתר רק על50 עובדים, רק על חצי שנה. ואז נשאל את עצמנו איך זה משליך על יוקר המחיה ואיך ענפים שלמים תקועים. את ה אגרה השנתית יש לחלק כאמור לתשלום ח ודשי ,או לכל הפחות רבעוני ,או לכל הפחות, אם זה בחציון השני של השנה, שבשנה שלאחר מכן יהיה פטור. כמו רכב חדש ש מגיע לארץ ולא ניגש לעשות טסט בשנתיים הראשונות כ י סבירות הדעת להניח שהרכב עדיין תקין ,גם אז הרגולציה תפתור את המעסיק בהגשת בקשה שתבחן את הצדקת הישארו תו אם הוא נמצא כמה חודשים בארץ . כך המדינה תחסוך לעצמה עבודה והמעסיק יחסוך לעצמו טרטור ובעיקר כסף. ההכנסות מה אגרות מממנות את א וצ ה ות המדינה השונות, אנחנו מיד נצלול לזה. טיפול בנושא חוץ, בדיקת הבקשה לה באת העובדים, פיקוח על העסקה , אכיפה על זכויות העובדים .הגב יה היום לא מצדיקה את גובה האגרות ,וזאת ביחס להוצאות הממשלה עבור ה באת העובדים עם כל השלבים שפירטתי קודם . אני מעדכן אתכם שזוהי גם עמדת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ו אני שולח לו מכאן את תודותיי שהוא רואה איתי עין בעין את הלקונה הזאת ו הוא העלה את עמדתו על הכתב במכתב לוועדה ב התכנס ות ה ,האחרונה ב- 18 בדצמבר2024 . אז אנחנו נצטרך ללמוד אם המדינה גובה מהמעסיקים מס כדי לייצר מקור תקציבי לפעילות אחרת של המשק, או שהמדינה מבקשת לגבות אגרה כדי לש פו ת על ההוצאות שלה בגין כל מערך העובדים הזרים, מרגע הגשת הבקש ה, דרך האיתור ועד האכיפה בעניינו ,או שלמדינה יש, או לכל הפחות היה, אינטרס לגרום לאינסנטיב שלילי למעסיקים בהעסקת עובדים זרים וזאת כדי לתעדף עובדים ישראל ים י . זה לא יכול להיות משהו אחר משלושת האפשרויות שהעליתי כרגע .אנחנו נרצה ללמוד את העיקרון ,לקבל הבהרה עקר ונית, אבל אני גם מודיע שבכוונתי לא לנבור בזה, כפי שהוועדה נוהגת בנושאים אחרים , וזאת מתוך הקרדיט שהוועד ה נותנת לגורמים הרלוונטיים שאית ם ה יא עמלה בשביל לתקן את הקלקול הזה. אנחנו נתחיל עם נציגי משרד י הכלכלה, הבינוי והשיכון, החקלאות והביטחון התזונתי, התיירות, התחבורה והבטיחות בדרכים, הרווחה והבריאות ,נציג-נציג בתור .ו אני מבקש ש תציגו לוועדה באופן ממוקד את עמדת משרדכם , מהו התשלום ה נדרש לשלם לכל ענף הקשור למשרדכם, אם יש הבדל בין ענף לתת- ענף תציינו אותו, וכשאני אומר"תשלום" זה כי יש כל מיני טרמינולוגיות לאופן הצגת הדרישה. בסוף, אתם כ מעסיקים מוציאים כסף מהבנק, אם זו"אגרת בקשה" או"אגרה שנתית" או""מס א ו"היטל," זה לא מעניין, בסוף אתם מוציאים כסף. אחרי זה אני מבקש ,וכאמור באופן ממוקד ולא חוזר על עצמו ,מכל נציג ונציג של כל משרד לציין את כל האירוע ה תשלומי לענפים שאתם אחר אי ים עליהם .אני מבקש ש תפרטו כמה עובדים ישראלי י ם יש בענף, האם הורדת ה אגרה תפגע בהעסקת ישראלי םי ואם המשרד שלכם מעורב בתהליכים ליצירת תשתית להכשרת עובדים ישראלי י ם בעתיד ,כי אני מצפה שכל משרד יהיה מעורב גם בתהליכים כאלה: לפנות לבתי ספר טכנולוגיים, לפנו ת למכללות להכשרות, לקדם וכן הלאה. זה לא תקף ב כ ל ה מקצועות, לצורך העניין הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 5 שטיפת כלים במסעדה אין מה להכשיר, יש אוכלוסייה שמעוניינת לעסוק בכך, צריך לעשות את הכול לזמן אותה ,לאפשר לה ולשד ל אותה להשתלב בתחום. אין? להתקדם הלאה. כפי שאתם יודעים ,גישתי לאורך כל השנ תיים האלה היא שכשמדינה מגיע ה למצב שבו היא מעסיקה עובדים זרים היא יכולה, צריכה וחייבת להשתבח במציאות הזאת. זאת לא בושה. זאת לא בושה כי זה אומר שאנחנו מדינה עם כלכלה חזקה ,עם אריכות ימים ושנים של האוכלוסייה שלה , שהאוכלוסייה שלה פונה יותר לאקדמיה ,זה משתקף באחוז י האבטלה הנמוכים. השאלה של מדינה שמגיע ה למצב שבו היא צריכה להעסיק עובדים זרים היא איך היא עושה את זה נכון, תוך כדי גם מוודא ת שהעובד הזר עוסק אך ורק בתחום שאליו הוא הגיע ונמצא אך ורק בתקופה שב ה המדינה הזמינה אותו . אז זה לא זר להגיד"עובדים זרים" ו אל תפלו מהרגליים אם אני אגיד שצריכי ם עובדים זרים לעוד ענפים ש עוד לא פתחתי עליהם דיון בכלל .זאת לא בושה שמשק בית ישראלי יוכל להסתייע בעובדת זרה דרך חברה קבלנית, מסודרת , ל שלם כדין את כל התשלומים הנדרשים ולקבל גם סיוע כזה ,כל עוד אין בנמצא כוח אדם מקומי שעוסק בכ ך. הבאתי את זה כדוגמה, זו דוגמה אחת שאני עובד עליה עם נציגי משרד האוצר אבל היא לא היחידה. משרד הכלכלה., בבקשה :יאיר אלבין שלום , כבוד יושב- ,הראש, יאיר אלבין מנהל אגף בכיר מסחר ושירותים ב משרד. כפי שגם ה ועבר באיגרת ל יושב-ה ראש לבקשתכם לקראת הישיבה זו ה, עמדת המשרד ו השר הינה שאין צורך כלל באגרות. העתיד הכלכלי ,של ישראל כמו שציינת, בנוי על כך שהאוכלוסייה ה ישראלית תלך ו תהיה עם אחוזים יותר ויותר גבוהים במקצועות בפריון גבוה וכדי למלא את החסר במקצועות בפריון נמוך, בעובדים לא מיומני ם ב או מיומנויות בסיסיות, יש צורך להגדיל עשרות מונים את מספר העובדים הזרים שנכנסים לישראל ו שעובדים בישראל בכלל ענפי המשק. הערכה שאנחנו הצגנו כבר בעבר מ ראה שתוספת עובד זר מכניסה לתוצר כ- 250,000 ש"ח בשנה ומייצר ת למדינה הכנסות של לפחות50,000 ש"ח בשנה, הרבה מעבר לכל אגרה. לכן אין צורך באגרות האלה . אנחנו רואים ש האגרות משי ת ות עלויות על מעסיקים, בנוסף להלנה, בנוסף ל פיקדון, ב נוסף ל עלויות ה אחרות, בסופו של דבר יוצר ות תמריץ שלילי להב את עובדים זרים, בייחוד לעסקים קטנים ובינוניים. זה פוגע בתוצר, זה פוגע בתעסוקה ש ל ישראלים שיכולים להתקדם הלאה, משפיע לרעה כמובן גם בסופו של דבר על ה מחיר לצרכן, /ו או באיכות ומגוון המוצרים והשירותים שמוצעים לצרכן הישראלי , וגורם לעלייה ביוקר המחיה. לכן אנחנו חושבים שהאגרות אינן נדרשות. :היו"ר אליהו רביבו אני מניח שזו עמדה שנשמע מכל דובר ש י דבר כאן, אני מצטער אבל זה לא מה ששאלתי. יש לכם איזושהי נטייה להכין איזשהו טקסט ו להגיע איתו במנותק ממה ש שואלים אתכם .שאלתי כמה שאלות ואני מבקש התייחסות לשאלות, התייחסות אחראית, לא כמו התייחסות של שר כזה או אחר שמתעופף לו בעולם ו מספר סיפורים ש הוא מביא מאות- אלפי עובדים ולא הביא גר ב אחת של עובד. תנו לי נתון והתייחסות מלאה ל שאלות שלי. :יאיר אלבין .בסדר גמור אני מקווה ש אני לא אפספס ו אם כן אשמח לחזור. בסופו של דבר, אנחנו , משרד הכלכלה, מדברים על שלוש מכסות כרגע שמאושרות לעובדים זרים: תעשייה בסך 13,200 עובדים זרים, מסחר ושירותים6,400 עובדים זרים ו מסעדות2,000 .עובדים :היו"ר אליהו רביבו יאיר היקר, אני מאוד מאוד מעריך אותך, אני מתנצל ואני רוצה ש כל הדיון הזה יהיה קולח, אל תי קחו אותי לטיולים. :פעם שלישית זה לא מה שביקשתי. זה לא מה שביקשתי. אין ברירה, אתם תאלצו לענות רק על מה שאני שואל. תענה בבקשה על מה ששאלתי. :יאיר אלבין .בסדר גמור אני אגיד שהמספרים הללו אינם מספקים את הביקוש- - - הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 6 :היו"ר אליהו רביבו לא, לא. פעם רביעית. :יאיר אלבין בוא תמקד אותי בשאלות. :היו"ר אליהו רביבו אני חוזר . קחו בחשבון שאין ניסיון שני לבא בתור, פעם אחת אני שואל, פעם אחת תשובה ממוקדת . תציגו בבקשה לוועדה מהם התשלומים – אני לא רוצה להגדיר"אגרה " אלא תשלומים – שנאלצים לשלם המעסיקים שאתם הרפרנטים שלהם בגין העסקת עובדים זרים. מה התשלומים למדינה, אגרת בקשה, אגרת ,איתור היטל,הבאה אגרה שנתית וכן הלאה. :ויויאן בן עמי .יש לנו גרף עם כל הנתונים :היו"ר אליהו רביבו .את מייצגת את משרד הכלכלה? לא. אני שאלתי אותו, הוא בעל תפקיד בכיר חברים, בדרך כלל דיונים מתקיימים בנושא ספציפי שמיועד לענף ספציפי ומש כך גם המוזמנים הומוגני ים , היום הדיון הוא דיון שחולש על כלל המעסיקים במגזר הפרטי בהעסקת עובדים זרים והשאלות הן רלוונטיות לכל המשרדים. אז אני שואל נציג משרדי ולא אתכם, והוא גם אפילו לא רלוונטי לתחום שלכם. משרד הכלכלה רלוונטי בהעסקת עובדים , הוא מייצג את המעסיקים בתעשייה ובמסחר .זו השאלה הראשונה. השאלה השנייה : כמה ישראלים עובדים בענפים שמבקשים להעסיק עובדים זרים תחתיכם ,האם הורדת האגר ה תפגע בהעסקת הישראלים– אני מניח שהתשובה ידועה ו כולם יענו אותה אבל עדיין צריך להקשיב לכם – והאם המשרד שלכם מעורב בתהליכים להכשרת ידיים ישראליות, או בתהליך שלב ה לימודים התיכוניים , או הקמת מכללות מתמרצ ו ת שיכשירו העסקת עובדים לתחומים שתחת משרדכם? אלה ה שאלות. ש אלות מאוד פשוטות. :יאיר אלבין בעניין העלויות, העלויות דומות לכל הענפים מבחינת הקריטריונים השונים, גם תעשייה , גם מסח ר ו שירותים וגם ה מסעדות . אנחנו מדברים על אגרה שנתית המעודכנת ל- 2025 על סך8,290 שקלים, אגרת בקשה של390 שקלים. מבחינת הפיק דון , זה כ- 12.5% מהשכר של העובד ו ב הלנה יש גם את העלות הנדרשת שה.יא תלויה באזור :היו"ר אליהו רביבו 360 שקלים זה רלוונטי לענפים החדשים שפתחנו. לתעשייה, שלא מדובר בהקצאה חדשה, זה לא ענף חדש שפתחנו, המחיר הוא עדיין1,040 שקלים. :יאיר אלבין נכון. :היו"ר אליהו רביבו חשוב מאוד שנב היר את זה. אנחנו רוצים באיזש הו שלב ללמוד מה מרכיב את ה- 1,040 , האם הסכום הזה באמת משקף את ההוצאה בגין העבודה והאם באמת יש הצדקה לחדש את זה כל שנה .אז, נה יה, כבר אמרתי במקומ,כם זה כל שנה .אני מבקש שתפר ט ו בפניי: אלה התשלומים, זה חד-פעמי, זה חד-שנתי, זה רבעוני, אופן הגבייה הוא כזה , לפי עמדתנו המקצועית זה גבוה מדי, אנחנו מניחים שצריך להוריד את זה לסכום כזה או בכלל לא , הואיל ו גם אם זה עולה ""איקס למדינה היא משפ ה את עצמה ע"י העסקת העובדים הזרים ב- ""איקס פלוס ,""וואי" פלוס "זד ולגישתנו העסקת עובדים זרים אינה על חשבון עובדים ישראלים, הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 7 אלה הישר אלים ש עס קו אז ו היום בענפים אותם אנחנו מייצגים, אנחנו פותחים שמונה מכללות בשנת2025 להכשיר עובדים לעבוד בענפים האלה וה,אלה אבל באלה ו אלה אין טעם כי אלה לא מקצועות שדורשים הכשרה .זאת התשובה שאני מבקש מכם. זה הסטנסיל. :אילן זגדון 8,020 למסעדות. איך זה עלה ב- 200 ?שקלים בשבוע :היו"ר אליהו רביבו ?מישהו מבקש לענות או שאני אענה איך משהו הוכר כסכום אחד ו היום מופיע כסכום אחר? :משה נקש אני אתייחס לזה,. משה נקש רשות האוכלוסין וההגירה . כמו ש אדוני היושב-ראש אמר, בעקבות עליית המדד פורסמו הסכומים העדכניים החל מה- 01/01/2025 . פרסמנו את זה גם באתר שלנו, שלחנו את זה גם לוועדה, אז אפשר להעביר את זה ואפשר לעדכן את הסכומים. :היו"ר אליהו רביבו משרד הבינוי והשיכון., בבקשה :מיכל ארן צהריים טובים,, מיכל ארן אגף אסטרטגיה. אנחנו הוצאנו עמדה חתומה בידי השר, התייחסנו לנושא של אגרת בקשה, גם אגרה שנתית וגם דמי היתר. יש גם ערבויות שתאגידים נדרשים ל שים, ל זה לא התייחסנו במענה לך . אגרת בקשה בסך1,000 ש"ח, אגרה שנ תית בסך8,020 ודמי הי תר בסך13,620 ,לדעתי זה מעודכן. :קריאה לא, זה של 2024 . :היו"ר אליהו רביבו זה1,040 , זה8,290 וזה14,100 שקלים. :מיכל ארן בעמדה שהוצאנו, ו אני מאמינה גם ש פרוטוקול הדיון פורסם היום בבוקר, אני מצטרפת לאמירה הזאת שאנחנו חושבים שהאגרות מהוו ת חסם כרגע להבאת עובדים, בטח בתקופה הנוכחית אבל אולי גם באופן כללי. ה תקופה הנוכחית לימדה אותנו להסתכל מחדש על הכל. ה מענה שכבודו קיבל התייחס לשנה הקרובה, אני חו ת שב שאפשר ללמוד ממנה הרבה. :היו"ר אליהו רביבו .שהחלה :מיכל ארן שהחלה , 2025 .הבקשה הייתה לבטל את האגרות לענף הבניין ולאפשר כניסה של עובדים ללא . היה דיון במסגרת הוועדה, הוחלט בו לתמרץ את המסלול הבילטרלי אל מול המסלול הפרטי, אנחנו בסדר מאוד עם ההחלטה הזאת עקרונית, אנחנו מעריכים וחושבים שהמסלול הבילטרלי הוא ארוך ה טווח שלנו גם כ .ך הכוונה היא שבחצי שנה הראשונה המסלול הפרטי והמסלול הבילטרלי יהיו זהים, בביטול אגרות מוחלט, ו לאחר מכן, םא רוצים להחזיר את המסלול של האגרות, ל פרטי כרגיל. לגבי עבודה מסודרת של הפחתת ה אגרות במובן ארוך ה טווח של,ה התחלנו לעשות עבודה כזאת , עוד אין לי תוצ ר מדויק של מספר, יש גם עמדות ש אנחנו מקבלים עכשיו מהשטח כשאנחנו אוספים את הדבר הזה לאגף כלכלה אצלנו, אני מבינה שצפוי להיות גם דיון אצל רוה"מ בנושא, אנחנו נערכים אליו. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 8 עקרונית, כרגע ה עמדה היא שאנחנו חושבים שלא צריך אגרות– נגיד את זה כעמדה משרדית גם – בטח בענף שלנו . מנית קודם את העובדים הפלסטינים שנגרעו מענף, אני חושבת שכולם שמעו א ת ה דלתא המטורפת ש ה ענף שלנו חווה. 80,000 אל מול מספרים אחרים – אין מה להשוות. אנחנו רוצים לראות פה כוח עבודה נכנס ומת רץ מו, זה מאוד מאוד חשוב לנו. אני מאמינה שא נחנו נראה את זה גם בכניסות. ראינו בפרטי או בבילטרלי כניסות מ סוימות ואני מאמינה שהחל מה-1 בינואר אנחנו נתחיל לראות על יה י, כי זה קשור ל אגר ות והיווה שיקול משמעותי הרבה פעמים אצל חלק מהתאגידים אצלנו. לכן אנחנו חושבים שב תקופת החירום צריך לבטל את השיקול. לגבי שאלות נוספות שנגעו פה :בהחלט צריך להכשיר כוח עבודה ישראלי. אין לי את המספר המדויק , הוא נע בין200,000 עובדים בענף, פחות או יותר, בתקופה קבועה. העובדים הישראלי ים – זו לא מגמה שהולכת ומשתנה, לא בזמן חירום, לא בתוכניות תמרוץ, לא כשעושים את זה עבודה מועדפת, ואני לא מדברת על עבודות ש ד ורשות רישיון ישראלי-מקומי , אני מדברת על עבודות בנייה, עבודות רטובות, באפיקים האלה. אנחנו לא רואים על י יה של ישראלים בתוך התחום הזה. המגמה היא די עקבית ב משך עשור. בגלל זה אני חושבת שלא משנה מה שנעשה עכשיו– ו אנחנו נעשה פעולות כי אנחנו רוצים להגדיל את כוח ה עבודה ישראלי, לא נפסיק לנסות לעשות את הפעולה הזאת, אבל זה לא מה שי שנה עכשיו80,000 פלסטינים ש נגרעו מ הפול, או את הצורך שלנו בעוד כוח עבודה, ש כך או כך, עוד טרם ה-7 באוקטובר, היינו צריכים ובמחסור. לכן נעש ה את הפעילות אבל אנחנו יודעים שזה יעזור לנו בשוליים. אחת הפעולות שאתם עושים זה יציאה לאיזשהו מיזם משותף. עם תחילת2025 הוא מונע ו אנחנו הולכים להכשיר – כפיילוט בהתחלה– כ- 300 עובדים. הייחודיות של ההכשרה היא שיש ל ה השמה בקצה. זאת אומרת , זה לא לעשות הכשרה לעובדים ישראלי י ם ולסיים, אלא יש מעסיק בקצה שמחכה להם, קולט אותם ו עובד איתם. עשו כל מיני שינויים כדי לאפשר את זה גם ל תתי-ענפים אצלנו , היכ ן שאנחנו חושבים שיותר סביר שעובד ישראלי י עדיף להיכנס לעבודה. פח ות סביר בינינו שהוא ייכנס לעבוד ה רגילה באתרים גדולים, יותר סביר שאולי הוא יהיה במקום שיש יחסי עובד-מעביד שהם קצת יותר אינטימיים, או שהוא רואה לעצמו א ת היכולת המובילית להתפתח ולהתקדם בתוך הענף ולהפוך יום אחד בעצמו אולי לקבלן בתוך הזירה הז,את אז זה באמת ב ע ולמות.השיפוצים אבל לא רק :היו"ר אליהו רביבו לגישתי, השתל ב ות של עובד, בוודאי ללא ניסיון כביר בתחום, בחברה גדולה, יה א בעלת פוטנציאל השתלבות גדול יותר כי יש לו מודלים להת חקות אחרי,הם חלקם ישמשו לו מנטורים וכאלה. לעבוד אצל מעסיק עם מספר מו עסק ים מצומצם, יכולות התר בות ח, התמרון והספיגה כתוצאה מזמן הלמידה הן פחות גבוהות. :מיכל ארן אני לא דוחה את הטענה, אני רק אומרת ש במציאות בשטח אנחנו רואים שבסוף מעדיפים לא ללכת לאתרי הבנייה הגדולים. אנחנו רואים שמעדיפים מערכת יחסים יותר אינטימית, יכול להיות ש כמדרגה ל צבירת ניסיון ו דילוג לשלב הבא. :היו"ר אליהו רביבו להבין את מושגי היסוד. :מיכל ארן .כן הרבה מהם אחר כך הולכים, אגב, לעולם הפיקוח על הבנייה, ל עולמות הבטיחות, זה יכול ללכת להרבה מאוד מקומות, זה לא חייב לה תפתח ל ממש בנייה בתוך אתר , בעובדים ה ישראלים, ולכן זה ענף שמאוד קשה להביא אליו כוח עבודה שיישאר עכשיו תקופה ארוכה למשך זמן. אני לא חושב ש זה תחליפי. כמשרד אנחנו נמשיך לעשות פעולות כדי לראות איך אנחנו מצליחים למ,נוף אם הפיילוט יעבוד. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 9 :היו"ר אליהו רביבו תוכלי בבקשה לפרט את ה משמעות של כל אחד משלושת התשלומים ? יותר מאוחר אולי ניגע גם .בערבויות :מיכל ארן אצלנו יש גם את עולם המגורים- - - :היו"ר אליהו רביבו ,לא אני לא מדבר על ההוצאות הנוספות. יש את אגרת הבקשה, יש את האגרה השנתית ויש את דמי .ההיתר על אגרת הבקשה דיברתי בהרחבה במקומכם, זה נכנס לפרוטוקול, ברור לנו, וגם על הלקונות סביב אותה אגרה דיברתי. בואי נעבור לאגרה השנתית. :מיכל ארן אני חושבת שה אגרה השנתית היא האתגר הגדול כי אתה משלם אותה, לא משנה באיזה שלב . ברגע שאתה מגיש את הבקשה אתה משלם את האגרה השנתית, זה יכול להיות גם בדצמבר, על פניו. :משה נקש את.החלק היחסי :מיכל ארן את החלק היחסי אבל ז ו נראה לי אחת הלקונות המרכזיות. :אייל מוסט את משלמת בינואר ולא משנה מה קורה עד סוף .השנה :היו"ר אליהו רביבו יש אגרת בקשה, שהיא טרם הגעת העובד לארץ , היא על עצם הרעיון להזמין עובדים לעבוד באותה חברה, באותו תאגיד, דיברתי על מנגנון החיוב של האגרה הזאת. ברגע ש ביקשת עובדים, אם ביקשת30 עובדים והטיפול בבחינת הבקשה – נ אמר והוא מוצדק – הוא1000 שקלים , אתה צריך לשלם30,000 שקל כי צריכים לבדוק30 בקשות נפרדות, זה עולה כסף למדינה, תתכבד לש פות את המדינה בגין ההוצאה הזאת . זה עניין .אחד בפועל , אתה מבקש30 עובדים אבל הפוטנציאל שלך הוא העסקת350 עובדים , אתה משלם 350,000 שקל . אגב , זה היה כמעט364 וזה עלה ב- 15,000 שקלים בערך. :גולן אלבוגן אתם מפספסים אגרה. יש ,ארבע אגרות לבניין יש גם אגרת רישיון , עוד14,000 שקל. :היו"ר אליהו רביבו .זה דמי היתר :גולן אלבוגן .לא, יש עוד אחת יש14,253 אגרת הי תר למתן שירותי כוח אדם בענף הבניין, חד-שנתי. :היו"ר אליהו רביבו חד-שנתי ולא חד-פעמי? הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 10 :גולן אלבוגן חד-שנתי , לא חד- .פעמי בלי קשר,, עוד אחת תוספת. :מיכל ארן .בלי לזלזל בכל שקל כמובן, נתנו את התמונה הגדולה :היו"ר אליהו רביבו .כן אז יש את אגרת הבקשה, ש היא חד-שנתית, משולמת עוד לפני שהגיע ה עובד לארץ והי א פר המכסה ה פוטנציאלית להעסקת עובדים זרים .יש את ה אגרה השנתית, ש עומדת על8,290 שקלים ו מחולקת לפי12 חודשים בשנה . יש את דמי ה הי תר, הש ם14,100 שקלים , ש אני מבקש ש תרחיבו איזו הוצאה דמי ה היתר האלה אמורים לשקף, מה הם אמורים לכסות. :מיכל ארן אני חושבת שעדיף שרשות האוכלוסין תיתן את המענה ה יותר מקיף, מה היסטוריה של ה אגרות ה,אלה מדוע הן נקבעו ומה ן ו אמ רות לשקף. :היו"ר אליהו רביבו אקבל את זה. מ ,ר משה נקש סקירה. :משה נקש זה האוצר, אנחנו.מבצעים :היו"ר אליהו רביבו רום בר- ,אב רפרנט עובדים זרים, אגף תקציבים, משרד האוצר. רום בר- :אב החקיקות שמתייחסות לאגרות השונות, גם לאגרה השנתית, גם לאגרת הבקשה, גם לדמי ההיתר וגם לאגרות אחרות שהוזכרו פה הן אגרות שנחקקו בתחילת שנות ה- 2000 . :היו"ר אליהו רביבו 2004 , אני חושב. רום בר- :אב חלק ב- 99', חלק ב- 2000, חלק ב- 2004, חלק ב- 2006 ,תלוי למה מתייחסים, תחילת שנות ה- 2000 . ה ן נקבעו במסגרת חוק י ההסדרים השונים . הדרך שלנו להתחקות אחרי הרציונל שהתקיים בעת קביעת האגרה זה ללכת ל דברי ההסבר של תזכיר י החקיקה. הם מציינים שם כל מיני תכליות, בהלימה מאוד גבוהה לתכליות שהזכיר יושב-ה ראש בתחילת הדיון: כיסוי העלויות הנדרשות עבור מערכות ה תפעול המסדירות את הימצאו תם של הזרים בישראל , שיפוי המדינה בגין החצנות שליליות הנובעות מ הימצאותם של הזרים וש ימור התמריץ הכלכלי להעדפת העובד הישראלי על פני העובד הז ר. אלה ב גדול הדברים שהוזכרו שם. הדברים האלה הוזכרו בתמהילים ש ונים ובאזכורים שונים לגבי כל אח ת מאגרות, בחלק מ ה אגרות יש דגש - - - :היו"ר אליהו רביבו האם אתה יכול בבקשה למנות לאיזה חלק מאותן סיבות שראו לנכון להצדיק בחוק ההסדרים של תחילת שנות ה- 2000 מתייחסת כל אחד מ הרובריקות? אנ חנ ו יודעים ש אגרת בקשה ז ה בגין בחינת הבקשה שהוגשה. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 11 רום ב ר- :אב אני לא יודע להתייחס, זה כמה תזכירי חקיקה שונים וברובם הוזכרו מספר תכליות. כלומר, אין איזו הבחנה מאוד ברורה לעניין הזה. :היו"ר אליהו רביבו תהיה חייבת להיות . יכול להיות שיהיה לכם קשה ל לקט את זה אבל תהיה חייבת להיות. רום בר- :אב ,צופה פני עתיד בוודאי ש;תהיה חייבת להיות צופה פני עבר - - - :היו"ר אליהו רביבו זה מאוד מאוד מאוד חשוב, זה משליך על כל הענפים ה לא חדשים. כל גבי ה שלא נתחיל את הדיון בעניינה, אם אין לנו את הס י בה שהוצדקה אז כדי שנבחן אותה היום – דינה להיות מבוטלת. אם אתם לא יודעים למה אתם גובים, תשאירו אות ה אבל ל כל ה פחות תקפיאו אות ה ש עד נסיים את הדיונים ואת התכ לול מחדש; לא לבוא ולהגיד: הייתה איזושהי הח לטה ב עולמות ארכימדיה, אנחנו לא יודעים מה קבענו, בוא נלך לשם, בוא נחזור, אני לא יודע – זה לא ש.רירותי אנחנו צריכים להגיד : בשנת2001 הוחלט שגובים אגרה שנתית בענף הבניין, י הס בה היא ,""איקס בואו נבחן את זה . יכול להיות שאתם צריכים לקבל יותר. אולי התשלום הזה לא משקף באמת את ההוצא ה של המדינה .יכול להיות שזה כבר לא רלוונטי וצריך לבטל , יכול להיות שצריך להתאים את זה . אם אתם לא יודעים אפילו למה אתם גובים ,כי לא מוצאים את זה באותם תזכיר י חקיקה , ה דין של אותו חיוב צריך להיות בטל ומבוטל, או לכל הפחות, עד שלא נדע ונ בדוק את הכ ו ל מחדש, הש חיוב ים האלה ייכנסו להקפאה. .אני חושב שזה הוגן רום בר- :אב ודאי שאנחנו יודעים מדוע גובים. המחוקק קבע בדיוק בכל אחד מהחוקים מה גובים, כמה גובים, למה גובים. הוא גם הס מיך- - - :היו"ר אליהו רביבו לדיוני העבודה תביאו אותם? רום בר- :אב בשמחה. :היו"ר אליהו רביבו אוקיי, בוא נתקדם. אז זה חל כלפי כל אותן שורות שאנחנו ניגע עם שאר המשרדים , רק צריך לציין את זה . אני מסביר למה אני מבקש שגם נתונים ידועים יאמרו לפרוטוקול ע"י המשרדים הרלוונטיים, המעסיקים או ע"י הוועדה – כשזה נכנס לפרוטוקול ז ו לא שיחה בעלמא. אני אמנם מתכוון להמשיך ללוות את הוועדה הזאת גם כחבר ועדה, אבל אני לא הולך להמשיך להיות יושב-ה ראש ואני רוצה שזה ישמש כמבוא, כמורה נבוכים לכל ההתנהלות של המדינה אל המעסיקים של העובדים הזרים. מי שמעסיק עובד זר, זה נטל, תתחילו להתרגל לזה. הוא לא צריך לקבל על זה עונש .זה לא אומר שהוא לא ישלם בגין ההוצאה שיש בגיוס והשמת ה עובד והפיקוח על דרך העסקתו, אבל זה לא אומר שצריך ל העניש אותו בגלל שהוא מעסיק עובד זר. אנחנו נעבור למשרד החקלאות , ד"ר אסף.לוי :אסף לוי תודה רבה , אדוני, תודה רבה על הדיון החשוב. בהתאם למכתב שהועבר לוועדה ע"י מנכ"ל המשרד גם אנחנו חושבים שנכון לבטל את כל האגרות, אבל אנחנו מבינים שזה לא ישים ולכן בהצעה של נו אנחנו הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 12 מציעים משהו קצת שונה. בהתאם לשאלות שהונחו ע"י היושב-ראש, כיום משולמים סך הכ ו ל אגרות של 2,280 בהתאם לנתוני2025 : אגרת בקשה של690 , אגרה שנתית של 1,390 ו אגרת רישיון ב1 של200 . אני אסכם במשפט,אחד אדוני, את כל מה שנאמר פה וגם מה שנאמר ע"י נציג האוצר: היסטורית, המדינה ראתה בעובדים הזרים נטל ולקחה כל דבר כדי לייקר את העלות, כדי לעודד העסקת עובדים ישראלי ים. אני יכול לדבר בשם החקלאות ולענות על שאלה נוספת של אדוני. אנחנו השקענו כספים רבים ומאמצים רבים לקידום העסקת ישראלים בחקלאות. פרסמנו שנים רבות נוהל תמיכה שנ תן תמיכה של 2,000 שקל לחודש למעסיק כדי שיע סיק עובד ישראלי. גם בתקופת המלחמה, לאחר השבת השחורה, בעזרה גדולה מהאוצר שנתן תקציב גדול לנושא, בהתחלה תמיכה דרך משרד החקלאות ואחר כך דרך ביטוח לאומי, של עד20,000 שקל ל-3 חודשים לעידוד העסקת עובדים ישראלים בחקלאות. סך הכל אני יכול להגיד ש מתוך התמיכה שהמשרד חילק שילמנו בפועל ל- 117 עובדים ומביטוח לאומי גם מספרים דומים. פרסמנו קול קורא גם לחקלאים וגם למעסיקים, נרשמו יותר מ- 20,000 עובדים שרוצים לעבוד בחקלאות, רובם חשבו שהם באים לנהל ולא לעבוד בעבודות כפיים, מעטים הגיעו ליום הראשון ועוד יותר מעטים סיימו את החודש הראשון. לכן, לשאלתך השלישית, אנחנו ניסינו ומנסים כל הזמן לעודד תעסוקת ישראלי םי. אנחנו מבינים מה ז ו עבודה בחקלאות, יסבירו תיכף חבריי החקלאים. לעבוד בערבה, בחממה ב- 50 מעלות, לא הכי נעים ולא הכי נוח. עמדת המשרד ו מ מה שנאמר פה, מטרת האגרות היא לייקר את התעסוקה ולעודד העסקת ישראלי םי. היום, מאחר ש המדינה שינתה תקליט וקבעה מכסה כללית לעבוד ה בס ך הכול במשק ל עובדים ישראלים ופרטה את זה לחקלאות, אז לעמדתנו הדרייב הזה והרצון הזה ל נצ ור את שלושת האגרות כבר לא רלוונטי ולכן האגרה השנתית של1,390 בכלל לא רלוונטי ת ו ההמלצה שלנו היא לבטל. אנחנו חושבים ש אגרת ה בקשה של690 שקל לכל עובד לשנה היא מיותרת ו צריך לבדוק את זה עם רשות האוכלוסין, ש תיכף ת סק ור את זה. ככל שיוחלט להשאיר את אגרת הבקשה היא צריכה להיות שנתית, פעם אחת, לכל מספר ההיתרים שחקלאי מקבל, והוא לא צריך לשלם את זה פר הי תר אל א פר בקשה. את אגרת ה רישיון ב1 לצורך מעקב והבנה היכן העובד, וכדי שלא יהיו ברחנים, לראות שיהיה מעקב, אנחנו כן ממליצים להשאיר, 200 שקל ים שנתית פר עובד, גם לצורכי מעקב ובקרה, שאנחנו וגם רשות האוכלוסין נבין איפה העובדים נמצאים. בנוסף, המשרד כל הזמן מנסה לעודד תעסוקת ישראלי םי. יש לנו שני נ הלי תמיכה לעידוד התנדבות בחקלאות בתקווה שהמתנדב אחר כך יישאר גם עובד וייצור את הקשר הלא אמצעי בין החקלאי, בין האדמה ובין החשיבות של תפיסת שטחים ועיבוד האדמה. רוב החקלאות– ל זה א סוד– נמצאת מעבר לחדר ה גדרה ועל גבולות המדינה, והראשונים להיפגע והראשונים שגילו את המנהרות בעזה ובכל מקום זה החקלאים שנ סעו בטרקטור ופתאום נפלו לאיזה בור. אז עניתי על התשלו מים, עניתי על ה עובדים ה ישראלי ים, עניתי על האגרות ואם יש עוד משהו שלא עניתי אשמח להרחיב. :היו"ר אליהו רביבו כן, שני דברים, אחד רלוונטי אליכם וגם לבניין ו הוא מציאת טכנולוגיה שמחליפה עבודת ידיים . יש לציין לשבח, התארחתי לאחרונה ברמת נגב– תוך כדי סיור במתקן סהרונים ו חולות– אצל חקלאים, מלח הארץ, נוכחתי לרא ות את ההתפתחות הטכנולוגית העתיד.ה אני מצפה מהמשרד שימשיך לתמוך – גם עשיתי סיור אצלכם עם כבוד השר– בהתאמה לפתרונות שייתנו מענה לשוק הישראלי ולא לשוק האירופי. מיכל :ארן אנחנו גם רוצים להזמין א ותך לסיור על חדשנות .בענף הבנייה :היו"ר אליהו רביבו אני מצפה. אני אמרתי את זה כי התארחתי אצלכם, אתם כן משקיעים, יש פיתוחים. לדידי, הקריצה היא יותר לפוטנציאל העתידי בשוק האירופי ולכן ההתאמה היא יותר לצרכנים הפוטנציאליים האירופי י ם ופחות ל שוק הישראלי. זה מה שאני התרשמתי ו זה גם מה שאני רואה הלכה למעשה, אבל אני לא פוסל את התהליך. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 13 :אסף לוי אדוני, אנחנו עכשיו נמצאים בשל הי מס יק הזיתים, אנחנו נזמין אותך לראות איך היום מ וסקים את הזיתים, א ב ם בוצרות ואם מנ ערות. אם פעם היו שמים רשת וחובטים בע ץ עם מקל מטאטא, היום יש מנערות ומוסקות שעוברות מעל העץ, מנערות אותו וחוסכות ידיים עובדות. המשרד תומך וממשיך לתמוך במיכון חוס ך כוח אדם. ולא רק זה, הוא גם תומך יותר בתעשייה הישראלית ואחוז התמיכה ל חקלאי שיקנה תוצרת הארץ הוא גבוה יותר. לכן אנחנו גם תומכים בכלכלה הישראלית כדי לקדם ב משותף את ה נושא .הזה :היו"ר אליהו רביבו אוקיי . הדבר השני ש רציתי להתייחס ועד עכשיו אף נצ יג לא דיבר על כך זה אופן הגבייה , כי כשמבקשים למפרע באופן שנתי, ולצורך העניין העובד לא נשאר אצל המעסיק , הוא ברחן או עבר למעסיק אחר, המעסיק ש ילם כבר קדימה לאותה שנה קלנדרית והוא וחשבונותיו וחובותיו ,עמו. אז תשקפו אני מצפה מכם, אפרופו תשלומים, אתם הרפרנטים המ שרדי ים. נעבור למשרד התיירות.. בבקשה :נטע בן ישי כבוד היושב-ראש, צהריים טובים, נטע בן ישי, משרד התיירות . אתי כאן גם רקפת ל.וי :היו"ר אליהו רביבו ברשותכם, אני צריך להחזיר שיחת טלפון בהולה כמה רגעים. ,כידוע לכם חברתי הטובה, חברת הכנסת ,אתי עטיה מחליפה אותי גם בתפקיד בעוד חודש מהיום – ברוכה הבאה – היא תחליף אותי גם בדקות הקרובות ו תנהל את הישיבה. ,(היו"ר חוה אתי עטייה14:50 ) :נטע בן ישי אנחנו מתייחסים לשני סוגים של עובדים זרים: יש לנו את העובדים הזרים מהפיליפינים, ובעזרת- השם, גם מסרי לנקה, ואת העובדים הירדנים. אני אתחיל עם ה פיליפינים. עבורם נדרשת אגרת אשרה ורישיון של195 שקלים, אגרת בקשה של1,340 שקלים, שזה גבוה מענפים אחרים, אגרה שנתית של10,680 שקל,ים גבוה גם כן ב- 2,000 שקל מענפים אחרים, ולכן עמדת המשרד שלנו היא ש בתור התחלה, אם אנחנו לא מבטלים את האגרות, להשוות אות ן לענפים אחרים. העובדים שלנו מגיעים לעסוק בח ד רנות וניקיון שטחים ציבוריים. אלו עבודות ש לא דורשות אגרה גבוהה יותר מכל ענף בעבודה פי זית קשה אחרת, כך שהתשלום שמעסיק מלונאי נדרש לשלם הוא מעל12,000 שקל בשנה עבור עובד זר. לכן גם עמדת מנכ"ל משרד התיירות, שהועברה לעיון הוועדה, היא להשוות את האגרות. מעבר לכך, יש לנו את האוכלוסייה של העובדים הירדנים, עובדים זרים יומיים, שגם שם יש לנו עדיין את הלקונה שהובאה בפני הוועדה בדיון באמצע דצמבר בעניין עובד שמגיע ביום ועובד שמגיע בלילה, שמחושבת עבורו אגרת תייר. הוא לא תייר בשום צורה, הוא עובד פשוט בלילה . גם פה אנחנו ממתינים לעבודת רשות שדות התעופה בעניין השוואת ה אגרות או איזשהו הס דר אחר, ממתינים לבשורה בהקשר הזה. מבחינת הכשרות, כאמור, המקצועות הם מקצועות שאנחנו לא מצליחים לא לגייס ולא להכשיר. אנחנו מלמדים בתיכוניים תיירות דיגיטלי ת, חדשנות בתעשייה ודברים מופלאים, אבל לא ב כך עסקינן. בסוף הם לא י היו אלו שיציעו את המיטות וינקו את השט חים. :היו"ר חוה אתי עטייה תודה רבה. נעבור למשרד התחבורה. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 14 :עופר אליישר עופר,אליישר מנהל אגף אסטרטגיה. אגרות העובדים הזרים ל ענף ה תשתיות הם נטל נוסף על עלויות המעביד, שבסופו של דבר מושת ות על עלויות הפרויקטים שלנו, כי העובדים הזרים לתשתיות עובדים בשביל פרויקטים שמתוקצבים מתקציב המדינה או מתקציב של רשויות מקומיות. זאת אומרת, זה כסף ציבורי שמהווה נטל על משלם המסים. אין הרבה ישראלים ש מוכנים לבוא ולעבוד בזה . האגרה הזאת לא בדיוק מגינה על הישראלי ם. אנחנו צריכים להפחי ת כמה שיותר את העלויות האלה . :היו"ר חוה אתי עטייה מה היא עמדת המשרד? :עופר אליישר עמדת המשרד היא להפחי ת כמה שניתן את האגרות כדי שעלויות המעביד יקטנו ובהתאם עלויות הפרויקטים שלנו לא יהיו כל כך גבוהות בגלל המחסור בעובדים פלסטינים. :היו"ר חוה אתי עטייה תודה .משרד הרווחה., בבקשה :מיראל חוראני ,מיראל חוראני ת ציג נ משרד הרווחה ב כל הנושא של מוסדות טיפול סיעודי . אני רוצה להודות על הדיון החשוב הזה . אני אתייחס קודם כל ל נושא של האגרות כפי שנשלח ע"י אחד המפעילים שכבר קלט עובדים זרים . אגרת עובד זר – 670 שקל ים; אגרת רישוי להעסקת עובד זר– 195 שקל;ים אגרה שנתית פר עובד– 890 ; עלות שכר למשרה– 8,800 ומשהו, לכך אנחנו מוסיפים- - - ,(היו"ר אליהו רביבו14:56 ) :דיקלה טקו ?כמה האגרה השנתית :מיראל חוראני 890 . :קריאות לא, לא, 8,340 . :מיראל חוראני .כן ו בנוסף לכל מה שנאמר קודם, ה מפעילים שלנו , שמפעילים שירותי דיור לאנשים עם מוגבלות ולאזרחים ותיקים,, לבתי אבות משלמים להם גם נסיעות, אז הם הוסיפו זאת לתשלום. בסך הכל יוצא לנו סכום של12,689. זה מכלול העלויות. :היו"ר אליהו רביבו זה לא ברור לי, אני מצטער. יש פה נציגות של מוסדות רווחה ?בבקשה. :נחי כץ "נחי כץ, מנכ ל קדם . רק ל חדד, בתי אבות זה גם תחת משרד הרווחה, החלק הקטן של העובדים, והחלק ה גדול זה תחת משרד הבריאות ב מחלקות הסיעודיות . יש גם מחלקות רווחה וגם מחלקות סיעודיות באותו מבנה , כמו שראינו גם.בסיור הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 15 :היו"ר אליהו רביבו ת תייחס לנתונים שאני מקבל פה. :נחי כץ הנתונים זה באזור ה- 12,000 שקלים ומשהו, תלוי אם זה עם נסיעות.או בלי נסיעות :היו"ר אליהו רביבו ,לא אל תבלבלו ,הוועדה ביקשה התייחסות לתשלומים למדינה ולא להוצאות הנלוות לעובד. :נחי כץ ה תשלומים למדינה– עכשיו הי ית ה ההפחתה מ- 10,000 ל- 8,000 וקצת. :היו"ר אליהו רביבו 8,340 . :רבקה לפינר .מינואר, מעכשיו :נחי כץ כן, .השוו את זה לסעודי :היו"ר אליהו רביבו אז איך הגענו ל- 12,000 ? :נחי כץ הם עשו עלות העסקה פשוט. :היו"ר אליהו רביבו ,לא זה לא רלוונטי, זה לא לקופת המדינה, ה זה עלויות של הוצאות נלוות. :מיראל חוראני חשוב לנו, אדוני, להדגיש שאנחנו מאוד בעד הנושא של הפחת ת .האגרה אנחנו מצ טר פים ל קולות שנאמרו כאן. חשוב גם להדגיש שאנחנו במצב של מחסור בכוח אדם. חסר ים לנו כ- 30% מטפלים ואנשים שסועדים, בתוך בתי אבות וגם ב מסגרות לאנשים עם מוגבלות, ואנחנו מאוד תומכים בהצעה להוריד או להוזיל .את האגרות מבחינת העובדים שאנחנו צפויים לקבל זה כ- 1,700 עובדים , רק59 כברו נקלט במסגרות ו נמצאים בשל בי הכשרות, השתלבות והסתגלות. :היו"ר אליהו רביבו תודה רבה. משרד הבריאות., בבקשה :אריאל פייגלין אריאל פ,ייגלין רפרנט גריאטריה ב אגף תקציבים במשרד הבריאות .בדומה למה שאמ רו ברווחה וקדם, שאנחנו עובדים איתם, יש ל נו מכסה של2,500 עובדים זרים שנקבעה ב- 2020 ע"י המדינה . זה היה סכום שנועד לצמצם כדי לא לפגוע בישראלים וגם את המכסה הזאת אנחנו לא מצליחים למלא . יש לנו היום סדר- גודל של1,214 עובדים זרים מתוך2,000 ש אושרו לנו ( 2,500 )זה כולל הרווחה וזה בגלל האגרה הגבוהה. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 16 האגרה השנתית שלנו ב- 2024 ה ית הי 7,800 . קודם הזכיר ידידי במשרד החקל אות ש שם זה1,300, פה זה כמעט פי חמישה. יש פה כפילות של אגרה ו מכסות, הוועדה כבר דנה ב כך ב עבר. אם יש פה מכסה שהוגדרה אנחנו צריכים להיות מסוגלים למלא אותה. :היו"ר אליהו רביבו האם משרד הבריאות פנה לוועדת המנכ"לים לעניין גיוס עובדים זר ים? :אריאל פייגלין .כן יש המלצה, גם מכתב שנשלח לוועדה. יש דיון על זה בוועדת המנכ"לים. :היו"ר אליהו רביבו אנחנו לא קיבלנו כזאת פניה. :אריאל פייגלין אני אבדוק ואם צריך אני.אעביר :היו"ר אליהו רביבו ועדת מנכ"לים קיבלה? :דניאל איטח דניאל ,איטח משרד ראש הממשלה. פניה באיזה נושא? :היו"ר אליהו רביבו שאלתי את נציג משרד הבריאות האם הוגשה בקשה לוועדת המנכ"לים לעניין הקצאת והגדלת מכסה להבאת עובדים זרים לניקיון ולכוח עזר. :אריאל פייגלין רשום לי סעיף לוועדת מנכ"לים12.3 – "להמליץ לשר הפנים, שר העבודה ושר האוצר על גובה הפחתת."אגרת הבקשה דניאל:איטח יש תשובה קצרה ומאוד מאוד פשוטה: נעשתה פניה כזאת, ועדת המנכ"לים דנה בנושא, ב-1 בדצמבר החליטה להגדיל את המכסה של משרד הבריאות ל- 3,000 עובדים. :היו"ר אליהו רביבו האם במסגרת הבקשה להגדלת המכסה יש התייחסות לקליטת ע ובדים זרים לבתי החולים כ סניטריים? :דניאל איטח הבקשה של משרד הבריאות הייתה באופן נקודתי להגדיל את המכסה מ- 2,750 ל- 3,000 וזה מה שהוועדה אישרה. :היו"ר אליהו רביבו ל זה בתי אבות, לא לבתי חולים. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 17 :דניאל איטח הבקשה הייתה נקודתית אך ורק להגדיל מ- 2,750 ל- 3,000 , לא מע.בר לזה :אריאל פייגלין האגרה שאנחנו מדברים זה על בתי חולים סי.עודיים :היו"ר אליהו רביבו זאת אומרת שלא הוגשה בקשה לעניי ן בתי החולים. :דניאל איטח .לא :היו"ר אליהו רביבו אני מספר לכם ש היקף הניתוחים שמבצעים ב חדרי ניתוח בבתי חולים במסגרת השירותים שבית החולים נותן – אני אומר את זה מידיעה – עומד על כ- 35% מהפוטנציאל, במקרה הטוב , ומקור ההשוואה הוא אותן פרוצדורות רפואיות שמבוצעות בבית חולים פרטי. זאת אומרת שחדר ניתוח בבית חולים פרטי יודע לקבל ,מנותח לצורך העניין ל החלפת מפרק ירך או החלפת ברך ,כל שעה וחצי ואילו בית חולים שאנחנו מכירים בקהילה יודע לקבל אחד ל- 4.5 .שעות ה למ,? כוח אדם. כוח אדם ל א רופאים ולא חולים. כוח אדם ש בעיקרו הוא סניטריים וניקיון, הצוות ש אמור להעביר משמרת בין ניתוח אחד לשני ולהכשיר את חדר הניתוח כדי שהוא יהיה ערוך לניתוח. ציפיתי לקבל את זה ממשרד הבריאות אבל אפילו לא ביקשתם להם עובדים, אז איך תשק פו את הצו רך? אז לא יצא ה פניה. זה עלה בדיונים עם נציגי משרד הבריאות , הם לא טרחו להעביר את הבקשה,הזאת ל א ל וועדת מנכ"לים ולא להוציא פניה עם התייחסות. תאשר או תכחיש את דבריי גב 'ורוניקה. :ורוניקה רוזנברג ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. המחסור ב ענף הוא אדיר, ללא כל קשר לאופן העסקה, בוודאי בבתי החולים. אני גם משתתפת ב דיוני ועדת הבריאות של הכנסת, מגיעים נציגים של משרד הבריאות ,מתריעים על המחסור האדיר, אפילו על אי ניקיון ב סביבת מטופל במועד ה החלפה של מטופל אחר וגם אפילו בחדרי ניתוח. ית הי ה נציג ה בוועד ה של בית חולים שהבהירה שהיא צריכה לנקות את חדר הניתוח כל20 דקות ואין מספיק עובדים שיכולים ל .עשות זאת גם בבית חולים רמב"ם הצהירו על עלי י ה ובעיה של זיהומים. כולנו מבינים שזה כתוצאה ממחסור בכוח אדם. נכון, לא כל הז יהומים נובע ים מחוסר ניקיון, אבל בין30% ל- 40% – זה אפילו נאמר ע"י מומחים לבריאות הציבור – נובע ים מהעדר ניקיון וחייבים למצוא לזה פתרון. :היו"ר אליהו רביבו העדר ניקיון במערכות המיזוג ב בתי החולים, אולי יום א חד מישהו יניף את הדגל הזה ויקימו ועדת חקירה שתחקור את הנושא הזה, אני לא רוצה להיכנס לקונספירציות. :נחי כץ רק ל חדד לגבי משרד הבריאות, זה בעצם המשרד היחיד שמתקצב. ה ענף הסיעודי הוא ה ענף היחיד שמתוקצב ע"י המדינה והוא לא מתקצב אגרה של עובד זר. מוסד מוציא מאות- אלפי שקלים רק על אגרה על הזכות להעסיק. אין לזה כיסוי, אי אפשר לייקר מוצר מסוים, אפשר ל ייקר דירה או מוצר ב חקלאות. נוצר מצב, כמו שהוא גם ציין, שההיתרים לא מנוצלים. אני יכול להגיד לכם ש עכשיו, בדקה הזאת, יש מאות זקנים ששוכ ב ים בתוך הקקי שלהם וא.ין מי שיחליף להם. זו המשמעות :היו"ר אליהו רביבו יש מכסות אבל ה עלות שלא מאפשרת לשאת את הנטל ע"י ה מעסיקים, בין היתר ובעיקר ל אור הג ה בלה של הקוד הניתן, מייתרת את המכסה המוקצי ת. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 18 :נחי כץ כן, מנהל מוסד י נצל רק חלק מהמכסה שלו ולא את כולה. :היו"ר אליהו רביבו אנחנו נעבור ברשותכם לרשות האוכלוסין. שתי שאלות :האם תוכל בבקשה ,, מר נקש לעדכן את ה נוכחים מהו סכום ה הכנסות למדינה מאגרות בקשה בשנת המס2024 ? כנ"ל אגרות שנתיות וכנ"ל דמי היתר? ת חלק את זה ל-3 חלקים. :משה נקש זה קצת יותר מורכב מזה. יש לנו כל סוג אגרה, כל ענף ויש לנו את זה גם בשתי מערכות מחשוב ש.ונות :היו"ר אליהו רביבו תעשה את זה מצרפי. :משה נקש אין לי את הדבר הזה מצ,רפי יש לי פה את מה שהספקתי מהבוקר להוציא . בגלל שאנחנו גם ב סוף שנה ו תחילת שנה חדשה אנשי ה כספים שלנו עסוקים בלא מעט דברים, אבל אנחנו נעביר לוועד ה את ו הכ ל מסודר. יש לי פה את הנתונים הבאים: ב ענף הבניין , במהלך שנת2024 עד נובמבר2024 , גביית כל האגרות– 859,134,536 שקלים. :היו"ר אליהו רביבו האם אדוני יכול לעדכן אותנו ביחס לשנת המס2023 ? :משה נקש הסכום הזה ב כל שנת2023 עמד על כ- 505 מ יליון. היו"ר:אליהו רביבו כלומר, כ- 500 מיליון מול כ- 860 ?מיליון :משה נקש .כן אז500 מול860 כשפה זה11 חודשים וב- 2023 זה12 חודשים. :קריאה .וזה עוד עלה חוה אתי עטייה:)(הליכוד אתה יכול בבקשה להתייחס גם ל?ענף הסיעוד לעובדים זרים שפג תוקף האשרה שלהם בסוף דצמבר :משה נקש יש תקופה של אכיפה בענף הסיעוד הביתי עד31 לינואר ואנחנו פועלים לנסות ולקדם אולי הוראת שעה עוד לפני כן כדי לטפל .בנושא הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 19 :)חוה אתי עטייה (הליכוד להאריך מעבר ל- 15 ?שנים :משה נקש לא, כדי ל עשות הוראת שעה , כמו שעשינו בפעמים קודמות. :)חוה אתי עטייה (הליכוד ?אתה יכול לפרט משה:נקש .כן, אם היו"ר רוצה לעבור לנושא הזה :היו"ר אליהו רביבו אנחנו נקיים על זה דיון. :)חוה אתי עטייה (הליכוד כי המעסיקים של העובדים הזרים ,חוששים פג תוקף.האשרה והם חסרי אונים :משה נקש בואו נדייק– הם מעסיקים עובדים שה ם לא חוקי ים, הם כרגע באי אכיפה ו אין להם- - - :היו"ר אליהו רביבו .נעשה סדר ראשית, זה לא נושא הדיון אבל לך מותר אז אני מעדכן,. אני אגיד בתמצות ישנה מדיניות של אי אכיפה בגין העסקת עובדים זרים בסיעוד ב תי י אי ו ה אכיפה יה א כלפי מי שמעסיק לא-חוקי מראש. זאת אומרת שמראש שהוא ה עסיק לא-חוקי ועם כל זאת כרגע לא אוכפים אותו; ולא רק שלא,אוכפים מעת לעת מתקיימות ישיבות שבוחנות דרך להלבין את הישארותם של העובדים הזרים באופן חוקי . המציאות הזאת היא מציאות מקולקלת, היא לא טובה ,אבל אנחנו לא יכולים להלין כל עוד יש חסמים בהבאת עובדים - - - :משה נקש .לא, זו לא הבעיה :היו"ר אליהו רביבו אני רואה את זה כחסם . אני מבטא את זה בשנה וחצי האחרונות כי ל גיש,תי אם יהיו פה עובדים יותר ממה שמבקשים אבל בהעסקה כפולה – הם יודעים מראש ש הם מגיעים להעסקה שלצורך העניין יכולה להיות או בבתי אבות סיעודיים או בסיעוד ביתי ו הם ה- capacity מגירה, על פי צורך ש , כ מישהו סיעודי זקוק לעובד זר, הוא ל א צריך לחכות להזמנה שלו , הוא כבר מחכה לו פה, בכזה מצב תקרת רות כתש הה, שלא קיימת בחוק לצערי בגיבוי בתי המשפט ,תהיה תקרה טבעית כי יהיו מספיק עובדים וכוחות השוק יפעלו כך ש יתמודדו יותר עובדים על פחות משרות והמחיר ירד ל מחיר שפוי. ,שניים לא ייאלצו להעסיק מראש עוב דים זרים לא חוקיים בגלל שלא היה כשהיו צריכים באותו רגע. :משה נקש .זו לא הסיבה אפשר לדייק שני דברים קטנים?, אדוני :היו"ר אליהו רביבו כן אבל זה לא נושא הדיון. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 20 :משה נקש אתה צודק, רק ל דייק כי זה בפרוטוקול . אי ה אכיפה חלה רק על מי שהגיש בקשה לוועדה הומניטרית ונדחה ולא עברו13 שנה . זה דיוק אחד חשוב. לעניין ה,היצע העובדים הזרים במהלך השנה האחרונה נכנסו כמו בשנים קודמות. נכון שבתחילת התקופה– וזו הס י בה שהודענו על א י אכיפה– ה יה עיכוב בכניסות עקב המלחמה שפרצה במדינת ישראל, אבל סוף שנה ועכשיו אנחנו כבר לא במצב הזה. :היו"ר אליהו רביבו טוב, ועדיין זה בסדר שאנחנו נחזיק ב גישות ועמדות שונות. :משה נקש הן לא בהכרח שונות. הרעיון שלך הוא רעיון שדיברנו עליו, הוא חשוב, הוא נכון ו כדאי ל פתח ולחשוב .עליו :היו"ר אליהו רביבו אנחנו נעבור לשמוע את כ אביה של מנכ"לית רשת מלונות"פתאל", גב' אבי.ה מגן לפני שאת מתייחסת אני רוצה לפנות ל ד"ר לוי . אתם הגעתם למצב מדהים שאתם מבקשים להוריד לגמרי את הסכום שאתם משלמים. רק בשביל שיהיה לנו סדר , סך האגרות וה מסים למיניהם שענף החקלאות משלם כרגע בשנה הוא2,280 שקלים, לצורך השוואה, ענף הבניין הוא23,430 שקלים וענף התיירות, בתי מלון, 12,240 . :סיון דטאוקר ,סיון דטאוקר מנכ ."לית התאחדות המלונות הארצית רק לציין שזה שווה ערך למומחים. כלומר, עובדי ניקיון בח ד רנות במלונות משלמים בדיוק את אותה אגרה, אגב ש היא הא גרה היקרה ביותר מכל מי שדיבר פה עד כה. ב וועדה הקודמת אף אחד מגורמי הממשל לא ידע להסביר מה הרציונל שעו מד מאחורי זה. אני אשמח לשמוע אם עכשיו יש הסבר. ע הד ת לא יכולה להכיל עיוות כזה, אפליה כזו, אגב, בלי שום סיבה רציונלית. אני אומרת את זה כבר המון חודשים ותודה לך, היו,"ר שכל פעם מחדש אתה מעלה את הדיון הזה, זה מאוד חשוב. אני יכולה להגיד שמה שתפס את אוזניי בראש ובראשונה ז ו האמירה של שר האוצר ש כל עוד לא תהיה הפחתה בהכנסות המדינה, בוודאי שאנחנו בעד הפחתה של אגרות, שזה בגדול אליה וקוץ בה. החל ף לפל סטינים שהוקצו לענף התיירות, למלונאות, בהגדרה מכפיל את העלויות עבור המלונאים. אנחנו מדברים על2025 , אם ה אגרות לא יש ונו, על50 מיליון שקלים. תיכף אביה ת דבר פה , היא 40% המ ענף אז תעשו את המתמטיקה. :היו"ר אליהו רביבו סוף סוף אפשר להבין למה זה כל כך יקר לצאת לחופשה במדינת ישראל. :סיון דטאוקר ז חד ה- משמעית חלק מרגולציה שגורמת ל כשל שוק מסוים. במקום הפל סטינים מגיעים ס רי לנקים שעליהם ישו ת ו אגורות גבוהות מזה. חשוב להבין, אביה אמנם היא 40% מ הענף והיא תגיד את דברה, אבל אנחנו מדברים פה על מלון קטן שצריך5 עובדים, שעוד לפני שהוא שילם שכר, דיור וכדו,' צריך לשלם65,000 שקלים בשנה. להחיל דבר כזה על עסק קטן– ויש לא מעט כאלו, אני מייצגת450 מלונות, מחצית מהם עסקים קטנים ובינוניים– זה בלתי נתפס. אני באתי מהממשלה אז אני מבינה את :האמירה" היו תקנות בשנת2000 " – אחלה, מעולה. אם אתם לא יודעים להסביר , אם אין רציונל שמניח את הדעת, או שתעשו שינוי מעמיק או שתמציאו מחדש את עצמכם לגבי הסיבה שבגינה אנחנו נאלצים לשלם כל כך הרבה כסף. ו עוד לא התחלתי לדבר על הירדנים, שזה עוד דבר. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 21 :היו"ר אליהו רביבו תדברי. :סיון דטאוקר זה נח לק ל שניים כי לענף המלונאות יש2,500 ירדנים שמוקצים לעבוד רק באזור אילת. כדי לסבר את האוזן – ואמרה את זה נציגת משרד התיירות – עובד ירדני שנכנס למשמרת ערב משלם תעריף גבוה יותר מאגרת.תייר איך ?אפשר להסביר את הדבר הזה בכלל ענף ה הזה– ו אני רגע שמה בצד את ש מה קרה החל מה-7 באוקטובר ,תיקחו את הקורונה ותיקחו את כל חמש השנים האחרונות – לא נותן שום ביטחון תעסוקתי לאף עובד ישראלי. אגב, בכל הרבדים, לא רק ניקיון וח ד רנות, ש בכל העולם הבנצ'מרק שעובדי ניקיון וח ד רנות הם עובדים זרים, לא אנחנו המצאנו את זה. משרד התיירות פה , הוא יכול גם לחזק את דבריי. אנחנו לא נותנים לעובדים ישראלי י ם את האופציה בכלל להתפתח בתוך הענף הזה. אנחנו מגיעים למצב שכל עובד עולה כל כך הרבה כסף. ה מלונות, שעכשיו מסתכלים על2025 במטרה להשתקם, בלי עזרה מהמדינה– ו אנחנו לא מדברים פה על מענקים ולא על שום דבר אחר , אנחנו מדברים פה על עובדים – לא יכולים להשת קם. .אין להם עובדים :היו"ר אליהו רביבו אבל כן בסיוע של כמה מיליארדים שקיבלו כתוצאה מה לנת המפונים. :סיון דטאוקר בסוף, הלנת130,000 מפונים- - - :היו"ר אליהו רביבו בואו נשים הכול על השולחן. :סיון דטאוקר ו הכ ל על השולחן . המפונים זה היהwin-win . אם לא היה מפונים, גם הענף הזה היה קור ס לתוך עצמו. :אביה מגן וזו גם הזדמנות להגיד באמת תודה למ שרד התיירות. :היו"ר אליהו רביבו זה מה שציפיתי לשמוע מכם. אני מבקש לשקף. :סיון דטאוקר חד- .משמעית זה win-win . בסוף המלונות נתנו עורף למדינה ואורך רוח למדינה שתוכל לנהל את המערכות השונות. :אביה מגן נכס לאומי ממש. :סיון דטאוקר ובוודאי שהם קיבלו על זה תמורה. אני מזכירה לכם שההסכם שהיה עם האוצר היה475 שקלים ל לילה. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 22 :אביה מגן .הכול כלול :סיון דטאוקר ל-הכל כלול, כולל3 ארוחות ביום. אני לא יודעת מי מכם מנהל עסק פרטי, העלויות האלו לא תמיד משתלמות. אבל אין ספק שז ה win-win ואנחנו מודים למשרד התיירות. אני חושבת שזה הציל את הענף והציל גם את המדינה ממלחמה פני,מה יכ אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היו משכנים130,000 מפונים בבתי ספר ובאולמות ספורט. חשוב לי שאביה תדבר, בסוף זה צרוב על ע ורה כמי שמנהלת את אחת הרשתות הגדולות. אני אומרת, ודיברת על זה היו "ר– ואני מאוד מעריכה את העבודה שלך בנושא– שזה לא יהיה בעלמא. ל תחושתי, שנה וחצי אנחנו,בעלמא אנחנו באוויר. כן, צריך עובדים, אנחנו לא יודעים מתי העובדים יגיעו, אין ודאות . אני לא יודעת איך אפשר לנהל עסק בישראל בלי ודאות, זה א'- .'ב ,בסוף יש פה חוסר צדק משווע שענף התיירות משלם את האגרה הכי גבוהה, שהיא כמו אגרה של הבאת מומחה מחו"ל. שמישהו יסביר לי למה עובד ניקיון צריך לשלם את האגרה הכי גבוהה. לא ייתכן – ואני לא א קבל שום עמדה של ה אוצר שאומרת שזה יפגע בהכנסות המדינה כי הלכה למעשה, על הפל סטינים לא שילמנו את האגרות האלו ועל העובדים הזרים שהו קצ ו כחל ף נשלם א,ותן כך שפגיעה, לפחות ב ענף שלנו, לא תהיה. בסוף, להגיד שאנחנו נפחית אגרות כל עוד זה לא פוגע בהכנסות המדינה – לי ספציפית זה לא יפגע כי אני בהכרח א עלה את הכנסות המדינה, כי נוספו לי עוד2,000 עובדים זרים במקום פלסטי,נים ש להם לא שילמתי אגרה – זו באמת אמירה שבעיניי צריכה להטריד את כל היושבים פה בחדר. :היו"ר אליהו רביבו אני שב ומבהיר את גישתי, עמדתי וציפיות יי מהאוצר כלפי כלל הענפים: כל מי שהעסיק פל סטינים, לאור המצב, התייחסות הגבייה ,בטח העודפת, של האוצר כלפיו תהיה כפי שה עס יק פלסטינ.ים נכפו על המעסיקים העובדים הזרים,חלף פלסטינים אז לצד הדרישה וההבנה שלנו שאנחנו עושים פריש מיש ו בחינה מחדש של כל עניין ה אגר ות לכלל הענפים, כל המעסיקים שמקבלים עובדים זרים ח לף פלסטינ ,ים ההתייחסות והגבי יה של ה נ מדי ה מהם בכל מה שלא קשור להוצאות שיפוי של המדינה, תהיה אקוויוולנטיות להעסקת עובדים זרים. אני מב ה יר את זה כאן. תרצה להתייחס לתת-ה סוגיה הזאת של ה גבייה ה עודפת על מעסיקים שמעסיקים עובדים זרים ח לף פלסטינ?ים יהיה מדהים, אולי נצא מפה עם איזושהי בשורה. לך תדע. אולי בקצב הזה נגרום גם לאיזושהי הו זלה ל תייר הישראלי שמוותר על טורקיה ורוצה להישאר בארץ. אולי נחזור לשלם מחירים סבירים כתיירים. רום בר- :אב .אני אתייחס לזה במרוכז :היו"ר אליהו רביבו אוקיי . מנכ"לית רשת מלונות"פתאל," גב' אבי.ה מגן, בבקשה :אביה מגן תודה רבה על הדיון ה מאוד חשוב הזה, לך,, היו"ר ולכל חברי הוועדה. ביקשתי מסיון בתקופה האחרונה להיות קצת יותר בתוך האירוע ולהבין בדיוק על מה ואיך ומה נעשה. סיון הצטרפה אלינו להתאחדות רק לפני פחות משנה, אנחנו בתוך האירוע הזה כבר הרבה קודם. ביקשתי לקבל את כל הפרוטוקולים האחרונים, ללמוד גם מה נעשה, מה שאלת, מה ביקשת. קודם כל, אני חייבת להגיד לך שאפו גדול על ההבנה ועל הדיוק, זה לא מובן מאליו, על כל הסיורים שנעשו בערים השונות, אי אפשר לגשת לתוך אירוע כזה כשא ין הבנה אמיתית של כל הפרטים. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 23 אני ביקשתי להגיע היום כי אני קוראת את הפרוטוקולים, את כל הדברים שביקשת, את כל התשובות מתוך הפרוטוקול ש עולים מכל המשרדים. אתה מציין רק ב פרוטוקול האחרון שהתקיים בדצמבר את החיוב שהוא אבסורדי, לא מוצדק, לא מובן ועוד כ הנה וכהנה. :היו"ר אליהו רביבו ברשותך , הפסקה קטנה, אני ארחיב כי זה לא ה וגן ש ארבעתנו מדברים והש א ר לא מבינים במה דברים אמורים. למען ההגינות, הסוגיה המדוברת שעכשיו אני מתכוון להרחיב עליה – גם ש חברת הכנסת אתי עטיה תיכנס יותר לאירוע– לא שייכת למשרד האוצר. :אביה מגן .נכון, למשרד התחבורה :היו"ר אליהו רביבו אז אני רוצה רגע להרחיב למי שלא יודע . כל עובד ירדני שנכנס דרך מעבר רבין משלם דמי מעבר יומיים ש רוכש לו המעסיק בצורת כרטיסיות .הואיל והוא מגיע לכאן לעבוד ולא כתייר, יש סכום מותאם שעומד על כ- 23 שקלים לעובד. זה מה שנקבע .אף אחד לא יודע להסביר מה מרכיב את ה- 23 , מה ה סכום הזה בא לש ,פות שהרי אותו עובד ירדני , אם הוא ישנה סיווג וייכנס לעבוד באילת באותה שעה אבל בענף הבניין, י שלם13 שקלים. המ חיר נומינלי עמד על11 שקלים, עם מ ידוד והצמדות על ה ל- 13 שקלים. העניין הוא שאם אותו עובד ירדני מגיע לעבוד משמרת ב' בישראל , משלמים עליו כבר118 שקלים לערך, באותו מעבר , באותה פרוצדורה , כי מבחינת משרד התחבורה , שהוא אמון על רשות המעברים , מתייחסים אליו כאל תייר .זאת המציאות. אז ה נה י, תראו, 13 שקלים מול118 שקלים, לאותו עובד , אותו מעבר גבול ,באותו יום, זה נכנס ב-8 בבוקר, זה נכנס ב-6 בערב, למה? ככה. לקח לנו בערך 3 חודשים לשכנע את משרד התחבורה שהם פשוט מ גחיכים את עצמם , הם ל קחו על זה אחריות, התחייבו שם משנים את זה, הת חייבו ש הם מתכנסים. כנראה שבלוח ה שנה שלהם לא היה2025 , נחכה שייקבע המועד. אני מתחייב בפניכם שהמצב לא יישאר, לא מיניה ולא מקצתיה ,דומה למה שיש היום. אני מתחייב בפניכם שאני לא מתכוון להרפות מהדרישה שלי שלכל הפחות ישפו אתכם בזיכוי רטרואקטיבי מהיום שהגענו להבנה בהוצאת פנייתי, באוגוסט2023 . זה לעשות סדר על מה מדברת מנכ"ל ית רשת מלונות "פתאל" כדי שכל אחד מכם יבין שהדשא של השכן לא בהכרח ירוק יותר. בבקשה. :אביה מגן נכון. אני קוראת ו שומעת אותך עכשיו ובאמת אי אפשר להבין את העוול ה מאוד גדול שנעשה כאן לאורך השנים. בכל הפרוטוקולים, אגב, כולם מסכימים. אני קוראת את התשובות וכל הנציגים– של רשות שדות התעופה, בחלק שדיברנו על האגרות של העובדים הזרים הפיליפינים שנמצאים, כששאלת את הס י בה לפערים, כולם הצדיקו ואמרו: כן, נבחן וננסה לעשות מערכת מ ק וונת והמשרדים יעבירו כספים. בפועל, רק משרד אחד העביר כספים, משרד התיירות, 800,000 שקלים, כדי לנסות ולהקל על הוצאות כ.וח אדם דה-פקטו, אנחנו נמצאים כאן היום ב-7 בינואר2025 אז כנראה שבאמת לא קיי מת בלוח השנה של חלק מהמשרדים שנת2025 ,כי אנחנו עדיין, בעודנו יושבים כאן, משלמים רק אגרות. אך ורק אגרות. כדי שנבין את הסכומים – 66 מיליון רק אגרות, בלי ששילמנו מגורים , בלי הסעות, בלי שכר שעות העבודה. זה ענפי. בשנת2025 , בגלל שאין כבר פלסטינ ים ו כולנו יודעים ש ה ענף הולך – ואני מקווה בקרוב מאוד– לקבל עוד עובדי ם סרי לנקים, אנחנו,", רשת "פתאל נשלם עוד6 מיליון. אבל כדי להבין את הפער ברמת הענף, אם שילמנו38 מיליון אגרות עם הירדנים – אני גם קורא ת לזה אגרות כי זה תשלומים מעבר לשכר– ע ם ה סרי לנק,ים בשנת2025 ,במקום הפל,סטינים ש לא שילמנו בגינם, אנחנו נשלם קרוב ל- 66 מי ליון. זה מטורף. :היו"ר אליהו רביבו שלא יהיה בלבול כי כל רגע את עוברת בין ענפי ל רשתי – .פה מדובר רק לרשת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 24 :אביה מגן עכשיו .דיברתי ענפי38 מיליון ב- 2024 ו- 66 מיליון ב- 2025 , ענפי , עם ה סרי לנקים. זה מטור.ף אם אנחנו מדברים על"פתאל ", שילמנו 14 מיליון בשנת2024, וב- 2025 אנחנו עתידים לשלם – אני עוד לא יודעת בדיוק את ההקצאה אבל היו לנו450 פלסטינ ,ים פחות או יותר כ ך נקבל בהקצאה את הסרי לנקים, אז סביר להניח שבגין אותה כמות נשלם כ- 20 .מיליון :היו"ר אליהו רביבו מעבר לעבודת הו ועדה, מה ה רפרנטים שלכם במשרד התיירות אומרים? :סיון דטאוקר .הם פה :נטע בן ישי אנחנו מצטרפים ב מאה אחוזי הסכמה למה שאומרת אביה. אנחנו גם כן מנסים להבין את העיוות הזה. אין ברירה, הפל סטינים לא הולכים לח.זור בקרוב אנחנו הצפנו את שתי הסוגיות בדיוק: ,אחת של הירדנים, עם הפ ער, זו לא אגרת ה,תייר זה לא הגיוני לקרוא לזה"אגרת ה."תייר :היו"ר אליהו רביבו מה אומר לכם משרד התחבורה כ שאתם פונים אלי ו? אני מניח שלא רק אני פועל מולם. :נטע בן ישי הם אומרים לנו שוב ש ה ם.בעבודה והם חושבים :היו"ר אליהו רביבו מתי הוצאתם להם פנייה פעם אחרונה בעניין? :נטע בן ישי היום בבוקר דיברנו איתם .לקראת הדיון :היו"ר אליהו רביבו איזה מזל שקיימנו את הדיון ה.יום :נטע בן ישי נכון. אז הם עדיין עובדים על זה ועדיין ח ושבים על זה ואנחנו מחכ ים לשמוע בשורות והלוואי ונשמע. לגבי ה,סרי לנקים אנחנו מחכים ש הם י גיעו אבל ברור לנו שזה מייקר באופן משמעותי את כל פעילות הענף. :היו"ר אליהו רביבו מתי הוצאתם לאחרונה פניה מסודרת קודמת למשרד התחבורה בעניין גובה גביית דמי המעבר לעובדים הירדנים באילת? :נטע בן ישי אני לא יודעת להגיד את הנתון הזה, אני אבדוק ו אחזור. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 25 :סיון דטאוקר אבל אני כן יכול ה להגיד ש ו ועדת המנכ"לים כן חזרה אלי בתשובה ואמרה שבהכרח הם יבח נ ו את הפחתת ה אגרות של ה עובדים ה זרים. :היו"ר אליהו רביבו לא שאלתי על ועדת המנכ"לים .ועדת המנכ"לים מכירה ומ תפעלת את הנושא ב טנגו צמוד עם הוועדה לעובדים זרים .אני אומר את זה כי אני מצפה שהרפרנטים ידברו בינם לבינם. הם מייצגים אתכם. אב:יה מגן כולי תקווה שנסיים את הישיבה היום .עם תשובות עוד נשמע פה את כל מי שיש לו מה להסביר. מאוד קשה להבין כ י אין פה שום היגיון .כשאתה קורא את כל הפרוטוקולים, כולם מסכימים שיש עיוות מאוד גדול בין הענפים, הוא לא מובן לאף אחד, גם על הירדנים, גם על הזרים, ובסופו של דבר אין לנו עובדים וכולם צריכים עובדים. אנחנו נאלצים לשלם כאשר אנחנו באמת עם אקדח צמוד לראשנו, כי אין מה לעשות, א נחנו בטח לא נ רשה לאף אחד מבתי המלון להעסיק עובדים שהם ללא היתר וללא רישיון. ביקשנו כמה פעמים. אני מאוד מקווה ש היום הווע דה ת סתיים ונוכל להבין קצת ,יותר להיות קצת יותר קואופרטיביים ולקבל תשובות, כי בינתיים השנה חלפה, כולם מסכימים והמיליונים ממשיכים מדי שנה, מדי חודש, להיות משולמים. כפי שאמרת גם , אגרת הבקשה שאנחנו משלמים זו שערורי הי. זו שערור יה י. אין מילה אחרת. הי:ו"ר אליהו רביבו מה האחוז שאתם גובים בעבור לינת לילה בחדר ממוצע על התשלומים למדינה בגין העסקת עובדים זרים? :אביה מגן אני יכולה לבדוק ולחזור אליך עם תשובה.. שמעון לוי, סמנכ"ל משאבי אנוש, בבקשה :שמעון לוי אגרה ל עובד זר עולה סדר- גודל של1,200 שקל לחודש בממוצע, כ-6 שקלים לשעת עבודה בממוצע לעובד . זה ללא דיור ו ל לא שכר, רק האגרה. :היו"ר אליהו רביבו 6 שקלים. אם אנחנו רוצים לבנות איזושהי נוסחה אנחנו נכפיל את זה במספר ה עובדים במשמרת, נ חלק את זה ב מספר החדרים בתפוסה ממוצעת רב-עונ תית ויש לנו את אותה אקסיומה שיודעת לתת לנו מה הרכיב האחוזי שמרכיב את העלות של חדר פר לילה .יכול להיות ש אין לכם את זה אבל אם אתם רוצים נוסחה, לגישתי ה לא מושכלת זו הנוסחה. :שמעון לוי לפי מה ש יושב-הראש אומר, אם שעת עבודה עולה6 שקלים אז יום עבודה ע ולה 48 שקלים. אני מעריך שזה שווה10% מכלל עלות שכר.העובדים, האגרות וההיטלים :היו"ר אליהו רביבו לא השכר , אני לא רוצה לדעת את הנגזרת- - - :אביה מגן .קשה להגיד את זה כי זה מעוות את עלות השכר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 26 :היו"ר אליהו רביבו א ם עלות האגרה שוו ה כ- 10% מעלות העסקת העובד, עם כלל ההוצאות בגינו , ואתם יודעים מה הרכיב של העובד הזר בנטל בגביית דמי לינה שאתם גובים מהתיירים, מזה אתם יכולים ל גזור– לצורך העניין, אם אתם יודעים להגיד ש- 8% מתשלום פר לילה זה בגין שיפוי על הוצאות ה עובד זר ה, אז10% מה- 8% ז ו ההשלכה. אתם יודעים למה אני שואל אתכם? :אביה מגן כן, אנחנו נכין נייר ונעביר תשובה מסו.דרת :היו"ר אליהו רביבו ודה ת. למען ההגינות אני אבהיר שהעסקת עובדים ירדנים זהו אינטרס מובהק , מוצלח ומוצלח של מדינת ישראל. עדיין ההתממש ק ות בין העסקת עובד ירדני למעסיק באילת היא לא פשוטה, למרות ש זה אינטרס גבוה מא וד של מדינת ישראל. לא אתם ביקשתם אותם, אתם נאלצים להתמודד עם המציאות – לא שאתם מתלוננים עליה אבל אני רק רוצה לעשות סדר. :סיון דטאוקר אתה צודק בכל מה שאמרת , אני חייבת להוסיף שבסוף אנחנו מבקשים החל מה-7 באוקטובר שיהיה גיוון באילת על מנת שלא נהיה ת לויים אך ורק בעובדים ירד ניים ואת זה חשוב להבהיר. :היו"ר אליהו רביבו ,צודקת מכיר את זה, בכלל הענפים. אני בהתקשרות עם כלל המעסיקים, לרבות עם ראש העיר, מ ר ,אלי לנקרי שפועל למען הנושא הזה , כמו עוד נושאים, ימים ולילות ו פנה אלי גם השבוע בנושא הזה . נושא מורכב ,סבוך ,רגיש ועדיין מקבל מענה, רק שזה לא נושא הדיון .אבל טוב שאמרת את זה לפרוטוקול .למ ען ,הבהירות לענף הבניין כן יש חלופות ,באילת כמו שאתם יודעים, ישנם תאגידים לענף הבניין באילת, תאגידים לעובדים זרים. אז כן יש חלופות אבל עדיין צריך להתייחס בכובד ראש לסוגיה הסבוכה הזאת, שיש בה שיקולים רחבים, אני לא אכביר מילים כרגע בדיון . מר אייל מוסט, חבר ב עמותת"דף חדש" ובע ל.ים של תאגיד :אייל מוסט אתה יושב פה בוועדה וכל פעם אתה שומע דברים הזויים. אתה שומע של אנשים זקנים אין מי שיחליף טיטולים וכל פעם אתה שומע ו איז שהי בעיה אחרת ו לצערי, מ מה שאני רואה מהצד, ועדת המנכ"לים לא הבינה את מהות ועדת המנכ"לים, של לתת פתרון. בסוף כולם פה מדברים על אותם חסמים, על אות ן בעיות, כל אחד בענף ש קרוב לליבו, ענף ה שהוא חי. אבל אני אראה לכם תמונה כדי שתבינו :את המצב אנחנו, ענף הבניין, משלמים פי שניים מ ענף המלונאות, ש נמצא אחרינו באגרות.. פי שניים אנחנו שילמנו ב- 2024 22,640 , ועכשיו זה עוד עלה עם ההצמדות וכל הדברים. בסופו של דבר, ענף הבניין הוא קטר של ה משק ואין פה עור .רין על כך המדינה הפסידה, לפי נתונים ש ל התאחדות ה קבלנים, 50 מיליארד שקל מול שנה רגילה ש ענף הבניין עובד ב ה, ב הכנסות, מול מה שקורה ב- 2024 . 50 מיליארד שקל. מה קרה? חסר ות ידיים עובדות. שוב פעם אנחנו נתקעים באותו צוואר בקבוק, שבסוף אף אחד לא בא ו חסר איזה בולדוזר אחד שידפוק על השולחן– אליהו מנס ה לעשות את זה בכל כוחו ואנחנו רואים את העבודה המסורה שלו, והוא היחידי שמקשיב לנו, פותח את הדלת ומנסה להרים את הדגל, אבל לצערי אנ י חושב ש כולם צריכים לאחד פה כו חות ביחד, כי בסוף , אם לא יהיו מספיק עובדים לחקלאות אז אנחנ ו עוד פעם נהיה תלויים במדינות אחרות, ואם לא יהיה מספיק מלונאות אז המ ,לונאות תתייקר וה מסעדות יקרות והכל יקר. בסוף אני שואל את עצמי: איפה כל האנשים שקורסים תחת הנטל? בסוף גם היום, שקיבלו החלטה ואמרו שמבטלים את האגרה, מדברים רק על עובדים חדשים שיגיעו ב- 2025 , עוד לא מצאו מקור תקציבי, לא יודעים אם זה יקרה השנה או ב- 2026 . בינתיים כל הטלוויזיה מפ רסמת כל מיני כותרות כמו "חסכו 60% מעלות העובד," כל קבלן שאנחנו מדברים איתו כבר רוצה את ההנחה שאנחנו עוד לא קיבלנו בכלל, לא יודעים איך נ קבל אותה, למה נ קבל אותה. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 27 ועוד מש הו חשוב. בתוך דמי ההיתר אנחנו משלמים כסף תפעולי עבור בחינת העובדים. יש לנו עובדים ב- B2Bש לא נבח נ ו ע"י המדינה ואני עדיין משלם עליהם. תבינו את האיוולת המטורפת. יושב פה רום, א ני בשוק, אנחנו כל פעם מחכים שתבוא איזושהי בשורה- - - :מיכל ארן רק למען הסר ספק, מעולם לא גבו שקל על המבחנים, אסור. :אייל מוסט מהבדיקות שאנחנו עשינו- - - :מיכל ארן ,לא מימון ה מבחנים הוא מלא. :היו"ר אליהו רביבו אוקיי, נעשה סדר, כדאי לכם שנקצר את השיח הזה עכשיו., נבהיר :אייל מוסט אבל הכי חשוב שאנחנו מחכים לבשורה ו מגיע בן-אדם ש אומר שהוא לא יודע למה משל מים את .האגרה :היו"ר אליהו רביבו אייל , זה לא מביא אותנו לתוצאה, חבל. קודם כל, למי שר צה לדעת , השלמתי את החודש החסר בין 2023 ל- 2024 , יש גידול של כמעט פי שניים להכנסות המדינה מ ענף הבניין, 950 ומשהו מול500 . עכשיו אני עונה למחלוקת שבינך לבין מיכל, אל תקיימו על זה דיון, א ני רק מסביר לכם את הדיסוננס ו אנחנו עוברים למ אני טיים של הדיון. אסור לגבות מהמעסיקים בגין מבחנים, הוצאות המדינה בעבור מיונים, אבל ההוצאות האלה משופות מאיפשהו. אין הוצאה ישירה אבל האוצר לוקח את כלל ההוצאות שיש בגין התממשקות עם עובד זר – כמה עולה למדינה לחתום על הסכם בילטרלי,, משלחות האגף הקונסולרי במשרד החוץ באותה מדינה, הסכמי יישום, הרכבת משלחת מקצועית , מיונים, שכירת אתרים, קניית רכיבים לבחינה, מי שמנפיק את הו ויזה, מי שדואג לזה, ,מי שאוכף מי שבודק, הכל – ומחלק את זה. כך זה עובד . כך זה אמור לעבוד. זה בסדר. אז מצד אחד אין גבייה ישירות פר עלות ל מעסיק, אין קשר ישיר - - - :מיכל ארן את ה שכר שלי הם משלמים . הם משלמים הכול עלינו., על המנגנון :היו"ר אליהו רביבו את צודקת. :אייל מוסט הבעיה הגדולה היא שה מחירים לא יורדים., רק עולים אם אנחנו לא נבנה – איפה ת היה מסעדה ? ?איפה יהיה מלון :מיכל ארן .אני לא חולקת עליך. אין לנו מחלוקת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 28 :היו"ר אליהו רביבו אתם חושבים אותו דבר, למה אתם מנהלים דיון סרק ? ביארתי את הדיסוננס שיש ביניכם . אני מבקש להודות ל יושבת-ראש ועדת האגרות במדינת ישראל ,הגב' רבקה ,לפינר שמ כבדת אותנו בנוכחותה והגיע ה לכאן . כל נושא האגרות שאנחנו דנים בו עומד לפתח .ה אני אשמח בבקשה, גברתי, לקבל סקירה, כמה זמן גברתי בתפקיד ,מהן פעולות הוועדה ומהם הנושאים שמטפלים בהם. :רבקה לפינר אני בתפקיד כ- 10 שנים. :היו"ר אליהו רביבו לפני כן גם היית בוועדת האגרות אבל לא כיושבת-ראש הוועדה? :רבקה לפינר הייתי בוועדה, לא היית י יושב ת-ראש. :היו"ר אליהו רביבו אז כמה זמן ב סך ה?כול את בוועדה :רבקה לפינר כ- 20 שנה. כאשר משרד ממשלתי רוצה לשנות את האגרות– כי המידע על ה אגרות, על הגבייה וגם העלויות נמצא בידי המשרד – הוא מגיע לוועד ת האגרות. הוא צריך לקבל את אישור הוועדה ואת אישור שר האוצר לפני שהוא מגיע לכנסת לשנות את ה אגרה. א ני מדברת על אגרות שנקבעות בתקנו.ת :היו"ר אליהו רביבו .שנייה, גברתי. תתחילי שוב אני מבקש ממך תוך כדי ה סקירה המחודשת של ך הבה רה למה התכוונה גברתי כשאמרה שאופן חישוב גובה האגרות נמצא אצל כל משרד ומשרד. לאיזה חלק גברתי מתכוונת? :רבקה לפינר האגרה נקבעת בחקיקה, בין אם בחקיקה ראשית ו בין ב חקיקת משנה – תכף אני אדבר על ההבדל ביניה ן – השר שעומד בראש המשרד הוא השר שמוציא את החקיקה וקובע את סכו ם האגרות. אבל לפני שזה מגיע, כאשר מדובר בחקיקת משנה, ועדת ה אגר ות הוקמה כדי לבחון בחינה רוחבית של האגרות. זאת אומרת, כ שמדובר בחקי קת משנה זה מגיע לוועדת האגרות לאישור ולאישור שר האוצר - - - היו"ר אליהו ר:ביבו .אני מבקש שקט אנחנו מ חכים לשיחה הזאת, ל מפגש הזה ,שנתיים . גברתי מסבירה שיש חקיקת משנה ו חקיקה ראשית, תיכף היא עוד פעם תחזור ותסביר איזה חלק יושב לפתח הוועדה ו איזה לפתח המשרד הרלוונטי. אני שואל: בענף הבניין יש אגרת בקשה, היא חקיקה ראשית או?משנה :רבקה לפינר חקיקה ראשית. :היו"ר אליהו רביבו מי קובע את גובה האגרה ואת דרך חישוב הצדקת גובה האגרה? :רבקה לפינר זה נקבע בחוק ההסדרים .. המחוקק חוק עובדים זרים נקבע למעשה בכנסת, ע"י הכנסת.עצמה הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 29 :היו"ר אליהו רביבו זאת אומרת ש אין לכם סוברניות להחליט על הורדה או?העלאה :רבקה לפינר לא. :היו"ר אליהו רביבו זה של המשרד הרלוונטי, הוא קובע כמה הוא גובה. :רבקה לפינר הרי המשרד הרלוונטי יכול להגיד כמה זה עולה, אבל מי שקובע זה הכנסת. ה חוק מגיע לכנסת ו פה זה נקבע. החוק לא הגיע לפתחה של ועדת.האגרות היו"ר:אליהו רביבו ואגרה שנתית בענף הבניין? :רבקה לפינר גם כן בחוק עובדים זרים. :היו"ר אליהו רביבו ו אגרה שנתית בענף התיירות? :רבקה לפינר חוק עובדים זרים. אולי אני אגיד את זה יותר בתמצות: התקנות למעשה נקבעו רק לגבי עובדי סיעוד בבית , רק אז זה הגיע לפתח הוועדה. אני יכולה להגיד לך שזה הגיע ב- 2004 לפתח הוועדה, ששם נתנו לסיעוד ביתי אגרה מופחתת ופטור לגבי ה אגרה ה שנתית. :היו"ר אליהו רביבו אני שואל, גברתי , מבין כל לשוניות ה חיוב ב רגא ות וההיתרים של העסקת עובדים זרים, מה חונה אצלכם? מה בהחלטה שלכם לקבוע אם יש אגרה, כמה ה יא ואיך מחשבים אותה? :רבקה לפינר זה השתנה לאחרונה משום שהתיקון האחרון, שנעש ה בחודש דצמבר, ע ם תחולה ל-1 בינואר2025 , של הענפים שנוספו, נעשה בתקנות, אבל לפני כן זה לא.היה בתקנות :היו"ר אליהו רביבו בואי נ דמה שאנחנו ב מאי2023 . :רבקה לפינר במאי2023 היה לנו סיעוד ביתי ,מוסדי ובריאות, .כל השאר לא היו אצלנו הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 30 :היו"ר אליהו רביבו גברתי מקריאה לי מתוך הכתוב , היא 20 שנה בוועדה הזאת, 10 שנים מנהלת אותה , לא צריך להקריא. תספרי לי בבקשה על פעילות ועדת ה אגר ות במדינת ישראל ,מה היא כוללת, מהם הסעיפים ש היא אמו נה עליהם, שהיא מתכ ת לל, שהיא קובעת. :רבקה לפינר ועדת האגרות נקבעה בהחלטת ממשלה ולמעשה לוועדת האגרות מגיעות אגרות שאמורות להגיע לוועדה בכנסת, זאת אומרת תיקון של תקנות. :היו"ר אליהו רביבו כל ?האגרות במדינת ישראל :רבקה לפינר כן, שמשולמות למשרדי הממשלה. :היו"ר אליהו רביבו אם פעם הייתה אגרת טלוויזיה, זה גם היה דרך הוועדה שלכם? :רבקה לפינר זה היה אמור להיות שם. אני חושב,ת אני לא מכירה את האגרה.הזאת :היו"ר אליהו רביבו אגרת רישוי רכב?מגיעה אליכם :רבקה לפינר כן. :היו"ר אליהו רביבו כלל האגרות שאמורות להיות משולמות למדינה באמצעות המשרדים הממשלתיים המטפלים באותו ענף? :רבקה לפינר שנקבעו בחקיקת משנה, כן. :היו"ר אליהו רביבו שנקבעו בחקיקת משנה. בהעסקת עובדים זרים, מהם החיובים שנקבעו בחקיקת משנה? :רבקה לפינר סיעוד ביתי- - - :היו"ר אליהו רביבו סיעוד ביתי, אמרנו שהחלק ה א רי יש פטור כבר המון המון שנים ויש אגר ה מזערית, שולית. מה שיש פטור , לא דנים כל יום. מה יש היום? איזה חיוב היום הוא חיוב שמתקיים מכוח חקיקת משנה? הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 31 :רבקה לפינר עד לפני חודש זה ה יה סיעוד ביתי- - - :היו"ר אליהו רביבו אל תגידי לי :כל רגע עוד פעם "סיעוד ביתי". נעשה את זה פשוט בהנחה שאין היום דיון בעניין סי.עוד :רבקה לפינר .אז אין :היו"ר אליהו רביבו הטרחתי אותך לחינם? :רבקה לפינר כן. :רבקה לפינר זה מה שאת אומרת? :רבקה לפינר כן, משום שהיה.רק סיעוד ביתי וסיעוד במסגרת הרווחה :היו"ר אליהו רביבו סיימנו. .ענית לי המון :רבקה לפינר אבל אני רוצה להגיד עוד .משפט זה מתוקף תפקידי כיושב ת-ראש ועדת האגרות. בנוסף אני באגף הכלכלן הראשי וזה דברים שאני אתן לר ום - - - :היו"ר אליהו רביבו אני כרגע דיברתי עם גברתי ב כובעה כ י ושבת-ראש ועדת האגרות במדינת ישראל .הרגע בדבריה אמרה לי גברתי שכל השרים ובעלי התפקיד שאומ רים לי: זה ועדת האגרות, תפנה אליהם, שיקרו לי , כי אני מהיום בלילה הולך לתפוס אותם– אני לא הולך לקבוע אית ם פגישה בכלל ,אני הולך לתפוס אותם דש ב מעליהם במליאה ואני אומר להם: שקרנים. תדעי לך שאני משתמש במה שאמרת לי כ ןא. זהו, סיימנו, אני מצטער שהטרדתי אותך, גברתי, תמשיכי בעבודתך המסורה. תודה רבה. :נחי כץ .הסיעוד המוסדי כן נכלל אצלה :היו"ר אליהו רביבו י מכ וון שאתה כבר פה ומכיוון שזה הסעיף היחיד שהיא מטפלת בו אז בוא ננסה רגע ללמוד את עניין ה סיעוד המוסדי. בסיעוד המוסדי, ג ברתי אמונה ג ם על ה חלק ש ל הרווחה וגם על ה חלק של משרד הבריאות? :רבקה לפינר וז הפניה שהייתה לדעתי ב- 2021 . הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 32 :נחי כץ .בקורונה :רבקה לפינר כן, זה היה בז מן הק.ורונה :היו"ר אליהו רביבו אני מניח שבחלוף3 שנים מאז אפילו אתם התרגלתם להבין את זה. אתם אחראים על כל עניין החיוב של התשלומים למדינה בעניין סיעוד מוסדי בבריאות וברווחה. :רבקה לפינר מה זאת אומרת"אחראים?" :רבקה לפינר אתם הוועדה שקובעת את גובה האגרה, אופן חישוב החיוב ודרכי הגבייה. אתם ועדת ה ות רגא. :רבקה לפינר באים אלינו, אנחנו קובעים יחד עם המשרד המטפל. :היו"ר אליהו רביבו מ י קבע ב סיעוד מוסדי ,גם ברווחה וגם דרך משרד הבריאות, ש אגרת הבקשה היא רק 360 שקלים לשנה כמו בסיעוד ביתי? :רבקה לפינר זה התחיל קודם במ וסדות של מ שרד ה בריאות כי הייתה החלטת ממשלה לגבי זה ו בהתאם ל כך קיבלנו. אני ח ייבת לציין שהוועדה היא ועדה בין-משרדית ש חבר בה גם המשרד המבקש. :נחי כץ אני שמח שיש ועדה שמת כללת את כל המשרדים כ י פה הכשל. קבעתם אגרה מטעם משרד האוצר בהתאם לדרישה, אבל תקצוב משרד הבריאות לא כולל את האגרה הזאת. יד אחת של המדינה לוקח ת, יש שנייה של המדינה .מממנת זה הת פקיד שלכם. רום בר- :אב נציגי משרד הבריאות אמרו פה בו ועדה שזה כן נכלל בתקצוב שלהם. :נחי כץ זה לא נכלל בקוד. רום בר- :אב הם אמרו.פה שזה כן :נחי כץ ה חודש יוצא מכרז חדש, הקוד לא לה ע. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 33 רום בר- :אב הם גם שלחו מכתב לוועדה שאומר את הדבר.הזה :נחי כץ אז מישהו פה מורח כי יש אגרה, אגרה על ענף שהמדינה משלמת עליו, יד אחת לוקחת– אתם האוצר – יד שנייה מממנת אותו, וכל אחד אומר: זה .הוא ו אתם הוועדה שאמורה לתכלל את כל האירוע הזה, את אמרת, אתם היחידים שיש להם ראייה רוחבית, אז איך זה יכול להיות? החודש יוצא מכרז חדש ע ם תקצוב, הקו ד לא עלה. :רבקה לפינר הנושאים האלה לא קשור ים אלי , אתה צריך לפנות למשרד הבריאות. :נחי כץ לא קשור אלייך אבל את מתכללת את האירוע של האגרה בין כל המשרדים, אמרת. :רבקה לפינר אני לא מתכ לל ת ש ום אירוע- - - :נחי כץ .אז מישהו לא מתכלל אני מצטער , אנחנו חברה ישראלית שלא יכולה לפתור סוגיה– אני מדבר על הענף שלי ועל כל הענפים פה– זו אינדיקציה, לא יודעים לקחת אחריות. החברה הישראלית דופקת פה את כל הענפים במשק, וגם את עצמה על הדרך, ואין מישהו שיודע להגיד. את יו"ר הוועדה– וסליחה שאני יוצא עלייך אבל את הגדרת שאת מת כללת את האירוע הזה, ל פחות רק אצלנו. :רבקה לפינר אני לא אמרתי שאני מתכ לל ת את האיר וע , אמרתי שהאגרות מגיעות אלי, אני לא נוגעת בנושא של ההסכמים ביניכם לבין משרד הבריאות. :היו"ר אליהו רביבו אני תכף אתקן אותך אבל לפני כן אשמח לשמוע מתי ב פעם אחרונה הו ועדה דנה בצורך בהעלאה או הורדת אגרה מסוימת וא ביטולה? :רבקה לפינר יש ל נו דיונים מספר פעמים בשנה וקורה לא מעט שיש גם הפחתה של אגרות. :היו"ר אליהו רביבו אז, נה יה, אתם כן צד לעניין כי יש שלושה שותפים לגביית האגרה, ועדות הכנסת, ועדת האגרות ושר האוצר. :רבקה לפינר והמשרד שמבקש, המשרד שאחראי על החקיקה . במקרה הזה, של אגרות עובדים זרים, זה שר הפנים כמובן., רשות האוכלוסין :היו"ר אליהו רביבו מישהו קבע שאגרת הבקשה בסיעוד מוסדי היא רק360 שקלים כמו בסיעוד ביתי, מי זה המישהו הזה? למה זה לא1,040 כמו בניין או1,340 כמו ברירת המחדל בחוק? הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 34 :רבקה לפינר כיוון שהייתה החלטת ממשלה להוריד את זה וש אלה י היו ה סכומים, אנחנו קיבלנו אותה. :היו"ר אליהו רביבו זאת אומרת ש ה תהליך ה סדור הוא שיש החלטת ממשלה, מביאים אליכם, אתם מצביעים, אומרים כן או לא? :רבקה לפינר לא תמיד יש החלטת ממשלה. לפעמים המשרד המבקש בא ומסביר לנו את הצורך באגרה, באגרה חדשה, בביטול אגרה וכן הלאה. :היו"ר אליהו רביבו זאת אומרת שיש מציאות שבה החלטה להפחתה או לשינוי לא מחייב ת לעבור דרך החלטת ממשלה אלא בפניה ישירה של המשרד הרלוונטי? :רבקה לפינר אחר כך אבל זה יגיע לכנסת כמובן, לוועדה בכנסת. :היו"ר אליהו רביבו לא שייך . אחרי זה זה מגיע לוועדת הכספים , ששם מצביעים על זה , אבל ועדת הכספים דנה ומאשררת, לא פונה אליכם, היא לא אקטיבית בטיפול בדרך כלל. :קריאה ?מתי הייתה החלטת ממשלה :רבקה לפינר אני לא זוכר ת כרגע, לפני שנתיים או .שלוש דבר אחד אני יכולה להגיד, כש ש יש פניה לוועדת האגרות אנחנו מטפלים בה כמה שיותר מהר. :אייל מוסט אבל כל משרד שפנינו אמר: זה לא חונה אצלנו, זה ועדת האגרות. :יפתח בן דוד מי קובע את האגרה ?הראשונית הוא משלם היום20,000 , אני משלם2,000 ,איך נולד הדבר הזה? :רבקה לפינר אני מדברת כרגע על אגרה שנקבעת בחקיקת משנה. חקיקה ראשית למעשה נות נת את הכוח לשר של המשרד שגובה א ת האגרה – למשל, בעובדים זרים מדובר במשרד הפנים – ו נותנת לו את האפשרות לגבות אגרה. בחוק עובדים זרים האגרה עצמה נקבעה בחוק, אבל ברוב המקרים, פרט ל שלושה חוקים, תמיד האגרה נקבעת בחקיקת משנה. :היו"ר אליהו רביבו אז במה רלוונטיים שאר המשרדים?? למה הגיעה לפה גב' ארן הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 35 :רבקה לפינר חשוב לי להסביר את הנקודה שמי שמחוקק את התקנו,ת מי שמוציא ו חתום על התקנות, זה השר במשרד שגובה את האגרה. במקרה הזה, של אגרות עובדים זרים, זה שר הפנים. בין אם הוא ישנה את החוק ו בין אם הוא י שנה את התקנות., זה שר הפנים :איילת וולברג .אבל בהסכמה של האוצר :רבקה לפינר בהסכמה של שר האוצר, נכון. :איילת וולברג זה גם חשוב. יעקב :מוסקוביץ אבל אומרים לנו ב כל המשרדים: עוצרים את זה ב .אוצר :היו"ר אליהו רביבו חבר'ה, ?למה אתם מפנצ'רים אתם לא יודעים מה בנינו ב- 25 הדקות האחרונות ואתם מרסקים א ת זה . מסבירה בצניעות גב' לפינר שהם לא מתחילים את התהליך, מתחיל את התהליך המשרד ואז פונים אליהם. כיוון ש הם גורם מאשר אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שאם המשרד פונה ואין להם הסבר למה ההפחתה המבוקשת לא מוצדקת אז מאשרים אותה. אני שואל: למה עד היום לא הורדתם את כל גובה האגרות על פי בקשת המשרדים הרלוונטי?ים :רבקה לפינר כי לא פנו אלי נו. מה שפנו– .הורדנו :היו"ר אליהו רביבו הבנו ? נציג משרד הכלכלה, למה לא פנ יתם א ליהם? תכין את התשובה, בינתיים נעבור לנציג משרד הבריאות, למה לא פניתם א ליהם? :אריאל פייגלין אני לא יודע אם בוצעה פניה. כמו שאמרתי, אני מחליף ,מישהי אני מברר , תמשיכו בסבב ואני אעדכן. :היו"ר אליהו רביבו נציגת משרד הבינוי והשיכון? :מיכל ארן ש רו י בפ הוגשו, נדון במסגרת דיוני התקציב האחרון גם כן ומעבר לכך .בכתב :היו"ר אליהו רביבו .תודה רבה. התייחסי לזה בבקשה, גב' לפינר היא טוענת שונה ממך ב- 180 מעלות. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 36 :רבקה לפינר אני מדברת על תפקידי כ יושבת-ראש ועדת האגרות, כמו שביקשת, ומבחינה זו אני לא יכולה ליזום שינוי- - - :היו"ר אליהו רביבו לא, לא. אני הבנתי מראש שאת לא יוזמת שינויים, אני הב ה רתי את זה לפרוטוקול קודם . את אומרת שכדי ש תבצעי שינוי את צריכה לקבל פניה . שאלתי למה לא בוצע שינוי:, אמרת כי לא הגיעה פניה. :רבקה לפינר .נכון :היו"ר אליהו רביבו אומרת לך פה נציגה של משרד מאוד מאוד משמעותי בהעסקת עובדים זרים, שהגיעו גם הגיעו – "הגיעו גם הגיעו " זה ביטוי לומר שלא ה גיעה רק פניה,אחת יותר , ו כבר שנים. :רבקה לפינר לא לוועדת האגרות, אולי הכוונה– ואני רוצה לתת כאן ל רום ל ד בר– ל משרד האוצר. :היו"ר אליהו רביבו ,הבנתי. פה נפלתם שלחתם את זה לכתובת לא נכונה. :מיכל ארן זו לא כתובת לא נכונה כי בסוף אנחנו עובדים מול אגף תקציבים,. אני רוצה לדייק חקיקה ראשית מגדירה את השר ש עמ ו אנחנו צריכים לעשות את הפעולה ,שר הפנים, ויחד עם הסכמת האוצר. אלה בעצם שני השחקנים שלנו, אש ליהם אנחנו פונים כשאנחנו רוצים ל קיים שיח על א.גרות זה לא ז,ר אני לא מחדשת פה לאף משרד משהו חדש. זה השיח שלנו, אנחנו פונים אל השר הרלוונטי האמון על האגרות ופונים ל משרד האוצר. :היו"ר אליהו רביבו ,ושפניתם למשרד האוצר ביקשתם ש ה ם גם יספרו את זה לגב' ל?פינר מיכל:ארן אני לא מנהלת את משרד האוצר. :דניאל איטח אני אתייחס, אדוני, לנקודה הזאת בבקשה ואני אגיד שבעת גיבוש החלטת הממשלה1752 שמתוקפה קמה ועדת המנכ"לים, היה שיח ער מצד הלשכה המשפטית במשרד האוצר על כך שהמלצה של ועד ת המנכ"לים חייבת לאחר מכן לעבור לוועדת ה ות רגא, ולכן לטעון שוועדת האגרות היא לא חלק מהתמונה פה - - - :היו"ר אליהו רביבו הבנתי .דבריך חשובים מאוד מאוד, אני מודה לך. בבקשה., מר נקש :משה נקש לצערי אני צריך לעבור לדיון אחר, רק רציתי לומר :שני דברים נכון שהסכומים עלו משמעותית אבל צריך לקחת בחשבון , 'א, שה תשלומים הם על הרבה יותר עובדים זרים מאשר בעבר. אם בסוף שנת2023 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 37 היינו עם136,000 עובדים זרים, בסוף שנת2024 כבר סיימנו עם186,000 עובדים זרים, אז נכון שהסכומי ם עלו אבל גם כמות העובדים עלתה, לכן זה גם נתון משמעותי. :היו"ר אליהו רביבו שליח מצווה אתה, יספר לך הצוות שלך,, אם אתה נאלץ ללכת איך הרמת לוועדה לוולה. ו מכי ון ש פעילות הגב 'רבקה ל פינר כיושבת-ראש ועדת ה אגר ות יותר פוזיטיבית מאשר אקטיבית, נצטרך להשתמש בכובע ה אחר של גברתי כ סגנית בכירה לממונה על הכנסות המדינה ואני משוכנע שבכובע השני את תדעי לענות לי לפחות על שאלה:אחת מה החלק בגביית ה תשלומים של כלל המעסיקים בישראל של העובדים הזרים לקופת המדינה שהו א מס ומה החלק שהוא אגרה? כלומר, מה הח לק שמש פ ה בגין הוצאות ומה החלק שהוא הכנסתי, גם כיצירת תמרוץ שלילי להעסקת עובדים זרים על פני העסקת עובדים ישראלי ים, ומה כדי לגרום להכנסה נוספת למדינה? :רבקה לפינר אין לי את הנתונים האלה כרגע אבל- - - היו"ר אליהו רביבו: א ין סיכוי. אין סיכוי. פעם ראשונה שאת?אצלי כן .אין סיכוי. לא כדאי לך שאני אאמין שאין לך את הנתונים. תשאלי את ה מקבילים שלך מה אני אומר להם כשאין להם כאלה נתונים. :רבקה לפינר אני רוצה להגיד שאנחנו עכשיו, לאור בקשת הוועדה ,עושים עבודה במשרד האוצר - - - רום בר- :אב אפשר.להשיג את הנתונים :רבקה לפינר ,כן אפשר להשיג א,ת הנתונים אין לי,אותם כאן אנחנו יכולים לבדוק ול.העביר :היו"ר אליהו רביבו פעם ראשונה שאת אצלי, את מקבלת את הקרדיט שנתתי לרום ורק בגלל זה אני לא ממשיך הלאה . רק בגלל זה. תודי לבורא עולם שאני התחייבתי לתת קרדיט, כי אנחנו בעיצומו של תהליך עומק רציני ואמיץ . רק בגלל זה. :אייל מוסט בסוף אין ברירה אלא ללכת לבג"ץ כי אף אחד לא מ חזיר תשובות לשום דבר . נלך ל בג"ץ, נדרוש את התשוב ,ות, אולי אז הם יבואו עם הנתונים. היא באה לפה מורחת אותנו, הוא מורח אותנו, זה מור ,ח אותנו כל פעם- - - :היו"ר אליהו רביבו אני מתחייב בפניך, ,אייל ובפני כל המעורבים, אלה שכאן, אלה שצופים בנו ואלה שיצפו גם בעתיד בדיון הזה: אין לכם מושג, אולי אפילו גם לי ,כמה פירו ת המשק הישראלי, וכולכם המעסיקים, קצרנו היום בדיון הזה .אין לכם מושג .מבטיח לכם שלא ירחק היום שאתם תדעו, שהכיס שלכם י רגיש בזה, ובציפייה שלי, שהצרכן הישראלי ייהנה מזה .כי אם אתם תזכו לסיוע ממני להוזיל עלויות אבל אתם תשאירו את זה אצלכם – כמו שאתם רואים אותי היום חייל שלכם ,ךכ אתם תפג ש ו אותי בצד השני. אל תנסו. אני מצפה ואני אעקוב אחרי זה. לא סתם שאלתי את ענף המלונאות מ ה הרכיב וסיפקתי גם נו סחה תוך כדי, לא סתם ס כמתי את הסכום המצרפי כהכנסה לקופת המדינה בענף הבניין בהשוואה לשנה שעברה. פי .שניים האם יש יותר הוצאות? בטח ,אי ן לו בשום ה לימה להכנסות. אנחנו צריכים לקבוע האם פנינו למצוא פרה חולבת כדי לכסות הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 38 גירעון במדינה ,האם ברצוננו להכביד על המעסיקים כדי שיעסיקו רק ישראלים ואם אין ישראלים אז ש יפשטו רגל ויהיו נטל על הכלכלה במקום להוות מנוע צמיחה כמו כל מדינה מערבית, ה או אם הייתה איזושהי החלטה של דינוזאורים, לפני 20 שנה, ואף אחד עד היום לא פתח אותה ואמר: שנייה, בוא נבדוק אם זה מתכתב עם המציאות. בכל מקרה, ךכ זה לא יישאר. אני חושב שלפעמים גם לשאול שאלות ולחכות לתשובות ש י גיעו תוך כדי תהליכים זה בסדר ואפילו בסדר גמור .ואני שוב פעם עושה את זה .להבדיל מדיונים אחרים שהוועדה ניהלה והוכיחה והביכה ו התנצחה , כאן השכנוע העצמי שלי והביטחון שלי מול הנציגים המקצועיים ש נכונים לעמו ל על-כך הם גבוהים א וכ ן אני מבקש באופן חריג מהצוותים מהמקצועיים י שת מצא הנוסחה שבה אני אוכל להיות שותף פעיל בתהליכי הבניה של בחינת גובה האגרות, אופן חיובם ודרך התשלומים הנגבים, בהנחה שאני מקובל עליכם כנציג. :קריאה חד- .משמעית :היו"ר אליהו רביבו מה אומר מר רום? רום בר- :אב בהמשך לכל הדברים שאמרת גם בתחילת הדיון וגם עכשיו, אני חושב שכל מי ש נמצא פה בדיון יודע את זה אבל היו לא מעט פניות מהוועדה אלינו בנושא הזה, אנחנו כבר הרבה זמן מתעסקים עם ה דבר הזה . יו"ר הוועדה פנה גם לשכת המנכ"ל שלנו במשרד. בעקבות כל הפניות האלה קיימנו כבר די הרבה ישיבות מחוץ לדיונים עם צוות הוועדה והיושב-ראש, וכ המשך ל דבר הזה קיי מנו גם לא מעט ישיבות פנימיות אצלנו במשרד שהתוצאה שלה ן הייתה ש לשכת מנכ"ל הנח תה אותנו על התנעת תהליך של בחינה מחודשת של כל אירוע האגרות. אני א פרק מה הדבר ה זה אומר: זה אומר, 'א, לבחון את התכליות של האגרה, כמו שהיושב- ראש ציין בהתחלה,', וב לדבר על התמחור של כל אח ת מהתכליות האלה. :היו"ר אליהו רביבו ודרך גביית התשלומים., אני מוסיף את זה רום בר- :אב אני עוד רגע נוגע בזה. רק להתייחס לדברים שאמרתי, גם התכליות וגם התמחור – כמובן שאנחנו יודעים שזה משתנה ברמה ה ענפית וצריך להתייחס לזה באופן שונה בכל ענף. היו"ר :אליהו רביבו .ברור רום בר- :אב החלק השני זה בדיוק מה שציינת עכשיו, אנחנו קראנו לזה בחינה של תהליכי הגבייה, שאותם גם אנחנו מפרקים לכמה קומות, גם המועדים של הגבי,ה גם התדירות של הגבי,ה זה כמובן יקרה ב יחד עם החבר'ה מרשות האוכלוסין וההגירה ש ה ם האופרטור ה מבצע בסוף. נראה גם מה קורה היום ו מה החלופות שמתאפשרות גם מבחינה תפעולית. יכול להיו ת שבטווח הארוך יש דברים שמתאפשרים יותר מה טווח הקצר אבל נ ראה את זה. יש דברים שעלו פה בדיון, יש סוגיות חשובות שלא עלו פה בדיון, א נחנו נבחן גם אות ן ונראה מה אנחנו ממליצים .כן צריך להגיד שגם לעניין של מועדי הגבייה וגם למה שדיברנו קודם על הפחתות האגרות, חלק גדול מההמלצות ה אלה ה ן המלצות ש ,תהיה להן עלות תקציבית וזה בסדר גמור, אנחנו מקבלים הרבה החלטות שיש להן עלות תקציבית, אין עם זה שום ב עיה, פשוט זה משהו שנצטרך לכמת, לתמחר, להביא למקבלי ההחלטות ולראות מה עושים איתו. אנחנו עושים דברים כאלה כל הזמן אבל זה משהו שהם יצטרכו לתכלל. זה רלוונטי גם לסוגיה ש דיברת קודם, על מועדי הגבייה, אנחנו דיברנו על שנת התקציב, אם אני חוצה שנת תקציב לדוגמה זה משנ ה לי את ההכנסות. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 39 :היו"ר אליהו רביבו אני חושב שקודם כל בת הל יך ה ה בניה , רום ה יקר, אנחנו נצטרך להחליט ולה בה יר מה הייעוד של הגבי ה. אם הייעוד הוא שיפוי הוא שונה מאשר א ם הייעוד הוא תמרוץ שלילי והוא שונה אם הייעוד הוא מציאת מקור הכנסה תזרימית למדינה. רום בר- :אב נכון, .המילה "תכליות" הייתה הכוונה לדבר הזה :אייל מוסט מה לוחות ה זמנים אבל?, רום :היו"ר אליהו רביבו זה מופיע לי כבר בדברי הסיכום. ו מכי ון שיש ספקנות מסוימת אני מבקש ממך להעביר את הסיכום שלנו, שהתחדד גם אתמול בשעת לילה מאוחרת, לעניין משך הזמן עד שהוועדה תסיים את הבחינה של.ה רום בר- :אב חשוב לי רגע להגיד, כמו שאמרת, המועד הקודם שבו נקבעו ה אגרות באמת היה לפני די הרבה זמן ואנחנו חושבים שנכון לתקף את הדבר הזה מחדש. :היו"ר אליהו רביבו תוך כמה זמן?קבענו רום בר- :אב העבודה שאנחנו נעשה עכשיו, אנחנו רוצים שהיא תהיה תקפה ו שנוכל לעשות בה שימוש שנים קדימה , חמש-עשר ש נים קדימה, ואנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך, לא רוצים לעשות את זה מהר- מהר. אנחנו עובדים על הנושא הזה עם לשכת מנכ"ל , אנחנו עובדים על זה בין פעמיים ל שלוש לארבע בשבוע, כל שבוע סדר פגישות א.חר :היו"ר אליהו רביבו ודדליין לגיבוש מסקנות ויציאתן החוצה? רום בר- :אב אנחנו רוצים לסיים את זה במהלך הרבעון הראשון של השנה . :אילן זגדון .אילן זגדון, מסעדות אנחנו כרגע מקבלים הקצאה, ממש נכנסים לתוך ההקצאה הזו, והרבה מסעדנים מחכים לדעת מה יהיה גובה האגרה. אם האגרה תישאר כמו שהיא הם פשוט מוותרים על המכסה והיא תלך ותיעלם. אני שואל תא ,רום גם בטלפון כשאני מדבר איתו, האם אפשר להקפיא את זה עד שנדע מה,האגרה. אני למשל, צריך להחליט, אם עובד עולה לי10,000 , אז10 עובדים זה 100,000 שקלים, אולי זה 50,000 שקלים, מה אני ע ו שה בטווח זמן הזה עד שהרבעון יסתיים? כי אם אני מוותר על המכסה שלי עכשיו י לא היו לי עובדים בעתיד. זה ממש עכשיו. :היו"ר אליהו רביבו לפני שאני מקבל את התייחסות משרד האוצר אני רוצה להב היר את מה שאמרת כרגע ולתקן אותך. המכסה אולי תלך לך לאיבוד אבל היא כן ומת מש כי מסעדנים גדולים וחזקים יכולים להרשות לעצמם יותר וזה אומר שאנחנו לא מייצרים שוויון הזדמנויות למעסיקים צנועים יותר במשק, בפרט בענף המסעדות, צריך לתת על זה התייחסות. בבקשה את התייחסו תך. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 40 רום בר- :אב כמו שאמרתי קודם ,גם כש יהיו המלצות נצטרך לראות מה עושים אית.ן אנחנו נביא את זה למקבלי ההחלטות, אנחנו כמובן לא מקבלי.החלטות :היו"ר אליהו רביבו הואיל ו ענף המסעדות לא קיבל עד היום עובדים אז זה לא חלק מתזרים המדינה שהיה עד היום. רום בר- :אב אבל אנחנו עוסקים כרגע בכל הענפים ו אנחנו לא רוצים לעשות.איזושהי החרגה מסוימת :היו"ר אליהו רביבו השאלה היא כשמדובר בענפים חדשים, שההתייחסות אליהם מראש שונה, היא ש אומר לך מעסיק פוטנציאלי: אני לא יכול להעסיק, אז אני לא מפתח את העסק שלי ומשקם אותו, ויותר גרוע מזה, עד שת סיים את גיבוש המסקנות שלך, ו אולי אז אני אוכל לעמוד בנטל , יכול להיות שכבר לא י היו לי עוב דים כי אני אאבד את המכסה. על ז ה אני מוסיף נדבך שלישי, שמזכיר ל כם שהעובדים שמעסיקים הם עובדים חל ף .פלסטינים זאת אומרת, המדינה סיפקה מקור ל אספקת עובדים עם עלויות נמוכות משמעותית דרך המתפ"ש, היום היא לא מאפשרת את אותה אספקה ומחייבת אותו בשביל לשרוד, לפתח את המשק ולא להיות נטל על המשק להעסיק עובדים זרים. אתם בוחנים את זה, עד שתבחנו המכסה תלך ל ו ל איבוד ויכול להיות שהוא כבר לא י.שרוד :אילן זגדון העסק סגור שנה, מחכה רק.לעובדים הזרים רום בר- :אב יש הב דל משמעותי בין סוגי העובדים, גם הזרים וגם הפלסטינים,. כמו שציינת יש עובדים שיש בגי נם אגרות ויש עובדים שאין, אבל יש הבדל משמעותי גם בהיקף השעות שכל אחד מסוגי העובדים מועסק , כי עובד פלסטיני ברוב המוחלט של המקרים כן צריך לעבור במחסום פעמיים ביום, וגם היקף הימ ים החודשי שהוא מועסק שונה. לכן גם היקף תשומות העבודה שכל אחד מהעובדים מאפשר למעסיק הוא שונה ולכן גם העלות - - - :היו"ר אליהו רביבו ,אדרבה זה מחזק. :יקיר ליסיצקי ?מה זה קשור לאגרה היו"ר אליהו :רביבו האגרה אמורה לשפות את המדינה בהוצאה . זה מה שנקרא ,הבייסיק ךכ זה אמור להיות. על הפל סטינים זה הפוך כי עובד זר- - - :קריאה לא הייתה אגרה משיקולים ביטחוניים. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 41 :היו"ר אליהו רביבו הלוא רוב רו ב ו, אם לא כל כולו, של התשלום ששילמו העובדים הפל סטינים בשביל לקבל את ההיתר עבר למאכרים לש מערכת הסתדר והשתלם לתת את זה כאתנן משיקולים כאלה ואחרים שא יני מרחיב לגביהם כרגע. זאת אומרת שמראש הגבייה לא הייתה תוספתית ל קופת המדינה. רום בר- :אב אני לא יודע להתייחס. :היו"ר אליהו רביבו אני יודע להתייחס ואני לא מכביר במילים אבל אני מניח שחלק גדול פה מהיושבים בשולחן יודעים על מה אני מדבר. א לו ה עובד שהיה זכאי להיכנס לעבוד, היה צריך להיות ל ו דורש, היה צריך להיות ל ו מנפיק והוא היה צריך לעבור תבחין ביטחוני. מי שהיה פועל, בשביל לתת את ההקצאה להיות חלק מאותם זוכים בהגרלה, שלשל לכיסו אלפי שקלים בחודש. אלפי שקלים הלכו לכיסו . הוא קיבל מכסה שאותה הוא היה מוכר למי שהיה עובר את ה תבחין הביטחוני .אנחנו לא יכולים להיות בת-יענה, רו.ם :יעקב מוסקוביץ אני עכשיו חוזר הביתה, מה אני אומר לחקלאים? הם צריכים לשלם עכשיו את האגרה, לחדש אותה לשנה החדשה, אני צריך לה גיד להם: האוצר בודק את זה והולך להגיש הצעה ובעוד ארבעה חודשים, ברבעון, יכול להיות שה אגרה תהיה מופחתת א ו תהיה בסכום אחר. אז מה, י חזירו להם א ם שילמו יותר? בוא נגיד לחקלאים : את האגרה שאתם צריכים ל שלם עכשיו, תשלמו .עוד ארבעה חודשים. מה קרה? זה נורא פשוט :היו"ר אליהו רביבו אני רוצה להציע הצעה. מ כיוון שהיא עד כדי כך צנועה אני גם בשכנוע עצמי עצום שמיד אני אענה בחיוב. לכ ה תשלומים בגין עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ והתשלו ם נ בגי ם הוא שנתי – לכל הפחות עד סוף הרבעון, שאז אתם תסיימו את הגיבוש הסופי של המסקנות, י יעשה חודשי. :קריאות .כבר שילמו :היו"ר אליהו רביבו .מי שעוד לא שילם רום בר- :אב אופן הגבי ה של האגרות נקבע בחקיקה ו בח קיקת משנה, אין לנו יכולת לעשות מה שאנחנו רוצים עם הדבר הזה. :היו"ר אליהו רביבו בוא נעביר התאמה בחקיקת.משנה בהוראת שעה רום בר- :אב כרגע יש מדיניות קיימת. הדיון הזה גם נעשה בהרחבה בוועדת ה,כספים ע גם ם חלק גדול מהנוכחים פה, הסברנו שם במפורש למה אנחנו לא יודעים לעשות את זה. כרגע יש מדיניות קיימת והיא בהתאם לגובה ה אגרות הקיים , אם היא תשתנה היא תשתנה ואם יצטרכו לבצע התאמות אז י בצע ו התאמות. :היו"ר אליהו רביבו בוא נדבר רגע על ה אגר ה השנתית של התיירות, 11,060 שקלים זה תשלום שמש ולם לכל השנה . כיוון שהנושא הזה נכנס לדיון , למה לא לחייב1 חלקי12 , או לחלק את זה רבעוני? אתם אומרים בסוף הרבעון הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 42 לתת התייחסות סופית, ההוצאה מתקיימת באופן מדורג עד סוף השנה הקלנדרית, גבה ת את החלק היחסי לרבעון הראשון. זה לגבי עובדים קיימים, שכבר פה. רום בר- :אב גם הדבר הזה דורש תיקון תקנ.ות היו"ר:אליהו רביבו אין בעיה, בוא ו נעבוד על זה, נגיש חקיקת משנה בהוראת שעה, מה הבעיה? :יפתח בן דוד כבוד יושב-ה ראש, מי שרצה עובד חדש ל חקלאות – אם לא שילם את האגרה עד31 ב דצמבר לא מקבל עובד, תבוטל ה הקצאה שלך. :היו"ר אליהו רביבו עובד חדש- - - :יפתח בן דוד ,לא חדש עובד חלופי. :היו"ר אליהו רביבו ,יפה על זה אני מדבר. רום, הקרדיט שאתם מקבלים לאורך הדיון הזה הוא תוצאה בין היתר של עבודה משו תפת ,של הכנות ב עמדות של םה, גם כש ן ל ה,א והרוב שלה,ן לא לאורך השנתיים שאנחנו מתממש ים ק, גם כאן וגם ב כובעי השני בוועדת כספים, וגם לאור הרצינות שאני הבחנתי בנכונות שלכם לעשות סדר אחת ולתמיד באופן הוגן. אם לא הייתי מתרשם בכך, הגישה שלי כלפיכם הייתה מעט שונה , מעט , 160 מעלות . אני רוצה לצאת בתחושה שאני בעל הבחנה ו זיהוי תהליכים נכון וריאלי ,אני מבקש לקבל ל כ ך חיזוק שלכל הפחות כל מי שכבר נמ צא כאן ,בטח אם הוא חל ,ף פלסטיני בטח אם ה אגרה אמורה לשפות את ה הוצאה בגינ ו לאורך השנה – למה היום אתה תכניס את מה שבסוף השנה אתה אמור להוציא? לכל הפחות, עד שתסיימו את העבודה, בוא נחלק את זה רבעוני. להסתכל בנימוס ולענות באדיבות אבל תמיד להגיע ל- לא , מחזיר אותי לנקודה שאני אומר שאולי נתת י קרדיט במקום הלא נכון. רום בר- :אב כמו שיושב-הראש אמר בתחילת הדיון, אנחנו כבר אמרנו הרבה פעמים בשיחות בינינו שכל עוד הגבייה נעשית באותה שנה מבחינתי באופן אישי, מבחינתנו כאוצר, לנו זה פחות משמעותי. לא משנה לי- - - :היו"ר אליהו רביבו תודה רבה, אז אפשר לקבוע שה חיוב יהיה רבעוני? רום בר- :אב בשביל לדבר על זה יש שני דברים: 'א, יש את התקנות היום שקובעות את אופן ה,'גביה, וב יש את המגבלות התפ יל עו ות של רשות האוכלוסין ש צריכים להיות שותפים לשיח הזה. אני באופן אישי לא יודע לבוא ולהגיד ששני הדברים האלה פטורים. :היו"ר אליהו רביבו זאת אומרת שאדוני אומר שאם שר הפנים מתכתב בגישתו עם גישתי ובקשתי, בעקבות זה אני ניגש לוועדת כספים ומציע בהוראת שעה להתקין את התקנות על פי הצעתי, לכם אין התנגדות? הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 43 רום בר- :אב וש רשות האוכלוסין מבחינה תפעולית יודעים לעשות את זה. :היו"ר אליהו רביבו ושרשות האוכלוסין תפעולית יודעים לעשות את זה, אין לכם התנגדות? רום בר- :אב נכון. :היו"ר אליהו רביבו יאללה, בואו נתקדם. :ויויאן בן עמי .ויויאן בן עמי, עמותת דף חדש :היו"ר אליהו רביבו .ובעלת תאגיד :ויויאן בן עמי בעל ת תאגיד. גם הערבויות שאנחנו מפקידים ןה פונקציה של350 או250 , זה גם משהו שצריך לתת עליו את הדעת. אם אני מקבלת100 עובדים אני רוצה לעגן את הזכויות של 100 , לא של350 . :היו"ר אליהו רביבו את צודקת, לא רק הזכויות, גם העברה על יכולת רצף תעסוקתי לעובדים. :דניאל איטח עלה פה תפקיד ועדת המנכ"לים בנושא הזה ו חשוב ל י לעדכן ש בכוונת יו"ר ועדת המנכ"לים ב משרד ראש הממשלה לקיים דיון בטווח הזמן הקצר בנושא הפחתת ה אגרות כפי שקבעה הממשלה בהחלטת ממשלה1752 ממאי2024 והנושא לא נעלם מעינינו. אנחנו פועלים נמרצות כדי להגיע להסכמות עם השחקנים הרלוונטיים, בראשם שר הפנים ושר האוצר, כי כולנו יודעים שאנחנו בשנה תקציבית קשה ו מורכבת ובכל זאת צריך לפעול להורדת יוקר המחיה בישראל. :היו"ר אליהו רביבו אז אני נוגע בעוד נקודה אחת ש קשורה אליכם . כל השכר שהמדינה כופה על המעסיקים השונים לשלם מעל שכר המינימום – לגישת ה ו ועדה ההפרש בין השכר הנדרש ל שכר המינימום אמור להתחלק כך שלפחות את רוב ההפרש המעסיק ישלם אבל לקופת המדינה ולא ל,מועסק כי אותו מו עסק בארץ מוצאו , אם ימצא עבודה ,יק בל200 דולר, ואם י תמזל מזלו וייסע לאמירויות, יקבל400 ולר ד, מגיע ל כאן ו משתגע עם10,000-13,000 שקלים בחודש. אנחנו פשוט מרסקים את השווקים של העובדים הזרים. :קריאה כחלופה לאגרה. :היו"ר אליהו רביבו .כחלופה לאגרה כמו שאני מצפה מ וועדת רגאה ות ו סגנית בכירה ל ממונה על ההכנסות , ובכלל מ משרד האוצר. עדיין את אחד השאטלים המרכזיים במדינה, אפשר לוותר טיפה על הצניעות. הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 44 :מיכל וקסמן חילי מיכל וקסמן חילי, עו"ד, ראש ענף עבודה ומשאבי אנוש בהת .אחדות התעשיינים ראשית, כמו כולם אני מאוד מודה לך על הדיון הזה, על הדיונים הקודמים, הסדר והדברים החשובים שנאמרים פה. מה שחשוב ולמדנו מאוד מהישיבות כאן, שישיבות המשך וישיבות תזכורת הן מאוד חשובות. אחרת אנחנו לא צריכים להמתין למר ס2025 . לעניות דעתי, ישיבה נוספת צריכה להתקיים בשבועות הקרובים כדי לראות איך הדברים מתקדמים וגם לשתף את הציבור בדברים שכבר נעשו בצורה יותר קונקרטית. :היו"ר אליהו רביבו אני מתכוון להיות שותף פעיל במידה כזו או אחרת, ככל שיותר לי, בתהליכים, בין היתר כדי לוודא שזה לא בורח לנו מהידיים ובין היתר כדי לעדכן אתכם מעת לעת. אני מניח שגם באוצר לו קחים בחשבון, לאור העובדה שהם עו ב דים גם בשיתוף פעולה עם לשכת מנכ"ל האוצר, ששתלתי שם נציג שלי, אז הוא משרת את האינטרסים של כולכם. אני מבקש לעבור לדברי סיכום: הוועדה מבקשת מ רשות האוכלוסין וההגירה לקבל נתונים של סכומי ה הכנסות מכל סוגי האגרות ה נכנסות בכל ענף וענף ובהשוואה בין שנת המס2023 ל- 2024 . הוועדה מבקשת מ וי"ר ועדת האגרות להעביר נתונים מהו החלק של גביית המעסיקים שהוא מס, מהו החלק שהוא אגרה, גם ביצירת טבלה בין2023 ל- 2024 לכל ענף וענף וגם לתתי ענפים ככל ש יש הבדל. ה וועדה מצפה מ משרד האוצר להמשיך ולהתכנס מידית, באופן דחוף, סביב עיבוד המידע והנאמר בדיון היום, לעבור על כל הסכומים של כלל האגורות והחיובים בכלל הענפים ולהצי ג זאת לוועדה עד תום ה רבעון הקרוב ו בהתאם לקצב ההתקדמות גם מעת לעת ליו"ר הו ו עדה. תודה רבה, הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה16:45 .