חומר רקע

1 יולי2020 :הנדון הצע ת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון- חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף - 2020 /(פ23 / 661 ) עמדת התאחדות התעשיינים בישראל ולשכת המסחר ת"א והמרכז להלן עמדת התאחדות התעשיינים ,ולשכת המסחר ת"א והמרכז בהצע ת חוק הצע ת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון- חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף- 2020 /(פ661/23 ) , אשר עתידה לעלות לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה ביום5.7.2020 : 1. צמצום פערי שכר לא מוצדקים בין גברים לנשים היא מטרה ראויה ,וחשובה מאין כמותה .ואנו מברכים על המאמצים המושקעים בניסיונות למנוע הפליה בשכר עם זאת, וכפי ,שיפורט להלן, הצעת החוק שבנדון, לו תתקבל תביא לפגיעה לא מידתית בציבור המעסיקים, באופן שיביא ליותר נזק מאשר תועלת , ו לא זו הדרך לקדם שוויון בין המינים - הן מבחינה פרקטית, הן בשל העלויות הכרוכות בכך, וכן נוכח הפרת האיזון הגלום בהצעת .החוק ובהשלכותיה 2. על- ,פי הצעת החוק תינתן סמכות לשר, לקבוע הוראות לעניין חובת מעסיק המעסיק למעלה ממאה עובדים לפרסם דין וחשבון שנתי לגבי פערים בשכר בין עובדות ועובדים .המועסקים על ידו, אופן עריכת הדוח והוראות לעניין אופן פרסומו 3. טרם נתייחס לגופם של דברים ,ראוי לציין כי נוסח החוק הוא כללי ביותר ,באופן ש אין לדעת מה יידרש ו המעסיקים בתקנות לצורך יישומו . הבעייתיות הגלומה בחוסר הוודאות מתווספת לכך, שמדובר ב פגיעה בלתי מידתית בציבור המעסיקים, בערכי יסוד של חופש ,החוזים ב זכות ,הקניין בפרטיות וב פררוגטיבה ה ניהולית, כפי ש י פורט להלן. 4. לא ניתן להתעלם מן העובדה, כי עצם איסוף המידע והכנת הדוח מדי שנה , כרוכים בהשתת ,עלויות כספיות ובהשקעת משאבים מצד המעסיק ,מבחינה ניהולית, לוגיסטית וכלכלית ובכך מהווה רגולציה נוספת המכבידה על עשיית עסקים בישראל. 5. התיקון מבקש לחשוף לעיני כל מידע בדבר פערי שכר, וזאת אף כאשר אין כל חשד או מראית עין של הפליה עקב מקרה פרטני . חשוב לתת את הדעת על כך ששכר עובדים או נושאי משרה בתאגיד, כמו גם תנאי ההעסקה כפי שהוסכם עליהם בין הצדדים, הינם .מהעניינים המובהקים החוסים תחת הגנת הפרטיות הדרישה לשמור על חשאיות היא חלק מזכותו הלגיטימית של מעסיק , כי פרטים אלו לא יופצו ברבים, בקרב עוב דים .אחרים, מעסיקים אחרים המתחרים בו, ארגונים שונים ועוד 6. אחד הטעמים לשמירה על חשאיות בנוגע לגובה השכר ותנאי ההעסקה זו נובע מהתפישה לפיה עובדים שונים נבדלים זה מזה בכישוריהם, בידע, במיומנות, בהשכלה ובתרומתם למקום העבודה, ומשכך, קיימת הצדקה ואף נחיצות לתגמל אותם באופן שונה. תגמול כאמור נותן ביטוי להבדל בין עובדים שונים, ועל כן אין בו,, כשלעצמו .משום הפליה אסורה ,לצד האמור ישנה חשיבות גדולה לכך שהפער בתגמול בחוזי העסקה אישיים לא יופץ ברבים, היות והדבר צפוי להביא לתסיסה בקרב העובדים, תחושת קיפוח שאינה מ בוססת , ירידה במוטיבציה ובתפוקה, לחצים בעניין העלאות שכר ואף לנטישת עובדים את מקום העבודה. זאת, נוכח ההשוואה הבלתי נמנעת בקרב העובדים בעניין תנאי העסקתם, המלווה בנטייה להתעלם מהבדלים אישיים בביצוע ובתפוקה . ,הנה כי כן תגמול עובדים מוכשרים המצטיינים בעבודתם הינו חלק מהפררוגטיבה .הניהולית של המעסיק, המהווה כלי ניהולי חשוב אין מדובר בעניין שרירותי אלא בנושא ,בעל אופי פרטי במהותו ובצורך אמיתי בהגנה על מידע רגיש, וכפועל יוצא מדיניות בעלת .הצדקה וחשיבות רבה על רקע מאפיינים ייחודיים של ענפים ושווקים שונים במשק 7. יי שום הצעת החוק והרחבת חובת מסירת מידע המוטלות על המעסיק, יביא ו אם כך , בסופו של יום, לתוצאה בלתי רצויה של פגיעה בעידוד למצוינות וירידה בתגמול עובדים מוכשרים, כמו גם לעליה לא מיד תית וללא בסיס של ממש ,בתביעות סרק ו לריבוי סכסוכי עבודה במקום העבודה ותביעות המוגשות על ידי ארגוני עובדים, על רקע ניתוח שגוי ופופוליסטי של תנאי השוק והשכר ועשיית הון פוליטי על חשבון המעסיק והעובדים. 8. ,חשוב לציין, כי כיום כבר קיימת חובת מסירת מידע מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח- 1988 , לפי דרישת גוף סטטוטורי- נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר אמונה על קידום זכויות מכוח חקיקת השוויון. כך, בהתאם להוראת סעיף18 :יא(א) לחוק " נציב אזורי או עובד הנציבות שהוא הסמיך לענין סעיף זה (בסעיף זה– נציב אזורי), רשאי להורות בצו למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי חקיקת השוויון בעבודה". הסדרת הנושא על ידי גוף מגופי המדינה האמון על התחום, לצד פסיקת בתי הדין בסוגיות הללו, מאז נת בין זכויותיו הלגיטימיות של המעסיק, לבין השאיפה לקדם את ערך השוויון . חוק שכר שווה לעובדת ולעובד , התשנ"ו- 1996 , )נועד לתת מענה לעובד (לרוב העובדת הבודד ולא.לחשוף ברבים מידע רגיש של המעסיק נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבסמכותה להוציא צווים נגד מעסיקים היא הכתובת לפעולה רוחבית ולכך יש הצדקה חוקית, .אתית ומעשית,בתיקון, אם כך יש יצירת תקדים לא ראוי .בדבר מסירת מידע 9. לאור האמור, מקום בו עובדת או עובד דורשים ממעסיקם מידע בדבר רמות שכר של עובדים אחרים המועסקים אצלו, וישנה הגבלה על מסירת המידע כך שחובת מסירת המידע תחול במידה הדרושה לפי העניין, כקבוע כיום בחוק- ניתן לומר כי מדובר בדרישה .סבירה, המגשימה את תכלית החוק 10 . ,ואולם הרחבת חובת מסירת המידע באופן המוצע בתיקון, מהווה חריגה בוטה מגבולות הסבירות והמידתיות בנסיבות העניין. מדובר בהתערבות שאינה במקומה ובהטלת חובה מרחיקת לכת, כללית וגורפת, שבמקום לקדם את ענייני העובדים והעובדות בפרט, תגרום .לנזק רחב היקף על כן, במאזן הז כויות בין הצדדים, מן הראוי להותיר את המצב על כנו ולהגביל חשיפת מידע כאמור לפי דרישת העובד או העובדת בלבד, והכל במידה הדרושה .לפי העניין 11 . ,אשר על כן התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר ת"א והמרכז מתנגד ות בתוקף להצעת החוק .