מסקנות ועדה
מסקנות
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים-ושלוש י"ג באב תש"ף
מושב ראשון 3 באוגוסט 2020
דיון מהיר בנושא:
מתן הקלות בקבלה לעבודה בבתי החולים לעשרות אחיות עולות מצרפת
של חברי הכנסת: אופיר סופר, יוסף טייב ומיכל וונש
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה ביום ו' באב, התש"ף (27 ביולי 2020) בהצעת חברי הכנסת אופיר סופר, יוסף טייב ומיכל וונש, בנושא: הקלות לעשרות אחיות עולות מצרפת בקבלה לעבודה בבתי החולים.
יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן טען בדיון כי אין זה סביר שאחות שהוכשרה בצרפת וצברה ניסיון בעבודתה בבתי חולים במדינה, במשך שבע שנים, וכעת מבקשת לעלות לישראל בשל התגברות האנטישמיות כלפי יהודים במדינה, אינה רשאית לעסוק במקצועה בישראל. חה"כ ביטן הוסיף שאכן ראוי שהכשרתה המקצועית תיבחן בישראל, אולם עם זאת, ראוי לעשות זאת מייד עם הגעתה לישראל ולאפשר לה, במקביל, לעסוק במקצועה תוך פיקוח הדוק. בישראל יש מחסור חמור באחיות ובאחים, ותוספת כוח אדם איכותי שהוכשר וצבר ניסיון במדינות אחרות בעולם יקל על העומס הכבד בבתי החולים. נוסף על כך, קליטה מיידית בעבודה בתחום העיסוק תסייע לקליטה מיטבית בארץ של האחיות והאחים ושל בני משפחותיהם. אין עוררין על כך שההכרה והפחתת הבירוקרטיה תעודד אנשי רפואה נוספים עם בני משפחותיהם לעלות לישראל.
חה"כ דוד ביטן הוסיף גם כי יש צורך מהותי לבנות מודל להכרה בהכשרה מקצועית במדינות המוצא, כך שאחיות ואחים יוכלו להשתלב במקצוע בישראל, לנוכח העובדה שבשנים האחרונות אנחנו עדים למגמת ירידה בעליית אחיות ואחים לישראל. יחד עם זה, המודל שייקבע צריך לעמוד בסטנדרטים של מערכת הבריאות הישראלית.
להלן הנתונים שהוצגו בוועדה:
בשנים 2010–2019 עלו לישראל 1954 עולים חדשים שהוכשרו לשמש אחיות ואחים, לפי הפילוח שלהלן:
מארצות דוברות אנגלית – 306; מארצות דוברות צרפתית – 106; מארצות דוברות ספרדית – 63; מארצות דוברות רוסית – 1416; מארצות דוברות אמהרית – 5. 58 אחיות ואחים עלו ממדינות אחרות.
בשנת 2019 עלו 270 אחיות ואחים, שמתוכם 212 ממדינות דוברות רוסית, 37 ממדינות דוברות אנגלית ושבעה ממדינות דוברות צרפתית.
הדיון אמנם התמקד בעלייתם של אחים ואחיות מצרפת, אולם הובא לידיעת הוועדה כי הבעיה תקפה גם לעולים ממדינות נוספות.
מינהל הסיעוד במשרד הבריאות עורך בדיקה קפדנית מאוד של תוכניות הלימודים של אחיות שקיבלו את הכשרתן במדינות אחרות.
בוגרי סיעוד מחו"ל צריכים להוכיח שלמדו לפחות 80% מתוכנית הלימודים הישראלית, בחלוקה לפי תחומים. אם אינם עומדים בדרישה זו, נקבעת להם תכנית השלמה, והם יכולים להשלימה עוד בארץ מוצאם, בטרם עלייתם לישראל. הלמידה מתבצעת באופן מקוון. בתום תוכנית ההכשרה, על העולה החדש לעמוד במבחן רישוי ממשלתי, שבסיומו ניתן רישיון זמני לשנה. בתום השנה יהיה זכאי לקבל רישיון קבוע.
מנתוני מינהל הסיעוד שבמשרד הבריאות, אפשר ללמוד את העובדות שלהלן:
בשנת 2018 הוגשו 93 בקשות לפתיחת תיקים, שמתוכן נדחו עשר; בשנת 2019 הוגשו 110 בקשות, שמתוכן נדחו 15; בשנת 2020 הוגשו 24 בקשות שמתוכן נדחו ארבע.
בשנת 2018 קיבלו 105 אחיות היתר עיסוק;
בשנת 2019 קיבלו 124 אחיות היתר עיסוק;
בשנת 2020 קיבלו 79 אחיות היתר עיסוק.
היתרי עיסוק ניתנים גם על בסיס פתיחת תיק בשנה קודמת. זמן ממוצע לטיפול בבקשות הוא 34 יום.
חברת הכנסת מיכל וונש טענה שיש חוסר הגינות וכי יש פגיעה בחופש העיסוק. המערכת בארץ אינה ערוכה לקבל את האחיות המומחיות, מכיוון שאין הכרה בהכשרה שלהן, ועל כן הן צריכות לעבור שוב את כל שלבי הלימודים מההתחלה.
חבר הכנסת יוסף טייב התריע על כך שיש תופעה ולפיה אחיות רבות כלל אינן מנסות לגשת למבחנים בגלל הסחבת הקשה, המבחנים הארוכים, הצורך בתרגום נוטריוני של התעודות ועלות התהליך. כל אלה הם מעמסה על האחיות, והן מעדיפות להימנע מכך מראש.
חבר הכנסת אופיר סופר, ציין כי בכיר במערכת הבריאות הודה בפניו באופן חד-משמעי, שעניין ה"סחבת" הוא אך ורק בשל פוליטיקה. אין פה שום דבר ענייני, זה הזוי שאחיות שעבדו בצרפת חמש שנים ויכולות לעבוד בכל מדינות האיחוד האירופי ובצפון אמריקה, אינן יכולות לעבוד בארץ. חבר הכנסת סופר קרא למשרד הבריאות להקל על האחיות העולות להשתלב בעבודה בארץ.
גב' סימה אזולאי, מנהלת המחלקה להסמכה בסיעוד במשרד הבריאות, השיבה כי יש בעולם מגוון רחב של תוכניות הכשרה לקבלת התואר אחות מוסמכת. בצרפת למשל, לא כל האחיות לומדות פסיכיאטריה ואילו בישראל האחיות לומדות את כל התחומים כחובה, כדי שתוכלנה לעבוד בכל תחום. לפיכך, יש צורך שאחיות ואחים שהוכשרו בחוץ לארץ יעמדו בדרישות ההכשרה בישראל. עם זאת, אם במשרד הבריאות מזהים כי 80% מלימודי החובה אכן נלמדו, המשרד אינו מערים קשיים ומאפשר להן להשתלב מיידית בעבודה, לאחר בחינה מעשית. הדרישה לבחינה מעשית הנהוגה בישראל אינה שונה מיתר המבחנים הנהוגים במדינות המפותחות.
גב' רינה שימונוב, מרכזת תחום הסיעוד במשרד הבריאות, טענה כי מחצית מהאחיות שעלו מצרפת וניגשו לבחינה הסימולטיבית נכשלו בה. "מי שמכניסה קטטר לבובה ומפוצצת שלפוחית שתן, לא תהיה אחות בישראל. אני לא יכולה לישון בשקט אם אתן רישיון לאחות כזו".
ד"ר שושי גולדברג, ראש מנהל הסיעוד במערכת הבריאות, טענה בדיון כי "האחים והאחיות בישראל עוסקים בדיני נפשות, ואנו לא מוכנים להוריד את הסטנדרט הגבוה שהוצב אפשרנו לבעלי ניסיון לא להיבחן בבחינה בכתב לפני הכנסתם לעולם העבודה. לא ניתן להכיר במקצוע אחיות מומחיות בישראל כשהוא לא קיים כאן. אנחנו קשובים לצרכים, ומשנים נהלים תוך כדי תנועה. אין בעיה של הנגשה של חומר ושל השלמת קורסים במידת הצורך".
להלן מסקנות הוועדה:
נוכח העובדה שהוועדה דנה ותדון בעתיד בכל נושא ההכשרות המקצועיות והקריטריונים למקצועות השונים, נושא האחיות יידון גם במסגרת זו וההחלטות שיתקבלו יתייחסו גם לדיון בעניין האחיות והאחים העולים מצרפת.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
י"ג באב תש"ף
3 באוגוסט 2020