חומר רקע
1
ממצאי מחקר
התמודדות עם מצב החירום
עקב מגפת הקורונה:
ממצאים על חוסן והמלצות
לאופנים להגברת החוסן
החברתי
:מוגש לידי
הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה
:צוות החוקרים ד"ר רן קוטנר1
וד"ר ענת אברהמי מרום2
1
,חבר סגל בכיר, התכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים
אוניברסיטת חיפה;
מגשר, מומחה בתהליכי בניית
שותפויות ובניית הסכמות בתהליכי קונפליקט רבי-
.משתתפים
[email protected]
2 מומחית למחקרי הערכה, ראש יחידת מחקר והערכה במרכז גבעת חביבה, מרצה במרכז האקדמי רופין, עמיתת
.מחקר במכון להגירה ושילוב חברתי[email protected]
2
מבוא
מחקר
זה התבצע
בשלבים המאוחרים (בין ה - 9 לאפריל ל -
27
לאפריל
2020
)
"של הסגר ב"גל הראשון
של התפרצות וירוס
הקורונה
.בישראל המחקר
בחן מ
י מדים שונים בהתמודדות אזרחים עם המצב
המשברי
ו כן
בד ק
את רמ
ו
ת החוסן במספר מעגלים, תוך הבחנה בין קבוצות שונות באוכלוס
י יה (יהודים
.)וערבים, חילונים ודתיים, תושבי ערים ותושבי ישובים קהילתיים/קיבוצים, ועוד ,בעזרת שאלונים נערך
סקר בו השתתפו
כחמש-
.מאות אנשים מכל רחבי הארץ ומכלל הקבוצות בחברה
כאמור, נבדקה :מידת החוסן של תושבים במעגלים שונים חוסן
אישי (המורכב מ
מצב חיי ה משיבים
בה ווה של תקופת הסגר
במגוון תחומים-
,עבודה, בריאות, פנאי, יחסים במשפחה וקשרים עם חברים
ומתחושת קוהרנטיות/מצב נפשי בהתמודדות עם מצבי לחץ)
,
חוסן( קהילתי תפיסת התושבים את
תפקוד הרשות המקומית, ארגונים חברתיים והתארגנויות אזרחיות בקהילה והיכולת לסמוך עליהם
ועל
תו
שבים הגרים בשכנות
כגורמים מסייעים להתמודדות עם
והתאוששות מ ,)המצב המשברי חוסן אזורי
(מערך היחסים
עם רשויות שכנות והיכולת לסמוך עליו
כגור
ם
מסייע להתמודדות עם והתאוששות
,)מהמצב המשברי ו חוסן
לאומי (התרשמות מתפקוד גופים לאומיים שונים ,מ הסולידריות החברתית
מו היכולת לסמוך עליהם כגורמים מסייעים להתמודדות עם
המצב המשברי ולהתאוששות ממנו) .
כמו
כן,
נבדקה מידת
האופטימיות
ביחס ל סיכויי
התאוששות מהמשבר בקרב ה
משיבים .
בהשוואה בין מעגלי החוסן השונים יש להביא בחשב ון את השוני במידת
הציפיה , המשתנה בין מעגל
:למעגל
הציפיה של אזרחים לתשובות מהמדינה/מהרמה הלאומית ,, לדוגמא
גבוהה כנראה
מהציפיי ה
שלהם לתשובות מגורמים
ברמה המקומית וזו כ נראה גבוהה
מהציפיי ה ברמה האזורית .
לצד הניתוחים הסטטיסטיים והממצאים ישו
לבו ב
מסמך
המלצות יישומיות לקובעי מדיניות הנובעות
.מתוך הממצאים ומתוך המומחיות של הכותבים
,כפי שניתן יהיה לראות משבר הקורונה מהווה הזדמנות לבחינה מחודשת של סדרי עדיפויות ומערכות
יחסים ולמינוף התמודדות משותפת מול "אויב משותף" לטיפוח החוסן החברתי על ידי
חיזוק תחושת
הסול ידריות והשייכות של כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית
(כפי שראינו שהטיפול
באוכלוסייה החרדית בבני-
ברק ובישובים חרדיים נוספים נתפס כמנוף לקירוב
חברתי .)
חלק מההמלצות עוסקות בתהליכי עומק ארוכי טווח ושינויים ברי -
.קיימא עם זאת, מאחר שמשבר
הקורונה הוא משבר מתמשך, מו צע לפעול לקידום הדברים שניתן לקדם ואף לפעול להשיג תוצאות
.כבר בתקופת משבר הקורונה
3
עיקרי הממצאים:
כללי
רבים מהמשיבים
רואים חשיבות בשיתוף פעולה בין קבוצות חזקות ו קבוצות מוחלשות
לחיזוק החברה, אך בה בשעה חושבים שהיחסים החברתיים בין הקבוצות השונות, הפערים
ביניהן ורמת הסולידריות הנמוכה בשגרה אינם מאפשרים שיתוף פעולה לטובת ניהול טוב
.של המשבר
מוצע למנף את ההכרה בחשיבות שיתוף הפעולה וברמת הסולידריות הגבוהה יחסית
המדווחת במשבר הקורונה לשיפור היחסים החברתיים בין קבוצות ו
ל חיזוק המסוגלות
לשיתוף פעולה בין קבוצות חזקות ו קבוצות מוחלשות לטיפול עתידי טוב יותר במשבר
.הקורונה ובמשברים דומים
מוצע לפתח פרוטוקולים להיערכות והתמודדות עם מצבי חרום
המבוססים על שיתוף פעולה
בין קבוצות חזקות ו קבוצות מוחלשות. המצב המשברי הינו הזדמנות להעלאת מודעות לצורך
בהיערכות טובה יותר למצבי חירום ופוטנציאל לבנית שיתוף פ עולה בין קבוצות סביב
.היערכות למצבי משבר ובכך לחיזוק יכולות שיתוף הפעולה והסולידריות
משבר הקורונה באופן
פרטני
מנכיח את ההשפעות ההדדיות של הרשויות אחת על השנייה
ואת פוטנציאל שיתוף הפעולה ביניהן. מהנתונים אנו מזהים פער בין הרצוי למצוי בכל הנוגע
ליחסי שכנות בין רשויות. יש לחזק את האפשרויות וההזדמנויות הטמונות ביחסי שכנות עם
רשויות סמוכות כגו רם מסייע ומרגיע בתקופת משבר הקורונה. מומלץ להמשיך ולפתח את
החוסן האזורי–
את תודעת האזוריות, את יחסי השכנות בין רשויות ואת יכולות הסיוע
ביניהן. היכן שקיים אשכול רשויות–
מוצע לחזק את מנגנוני האשכול בעלי היכולת לסייע
לתרחישים שונים במשבר הקורונה ברמת האשכול
(לדוגמא, שולחן עגול קב"טים) ובקרב
,רשויות החברות באשכול. כאמור מוצע במיוחד לשים דגש על היערכות ומוכנות אזורית
,משותפת ובניית פרוטוקולים לחירום להן משמעות רבה לחיזוק החוסן והלכידות האזוריים
.גם בשגרה
מוצע להגביר את תודעת האזוריות, קידום אינטרסים בע זרת שיתופי פעולה וסיוע הדדי, גם
.בקרב רשויות שבאזורן לא קיים אשכול רשויות
מוצע לבחון דרכים יצירתיות לשאוב מרמת החוסן הקהילתי הגבוה ביישובים קהילתיים
ובקיבוצים ולבחון מה ניתן ללמוד מהם לטובת סוגי ישובים אחרים, בהם רמת החוסן
הקהילתי נמוכה יותר
באופן משמעותי . חשוב להבין שהחוסן הקהילתי בנוי לעיתים
ממנגנונים מאוד פשוטים ליישום ,
כגון פעילויות תרבות בסיסיות, מערך מתנדבים לפעולות
.יומיומיות כגון סיוע בבישול, סיוע בקניות ועוד
4
ביחס לחברה הערבית
מוצע לחזק בחברה הערבית את תחושת השייכות
,והמעורבות, בכלל, ובנוגע למצבי חירום
בפרט–
אם על ידי הערכות טובה יותר למצבי חירום ואם על ידי הנגשה של ההנחיות וטיפול
טובים יותר באתגרים של משבר הקורונה, באופן שיצמצם את הפערים שעלו בקרב
המשיבים מ .החברה היהודית וערבית משבר הקורנה מהווה
הזדמנות לחיזוק החוסן בחברה
הערבית. דווקא במצבים משבריים חשוב החוסן הלאומי של כל הקבוצות באוכלוסייה כי
.מתוך החוסן נגזרים היענות ושיתוף פעולה
לצד הנגשה טובה יותר של ההנחיות וטיפול טוב יותר באתגרים
העולים מ ,משבר הקורונה
ניתן למנף את ההסכמה בין יהודים וערבים בנוגע ליחס השונה לו ז וכים יהודים וערבים ואת
ההבנה שהציף משבר הקורונה שהסולידריות בין יהודים וערבים חסרה לכדי בניית
סולידריות בין החברות. מוצע לחזק את שיתופי הפעולה בין יהודים וערבים במעגלי החיים
.השונים
מוצע להגביר באופן משמעותי בקרב תושבים בחברה הערבית את הידיעה מהו תפקידם
.בשעת חירום, וגם במידה מסוימת בחברה היהודית
מוצע לחזק את החוסן הקהילתי בחברה הערבית ולסייע לרשויות ולקהילה למלא אחר
ציפיות התושבים בכך שישמשו גורם משמעותי שניתן לתת בו אמון להתאוששות מהמשבר
–
.אמון שאינו בנמצא בהווה מוצע
לבחון הטמעת תחום פעולה "שותפויות ומ "שאבי קהילה
ברשות המקומית, המתכלל את הכוחות האזרחיים ברשות ויכולים לתרום לחוסנה בשעת
משבר, ברוח המלצות "מתחברים לחוסן בחירום" (השולחן העגול במשרד ראש הממשלה
,בשיתוף משרד הבטחון ושיתופים2017
.)
ביחס לחברה החרדית
לצד הנגשה טובה יותר של ההנחיות וטיפול טוב
יותר באתגרים של משבר הקורונה, מוצע
לפעול לצמצום הפער בין תפיסת החברה החרדית את אחריותה למצבה בתקופת הקורונה
ובין תפיסת הקבוצות הלא-
חרדיות בחברה את אחריותה של החברה החרדית למצבה
.)(והגברת האמפטיה שלהם כלפיה
מוצע לחשוב על הדרכים למנף את התהליכים במפגש בין פ יקוד העורף והחברה החרדית
במסגרת "הגל הראשון" להבניית אחריותיות בקרב החרדים ותחושת אחדות אינטרסים עם
.החברה הישראלית בכללותה
מוצע להבנות בקרב הקבוצות האחרות מודעות לשוני התרבותי ולצורך לבנות מסוגלות
לאמפטיה, סובלנות ותקשורת יעילה יותר בינן ובין החברה החרדית . ניתן לעשות זאת
בדרכים כגון- מפגשים בין האוכלוסיות, למידה הדדית, טיפוח כשירות-
תרבותית וקבלה של
.שונות וגיוון בחברה
5
שיטה
1
.
משתתפים
מדגם המחקר כלל494
משיבים
אשר השתתפו ב
סקר
.בהתנדבות הגיל הממוצע הוא48
ומספר שנות
ההשכלה הממוצע הוא17. מרבית ה
משיבים
( חיים בזוגיות או נשואים78%
.)
85%
מה משיבים
יהודים
והיתר ערבים. ההכנסה הממוצעת ברוטו של ה
משיבים
עומדת על14417
.₪
33%
מה משיבים
נטלו
.חלק בפעילות התנדבותית הקשורה למשבר הקורונה10%
מה משיבים מש תייכים למערך החירום
.ביישובם70%
מה
משיבים
,חילונים13%
,מסורתיים11%
דתיים ו-
4%
.חרדים קצת פחות ממחצית
מה משיבים
( מתגוררים בעיר45%
)
והיתר מתגוררים ביישובים קהילתיים, מושבים וקיבוצים. ה משיבים
.פזורים בכל חלקי הארץ החל מקרית שמונה וכלה באילת
2
.
מהלך המחקר וכלים
המש
תתפים
במחקר מילאו שאלון דיווח עצמי אנונימי באמצעות תכנת קוולטריקס. השאלון הופץ
.ברשתות חברתיות ,כאמור
השאלונים מולאו בין ה - 9
לאפריל ל -
27
לאפריל במהלך סגר שהוטל עקב
.משבר הקורונה
השאלון הופץ בע ברית למשתתפים מהחברה היהודית ובערבית למשתתפים מהחברה
.הערבית
השאלו :ן כלל את המשתנים הבאים
שאלון חוסן קהילתי :
משתנה זה נמדד על ידי שימוש בסדרה של11
פריטים על סולם ליקרט בן5
דרגות אשר נע בין1
(כלל לא מסכים) ל-
5
(מסכים במידה רבה מאוד). ציון גבוה במשתנה זה מבטא
.תחושת חוסן קהילתי גבוהה
:שאלון חוסן אזורי
משתנה זה נמדד ע ל ידי שימוש בסדרה של5
פריטים על סולם ליקרט בן5
דרגות
אשר נע בין1(כלל לא מסכים) ל -
5
(מסכים במידה רבה מאוד). ציון גבוה במשתנה זה מבטא תחושת
חוסן אזורי גבוה
ה .
:שאלון חוסן לאומי
משתנה זה נמדד על ידי שימוש בסדרה של14
שאלות על סולם ליקרט בן5
דרגות
אשר נע בין1
(כלל לא מסכים) ל - 5
(כ מס)ים במידה רבה מאוד . ציון גבוה במשתנה זה מבטא תחושת
חוסן לאומי גבוה
ה .
:)שאלון חיי כיום (חוסן אישי
משתנה זה נמדד על ידי שימוש בסדרה של8
שאלות על סו לם ליקרט
בן
6
דרגות אשר נע בין1
(מאוד לא טוב) ל -
6
(טוב מאוד). ציון גבוה במשתנה זה מבטא חוסן אישי
.גבוה
:)שאלון תחושת קוהרנטיות (חוסן אישי
משתנה זה נמדד על ידי שימוש בסדרה של13
שאלות על
סולם ליקרט בן7
דרגות אשר נע בין1
(לעיתים קרובות) ל -
7
(לעיתים רחו קות או אף פעם). ציון גבוה
.במשתנה זה מבטא חוסן אישי גבוה
6
:שאלון מידת אופטימיות ביחס להתאוששות מהמשבר משתנה זה נמדד על די שימוש בסדרה של
6
שאלות על סולם ליקרט בן5
דרגות אשר נע בין1
(כלל לא מסכים) ל - 5
.)(מסכים במידה רבה מאוד
ציון גבוה במשתנה זה מבטא מידת
.אופטימיות גבוהה ביחס להתאוששות מהמשבר
בסוף השאלון הופיעה
סדרת שאלות רקע דמוגרפיות
,בנוגע למגדר, גיל
הכנסה
, רמת דתיות,
סוג
.יישוב מגורים ועוד
כמו כן, ה משיבים
נשאלו בשאלה פתוחה מה מסייע להם לעבור תקופה זו בצורה
.הטובה ביותר
חוסן
מקור המונח חוס ,ן או עמידּות,
שאוב מתחומי הפיזיקה והמתמטיקה, שם פירושו המקורי הוא היכולת
של חומר או מערכת לחזור לשיווי משקל לאחר מצב של לחץ. המונח הפיסיקלי מתמקד במהירות שבה
שווי המשקל מושג בחזרה. חומר חסין מתכופף וחוזר לאיתנו -
.ולא נשבר
הקהילה האקולוגית אימצה
מונח זה ,
ולתפיסתם של אקולוגים, החוסן עוסק
ביכולתם של מינים להתמודד ולשרוד בתנאים קשים
בגבולות תפוצתם או בתנאים משתנים. המונח הושאל לתחומי הכלכלה, ו
בשנות ה-
90
אומץ גם לתחומי
הה
תמוד דות עם סיכונים, עם משברים ועם א ירועי קיצון (
'אקשטיין ואחר
2013
;
מתחברים לחוסן
,בחירום2017
)
. חוסן חברתי נתפס כיכולת ,של יחיד, קהילה או עם להתמודד בהצלחה עם אירוע קשה
להתאושש מתוצאות יו
ולחזור לחיי מ יו ה יום בזמן קצר ככל
האפשר
,(קמחי ואחרים2020
) .
הגדרה
אחרת מדגישה גם את היבט האדפטציה ורואה בחוסן חברתי
כ ,"יכולתה של מערכת חברתית (פרט
משפחה, קהילה) להכיל, להגיב ולהתאים עצמה למצבים קיצוניים של משבר, לחזור לתפקוד מיטבי
בזמן הקצר ביותר עם תום המצב המשברי, ולפתח יכו לות הסתגלות למצבי "משבר עתידיים (
מתחברים
,לחוסן בחירום2017
) .
בהקשר החברתי,
אחד המרכיבים העיקריים של איכות החיים הוא תחושת הביטחון שיש לאדם בנוגע
למידת השליטה שלו בחייו
וליכולתו לעצב את עתידו. תחושת ביטחון כזו צומחת מתוך מציאות חיים
שבה צרכיו הבסיסיים של האדם מובטחים ושבה ה וא
מסוגל לפתח חוסן במעגלי חייו השונים
ולהתמודד בהצלחה עם מאורעות בלתי צפויים. במציאות חיים שבה היבטים אלו אינם מובטחים, מצבו
של האדם מאופיין בּפגיעּות (
precarity
) וב שבריריות, בחוסר יציבות ובחוסר ביטחון בתחומים שונים
,(קמחי, מרציאנו ואשל2018
) .
מקובל לראות חוסן חברתי
כמורכב ממעגלים התומכים ומייצבים זה את זה במצבי משבר וחירום. ה וא
מקפל בתוכו את יכולת העמידה, הפיזית, הרגשית והנפשית של החברה, הקהילה, המשפחה והפרט
בעת מערכה צבאית, אסון טבע וכדומה. חוסנה של חברה ו
יכולתה לה תמודד בעת המשבר לו התגבר
עליו, תלוי ,ים
בין היתר ,
ביכולות לשיתוף פעולה בין המערכות השונות, השלטוניות והחבר ,תיות
הפורמליות והבלתי פורמליות (
היערכות לחוסן בחיר
ו ,ם2017
;
,קוטנר ואחרים2018
) .
7
מסמך זה מנסה
לתאר תמונת מצב ביחס למדדי חוסן שונים,
תוך שימת דגש על היבטים שונים של
שיתופי פעולה הנדרשים לחיזוק החוסן
והלכידות החברתית ., תוך חיתוכים על פי אוכלוסיות שונות
,כמו כן
נ ציג נתונים
רלוונטיים להסקת מסקנות שיאפשרו לקדם היבטי שיתוף פעולה לחיזוק החוסן
ברמות שונות .
אחד המרכיבים המרכזיים של חוסן ה
י
נו ל כידות
והוא בא לידי ביטוי במרכיבים שונים שנבדקו בכל אחד
מ ממ די החוסן. לכידות יה נו ערך התלוי במידת היות כל המרכיבים של מערכת מסוימת מחוברים זה
לזה ותלויים זה בזהinterconnected)
)ו וה
א נמדד ברמות שיתוף הפעולה ותלות-
הגומלין ביניהם
Hirschi, 2010)
.)
לכידות חברתית עוסקת באיכות הקשרים בין חברי המערכת (הלאומית, האזורית או
)הקהילתית
, בחיבור של התושבים לקהילה, ו כוללת
מיקוד חזק על טובת הכלל (דו
״ ח ראדר בנושא
לכידות חברתית, קרן ברטלסמן ואוניברסיט ,ת ג'ייקובס2013
). הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי
OECD)
)
מגדיר חברה מלוכדת כחברה "הפועלת לרווחתם של כל חברי הקבוצה, נלחמת בהדרה
"ובדחיקה לשוליים, יוצרת תחושת שייכות, מעודדת אמון ומאפשרת לחבריה מוביליות חברתית
OECD, 2012, p. 90)
.)לכידות חברתית מאפשרת לחב
רי המערכת
להיות שותפים במרחב הציבורי
.ולחזק תחושות של שייכות, מחויבות, אחריותיות ומשמעותיות גם הקשר בין הון חברתי לחוסן חברתי
נחקר רבותAmit and Fleischer, 2005)
.)
8
ממצאים
בחלק זה נציג את הממצאים שעל
ו
מהנתונים שנאספו. ראשית,
יוצגו נתונים כללי
י ם ביחס למשתנים
,השונים. לאחר מכן
יוצג
ביחס לכל משתנה פירוט נפרד ,
כאשר בתחילה נציג נתונים כללים (פירוט על
,פי ההיגדים) ולאחר מכן יוצגו
הבדלים לפי הקבוצות השונות ,
במידה וקיימים .
,כאמור לצד הניתוחים
הסטטיסטיים
ישולבו המלצות יישומיות הנובעות מ
הממצאים ומ
תחומי
.המומחיות של הכותבים
תרשים1
: דיווחי המשיבים אודות כלל
מדדי המחקר3
'מתרשים מס1
עולה כי רמת החוסן הלאומי של המש יבים
.נמוכה ביחס ליתר המדדים בנוסף, רמת
.האופטימיות ביחס להתאוששות מהמשבר בינונית עד גבוהה
להלן .נפרט ביחס לכל אחד מהמדדים באופן מעמיק
חוסן לאומי
כללי
המדד חוסן לאומי משקף את תפיסות המשיבים ביחס
ל
אמון במוסדות פוליטיים וציבוריים ,
וכן ביחס
ל אינטגרציה ולכידות חברתית,
פטריוטיזם ו אופטימיות .
המושג חוסן לאומי הוא רחב מאד .
תפיסת החוסן של יש ר
אל היא ש הממשלה היא הנושאת באחריות הכוללת לקביעת מדיניות הכנת
החברה לחירום ולהפעלה בעת משבר. הממשלה מובילה ומתווה את אופי המדיניות, ההתאמה
לתרחיש י הייחוס
והיקפי הפעולה הנדרשים לטובת התפק ,וד האופטימלי ורציפות תפקודם של הפרט
המשפחה, הקהילה והחברה. הממשלה נושאת באחריות לספק את השירותים והצרכים החיוניים
3
המשתנים חוסן קהילתי, חוסן אזורי, חוסן לאומי ומידת אופטימיות ביחס להתאוששות מהמשבר נמדדו בסולם
של1-5. המשתנה חוסן אישי חיי כיום-
נמדד בסולם1-6
. המשתנה
חוסן אישי-
מידת קוהרנטיות נמדד בסולם
של1-7
.
9
לאזרחיה בכל התהליך המשברי (הנחיות התנהגות, מידע, פעולות הצלה , קיום תשתיות ומשק לשעת
)חירום
,(היערכות לחוסן בחירום2017
.)
לפיכך, אם רמת האמון של תושבים בגופים הממשלתיים
נמוכה, לדבר השפעה מכרעת על היכולת של הממשלה לייצר שיתוף פעולה עם המדיניות הנקבעת על
.ידה
עיקרי הממצאים ביחס לתפיסת החוסן הלאומי של ה
משיבים
תרשים2: דיווחי המשיבים אודות מידת אמון כלפי מוסדות שונים
•
ל צד דיווח ממוצע גבוה בכל הקשור ל אמון בצבא ובפיקוד העורף , הדיווח הממוצע בנוגע לכנסת
מצביע על חוסר אמון רב בכנסת. הפער בין האמון בכנסת אל מול האמון בפיקוד העורף ה
י נו
נתון חשוב
שיש לתת עליו את הדעת .
:המלצות יישומיות לקובעי מדיניות
אמנם זה לא נושאו של מחקר זה, אך האמון הנמו .ך שנמצא כלפי הכנסת מעורר דאגה
מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים שנעשו בשנים האחרונות המסמנים שחיקה הולכת
,וגוברת של אמון הציבור בכנסת (הרמן2019
)
רמות נמוכות של אמון יכולות לגלוש לרמה
.המסכנת את אושיות המשטר הדמוקרטי חשוב
להבין שעל מנת להשיג ה
י ענות של הציבור
לחקיקה המרובה שקיימת בימי משבר הקורונה נדרש אמון של הציבור במוסדות השלטון
.בכלל ובכנסת בפרט
,בהמשך לנקודה הקודמת
י ת כן ונכון להעביר את תכלול וניהול המשבר לגוף שלציבור יש
אמון גבוה בו, ולאפשר לפיקוד העורף/הצבא לשמש בתפקיד משמעותי יותר בניהול
.המשבר
10
תרשים3: דיווחי המ
שיבים
אודות
יחסי
ם
חברתיים בין קבוצות שונות
•
רבים רואים חשיבות בשיתוף פעולה בין קבוצות חזקות ומוחלשות לחיזוק החברה ,. עם זאת
לשאלות הנוגעות
ב יחסים החברתיים בין הקבוצות השונות כמאפשרים ניהול טוב יותר של
המשבר
–
.הדיווח הממוצע נמוך
המשיבים
אינם מסכימים שהיחסים בין הקבוצות מאפשרים
שיתוף פעולה טוב לניהול המשבר .
חשוב להתעכב על מתח זה בין התפיסה שהדבר חשוב
ובין ההכרה כי הדבר מצוי בחוסר, ולמצוא את הדר ך לסגור את הפער בין השניים כך שתהיה
.הלימה בין הדברים
•
הדיווח הממוצע בנוגע לסולידריות בחברה, שעניינה עזרה הדדית ודאגה לאחר ,
גבוה יותר
מהדיווח שעניינו היחסים החברתיים ,בין הקבוצות. נראה שלאנשים יש את היכולת להירתם
לסייע ולדאוג לאחר בהקשרים שונים, אולם הדבר א ינו מתועל לרמה הבין-
קבוצתית, שם
.הסולידריות נמוכה
המלצ
ות יישומיות לקובעי מדיניות :
מוצע למנף את ההכרה בחשיבות שיתוף הפעולה וב רמת הסולידריות
הגבוהה יחסית
המדווחת במשבר הקורונה
לשיפור היחסים החברתיים בין קבוצות וחיזוק המסוגלות
ל שיתוף פעולה בין קבוצות
חזקות ומוחלשות ל טיפול עתידי טוב יותר במשבר הקורונה
בו .משברים דומים
מוצע
לפתח פרוטוקולים להיערכות והתמודדות עם מצבי משבר המבוססים על שיתוף
פעולה בין קבוצות חזקות ומוחלשות. המצב המשברי ה
י נו הזדמנות להעלאת מודעות לצורך
בהיערכות טובה יותר למצבי חירום ופוטנציאל לבנית שיתוף פעולה בין קבוצות סביב
.היערכות למצבי משבר ובכך לחיזוק יכולות שיתוף הפעולה והסולידריות
11
הבדלים בין משיבים מהחברה הערבית למשיבים מהחברה היהודית
תרשים4: דיווחי המשיבים אודות יחסי
ם
חברתיים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית בחלוקה לפי
משיב
י
ם מהחברה היהודית למשיבים מהחברה הערבית
•
ניתן לראות כי הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים רואים חשיבות רבה בשיתוף פעולה בין
" קבוצות חזקות ומוחלשות בחברה. עם זאת, מעניין שלהיגד חשוב שיתוף פעולה בין קבוצות
חזקות ומוחלשות לחיזוק החברה ", הדיווח הממוצע נמוך יותר בקרב ערבים באופן משמעותי
מאשר בקרב יהודים. עוד מעניין, ש לגבי ההיגד "היחסים החברתיים בין הקבוצות השונות
בארץ מאפשרים שיתוף פעולה לטובת ניהול טוב של המשבר" נמצאו הבדלים מפתיעים, בכך
שהדיווח הממוצע בקרב ה ערבים .גבוה יותר מהדיווח הממוצע בקרב יהודים כלומר, בקרב
החברה הערבית רואים יותר פוטנציאל לשיתוף פעולה במצב המשברי הנוכחי מאשר בחברה
.היהודית
•
בשתי החברות הדיווח בנוגע לכך שהיחסים החברתיים מאפשרים שיתוף פעולה לטובת ניהול
המשבר נמוך, אולם בעוד שבחברה היהודית
–
למרות שהוא נמוך יותר, יש אמונה ביכולת
ותקווה לשנות את תנאי המציאות, ולפיכך הדיווח בנוגע
ל ,חשיבות שיתוף הפעולה גבוה מאד
בחברה הערבית ניתן להסביר את הדיווח הנמוך יותר מבחברה היהודית בנוגע לחשיבות
שיתוף הפעולה בכך שרמת התקווה ביכולת לשנות את תנאי המציאות נ .מוכה יותר
12
תרשים5
: דיווחי המשיבים אודות
חוסן לאומי בחלוקה לפי משיב
י ם מהחברה היהודית למשיבים
מהחברה הערבית
•
" :יהודים וערבים תופסים באופן דומה את ההיגדים הבאים בחברה הישראלית יש סולידריות
חברתית גבוהה בין יהודים לערבים בתקופת משבר הקורונה " ;"
ישובים יהודים וערבים
מקבלים יחס דומה בטיפול במצוקות משבר הקורונה ". הדיווח הממוצע עבור שני היגדים אלה
בשתי החברות נמוך: קיימת תמימות דעים שקיימים פערים בין יהודים וערבים בכל הקשור
ליחס לו הקבוצות השונות זוכות וגם שרמת הסולידריות בין הקבוצות בתקופת משבר הקורונה
אינ .ה גבוהה
•
,ככלל נמצאו הבדלים מובהקים בין יהודים לערבים ברמת החוסן הלאומי. החוסן הלאומי גבוה
באופן מו בהק בקרב יהודים לעומת
ערבים בנוגע להיגדים הקשורים להיות ישראל בית ובנוגע
לסולידריות
וא
פיון החברה כמנוכרת.
בצירוף עם הסעיף הקודם בדבר תמימות הדעים לגבי
אי-
השוויון ביחס לו זוכות הקבוצות בתקופת משבר הקורונה, ניתן להניח כי תקופת המשבר
מעמיקה את הפערים בכל הקשור לחוסן הלאומי, הסול
י דריות ברמה הלאומית, ולפער בכל
.הקשור להיות ישראל בית
13
המלצ
ות יישומיות לקובעי מדיניות :
מוצע לחזק את החוסן הלאומי בחברה הערבית, להגביר את תחושת השייכות והמעורבות ,
בכלל,
ובנוגע למצבי חירום,
בפרט–
אם ע ל ידי הערכות טובה יותר למצבי חירום ואם על
ידי הנגשה
של ההנחיות
וטיפול טובים יותר
ב
אתגרים של משבר הקורונה
, באופן ש
י
צמצ ם
את הפערים ביחס לו זוכות החברה היהודית וערבית .מצב משברי זה ה
י נו הזדמנות לחיזוק
.החוסן הלאומי בחברה הערבית
דווקא במצבים משבריים חשוב החוסן הלאומי של כל
הקבוצות באוכלוסי
י
ה כי מתוך החוסן נגזרים ה
י
ענות ושיתוף פעולה .
לצד הנגשה
טובה יותר של ההנחיות ו טיפול טוב יותר ב אתגרים של מ
שבר הקורונה ,ניתן
למנף את ההסכמה בין יהודים וערבים בנוגע ליחס השונה לו זוכים יהודים וערבים ואת
ההבנה שהציף משבר הקורונה שהסולידריות בין יהודים וערבים חסרה לכדי בניית
סולידריות בין החברות .
מוצע לחזק את שיתופי הפעולה
ב ין יהודים וערבים במעגלי החיים
.השונים
הבדלים בין משיבים לפי רמת דתיות
תרשים6: דיווחי המ
שיבים
אודות מידת האחריות של החרדים בהתנהלות במשבר בחלוקה על פי רמת
דתיות
•
נמצאו הבדלים מובהקים ,בין חרדים ובין חילוניים ומסורתיים, ואף בין חרדים ובין דתיים בנוגע
לה"יגד "אין מה לבוא בטענות כלפי האוכלוסייה החרדית לגבי התנהלותם במשבר הקורונה .
הדיווח הממוצע בקרב חרדים גבוה באופן מובהק מהדיווח הממוצע בקרב האוכלוסיות
.האחרות מעניין לראות כי כל הקבוצות בחברה
)(כולל דתיים
רואות באופן שונה מהחרדים
את מידת האחריות של החברה החרדית לאופן התנהלותה בתקופת הגל הראשון של משבר
הקורונה. בעוד שאת הדיווח בחברה החרדית ניתן לייחס לטענות שהועלו בקרב מנהיגים
בחברה החרדית על חוסר במידע נגיש ובהסברה, ולמע ש ה בטיפול לא נכון (ואף מזניח) של
14
אוכלוסיי
ה
זו, הקבוצות האחרות בחברה אינן מפגינות מידה דומה של אמפטיה או סולידריות
עם מצוקות אלה. ניתן להסביר את הפער באמפ ט
יה כלפי ה
יחס השונה לו זוכה ה חברה
הערבית
ב טיפול
במשבר לבין הטענות כלפי ה
חברה החרדית ,
בכך שבחברה הערבית לא
היתה התפשטות משמעותית של וירוס הקורונה .
בחברה החרדית יתכן כי
התפשטות המחלה ,
שנ בעה גם מחוסר בהנגשה תרבותית ו גם
מ ציות מופחת להנחיות,
ה
וביל
ה ל תפיסות
המבטא
ו ת
חוסר סובלנות וחוסר אמפטיה
.כלפיה
המלצ
ות
:יישומיות לקובעי מדיניות
לצד הנגשה
טובה יותר של ההנחיות ו
טיפול טוב יותר ב אתגרים של מ
שבר הקורונה ,
מוצע
לפעול לצמצ
ו ה ם פער בין תפיסת החברה החרדית את אחריותה למצבה בתקופת הקורונה
ובין תפיסת הקבוצות הלא-
חרדיות בחברה את אחריותה של החברה החרדית
ל מצבה
)(והגברת האמפטיה שלהם כלפיה .
מוצע לחשוב על הדרכים ל מנף את התהליכים במפגש בין פיקוד העורף והחברה החרדית
במסגרת "הגל
הראשון" ל הבנ
יי ת אחריותיות בקרב החרדים ותחושת אחדות אינטרסים עם
החברה הישראלית בכללותה .
מוצע להבנות בקרב הקבוצות האחרות מודעות ל שוני התרבותי ולצורך לבנות מסוגלות
לאמפטיה, סובלנות ותקשורת יעילה יותר בינן ובין החברה החרדית .
ניתן לעשות זאת
בדרכים כגון-
מפגשים בין האוכלוסיות, למידה הדדית, טיפוח כשירות-
תרבותית וקבלה של
.שונות וגיוון בחברה
חוסן אזורי
כללי
רבות נכתב על הקריטריונים והמאפיינים של חוסן קהילתי. מושג האזוריות
, לעומתו, ה
י ,נו חדש יחסית
ו
הולך ותפוס תאוצה בעשור האחרון .
מתוך הספרות על אזוריות בחרנו לנסח מדד של חוסן אזורי .
פורום
מומחים בין-
תחומי בנושא אזוריות שפעל בחסות הג'וינט
במהלך2018
, הגדיר אזוריות כ"פעולה
משותפת אקטיבית הנעשית באופן וולונטרי באזור גיאוגרפי לפי עניין, ומשתנה על פי
סדרי עדיפויות
ותחומי עניין משותפים, תוך שימוש נכון ויעיל בנכסים הא .זוריים ובהתאמה לצרכים האזוריים הייחודים
הפעולה נעשית בתוך 'מערכת אזורית', החוצה גבולות טבעיים
ומוניציפליים ומעודדת את
האינטראקציה והרישות בין שלל
השחקנים הפועלים באזור(ממשל מרכזי, שלטון מקומי, מגזר ש ,לישי
מגזר עסקי, אקדמיה ותושבים)"
,(ג'וינט ישראל2018
.)
אזוריות
מתמקדת
בדרכים ליצירת ערך מוסף
כלכלי וחברתי . פיתוח חברתי אזורי עוסק
בהון האנושי והחברתי, במימוש יכולת הפרט ומימוש מסוגלות
הקהילה האזורית לתמוך בפרט, וביצירת חוסן קהילתי אזורי
המאופיין בלכידות חברתית גבוהה, תוך
הגברת רמת האמון בין אנשים והדדיות, ופי תוח החברה האזרחית; בהרחבת מידת
ההשתתפות והייצוג
15
של כלל האוכלוסיות במרחב הציבורי, תוך הגברת יכולות המנהיגות המקומית ,
ותוך קבלה, הכלה
ושילוב של
אוכלוסיות מוחלשות שנמצאות בהדרה מהמרחב הציבורי . כחלק מקונספצי ית האזוריות
מקודם
בישראל רובד שלטוני חדש, אזורי , הבא לידי ביטוי בהקמת
אשכולו ת .
אשכול הוא מודל חדשני
ביוזמת משרד י
הפנים ,והכלכלה לקידום השלטון המקומי לשיתופי פעולה אזוריים בין רשויות מקומיות
שכנות. בבסיס תפיסת האשכולות ההנחה שקיימות תועלות כל כליות וחברתיות רבות להקמת אשכול
,'(אפרת ואחר
2016
)
.
האשכול הוא תאגיד אזורי, גוף סטטוטורי מוכר .
תפיסה רזה יותר של מושג
האזור יכולה לראות באשכול גוף שנועד לשרת אינטרסים משותפים של האזור; עם זאת, ראיה בעלת
גוון יותר מערכתי תבקש להרחיב ולהכיל את מושג האזור כך שיכלול בתוכו יותר מאפיינים של קהילה
ושל לכידות
קהילתית ו בין-
קה ילתית, כחלק מניסיון להשיג מסוגלות של חברי האזור לראות את אזורם
באופן מערכתי ו
כל מ י ל (אינק )לוסיבי (
קוטנר ,
2019
) .
לכידות חברתית ומדדים של הון חברתי החלו
להבחן גם כמרכיבים של חוסן אזורי, תוך הכרה בכך שהגברת הלכידות החברתית וחיזוק
רישות חברת י
יתרמו להגברת החוסן ,האזורי (ג'וינט ישראל2018
.)
,חוסן אזורי לוקח בחשבון מורכבות נוספת
,המצויה גם בקהילות מעורבות באשר הוא עוסק בי חסים בין-ק
בוצות ו ב
חברות שונות
המרכיבות את
פסיפס הישראליות
.)(יהודים וערבים, חילוניים ודתיים/חרדיים
עיקרי הממצאים ביחס לתפיסת החוסן האזורי
•
החוסן האזורי גבוה באופן משמעותי
מהחוסן הלאומי .
אל מול חוסר האמון ביחס לאופן בו
ממלא ים גופי
המדינה
א ת תפקידם
ויכולתם לסייע לצאת מהמשבר, ניתן למצוא רמ ה
גוברת
של אמון ברמה האזורית וביכולתו של האזור לתרום
ל התאוששות מהמשבר. עם זאת, כפי
שנאמר מעלה, קשה להשוות בין שתי הרמות שכן הציפיות הן שונות, וגם אם רמת החוסן
הלאומי נמוכה יותר–
עדיין בסוגיות מרכזיות מצופה מהמדינה ל קחת אחריות ולמלא תפקידים
( שהרמה האזורית אינה יכולה למלא
למשל
.)סוגיית הסיוע הכלכלי למי שנפגע מהמשבר
16
הבדלים בין משיבים המתגוררים ברשויות החברות באשכולות לבין
משיבים
שאינם
מ
תגוררים ברשויות החברות באשכולות
תרשים7: דיווחי המ
שיבים
אודות
קשרים בין רשויות בחלוקה לפי משיבם המתגור
ר ים באשכולות לעומת
משיבים
שאינם מתגוררים באשכולות
•
תושבים המתגוררים ברשויות החברות
באשכולות מבינים
יותר מאלה אשר אינם חברים
באשכולות את החשיבות של שיתוף הפעולה עם רשויות שכנות ורואים באשכול ובשיתוף
הפעולה בין רשויו ת באשכול כ גורם מסייע למתן מענה לצרכים ולהתאוששות
מהמצב המשברי .
עם זאת, השוני אינו מובהק ומעניין יהיה לבדוק אם הוא יגדל עם השנים, ככל שתודעת
.ההשתייכות לאשכול תגבר
•
יתרה מכך, הדיווח הממוצע של תושבים המתגוררים ברשויות החברות באשכול בכל הנוגע
לכך ש החברות של הרשות של
הם
באשכול מגבירה את היכולת להתמודד ולקבל מענה לצרכים
במשבר הקורונה
.הוא גבוה כך גם הדיווח הממוצע גבוה
לגבי ההנחה ש החברות באשכול
תקל על ההתאוששות מהמצב אחרי שהוא יסתיים .
17
המלצות יישומיות לקובעי מדיניות :
משבר הקורונה מנכיח באופן
פרטני
את ההשפעות ההדדיות של הרשויות אחת על השנייה
.ואת פוטנציאל שיתוף הפעולה ביניהן מוצע
להמשיך ולפתח את תודעת האזוריות, את יחסי
השכנות בין רשויות
ואת יכולות הסיוע ביניהן , ואת מנגנוני האשכול בעלי היכולת לסייע
לתרחישים שונים במשבר הקורונה (לדוגמא, שולחן עגול)קב"טים .
מוצע לחזק את בניית שיתופי הפעולה האזוריים סביב אינטרסים כלכליים וחברתיים משותפים
בקרב רשויות בשגרה, ובמיוחד מוצע
לשים דגש על היערכות ומוכנות אזורית משותפת ובניית
פרוטוקולים לחירום, היערכות בעלת משמעות רבה לחיזוק החוסן
והלכידות
האזוריים גם
.בשגרה
מוצע להגביר את תודעת האזוריות ,, השותפות בין רשויות שכנות קידום אינטרסים
בעזרת שיתופי פעולה, וסיוע הדדי גם בקרב רשויות ש באזורן לא קיים אשכול ,. לדוגמא
בעקבות משבר הקורונה יכול לשמש פרויקט היערכות משותפת לחירום ולניהול מצבי משבר
בין רשויות שכנות שאינן חברות באשכול הזדמנות לחיזוק החוסן האזורי ולהיערכות למשברים
.עתידיים
הבדלים בין משיבים מהחברה הערבית למשיבים מהחברה היהודית
תרשים8
: דיווחי
משיבים מהחברה הערבית ביחס להבדלים בין החוסן האזורי לחוסן הקהילתי
•
מתרשים זה עולה כי בקרב
משיבים מ
החברה הערבית ה
חוסן האזורי ב אופן מובהק גבוה
מהחוסן הקהילתי.
ניתן להסיק מכך כי לצד ואולי אף לנוכח הרמה הנמוכה של אמון ביכולת
הקהילה והרשות, מצויה תקוו ה ואמונה שהרמה האזורית תסייע יותר ותתמוך, היכן שידה של
.הרמה המקומית אינה משגת
18
תרשים9: דיווחי המ
שיבים
אודות
קשרים בין רשויות בחלוקה לפי משיב
י ם מהחברה היהודית למשיבים
מהחברה הערבית
•
הדיווח הממוצע בחברה הערבית בכל הקשור
לאמונה ב יכולת של רשויות שכנות להיות לעזר
בהתמודדות עם משבר הקורונה או ביחס לכך
ש הקשר עם
רשויות שכנות
יכול לסייע נמוך
לעומת החברה
.היהודית עם זאת, יודגש כי מידת
ה אמון בחברה הערבית
ביכול
ו ת של הרמה
המקומית נמוך בהשוואה לאמונה ביכולות האזוריות. יתכן כי פער זה מצביע על ציפייה ותקווה
שהרמה האזורית תמלא את החסר ברמה המקומית-
.קהילתית נראה כי ה דבר משפיע גם על
.מידת האופטימיות, שתנותח בהמשך
יצוין, כי בקרב ערבים הגרים ברשות שנכללת באשכול
הדיווח היה גבוה
לעומת ערבים הגרים ברשויות שאינן נכללות באשכול .
•
ממצא מעניין נוסף שעולה מגרף זה יה נו הציון הנמוך ש משיבים
יהודים נתנו להיגד "מערכת
"היחסים שקיימת בין רשויות שכנות מרגיעה אותי במשבר הקורונה. ניתן ללמוד מ ,כך
שהמצב
הקיים כיום בהחלט אינו מספק עבורם
, למרות ש
מהת שובות לשתי השאלות האחרות עולה כי
קיימת הכרה ב פוטנציאל של קשר בין רשויות
לסייע
. ממצא זה נכון גם עבור ה משיבים
הערבים
אך בפערים פחות משמעותיים .
ה
מלצה יישומית לקובעי מדיניות:
.מהנתונים אנו מזהים פער בין הרצוי למצוי בכל הנוגע ליחסי שכנות בין רשויות מוצע לפעול
לחיזוק ההזדמנויות הטמונות ביחסי שכנות
בין רשויות
סמוכות כגורם מסייע ומרגיע בתקופת
משבר הקורונה ,, בפרט
ובהיערכות למצבים משבריים ,
בכלל .
מאחר שמשבר הקורונה הוא
משבר מתמשך,
מוצע לפעול לקידום
שיתופי-
הפעולה בין רשויות כבר בתקופת משבר
.הקורונה
19
הבדלים לפי יישוב מג
רים ו
תרשים10
: דיווחי המשיבים אודות
חוסן אזורי בחלוקה לפי מקום מגורים
•
חשוב לציין כי
,הדיווח הממוצע לגבי חוסן אזורי גבוה בישובים קטנים, כמו קיבוצים ומושבים
מבערים: יתכן שהדבר נובע מהמודעות לערך האזוריות בקרב ישובים קטנים המשתייכים
.מוניציפאלית לרשויות אזוריות
•
,מהנתונים עולה כי
,הדיווח הממוצע לגבי חוסן אזורי גבוה בישובים קטנים כגון קיבוצים
ומושבים, מבערים;
יתכן כי הדבר נובע ממודעות גבוהה יותר לערך האזוריות בקרב ישובים
.קטנים המשתייכים מוניציפאלית לרשויות אזוריות
חוסן קהילתי
כללי
חוסן קהילתי
עוסק ב יכולתה של קהילה להתמודד עם משברים או שיבושים
ה
עלולים להתרחש בקרבה .
חוסן קהילתי כולל ממד
ים
מוחשיים וחברתיים
של מוכנות הקהילה ל מצב של
מצוקה או אירוע ל חץ
וליכולות האדפטיביות שלה להתמודד עם מצבים אלה(
Norris, Stevens, Pfefferbaum, Wyche, &
Pfefferbaum, 2008)
.
( פלד וסנדר2007
', עמ5
) מגדירים חוסן קהילתי כ"יכולת של הקהילה לנקוט
פעולה מכוונת לשיפור היכולת האישית והקולקטיבית של תושביה ומוסדותיה להגיב ביעילות על שינוי
ביטחוני ,
."חברתי או כלכלי ולהשפיע על מהלכו ועל השלכותיו העתידיות על הקהילה החוסן הקהילתי
עוסק
בכל הנוגע
לתפיסת הפרט את קהילתו
במובנים של רשתות
חברתיות
, ה ון חברתי ,תמיכה
חברתית, קשר
ים חברתיים ומחויבויות
(Kaniasty & Norris, 2000)
, לצד מדדים של
פיתוח והשקעה
של
משאבי הק
הילה, כולל ה תמיכה
הניתנת
על ידי הקהילה לחברי הקהילה
בעת משבר.(Paton, & Gow,
2008 ; Norris et al., 2008). חוסן קהילתי נתפס כ גורם בעל תרומה ניכרת
ל התמודדות של קהילה עם
20
אסונות גדולים ומשברים
ועם יכולתה להתמודד עם השלכותיהם(Wyche et al., 2011)
.
החוסן
הקהילתי תורם לשימור וליציבות הפרופורציה שבין עוצמת הפגיעה ב
קהילה לבין ערעור
יכולת
ה תפקוד
של המוסדות החברתיים בה.
,ככל שהחוסן הקהילתי גבוה יותר יהיו ה התאוששות או
ה שיקום מהירים
יותר ומשך
הזמן הנדרש למוסדות החברתיים לחזור ולתפקד לאחר הפגיעה יהיה
קטן
יותר(Adger,
2000; Braun-Lewensohn & Sagy, 2013; Kimhi, Hantman, Goroshit, Eshel, & Zysberg, 2012)
.
ההנחה העומדת מאחורי המושג חוסן קהילתי היא כי אנשים יעדיפו לעבוד בשיתוף פעולה ולא
באופן
עצמאי ,
על מנת
לשפר את הקהילה שלהםWyche et al., 2011)
.)
בחינת ה
השלכות של חשיפת האדם למצבי לחץ
ומשבר קשורה
לתפיסת האדם
את קהילתו
ול מידת
שייכותו אליה , ומושפעת מיכולת ההתמודדות שלה עם הלחץ והמשבר. כאשר ההתמודדות של הקהילה
נתפסת כנמוכה, יש לכך יחס ישיר להתמודדות חברי הקהילה
עם המצב המשברי ברמה האישית
(
Besser & Priel, 2010; Kimhi, S., & Shamai, M. 2004
)
.
הבדלים בין משיבים מהחברה הערבית למשיבים
מהחברה היהודית
תרשים10: דיווחי המ
שיבים
אודות חוסן קהילתי בחלוקה לפי משיבים מהחברה היהודית למשיבים
מהחברה הערבית–
התנהלות הרשות
•
,באופן כללי
נמצאו הבדלים מובהקים בין יהודים לערבים ברמת החוסן הקהילתי . הדיווח
הממוצע לגבי חוסן קהילתי בקרב יהודים גבוה באופן מובהק לעומת משיבים מהחברה
הערבית. הפערים בדיווח הממוצע בנוגע ל
מידת התפקוד של הרשות
והאמון בה, ולידיעת
התושבים מה תפקידם במצב חירום ., אף הם גדולים מאוד
הנחת בסיס בתורת ההיערכות לחירום בישראל היא
ש"ה רשות המקומית' היא לבנת ה
יסוד '
בהתמודדות עם מצב קיצון ״ .
הרשות המקומית היא המסגרת האורגנית המנהלת את אורח
21
החיים של תושביה ומספקת שירותים בשגרה
, ו ככזו היא אחראית גם על אספקת השירותים
החיוניים בחירום . הרשות המקומית היא גם
זו שמתווכת בין התושב
.לבין הממשלה לפיכ
ך ,
הדיווח
הממוצע בחברה
הערבית
צריך להדליק
נורה
אדומה
בכל הקשור להיערכות
ולהתמודדות עם המצב המשברי .
•
בקרב
המשיבים מהחברה היהודית התפיסה היא כי
הרשות מתפקדת כראוי , אך עם זאת,
אין
אמון גבוה בכך שניתן יהיה לקבל מ הרשות שירותים חיוניים או שנעשות התאמות להתמודדות
,עם המשבר. כלומר, הצפייה ממנה להתאמות מיוחדות למצב המשברי נמוכה. לעומת זאת
בחברה הערבית ,
לצד אמון נמוך ביכולתה של הרשות לספק שירותים חיוניים או בכך שנעשות
התאמות להתמודדות עם המשבר, הדיווח בנוגע לרמת תפקוד הרשות ה
י נו נמוך, כלומר –
קיימת ציפייה מהרשות (ומהקהילה, כפי שעולה מתרשים12
למטה) שתמלא תפקיד, שיתכן
.שעבור המשיבים מהחברה היהודית מסופק ברמה הלאומית
פעילות המבוססת על ידע, אמצעים, מיומנויות ומידע היא הבסיס ליכולתם של פרטים
להתמודד עם מצבים משבריים, כמו גם
של משפחות, קהילות וארגו נים. לפיכך , מוצע
להתעכב
על הפערים המשמעותיים בדיווח בין יהודים וערבים בכל הקשור לידיעתם מה תפקידם
בחירום .
תרשים11: דיווחי המ
שיבים
אודות חוסן קהילתי בחלוקה לפי משיבים מהחברה היהודית למשיבים
מהחברה הערבית–
יחסים בקהילה
•
נמצאו הבדלים מובהקים בין המשיבים מהחברה הערבית והמשיבים מהחברה היהודית בכל
הקשור ליחסים בין קבוצות בישוב ,
בנוגע ל יכולת לסמוך על אנשים בישוב שיבואו לעזרה בעת
הצורך
, בנוגע ל
יחסי אמון בין תושבים
, ובנוגע ל .תחושת השייכות למקום המגורים נראה איפוא
22
כי מקורה של רמת
,החוסן הקהילתי הנמוכה בחברה הערבית אינו רק בתפקודה של הרשות
.אלא גם ביחסים בתוך הקהילה ורמת הסולידריות בין תושביה
במצב חירום
ה תלות
ה
הדדית בין הגורמים הפועלים במעגלים השונים בקהילה מתעצמת. י ש
צורך בתיאום שוטף ,ומתמיד ,מתוך כבוד הדדי, אמון
הכרה ביכולותיו ש
ל כל אחד ו מחויבות
.למטרות המשותפות
.מוצע להתעכב על הפערים המובהקים בתשובות בנוגע ליחסים בקהילה
תרשים12
: דיווחי המשיבים אודות
תפקידה של הקהילה בהתאוששות מהמצב המשברי
בחלוקה לפי
משיבם מהחברה היהודית למשיבים מהחברה הערבית
•
למרות כל האמור לעיל, נמצא היפוך והבדל מובהק
בין משיבים ערבים ומשיבים יהודים בנוגע
ל אמונה בכך שלקהילה יש תפקיד משמעותי בהתאוששות מהמצב המשברי;
הדיווח הממוצע
בקרב החברה הערבית גבוה באופן מובהק מהדיווח בחברה היהודית ,. במילים אחרות לצד
אמונה נמוכה ביכולות של הקהילה הערבית, קיימת גם אמונה בכך
ש ה קהילה ממלאת תפקיד
משמעותי
ב .יציאה מהמשבר מוצע
לתת את הדעת על נתון זה ולהסיק מסקנות בכל הקשור
.לחשיבות חיזוק החוסן הקהילתי בחברה הערבית
23
הבדלים לפי יישוב
מגורים
תרשים13
: דיווחי המשיבים אודות
חוסן קהילתי
בחלוקה לפי מקום המגורים
•
נמצאו הבדלים מובהקים בחוסן הקהילתי על פי סוגי הישובים: הדיווח הממוצע לגבי חוסן
קהילתי בקרב חברי קיבוץ היה גבוה באופן מובהק מהדיווח הממוצע של אלה החיים בעיר ואף
אלה החיים במושב, ב מושבה או ביישוב קהילתי. הבדל מובהק נמצא גם בין החיים בעיר ואלה
.החיים ביישוב קהילתי
המלצות יישומיות לקובעי מדיניות :
מוצע
להגביר באופן משמעותי
בקרב תושבים בחברה הערבית
את הידיעה מהו תפקידם
בשעת חירום
, ו .גם במידה מסוימת בחברה היהודית
מוצע
לחזק את החוסן הקהילתי בחברה הערבית ולסייע לרשויות ולקהילה למלא אחר ציפיות
התושבים
בכך שישמשו גורם משמעותי שניתן לתת בו אמון להתאוששות מהמשבר –
אמון
.שאינו בנמצא בהווה יש לבחון הטמעת תחום פעולה "שותפויות ומשאבי קהילה" בר שות
,המקומית, המתכלל את הכוחות האזרחיים ברשות ויכולים לתרום לחוסנה בשעת משבר
"ברוח המלצות "מתחברים לחוסן בחירום (
השולחן העגול במשרד ראש הממשלה בשיתוף
משרד הבטחון ושיתופים ,
2017
.)
מוצע
לבחון דרכים יצירתיות לשאוב מרמ
ו
ת החוסן הקהילתי הגבוה
ות
ביישובים קהילתיים
ובקיבוצים ולבחון מה ניתן ללמוד מהם לטובת ישובים ערביים, בהם רמת החוסן הקהילתי
נמוכה משמעותית . חשוב להבין שהחוסן הקהילתי בנוי לעיתים ממנגנונים מאוד פשוטים
ליישום ,
כגון -
פעילויות תרבות בסיסיות, מערך מתנדבים לפעולות יומיומיות (כמו
סיוע
בבי שול, סיוע בקניות ועוד)
.
24
חוסן אישי
כללי
חוסן אישי מוגדר כיכולת
של
הפרט לעמוד בהצלחה באירוע/ים קשה/
ים ולהתאושש בזמן
קצר ככל
האפשר .ככל שחוסנו
האישי של
הפרט גבוה
יותר , כך גדל הסיכוי שיתמודד בהצלחה רבה יותר עם
קשיים ומשברים ויצליח להתאושש מהם טוב יותר (קמחי, מרציאנו ו ,עדיני2020
)
. הספרות המחקרית
.מתייחסת לשני מדדים כבונים את החוסן האישי: חיי כיום ומידת קוהרנטיות מדד"
חיי כיום"
מורכב
מתשעה פריטים הנוגעים לשאלה
"איך נראים חייו של הנשאל"?כעת ; מדובר בהקשרים שונים ,
כגון -
עבודה, חיי משפחה, בריאות, זמן חופשי , מערכת הקשרים החברתיים, מידת המעורבות בדברים
( שקורים במדינה, היחסים במשפחה והתפקוד היומיומי קמחי, מרציאנו ו ,אשל
2018
) .
באופן כללי
מצביע סולם זה על תפיסת הפרט את חייו בהווה( . תחושת קוהרנטיותSOC
) הינה מאפיין פסיכולוגי
עה וסק בהתייחסותו של האדם למצבים ו
ל
גורמי לחץ, חוסנו האישי ודרך תפיסתו של האדם את
עולמו
,הפנימי והחיצוני לאור אירועי המצב המשברי (אוקמפה2014
.)ת
חושת קוהרנטיות
עוזרת לאדם
לתפוס את מכלול
הגירויים אותם הוא פוגש כהגיוני מבחינה קוגניטיבית
ורגשית, כבעל משמעות, כנית ן
להבנה, ובכך כ תורמת ל ו
בגיוס ובהפעלת משאבי התמודדות לנוכח גורמי לחץ (
Antonovsky, 1996
.)
תחושת הקוהרנטיות משפיעה
על האופן שבו אנשים תופסים את העולם ואת האירועים שקורים להם ,
כמו גם.על המידה שבה הם תופסים את האירועים האלה כניתנים לשליטה בעת מצב לחץ, ת חושת
ק והרנטיות
משמשת כגורם מגן מפני לחץ : ככל שתחושת הקוהרנטיות חזקה יותר מפגינים אנשים
הסתגלות
טובה יותר
למצב ומדווחים על תגובות לחץ בעצימות נמוכה יותר לעומת אנשים עם ת חושת
קוהרנטיות
נמוכה אשר מתקשים להסתגל למצב
(Braun, Lewensohn, Sagy, & Roth, 2011a;
2011b)
.
תרשים14: דיווחי המשיבים אודות חוסן אישי
25
•
,משיבים, הן מהחברה היהודית והן מהחברה הערבית מדווחים על חוסן אישי
גבוה
בס ך הכל
.בכל הקשור לבריאות, יחסים במשפחה, תפקוד יומיומי, קשרים עם חברים והחיים באופן כללי
•
בכל הקשור לעבודה ובילוי/תרבות פנאי–
אמנם
ה דיווח ה
ממוצע נמוך יותר
מהדיווח הממוצע
הנוגע למשתנים העוסקים בבריאות, יחסים במשפחה, תפקוד יומיומי, קשרים עם חברים
והחיים באופן כללי, אך
לא נמו
ך
מהם באופן משמעותי ,. ניתן לראות כי בסך הכל תקופת הסגר
למרות ששיבשה באופן דרמטי את אורח החיים, לא שיבשה באופן דרמטי את חוס נם של
המשיבים ואף הובילה לרמת דיווח גבוהה בכל הקשור לבריאותם, יחסיהם בתוך המשפחה
ולגבי התפקוד היומיומי ככלל. זהו נת .ון מעניין כאשר אנו לקראת הגל השני של הקורונה
•
ניתן לראות כי בנוגע למעורבת של המשיבים בדברים שקורים במדינה הדיווח הממוצע יחסית
נמוך. בעוד שבכ ל הקשור לתרבות הפנאי ולעבודה הדיווח הממוצע הנמוך יחסית מובן מאליו
:בתקופת הסגר, הדבר אינו בחזקת הכרח בכל הקשור למידת המעורבות (ואולי אף להיפך
בהיות המשבר משבר לאומי, לצד פניות שנוצרה מתוקף הפחתת עומסי העבודה
והבילוי/תרבות פנאי - יתכן שהיה טבעי שיובילו לדיו .)וח ממוצע גבוה בנוגע למשתנה זה
היכולת של הפרט להתמודד עם משברים תלויה במידת המוכנות שלו, הידע והמידע שיש לו
כמו גם ב .מידת המעורבות שלו ,ככל שהפרט מרגיש מעורב יותר הוא תורם תרומה
,משמעותית למאמץ הכולל, ובעל יכולת התמודדות עם המצב המשברי
וב
כך הוא חסון יותר ,
.ותורם לחוסנו של התא המשפחתי, הקהילתי והחברתי
לפיכך, הדיווח הממוצע הנמוך כאן
כמו גם בכל הקשור לידיעת התושב ביישוב הערבי את תפקידו בשעת חירום, ראויים
.להתעכבות
הבדלים בין משיבים מהחברה הערבית למשיבים מהחברה היהודית
תרשים15
: דיווחי המשיבים אודות חוסן אישי (תחושת קוהרנטיות) בחלוקה לפי משיבים מהחברה
היהודית למשיבים מהחברה הערבית4
4
:סולם התשובות בשאלות אלו1= לעיתים קרובות ו-
7= לעיתים רחוקות או אף פעם
26
•
נמצאו
הבדלים בין יהודים וערבים בכל הקשור לתחושת קוהרנטיות ;
" בנוגע להיגדים הופתעת
מהתנהגות של אנשים ,"
"אנשים שסמכת עליהם אכזבו אותך ", או קיומן של מחשבות ורעיונות
מבולבלים –
הדיווח הממוצע של משיבים מהחברה היהודית מבטא ,תחושה של פחות הפתעה
אכזבה ובלבול מהאנשים סביבם. ניתן איפוא
לראות ש ההתמודדות עם תקופת הסגר קשה
יותר עבור מש
יבים
מהחברה הערבית , ומכאן שרמת תחושת הקוהרנטיות פחותה יותר מאשר
בקרב משיבים מהחברה .היהודית
בסך הכל ניתן לומר שהמש
יבים
.מדווחים על חוסן אישי גבוה על אף הסגר שהיו נתונים בו בזמן המשבר
יש צורך בהמשך המחקר לצורך
הבנה באילו מובנים תק
ו פה זו–
לצד כל הקשיים והחששות הטבעיים
–
הביאה אנשים ליצירת אורח חיים שהם מדווחים איכות חיים גבוהה ביחס אליו .
:המלצות יישומיות לקובעי מדיניות
בכל הקשור למעורבות במה שקורה במדינה, ניתן היה לצפות לרמת דיווח גבוהה יותר
בתקופה משברית. יש לבחון כיצד לחבר את התושבים יותר לקורה במדינה ולחזק את תחושת
.המעורבות שלהם, כחלק מבניית האמון, תחושת השייכות והגברת החוסן האישי
מ )ומלץ לבחון האם תקופת הסגר אף תרמה במובנים מסוימים (בהיגדים בהם הדיווח גבוה
לחוסן האישי ומה ניתן לקחת ממנה שיוכל לסייע להמשך חיזוקו (לדוגמא, המעבר לעבודה
מהבית שהופך לנורמה שיתכן ותישמר גם לאחר תום תקופת המשבר במקומות עבודה
.)מסוימים
יש לתת תשומת לב לתחושת
הקוהרנטיות בחברה הערבית ולסייע לחזקה. חשוב להעמיק
את הניתוח העוסק בקשרים בין היגדי היחסים עם אחרים בחוסן הקהילתי לבין ההיגדים
הנוגעים לחוסן האישי המשפיעים על תחושת הקוהרנטיות, ולחזק את תחושת הקוהרנטיות
בראיה רחבה יותר העוסקת גם במרכיבים הרלוונטיים בחוסן ה .קהילתי
"?המשתתפים במחקר נשאלו בשאלה פתוחה "מה מסייע לך לעבור תקופה זו בצורה טובה ביותר
מבין מגוון התשובות זוהו12
( גורמים מרכזיים: כמחצית47%
,) מהמשיבים ציינו את המשפחה
( כחמישית מהמשיבים ציינו שהם דואגים לחשוב מחשבות חיוביות20%
( ), להמשיך לעבוד17%
,)
( ותמיכה מחברים19%
). כעשירית מהמשיבים ציינו את הגורמים הבאים כמסייעים להם לעבור את
תקופת הס( גר באופן הטוב ביותר: הקהילה שהם משתייכים אליה8%
( ), עיסוק בספורט10%
), שימוש
( בטלוויזיה/ מחשב9%
( ) ועיסוק בתחביבים שונים כגון קריאה בישול ואמנות11%
). לבסוף, כחמישה
( אחוז מהמשיבים ציינו את הגורמים הבאים: אמונה באלוהים5%
( ), התנדבות5%
), שמירה על שגרה
ככל ( שניתן6%
( ) ויציאה לטבע5%
.)
27
מידת אופטימיות ביחס להתאוששות מהמשבר
כללי
( לפי בן זאב2014
)
אופטימיות, שבה כאמור רגש התקווה הוא רכיב בסיסי, עוזרת לנו רבות בחיי
היומיום. היא מקלה עלינו להקריב משאבים שלנו למען אחרים ולהתמודד טוב יותר עם אירועים
שליליים. היא מניעה אותנו ליתר מוטיבציה, לפעולה יעילה יותר, ובסופו של דבר גם להצלחה רבה
יותר.
( מידת אופטימיות נבדקת גם בהקשרים שונים של חוסן לאומי ,קמחי, מרציאנו ואשל2018
.)
במחקר זה בחנו את מידת האופטימיות של המשיבים ביחס להתאוששות מהמשבר. נבחנה
האופטימיות
ביחס למעגלים שונים בחייו של הנשאל: החברה הישראלית, משפחתו של הנשאל והנשאל
.)עצמו (מבחינה נפשית וכלכלית מרכיב מרכזי של איכות החיים בהקשר החברתי הוא תחושת הביטחון
שיש לאדם בנוגע למידת השליטה שלו בחייו
, תחושה הנובעת מ מציאות חיים שבה צרכיו הבסיסיים
מובטחים
ומ.יכולתו לעצב את עתידו במציאות חיים שבה היבטים אלו אינם מובטחים, מצבו
של אדם
מאופיין בּפ( גיעותprecarity
) וב
שבריריות, בחוסר יציבות ובחוסר ביטחון בתחומים שונים (
אקשטיין
,'ואחר2013
) .
•
בבוחננו את מידת האופטימיות ביחס להתאוששות מהמשבר (האמונה ביכולתה של החברה
ו :ביכולת התא המשפחתי הפרטי להתאושש מהמצב המשברי), גילינו גם כן תמונה חיובית
הדיווח הממוצע בנוגע לאופטימיות ביחס ליציאה מהמשבר גבוה, ויש הבדל מובהק בינו ובין
רמת החוסן הלאומי ואף הקהילתי והאזורי. מידת האופטימיות אף גבוה במעט מרמת החוסן
.האישי
הבדלים בין משי
בים מהחברה הערבית למשיבים מהחברה היהודית
תרשים16
: דיווחי המשיבים אודות מידת האופטימיות ביחס ליציאה מהמשבר בחלוקה לפי משיבים
מהחברה היהודית למשיבים מהחברה הערבית
28
•
קיימים פערים בין יהודים לערבים בנוגע למידת השבריריות בה המשבר משאיר אותם מבחינה
.נפשית ומבחינה כלכלית: מהדיווח עולה רמת שבריריות גבוהה יותר בקרב משיבים ערבים
נתון זה עקבי עם הדיווח למעלה העוסק ברמת הקוהרנטיות, הנמוכה בחברה הערבית לעומת
היהודית, ומראה שוב כ י תקופת משבר הקורונה מייצרת שבריריות רבה יותר בקרב תושבים
,ערבים. נתון זה גם מתחבר, כאמור, לדיווחים בחברה הערבית בכל הקשור לחוסן הקהילתי
המצריך התייחסות ושיפור: חוסן קהילתי נמוך ותחושת לכידות קהילתית מופחתת מגבירה
את תחושת השבריריות. כפי שראינו למעלה, בסעי ף העוסק בחוסן הקהילתי, המשיבים
הערביים מחפשים מענה לשבריריות זו גם במסגרת הקהילה ומאמינים עקרונית בתפקיד שלה
.לסייע, לצד חוסר אמון ביכולותיה לעשות כן בפועל
הבדלים בין משיבים על פי יישוב מגורים
תרשים17
: דיווחי המשיבים אודות מידת האופטימיות ביחס
ליציאה מהמשבר בחלוקה לפי מקום מגורים
•
בדומה לדיווחים בסעיף החוסן הקהילתי, הדיווח הממוצע בנוגע לרמת האופטימיות גבוה
בקרב המתגוררים בקיבוץ באופן מובהק מהדיווח הממוצע בקרב כל תושבי סוגי הישובים
האחרים
.)(עיר, מושב, ישוב קהילתי
29
:המלצות יישומיות לקובעי מדיניות
יש צורך בניתוח מעמיק יותר לגבי מרכיבי האופטימיות ולראות כיצד לחזק ולשמר את מה
שניתן ככל שהמשבר מתארך, על מנת שהתארכות המשבר וההגבלות הבאות יפגעו פחות
.ככל הניתן בתחושת האופטימיות של תושבים
ככל שמתארך המשבר יש להניח שמידת האופטימיות בחברה הערבית עוד תלך ות קטן אף
יותר לנוכח הדיווחים הנמוכים יותר בסעיף זה (לדוגמא-
מרכיב השבריריות) ובסעיפים
קודמים (לדוגמא–
בנוגע לחוסן הקהילתי). מוצע לתת תשומת לב מיוחדת ומוגברת לחיזוק
.החוסן והאופטימיות בקרב החברה הערבית
רצוי לבחון מה ניתן ללמוד מהחברה הקיבוצית לצרכי ההתמודדות עם משבר הקורונה בסוגי
.ישובים וחברות שונים
30
ניבוי מידת אופטימיות ביחס ליציאה מהמשבר לפי
חוסן קהילתי, חוסן לאומי, חוסן אישי
וחוסן אזורי
,לבסוף, ניסינו לנבא את מידת האופטימיות ביחס ליציאה מהמשבר באמצעות חוסן קהילתי, חוסן לאומי
חוסן אישי וחוסן אזורי. לצורך בדיקה זו הפעלנו טכניקת רגרסיה היררכית, טכניקה שבאמצעותה נבחנו
'הקשרים השונים. טבלה מס1
מציגה את ממצאי הרגרסיה :
טבלה1
: ממצאי רגרסיה היררכית בין מידת אופטימיות ביחס ליציאה מהמשבר לבין ,חוסן קהילתי
חוסן לאומי, חוסן אישי וחוסן אזורי
R
-
)אחוז שונות מוסברת (חלקי מאה
2
Adj. R
-
אחוז שונות מוסברת (חלקי)מאה - מתוקנן
* p<.05
**p<.01
***p<.001
:החזאים
β(t)
חוסן קהילתי
(
61
.)
15
.
חוסן לאומי
***(
6.6
)
26
.
חיי כיום
***(
6.9
)
28
.
מידת קוהרנטיות
***(
5.4
)
16
.
חוסן אזורי
(
1.0
)
02
.
2
R
47
.
2
Adj. R
46
.
F
***
65.05
31
'מהממצאים בטבלה מס1
עולה כי מידת השונות המוסברת המוסברת(
2
Adj. R
)
של מידת
האופטימיות ביחס ליציאה מהמשבר
על ידי חוסן קהילתי, חוסן לאומי, מדדי החוסן האישי וחוסן אזורי
היא46%
(
F=65.05, p<.001
.) והמשוואה מובהקת חוסן קהילתי וחוסן אזורי לא תורמים באופן
מובהק למשוואה. מכאן עולה, שככל שהחוסן הלאומי והחוסן האישי גבוהים יותר כך מידת האופטימיות
.של המשיבים ביחס ליציאה מהמשבר גבוהה יותר
,כפי שניתן יהיה לראות משבר הקורונה מהווה הזדמנות לבחינה מחודשת של
סדרי עדיפויות ומערכות
יחסים ולמינוף התמודדות משותפת מול "אויב משותף" לטיפוח החוסן החברתי ע"י חיזוק תחושת
הסולידריות והשייכות של כל החברות (כפי שראינו שהטיפול באוכלוסייה החרדית בבני-
ברק ובישובים
.)חרדיים נוספים נתפס כמנוף לקירוב החברה שם
לסיכום
בנקודת
ה זמן בה מצויים תושבי ישראל בסגר, בעיצומו של מצב הקיצון, ניתנה הזדמנות ייחודית לבחון
באופן אמין את המענה וההתמודדות עם המצב, ללמוד ממנו ולהסיק מסקנות –
הן לטובת ההיערכות
למצבים עתידיים בעלי מאפיינים דומים אבל גם לטובת ניהול משבר זה ו לטובת הניהול ו
ההת אוששות
ממנו
במסגרת "הגל השני" ואלה שיתכן ועוד יגיעו אחריו עד למציאת חיסון. תקופת המשבר הינה גם
הזדמנות לצמיחה, עם כל הקושי שהמשבר מביא איתו: זו הזדמנות לבחון מחדש סוגיות יסוד בכל
הקשור למערכות יחסים בין קבוצות, לבניית לכידות חברתית כחלק מבניית חוסן חברתי ו כהיערכות
,להתמודדות טובה יותר עם מצברי משבר. יש לזכור שהמצב החדש איתו מתמודדת החברה בישראל
כמו גם בעולם כולו, מציב את הקבוצות השונות בה כולן בשותפות אינטרסים להתמודדות עם המגפה
והשלכותיה. חשוב לנצל את משבר הקורונה וה"אויב המשותף" לכולם על מנת לחזק את תחוש ת
הסולידריות והשייכות של כל החברות, כפי שראינו קורה בתהליך הטיפול באוכלוסייה החרדית בבני-
.ברק ובישובים חרדיים נוספים, תהליך שנתפס כמנוף לקירוב החברה החרדית ושיש לחזקו
חדשנותו של המחקר בקטגוריה שהמחקר לגביה מצוי בשלביו הראשונים- החוסן האזורי , תוך ניסיון
לבחון הבדלים בין תושבי
רשויות החברות
בהתארגנות אזורית מסוג
אשכול ערים
אל מול תושבי רשויות
שאינן מאוגדות באשכולות אזוריים .
עיקרי ההמלצות עניינן בהמשך בניית חוסן בעזרת הידוק שיתופי
הפעולה ותודעת השותפות בין הקבוצות השונות בחברה ובקבוצות פנימה, ל טובת הגברת הלכידות
.החברתית וההון החברתי בשגרה ובחירום. כמו כן חדשנותו בעיסוק במידת האופטימיות של המשיבים
אנו תקווה ש
מחקר זה מ
ספק מידע מחקרי מ,ועיל, גם אם ראשוני
אשר יכול לסייע לגורמים רלוונטיים
(
בממשל המרכזי, ברשויות המקומיות, מנהיגות קהילתית בלתי פורמלית , גופי מחקר ועוד) ולשמש
גורם בעל ערך בהסתגלות (אדפטציה) והיערכות להמשך ניהול המשבר הנובע ממצב הקיצון בו אנו
.מצויים ולהגברת רמות החוסן, כמו גם להיערכות ולניהול אפקטיבי של מצבי קיצון דומים בעתיד
32
רשימת מקורות
( .אוקמפה, ד2014
,). הקשר שבין תחושת קוהרנטיות חוסן קהילתי ותקווה לתגובות לחץ, על רקע
.הסלמה באלימות הפוליטית על דרום הארץ: הבדלי גילאים. אוניברסיטת בן גוריון
אפרת, א., קרייזלר, א., בר -
( .און, י., לפידות, ר., ליבוביץ', ר2016
:). אשכול אזורי של רשויות מקומיות
מדריך הפעלה. משרד האוצר, משרד הפנים וג'וינט .ישראל
( .'אקשטיין ואחר2013). מדדים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי. המשרד להגנת הסביבה .
( 'בן זאב, א2014
.). על טבעה של תקווה: הטובה שבחלומות או הגרועה שבצרות כוורת ,
22
,
13-15
.
קרן ברטלסמן ואוניברסיטת ג'ייקובס (
2013
.)
דוח ראדר בנושא לכידות חברתית .
( .ג'וינט ישראל2018
.). פורום מומחים לאזוריות
( 'הרמן, ת2019
). מדד הדמוקרטיה הישראלית2019
.. מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות
( .מתחברים לחוסן בחירום, מודל שיתוף פעולה בינמגזרי2017
). השולחן העגול במשרד ראש
הממשלה בשיתוף משרד
.הבטחון ושיתופים
( .פלד, ד., סנדר, א2007
). מרכז חוסן קהילתי, השירות לעבודה קהילתית משרד הרווחה והשירותים
.החברתיים
קוטנר, ר. , בן-
( .גל, מ., ח'מאיסי, ר., שמואלי, ד2018
). שיתוף פעולה אזורי להיערכות למצבי קיצון
באזור ואדי עארה. אוניברסיטת חיפה וגבעת חביב .ה
.קוטנר, ר2019
.. שותפות בין קהילות ערביות ויהודיות לבניית חברה משותפת: מודל גבעת חביבה
.הוצ' גבעת חביבה
( .קמחי, ש., מרציאנו, ה. אשל, י2018
). מדד החוסן לישראל –
יוני2018
( .קמחי, ש., מרציאנו, ה., עדיני, ב2020
). חוסן ומשבר נגיף הקורונה הנוכחי
.רותם, ג(
2010
). תדריך למיפוי רב-
ממדי של החוסן הקהילתי ליישוב/לשכונה, השירות לעבודה
.קהילתית משרד הרווחה והשירותים החברתיים
Amit, k. and Fleischer, N. (2005). Between Social Resilience and Social Capital, in The
Concept of Social Resilience, Haifa, Israel: Samuel Neaman Institute, 83-107.
Antonovsky, A. (1996). The salutogenic model as a theory to guide health promotion.
Health Promotion International, 11 (1), 11- 18.
Besser, A., & Priel, B. (2010). Personality vulnerability, low social support, and
maladaptive cognitive emotion regulation under ongoing exposure to terrorist
attacks.1T 1TJournal of Social and Clinical Psychology,1T 1T29(2), 166-201.
Braun-Lewensohn, O., & Sagy, S. (2011a). Coping resources as explanatory factors of
stress reactions during missile attacks: comparing Jewish and Arab adolescents in
Israel.1T 1TCommunity mental health journal,1T 1T47(3), 300-310.
Braun-Lewensohn, O., & Sagy, S. (2011b). Salutogenesis and culture: Personal and
community sense of coherence among adolescents belonging to three different cultural
groups.1T 1TInternational review of psychiatry,1T 1T23(6), 533-541.
Braun-Lewensohn, O., & Sagy, S. (2013). Community resilience and sense of
coherence as protective factors in explaining stress reactions: comparing cities and
rural communities during missiles attacks.1T 1TCommunity Mental Health Journal, 1-
6.
33
Hirschi, C. (2010). Strengthening regional cohesion: Collaborative networks and
sustainable development in Swiss rural areas. Ecology and Society, 15(4), 16-33.
Kaniasty, K., & Norris, F. (2000). Help-seeking comfort and receiving social support:
The role of ethnicity and context of need. American Journal of Community Psychology,
28, 545–582.
Kimhi, S., Hantman, S., Goroshit, M., Eshel, Y., & Zysberg, L. (2012). Elderly people
coping with the aftermath of war: resilience versus vulnerability.1T 1TThe American
Journal of Geriatric Psychiatry,1T 1T20(5), 391-401.
Norris, F. H., Stevens, S. P., Pfefferbaum, B., Wyche, K. F., & Pfefferbaum, R. L.
(2008). Community resilience as a metaphor, theory, set of capacities, and strategy for
disaster readiness.1T 1TAmerican journal of community psychology,41(1-2), 127-150.
OECD. (2012). Perspective on Global Development 2012: Social Development in a
Shifting World.
Paton, D., & Gow, k. (2008). Rising from the ashes: Empowering the Phoenix. In: k.
Gow & D. Paton (Eds.),1T 1TThe phoenix of natural disasters: Community resilience.
(pp. 1-9). Nova Science Pub Incorporated.
Outnam, R.D. (2005). Bowling Alone: America's Declining Social Capital. Journak of
Democracy, 6, 65-78.
Kimchi, S., & Shamai, M. (2004). Community resilience and the impact of stress: Adult
response to Israel’s withdrawal from Lebanon. Journal of Community Psychology, 32,
439–451.
Wyche, K. F., Pfefferbaum, R. L., Pfefferbaum, B., Norris, F. H., Wisnieski, D., &
Younger, H. (2011). Exploring community resilience in workforce communities of first
responders serving Katrina survivors.1T 1TAmerican journal of orthopsychiatry,1T
1T81(1), 18-30.