הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דוברת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ירושלים, ט"ו באב תש"ף
5.8.2020
הודעה לעיתונות
56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו למרכז לגביית קנסות
ועדת הפנים דורשת ממשרד החקלאות לדווח לה כל חודש על התקדמות בכתיבת תקנות שמתעכבת כבר 8 שנים
תקנות לפקודת היערות, שמסדירות כיצד לחייב קבלנים שמבקשים לכרות עצים בחלופת נטיעות חדשות לא נכתבו 8 שנים. 56% מהקנסות על כריתת עצים לא נגבו ולא הועברו למרכז לגביית קנסות, ועל כל עברייני כריתת העצים ממונים 2 פקחים ארציים בלבד. כך עלה הבוקר בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', על הגנת עצים ועבודת פקידי היערות.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "העולם כולו נמצא בתהליך של התחממות גלובלית, שגורמת למופעים הולכים ומתרבים של אירועי מזג אוויר קיצוני. למרות ההוראות הברורות הקיימות בפקודת היערות, בשנים האחרונות אנו נתקלים שוב ושוב במקרים בהם נכרתים עצים ללא הצדקה נראית לעין או בתוכניות פיתוח שבהליך גיבושן מקבלי ההחלטות אינם לוקחים מספיק בחשבון את הצורך בשמירה על עצים ותיקים לעיתים בני מאות שנים".
ארז ברקאי, מנהל אגף יער אילנות במשרד החקלאות: "יש מורכבות רבה בעבודת פקידי היערות. האגף קיים במשרד החקלאות מ-2008 בעקבות תיקוני חקיקה של אופיר פינס. לפני זה קק"ל מילאו את התפקיד. היום יש 15 עובדים, מתוכם 7 פקידי יערות אזוריים. יש פקידי יערות בגופים נוספים שהסמכנו בהם פקידי יערות, כמו ברט"ג ו-15 פקידי יער עירוניים. יש תנאים וקריטריונים".
יו"ר הוועדה, ח"כ חיימוביץ': "עץ דקל שמישהו מרעיל, זה עכשיו טרנד בתל אביב. איבדנו דקלים היסטוריים מימיה הראשונים של העיר. אם מישהו רוצה לכרות, מי עומד בדרכו?"
ד"ר יהודה טרואן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "כריתה מוגדרת כגדיעת עץ בבסיסו, חיתוך גזע מרכזי וכל פעולה שעלולה לגרום למות העץ. המדיניות היום היא להמעיט בהעתקות בגלל העלות – חצי מיליון ₪ לעץ. עצים אינם מוגנים מפגיעה והשחתה. זה לא נחשב כריתה. יש תופעה של גיזום אגרסיבי שפוגע קשות בעץ, ואינו אסור". יו"ר הוועדה, ח"כ חיימוביץ': "אחת הבעיות הגדולות היא גיזום לא מקצועי. זוכים במכרז קבלנים שאין להם מושג. האם זה לא מעוגן בחוק?" ד"ר טרואן: "אין רגולציה בתחום. זה די פרוץ. אין הסמכה מחייבת".
מסתבר שסכום של 350,000 ₪ הוא מה שחסר על מנת שתהיה מערכת ניהול ומידע לרישיונות כריתה. ארז ברקאי: "מערכת הרישיונות היום מבוססת אקסס. זה אומר שלכל פקיד יערות יש במחשב שלו אקסס שלא מחובר אלינו למשרד, אנחנו לא רואים און ליין מה קורה. המערכת מאוד ישנה. ביקשנו לאורך שנים להחליף אותה. לצערי הרב לא התקבל לכך תקציב".
ח"כ חיימוביץ': במדינת ישראל 2020 אין מערכת מרכזית שבה מוזנים כל הנתונים על העצים, מה נכרת, בקשות לרישיון וכו'. אין דבר כזה?! אין לי מילים. אתה רוצה שנעשה לכם גיוס המונים? זה מרגיש כמו מזימה לאומית לכרות כמה שיותר עצים".
ד"ר יהודה טרואן, מממ: "הקנס הממוצע על כריתת עץ הוא 15,000 ₪, כשהעתקת עץ עולה חצי מיליון. 56% מהקנסות לא נגבו ולא הועברו למרכז לגביית קנסות". ארז ברקאי: "אין אפשרות להעביר למרכז לגביית קנסות ללא אישור מסירה כדין. כשנשלח קנס בדואר רשום, המערכת אומרת במקרים רבים שהכתובת לא נכונה, ואז אין לנו אפשרות לגבות". יו"ר הוועדה ח"כ חיימוביץ': "התמונה שנחשפת יותר ויותר שערורייתית".
ורדית איזק, מינהל התכנון: "יש המון רגולציה. עודף רגולציה לא תמיד מסייע".
פרופ' יפעת הולצמן גזית, חוקרת הגנה על עצים: "היום כל מה שצריך לעשות כדי לקבל רישיון כריתה זה לשלם 37 ₪. חייבים להקשות על קבלת רישיון כזה. אתר משרד החקלאות, שבו אמור כל אדם למצוא אם יש עץ בסביבתו שמיועד לכריתה בלתי אפשרי. מנגנון החיפוש שם לא סביר. איך אדם אמור לדעת שעומדים לכרות עץ? 6 שנים מאז חוקק החוק של אופיר פינס זה לא עובד".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ': "כמה פניות ציבור יש בשנה?" ארז ברקאי: "4000-5000 בנושא עצים, כולל פיקוח ואכיפה ולאיזה פקיד יערות לפנות". ח"כ חיימוביץ': אנחנו מקבלים תלונות שאין מענה. אתה חושב שהם מקבלים מענה הולם?" ברקאי: "הכמות עצומה, גם בבקשה לרישיונות כריתה. לא רק לשמור על העץ. משתדלים לתת מענה לכולם. מרבית הפניות מקבלות מענה בטווח זמן של עד שבוע".
יו"ר הוועדה ח"כ חיימוביץ' סיכמה: "הוועדה קוראת למשרד החקלאות ולמשרד המשפטים לקדם תיקון חקיקה לפקודת היערות על מנת שיוכלו לכלול הוראות המגנות על עצים גם מפני השחתה או פגיעה וכן לקבוע הסמכה נדרשת למי שעוסק בגזימת עצים. בכוונתי גם לקדם הצעת חוק פרטית בעניין זה על מנת לזרז את הטיפול בסוגיה.
הוועדה דורשת משר החקלאות לדווח לה בכתב מידי חודש על אופן ההתקדמות בכתיבת התקנות, לפי פקודת היערות, שלא נכתבו במשך 8 שנים, אשר קובעות בין השאר הוראות לעניין היטל כספי, נטיעה חלופית והפקדת ערובות. יוזכר כי על פי לשון החוק שעבר בשנת 2012 תקנות אלו היו צריכות להגיע לאישור הוועדה תוך חצי שנה".