חומר רקע
הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
החוג לבריאות נפש קהילתית
Faculty of Social Welfare & Health Sciences
Department of Community Mental Health
الكلية لعلوم الرفاه والصحة
قسم صحة
النفس الجماهيرية
שדרות אבא חושי199
, הר הכרמל, חיפה3498838
|
199 Aba Khoushy Ave., Mount Carmel, Haifa, 3498838
Phone: 972-4-828-8496 : 'טל
E-mail: [email protected] :
דוא
"ל
Fax: 972-4-828-8723:פקס
סקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה
:בגל הראשון של הקורונה
כ-
90%
מבני משפחתם של אנשים עם מוגבלויות
במסגרות דיור לא היו מרוצים מהקשר עם הדיירים ואנשי הצוות
בתקופת מגפת הקורונה
* *
כ-
90%
מבני משפחתם של אנשים עם מוגבלויות בדיור חוץ ביתי (הוסטלים, מעונות או דיור מוגן
,בקהילה) היו לא מרוצים מאופי הקשר שנכפה עליהם במהלך תקופת הבידוד של משבר הקורונה כך עולה
ממחקר חדש שנערך במהלך החודשים אפריל-
מאי
("הגל הראשון של הקורונה )"לע-ידי ד "ר כרמית-
נעה שפיגלמן מהחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה וד"ר טל ארטן-
ברגמן מאוניברסיטת
לה-טרוב ב
מלברון ,אוסט
ליה ר.
"בתקופה שלפני פרוץ המגפה נפגשו בני המשפחה לפחות פעם בשבוע עם בן
המשפחה בתוך המסגרת וכן הדייר היה יוצא הביתה כל סופ"ש או פעם בשבועיים. כ ל זה פסק לחלוטין עקב
.ההנחיות של משרד הבריאות והמדיניות החדשה של משרד הרווחה", אמרה ד"ר שפיגלמן
הסקר מהווה חלק ממחקר מקיף אותו עורכות ד"ר שפיגלמן וד"ר ארטן-
ברגמן ובו החוקרות
מבקשות לבדוק בימי הריחוק החברתי בתקופת מגפת הקורונה את תדירות ודפוסי התקשורת, ושבי עות
רצונם של בני המשפחה לבוגרים עם מוגבלויות שכליות, אוטיזם ומוגבלות פסיכיאטרי
ת
המתגוררים
במסגרות של דיור חוץ ביתי (הוסטלים, מעונות פנימייה ודיר מוגן בקהילה). במחקר השתתפו108
בני
משפחה של בוגרים עם מוגבלויות בדיור חוץ- ביתי והוא התקיים במהלך החודש אפריל-מ אי2020
.
מתוצאות המחקר עולה כי
60%
מבני המשפחה היו רוצים להיפגש יותר עם בן/בת המשפחה עם
המוגבלות ,
וכי55%
מבני המשפחה חשו כי אין להם מספיק מידע על מצבו של בן/בת המשפחה עם
המוגבלות והיו רוצים שיהיה ערוץ תקשורת פתוח וישיר יותר עם אנשי הצוות במסגרות הדיור . בהעדר
קשר פתוח וישיר, רוב בני המשפחה(
68%
)
דיווחו כי
לא יכלו להעניק תמיכה לבן/בת המשפחה עם
.המוגבלות בתקופה משבר הקורונה
רק11%
מבני המשפחה הביעו שביעות רצון מאופן ההתקשרות עם בן
או בת המשפחה בדיור החוץ-
.ביתי בימי הקורונה
הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
החוג לבריאות נפש קהילתית
Faculty of Social Welfare & Health Sciences
Department of Community Mental Health
الكلية لعلوم الرفاه والصحة
قسم صحة
النفس الجماهيرية
שדרות אבא חושי199
, הר הכרמל, חיפה3498838
|
199 Aba Khoushy Ave., Mount Carmel, Haifa, 3498838
Phone: 972-4-828-8496 : 'טל
E-mail: [email protected] :
דוא
"ל
Fax: 972-4-828-8723:פקס
לדברי החוקרות, הנחיות משרד
הבריאות והמדיניות החדשה
של משרד הרווחה , לפיה נאסרו
מפגשים ויציאות של הדיירים לביקורים עם המשפחות
במשך כחודשיים בשל החשש מהידבקות מקורונה,
( דרשו מבני המשפחה למצוא דרכים חדשות לתקשר עם בן/בת המשפחה עם המוגבלות ואכן רובם76%
)
.שינו את דפוסי התקשורת כך למשל, כמחצית מהמשפחות התנסו לראשונה בשיחת וידאו
מצב זה של העדר קשר ישיר עם הדיירים והעדר עדכונים שוטפים מאנשי הצוות במסגרות הדיור
גרם לבני המ
שפחה לתחושות של דאגה ותסכול: "
,בהתחלה היה כאלה שיחות [זום שבועי] יותר שמחות
אחר כך השיחות כבר היו לי קצת יותר מדאיגות, כי ראיתי שהוא פחות שמח והוא היה נראה קצת מדוכדך
והוא פחות היה תקשורתי. ואז התחלתי באמת לדאוג שהמרחק הזה והניתוק הזה לאורך זמן השפיע עליו
לרעה" ;"
בגדול זאת הייתה תקופה מאוד טראומטית בשבילי כאילו הרגשה כזאת שבמיוחד ימים שלמים
עוברים בלי שאני יודעת מה קורה. תארי לעצמך שהיה לך ילד בבית חולים ולא היית יכולה".
מעבר לכך, בראיונות עם בני המשפחה עולה כי מצב זה של שינוי פתאומי של השגרה במסגרות הדיור–
העדר ביקורים של בני המשפחה והפסקת התעסוקה מחוץ למסגרת–
גרמו למצוקה נפשית בקרב
הדיירים: "
.אצלו זה התבטא בעיקר ב.... בדכדוך, באפתיות, בעצב ואני יודעת, בכה קצת לפעמים פה ושם
אני יודעת על מישהו אחר בבית שלו [בהוסטל] שנכנס למיטה וסירב לצאת מהמיטה" ;"כל העול ם בחוץ
נחסם. גם לא רק העולם בחוץ, גם העולם בתוך ההוסטל. הוא לא יכול, הוא היה שבועיים אחרי שהוא חזר
מהבית חולים, הוא היה שבועיים בבידוד שאסור היה לו לצאת מהחדר בכלל, אפילו למרחב של הדירה. את
מבינה? מדלת החדר. לא סיפרו לי על זה... הוא כל הזמן התלונן על זה, ה וא אמר לי-
"אני מרגיש כמו
אסיר, אני מרגיש כמו אסיר "."
"תוצאות המחקר מחדדות את הצורך בהתוויית מדיניות שקופה וברורה
בנוגע ל מערך התמיכה של
הדיירים ובני המשפחה בתקופת הקורונה. יש לשים דגש על תגובה מדודה וגמישה בהתאם לצרכי האדם
והמשפחה. כמו כן, חשוב להבטיח ערוץ
תקשורת פתוח בין בני המשפחה למ
סגרות הדיור . תמיכות
פורמליות ובלתי-פורמליות הכרחי
ות
לשימור בריאותם
הפיזית ו
הנפשית של הדיירי ם בתקופה מאתגרת
"זו., סיכמו החוקרות
:למידע נוסף ניתן לפנות לחוקרות
ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן,
@univ.haifa.ac.il
carmits
,
0522817774
ד"ר טל ארטן-ברגמן ,
[email protected]