חומר רקע

בריאות הנפש במלחמת חרבות ברזל הוועדה לביקורת המדינה מרץ2025 מערכת הבריאות במלחמה טיפול קהילתי מרפאות קופות החולים וטיפות חלב במלונות וריכוזי המפונים כ- 24,000 מטופלים בבתי החולים 1,765 תהליכי זיהוי במכון לרפואה משפטית וקביעת מוות וסיבות מוות 400 מלש"ח לשיפור מוכנות לחירום תוך כדי המלחמה חטופים , שבים ובני משפחותיהם קליטת השבים, ליווי משפחות החטופים והשבים מחנה שורה ליווי וסיוע למשפחות הנרצחים וסיוע במאמצי הזיהוי אירועי ה- 7.10 העצימו את אתגרי הבסיס והדגישו את הצורך הדחוף במערכת חזקה גמישה וזמינה, המסוגלת לתת מענה רחב ויעיל לכלל האוכלוסייה בשגרה ובחירום האירועים היוו נקודת שבר ייחודית בהיסטוריה של מדינת ישראל ומעבר לכך. אירוע חריג בעוצמתו, שיצר גלי הלם והשפעות נפשיות נרחבות באוכלוסייה מערכת בריאות הנפש במלחמה המערכת פעלה במקצועיות ובגמישות והתאימה עצמה במהירות, נפרסה בכל רחבי הארץ תוך זמן קצר ובמסירות יוצאת דופן של בתי וקופות החולים, הצוותים המטפלים ומשרד הבריאות מערכת בריאות הנפש במלחמה היענות חסרת תקדים מערכת הבריאות ומערך בריאות הנפש בתוכה מתמודדת עם אתגרים סבוכים. חרף האתגרים - במלחמה תפקדנו בצורה הטובה והמקצועית ביותר ונתנו מענה מהיר ומותאם למאות אלפי אזרחים אין תקדים – גם לא בעולם - להתגייסות מהירה ומנוהלת של מערכת כלשהי בפריסה רחבה והגעה לעשרות אלפי אנשים מהמעגל הראשון ומעבר לכך. בייחוד נוכח עוצמת האירוע, אופיו התקדימי והמחסור במשאבים במלחמה הנפש בריאות מערכת המענה למעגל הראשון 170 מלש"ח תקציב מרכזי החוסן ב 2023 ו- 2024 . פי5 מתקציב השגרה 362 של שירות מתן נקודות לבריאות המרכזים הנפש בריכוזי המפונים 44,033 החוסן במרכזי מטופלים של העוטף , ונפגעי הצפון המעגל הראשון , בשנה הראשונה למלחמה 945 ומתנדבים מטפלים המרכזים במסגרת לבריאות הנפש 1,370 יומיות מטפלים שעות השני השבוע מאז המרכזים לפריסת לבריאות הנפש 411,419 פסיכותרפיים מגעים )פרטניים ( בשנה למלחמה הראשונה במרכזי החוסן במלחמה הנפש בריאות מערכת מענים מידיים 30,000 הראשון המעגל נפגעי לקבלת קשר עימם שנוצר טיפול תוך45 ימים 6,000 טיפול קיבלו מתוכם המשרד ביוזמת באמצעות המוקד הארצי 17,000 מגעים במסגרת שירות3 שיחות של קופות החולים 35,000 שיחות לקווי הסיוע של קופות החולים בשנה אחרי המלחמה התכנית הלאומית לבריאות הנפש עקרונות שיפור שכר למטפלים על בדגש רופאים שכר הסכמי פסיכיאטרים , גיבוש הסכם שכר פסיכולוגים , קידום שכר עו"סים ומקצועות הבריאות)טרם נחתם( הגדלת מס 'המטפלים הגדלה של המתמחים בפסיכיאטריה , הוספת תקנים למחלקות , התמחויות בקהילה , תוספת מתמחים בפסיכולוגיה רצף המענים ריבוד המענים ,מאמני חוסן , מומחיות אחיות בפסיכיאטריה , מרפאות קהילתיות ממוקדות טראומה חיזוק מערכי האשפוז והשיקום חיזוק תשתיות אשפוז , עדכון שיטת התמחורים ,מודל תקצוב גלובלי , איחוד בתי חולים פסיכיאטריים-כלליים חיזוק בריאות נפשית בקהילה תגבור מערכי החוסן באזורי העימות ,מוקדים טלפוניים , צוותי משבר להתערבות ראשונית , הכשרת רופאים ראשוניים בקהילה התכנית הלאומית לבריאות הנפש היקף פעילות עד כאן הרחבת שירותים במרפאות- מעל350 תקני מטפלים חדשים- תוספת350,000 מגעים בשנה מתמחים בפסיכולוגיה– תוספת של כ- 1,000 מתמחים בפסיכולוגיה כל שנה )קלינית ,שיקומית , התפתחותית ורפואית ( 90 מלש"ח עבור מלגות אשפוזי בית– גידול של30% בימי הפעילות בשנת2024 לעומת שנת2023 צפי להכפלת הפעילות בשנת2025 בתים מאזנים– גידול של90% במספר ימי השהיה בין2024 לשנת2023 והכפלת התקציב ב- 2025 הטמעת טכנולוגיות חדשות לתמיכה בטיפול ,לטיפול עצמי ,ולמדידה מפותחים ומופעלים רבדי מענים חדשים למגוון קהלים של מטופלים טריאז' : תומכי ברה"ן ) מאמני חוסן( ; סיעוד ורפואה ראשונית למתמודדים עם;SMIהתערבויות של רופאי משפחה וילדים התכנית הלאומית לבריאות הנפש צפי בחומש הקרוב תקצוב קופות החולים– למעלה מ- 3 מיליארד ₪ בחומש– להרחבת השירותים הקהילתיים תקצוב בתי החולים– למעלה ממיליארד וחצי ₪ בחומש– לשיפור הטיפול ותשתיות ,מודל תקצוב ומדדי איכות תקצוב המערכת– למעלה ממיליארד ₪ בחומש- מוקדי תמיכה טלפוניים , מלגות למתמחים בפסיכולוגיה ,הסכם שכר פסיכולוגים ,הכשרות ופיתוח כ" א מערכתי תוספת תקנים– כחצי מיליארד ₪ בחומש למימון תקנים תוספתיים לשיפור הסטנדרט האוכלוסייה מזדקנת יותר בעשור הקרוב בני ה- 75 ויותר יכפילו את מספרם עלייה בתחלואה כרונית גידול צפוי בחולי הסוכרת מודעות גוברת ודרישה צרכנית לבריאות ציפייה לשירות מהיר , זמין ודיגיטלי בשימוש אחוזים בעשרות עלייה ברפואה מרחוק האוכלוסייה גדלה מהר כל5 שנים נוספים כמיליון ישראלים הסביבה בה פועלת המערכת הוצאה לאומית והוצאה ציבורית נמוכות מערך בריאות הנפש קודם למלחמה מערכת בריאות הנפש הציבורית והקהילתית בישראל צעירה ומתמודדת עם אתגרים עצומים, בהם עליה תלולה בביקוש – הן מהקורונה והן קודם, לצד קושי בגיוס כוח אדם ציבורי בשנים 2022-2023 הוקצו תקציבים תוספתיים בסך כולל של 300 מלש"ח לבסיס התקציב במבחני תמיכה וסכומים חד פעמיים לקופות החולים לטובת קיצור תורים והגדלת היקף הפעילות מארג האחריות ומעגלי השפעה אחריות ביטוחית שירותים בקהילה אחריות מרחיבה על כלל המערכת משרד הבריאות שירותים נוספים קופות החולים מרכזי החוסן פריסת בתי"ח לבריאות הנפש בריכוזי המפונים צה" ומשרד ל הביטחון חיילים שוטרים חוסר שקילות בתחרות בין הארגונים הביטוח הלאומי נפגעי פעולות איבה מערכת הבריאות כל היתר חוסר אחידות בתעריפים ואי חתימה על הסכמי שכר שישפרו את תנאי התחרות מול השוק הפרטי כ- 20,000 כ- 320,000 כ- 70,000 דוח הביקורת– המענה שניתן "המשרד לא עדכן את חוזר המנכ"ל בעקבות תרחיש הייחוס של רח"ל )פינוי אוכלוסייה( ... המשרד לא גיבש תוכנית עבודה להיערכות למצבים שמתווה תרחיש הייחוס של רח"ל, ובכלל זה למצב שבו יידרש פינוי של אוכלוסייה" משרד הבריאות פעל במסגרת קווי המתאר של חוזר מנכ"ל "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסיה בשעת חירום": המעגלים הראשון, השני והשלישי )מרכזי החוסן, המענה הטלפוני המידיים ואתרי קופות החולים( הופעלו מיד לאור אופיו הייחודי של האירוע והיעדר תרחיש ייחוס רלוונטי ולצד חומרת האירועים והטיפול באירוע כאירוע רב נפגעים נפשי, הופעל המעגל הרביעי )אתרי דחק של בתי החולים( כשבוע בלבד לאחר תחילת האירוע הופעלו 10 בתי חולים, ב- 362 אתרים שונים, באמצעות כ- 1,000 אנשי טיפול. > דוח הביקורת– המענה שניתן "חרף האירועים הטראומטיים הקיצוניים שחוו מפוני יישובי עוטף עזה ויישובי הדרום והסיכון המוגבר שיחוו תסמיני פוסט-טראומה ברמה בינונית וחמורה, רק 8% מהם קיבלו טיפול נפשי בקופות החולים ומרכזי החוסן" בשנה הראשונה למלחמה, טופלו כ- 32,846 איש מיישובי העוטף, בחמשת מרכזי החוסן בסך הכל ניתנו למעלה מ- 293,949 מגעים בתקופה זו *הפערים בין מס' המטופלים במרכזי החוסן נובעת מהסתמכות של מבקר המדינה על נתוני התשלום בפועל של הביטוח הלאומי. דוח המבקר בוחר בדרך מדידה לקויה שכן הוסבר לו חזור והסבר כי נתוני התשלום בפועל לא תואמים את כמות הטיפולים בגין פערים בדיווח בין המערכות השונות ופוגע בכך בעבודת כל המטפלים – שהדוח לא משקף את עבודתם > דוח הביקורת– סקר דיווח עצמי כלי סקר דיווח עצמי, הנועד לתכנן טיפול ועל פני נקודה אחת על ציר הזמן לא יכול לאמוד את היקף הפונים לטיפול נפשי. זה אומדן חסר משמעות הסתמכות על סקרי דיווח עצמי לבדם, לצורך קביעת שכיחות של פסיכו-פתולוגיה בקנה מידה רחב או לצורך עיצוב מדיניות היא שגויה מיסודה, מגבילה את היכולת לקבוע סדרי עדיפויות נכונים ועלולה לגרום נזק לחוסן הציבורי סקרים המבוססים על דיווח עצמי םðהי כלי מחקר פוץð , אך הם סובלים ממספר מגבלות טיותðהרðאי: סובייקטיביות והטיות: דיווח עצמי מבוסס על תחושות, רגשות ותפיסות סובייקטיביות של המשיב, אשר עשויות להיות מושפעות ממגוון גורמים הטיית זיכרון ) Recall Bias (: זיכרון אירועים, ובפרט אירועים טראומטיים, עשוי להיות חלקי, מקוטע, מעוות או מושפע מרגשות עזים השפעת הקשר ) Context Effect (: תוצאות סקר דיווח עצמי עשויות להיות מושפעות מההקשר שבו הוא נערך. בעתות משבר, כמו מלחמה, אנשים נוטים לדווח על רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית חוסר יכולת הבחנה: סקר דיווח עצמי אינו מאפשר להבחין בין תגובות נורמטיביות למצב חריג לבין פסיכופתולוגיה קלינית תודה