מסקנות ועדה

מסקנות ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-ושלוש י"ד בתמוז תש"ף מושב ראשון 6 ביולי 2020 דיון מהיר בנושא: 33 אחוזים מההתאבדויות בישראל הם בקרב עולים חדשים של חברי הכנסת אלכס קושניר ואנדרי קוז'ינוב ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דנה ביום ח' בתמוז תש"ף, 30 ביוני 2020, בנושא: 33 אחוזים מההתאבדויות בישראל הם בקרב עולים חדשים – הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת אלכס קושניר ואנדרי קוז'ינוב. קשיי העלייה לארץ ישראל באים לידי ביטוי בכמה מישורים, ובהם הפער התרבותי, מחסום השפה, השתלבות במעגל התעסוקה ובמסגרות החינוך, ריבוי ביורוקרטיה, ריחוק מהמשפחה המורחבת ומצוקה כלכלית. לאחרונה, אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של התאבדויות בקרב העולים החדשים. שיעורם גדול ביותר וצריך להדאיג את הממשלה, שכן הוא גדול בהרבה משיעורם באוכלוסייה. הוא אף גבוה באופן משמעותי משיעור המתאבדים ילידי הארץ. חשוב לציין כי הובא לידיעתנו ששיעור ההתאבדות של עולי אתיופיה ירד למחצית מהשיעור שהיה בשלהי העלייה מאתיופיה לפני כעשרים שנה, אולם הוא נותר גדול לעומת ילידי הארץ. העולים החדשים שמגיעים לישראל עוברים ברובם משבר הגירה וקליטה מסוים הגורם ללחץ ולמתח. הקושי להתמודד עם המצוקה הנפשית במדינה שאינה מוכרת כל כך מביא להעצמה של המשבר הנפשי. היעדר הידע והכלים בקרב העולים מונע מהם לפנות לשירותי בריאות הנפש בקהילה. לפיכך על המדינה לנקוט את הצעדים הראויים והמיידיים כדי לאתר את אותם העולים ולטפל בהם בדחיפות. אנו רואים בהסברה שתביא לרצף טיפולי נושא חשוב ביותר. בשנים האחרונות יש מגמת ירידה בהתאבדויות, במיוחד בגילים הצעירים, בזכות המשך תוכניות המניעה בכלל והתוכניות לצעירים בפרט. לכן יש חשיבות גדולה לזמינות של שירותי בריאות הנפש. לגבי תקופת הקורונה: המצב כאמור הלך והתעצם, גם בקרב העולים הקשישים. הבדידות של אוכלוסייה זו יצרה מצוקה נפשית ממשית ומסוכנת. מצוקה זו, נוסף על המצב הכלכלי הקשה שבו שרויים רבים מהאזרחים במדינה, ילידי הארץ ועולים חדשים כאחד, מעלה חשש גדול מעלייה במספר מקרי ההתאבדות. מנתונים שהתקבלו מעמותת ער"ן עולה כי בשנת 2019 התקבלו בער"ן יותר מ-4,000 פניות מעולים חדשים, 340 פניות בחודש, 11 פניות ביום. 4% מהפניות היו עם תוכן אובדני. בתקופה האחרונה השירות ניתן בשפות רוסית, אנגלית ואמהרית. במידת הצורך ניתן לקבל מענה גם בצרפתית ובספרדית. עם זאת, חשוב לציין כי בימי הקורונה יש מחסור במענה בשפות, וכן חוסר תקציבי בסך מיליון ש"ח בשנה. התוכנית הלאומית למניעת אובדנות מתמקדת באוכלוסיות בסיכון. מדובר בתוכנית חשובה ביותר, שבעזרתה ניתן לתת מענה לרבים מהמקרים ואולי אף למנוע אותם. לפיכך, יו"ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן פנה למשרד האוצר בדרישה שהמשרד והחשב הכללי יַתנו את העברת התקציב למשרד הבריאות בכך שחלקו יועבר לטיפול בעולים באמצעות מתן מענה בשפות זרות. חבר הכנסת אלכס קושניר ציין כי ההתאבדות אינה גזרת גורל, אך ניתן ואפשר לצמצם תופעה זו אך רק כאשר יש מי שנושא באחריות ישירה לעניין. אולם כאשר תקציב משרד הבריאות לעמותות הפועלות בעניין, כער"ן, קוצץ ביותר מחצי, קשה לתלות תקווה לשיפור. בנוסף לכך, יש מחסור חריף במוקדנים דוברי רוסית, אמהרית וצרפתית. חבר הכנסת אנדרי קוז'ינוב הדגיש את השיעור הגדול של המתאבדים הקשישים מעל גיל 75; כ-25,000 עולים קשישים מתגוררים במקבצי דיור, ורובם עריריים. מר רועי קהאן, נציג האוצר, מסר בוועדה כי התוכנית תוקצבה במלואה ב-19-18 מיליון ש"ח מדי שנה, וכי משרד הבריאות הוא זה שלא השתמש בכל התקציב המיועד. מנכ"ל ער"ן דוד קורן השיב כי ממשרד הבריאות התקבלו רק 2 מיליון ש"ח, ותקציב שכזה איננו מאפשר בשום אופן מענה גם בשפות זרות. לדברי הגב' שרה כהן, מנהלת שירות הרווחה במשרד הקליטה, השיעור הגדול של העולים נמדד בטעות, כיוון שמתייחסים לחלקם כ"עולים" גם אחרי 30 שנה בארץ. לדבריה, עולים מוגדרים כמי שחיו 10–15 שנים בארץ, ומשנת 2005 נרשמת ירידה חדה בשיעור העולים המתאבדים: מ-14% בשנת 2005 ל-7% בשנת 2010, ול-3% בלבד בשנת 2017. כמו כן ציינה כהן כי שיעור המתאבדים מקרב יוצאי אתיופיה, שכאמור שיעור ההתאבדויות בקרבם גדול משיעורם באוכלוסייה, קטן בכ-43% בממוצע בשנים 2015–2017 בהשוואה לשנים 2005–2007. עם זאת, משנת 1990 ועד היום מספרם עדיין גדול פי 3.5 ממספר המתאבדים שאינם בני העדה האתיופית. גב' כהן אף ציינה כי בשנת 2017, מתוך 402 מתאבדים, רק 22 היו עולים. היא הסכימה כי חייבת להיות הנגשה לשונית ותרבותית, גם לאחר שמסתיימת התקופה שבה מוגדר האדם כעולה: "קודים תרבותיים לא חולפים לאחר עשר שנים". כמו כן הדגישה כי חייבת להיות הבחנה הדרגתית כדי לאפשר טיפול מותאם. הוועדה מבקשת לעדכן כי על אף שנציגי משרד הבריאות הוזמנו להגיע לדיון בכנסת ולא באמצעות קישור בזום, שכן ידועה חשיבותם בדיון בנושא ובאחריות לטיפול במקרי אובדנות – נציגי המשרד לא הגיעו לדיון ולא הצליחו להתחבר אליו באמצעות הקישור בזום, ולכן גם לא מסרו נתונים כלשהם לוועדה – דבר שפגע מאוד בהתנהלות הדיון ובעומק הטיפול בבעיה. חברי הוועדה ואני מבקשים למחות על עניין זה ומצפים לתשובות שר הבריאות. במסגרת הדיון הסכימו נציגי משרד האוצר להצעת הוועדה, שלפיה משרד האוצר יתנה את העברת הכספים כמפורט להלן: להלן מסקנות הוועדה: משרד האוצר והחשב הכללי יַתנו את העברת התקציב למשרד הבריאות בכך שחלקו יועבר לטיפול בעולים החדשים, בין היתר באמצעות הסברה ומתן מענה בשפות אחרות בנוגע לכל האפשרויות, תוך פירוט המוקדים שבהם אפשר לקבל סיוע במקרה של מצוקה נפשית של העולה החדש או בני משפחתו. הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה: לפעול להנגשה לשונית ותרבותית לעולים, גם לאחר שמסתיימת התקופה שבה מוגדר האדם כעולה. לבחון אמצעים לאיתור מיידי של מקרי מצוקה בקרב עולים, שכן העולים כמעט שאינם פונים לשירותי בריאות הנפש בקהילה. נושא ההסברה והרצף הטיפולי הם החשובים ביותר. להעמיד נציגים בתחנות לשירותי בריאות הנפש שייתנו מענה הולם בשפות רוסית, אמהרית וצרפתית. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: י"ד בתמוז תש"ף 6 ביולי 2020