חומר רקע
לשכת הטוענים הרבניים בישראל (ע"ר)
רח' איכילוב 16, 16 Ichilov st.
פתח – תקווה 4946132 4946132 Petach-Tikva
טל: 9217464 – 03, 9217464 – 3 ( 972++ ) Tel:
פקס: 9221015 – 03 9221015 – 3 ( 972 ++ ) Fax:
נייד: Mobile: 050-7664874 050-7664874
דואר אלקטרוני: [email protected] :Email
בס"ד ט"ז אב תש"פ 06/08/20
לכבוד
חבר הכנסת
הרב יעקב אשר הי"ו
יו"ר וועדת חוקה
באמצעות עורך הדין הרב, יהודה כהן
הנדון: חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014
(נייר עמדת לשכת הטוענים הרבניים)
על הנתונים שהוצגו - בדברי ההסבר לחוק
צריך להודות ולשבח על יוזמת החוק, שאכן מועילה ויעילה בפרט לגבי אותם המתדיינים שמצפים לישיבה משותפת, להסדר עניינם ולמצער לברר את מצבם העדכני ובאים מלכתחילה ברוח טובה ונכונה להליכי גישור.
נדרשת עבודה לדיוקו של החוק על מנת למקסם את תועלתו. בדברי ההסבר לחוק מדווח על נפח עבודה שיפוטית שהצטמצם ב-52 אחוזים בבית המשפט ו-57 אחוזים בבתי הדין. לנתונים אלו השפעות רוחב משמעותיות מאוד על כמות עבודת בתי הדין ובתי המשפט לאור הנתונים יש לקבוע נורמות קשיחות ומחייבות, למתן החלטות ופסקי דין בזמנים סבירים וקצרים.
הנתונים שמצמצמים את העבודה השיפוטית, יש הדורשים לגנאי, מהסיבה, שלעיתים בדיני משפחה, יש צד חלש וישנם מקרים בהם הצד החזק מתעמר בחלש ועד שהחלש והנדכא אוזר אומץ לסיים את מסכת ייסוריו ומגיע לבית הדין או לבית המשפט או למשרד הטוען/עו"ד בו בחר לייצגו, או אז מתחילים מועדי "עיכוב ההליכים" שכשמם כך הם.
בעל הדין, נתקל במערכת סוציאלית רופסת וחסרת יכולת קבלת החלטות, כאשר פעמים רבות הצד השני כלל לא מופיע לישיבות הגישור.
בפועל, בעיקר בבתי הדין הרבניים, הצד שאינו מופיע אינו נקנס, כך שהצד החזק נהיה חזק עוד יותר, הואיל וגם הפניה לבית הדין/ המשפט לא הועילה, פועל יוצא מכך כי הצדדים שבים להתענות יחד.
נראה כי דברי ההסבר, מוצגים בצורה די מגמתית ושטחית ובוודאי אינם משקפים את תמונת השטח.
יש מקום להוסיף ולהורות בחוק שאי הופעה לגישור תגרור סנקציה משמעותית אוטומטית, בכך היה החוק ממלא את ייעודו לא רק בהפחתת התיקים, אלא גם בפתרון הבעיות.
ההסתייגות הינה בששה נושאים משמעותיים:
שיקול דעת בית הדין ובית המשפט לגבי צמצום המועדים לעיכוב ההליכים:
במקרה בו שני הצדדים אינם מעוניינים בגישור, אין דרך קבועה בחוק, להגיש בקשה בהסכמה לקיצור המועדים. המועדים הינם ארוכים במיוחד במושגים של משפחה מסוכסכת, לכל הפחות 75/85 ימים. (בתקופת הקורונה עוד 60 יום שאינם נספרים), בכך נמנעת זכות הגישה לערכאות למרות רצונם של שני הצדדים בהכרעה שיפוטית בנושאים שבמחלוקת.
עמדת לשכת הטוענים הרבניים, שיש לאפשר למתדיינים קיצור הליכים והגשת תביעות במידה והצדדים יסכימו, בדרך של בקשה לבית הדין ותגובת הצד שכנגד או בבקשה משותפת לקיצור המועדים.
בנוסף, קיצור המועדים צריך להיות נתון לשיקול דעת בית הדין/המשפט בשיקולים של צדק והגינות, וראו בפתיח עמדה זו, כך שהאיזון הנכון הוא: מחד, לחייב אנשים להידבר ולנסות לגשר ביניהם טרם הטחת האשמות במסגרת הליכים דיוניים, באמצעות חובה ברורה ללא אפשרות התחמקות מההופעה לפגישת מהות. מאידך, הסמכת הערכאה השיפוטית לקצר ההליכים ברשימה פתוחה של שיקול דעת תלוי נסיבות היא הנכונה והמאוזנת ביותר.
בסעיף 5א תבוא ההוראה:
5. א: (א) בכל ענין ינהגו בית המשפט ובית הדין הרבני, בדרך הנראית הטובה ביותר למניעת עינוי הדין ועשיית משפט צדק ומניעת עיכוב ההליכים שלא לתועלת הגישור; והם רשאים לקצר המועדים או בהסכמת הצדדים שתינתן מראש או בהגשת בקשה להסכמה לערכאה השיפוטית, או אם הגישור אינו תואם את נסיבות העניין או את עוצמת הסכסוך או שנראה לערכאה השיפוטית שלא תהיה תועלת בעיכוב ההליכים או במידה שהצדדים נהלו הליכים קודמים שהסתיימו בפסקי דין. הליכי הגישור ומועדי עיכוב ההליכים לא ימנעו מהגשת בקשות ומתן החלטות בנושאי סעדים זמניים, מינוי מומחים וצווים למסירת מידע.
נוסח החוק, בסעיף 3(י) אינו תואם את המציאות הקיימת:
ככל שיקשה לבצע את השינויים המשמעותיים האמורים, למצער ניתן לבצע שינויים מינוריים יותר, אך משמעותיים למתדיינים. במה דברים אמורים; נוסח החוק הנוכחי:
3"(י) על אף האמור בסעיף קטן (א), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפטי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (ה)."
לשון החוק לוקה בחסר ואינה מדויקת שכן, הדרישה שהוגשה בקשה לישוב הסכסוך בשנה האחרונה אינה רלוונטית, שהרי, הליך "ישוב הסכסוך" עצמו עשוי להמשך למעלה משנה במידה וניתנה הסכמת הצדדים להארכת המועדים. למעלה מכך, המקרים הנפוצים ביותר, הינם בבעלי דין שסיימו הליך וכעת נדרשים להליך נוסף או משלים, כדוגמת תיק משמורת שהתנהל משך שנה ובהתאם לתוצאות המשפט מבקש אחד הצדדים לפתוח תיק בנושא השלכתי, כגון מזונות. לפי לשון החוק, הוא יידרש להגיש בקשה חדשה לישוב סכסוך ועיכוב הליכים. הואיל ולפי לשון החוק תיק "ישוב הסכסוך" נסגר לפני למעלה משנה.
הנוסח המתאים יותר, הוא:
3(י) על אף האמור בסעיף קטן (א), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפטי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הסתיימו או התקיימו הליכים בין בני הזוג, בבית הדין או בבית המשפט, או שהוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, או סעדים ותביעות הנדרשים ליישום או אכיפת פסק הדין.
יש לאפשר סעדים נוספים מעבר לסעדים הזמניים המתאפשרים לפי החוק כיום
על פי המסגרת הקיימת כיום ניתן לבקש רק סעדים דחופים כגון מזונות ומשמורת או סעדים לשמירת מצב קיים כגון צווי עיקול, עיכוב יציאה וכד', אולם לשם הדוגמה צו לגילוי מסמכים שהינו תנאי נדרש, עד כדי אחריותו המקצועית של כל עורך דין לא ניתן לקבל כיום במסגרת ניהול הליך ליישוב סכסוך, דא עקא שכדי לאפשר לצדדים לחתום על הסכם, ככל שאין גילוי מסמכים הרי שצד יכול להגיע להסכם שמנשלו מזכויותיו אפילו באמצעות סעיף גנרי, של העדר תביעות כוללני וזאת בשעה שאינו יודע את זכויותיו בהעדר צו לגילוי מסמכים. יש קושי להמליץ לצד לחתום על הסכם, לפני שיהיו בפני עורך הדין, (אפילו עורך הדין של יחידת הסיוע) הנתונים עליהם הצדדים מסכימים, ככל שאין גלמ"ס הליך הגישור יתקשה להתנהל בהוגנות.
גם הסמכת פקידת סעד והמלצתה, כאשר עולות טענות לגבי הורותו של מי מההורים, כדאי שתהיה מונחת בפני עורכי ההסכם, בכל מצב היא צריכה להיות מוסמכת, עם הגשת הבקשה לישוב הסכסוך, לאור האחריות כלפי הילדים ובחינת מצבו של ההורה שכנגדו עולות טענות.
גם סעדים זמניים אחרים, ובכללם: גילוי מסמכים, הסמכת גורמי מקצוע לרבות, אקטוארים או רואי חשבון / שמאים, מומחים למשפט זר, מומחים רפואיים ומטפלים, כל אלו צריכים להיות מוחרגים לחלוטין, משתי סיבות, הראשונה: יעילות הליך הגישור, כמפורט לעיל, אלמלא מקרים חריגים בהם הצדדים מסכימים ומודעים לכל העובדות. השנייה: המועדים הרחוקים בהם יתקבלו חוות הדעת ומדיינים אם יתקיים הליך, כך תיחסך לצדדים ההמתנה הנוספת לקבלת המידע הנדרש שלעיתים הוא קריטי אם קיים חשש להברחה.
בסעיף 3(ו)א' יבוא:
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה),א יבוא: בתקופת עיכוב ההליכים,
יהיה רשאי בית הדין או בית המשפט ליתן צווים, לגילוי מסמכים או למסירת מידע, הסמכת גורמי מקצוע לרבות, אקטוארים רואי חשבון, שמאים, מומחים למשפט זר, מומחים רפואיים ומטפלים, וכל גורם נכון לייעול ההליך המשפטי הצפוי או הליך הגישור.
יש להשוות את הסעדים הזמניים לדחופים
בחוק נקבע
(4) צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין לפי סעיף 4.
צווים זמניים אינם סעדים דחופים בשל כך ככל שהערכאה השיפוטית נתנה סעדים דחופים הרי שהם עומדים בתוקפם עד להחלטה אחרת אבל לגבי סעדים זמנים הרי שהם פוקעים עם פתיחת התיק, כך מזונות שנקבעו מתבטלים מיד עם פתיחת התיקים דבר שמייצר כפל הליכים, ללא שיש הבחנה מהותית בין סעד זמני לדחוף. יש לקבוע בחוק את הוספת המילה דחוף ליד המילה זמנית. על הבעייתיות שבנוסח ראו נא, ע"ר 18291/06/19.
יש להחריג במפורש תביעות גט שאחד מן המדיינים אזרח חו"ל
יש להחריג במפורש תביעות גט שאחד מן המדיינים אזרח חו"ל, הוראות התקנות מתייחסות לכך בצורה מצומצמת. כאשר אחד הצדדים אינו אזרח ישראלי וקיימות התייחסות של הגבלת חופש תנועה מוגברות, לא נכון להמתין ליחידת סיוע שאין בידם את מלוא השיקולים הקשורים להגבלות תנועה או נושאי גיטין שעלולים להתפתח לעגינות.
יש חובה לקבוע מועד לדיון מיד עם פתיחת הליך לישוב הסכסוך
מהבחינה הטכנית יש חובה לקבוע מועד לדיון מיד עם פתיחת הליך לישוב הסכסוך כדי שלא להמתין לאחר סגירת התיקים את שלושת החודשים שבדרך כלל עוברים עד לדיון הראשון.
סיום מעין הפתיחה
בכל הכבוד להליכי הגישור הנצרכים והחשובים, יש לזכור שלעיתים בצד השני עומד אדם שיתכן שיהיה מעונין, בהתמשכות ההליך או שהוא מתקשה בקבלת החלטות ונדרשת החלטה שיפוטית עבורו, לכן יש לאזן בין הליך הגישור הנצרך לבין קבלת ההחלטות הנדרשות בתקופה זו, יש לזכור שחיי מתדיין אחד חרותו ונכסיו וילדיו מוחזקים בידי הצד שכנגד, הואיל וחייו תלויים ברצון אדם שני שכעת הוא אויב לו, על הפסוק: והיו חייך תלואים לך מנגד (דברים כח) ופירש הרש"י: חייך תלואים לך : על הספק, כל ספק קרוי תלוי, ויש ליצור מצב שימנע את הספק ויקדם את ההליכים ללא שיהוי שאינו מחויב המציאות.
בכבוד רב ובברכה,
בשם לשכת הטוענים הרבניים
עו"ד צבי גלר, טו"ר יסכה מזרחי, טו"ר
יו"ר לשכת הטוענים הרבניים חברת הנהלת לשכת הטוענים הרבניים
העתקים:
הגאון רבי דוד לאו שליט"א, נשיא בית הדין הגדול
הגאון רבי דוד מלכא שליט"א, מנהל בתי הדין
הרב עורך הדין, שמעון יעקבי, יועץ משפטי לשיפוט הרבני