חומר רקע

22.6.2020 :הנדון הערות מרכז רקמן לקידום מעמד האשה1 ל הצעת חוק להסדר התדיינו יו ת 'בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס2), התש"ף- 2020 לקראת הדיון הקבוע בוועדה ליום24.6.20 לצורך הכנת הצעת החוק שבנדון לקריאה שנייה ושלישית במליאת ,הכנסת נבקש להעיר להלן מספר הערות על נוסח ההצעה כמו גם נוסח ה הנוכחי של הוראת השעה . הרחבת חובת הדיווח 1. על פניו, המחקרים והדיווחים לכנסת מעידים על הצלחת החוק וירידה של כ- 50% בהיקף התובענות. במבט שני, נראה כי רב הנסתר על הגלוי , ו המחקר המלווה שבוצע עד היום בעניין החוק הינו בלתי מספק . ,מעיון בנתונים שנאספו בעניין החוק ניכר כי .חסרה בחינה מקיפה של תוצאות והשלכות יישומו ,כך למשל לצד הירידה בכמות התביעות– לא נרשמ ה עלייה במספר אישורי ההסכמים , לא פורטו סוגי התביעות בהם נצפ י ת ירידה(למשל האם יש ירידה משמעותית בהיקף תביעות המזונות), ניכרת דווקא עלייה בשיעור פסקי הדין המנומקים, ומדיווחים לא רשמיים המגיעים אלינו מגורמי שיפוט, לא ניכרת הפחת ה של הע ומס על בתי המשפט . ,כמו כן נעדרת בדיקה לטווח ארוך של סטטוס הסכסוך של משפחות לאחר הליך המהו"ת (ולא רק לטווח קצר כפי )שנעשה במחקר ברוקדייל אליו מפנה הצעת החוק ו חסרה בחינה של טיב ההסכמים .שמגיעים אליהם ביחידות הסיוע והשפעתם על ההסדר הסופי עוד יצוין , כי עד היום המחקרים המלאים שבוצעו על ידי הרשות השופטת ומשרד המשפטים, לא פורסמו .לציבור 2. במצב הנוכחי ,ולאור הנותנים החלקיים שנאספו ופורסמו, לא ניתן להסיק מסקנות לגבי מה ע לה בגורלן של אותן משפחות אשר לכאורה לא ה וגשה תובענה בעניינן בסופו של יום , ו לא ברור .כיצד הגיעו אותם סכסוכים לפתרון כפועל יוצא, לא ניתן להגיע למסקנות חותכות בנוגע להצלחת החוק וליכולת המנגנונים הקבועים בו להשיג את .מטרותיו לאור כך ש עדיין קיימות שאלות רבות בכל הקשור לאפקטיביות המנגנונים ,בחוק המצריכות איסוף נתונים נוספים אנו סבורות כי יש להרחיב את חובת הדיווח הקיימת היום ב הוראת השעה ,כך שתאפשר איסוף נתונים מקיפים יותר ו לטווח ארוך . .כמו כן, יש להבטיח כי נתונים אלו יהיו נגישים לציבור 1 ה מרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת2001 . מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה ,הישראלית באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכ ויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית. החרגת מקרים של אלימות במשפחה מתחולת החוק 3. החוק בנוסחו הנוכחי ו גם בנוסחו המוצע אינו מחריג הגשת בקשה ליישוב סכסוך כאשר ברקע קיימת אלימות במשפחה, אלא רק מאפשר את קיצור תקופת עיכוב ההליכים )(באמצעות תקנות החוק במקרי קיצון, כאשר נגד הצד השני הוגש כתב אישו ם על עבירת אלימות .או כאשר האישה נמצאת במקלט לנשים מוכות ואולם, רקע של אלימות במשפחה יוצר פערי כוחות משמעותיים ,בין בני הזוג כאשר היכולת לקיי ם בנסיבות אלה הליך אלטרנטיבי כן ואמיתי מוטלת בספק כבד . רקע של אלימות עלול להוביל את הצד החלש לוויתורים מפליגים על זכויותיו על מנת לסיים את הקשר והסכסוך, ויתורים שערכאה שיפוטית לא הייתה מאפשרת. כל זאת, מבלי להיכנס לעומס הרגשי הקשה שישיבה בחלל משותף עם הגורם האלים יוצרת אצל נפגעת האלימות גם כאשר לא מגיעים להסכמות , ולכך ש הימשכות ה הליכים כתוצאה מתקופת עיכוב .ההליכים פוגעת בצד החלש בסכסוך בהקשר זה יוער כי לא הובאו ב דיווחים השונים נתונים המראים כי יש תועלת בקיום הליכי המהו"ת במקרי אלימות .במשפחה המצדיקים את הפגיעה האפשרית בצד החשוף לאלימות 4. על כן, ראוי לדעתנו להחריג לחלוטין מתחולת החו ק מקרים של אלימות במשפחה, לרבות כאשר הוגש כתב אישום על עבירת אלימות, כאשר ,האישה שוהה במקלט כאשר אחד מהצדדים מורחק מכוח צו הגנה ו כאשר המשפחה מוכרת כמשפחה עם רקע של אלימות על ידי רשויות הרווחה או רשות אחרת. תוקפם של סעדים דחופים או זמניים- סעיף3 ()(ז4) 5. לדעתנו, הנזק ש ייגרם לבעלי דין בשל תחימת תוקפם של סעדים זמניים ל חמישה חודשים עולה משמעותית על התועלת הפוטנציאלית של ת חימה זו . תיקון זה למעשה הופך את הנטל , כך ש מוטלת על הצד שזקוק לסעד הזמני ה חובה להגיש בקשה נוספת לאחר חמישה חודשים כדי לחדשו .אנו חוששות ממצב בו בעל דין עלול לפספס מועד ,זה, בתום לב ול טעות זו ה הי ת השלכות קשות( כך במיוחד במקרים של צו וי עיקול אשר נועדו למנוע הברחת נכסים של בן הזוג ). ב ה שוואה , הנזק שנגרם כיום לצד השני, אשר נדרש לכל היותר להגיש בקשה לביטול הצו במקרה בו לא מוגשת בסופו של יום תביעה – הוא זניח . 6. לאור האמור, אנו ממליצות על אימוץ מנגנון אחר, לפיו ל צו סעד זמני או דחוף יהיה בתוקף עד 90 יום מיום סגירת התיק ליישוב סכסוך ,ביחידת הסיוע וזאת במידה ולא הוגשה תובענה בפרק זמן זה ,. אם הוגשה תובענה בתוך תקופה זו הערכאה השיפוטית אליה הוגשה ת .כריע בדבר המשך תוקפו של הצו ,לדעתנו ראוי שתוקפם של צווים י יגזר .ממועד סגירת התיק ליישוב סכסוך, ולא ממועד מתן הצו מנגנון זה מבטיח תקופה מספקת להיערך להגשת התביעה לאחר סיום ההליך ביחידת הסיוע, ללא חשש שסעד יבוטל בהיסח הדעת או בשל טעות .בנוסף , לא ייווצר ו מצבים בהם סעדים זמניים .נשארים בתוקף ללא הגבלה והופכים הלכה למעשה לקבועים אי החלת החוק על בתי הדין השרעיים והדרוזיים 7. נכון להיום, טרם הוחל החוק על בתי הדין השרעיים והדרוזיים. במצב דברים זה, כאשר קיים סכסוך בין בעלי דין מוסלמים או דרוזיים ,בעל דין יכול לנצל את אי תחולת החוק על הערכאה הדתית, להגיש בה תובענה ולהקנות סמכות עניינית לאותו בית דין מבלי ,להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך בעוד שהצד האחר המעוניין להתדיין בפני בית המשפט לענייני משפחה, י היה מחויב להוראות .החוק ולא יוכל לעשות זאת מציאות זו פוגעת בעיקרון השוויון ובזכויות הצדדים בפנייה לערכאות, ועל כן אנו מציעות לשנות את נוסחו של סעיף7 ולקבוע כ י החוק לא יחול על ,בעלי דין כל עוד החוק טרם הוחל על בית הדין הרלוונטי .להם סעיף3 )(ה 8. על מנת למנוע מצב אבסורד בו נאלצים הצדדים להמתין60 יום מבלי שמתקיימת במהלך תקופה זו פגישת מהו"ת, מוצע כי במקרים בהם יחידת הסיוע יודעת שהיא אינה מסוגלת לעמוד במועדים הקבועים בחוק לקיום פגישת המהו"ת הראשונה, הצדדים יקבלו פטור מהתקופה הנ"ל, ויראו בהם כאילו כבר המתינו את תקופת עיכוב ההליכים על פי סעיף3 ה לחוק. במצב זה, הצדדים יעברו אוטומטית ומראש לתקופת15 הימים העומדת לרשות מגי ש הבקשה לצורך הגשת התובענה (על פי סעיף4 .)לחוק סעיף2(1 () 3) 9. הסיכוי להפיק תועלת מפגישת המהו"ת בתביעות על ביזיון בית משפט וביצוע החלטות קודמות ,אכן נמוך אך י חד עם זאת, אנו עדות לסוגי עניינים בהם הצדדים כן מצליחים להגיע לפתרון באמצעות הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוך , גם כשמדובר ב אכיפת הסכם קיים. כך למשל במקרים בהם צד לא מקיים הסדרי ראיה אשר נקבעו קודם לכן בהסכם ו/או החלטה שיפוטית. לאור אופיים הרגיש והמורכב של עניינים אלה , הליך גישורי ולא האדברסרי, עשוי דווקא להועיל בהם .על כן, ,אנו מציעות להוסיף חריג לסעיף לפיו בכל הקשור לענייני ילדים (הסדרי ראיה ומזונות), לא י היה לצדדים פטור אוטומטי מהגשת בקשה ליישוב סכסוך טרם הגשת התובענה. כמובן שאין בחריג זה כדי לגרוע מסמכות יח ידת הסיוע לקצר את תקופת עיכוב ההליכים במקרים בהם עלול להיגרם נזק של .ממש לצדדים או לילדיהם תקופות- סעיף6א 10 . )סעיף קטן (א – הסעיף קובע אילו תקופות לא יבואו במניין הימים בספירת תקופת עיכוב ההליכים ,בבתי המשפט לענייני משפחה ותקופות שונות אשר לא יבואו במניין .הימים בבתי הדין השרעיים כתוצאה, תיווצר ספירה שונה בין הערכאות, כך שספירת 60 הימים תכלול תקופות שונות ותסתיים בימים שונים בכל אחת מן הערכאות . מצב זה וודאי יצור בלבול רב ויפגע .בזכויות הצדדים בפנייה לערכאות ( סעיף קטן ג) – ה )סעיף קובע כי המועדים הקבועים בסעיף קטן (א יבואו במניין15 הימים הקבועים בס ' 4 לחוק , זולת אם היום האחרון להגשת התובענה נופל במועד ים אלו . לאור העובדה ש אין התאמה בין המועדים של בתי המשפט ו המועדים של בתי הדין השרעיים, ייתכנו מצבים בהם היום האחרון להגשת התובענה ייפו ל על מועד בו אחת ,הערכאות פועלת והשנייה לא. במצב זה נפגעת זכות ה קדימה של בעל הדין בהגשת התביעה ו זכותו .לבחור לאיזו ערכאה להגיש את התובענה סעיף3 ()(י2) 11 . אנ ו ממליצות ל פשט את הנוסח המוצע באמצעות מחיקת הרישא של הסעיף "הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים לפני יותר משנה...", כך שמספיק שקיימת ,תובענה תלויה ועומדת בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים כדי לפטור א ותם .מהגשת בקשה נוספת ליישוב סכסוך יובהר, כי ככל שקיימת תובענה תלויה ועומדת בין הצדד ים ו מתעוררת סוגייה נוספת בין בני הזוג ממילא מסורה לגורם השיפוטי הסמכו ת .להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע אם הדבר מתאים בנסיבות העניין 12 . ,כמו כן מניסיוננו קיים היום הבדל מהותי בין פרשנות בתי המשפט לענייני משפחה ופרשנות בתי הדין הרבניים לסעיף זה , הבדל המקל על הג שת תובענות בבתי הדין לעומת בתי המשפט ,ובשל כך נפגע ו ת.זכויות הצדדים בפנייה לערכאות פישוט הסעיף יאפשר ליצור אחידות ביישומו .וגם מסיבה זו אני ממליצות על מחיקת הרישא כאמור נוכחות עורך דין במעמד גיבוש הסכם במסגרת פגישת מהו"ת 13 . נוסח ה הנוכחי של ה וראת השעה (בסעיף3 ()(ב4)) מותיר לשיקול דעת יח ידת הסיוע נוכחות של עורך דין מטעם יח ידת הסיוע בפגישות המהו"ת. אנו ממליצות לצמצם בחוק את שיקול דעת יח ידת הסיוע בהקשר זה כך שתהיה ח ובה לצרף עורך דין לצוות המנהל את הליך יישוב הסכסוך ביח ידת הסיוע ,כאשר עולה הצורך בגיבוש וניסוח משפטי של ההסכמות בין הצדדים . סעיף3 ()(ג4) 14 . בנוסף למזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות וסדרי קשר, ראוי לדעתנו כי במסגרת פגישת המהו"ת יוכלו הצדדים להגיע להסכמות בנושא טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי בקטין. זאת, על מנת שלא לעכב הליך טיפולי חיוני לו זקוק הקטין בשל הסכסוך .המשפטי המתנהל