חומר רקע
י "ט
ב
אב תש"ף
9 ב אוגוסט2020
לכבוד
ח"כ
יוסף ג'בארין , יו"ר הועדה לזכויות הילד
:הנדון
יישום חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות-
התייחסות המועצה לשלום הילד
:רקע
מדינת ישראל הכירה בכך שהקשיים הייחודיים ,
אותם חווים ילדים נפגעי עבירה במהלך מעורבותם
בהליכים פליליים,
מבססים את הצורך להעניק להם שירות
ייחודי ומותאם אשר ייתר את
הצורך
במעבר בין גורמי החקירה והטיפול הראשוני, הממוקמים במקומות שונים
והמשתייכים למערכות
שונות .על רקע הכרה זו
חוקקה מדינת ישראל את חוק ,סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות
תשס"ח-
2008
אשר תכליתו העיקרית היא איחוד כ
ל ל הגורמים הרלוונטיים
תחת קורת גג אחת ,
הן על מנת
ל
הפחית טראומה משנית מילדים נפגעי עבירה
והן כדי לייעל את
ה
הליכים המשפטיים
בזכות
מודל עבודה משותף
.בין גורמי החקירה והטיפול
מרכז ההגנה כולל מרכיבים החיוניים לתפקודו ואשר מייחדים אותו כמודל אפקטיבי בעבודה עם
ילדים נפגעי עבירה
: מבנה מותאם פיזית לצרכי ילדים ובני נוער; צוות רב מקצועי
הכולל את כל
הגורמ ים החיוניים לחקירה, איסוף ראיות וטיפול ראשוני
ב
קטין הנ
פגע ; התערבות קצרת טווח
ה ניתנת לנפגע ובני משפחתו (שאינם
פו ה געים) כחלק מהכנה לקראת
הפניה להמשך טיפול בקהילה ;
קשר עם הקהילה
, לרבות עידוד אוכלוסיות סגורות,
ש
ממעטות להגיע
,לתחנת המשטרה
ל פנות
למרכז הנמצא בתוך הקהילה ; דיונים וישיבות צוות רב מקצועי בנקודות זמן שונות כדי להבטיח
קבלת החלטות הוליסטיות ומותאמות לצרכי הילד ומשפחתו ומעקב אחרי המקרים (ר' ארגוב
אלמוג, "מרכזי הגנה לילדים ונוער", התעללות והזנחה של ילדים בישראל (דבורה הורוביץ, יורם בן
( ,)יהודה ומאיר חובב2007
,)
999-1000
.)
לקראת הדיון הקבוע בוועדת זכויו ת הילד ביום11/08/2020
בנושא יישום חוק סיוע לקטינים נפגעי
עבירות מין או אלימות , תשס"ח-
2008
)"(להלן: "החוק
מצ"ב
התייחסות המועצה לשלום הילד ,
המבוססת, בין היתר,
על ליווים של
כ-
450
ילדים נפגעי עבירה מידי שנה :
•
העדר תקן ייעודי לחוקר ילדים קבוע במרכזי
ההגנה-
החלטת
ה ממשלה מיום25/8/11
(החלטת ממשלה
3678
) בנושא "הקמת מרכזי סיוע והגנה לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות" קבעה באופן חד משמעי
.כי כל המשרדים הרלוונטיים יקצו תקנים לתפעול שמונת מרכזי ההגנה על אף הקבוע בהחלטת
ה
ממשלה ו חרף
הצפת הנושא ע"י המועצה ב
משך שנים ב
דיוני ם שהתקיימו בוועדות
הכנסת
השונות
ובניגוד ל המלצות דוח מבקר המדינה69
ב העוסק
ב היבטים
בטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי
קטינים
(להלן: דוח מבקר המדינה) ,נכון ליום כתיבת שורות אלה,
ובחלוף
תשע שנים מיום החלט ת הממשלה
עדיין אין בכל
מרכזי ההגנה תקנים ייעודיים לחוקרי ילדים.
על פי הנהוג היום
בחלק מ ,מרכזי ההגנה
חוקר הילדים מוזמן למרכז לאחר שמגיעה פנייה של משפחה. המשמעות היא כי חוקר הילדים אינו יושב
במרכז ההגנה דרך קבע ואינו חלק מצוות המרכז באופן רשמי. כיצד יכול מרכז לתת מענה לקטינים
נפגעי עבירה בהיעדר
תקינה קבועה ל בעל
תפקיד כל כך ק
ריטי ל
מימוש מטרותיו של המרכז? אנו סבורים ,
כי היעדר תק ן כאמור חוטאת לרציונל העומד .בבסיס הקמתו
ויודג,ש
אף אם חוקרי הילדים מגיעים
למרכז כאשר הם נדרשים לכך ,מאחר ו הם לא חלק קבוע מצוות
ה חשיבה ושיתוף
ה
פעולה , הרי שנגרע
חלק משמעותי
.מהצלחת המודל
ע ל מנת שהשירות, שהושקעה באופן יישומו חשיבה מעמיקה, ייתן את המענה המיטבי לקטינים נפגעי
עבירה ועל מנת שצוות מרכז ההגנ
ה יוכל לתפקד באופן המיטבי ,
על
משר
ד הרווחה
להקצות לאלתר תקן
ייעודי
לחוקר ילדים אשר יאייש את התפקיד .בכל אחד ממרכזי ההגנה בהם הדבר לא מתקיים
•
ה פנית
קטינים נפגעי עבירה ע
ל ידי המשטרה ל
מרכזי ההגנה –
ממקרים שונים שהגיעו למרכז הליווי
לילדים נפגעי העבירה שמפעילה המועצה
וכן
מדו"ח מבקר המדינה,בנושא
עולה כי על אף העובדה כי
מרכזי ההגנה הוקמו במטרה לתת מענה
ל
קטינים (
עד גיל18) וח
רף הנחיות המשטרה בנושא , חקירות
רבות של קטינים מעל גיל14
נערכות
בתחנות המשטרה ול
א מופנות ל
טיפול ב
מרכזי ההגנה , הגם כשלא
מתקיימות בהכרח
נסיבות המצדיקות זאת. אנו סבורים,
כי על המשטרה לרענן נהלים ולחדד הנחיות
בכל הקשור למפגש המשטרה עם קטינים נפגעי עבירה והפנייתם למרכזי ההגנה וכן לנהל
מעקב תכוף
על יישומ
ם במטרה לאפשר לילדים לקבל מענה הוליסטי כנדרש במצבם.
•
ביצוע חקירות
ילדים מחוץ למרכזי ההגנה
–
בהתאם לרציונל העומד
ברקע ל הקמת מרכזי ההגנה–
ראייה הוליסטית של צורכי הקטין וטובתו, הקלה על הליכי חקירה, מניעת קורבנות משנית ומתן מענה
,רב מקצועי תחת קורת גג אחת
אנו סבור,ים
כי
ברירת המחדל צריכה להיות קיום חקירות ילדים במרכז י
ההגנה
. על פי דו"ח מבקר המדינה המתבסס על נתוני משרד הרווחה,
מרבית חקירות הילדים מתבצעות
כיום .מחוץ למרכזים
מהשטח עולה, כי
חרף העובדה
שאין
,נוהל המסדיר זאת על פי
ה
מדיניו
ת הנוהגת כיום ,רוב ה מקרים
בהם
ה
חשוד בביצוע העבירה הוא קרוב משפחה,
הילדים לא
נחקרים
במרכזי ההגנה אלא( מחוצה לו במסגרות
לימוד או במסגרת חיצונית אחרת) .
ברור שבנסיבות מסוימות ישנו הכרח לקיים את החקירה מחוץ למרכז
ההגנה. עם זאת, הפרקטיקה הנוהגת היום, למעשה, מחריגה קבוצה גדולה של ילדים, אשר לא ביחס
,לכולם מתקיימת ההצדקה לכך. כתוצאה מכך, נמנעת מאותם ילדים קבלת שירות מותאם מיטבי
ורב-
מקצועי
, כפי שמרכז ההגנה יכול להציע .אנו סבור ים ,
,לפיכך כי יש לפעול להסדרת נוהל כתוב בנושא
ההחרגה המצומצמת, וזאת בשיתוף
הגורמים המקצועיים המעורבים ב ,הליך (משטרה, חקירות ילדים
רווחה
, פרקליטות וכו' .)
•
ה
נגשת שירותי מרכז ההגנה לאוכלוסייה-
על מנת שמרכזי ההגנה ימלאו את ייעודם באופן מלא יש
להעלות את המודעות למרכזים בק .רב האוכלוסייה בכלל ובקרב אוכלוסיות ייחודיות בפרט
דו מ"
ח
מבקר המדינה עולה, כי הדרישה להעלאת המודעות הציבורי
ת
למרכזי ההגנה ולפעילותם ע"י משרד
הרווחה לא מ
ו
משה .
אנו סבורים, כי על משרד הרווחה ל הוציא לפועל
מסע הסברתי רחב,
אשר ינגיש
.לאוכלוסייה את קיומם של המרכזים ודרכי הפנייה אליהם
•
שעות פתיחת המרכזים-
במהלך השנים פועלים מרכזי ההגנה בין השעות
08:00-16:00
.
זאת מבלי
שיהיה אף תורן כונן
,מחוץ לשעות הפעילות הקבועה .שיוכל לתת מענה במקרה הצורך
אנו סבורים,
כי
על ,שעריו של מרכז כאמור
שוודאי שה
פונים אליו
,לא "מתזמנים" בהכרח את שעות ההגעה אליו להיות
פתוחים
בכל שעות היום. יוער,
כי ביום6.5.18
הופץ מסמך מנחה מטעם משרד הרווחה בו נקבע כי
יומיים בשבוע יפעלו המרכזים עד השעה18:00
,, אולם נכון ליום זה
ל ,מיטב ידיעתנו אף הרחבה חלקית
זו
טרם יוש
מה .
•
הקמת מרכז הגנה:חלופי למרכז שפעל במתחם בי"ח שיבא
כיום ומאז סגירתו של מרכז ההגנה שפעל
במתחם בי"ח"שיבא"
, טרם נפתח מרכז חלופי, והילדים שאמורים היו לבוא בשעריו
נדרשים לנסוע
.למרכזים מרוחקים גיאוגרפית או מקבלים שירות באמצעות חקירות ילדים
מרכזי ההגנה מהווים מודל ייחודי
חשוב ומקצועי ה
מסייע באופן דרמטי בהפחתת "טראומה משנית "
בקרב
ילדים ובני נוער נפגעי עביר ות מין ואלימות. יישום מלא של החוק המסדיר את פעילותם של
.מרכזי ההגנה הינו, לפיכך, לא רק מחויב על פי חוק, אלא גם חיוני ובעל ערך רב
בכבוד רב,
לירון אשל, עו"ד ועו"ס
מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה
המועצה לשלום הילד
העתק: עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד- כאן