חומר רקע
טיפול ראשוני בקטינים
נפגע י
אלימות
מינית בישראל
סקירה כללית
:מאת
יעל שרר וגליה אנג'ל
יולי2020
© כל הזכויות שמורות
,מבלי לפגוע באמור לעיל, אין להעתיק , לצלם, להקליט, לשדר, לאחסן במאגר מידע
בכל דרך שהיא, בין מכנית ובין.אלקטרונית או בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהמסמך
תוכן עניינים
הקדמה
................................
................................
................................
.........................
1
מרכזי הגנה
................................
................................
................................
...................
2
חדרים אקוטיים
................................
................................
................................
...............
3
קליטה בחדר מיון ילדים
................................
................................
................................
....
5
קליטה בחדר אקוטי
................................
................................
................................
.........
6
בדיקה................................
................................
................................
...........................
6
הסעות ובעיות בהעברת נפגעות מבית חולים אחד לאחר
................................
........................
7
בדיקות בייס ובדיקות לנוכחות סמי אונס
................................
................................
..............
8
תרופות, מחלות, הריון
................................
................................
................................
.....
9
ערכת אונס
................................
................................
................................
..................
10
אמצעים, הכשרות ותקנים
................................
................................
...............................
10
סיכום
................................
................................
................................
..........................
12
תודות
................................
................................
................................
.........................
14
נספח1
–
פריסה ארצית של מרכזי ההגנה
................................
................................
........
15
נספח2
–
פריסה ארצית של המרכזים האקוטיים
................................
................................
16
נספח3
–
סיכום נתוני מרכזי הגנה לחודשים מרץ אפריל2020
כולל ממוצע חודשי של2019
.....
17
נספח4
–
מצגת הטיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית................................
........................
26
1
הקדמה
בשנים האחרונות חלה עליה מתמדת בדיווח על פגיעות מיניות של בגירים בקטינים
ושל קטינים
בקטינים . מנתוני משטרת ישראל עולה כי משנת2010
ו ע ד מאי2018
נפגעו כ-
9,900
קטינים, כאשר
48%
מהם בני12
.ומטה31%
מכלל הנפגעים הם בני13-15. נתוני דו"ח מבקר המדינה מ-
2019
הבוחן
היבטים בטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים
מראים כי אחד מתוך חמישה ילדים ובני
.נוער בישראל חווים פגיעה מינית עם זאת, עולה כי כ-
40%
מהנפגעים אינם מ דווחים על הפגיעה בהם
לאיש וכ-
40%
.מהנפגעים אינם יודעים למי לפנות
השפעות הפגיעה המינית בילדים הן קשות ומלוות את הנפגע/ת גם בבגרות . חשוב לציין, כי תסמיני
( תסמונת דחק פוסט טראומטיתPTSD
) פוגעים ביכולת של אדם בוגר לנהל את חייו. נתוני הדוח
מצביעים על כך שקורבנ ות פגיעה מינית בילדות נוטים להתמכר יותר לאלכוהול וסמים וחלקם אף
.פוגעים מינית באחרים
הטיפול הניתן לילדים נפגעי אלימות מינית הוא חיוני לתהליך ההחלמה ומסייע
בהפחתה של תסמיניPTSD
בבגרות. הטיפול ההוליסטי בנפגע.ת במרכז הגנה מאפשר התערבות
,של גורמי משרד הרווחה
משרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים
.ומסייע להגעה לחקר האמת הטיפול
הרפואי-
משפטי
הראשוני, הניתן בחדר אקוטי , מאפשר
איסוף ראיות פורנזיות מגופן.ם של נפגעים.ות ,
.אשר מסייעות להרשעת עברייני מין ופדופילים מסוכנים
למרות
החשיבות הרבה , בישראל פועלים כיום רק8
מרכזי הגנה ו-
5
.חדרים אקוטיים מנתוני משרד
הרווחה לחודשים מרץ-
אפריל2020
עולה כי
רק כ-
53.7%
מסך המקרים הידועים למרכזי ההגנה
,הגיעו לטיפול במרכז
ובחודשים המקבילים ב-
2019
טופלו רק56.8%
מהמקרים במרכזי הגנה (
ראו
נספח3
) .
1
מדוח מבקר ה מדינה עולה כי למרות שעם השנים עלה מספר הפניות לאגפי הרווחה
,ברשויות המקומיות חלק מהרשויות לא מפנות קטינים.נפגעים לטיפול בגלל חוסר כוח אדם
,כמו כן
עולה מדוח מבקר המדינה כי מרבית המקרים שהגיעו למשטרה–
לא הופנו לקבלת טיפול במרכז
.הגנה
בנוסף, מרכזי ההגנה פועלים ללא הוראות עבודה מקצועיות בתע"ס וכמו כן, לא קיים נוהל טיפול ראשוני
.בקטינים נפגעי אלימות מינית בחדרים האקוטיים ,כמו כן
בישראל לא נעשות כיום הכשרות רופאי-
ילדים לזיהוי, מניעה וטיפול בפגיעה מינית בקטינים. הכשרות אלה התקיימו פעמיים בע בר, כאשר
ה
פעם האחרונה הייתה ב-
2013
.
,כמו כן
לעיתים יש צורך בחוו"ד רפואית-שפ מ טית ולכן על נפגעים
,קטינים לעבור בדיקה פולשנית נוספת בחדר אקוטי. אולם הטיפול בחדרים האקוטיים אינו מותאם
1 יש לציין שבנתונים אלה לא קיימת התייחסות למרכז ההגנה בתל השומר ,
למרות
שבאתר משרד הרווחה
מצוין כי
.המרכז פועל
2
לטיפול בקטינים מתחת לגיל14. לכן, חוויית הטיפול בהם טראומטית במיוחד בגיל צעי ר וישנה נטיה
לא להפנות ילדים נפגעים לקבלת טיפול ראשוני בהם , למרות הצורך .
מרכזי הגנה
מרכז הגנה ("בית לין") הינו מרכז הפועל
,באחריות משרד הרווחה
מתוקף חוק סיוע לקטינים נפגעי
,)עבירות מין או אלימות (התשס"ח2008
. המרכז
ים
מיועדים לטיפול בקטינים מגיל3
–
18
שנפגעו
מינית, פיזית או נפשית, או שסבלו מהזנחה קשה; לילדים פוגעים מינית עד גיל12
; ילדים ובני נוער
שהיו עדים לעבירות מין או אלימות; בני משפחה נלווי.ם שלא פגעו בקטינ/ה
הם מספקים לנפגעים
,הערכה, אבחון, חקירה והיוועצות על ידי צוות רב מקצועי:הכולל
•
עו"ס לחוק הנוער של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (באמצעות הרשות
.)המקומית
•
( חוקר/ת ילדים השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות, במינהל תקון וסיוע לבתי ,משפט
במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים).
•
חוקר/ת
.)נוער (משטרה
•
פרקליט/ה מלווה , שאינו חלק מהצוות הקבוע במרכז.
•
רופא/ה , שאינו חלק מהצוות הקבוע במרכז.
,כיום
כ-
75%
.מהמקרים שמגיעים למרכזי ההגנה הם פגיעות מיניות בילדים ה
מקרים מופנים
למרכזים על ידי גורמי המשטרה, הרווחה
או צוות חינוכי. באופן עקרוני, ניתן להגיע
עצמאית למרכזים
,אולם במקרה כזה
למרכז אין חובה להעניק טיפול ,מפני ש הטיפול שניתן במרכזים אינו נחשב כטיפול
.אקוטי
,בהתאם לכך מרכזים אלה לא פועלים24
שעות ביממה.
יצויין כי
ב
מקרי התעללות בילדים מתחת
לגיל3
המדיניות
אינה ברורה:
כאמור מרכזי ההגנה אינם
מיועדים לטיפול מתחת לגיל3
)(כאשר ישנה יכולת תקשורת ורבלית
ו ככלל, קיימת מדיניות של
המשטרה שלא לבצע חקירת ילדים מתחת לגיל5
.
נוהל הטיפול בנפגעות/י תקיפה מינית של משרד
הבריאות משנת2003
קובע כי במידה
והנפגע/ת קטינ/ה יש לקבל את הסכמת ההורה ,האפוטרופוס
או עו"ס לסדרי דין לבדיקה או לטיפול בחדר אקוטי ,
אולם, במידה והנפגע/ת מלווה על ידי חוקר/ת
ילדים- יש לפעול לפי הנחיותיו
. בנוהל לא קיימת
.התייחסות קונקרטית לטיפול בנפגע/ת בגיל הרך
נוסף על כך, ישנה נטיה שלא לה פנות ילדים עד גיל3
לטיפול בחדר אקוטי, שכן הוא אינו מותאם
.לילדים והטיפול בו עשוי לגרום טראומה נוספת.בתיקים אלו לא נדגמות ראיות כלל
מרכזי ההגנה הפועלים כיום בישראל, נכון ליולי2020
(ראו נספח1
) :
•
קמפוס חרוב לילדים
, ירושלים
3
•
בית החולים
תל השומר
)(לגביו לא התקבלו נתונים ממשרד הרווחה
•
מרכז הגנה אשקלון
•
מרכז הגנה באר שבע
•
מרכז הגנה חיפה
•
)מרכז הגנה נצרת (לאוכלוסייה הערבית
•
מרכז הגנה נתניה
•
מרכז הגנה צפת
.הפריסה הדלה של המרכזים מקשה על קבלת הטיפול באופן שוויוני לכל האוכלוסיה
עוד נציין, כי
כיום
בישראל ישנם רק שלושה רופאי
ם דוברי ערבית שעברו ההכשרה
יעודית לטיפול בקטינים נפגעי
התעללות מינית
, כאשר רק אחת מהם הוסמכה לאסוף ראיות
,ועובדת בחדר האקוטי בירושלים2
אחד
מהם מנהל את מרכז ההגנה בנצרת ואחד עובד בבית חולים מרכז הכרמל .
זו אינה פריסה גיאוגרפית
.מספקת .בנוסף, המידע באתר משרד הרווחה אינו מונגש בשפה הערבית מלבד זאת, לא ברור אילו
.התאמות תרבותיות נעשות במרכזים, אם בכלל, על מנת לטפל באוכלוסיות מגוונות
יצוין כי
לא קי
ימים נהלי עבודה מוסדרים
.למרכזי ההגנה על פי דוח מבקר המדינה, נכון ל אוגוסט
2018
,
משרד הרווחה טרם אישר את הוראות למרכזי
ה הגנה בתקנון
ה עבודה
ה
סוציאלית
והן הופצו
בשנת
2017
.כטיוטה בלבד
,כמו כן טרם גובש נוהל לפיקוח על מרכזי הטיפול לקטינים, ולא נקבעו
הוראות לפיקוח על המרכזים בתקנון
ה עבודה
ה
סוציאלית.
גם משרד הבריאות לא פרסם את
הנהלים לטיפול רפואי בקטינים במרכזי ההגנה אף על פי שהתחייב לפרסמם עד תום שנת2015
.
חדרים אקוטי ים
הבדיקה והטיפול של קטינים בחדר האקוטי תעשה אחרי חקירת ילדים
אלא אם כן מדובר במקרה
חריג. כתלות במקרה הספציפי, חוקר/ת ילדים מטעם הרווחה או חוקר/ת ילדים ונוער מטעם המשטרה
יפנו את ההורים לבדיקה בחדר אקוטי באם החקירה מתבצעת מייד לאחר הפגיעה או שיגיעו לבצע
.חקירה בחדר עצמו .זאת, במטרה שלא לזהם את החקירה
יצויין כי פרטים א לה אינם מעוגנים בנוהל
.הטיפול הראשוני של משרד הבריאות
מי ש
לא פנו למשטרה ו
ו גיע י מיוזמת
ם
לבית חולים, תגיע או תופנה
ברוב
ה
מוחלט של המקרים ל חדר
מיון רגיל,, הקרוב ביותר גיאוגרפית
שבו אין יכולת לבצע בדיקות מקיפות, לאפשר טיפול
מקצועי שיסייע
משפטית
בתיק
, לתעד
, לדג
ום ולאסוף ראיות קריטיות
, להפנות לטיפול
המשך ו לספק
טיפול
נכון, יעיל
2 כיום בישראל הוכשרה רק
רופאה דוברת ערבית
אחת לאסוף ראיות פורנזיות מנפגעות.ים בגירים וקטינים.
4
והוליסטי -
.שמשתף את כל הגורמים הרלוונטיים
,במקרים של פגיעה מינית בקטינים יופנה הנפגע
לטיפול ב אחד מחמישה חדר
ים אקוטי
ים הפועלים בארץ , אלא אם מדובר בפגיעה חמורה הדורשת
טיפול מיידי.
כשליש מהמטופלים המגיעים לחדרים האקוטיים בישראל .הם קטינים
,כיום .באף בית חולים בתל אביב אין מרכז בדיקה אקוטי לאחר סגירת החדר בבי"ח לניאדו, אין גם
באף בית חולים ב
אזור ה.שרון חדר בדיקה אקוטי
באילת אין מרכז בדיקה אקוטי
ו המרכז הקרוב ביותר
הינו בבאר שבע, ב
מרח.ק כמה שעות נסיעה ש פרי ת חדרי הטיפול האקוטי חסרה ואינה מאפשרת
למטופל/ת
לקבל טיפול חירום בבית החולים המתאים והנגיש מבחינה
גיאוגרפית , תוך הפרת זכותו
.של כל אזרח לשוויון בקבלת טיפול רפואי חוסר הנגישות לטיפול אקוטי, זמני ההגעה, המעבר בין בתי
.חולים וזמני ההמתנה הארוכים פוגעים במיוחד באוכלוסיית הקטינים
המרכזים
האקוטים בישראל, נכון ל
יולי
2020
(ראו נס
פ ח2
) :
•
המרכז הרפואי
וולפסון
, חולון - החדר הראשון והו
ו תיק ביותר בארץ. בודק את מחצית הפניות
,בישראל ממוצע של
כ-
300
מקרים בשנה
, מתוכם כ-
50
.מקרי פגיעה מינית בקטינים
החדר
בוולפסון
עובד ב
מתכונת שונה מכל שאר החדרים,
כיוון
שאין בו צוות יעודי
. ה בדיקות הפורנזיות
מתבצעות על ידי רופא משפטי כונן מהמכון לרפואה
משפטית , בעוד יתר הבדיקות מבוצעות על
ידי אנשי צוות מתוך בית החולים. הגינקולוגים המבצעים בדיקות בנפגעות ובנפגעים–
אינם עוברים
.הכשרה כלשהי בנושא זהו בית החולים היחיד בארץ שבו הרופא הוא מומחה לרפואה משפטית
ואינו כפוף לבית החולים. החדר
'מנוהל על ידי דר
ג'וליה ברדה.
•
בית החולים
בני ציון
, חיפה - החדר מטפל ב ממוצע של
כ-
80
מקרים בשנה, בניהולו של דר' מקס
.כהן
•
בית החולים סורוקה
, באר שבע -
בבית החולים סורוקה קיימים היום שני מרכזים אקוטיים: האחד
,לטיפול בבגירים, בניהולה של דר' איריס שוהם. השני לטיפול בקטינים המנוהל על ידי דר' מיכל
מימון. שני המרכזים מטפלים ב ממוצע של
כ-
65
.מקרים בשנה
•
בית החולים
הדסה עין כרם ,מרכז בת עמי , ירושלים - החדר מטפל בממוצע של כ-
150
מקרים
.בשנה, בניהולה של דר' דבורה באומן
•
בית החולים
פוריה , טבריה- החדר מטפל בממוצע של כ-
100
פניות בשנה, בנ 'יהולה של דר
.נטליה וולקוב
לעיתים נדגמות ערכות אונס בבתי חולים שבהם אין חדר אקוטי, אולם לא קיימים נתונים מדוייקים
.באשר לבדיקות אלה, שכן אינן מדוחוות למשרד הבריאות ואינן מפוקחות על ידי אף גורם
לא ידוע אם
.זה נעשה גם במקרי פגיעה מינית בקטינים
5
קליטה בחדר מיון
ילדים
•
הגעה של
הקטינ/ה
לחדר מיון
ילדים
מאופיינת בהמתנה ממושכת של כמה שעות, טרם ההפניה
למרכז בדיקה אקוטי. שעות קריטיות אלו הן חלון ההזדמנות לאתר שימוש בסמי אונס בבדיקות
שתן. במידה
והקטינ/ה
מועברים ליחידה אקוטית, נטיית הצוותים היא לא לבצע בדיקה בבית
החולים השולח וכך, מסוכלת האפשרות לאיתור חומרים
אלה. זאת, בניגוד לנוהל הבדיקה המחייב
שיצא לחדרי המיון ברחבי הארץ, בדצמבר2018
. טיפול בפציעות פיזיות טרם התיעוד עלול לסכל
איסוף ראיות פיזיות חשובות שנשארו על
הקטינ/ה
(כגון: פצעי נשיכה, קרעים וכד'), לזהם את
החקירה ולמנוע את איתור התוקף. דה פקטו, צוותי חדרי המיון הרגילים נותנים יד לסגירת תיקים
מסיבת ,חוסר ראיות כיוון שאינם מוכשרים לנושא ובלי דעת הם לא אוספים ראיות פיזיות, מזהמים
.אותן או משמידים אותן
•
קטינים/ות
והגורמים האמונים על הטיפול בהן.ם
, אשר סומכ
ים
,על הצוותים ועל התהליך
מניח
ים ם שה
יקבלו שירות מלא ותקין בכל בית חולים-
.אך זה לא המצב
ההגעה
למיון רגיל
.מעכבת ומסבכת את התהליך ואף מזיקה לו
•
יצוין כי במקרה של קטינים נפגעי אלימות מינית, במקרים של חבלה חמורה (כגון שברים או
דימומים קשים), טיפול החירום הראשוני נעשה לרוב בחדר המיון. אולם גם נושא זה, כאמור, אינו
.מוסדר בנוהל הטיפול הראשוני
•
,ככלל
חדרי מיון מחויבים לפנות למשטרה בכל מקרה של חשד לאלימות
ולא לבצע בדיקה רפואית
(לא משפטית) לפני חקירת ילדים. אולם לא ברורה מידת יישום ההנחיה הזו. יצוין כי לעיתים ,
,במקרים של חבלה מסכנת בריאות מיידית הבדיקה מתבצעת טרם נעשית חקירת ילדים (בדיקה
רפואית-
.)ולא משפטית
•
,קטינים המגיעים לטיפול בחדר מיון לאחר פגיעה מינית עשויים להמתין שעות בקבלה. בנוסף
במקרים של הגעה למיון בשעות הלילה, על הרופא המטפל לקבל החלטה אם לבצע בדיקה לפני
.שבוצעה חקירת ילדים
•
קטינים
שמגיע
ים
לחדר מיון רגיל לעיתים
לא יקבלו
את כל התרופות הנדרשות, כמתחייב. סוגיית
הטיפול התרופתי תלוי כיום במדיניות בית החולים, למרות שהיא מעוגנת בנוהל הטיפול בנפגעי
,תקיפה מינית2003
.
•
במידה
ולא תתבצע בדיקה משפטית
בקטינ/ה
ו/או דגימת ערכות אונס מגופו/ה על ידי צוות המוכשר
לכך-
.לא יהיו ראיות פורנזיות התומכות בעדותה בתיק. ראיות אלה אינן יכולות להיאסף בדיעבד
6
•
סודיות היא סוגיה בעייתית מאד כשמדובר במיון רגיל, שכן אין בו חדר פרטי., בניגוד לחדר אקוטי
בחלק מחדרי המיון קיימות הנחיות לשמירה על פרטיות ופתיחת גיליון חסוי, אולם הנחיות אלה הן
מקומיות ולא מעוגנות בנ הלי.טיפול רפואי בנפגעים קטינים
•
סוגיית העברות קטינים מבתי חולים בעלי מיון רגיל או מיון ילדים אל בתי חולים בעלי חדר אקוטי
לא הוסדרה וכיום אין פינוי
מנדטורי מהאחד לשני. בעקבות זאת מתקבלים אצלינו דיווחים על אי
.פינוי ילדים לבדיקה משפטית
קליטה
ב
חדר
אקוטי
•
נפגע קטין י
גיע אל חדר הבדיקה מלווה ב .חוקר/ת ילדים, הורה, אפוטרופוס או עו"ס לסדרי דין
במקרה של פניה עצמאית, הקטין י גיע לבית חולים שיש בו חדר
אקוטי
רק אם הוא בית החולים
קרוב גאוגרפית או שהגורם האמון על טיפולו יודע עליו מראש.
לאור הפריסה הדלה של מרכזים
אלו, ובהינתן שההגעה אליהם היא עצמאית, קיימת בעייתיות מובנית בקבלת הטיפול הנרדש
.עבור אוכלוסיות רבות מרקעים מגוונים בארץ
•
נוהל הבדיקה בחדרים האקוטים הוא משנת2003
ו ,לכן
דרוש רענון דחוף של הנהלים
בהתאם
להתפתחויות בתחום
. יצויין כי כיום
.לא קיים בישראל חדר אקוטי הפועל בהתאם לנוהל זה
עוד
יצוין כי לא קיים נוהל יעודי לטיפול בקטינים נפגעי אלימות מינית בחדרים האקוטיים .
בדיקה
•
בדיקת
הקטין
נעשית על ידי רופא מומחה ברפואה משפטית בבית החולים וולפסון .בלבד לעיתים
באיזור המרכז תעשה על ידו
אם הוזמן אחד כזה ובנוכחות רופא ילדים.
בחדרים אקוטיים אחרים
הבדיקה נעשית על ידי רופאים שעברו הכשרה
משפטית .בחדרי מיון נעשית הבדיקה
על ידי
.רופאים שלא עברו הכשרה ספציפית כלשהי
•
ל
עיתים
הבדיקה בילדים תעשה על ידי רופא ילדים שעבר הכשרה לכך לעיתים לא.
לעיתים בחדר
.האקוטי קטינים לא יבדקו כלל ע"י רופא ילדים
בכל חדר אקוטי יש
נם
נהלים
שונים.
•
הבדיקה כוללת תיעוד
הפגיעות בכתב ובצילום, בדיקה פיזית.ולקיחת דגימות רלוונטיות
לעיתים
.נערכת בדיקת שתן, במידה ויש חשד לשימוש בסמי אונס לפעמים נגזרות הציפורניים כדי לאסוף
7
דגימות רקמה שהצטברו מתחת
לציפורניים,
.אך אלו יכולות להלקח גם על ידי מטוש סטרילי
לעיתים נלקחת דגימת רוק
מה
קטינ/ה,
.אם על ידי מטוש או ביריקה על פד סטרילי
•
.תצולם כל מכה, חבלה, נשיכה או פציעה הקשורה לארוע
אמורה להלקח דגימה מכל איזור רלוונטי
- בתוך הנרתיק, בפתח הנרתיק, ברקטום או בפתחו ,
מכל פציעה שבה יכול להשאר חומר אורגני
(כגון נשיכה) ומכל משטח שאותו נישק
הפוגע , ליקק, או שפך עליו זרע.
כמו
כן, יתויגו ויאספו בגדים
ו חפצים שיתכן ונשארו עליהם
דגימות חומר אורגני וכל חומר אורגני או אחר לדגימה ש
נ שאר על
הנפגעת ובגדיה -
,שיער, זרע, דם ,רוק
עור, סיבים
, קיא ו'כד.
•
רק בבית החולים סורוקה קיים חדר אקוטי המותאם לילדים ובו בודקת רופאה שהוכשרה בתחום
.זה
•
הטיפול בחדר האקוטי אינו מותאם לילדים ולכן, לעיתים נמנעים מהפניה של קטינים לחדר
.אקוטי, שכן זה יגרום לטראומה נוספת
הסעות
ובעיות בהעברת נפגעות מבית חולים אחד לאחר
•
כאשר מגיע/
ה
קטינ/ה
לבית חולים
ש בו אין חדר אקוטי ונדרש ל קבל טיפול בחדר
,כזה הל ונ
הטיפול
מ-
2003
קובע כי נפגעת תפונה במונית על חשבון בית החולים המפנה או על חשבון משרד
הבריאות, בליווי גורם נוסף.
אולם, לא ברור האם
יש להמתין י לל.ווי של שירותי הרווחה
הסוגייה
.מורכבת פי כמה, כאשר מדובר בפינוי של קטינ/ה
יש לתת את הדעת על סוגיית ההעברה של
קטינים
כך שהנושא יהיה חלוט עד הפרט האחרון ללא השארת מקום לשיקול דעת או ספק לגבי
אופן ההעברה. יש לכך חשיבות עליונה במזעור טראומה משנית לנפגע.ת.
•
הפינוי נעשה בדרך שיכולה לזהם ממצאים וראיות ואין מודעות לחשיבות בענין קריטי זה .
הפינוי וההעברה אפילו לא שואפים להיות סטריליים . חשוב להבין כי כאשר
הקטינ/ה יושבת ב מונית
עלולים להדבק אלי/ו
ה סיבים וחומר אורגני של
א שיי ,כים למקרה דבר שיכול לזהם את הבדיקה
ו להקשות על
את ה חקירה המשטרתית בתיק .
•
משך הזמן
מהקליטה במערכת הבריאות ועד ל סיום ההליך ושחרור הקטינ/ה מבית החולים
יכול
לקחת גם כשתיים עשרה שעות , שבמהלכן
הי/ו א אינו/ה כלול/ה במערך חלוקת המזון של בית
החולים. כך, לאחר הפגיעה שעבר/ה, ה
קטינ/ה והמלווים
נותר
ים רעב
ים.
,ההליך ארוך מדי
מסורבל, לא יעיל ומשך הזמן הארוך והתחנות בדרך פוגעים ביכולת לקבל דגימות איכותיות
וכן, בנפגע/ת עצמו/ה .
8
בדיקות בייס ובדיקות
לנוכחות
ס מי אונס
•
בדיקת
דם נלקחת לעיתים כדי למפות פרופיל די.אנ.איי של ה
קטינ/ה
על מנת להוות השוואה
לממצאים אחרים בעלי
פרופיל אחר (של הפוגע) כמו שיערות, זרע, רוק או דם .
אולם בדיקות הדם
לא נלקחות בדרך כלל כדי לבצע בדיקה שתאפשר המשך מעקב אחר נוגדנים, מחלות או זיהומים,
כיוון שרוב הנפגע
י
ם/ות
.אינן מגיעות כיום לבדיקות מעקב והמשך טיפול בחלק
מה
מקרים
בדיקת
.הפרופיל הגנטי נעשית באמצעות רוק
הצע
נו
לרופאים במכון לרפואה משפטית לבצע בדיקות דם
לערכי בסיס וההצעה התקבלה בחיוב , אך לא ברור
ה אם המלצה זו מיושמת
ב מרכז האקוטי
ב
וולפסון , על אחת כמה וכמה.בחדרים אקוטייים אחרים
החשיבות שלה גדולה במיוחד לצורך
.המשך מעקב אצל רופא ילדים מומחה
•
בחלק מ
חדרי המיון
יש רשימה של סרולוגיות (נוגדנים) בסיס שיש לקחת במקרים של תקיפה מינית
.אקוטית
יצוין כי
מרכזי הגנה מפנים
לרופא
המטפל על מנת לקבל הפניה לבד יקת סורולוגיות
.זיהומיות ,אולם המעקב אחר התוצאות הוא באחריות הנפגע.ת ו/או הגורם האמון על טיפולה ,
היות
שחדר מיון ומרכז אקוטי אינ
ם
.מוגדרים כמרכזי טיפול ארוכי טווח עקב כך אין מעקב אחרי
.בריאותם של ילדים אלו והשלכות הפגיעה עליה
•
לאחר מאבק ממושך, יצא נוהל מחייב לבדיקות לנוכחות סמי אונס במקרי חשד לפגיעה מינית
בחדרי המיון ברחבי הארץ (דצמבר2018
). אולם, הנוהל אינו מיושם. יצויין כי במקרה שיש חשד
לשימוש בס מי אונס, ישנה חשיבות מכרעת בביצוע בדיקות
שתן
במהירות המירבית. במקרים
שבהם כן מתבצע
ת בדיקה זו
, עיכוב של שעות בבדיקת ה
קטינ/ה
מכשיל השגת תוצאות אמת
.מדויקות
יתרה מכך, את הבדיקות יש לשנע בהקפאה למעבדה בתל השומר, אולם נוהל זה אינו
.מיושם אף הוא
כל אלה, בשילוב זמן ההמתנה הארוך להחריד בין המקרה לבין הבדיקה מקשה
על הוכחת השימוש בסמים שהפכו בשנ
ים האחרונ
ים
.נפוצים יותר ויותר
כפועל יוצא, עד היום
הייתה הרשעה אחת בלבד
.על שימוש בסמי אונס בישראל
לאור התגברות התופעה אצל קטינות
.וקטינים יש לפעול לישום הנוהל
•
,כתוצאה מהיעדר הבדיקות
אין היום
בישראל
נתוני אמת
היקף תופעת השימוש בסמי אונס
בפגיעה בקטינות/ים
או
.על טיב התרכובות הנפוצות בישראל מכאן, שלא ידוע פ רק הזמן
המקסימלי ש
ל אחריו
ניתן לאתר ס
מי אונס לסוגי
הם ב .בדיקות
יצויין כי קיימות שיטות
בדיקה
.נוספות, כמו בדיקה בעזרת דגימת שיער במשלוח הדגימה למעבדה ברומא
•
טרם הוסדר נושא הבדיקות הא
י
בחוניות ביחידות האקוטיות . המדיניות כיום היא לא לבצע
בדיקות אבחוניות לקיום יחסי מין
היכולות לשפוך אור על מה שקרה ל
קטינ/ה
בעודו/ה מחוסר/ת
9
הכרה
או
מטושטש/ת תחת הש .פעת חומרים זאת, בעוד החקיקה בישראל קובעת שיחסי מין שלא
,ניתנה בהם הסכמה מדעת (כלומר כאלה שהתבצעו תחת השפעת סמים או אלכוהול) מהווים אונס
.אך היחידות האקוטיות אינן מסונכרנות עם המחוקק
,ככלל קטינ/ה שיגיעו לטיפול בחדר מיון תחת
השפעת סמים או אלכוהול יבדקו לסימני חבלות, אולם איברי המין יבדקו רק אם יתלוננו על פגיעה
.מינית באופן ספציפי. במידה והקטינ.ה אינו זוכר את שארע הדבר לא יבדק
•
מצב זה הוא מצב בעייתי גם משום שחובתינו כחברה לחקור פשע ולנסות להעני.ש את התוקף
כמו כן, אין
כל פסול בניסיון לספק תשובות לנפגעת, ז
ו חובתה של מערכת הבריאות
כלפיה
וכלפי מערכת אכיפה החוק .
תרופות, מחלות, הריון
•
הנוהל משנת2003
(נוהל משרד הבריאות לטיפול חירום בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית )
קובע
ש
קטינ/ה נפגע/ת אלימות מינית,
שמגיעה לכל בית
ח
ולים, /י תקבל בחינם
תרופות
שרלוונטיות
למקרה. ההתוויה כוללת תרופות ספציפיות ,בכללן תרו
פות נגד זיהומים .הקטינ/ה
אמור/
ה לקבל
תרופות שיספיקו ל/ו
ה לכל תקופת הטי פול. חלק מהמחלות
שה
קטינ/ה עשוי/ה להדבק בה
ן
, דורש
ות
מעקב רפואי .במידה ו
ה
קטינה
,בגיל הפוריות היא אמורה לקבל אם זה רלוונטי, גלולת "היום
."שאחרי
•
.אצל קטינות חסרים נתונים על מתן "גלולת היום שאחרי" והשפעתה על ההתפתחות המינית
כמו כן, רוב הפגיעות בקטינות הן מתמשכות ולכן המדיניות היום עבור נפגעות עד גיל12
היום היא
הפלה בניג.וד למתן טיפול תרופתי
•
בכל בית חולים אמור להיות
כונן מומחה למחלות זיהומיות . תרופות למניעת הדבקה
ב איידס ניתנות
אחרי התי
י
עצות עמו
והמשך הטיפול נעשה.במרפאות יעודיות לכך ולא בבית החולים
,אולם
,בפועל חלה התקדמות בתחום והתרופות שרשומות בהנחיות כבר לא.אופטימליות
רופאים
ומנהלי חדרי מיון טוענים כי הם פועלים לפי נהלי משרד הבריאות,
בפועל, צוות רפואי בחדרי מיון
טוען שלא ניתנות ולא מחולקות תרופות חינם, בודאי לא לכל תקופת הנטילה, בכמות מספיקה
.או בכלל
בחלק מהמקרים ניתן
מרשם ל
קניית התרופות על חשבו
ן המטופל/ת בו ,מקרים אחרים
ניתנת הפניה לרופא המשפחה שירשום להן/ם את התרופות .
גם בחדרים האקוטיים ישנה תופעה
חוזרת ונשנית של אי מתן
תרופות או חלוקה חלקי
ת.
10
•
חלק מבתי החולים לא נותנים היום את התרופות הכתובות בנוהל, אלא תרופות שנראות להם
מתאימות יותר,
.על פי שיקול דעתם
אפשר וכדאי לשנות את התרופות המומלצות לתרופות
מתקדמות יותר ונכונות יותר
.לכל מקרה
•
נציין כי
במקרים של פגיעה מינית ב קטינים זכרים
חלה אי-
בהירות בנושא הטיפול התרופתי
והפניות ההמשך
.בקרב הצוותים הרפואיים
•
גם ההפניות והמעקב בנושא מניעת
ההדבקה באיידס, מתנהלים בחוסר תיאום
בין בתי החולים
למרפאות המומחיות .
בחלק מהמקרים הגורמים האמונים על הטיפול בקטינ/ה
לא מקבל ים
מידע כלל, או לא מקבל
ים
.מידע מלא בעקבות כך, נפגעות/ים קטינות/ים אינן/ם מגיעות/ים ל טיפול
ומעקב ואינן/ם נוטל
תו/ים
תרופות שע
שויות להציל את חייה
ן/ם.
,לא זו אף זו בהיעדר
מודעות
להידבקות בנגיף האיידס קטינים/ות
עלולות/ים
.להדביק גם אחרים
,יש להבין שבמקרים רבים
הגורמים האמונים על הטיפול בקטינ/ה לא מ ודע
ות/ים לאפשרויות הטיפול העומדות בפניהן/ם .
כמו
,כן המידע על המרפאות
אינו נגיש ו פניה אליהן מסורבלת: לא ניתן להשיג את המרפאות
טלפונית על מנת לקבל מידע ואף גורמים במערכת הבריאות שניסו לפנות אליה -
.כשלו מדובר
במצב בעייתי מאד המסכן הן את ה
קטי
.והן את כלל הציבור
ערכת אונס
•
ערכ
ו ת האונס בישראל מסופק
ות
למרכזי הטיפול האקוטיים, לחדרי המיון ולמרכזי ההגנה
לקטינים/ות על ידי המשטרה. כיום מדובר בקופס
ת קרטון קטנה המכילה מטושים סטרילי ים
,לדגימות, שקיות סטריליות
מיכל קטן לגזירי ציפורניים וכפפות.
•
בעבר כל אחד מבתי החולים עובד עם שאלון.אחר למילוי הערכה
אולם, פיילוט לשאלון אחיד נכנס
לתוקף החל מה-
1
בינואר2020
.הערכה אינה מגיעה עם הוראות מספקות לבדיקת קטינים/ות .
אמצעים, הכשרות ו תקנים
•
הכשרות בסיס יעודיות לזיהוי, מניעה וטיפול בהתעללות, הזנחה והתעללות מינית בקטינים
הועברה בישראל פעמיים בלבד. בסה"כ
ישנם בישראל כ-
40
רופאים
.שעברו אותה
•
הכשרות הבסיס לרופאי ילדים בתחום ההתעללות צריכות לכלול הכשרה תיאורטית ומעשית
לבדיקה, תיעוד וצילום מיטבי, מיל,וי הטופס והשאלון ו מעבר למומחיות הרפואית, גם מיומנויות
11
משפטיות במתן עדות, ניסוח חוו"ד משפטי, בדיקה משפטית מיטבית ,
הכשרות בנוגעות לטיפול
מיטבי בנפגעות/ים אלימות מינית ו-
Mentoring
מתמשך מול המומחים במכון לרפואה משפטית.
•
הכשרות רופאים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית צריכה להיות חלק מהסילבוס בהתמחות והתמחות
על ברפואה דחופה ורפואה דחופה ילדים,
כולל שאלות בחינה. נפגעי תקיפה מינית מגיעים תחילה
לפתחם של רופאי
חדרי המיון , לא יתכן שלא יהיה להם מושג כיצד לטפל, או שהידע שלהם יהיה
.תלוי בטיב ההכשרה במוסד הספציפי בו נמצאים
,במדינת ישראל
הגופים שיכול
ים
להכשיר לטיפול
בילדים נפגעי
אלימות מינית
.הנם: רופאי המכון לרפואה משפטית, מכון חרוב ומשרד הבריאות
היות שאין גוף מוסדר המתאים לילדים הנפגעים אקוטית, יש למסד סוג זה של הכשרה , לפקח
.עליה ולוודא יישום בשטח
•
קיים מח
סו
ר בתקנים . בחלק מבתי החולים בהם יש חדר אקוטי אין מספיק רופאים המבצעים את
הבדיקות, אין מספיק כוננים, אין תקציב לכוננים נוספים, אין תקנים לרופאים המתמחים ברפואה
,משפטית וגם אם היו
אין
.בישראל כיום במי לאייש אותם קיים
מחסור אנוש בפסיכיאטרים, עובדות
סוציאליות ואחיות–
.הנדרשים על פי הנוהל ובנוסף מצוקה זו חריפה במיוחד כשמדובר בטיפול
בקטינים/ות , שכן לא קיימים תקנים לרופאי ילדים שעברו הכשרה יעודית לטיפול בקטינים נפגעי
.אלימות מינית
•
כיום לא קיימת הגדרת תפקיד עם תקינה של רופא המתמחה בזיהוי, מניעה וטיפול בהתעללות
מינית.בילדים
המשמעות
היא ש
רופאים שעוסקים בתחום הם בעלי משרה מלאה בתחום ראשי
אחר . ללא זמן
ה מוקדש לעבודה בתחום, ללא זמן
ה מוגדר ללמידה, למחקר, לעבודה פרקטית
בשטח, לראיונות עם משפחות, הכשרות של צוותים, מתן ייעוצים .במרבית המרכזים הרפואיים
כל
זה נעשה על חשבון העבודה , או על חשבון הזמן הפרטי, כולל זמינות24/7
, ללא ליין של כוננויות
.בכלל
זאת אומרת שבמצב הנוכחי אי אפשר לה
ת
מסר לתחום ה
טיפול בהתעללות והזנחת ילדים .
במתכונת הנוכחית, לא יוכל להיות טיפול אופטימלי בילדים נפגעי התעללות בכתלי בית
החולים
. ההכשרות הקיימות אינן מקנות
יידע מספק, אין הכשרה מעשית ולא ניתן ליישם בשטח
.כל עוד הדבר לא מוגדר במקצוע רפואי במדינת ישראל
•
בארץ הוכשר ו רק שלושה רופאי ילדים דוברי ערבית לזיהוי, מניעה וטיפול בקטינים/ות נפגעי
אלימות מינית ו רק רופאה אחת
דוברת ערבית לאיסוף ראיות,
,ועל כן יש לתעדף ,הכשרות רופאים
אחיות,
.עו"סיות ופסיכיאטרים דוברי ערבית
12
ס
יכום
מהנתונים המוצגים כאן עולה תמונה קשה באשר לטיפול המערכתי בנפגעות ונפגעים קטינים .
,כיום
לא קיים גוף ד אח ש יהיה אמון על ,תכלול הנושא
פי קוח
על הגורמים הרבים
שעוסקים ב
טיפול בנפגעות
ונפגעים קטינים ,ניסוח והטמעת נהלים ו
המשך ליווי של נפגעות/ים
בטיפולי ההמשך. מצב זה פוגע לא
,רק באיכות הטיפול שמקבל/ת כל נפגע/ת, אלא גם ביכולת של גורמי אכיפת החוק להגיע לחקר האמת
מיצוי הדין עם התוקפים וכפועל יוצא–
.בביטחון הציבור
כ-
75%
מהמקרים שמגיעים למרכזי ההגנה
.הם פגיעות מיניות בילדים המרכז
ים
מספקים לנפגעים
הערכה, אבחון, חקירה והיוועצות על ידי צוות רב מקצועי , אולם פועלים בתקינה חסרה ובמחסור בכוח
אדם. מקרים רבים אינם מופנים למרכזי ההגנה כלל וחקירות ילדים נעשות על ידי המשטרה או על ידי
הרווחה בצורה לא מתואמת. ה מקר
ים מופנים למרכזים על ידי גורמי המשטרה, הרווחה
או .צוות חינוכי
למרות ש ניתן להגיע
,עצמאית למרכזים
למרכז
,אין חובה להעניק טיפול למגיעים עצמאית מפני םהש
ם אינ נחשב ים כ
מרכזים ל.טיפול אקוטי
קיים נתק בין המשרדים האמונים על טיפול בקטינים נפגעי
.התעללות מינית: משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות ,בנוסף
לא קיי
מים נהל י
עבודה יעודי ים
בתקנון העבודה הסוציאלית
.לטיפול בקטינים במרכזי ההגנה
ה קליטה הראשונית של נפגע/ת
קטינ/
ה בחדר אקוטי
בית החולים
נעשית על פי רוב לאחר חקירת
.ילדים
בחדר האקוטי מתקיימת בדיקה רפואית משפטית, שבה נלקחות דגימות מגופו/ה של קורבן
העבירה. דגימות אלה, במידה ואכן נלקחות כהלכה, עשויות לשמש בהליך החקירה ואף בהליך
המשפטי כראיות קריטיות להגעה לחקר האמת. חלו ן הזמנים הצר אינו מאפשר לקיחת דגימות אלה
במועד אחר או על ידי צוות שאינו מיומן
.ולכן ישנה חשיבות גדולה להכשיר רופאי ילדים לאיסוף ראיות
לראיות הפורנזיות משקל כבד בעת הוכחת פגיעה, זיהוי תוקפים, והרשעות של עבריינים אלימים. אם
כן, מהירות ההגעה למרכז חירום שכזה והכשרה ייעודית לצוותים המטפלים היא בעלת חשיבות
מכרעת לסיכויי הרשעה בתיקי אלימות מינית. הפריסה הדלה של החדרים האקוטים, יחד הנטיה שלא
להפנות ילדים לטיפול בחדר אקוטי גורמות לכך ש
נפגעים/ות קטינים/ות
נותרים ללא מענה של טיפול
.חירום רפואי קטינ/ה שכן מטופל בחדר א קוטי יעבור
בדיקה פולשנית בחדרים שאינם מותאמים לטיפול
בילדים–
.מה שמגביר את טראומטיות החוויה
בנוסף, לא קיים נוהל המסדיר את הטיפול הראשוני
.בנפגעים קטינים בחדרים האקוטיים
ריבוי של תלונות כלפי משרד הבריאות מראה כי ההכשרה שניתנת–
אינה קיימת, אינה מנדטורית או
שלוקה בחסר. יתרה מזאת, לאחרונה התקבלה באופן חד צדדי החלטה במשרד הבריאות על פיה, גם
צוות רפואי, שלא הוכשר מקצועית, רשאי ליטול דגימות אלה ("ערכת אונס") מהנפגעות והנפגעים . לא
ברור כיצד החלטה זו משפיעה על לקיחת דגימות מנפגעים/ות קטינים/ות . נדגיש כי שערכה שלא
נאספה או טופלה כראוי, עלולה להיפסל כראיה משפטית ועל כן עלולה לפגוע משמעותית, אם לא
13
להרוס כליל, את
ה סיכוי למצות את הדין בבית המשפט. יתרה מזאת, ערכות אונס רבות, שנלקחו בבתי
החולים המוכשרים לכך, הושמדו בהמוניהן עד לפני כשנה, הלכה למעשה–
משרד הבריאות מנע את
ה אפשרות להשתמש בראיות אלה באלפי תיקי עבירות מין חמורות. מצב זה הוביל לפגיעה בזמינות
של ראיות קריטיות רבות בתהליך הגשת התלונה והחקירה במשטרה, ולפגיעה באמון
ה ציבור בהליך
.זה ובמערכת החוק והמשפט
בנוסף, מחקרים עדכניים מדגישים את החשיבות של הטיפול המוקדם והמותאם
,בטראומה מינית
( שבכוחו למנוע היווצרות של תסמונת דחק פוסט טראומטיתPTSD
) שעלולה להוביל לפגיעה
משמעותית בתפקוד, באיכות חיים באורך הליך השיקום וביכולת ההשתכרות של נפגעות ונפגעים
קטינים/ות בבגרות . כפועל יוצא, נוצרות עלויות עתק למערכת, שבטיפול נכון היו יכולות להימנע. מכאן
שטיפול נפשי יעיל וממוקד עשוי למנוע לחץ נוסף על מערכות הרווחה והבריאות הקורסות ממילא. קל
,וחומר שטיפול רפואי נכון ויעיל עשוי למנוע גם התפשטות מחלות מין, הנגמרות מהפגיעה המינית
בקרב האוכלוסיה וכן טיפול הולם בהריונות כתוצאה מאונס, על כל המשתמע מכ ך. כמו כן, יצויין כי
המצב הנוכחי של תת פריסה, תת תקצוב, חוסר בכוח אדם המוכשר באופן ייעודי לטיפול ב קטינים/ות
נפגעות ונפגעי אלימות מינית ומחסור בציוד במרכזי החירום- פוגע לא רק ב
קטינ/ה הנפגע/ת
אלא גם
בבטחון
כלל הקטינים/ות בישראל, החשוף לפגיעה חוזרת מצד עבריי
ני מין חוזרים ופדופילים.
אם כן, היעדר של גוף מוסדר האמון על טיפול ב קטינים ,נפגעות/ים, היעדר של נהלים מוסדרים ואחידים
היעדר הכשרות מתאימות מצד אחד, וחוסר נכונות להכשיר גורמים נוספים ממערכת הבריאות מצד
שני, משפיעים ישירות על איכות הטיפול הניתן ל קטינים/ות נפגעות/ים בבתי החולים וכן על טיפולי
ההמשך הנדרשים. ריבוי מקרי האלימות המינית בישראל
והשפעתם על כלל הציבור ועל נפגעות/ים
בפרט
מצד אחד והעלויות הנמוכות מצד שני, מצדיקים את נקיטת כל האמצעים לשיפור תמונת המצב
הנוכחית של הטיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מ.ינית
14
תודות
.תודותנו נתונה לכל מי שסייעו בהכנת דו"ח זה
דר' יורם בן יהודה
דר' הדס יחיעם
דר' אביטל קסטרו
שוש תורג'מן
נפגעות שהסכימו לחלוק את סיפורן וביקשו להישאר בעילום שם
אנשי צוות רפואי שביקשו להישאר בעילום שם
15
נספח
1
–
פריסה ארצית של מרכזי ההגנה
16
נספח2
–
פריסה ארצית של המרכזים האקוטיים
17
נספח3
–
סיכום נתוני מרכזי הגנה לחודשים מרץ אפריל2020
כולל
ממוצע חודשי של2019
24 -פניה ראשונה
1 -פניה שניה
2 -פניה שלישית
22 -פניה ראשונה
2 -פניה שניה
-פניה שלישית
ממוצע חודשי
2019
50
30.58
19.42
42 -פניה ראשונה
4 -פניה שניה
35 -פניה ראשונה
ממוצע חודשי
2019
80.75
49.17
31.58
33 -פניה ראשונה
8 -פניה שניה
2 -פניה שלישית
2 -פניה רביעית
33 -פניה ראשונה
15 -פניה שניה
1 -פניה שלישית
ממוצע חודשי
2019
33.83
21.08
12.75
40 -פניה ראשונה
2 -פניה שניה
1 -פניה שלישית
1 -פניה רביעית
21 -פניה ראשונה
2 -פניה שניה
ממוצע חודשי
2019
55.92
35
20.92
39 -פניה ראשונה
4 -פניה שניה
3 -פניה שלישית
4 -פניה רביעית
30 -פניה ראשונה
4 -פניה שניה
1 -פניה שלישית
1 -פניה רביעית
ממוצע חודשי
2019
39.25
22.83
16.42
53 -פניה ראשונה
1 -פניה שניה
17 -פניה ראשונה
2 -פניה שניה
ממוצע חודשי
2019
119.75
59.33
60.42
40 -פניה ראשונה
8 -פניה שניה
6 -פניה שלישית
2 -פניה רביעית
11 -פניה ראשונה
1 -פניה שניה
-פניה שלישית
ממוצע חודשי
2019
35.17
15.25
19.92
אפריל32
9
23
מרץ60
48
12
45
15
30
31
18
34
20
14
119
45
74
36
19
17
62
44
16
27
18
9
33
14
51
22
29
54
20
34
47
27
46
25
21
פנייה חוזרת בשנה
האם
הגיע
למרכז
האם
התקיימה
לגביו
התייעצות
טלפונית
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
כ מקרים"סה
74
47
49
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
18
14 עד גיל מעל גיל
14
14 עד גיל מעל גיל
14
ממוצע חודשי
2019
12.58
1.42
14.75
16.58
5.58
23.25
38.83
ממוצע חודשי
2019
9.67
1.83
21.17
12.92
10.25
37.17
58.5
ממוצע חודשי
2019
6.58
1.33
8.33
10.58
3.17
17.17
25.58
ממוצע חודשי
2019
10.42
1.83
15.33
16.25
6.67
28.58
43.92
ממוצע חודשי
2019
10.58
1.17
12
13.08
4.92
18.83
32.08
ממוצע חודשי
2019
39.92
6.5
47.33
41.83
13.08
55.58
102.92
ממוצע חודשי
2019
8.17
0.42
10.25
12
1.83
16.33
26.92
1
13
25אפריל2
1
12
2
15
20
36
45מרץ6
2
9
10
0
10
17
10
27
37
5
12
4
20
25
2
3
18
21
3
0
3
12
5
14
47
100
42
11
53
32
0
14
26
9
3
12
13
21
10
36
50
7
1
13
8
2
11
21
8
0
10
13
16
7
25
38
9
2
19
31
7
5
12
16
3
5
29
41
10
2
12
23
6
27
43
8
2
16
14
21
18
2
21
42
18
2
פגיעות מיניות
בנים
כ"סה
בנים
בנות
כ"סה
בנות
כ"סה
פגיעות
מיניות
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
19
14 עד גיל מעל גיל
14
14 עד גיל מעל גיל
14
ממוצע חודשי
2019
4
0.92
5
2.58
0.5
3.42
9.33
ממוצע חודשי
2019
6.08
1
10.58
4.58
0.92
8.67
19.25
ממוצע חודשי
2019
4
0.08
4.42
1.67
0.75
2.92
7.33
ממוצע חודשי
2019
7.08
0.5
8.25
2.75
0.42
3.58
11.83
ממוצע חודשי
2019
2
0.17
2.33
1.25
0.58
2
4.75
ממוצע חודשי
2019
8
0.83
9
6.42
0.92
7.67
16.67
ממוצע חודשי
2019
4.33
0
4.92
2.67
0.17
3.33
8.25
2
0
2
6
4
0
4אפריל
6
2
8
14
4
1מרץ6
4
2
1
3
8
4
0
1
17
2
0
4
21
11
0
4
13
9
0
9
4
2
3
5
6
9
0
10
1
0
1
9
6
2
8
5
1
0
1
6
5
0
1
4
0
4
5
1
0
5
4
0
4
9
4
0
0
4
11
7
0
7
4
2
0
2
11
8
0
9
9
16
1
21
31
6
0
2
2
1
1
2
4
0
פגיעות פיזיות
בנים
כ"סה
בנים
בנות
כ"סה
בנות
כ"סה
פגיעות
פיזיות
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
20
פגיעות
מיניות
פגיעות
פיזיות
פגיעות
מיניות
פגיעות
פיזיות
ממוצע חודשי
2019
9.58
3.67
28.25
5.5
ממוצע חודשי
2019
23.58
12.92
32.67
5.83
ממוצע חודשי
2019
4
2.08
21.17
5.17
ממוצע חודשי
2019
8.42
3.25
35.5
8.58
ממוצע חודשי
2019
9.75
1.83
20.17
2.75
ממוצע חודשי
2019
37.75
10.5
65
6.17
ממוצע חודשי
2019
7.5
0.92
19.42
7.33
4
24
2
1אפריל
8
2
37
13מרץ
20
6
17
2
11
17
14
4
12
4
9
9
12
61
3
38
7
17
2
9
22
3
25
3
9
5
12
0
13
1
25
8
21
3
9
11
7
32
4
11
21
26
10
9
4
17
33
0
פגיעות בתוך
המשפחה
פגיעות מחוץ
למשפחה
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
21
יהודי
לא יהודי
5 -מסורתי /דתי
17 -חילוני
6 -חרדי
10-מסורתי /דתי
9 -חילוני
ממוצע חודשי
2019
0
8 -מסורתי /דתי
16 -חילוני
10 -מסורתי /דתי
10 -חילוני
ממוצע חודשי
2019
11.67
4 -מסורתי /דתי
35 -חילוני
9 -מסורתי /דתי
33 -חילוני
ממוצע חודשי
2019
0
9 -מסורתי /דתי
32 -חילוני
5 -חרדי
12 -מסורתי /דתי
11 -חילוני
ממוצע חודשי
2019
4.25
ממוצע חודשי
2019
34.5
3.75
12 -מסורתי /דתי
15 -חילוני
6 -מסורתי /דתי
9 -חילוני
ממוצע חודשי
2019
17.33
ממוצע חודשי
2019
14.17
20.92
19
11אפריל
44
16מרץ
2
10
לא צוין
10
2
32
7
50
0
1
6
9
14
לא צוין
פילוח לפי מגזר
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
22
משטרה
רווחה חקירות
ילדים
עצמי
חינוך
בריאות
אחר
ממוצע חודשי
2019
13.08
13.75
0.75
5.83
6.08
1.42
2.25
ממוצע חודשי
2019
14.75
32.25
6.83
5.25
9.83
1.25
8.92
ממוצע חודשי
2019
23.25
4.42
0.58
3.5
0.08
0.83
0.58
ממוצע חודשי
2019
32.92
7.17
0.5
7.67
4.08
1
2.58
ממוצע חודשי
2019
17
8.83
0.25
6.83
3.92
0.75
0.92
ממוצע חודשי
2019
28.67
32.75
0
28.67
18.67
1.67
9.58
ממוצע חודשי
2019
13.67
8.42
6.83
3.58
0.67
1.75
0.08
5
21
0
0
0
6
0אפריל
8
10
2
1
3
2
34מרץ
18
0
10
4
1
7
5
21
11
7
3
2
1
3
2
0
0
2
21
9
0
0
25
22
1
15
21
33
10
0
2
3
1
2
18
22
0
19
4
0
0
16
1
17
5
0
4
0
0
0
17
16
1
10
3
0
7
0
0
0
37
6
0
0
6
0
1
1
36
8
25
8
4
3
3
6
25
15
10
0
6
10
1
4
פילוח לפי הגורם המפנה
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
23
24
נשואים
גרושים
פרודים
חד הורי
אחר
ממוצע חודשי
2019
22.58
6.5
0.5
0.33
1.83
ממוצע חודשי
2019
25.25
12.25
0.42
2
0.75
ממוצע חודשי
2019
21.5
5.83
1.33
1.08
0.25
ממוצע חודשי
2019
36.42
12
0.83
1.25
5.42
ממוצע חודשי
2019
25.92
5.17
0.58
0.08
0.75
ממוצע חודשי
2019
77.75
17.42
0.25
1.42
0.67
ממוצע חודשי
2019
24.25
7.92
0.83
0
1
0
29
3
0
0
3
3
אפריל
40
8
5
0
0
מרץ
23
13
1
0
1
0
14
14
13
13
1
0
0
0
75
21
0
2
0
0
11
6
0
0
0
32
10
7
0
2
4
14
7
1
1
3
31
11
24
15
6
1
3
0
26
17
3
1
4
0
22
8
3
0
0
1
20
8
מצב משפחתי של ההורים
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
25
אינטייק
ס"י עו"ע
חקירות
נוער
חקירות
ילדים
בירור
ראשוני
ס"י עו"ע
ן"לח
עדויות
שנגבו
ממקורבים
לקטין
הפנייה
להמשך
טיפול
חקירה
מיוחדת
בדיקה
רפואית
מסדר
תמונות
התייעצות
עם גורמי
קהילה
התערבות
משטרתית
אחרת
ממוצע חודשי
2019
25.58
4.67
9.42
11.42
4.5
0
0.58
0.83
0.17
0
0.25
ממוצע חודשי
2019
45.58
13.92
17.67
11.58
14.08
77.92
2.17
1.75
0
49.83
0.33
ממוצע חודשי
2019
16.75
2.58
16
0.17
10.42
15.17
1.33
2.17
0.08
3.67
2.67
ממוצע חודשי
2019
29.33
5.25
21.75
1.42
8.83
10.83
2.5
1
0
18.92
0.08
ממוצע חודשי
2019
17.75
1.83
11.58
3.25
6.33
12.33
0.5
0.33
0
16.83
0
ממוצע חודשי
2019
33.58
6.08
31.42
18.25
4.17
21
0.33
1
1.25
39.58
0.17
ממוצע חודשי
2019
18.42
1.5
10
0
1.08
3.08
0
0.75
0
17.58
1.42
2
0
1
7
0
0
1
0
1
0
8אפריל
0
3
0
5
0
41
12
15
3
14
3מרץ
0
0
0
5
0
9
2
10
3
3
5
22
2
9
48
0
0
2
30
0
28
5
0
7
0
12
1
2
12
1
1
13
5
1
0
16
0
4
25
16
3
2
1
27
0
0
0
0
0
17
2
12
1
2
0
1
2
0
9
1
27
3
23
8
19
6
9
0
1
0
19
0
16
0
12
3
4
21
1
2
0
17
0
29
3
16
8
6
19
0
7
34
2
0
19
3
0
39
0
1
0
42
0
1
17
0
7
27
0
14
2
2
0
47
0
38
14
21
9
6
74
12
5
2
10
0
1
0
7
1
21
4
פעולות מרכז ההגנה
אשקלון
באר שבע
חיפה
נתניה
צפת
ירושלים
נצרת
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
מרץ
אפריל
26
נספח4
–
מצגת הטיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית
27
28
29
30
31