הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
הסיוע הביטחוני: דוח מבקר המדינה 70ג - היערכות משהב"ט וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארה"ב בנושא הסיוע הביטחוני
משרד האוצר: "צמצום כספי ההמרות בסיוע הביטחוני מארה"ב, לא יפגע בתעשייה בישראל"
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח:
"אם לא יתעוררו בממשלה, אלפי עובדים בפריפריה יאבדו את עבודתם, ידע ביטחוני חיוני יאבד ובעת חירום נמצא את עצמנו ללא אספקה חיונית"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, קיימה היום [שלישי] ישיבה בעקבות דו"ח המבקר האחרון על מערכת הביטחון שבו נכתב בפרק מיוחד ביקורת על היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית. עפ"י הדו"ח, צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים העומדים לרשות מעהב"ט בעיקר משנת 2025, ומשרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של קיטון זה על העצמאות הייצורית בארץ ועל התעצמות צה"ל ומידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ארבע שנים חלפו מאז חתימת הסכם הסיוע עם ארה"ב, ומעט מאוד השתנה. משרדי הביטחון והאוצר לא מקיימים דיון של ממש על ההשלכות של קיצוץ של מיליארדים בתקציב הרכש השקלי, ובזמן הזה חברות קטנות ובינוניות כבר מרגישות את ההשפעה. אם לא יתעוררו בממשלה, אלפי עובדים בפריפריה יאבדו את עבודתם, ידע ביטחוני חיוני יאבד ובעת חירום נמצא את עצמנו ללא אספקה חיונית.
אני מתכוון להגיש בקרוב חוק שיחייב רכש בטחוני מתעשיות קטנות ובינוניות. בינתיים הממשלה חייבת להתעשת ולעבוד יחד עם התעשיינים כדי להתכונן. כשיגיע היום והקיצוץ ייכנס לתוקף, כבר יהיה מאוחר מכדי להציל מקומות עבודה ולמנוע פגיעה בביטחון".
תא"ל במיל', יוסי ביינוהרן, מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, הציג את הרקע לדו"ח שהחל להיבדק לפני שנתיים: "בספטמבר 2016 חתמו נציגי ממשלות ישראל וארצות הברית על מזכר הבנות בעניין סיוע ביטחוני בדולרים לישראל ותוכניות הגנה משותפות מפני טילים לשנים 2019 - 2028. חלק מכספי הסיוע מומר לשקלים ומשמש לרכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. על פי מזכר ההבנות, כספי ההמרות יצומצמו בהדרגה, בעיקר משנת 2025, עד לביטולם בשנת 2028".
הדו"ח מלמד כי למרות שתוך כמה שנים יאלצו לצמצם את הרכישות מהתעשייה הישראלית ע"פ מזכר ההבנות, יש היעדר בחינה של ההשלכות האפשריות של הנושא, לרבות על התעצמות צה"ל ועל היערכות מעהב"ט למצבי חירום. "משהב"ט לא בחן את הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה עקב השלכות אלה, ובשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש האמור".
עוד עולה כי המשרד אף טרם קבע את מוקדי המו"פ והייצור שיש לשמר בתעשיות הביטחוניות בישראל שנדרש לשמר את העצמאות הייצורית ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של צה"ל, ולא קבע את התקציב הדרוש לכך.
ביינוהרן ציין כי "התוצאה של הקיטון תגרום להשפעה גדולה ומשמעותית על התעשיות הקטנות וזה משהו שצריך להדאיג גם ברמה הלאומית".
הכלכלן הראשי במשרד הביטחון, זאב זילבר אמר בוועדה כי מכיוון ויש הסטה לרכש בשקלים, זה יכול להשפיע על התעשייה וממילא גם על התפיסה הביטחונית של ישראל, "עשינו בנושא עבודת ניתוח איפה התעשייה הביטחונית פוגשת את הנושא. מעל 90% מהרכש הביטחוני הולך לשלוש תעשיות גדולות והם בשרשור מספקות עבודה לעוד אחרים. מנכל משרד הביטחון הדגיש שזה אירוע שהסיכון שלו לא רק על מערכת הביטחון אלא גם ברמה מדינתית כי הוא פוגש הרבה תעשיות, והמצב הקורונה מדגיש את חשיבות התעשייה אפילו לא בהקשר למוצרים ביטחוניים באופן ישיר. נושא ההיערכות למימוש הסכם הסיוע נכנס באופן משמעותי במטרות וביעדים של היחידות השונות. ישנן תכניות רכש רב שנתיות המהוות עוגן תכנוני תקציבי ועסקי מול התעשיות וגם הן נמצאות בחוסר ודאות כמו שמשרד הביטחון נמצא באשר ליתרות השיקליות".
ספיר איפרגן, מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מסרה בדיון כי צוות שהוקם בכדי לבחון את השפעת מזכר ההבנות על התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות, העלה כי לא צפויה השפעה מקרו כלכלית על המשק.
ע"פ נתונים שהוצגו בטבלה בוועדה, אמרה איפרגן כי ביטול ההמרות לא צפוי להוביל לפגיעה משקית וכי ההשפעה על המשק – מזערית. לדבריה, החברות הגדולות אינן צפויות להיפגע בשל יכולתן לעמוד בתנאים הנדרשים מרכש בדולר סיוע, ולא צפוי "שוק" בשוק העבודה עקב ציפיות התעשיות בשל המתווה הידוע עשור מראש, אלא תהליך של "החלקה" - לכל היותר עובד שפרש מחמת זקנה לא יוחלף בעובד חדש.
במצגת נכתב כי, "התרחיש החמור שתואר על ידי משרד הביטחון נשען על הנחה מרכזית שגויה – התרחיש המתואר הוא תרחיש בו התקציב השקלי של משרד הביטחון בשנת 2028 יקטן במיליארדי שקלים ביחס לתקציב השקלי בשנת 2018. לצורך הדגמה, על פי ניתוח משרד הביטחון, תקציב משרד הביטחון ברוטו המאושר (מנוכה עודפים וללא כספי ה-FMF ובתוכם ההמרות) שעמד בשנת 2018 על כ-60 מיליארד שקלים, יהיה עשור לאחר מכן נמוך יותר בכ-6 מיליארד שקלים, כך שהוא יעמוד על 54 מיליארד שקלים בשנת 2028. נתוני תקציב הביטחון בכלל ובעשור האחרון בפרט מראים שתרחיש זה אינו מציאותי; לשם הדגמה, בין שנת 2010 לשנת 2019 היה גידול נומינלי של 40% בתקציב משרד הביטחון בניכוי כספי ה-FMF, אשר מהווה גידול ריאלי שנתי ממוצע של 2.8%.
ההנחה שנקט משרד הביטחון שכל שקל שפוחת בהמרות משורשר כולו לתעשייה הביטחונית שגויה אף היא, שהרי גמישות הרכש מהתעשיות הביטחוניות אינה יחידתית. גידול של מיליארד ש"ח בתקציב הביטחון לא מגדילה את הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות הישראליות בסכום דומה ולהיפך – קיצוץ רוחבי של 100 מיליון ש"ח לא מקטין את הרכש מהתעשיות הביטחוניות בסכום זהה.
הצרכים לרכש דולרי גבוהים גם היום מסך המקורות הדולריים שעומדים לרשות משרד הביטחון. על כן ההנחה שרכש יוסט במלואו לדולרים על חשבון הרכש השיקלי בעייתי אף היא, שכן היא מניחה שהיקף הרכש בכללותו, דולרי ושיקלי, יישאר ללא שינוי בשנת 2028 ביחס לשנת 2019".
-מצ"ב המצגת-
איתן מנדל, מנהל חטיבת תעשיות בהתאחדות התעשיינים אמר בוועדה כי התעשיות הביטחוניות, היה להם צבר הזמנות בתחילת הדרך וכיום הצבר קטן משמעותית ומדברים על כ-20 אחוז פיטורים, "מדובר ב-60 אלף עובדים שרובם נמצאים בפריפריה. אנחנו לא קולטים עובדים ולא משקיעים בתשתיות ייצור. אם העוגן של משרד הביטחון לא יהיה אצלנו, נתקשה לספק ביקושים לסקטור האזרחי.
מאמינים שיש פתרון בהסרת חסימה על חברות ישראליות בארצות הברית. כיום, המשלחת הישראלית רוכשת בארה"ב מוצרים אמריקאים שיש בהם תכולה ישראלית ובזה מתבצע חלוקה שהתכולה הישראלית נעשית בשקליים – אנחנו צריכים להוביל לכך שבכל מור שכזה גם התכולה הישראלית תשולם בדולרים וככה החלק השקלי ייוותר לתעשייה הישראלית נטו.
ראש ממשלת הודו עדכן שכל המכרזים עד 25 מיליון דולר ייסגרו אך ורק ליצרנים מקומיים – אנחנו מבקשים שמממשלת ישראל תעשה את אותו מעשה שקיים בעוד מקומות בעולם. זהו צו השעה. משרד הביטחון מוגבל בתקציב השקלי להזמין רכש מכאן וחייב להיפתח הסכר הזה.
מנהלי חברות בתעשייה הביטחונית אמרו בדיון כי דו"ח המבקר חוזה את הבעיה שהם כבר זה עתה חווים, כאשר חלק ניכר מרכש הסיוע צריך להיות בדולרים, ומה שנותר להם בשקליים – לא יכול לבוא אצלם לידי מימוש.
עמיר ניר, יו"ר פורום יצרני המרכבה והרק"ם וסמנכ"ל אלביט, אמר בדיון כי התעשיות הביטחוניות נמצאו באי ודאות, "המספרים של המפעלים שנסגרים הלכים וגדלים בתעשיות הקטנות. מספר גדול של חברות אף שוקלת את צעדים אלו בימים כאלו. וזה דווקא בפריפריה ושם יש לכך משמעות נוספת. אין לחברות האלו רוח נשימה כלכלית כדי להשקיע בעתיד והם באי ודאות. החברות הקטנות והבינוניות לא יודעות לממש הזמנות מכספי סיוע משום שמדובר בניירת סבוכה, משכי זמן ארוכים ותנאים מורכבים שאין לתעשיות האלו את היכולת להתמודד בזה".
עמית טסלר, בעלי מג"ם בטיחות: 5"הדו"ח מדבר שהשפעות שליליות של מזכר ההבנות על התעשייה יבוא בעוד כמה שנים – הוא כבר כאן היום. התקנות האמריקאיות מייצרות מצב בו אנחנו לא יכולים להבטיח את התעשייה. המפעל שלנו עובד בכל מצב ובכל שעה, גם כשהצפון היה מטווח. את מיכלי הדלק שלנו חייבים וככה זה בשגרה ובחירום. צריכים להיות נכונים בכל מצב. אבל בסוף אנו חברה עסקית ויש גבול למה שיכולים לספוג. מערכת הביטחון בדקה והחליטה שאנחנו חיוניים אבל בפועל לא יצא לי כלום עם זה. חלק גדול מהעובדים שלי בחל"ת ומי שלא כבר רואה שאני הולך ודועך בימים אלו. אם משרד הביטחון לא יממש את התכניות כפי שהיו אמורות להיות – זה לא יתממש ולא יקרה. הדבר הכי חשבו להבין זה את השרשרת של האירוע הזה - לא של 200 תעשיות המרכבה או 600 תעשיות ביטחוניות אחרות אלא מעגל של מאות אלפי אנשים שפשוט ילכו הביתה התעשיות ולא יוכלו לשרוד".
טל דקל מנכ"ל חברת תגל – תעשיות צבאיות: "קו הייצור לא יוכל לשרוד - התחלנו את השנה עם 90 עובדים במהלך הקורונה הצטמצמנו ל-76 וחודש הבא נרד ל-72 עובדים. כרגע יש לנו עוד חודשיים שלושה הזמנות ממשרד הביטחון- שאריות של הזמנות קדומות, ומנגד החלק האזרחי יורד באופן משמעותי כעת. זה מאלץ אותנו לעשות פעולות דרסטיות. ללא עזרה ממנהל הרכש להזמנות עתידיות, ספק אם נוכל לסיים את השנה הזו".
זיוה אייגר מנהלת הרשפ"ת במשרד הכלכלה אמרה בדיון: "מדובר בקטר טכנולוגי של התעשייה במדינת ישראל ויש צורך לבחון את העצמאות והרציפות של ייצור בטחוני בישראל וכמובן הפעילות הכלכלית של יצוא תעשייה ביטחונית. המכה היא מכל הכיוונים. אני שומעת על מפעלים שנסגרים אצלנו כדי לפתוח קווי ייצור בארה"ב וזו מציאות הזויה. אנו הולכים להדק את שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון כדי לנסות להיכנס בשלב כמה שיותר מוקדם כדי לחשוף לתעשיות האמריקאיות מה הן יכולות לממש בישראל. מנסים לעשות את אותם החיבורים לתעשיות קטנות ובינוניות, אבל צריך להיות עוד מהלכים במקביל ואפשר לחייב במכרזים כאלה תנאים שונים לשפר את העמדה של התעשיות הקטנות".