הודעה לעיתונות

DOCX 8,073 תווים המסמך המקורי ↗
דוברות הכנסת (ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב) *ועדת המשנה לטיפול בהלומי קרב פתחה את דיוניה* *ח"כ אופיר סופר: "מה שמחזיק את צה"ל זו רוח הלחימה. לוחמים צריכים לדעת שנעשה הכול להעניק להם את מה שהם ראויים לו"* *ועדת המשנה לעניין הטיפול והסיוע לנפגעי הלם קרב, שקמה לראשונה בכדי לשפר את המענים להלומי קרב ובני משפחותיהם, פתחה הבוקר את דיוניה. בראשית הדיון הציג יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר סופר את תכנית העבודה לפעילות הוועדה שתתמקד בשלושה תחומים עיקריים : קיצור ושיפור הליך ההכרה בנפגעי פוסט טראומה, הטיפול במשפחות הנפגעים ושיקום תעסוקתי. *ח"כ סופר* אמר: "אני מגיע לזה מתוך חווית אישית. באירוע מנהרת הכותל בשנת 1996 ראיתי את המערכת הפיקודית קורסת. היו לי פצועים ונפגעים וזה ליווה אותי שנים רבות בתוך מפקד בצה"ל ומשפיע עד היום על תפקודי. צה"ל ומדינת ישראל לא מפקירים את פצועיהם. לא במהלך הקרב ולא אחריו. מה שמחזיק את צה"ל זו רוח הלחימה. לוחמים צריכים לדעת שאנחנו נעשה הכול להעניק להם את מה שהם ראויים לו. לכן אני מבקש ליצור עכשיו היפוך תודעה בכל הקשור לנפגעי הפוסט טראומה. צריך להרים את הראש ולומר- שגינו. מהיום נשנה גישה ונדרוש תקציב. להחזיק מטוסים וציוד עולה כסף וגם להחזיק בני האדם". *ח"כ קטי שטרית* אמרה: "אני מגיעה לכאן מתוך כעס, כי אם המערכת לא מכירה בילד שהיה חסון ואיתן ועכשיו רגליו וידיו רועדות והוא לא מסוגל להוציא משפט- משהו לא בסדר עם המערכת. הנושא הזה חשוב ברמה הערכית והמוסרית. אם לא ניקח עליהם אחריות אנחנו פושעים. זה לא ילד אחד שנפגע זה משפחה ועולם שלם וזה חייב להיות מטופל". *אבי אבוטבול, אב ללוחם עם פוסט טראומה*: "לבן שלי היה פרופיל 97, היה חייל מצטיין, צלף. הוא נפגע בהתקלות שבוע לפני השחרור ומאז כל חיינו נעלמו. הוא כבר 10 שנים לא יוצא מהחדר, לא עובד, לא לומד. כשהוא יצא מוועדה של משרד השיקום הוא אמר לי - 'אבא, אני מצטער שהתגייסתי ליחידה קרבית, הפכתי לאויב המדינה'. שלחתי את ילדיי ליחידות קרביות, הם היו מוכנים להקריב את חייהם למען המדינה ואני חשבתי שיש בינינו הסכם שאם קורה להם משהו המדינה תעמוד מאחוריהם. המדינה הפרה את החוזה הזה. אני אישית כבר ראיתי הורים שעומדים בבקו"ם ומנסים לשכנע הורים שלא ישלחו את ילדיהם לקרבי כי אין להם גב. זה אגף השיקום". *אורן אמסלם, עמותת בית חם*: "אני לוחם בצה"ל, עטור צל"ש והלום קרב. הייתי קרוב 10 סנטימטרים מלמות. מה אני אספר לילדים שלי? שהמדינה העבירה אותי שבעה מדורי גיהינום עד שקיבלתי הכרה? איך אבא שעובר מה שאני עברתי באגף השיקום ישלח את הילדים שלו לצבא? צריך לשים את הדברים בראשית סדר העדיפויות, אחרת לא יהיו אנשים שיתגייסו לצה"ל. מעבר לבעיה המוסרית זו בעיה ביטחונית". *בשמת סלע, 'פורום הילדים של הלומי הקרב'*: "אנחנו הילדים להורים שהפציעה השקופה שלהם הודחקה והפכה לבושה. גדלנו עם אבות מפורקים בלי להכיר את המונח פוסט טראומה. אף אחד לא הסביר או טיפל בנו. כעת, תם עידן הבושה ואנחנו רוצים לבקש שהמדינה ששלחה את האבות שלנו להילחם תהיה המגדלור שיאיר את הבית שלנו ואת מדינת ישראל. ההכרה היא צעד ראשון כדי לשדר למשפחות שיש להן גב ומענה, לנו הילדים, לאמהות שלנו שהתמודדו שנים עם אלימות במשפחה, גירושים קשים ועוד תופעות רבות וקשות שאנחנו שומעים עליהם בפורום. אנחנו מחזקים את ידי הוועדה לעשות את השינוי הנדרש כדי לתקן אלפי בתים בישראל". *ד"ר דן שגב מאגף השיקום*: "מבלי לגרוע מהדברים הקשים שנאמרו, חסר כאן הצד השני של הדברים. נעשים דברים טובים ומשמעותיים ע"י אנשים טובים באגף שיקום והראיה לכך היא שאנשים משתקמים ומשתלבים בחברה. האגף בשנים האחרונות עם פניו לנושא של התמודדות עם פוסט טראומה, נעשו פיילוטים ופרויקטים כי אנחנו שותפים לדילמה הגדולה לאיך מפענחים את השאלה הזאת". *ד"ר דניאל ברום, יו"ר המרכז הישראלי לטיפול בפסיכו טראומה*: "יש היעדר נגישות של הטיפולים לאלה שצריכים אותם וגם הטיפולים המוכרים לא מאוד יעילים- שני שליש מהאנשים שנכנסים לטיפול מוגדרים בסופו עדיין כפוסט טראומטיים. בכל העולם לא יודעים עדיין לטפל באנשים שצריכים טיפול ושיקום ממושך. זה לא אומר שצריכים לוותר אלא להתאמץ יותר. הכרה מתחילה לא רק בחיילים פוסט טראומטיים אלא בחיילים שעברו לחימה וצריכים לצאת משם ולחזור ל'חיים רגילים'. זה לא קורה בלי התערבות". *לסיכום הדיון פנה ח"כ סופר לאגף השיקום* ואמר: "אנחנו ערב ראש חודש אלול ובנימה יהודית, אני מצפה לתהליך של תשובה מאגף השיקום, לשתף פעולה עם הוועדה ועם הגורמים השונים שרוצים לקדם את הסוגיה. כשרוצים לטפל במשהו יודעים לתת בדיוק את המידע והנתונים וכשרוצים למסמס אותה, פתאום לא יודעים. זה יהיה המבחן שלכם לשותפות ויציאה לדרך חדשה". לפרטים נוספים: מור אברג'יל, דוברת הוועדה 050-7665087 משפחה היא הראשונה להיפגע והם גם הראשונים לזהות. חייבים לתת לכך מערכת תומכת כמו שצריך הקורונה לימדה אותנו שאפשר לשלם למישהו כדי שיעסיק מישהו בחצי משרה. אני מאמין שאם נכניס אנשים למעגל התעבוקתי שהיו בו לפני שנפגעו, גם אם בחצי משרה ונעודד עסקים להחזיק ולסייע להם נראה תהליך שיקומי מהיר יותר. אחד הדברים שעלו מה עושה ללוחם ששומע את השפה הערבית כשהוא מגיע ךשיקום. @@@ אבנר גולן- התרשמנו שהנושא בוער בעצמותיך. ככל שנדרש בנושא הזה .. מקווה שהוועדה תקצור פירות יותר מעבר כי עד כה שום דבר לא מומש. יו"ר הארגון עידן קליימן ערך סקר טרם כניסתו לתפקיד. 2000 נכים מחתכי אוכלוסייה שונים. 75% מהנכים דיברו על יחס מזלזל מצס אגף השיקום- אי קבלת טיפול, אי קיום פגישות עם רופאים ועובדים. מאוד מקווה שכל הנושא הזה יובא ויקבל משמעות בדיוני הוועדה 10:24 - אבא של נפגע פוסט טראומה: אבי אבי.. הייתי קצין בגולני, נפצעתי 3 פעמים. בני משותק ברגליו נכה צהל. בן נוסף שלי נפצע בהתקלות. אני הלום קרב ומסע העינויים שאני עובר עם אגף השיקום מוביל אותי למסקנה שמישהו שם למעלה התבלבל באופן ש 10:36 - יום בהיר אחד אומרת בהחורה מאדף השיקום עבודה בחברת החשמל 3 פעמים בשבוע במשך שעתיים ויטפל בהסעות לעובדי החברה. אחרי שהגיע לראיון, בחינות פסיכוטכניות ומשם נשלח לרופא תעסוקתי שקבע שהוא לא יכול לנהוג כי מקבל קנאביס. 10:31- השיקום של הבן שלי לא נגמר.... הבן שלי לא יוצא מהית, לא מתקלח... (לא צריך- בתי הייתה המזכירה של בני גנץ. אחרי השחרור הייתה בשבכ. כשבני נפגע היא מטפלת בבני כבר שנים..) 10:32- הבן שלי עושה פיפי במיטה בגיל 30.. 10:35 – 10:31- השיקום של הבן שלי לא נגמר.. לבן שלי היה פרופיל 97, היה חייל מצטיין, צלף ונפגע בהתקלות שבוע לפני השחרוו. מאז כל חיינו נעלמו .. הבן שלי לא יוצא מהית, לא מתקלח... (לחתוך אחרי) 10:35 – הבן שלי יצא מהוועדה ואמר לי אני מצטער שהתגייסתי ליחידה קרבית, הפכתי לאויב המדינה. שלחו לי עו"ד לוועדה.. 10:36 - אני ראיתי הורים שעומדים בבקו"ם ומנסים לשכנע הורים שלא ישלחו את ילדיהם לקרבי כי אין להם גב, זה אגף השיקום איל בן ראובן- @@ המלצות שהן בגדר מהפכה נדרשת .. ואת המהפכה הזאת צריך לעשות. אין מדינת ישראל צריכה להיות מובילה בתחום הזה כי זה הולך ומתגבר. אשמח מאוד לעמוד לרשות הוועדה ומקווה להציג בה את עבדותי המלאה. יש באגף השיקום אנשים מצוינים שיודעים וצריכים לעשות את העבודה, אבל צריך לשנות שם דברים מהיסוד כדי שנחזור ונגיע למקום שבו אנחנו חייבים להיות. *ח"כ קטי שטרית*: "אני מגיעה לכאן מתוך כעס, כי אם המערכת לא מכירה בילד שהיה חסון ואיתן ועכשיו רגליו וידיו רועדות והוא לא מסוגל להוציא משפט- משהו לא בסדר עם המערכת. הנושא הזה חשוב ברמה הערכית והמוסרית. אם לא ניקח עליהם אחריות אנחנו פושעים. זה לא ילד אחד שנפגע זה משפחה ועולם שלם וזה חייב להיות מטופל". 10:49- אמא של הלום קרב- אני פוחדת מהבן שלי. כשהוא בהתקף זעם .. ההורים עוברים את זה. אני פוחדת מהשיחת טלפון לשלו. אתם לא יכולים לתאר לעצמכם מה המשפחות של הילדים האלה עוברות. הבן שלי לא יוצא מהחר 10 שנים ושואלים אותי למה אני באה ולא הוא, הוא לא יואצ מהחדר ולא עושה כלוםץ נעשתה עבודה שנקראת יוראי- אופיר כץ- צריכים לעשות עוד צעד, ח"כ התכנית מקיפה, ראויה ונכונה ונוגעת בצרכים ששמענו כאן. אנחנו כאן כדי לסייע בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי ולעשות שימוש בכבלים שיש לנו כאן בוועדה כדי להצץי את הסוגיות ולהביא חלידי ביטוי מבחינה פרקטית. צריך לעשות עבור אותם לוחמים הרבה יותר ממה שנעשה היום. דניאל ברום- אני שמח להיות פה.. 11:03- אורן- בית חם לכל חייל אמסלם- נאמרו פה דברים על כמה .. 11:06- הדברים צריכים להיות על סדר היום בממשלה ואנשים יבינו שהבעיה היא בעיה בטחונית. אני לא אשלח את ילדיי לצבא אחרי שעברתי מה שעברתי מול אגף השיקום. 11:06 – איך אבהא כזה ישלח את הילדים שלו לצבא? מי יהיה הדור הבא? נתנו הכל בשביל המדינה הזאת ואנחנו עוברים 7 מדורי גיהנום אחרי הפציעה. מעבר לבעיה המוסרית, יש פה בעיה ביטחונית. 10:07 – אני עטור צל"ש, הייתי 10 ס"מ מלמות ... .... בסמת- @@ - אנחנו צריכים להגיע לקרקע ולהתחיל לעבוד. אף אחד לא אמר משהו שלא נאמר עדיין. יש פה צעדים שצריכים לנקוט מיידית- טיפולים פסיכולוגיים עד ההכרה, צהרונים.. אנחנו יודעים ומכירים את הסיפורים, הגיע הזמן לעבודה. יהודה- יש שיטה מכוננת מצד אגף השיקום להתיש את הפצועים האלה. אני לא נגד אגף השיקום, אלא בעד שינוי יהודה- הדיסקט מהיסוד יוני ברייל- באגף השיקום זכיתי להשפלות וזלזול. כולנו רוצים רון עידן- ממ"מ- אבנר גולן אגרון נכי צה"ל- זה חתך מאוד קטן במגוון בעיו