חומר רקע

24-023-דמ בני משפחה המטפלים בזקנים ובאנשים עם מוגבלות 'בראשית מלחמת 'חרבות ברזל אמיר תמיר אילי-עדי הרקוביץ אידלמן ליטל ברלב שירלי רזניצקי-רותם נגר מאיירס ג׳וינט ברוקדייל 1 9 7 4 - 2 0 2 4 50 ברוקדייל והארגון הישראלי-ג'וינט-המחקר נעשה ביוזמת מכון מאיירס ") ומומן בסיוע קרן "עץ ירוקCareGivers Israel( לבני משפחה מטפלים ג’וינט ברוקדייל מכון מאיירס 9103702 ירושלים3886 ת”ד 02-6557400 :טלפון [email protected] | brookdale.jdc.org.il 2024 ירושלים | כסלו תשפ"ה | דצמבר נון-עריכת לשון: רונית כהן בן תרגום לאנגלית (תקציר): דוד סימר עיצוב גרפי: אפרת ספיקר עורכת ראשית: רויטל אביב מתוק i דברי תודה תודות חמות שלוחות לבני המשפחה המטפלים שניאותו להקצות מזמנם היקר להשתתפות באיסוף הנתונים במחקר במסגרת קבוצת המיקוד, הריאיון והסקר. התובנות החשובות שהם העלו אפשרו קבלת תמונה מקיפה על האתגרים והצרכים של בני המשפחה המטפלים וכן של הזקנים ושל האנשים עם מוגבלות שבהם הם מטפלים, בחודשים הראשונים של מלחמת 'חרבות על שיתוף הפעולה הפורהCaregivers Israel ברזל' כמו גם בשגרה. תודה שלוחה גם לגב' רחל לדאני ולד"ר אמיר טל מארגון .בהגדרת מטרות ומערך המחקר ובדיוק ההמלצות ii תקציר רקע אינם אנשי מקצוע בתחום הבריאות והטיפול אך הם תומכים באדם אחר, לרוב בקרובי)caregivers( מטפלים לא פורמליים משפחתם עקב מוגבלות או זיקנה ולרוב ללא תגמול כספי או שכר. בישראל, נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית מיליון אנשים דיווחו שהם בני משפחה מטפלים. מחקרים מורים על קשר בין1.2- מצביעים על כך שכ2019 לסטטיסטיקה משנת טיפול באדם אחר ובין מצבם של בני משפחה מטפלים בתחומים שונים ובהם הבריאות הפיזית של המטפל, בריאותו הנפשית ומצבו התעסוקתי והכלכלי. תחושות העומס והאתגרים שעימם מתמודדים בני משפחה מטפלים מועצמים בעיתות חירום עקב .צמצום בהספקה של שירותים פורמליים ובתמיכה של בני משפחה ועלייה בצרכים של אנשים הזקוקים לטיפול ובני משפחתם ) יזמו מחקר שבחן את הצרכים שלCareGivers Israel( ברוקדייל והארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים-ג'וינט-מכון מאיירס ’בני משפחה המטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות ואת המענים שנדרשו להם בחודשים הראשונים של מלחמת ‘חרבות ברזל .ויידרשו להם במצבי חירום בעתיד, זאת לצורך לקבלת החלטות ופיתוח מענים מיטביים ייעודיים מטרת המחקר 1 . ,המטפל ובין הטיפול בבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים במגוון היבטים בן המשפחה לבחון את הקשר בין מצבו של וקבלת שירותים במצב חירום. זאת באמצעות בחינת נושאים אלו בקרב ובהם המצב הרגשי, מצב הבריאות, המצב הכלכלי .בני משפחה מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים 2 . בחודשי המלחמה ,לבחון את מצבן של שתי קבוצות של בני משפחה מטפלים: מטפלים בזקן ומטפלים באדם עם מוגבלות .במגוון היבטים הראשונים 3 . ולצפות את אלו שיעלו בחודשי המלחמה הראשונים לזהות את הצרכים של בני משפחה המטפלים בזקן ובאדם עם מוגבלות .בעיתות חירום בעתיד ולהציע מענים מתאימים רכיבי המחקר 1 . ובה שישה בני משפחה מטפלים. הריאיון וקבוצת המיקוד רכיב איכותני: ריאיון עומק עם בן משפחה מטפל וקבוצת מיקוד נועדו ללמוד על צורכיהם של בני המשפחה המטפלים ועל המענים שעמדו לרשותם בחודשי המלחמה הראשונים וכן לסייע .בפיתוח סקר המחקר 2 . בני מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים באדם אחר שנועד ללמוד על מצבם של בני משפחה רכיב כמותי: סקר פאנל בקרב המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים לעומת מצבם של מי שאינם מטפלים, בהתייחס לשני סוגי המטפלים המשפחה אנשים שאינם604- בני משפחה מטפלים, ו620 : משיבים1,224 לסקר השיבו .)(מטפלים בזקן ומטפלים באדם עם מוגבלות .)מטפלים באדם אחר (קבוצת ההשוואה iii ממצאים עיקריים המטפלים הורע מאז פרוץ המלחמה יותר ממצבם של מי מן המחקר עלה כי מצבם הכלכלי, החברתי והבריאותי הפיזי של כלל המטופלים שבהם שאינם מטפלים וכי הם דיווחו יותר ממי שאינם מטפלים על דאגות שהפריעו להם לישון. תחומי החיים של .חלה ההרעה הרבה ביותר הם המצב הרגשי/נפשי, היכולת להתנייד בתוך הבית ומחוצה לו, המצב החברתי והבריאות הפיזית במידה הרבה ביותר בחודשי הצורך שהתגבר רפואיים לבן המשפחה הוא-עוד עלה מן המחקר כי תיאום טיפולים רפואיים ופרה נעזרו אף לא בשירות אחד המיועד לא המלחמה הראשונים וכי מרבית המטפלים, בעיקר המטפלים בזקן, ציינו כי בתקופה זו הם לבני משפחה מטפלים. מי שדיווחו כי הם כן נעזרו באחד או יותר מן השירותים המיועדים לבני משפחה מטפלים ציינו בעיקר חסר להם אתרים מקוונים לייעוץ ומידע. בעיקר ציינו זאת המטפלים באדם עם מוגבלות. כמחצית מן המטפלים דיווחו כי היה הוא הדבר העיקרי שהמטפלים ציינו שיכול להקל עליהם או על המטופל בתקופה זו .מידע כלשהו בחודשי המלחמה הראשונים תמיכה רגשית עבורם או עבור בן המשפחה, פעילות פנאי ותמיכה כלכלית לצורך הטיפול. ממצאי המחקר אף העידו על קשר בין מאפייניהם האישיים של בני המשפחה המטפלים: מין, קבוצת אוכלוסייה, גיל, מצב תפקודי, מצב כלכלי, סוג המטפל (עיקרי או .לא עיקרי) וותק הטיפול, ובין היבטי טיפול שונים המלצות 1 . שירותים פסיכולוגיים ורגשיים ייעודיים למטפלים, הן קבוצתיים הן אישיים, שיסייעו לבני המשפחה המטפלים מומלץ לפתח עוד לפתח כלים וחוסן להתמודדות עם נטל הטיפול, עם המורכבות ועם העומס, בשגרה ובעיקר בעיתות חירום. מוצע כי שירותים .אלו יותאמו לרקע המגוון של המטפלים 2 . תוכניות לליווי ולהקניית כלים ואסטרטגיות לבניית סדר יום גם בזמנים כאוטיים ומשתנים, כמו מומלץ לפתח ולהרחיב הקפדה על זמני ארוחות, זמן לפנאי ולמנוחה או תיווך השגרה החדשה. זאת בסדנאות הדרכה קבוצתיות ייעודיות, סרטונים .)או סמינרים מקוונים (וובינרים 3 . יותאמו לצרכים של בני מוקדי מידע ממשלתיים ואזרחיים הפועלים כיום בתחומי שירותי הרווחה, הבריאות ומיצוי הזכויות מוצע כי .אל המטפלים יזומה פנייה המשפחה המטפלים ויפותחו בהם מערכים למתן סיוע בעיתות חירום. מומלץ כי המוקדים הללו יפנו 4 . מומלץ לפתח תוכניות הדרכה עבור בני משפחה מטפלים, הן קבוצתיות הן אישיות, כמו גם סרטונים לתיווך נושא הכניסה למרחב המוגן. בצד זאת מוצע לקדם בדחיפות מדיניות הנגשה של מרחבים מוגנים בבתיהם או בסביבתם של זקנים ושל .אנשים עם מוגבלות 5 . מוצע להיערך מבעוד מועד להפעלה מהירה ורציפה של מסגרות שירותים חיוניות לאנשים עם מוגבלות ולזקנים בעיתות .ולהמשך של העסקה רציפה ככל האפשר של מטפלים סיעודיים, עובדים סוציאליים ואנשי רפואה חירום 6 . מנגנוני הסיוע והתמיכה בבני משפחה מטפלים במקום העבודה ולהעלות את מודעות המעסיקים למצב מומלץ לפתח את .ייחודי זה ולזכויות בעבודה של בני משפחה מטפלים 7 . נוכח מספרם הגבוה של בני המשפחה המטפלים כיום, ועקב הגידול הניכר הצפוי במספר האנשים שיידרשו לטפל בבני בכמה צעדים מערכתיים הכוללים זיהוי ורישום בני משפחה מטפלים, הנגשת מענים משפחה בשנים הבאות, מומלץ להתמקד .קיימים, קידום הכרה פורמלית וקביעת זכויות ייעודיות תוכן עניינים מבוא .1 1 רקע1.1 1 השפעת הטיפול על מצבם של בני המשפחה המטפלים1.2 2 טיפול לא פורמלי בעיתות חירום1.3 3 . מטרות2 5 . שיטה3 6 אוכלוסייה3.1 6 מערך המחקר3.2 6 ניתוח הנתונים3.3 8 אתיקה3.4 8 . ממצאים4 9 המטפל: תמונת מצב4.1 9 משאבים וחוסן בשגרה4.2 14 ’ חוסן, צרכים ומענים בחודשים הראשונים של מלחמת ‘חרבות ברזל4.3 18 זרקור על בני המשפחה המטפלים, לפי מאפיינים שונים4.4 29 . מגבלות המחקר5 41 . סיכום והמלצות6 42 סיכום6.1 42 המלצות6.2 45 עוד פרסומים של המכון בנושא48 מקורות49 רשימת לוחות : מאפייני המשיבים לסקר – בני משפחה מטפלים ומי שאינם מטפלים1 לוח6 : הקרבה של המטופל למטפל, לפי סוג המטופל2 לוח9 : סיבת הטיפול בבן המשפחה, לפי סוג המטופל3 לוח10 : סוג הטיפול שניתן למטופל, לפי סוג המטופל4 לוח13 דמוגרפיים של בני המשפחה המטפלים ושל מי שאינם מטפלים-: מאפיינים סוציו5 לוח15 : סוגי תמיכה חסרים, לפי סוג המטופל וסוג המשיב6 לוח16 : הרעה במצב של המשיב בעקבות המלחמה, לפי סוג המטופל וסוג המשיב7 לוח18 : השפעת המלחמה על המצב הרגשי של המשיב, לפי סוג המטופל וסוג המשיב8 לוח19 : הרעה במצב המטופל בעקבות המלחמה, לפי סוג המטופל9 לוח20 : סיבות לעלייה בהיקף הטיפול בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל10 לוח24 : סיבות לירידה בהיקף הטיפול בחודשי המלחמה הראשונים בקרב המטפלים בזקן11 לוח24 : שירותים שבהם נעזרו בני המשפחה המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל12 לוח25 ,: נושאים שבנוגע להם היה חסר לבני המשפחה המטפלים מידע בחודשי המלחמה הראשונים13 לוח לפי סוג המטופל 26 : סוגי סיוע שיכולים להקל על המטפל או בן משפחתו בעת הזו, לפי סוג המטופל14 לוח27 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי מין המטפל15 לוח30 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי קבוצת אוכלוסייה16 לוח31 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי גיל המטפל17 לוח33 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי מצב הבריאות של המטפל18 לוח34 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי היות המטפל אדם עם מוגבלות19 לוח35 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי המצב הכלכלי של המטפל20 לוח36 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי היות המשיב מטפל עיקרי21 לוח39 : היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי ותק המטפל22 לוח40 רשימת תרשימים : ותק בטיפול, לפי סוג המטופל1 תרשים11 : היות בן המשפחה מטפל עיקרי, לפי סוג המטופל2 תרשים12 : תחושת העומס הטיפולי של בני המשפחה המטפלים, לפי סוג המטופל3 תרשים14 : מצב הבריאות של המשיב, לפי סוג המטופל וסוג המשיב4 תרשים16 : מוגבלות של המשיב, לפי סוג המטופל וסוג המשיב5 תרשים17 : קבלת עזרה רגשית או נפשית בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה, לפי סוג המטופל וסוג המשיב6 תרשים17 : המידה שבה צרכים של המטפל או של המטופל שהתגברו בחודשי המלחמה הראשונים זכו7 תרשים למענה, לפי סוג המטופל 21 : קשיים בעת הכניסה למרחב המוגן, לפי סוג המטופל8 תרשים22 : שינוי בהיקף הטיפול בבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל9 תרשים23 1 . מבוא1 רקע1.1 אינם אנשי)caregivers( מטפלים לא פורמליים .בעשורים האחרונים גברה המודעות למרכזיות ולחשיבות של טיפול לא פורמלי מקצוע בתחום הבריאות והטיפול אך הם תומכים באדם אחר, לרוב ללא תגמול כספי או שכר. בדרך כלל מטפלים לא פורמליים מטפלים בקרובי משפחתם, ולכן גם נהוג לכנותם 'בני משפחה מטפלים' (להלן גם: מטפלים). פעולות הטיפול המבוצעות על ידם , הנובע לרוב ממוגבלות או זיקנה וחורגות מעזרה 'רגילה', כלומר מסיוע(Cès et al., 2019( מותאמות לצורך של מקבל העזרה .הניתן בדרך כלל לבני בית, כגון טיפול בילדים יום, טיפול במשק הבית, תמיכה רגשית, סיוע-הטיפול הניתן על ידי בני משפחה מטפלים כולל בין השאר סיוע בפעולות יום .)Lindt et al., 2020( בצריכת שירותים, עזרה אדמיניסטרטיבית והסעות, למשל לטיפולים רפואיים ולפעילויות פנאי ותעסוקה .)2016 ,חוקרים מעריכים כי היקף הטיפול שבני משפחה מעניקים רחב מזה של מערך הטיפול הפורמלי והמקצועי (דורון ולזר ,זאת ועוד, שיעור בני המשפחה המטפלים צפוי לגדול מאוד בעשורים הקרובים בשל מגמות שונות, כגון הזדקנות האוכלוסייה .(Riedel, 2012( עלייה בתוחלת החיים, מורכבות המערכת הרפואית ומדיניות השמה דגש בטיפול בקהילה טווח, רובם מטופלים על ידי בני משפחה-נתונים מורים כי ברחבי העולם חיים יותר ממיליארד אנשים עם מוגבלויות ומחלות ארוכות מצביעים על2019 . בישראל, נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת(O’Dwyer et al., 2021( וחברים מן22% ויותר) דיווחו שהם בני משפחה מטפלים, וחלוקה לקבוצות באוכלוסייה מעלה כי20 מבני21%( מיליון אנשים1.2-כך שכ בקרוב משפחה (נתוני הסקר2019 מן הערבים בישראל טיפלו בשנת17%- מן היהודים החרדים ו34% ,היהודים שאינם חרדים ). ההערכה היא שכמחצית עד כשני שלישים מהם טיפלו בהורה או בהורה של בן2023 ,' אצל ארזי ואח2019 החברתי משנת העומס הטיפולי שעימו מתמודדים בני המשפחה המטפלים .)א2020 ,הזוג, והיתר בבן זוג או בקרוב משפחה אחר (רזניצקי וכהן אינו אחיד, ועל כן נהוג לסווגם למטפלים 'עיקריים' ו'לא עיקריים'. מטפלים 'עיקריים' הם בני משפחה מטפלים המקנים את עיקר ב), ומכאן שמוטלת עליהם אחריות כבדה ועליהם לבצע משימות טיפול2020 ,העזרה הנדרשת לבן המשפחה (רזניצקי וכהן )63%( אלף349- אלף בני משפחה מטפלים עיקריים, מהם כ554- עולה כי בישראל כ2019 רבות. מנתוני הסקר החברתי משנת .)2023 ,' אצל נגר אידלמן ואח2019 (נתוני הסקר החברתי משנת2) מטפלים באדם עם מוגבלות37%( אלף205- וכ1מטפלים בזקן ממחקרים שבוצעו על אוכלוסיית המטפלים בזקנים בישראל עולה כי רוב המטפלים הן נשים, וכי הגיל הממוצע של המטפלים א). השוואה בין מטפלים באדם עם מוגבלות ובין מטפלים בזקן מעלה כי מטפלים באדם2020 , (רזניצקי וכהן55- ל45 הוא בין . מטפלים בבן משפחה הסובל מקשיים בתפקוד פיזי, בניידות או בתפקוד המנטלי/קוגניטיבי הנובעים מגיל מבוגר 1 מטפלים בבן משפחה עם מוגבלות פיזית שאינה תוצאה של גיל; עם אוטיזם; עם מוגבלות שכלית התפתחותית או עם מוגבלות נפשית. יש סוגי 2 ,מוגבלויות שלא נכללו בהגדרה זו, כגון מטפלים בילדים עם לקות למידה מורכבת או הפרעת התנהגות. לכן יש לשער כי נתון זה לוקה בחסר .)2021 ,’ אלף ילדים עם מוגבלות (ברלב ואח330-בייחוד נוכח ההערכה כי בישראל כ 2 עם מוגבלות משכילים פחות (פחות מהם בעלי השכלה אקדמית) צעירים יותר, ובהתאם לכך גם שיעור הרווקים בקרבם גבוה .)2023 ,'אידלמן ואח-משיעור הרווקים בקרב המטפלים בזקן (נגר ) יזמו מחקר שבחן את הצרכים של בניCareGivers Israel( ברוקדייל והארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים-ג'וינט-מכון מאיירס :משפחה המטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות ואת המענים שנדרשו להם בחודשים הראשונים של מלחמת ‘חרבות ברזל’ (להלן .חודשי המלחמה הראשונים) ויידרשו להם במצבי חירום בעתיד, זאת לצורך לקבלת החלטות ופיתוח מענים מיטביים ייעודיים Savla ;2011 ,'יש לציין כי בעוד הספרות נחלקת למחקרים העוסקים בבני משפחה מטפלים בזקנים בלבד (למשל ברודסקי ואח ) ולמחקרים העוסקים בבני משפחה המטפלים באדם עם מוגבלותet al., 2021; Maggio et al., 2021; Budnick et al., 2021 ב; ארזי2020 ,; רזניצקי וכהן2023 ,'), מחקר זה עוסק, בדומה למחקרים אחרים (נגר אידלמן ואח2023 ,'בלבד (למשל ברלב ואח בשתי הקבוצות של בני משפחה מטפלים. בכך הוא מספק נקודת מבט חשובה על הצרכים הייחודיים של כל אחת ,)2023 ,'ואח .מקבוצות המטפלים בהקשר להתנהלות בעיתות חירום השפעת הטיפול על מצבם של בני המשפחה המטפלים1.2 טיפול בבן משפחה כולל מגוון היבטים חיוביים, כגון תחושת סיפוק, אחריות ומשמעות, אך גם קשיים ואתגרים הנובעים מן ההשפעות האישיות, החברתיות והמערכתיות של המוגבלות או הזיקנה על האדם ועל משפחתו. מחקרים בעולם ובישראל מצאו קשר בין טיפול באדם אחר ובין מצבם של בני משפחה מטפלים במגוון תחומי חיים. בכל הנוגע לבריאות פיזית, בני משפחה ;2018 ,'ורמן ואח-מטפלים נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה ולהזנחת בריאותם לעומת מי שאינם מטפלים באדם אחר (ברג ), והם משתמשים יותר ממי שאינם מטפלים בשירותי בריאות ובתרופותHoffmann & Rodrigues, 2010; O’Dwyer et al., 2021 ). בנוגע לבריאות נפשית, נמצאה השפעה של הטיפול על מצבם של בני המשפחהSerrano-Aguilar et al., 2006( מרשם ). זאת ועוד, רבים מבני המשפחה המטפליםLindt et al., 2020 ;א2020 ,המטפלים, ורבים מהם חשים עומס ודחק (רזניצקי וכהן מעידים על חוסר מסוגלות, כלומר על תחושה שהם אינם מיומנים דיים כדי להתמודד עם גורמי המתח ועם האתגרים הכרוכים ) ועלולים לחוש דאגה בנוגע לאיכות חייהם ולעיתים אף מצוקה פסיכולוגית, כגון חרדהRabinowitz et al., 2011( במתן הטיפול ). נוסף על כך בני משפחה מטפלים בישראל מדווחיםdel-Pino-Casado et al., 2021; Hoffmann & Rodrigues, 2010( ודיכאון על יותר מצבים רגשיים שליליים, כגון תחושת לחץ, תחושת בדידות ועל כך שדאגות מפריעות לשנתם, זאת לעומת מי שאינם .)2023 ,'מטפלים בבן משפחה (נגר אידלמן ואח בספרות נמצא כי היבטים נוספים בחייהם של בני משפחה מטפלים מושפעים מן הטיפול בבן המשפחה, כגון מצב תעסוקתי התעסוקתי והכלכלי, בני משפחה מטפלים עלולים להתקשות לשלב בין קהילתי וחוסן משפחתי. בהיבט-וכלכלי, חוסן חברתי קריירה מקצועית תובענית ובין אחריות סיעודית מאתגרת, ועקב כך להפסיק לעבוד או לצמצם את אחוזי המשרה שלהם. כמו מן המטפלים75% .)Cès et al., 2019( כן הם עלולים להתקשות מבחינה כלכלית עקב מימון הוצאות הטיפול מכיסם הפרטי מבני גילם שאינם מטפלים. כאחד מכל חמישה מטפלים עיקריים79% מועסקים, זאת לעומת64-35 העיקריים בישראל בגילי דיווחו על הקטנת היקף המשרה17% , דיווחו על הפסד שעות וימי עבודה72% ,דיווח שנגרמה לו פגיעה בעבודה בשל הטיפול 3 מבני המשפחה המטפלים העיקריים בגיל העבודה בישראל דיווחו על חוסר41% , דיווחו על הפסקת עבודה. זאת ועוד11%-ו החוסן ). בהיבט2023 ,' מבני גילם שאינם מטפלים (נגר אידלמן ואח33% יכולת לממן את כל הוצאותיהם החודשיות, זאת לעומת הקהילתי, משפחות שבהן אדם עם מוגבלות סובלות לעיתים קרובות מבידוד חברתי ואף מתחושה של הדרה חברתית בשל מגוון סיבות, ובהן חוסר בזמן עבור פעילויות חברתיות; צמצום הפניּות לטיפוח קשרים משפחתיים וחברתיים ותיוג שלילי חברתי של מן המטפלים העיקריים בישראל העידו9% .)McKensie & McConkey, 2016 ;;2011Omiya et al., 2021 ,'המוגבלות (שגיב ואח ), מצב2023 ,' מקרב מי שאינם מטפלים (נגר אידלמן ואח7% שאין אדם שהם יכולים לסמוך עליו במצבי משבר או מצוקה לעומת .שעלול להקשות עליהם להתמודד התמודדות מיטבית במצבי חירום ולבסוף, לכל משפחה מערכת של משאבים וחוזקות אשר מאפשרים לה להתמודד בהצלחה עם משברים או עם אתגרים, להתאושש ). בקרב בני משפחה מטפלים תחושת העומס הטיפולי שהם חווים מושפעת בין היתר ממאפייניWalsh, 2004( ולצמוח מחוויות אלו Chiou et al., 2009; Edwards & Scheetz, 2002; Kim et al., ;Al-Krenawi et al., 2011( המשפחה ומרשתות התמיכה שלה החוסן המשפחתי, כלומר היכולת של המשפחה לעמוד באתגרי החיים ולהתמודד עם שינויים, טיפול לא פורמלי ). מבחינת2012 עלול לאתגר את מערכות היחסים בתוך התא המשפחתי, למשל להוביל למתח ולקונפליקט בין בני זוג או לריחוק בין הורים לילדים מצבי חירום מביאים להפרה של האיזון המשפחתי שעלולה לשחוק או לערער את החוסן שבנתה ,). זאת ועודKim et al., 2020( ). עם זאת יצוין כי לעיתים מתקיים מצב הפוך שבו תהליך ההסתגלות וההתמודדות עם2019 ,'המשפחה בימי שגרה (בר חי ואח .)Tedeschi & Calhoun, 2004; Walsh, 2016( מצב החירום מעצים את התא המשפחתי ומחזק את החוסן המשפחתי לעתיד טיפול לא פורמלי בעיתות חירום1.3 תחושות העומס והאתגרים שעימם מתמודדים בני משפחה מטפלים מועצמים בעיתות חירום, כמו גם החסמים המערכתיים ). כך לדוגמה, מחקרים מן העולם2020 ,'; רזניצקי ואח2021 ,; משרד ראש הממשלה2023 ,'והחברתיים שבשגרה (ברלב ואח הצביעו על כך שתחושת הדחק והעומס של בני משפחה מטפלים התגברו בתקופת מגפת הקורונה, והדבר בא לידי ביטוי בהרעה Budnick et ;2024 ,'ברווחה הרגשית, כגון פחות תחושת שליטה בחיים האישיים ויותר מתח או תחושת בידוד חברתי (רוט ואח ). נוסף על כך בעיתות חירום מתעוררים בקרב אנשים הזקוקים לטיפול ובניal., 2021; Rodrigues et al., 2021;Viny et al., 2023 משפחתם עוד צרכים, נוסף על האתגרים שעימם הם מתמודדים במצבי שגרה. כך, בכמה מדינות דווח בתקופת מגפת הקורונה זמינות של קרובי משפחה אחרים, על מחסור במטפלים סיעודיים ועל סגירת שירותים-על עלייה בעצימות הטיפול בעקבות אי .)Dang et al., 2020; Rodrigues et al., 2021( קהילתיים ורפואיים או הפחתה בזמינותם גם בישראל, בתקופת מגפת הקורונה חלה עלייה בהיקף הטיפול ובתחושת העומס הטיפולי של בני משפחה מטפלים, בין היתר בשל צמצום בהספקה של שירותים פורמליים ובתמיכה של בני משפחה אחרים. היו גם בני המשפחה מטפלים שדיווחו ). נוסף על כך מגפת הקורונה והנחיות2020 ,'על התדרדרות במצב הבריאות שלהם ובמצבם הנפשי בתקופה זו (רזניצקי ואח הריחוק החברתי שבעקבותיה הצריכו התארגנות מחודשת של בני המשפחה המטפלים, בעיקר בזקנים, למשל בכל הנוגע לדאגה .)2020 ,להספקת רצף טיפול ושמירה על קשר עם בן המשפחה הזקן (ג'וינט ישראל 4 בדומה, מצב החירום בעקבות פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' החריף מאוד את תחושות העומס בקרב בני משפחה מטפלים, בין היתר בשל הפסקה בפעילויות של מסגרות לאנשים עם מוגבלות ועזיבתם של עובדים סיעודיים זרים המטפלים בעיקר בזקנים ). זאת ועוד, מחקרים הראו כי באותה עת חלו שינויים בצורכי התמיכה של מי2024 ,’; נגר אידלמן ואח2023 ,(רבינוביץ וויסבלאי שזקוקים לטיפול; למשל, היו מי שנזקקו לתמיכה מוגברת מקרובי משפחתם לצורך כניסה למרחב מוגן; היו שנזקקו ליותר סיוע ;בהשגת מצרכים וציוד; היו שדיווחו על צורך בהפגת בדידות בשל קושי לצאת מן הבית למרחב הציבורי עקב היעדר מיגון מונגש והיו שנזקקו לפעילויות פנאי חלופיות בהיעדר מסגרות ושהייה בבית לתקופה ממושכת. נוסף על כך בחודשי המלחמה הראשונים דיווחו בני משפחה מטפלים על חוסר בהירות באשר לגורמים שאליהם המשפחות יכולות לפנות לסיוע ובאשר לתחומי האחריות .)2024 ,'; נגר אידלמן ואח2023 ,'שלהם, וכן על היעדר הנחיות ברורות, הכוונה וייעוץ (ברלב ואח המלחמה אף הביאה לאתגרים נוספים שעימם נדרשו להתמודד בני משפחה מטפלים ואנשים הזקוקים לטיפול , כגון מחסור בשירותים לבני משפחה מטפלים, ובהם תמיכה רגשית, הקניית כלים או אסטרטגיות להתמודדות עם מצב החירום והכוונה בנושאים הקשורים להתנהלות הבית, להתנהלות עצמית ולהתנהלות בין בני המשפחה. בהקשר של משפחות שבהן אדם עם מוגבלות עלתה שונּות בין רשויות מקומיות במדיניות ובמענים שניתנו בחודשי המלחמה הראשונים, ונוצר קושי לזהות ולאתר ביעילות את אותם ). נוסף על כך תושבים שפונו מבתיהם עם פרוץ המלחמה נאלצו2024 ,’בני משפחה מטפלים הזקוקים לסיוע (נגר אידלמן ואח יומית הקבועה שלהם, את אנשי הטיפול המוכרים להם, את הקהילה-לעזוב את הסביבה המוכרת והידועה, את המסגרת היום ואת רשת התמיכה החברתית שלהם. כל אלו יצרו קושי מוגבר בקרב המפונים הזקוקים לטיפול ובני משפחתם, ובמיוחד בקרב ), למשל ילדים עם אוטיזם שהפגינו רגרסיה בהתנהגות עקב2023 ,; רבינוביץ וויסבלאי2024 ,’ילדים עם מוגבלות (נגר אידלמן ואח .)2023 ,’מעבר לדיור חלופי לא מותאם מבחינת צורכי ויסות חושי ועקב השינויים הקיצוניים בשגרת יומם (ברלב ואח כך, בעוד תחושת העומס הטיפולי והאתגרים מועצמים בעיתות חירום, המשאבים של בני המשפחה המטפלים הניצבים אל מול מגוון ההתמודדויות פוחתים. בחודשי המלחמה הראשונים נאלצו בני משפחה מטפלים להתמודד בכמה זירות, ויש שכרעו תחת .)2023 ,'; ברלב ואח2023 ,נטל הטיפול והתקשו להתפנות ולהגיש את מכלול הסיוע הנדרש לבני משפחתם (בית איזי שפירא יש לציין כי הספקת שירותים לאדם הזקוק לטיפול ולמשפחתו היא תחום המבוזר בין גופים רבים גם בשגרה. ביזור זה יוצר קושי באיתור השירותים הקיימים, בהבנת ייעודם ובקבלת מענה אינטגרטיבי ומושכל. תפקידם של בני המשפחה המטפלים בתור מתווכים בין בני משפחתם ובין נותני השירותים, לרבות מערכות הבריאות, הרווחה והחינוך, מחייב הן ידע רב בנוגע לזכויות ולזכאויות הן .)א2020 ,יכולת התנהלות עם גורמים רבים (רזניצקי וכהן אף שכמה משרדי ממשלה הגדירו גורמים שתפקידם לשמש כתובת לכלל השירותים המסופקים על ידם (למשל עובדת סוציאלית בתחומי בתחום הרווחה או מתאמת טיפול בתחום השיקום), נמצא כי גורם מתכלל המלווה את המשפחה ומספק מידע ושירותים ), אך מורגש ביתר שאת בעת חירום. זאת2023 ,’פורסטנברג ואח-חיים שונים תחת קורת גג אחת הוא צורך חיוני בימי שגרה (נמר מפאת חוסר בהירות בנוגע לגורמים שאליהם המשפחות יכולות לפנות לסיוע ולתחומי האחריות של כל אחד מספקי השירותים ). סוגיה זו עלתה בתקופת מגפת הקורונה למשל, כאשר בני משפחה המטפלים בזקן דיווחו כי לא קיבלו2023 ,שרעבי-(ארנון ,’הנחיות ברורות מגורם רשמי כיצד לפעול, ורבים מהם לא נעזרו בשירותי ייעוץ ותמיכה, אף כי היו מעוניינים בכך (רזניצקי ואח 5 ,). ממצא דומה עלה גם בקרב מטפלים של ילדים ובוגרים עם מוגבלות שדיווחו על מחסור במידע בתקופת מגפת הקורונה2020 ). בצד זאת זוהו באותה תקופה אתגרים2020 ,’בעיקר בכל הנוגע להנחיות לפעילות מסגרות החינוך והלימודים (ברלב ואח הנובעים מריבוי ערוצים להפצת מידע שהשתנה מדי יום והקשה על השגת מידע רלוונטי בנוגע לאנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם ). קשיים אלו שבו ועלו בראשית ימי מלחמת ‘חרבות ברזל’, כאשר פיתוח מענים ויוזמות סיוע רבות בפרק זמן קצר2022 ,(נסים יצר בלבול בקרב המשפחות, והן התקשו לאתר את הגורמים הרלוונטיים למענה לצורכיהם ולהחליט למי מהם לפנות. נוסף על כך הארגונים הנותנים מענים בשגרה התקשו לעדכן את אתרי האינטרנט שלהם, ובמקרים רבים חיפוש יזום של מידע מקוון לא .)2023 ,’הצליח לספק את המענה הנדרש (ברלב ואח . מטרות2 1 . ,המטפל ובין הטיפול בבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים במגוון היבטים בן המשפחה לבחון את הקשר בין מצבו של וקבלת שירותים במצב חירום. זאת באמצעות בחינת נושאים אלו בקרב ובהם המצב הרגשי, מצב הבריאות, המצב הכלכלי .בני משפחה מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים באדם אחר 2 . בחודשי המלחמה , ומטפלים באדם עם מוגבלות3לבחון את מצבן של שתי קבוצות של בני משפחה מטפלים: מטפלים בזקן .במגוון היבטים הראשונים 3 . ולצפות את אלו שיעלו בחודשי המלחמה הראשונים לזהות את הצרכים של בני משפחה המטפלים בזקן ובאדם עם מוגבלות .בעיתות חירום בעתיד ולהציע מענים מתאימים .60 ) יש מוגבלות שהחלה לפני גילn = 135( מבני המשפחה הזקנים27%- יש לציין כי ל 3 6 . שיטה3 אוכלוסייה3.1 ) בני משפחה2( ;) ויותר60 בזקן (אדם בן המטפלים ) בני משפחה1( : ויותר18 במחקר נבחנו שלוש קבוצות באוכלוסייה בגילי להלן1 לוח .שאינם מטפלים באדם אחר ) קבוצת השוואה של אנשים3( ;)60-באדם עם מוגבלות (אדם בן פחות מ המטפלים מציג את מאפייני המשיבים לסקר: מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה. מן הלוח עולה כי מאפייניהם האישיים של המטפלים דומים למדיי בקרב המטפלים58%( נשים למאפייניהם של מי שאינם מטפלים באדם אחר. עוד עולה מן הלוח כי מרבית המשיבים לסקר הן ,) בקרב מי שאינם מטפלים43.60- בקרב המטפלים ו43.94( שנים44- בקרב מי שאינם מטפלים), כי הגיל הממוצע הוא כ61%-ו .) בקרב אלו שאינם מטפלים81%- בקרב המטפלים ו83%( יהודים וכי מרבית המשיבים לסקר הם ): מאפייני המשיבים לסקר – בני משפחה מטפלים ומי שאינם מטפלים (באחוזים1 לוח מטפלים )n = 620( לא מטפלים )n = 604( מין גברים42 39 נשים58 61 גיל המשיב )ממוצע (סטיית תקן)13.75( 43.94 )13.71( 43.60 קבוצת אוכלוסייה יהודים83 81 ערבים17 19 מערך המחקר3.2 רכיב איכותני: ריאיון עומק וקבוצת מיקוד עם בני משפחה מטפלים. הריאיון וקבוצת המיקוד )1( :מערך המחקר כלל שני רכיבים נועדו ללמוד על צורכיהם של בני המשפחה המטפלים ועל המענים שעמדו לרשותם בחודשי המלחמה הראשונים וכן לסייע רכיב כמותי: סקר פאנל בקרב בני משפחה מטפלים ובקרב מי שאינם מטפלים באדם אחר. הסקר )2( ;בפיתוח שאלון הסקר נועד ללמוד על מצבם של בני המשפחה המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים לעומת מצבם של מי שאינם מטפלים, בהתייחס .)לשני סוגי המטפלים (מטפלים בזקן ומטפלים באדם עם מוגבלות 7 רכיב איכותני: ריאיון עומק וקבוצת מיקוד עם בני משפחה מטפלים3.2.1 נערך ריאיון עומק עם בן משפחה מטפל וכונסה קבוצת מיקוד ובה שישה בני משפחה מטפלים. מטרתם הייתה להבין לעומק את הצרכים הייחודיים של בני משפחה מטפלים בחודשי המלחמה הראשונים ולזהות את השירותים והמענים החשובים להם בעת . כל אחד מהם ארך כשעה ונערך2024 חירום, זאת כבסיס לניסוח שאלון הסקר. ריאיון העומק וקבוצת המיקוד נערכו בינואר בזום. בריאיון ובקבוצה השתתפו בני משפחה המטפלים בבן/בת זוג או בהורה; בזקן או באדם עם מוגבלות. כך התאפשרה קבלת .תמונה רחבה למדיי על אופי הטיפול והשפעת המלחמה עליו בתחילה התבקשו המשתתפים להציג את עצמם ואת .פרוטוקול שאלות חצי מובנה לצורך קיום הריאיון וקבוצת המיקוד פותח בן המשפחה שבו הם מטפלים – הקרבה המשפחתית, הקושי העיקרי של בן המשפחה והסיוע העיקרי שהם מעניקים לו. לאחר /מכן נשאלו המשתתפים על השפעת המלחמה על המצב האישי שלהם ושל בן המשפחה בהיבטים שונים, ובהם ההיבט הרגשי נפשי, החברתי והתעסוקתי. המשתתפים אף נשאלו על האתגרים הייחודיים שאיתם הם מתמודדים; על השירותים ומקורות צוות המחקר חילץ .הסיוע שעמדו לרשותם בתקופה זו; ועל המענים והשירותים הנוספים שיכולים לסייע להם בשגרה ובחירום .את הסוגיות המרכזיות שעלו מדברי המשתתפים, ואלו היוו בסיס לגיבוש שאלון הסקר ולדיוק הנושאים שבו רכיב כמותי: סקר פאנל בקרב בני משפחה מטפלים ומי שאינם מטפלים3.2.2 כדי ללמוד על מצבם של בני המשפחה המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים לעומת מצבם של מי שאינם מטפלים באדם אחר במטרה לאתר שתי אוכלוסיות משיבים: אנשים שהם בני משפחה מטפלים ואנשים שאינם בני+18 נערך סקר מקוון בקרב בני בשתי ונערך i-panel של חברת הסקרים הישראלית4משפחה מטפלים (קבוצת השוואה). הסקר בוצע באמצעות פאנל מקוון משיבים בקרב קבוצת המחקר600-, הופץ השאלון במטרה לאתר כ2024 מארס-פעימות: בפעימה הראשונה, בחודשים פברואר משיבים שישמשו600-, הופץ השאלון במטרה לאתר כ2024 אפריל-של בני המשפחה המטפלים. בפעימה השנייה, בחודשים מארס קבוצת השוואה של אנשים שאינם מטפלים באדם אחר, בעלי מאפיינים דמוגרפיים דומים ככל האפשר לקבוצת המחקר. הסקר 99-) מטפלים בזקן ו80%( 496 בני משפחה מטפלים, מהם620 : משיבים1,224 הופץ בעברית ובערבית. בסך הכול השיבו לסקר .) אנשים שאינם מטפלים באדם אחר (קבוצת ההשוואה604-, ו5) מטפלים באדם עם מוגבלות16%( בני משפחה מטפלים הם מי שציינו בסקר שהם מטפלים כיום בבן משפחה שלו קושי או בעיה בריאותית הנובעים מזיקנה או ממוגבלות. בקרב אוכלוסייה זו בוצעה כאמור הבחנה בין שתי קבוצות של מטפלים הנבדלים ביניהם מבחינת גיל בן המשפחה המטפלים בני משפחה . ויותר שלו קושי, מחלה או מוגבלות60 בן מטפלים בבן משפחה – המטפלים בזקן בני משפחה :המטופל . שלו קושי, מחלה או מוגבלות60-בן פחות מ מטפלים בבן משפחה – באדם עם מוגבלות בפאנל מסוג זה חברים עשרות אלפי אנשים הנכונים לענות על סקרים מקוונים בתמורה לתגמול כספי סמלי, והוא מאפשר לייצר מדגם משיבים 4 .גדול עם שיעור היענות גבוה יחסית .) מכלל המטפלים סירבו לציין את גיל בן המשפחה המטופל, ולכן אי אפשר היה לדעת אם הם מטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות4%( משיבים25 5 8 ) והתבסס על סקירת ספרותCareGivers Israel( השאלון לסקר הפאנל גובש בשיתוף הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בנושא, על סקירת כלי מחקר בתחום של בני משפחה מטפלים ובתחום של מצבי חירום והשפעותיהם ועל התמות אשר עלו מן הריאיון וקבוצת המיקוד. השאלון כלל שאלות סגורות ברובן, והן התייחסו לתחומים מגוונים הנוגעים לטיפול לא פורמלי: מאפייני בן המשפחה המטופל, משך הטיפול, אופי הסיוע הניתן, תחושת העומס הטיפולי ועוד. נוסף על כך נשאלו שאלות הנוגעות לטיפול לא פורמלי בחודשי המלחמה הראשונים, למשל: סיבות לשינוי בהיקף הטיפול, שינוי במצבו של בן המשפחה במגוון היבטים וצרכים שעלו או התגברו. לבסוף נשאלו בני המשפחה המטפלים שאלת סיכום ובה התבקשו לפרט אלו שירותים לדעתם נדרש עוד לפתח או להתאים כדי לתת להם מענה מיטבי. בצד השאלות שיועדו רק לבני משפחה מטפלים, השאלון כלל שאלות כלליות שיועדו גם .לקבוצת ההשוואה. אלו עסקו למשל בחוסן בשגרה ובחודשי המלחמה הראשונים ובסוגי תמיכה שונים העומדים לרשות המשיבים ברוקדייל כדי לוודא את תקינותו-ג’וינט- ונבדק על ידי צוות המחקר במכון מאיירסi-panel שאלון המחקר מוחשב על ידי חברת בשאלון שתי שאלות 'בקרת איכות' שאינן קשורותi-panel ולטייבו. כדי לוודא מענה תקין ואיכותי של המשיבים שתלה חברת לתוכן הסקר, שרק מענה נכון עליהן אפשר המשך השבה לשאלון, למשל שאלות שתפקידן לבדוק אם המשיב קורא במדויק הנחיות בדבר הדרך שבה יש להשיב לשאלות או המבקשות לבחון הבנה של עולמות תוכן בסיסיים. מי שלא השיבו נכונה לשאלות .אלו סוננו מן הסקר, ותשובותיהם לא נכללו בניתוח הנתונים ניתוח הנתונים3.3 ,, תוך שימוש בשיטות ניתוח המקובלות לנתונים מסוג זה: ניתוחים תיאוריים29 גרסהSPSS הנתונים שנאספו בסקר נותחו בתוכנת תלות). ממצאי הסקר נותחו לפי היבטים אלו: מין המשיב, גיל המשיב, היות-לאי ꭓ2 ניתוחי התפלגות וניתוחים השוואתיים (מבחני המשיב מטפל/לא מטפל, זהות בן המשפחה המטופל (אדם זקן או אדם עם מוגבלות), קבוצת אוכלוסייה (יהודים או ערבים), מצב כלכלי ותפקודי של המשיב (מצב בריאות וקיומה של מוגבלות), משך הטיפול בבן המשפחה (בשנים) וסוג המטפל (מטפל עיקרי או שאינו עיקרי). המידע שעלה בריאיון העומק ובקבוצת המיקוד נותח ניתוח נושאי, תוך השוואת התמות שעלו, והוא יוצג להלן .בפרק הממצאים בחיסיון של פרטי המרואיינים אתיקה3.4 ברוקדייל והתנהל על פי כללי האתיקה המקובלים. למשתתפים בקבוצת-ג’וינט-המחקר אושר בוועדת האתיקה של מכון מאיירס המיקוד ובריאיון הובטחה סודיות, הן מצד צוות המחקר הן מצד משתתפי הקבוצה, וקובצי הקלטת המפגש והריאיון נשמרו בתיקייה מוצפנת שהייתה נגישה רק לצוות מחקר. בפתיח לסקר המקוון הובא הסבר על המחקר ובקשת הסכמה להשתתפות בו. למשיבים הודגש כי הם יכולים להפסיק את המענה לשאלון בכל שלב, והמענה לסקר החל רק לאחר שהם נתנו את הסכמתם .להשתתף במחקר. כן הובטחה שמירה על סודיות והוסבר כי הנתונים יעובדו ברמת כלל המשיבים ללא פרטים מזהים 9 . ממצאים4 ממצאי המחקר יתארו היבטים שונים הקשורים לחוויית הטיפול, כפי שדווחה על ידי בני המשפחה המטפלים. היבטים אלו ) חוסן, צרכים ומענים בחודשי המלחמה3( ;) משאבים וחוסן בשגרה2( ;) המטפל: תמונת מצב1( :מתכנסים לשלושה נושאים ,הראשונים. נוסף על כך יוצג ניתוח של היבטי טיפול שנמצא כי הם מושפעים במובהק ממאפייניהם האישיים של המטפלים: מין קבוצת אוכלוסייה (יהודים/ערבים), גיל, מצב התפקוד (מצב הבריאות והימצאות מוגבלות), מצב כלכלי, סוג המטפל (עיקרי או לא .עיקרי) ומשך הטיפול, בשנים )n = 496( ), בני משפחה המטפלים בזקניםn = 99( כאמור, בפרק יוצגו ממצאים על בני משפחה המטפלים באנשים עם מוגבלות בשאלות רלוונטיות תוצג השוואה בין הממצאים שעלו בקרב המטפלים ובין אלו6.(n = 620( וסך כול בני המשפחה המטפלים .)n = 604( שעלו בקרב מי שאינם מטפלים המטפל: תמונת מצב4.1 19%- מן המשיבים מטפלים בהורה ו55% מן הלוח עולה כי .)2 לוח( במי הם מטפלים בני המשפחה המטפלים נשאלו בסקר באח/אחות. מקרב16%- מטפלים בהורה ו21% , מטפלים בילד43% ,מטפלים בסבא/סבתא. מקרב המטפלים באדם עם מוגבלות . בסבא/סבתא23%- מטפלים בהורה ו62% ,המטפלים בזקן ): הקרבה של המטופל למטפל, לפי סוג המטופל (באחוזים2 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 97( מטפלים בזקן )n = 496( סך הכול מטפלים ^)n = 618( בן המשפחה המטופל הורה21 61 55 סבא/סבתא- 23 19 הורה של בן/בת הזוג2 10 8 ילד43 - 7 אח/אחות16 1 4 בן/בת הזוג11 2 4 דוד/ה4 2 2 ^^אחר3 1 1 מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות25 ^נתון זה כולל ^^למשל: גיס, אחיין .) מכלל המטפלים לא ציינו את גיל המטופל ולכן אי אפשר היה לדעת אם הם מטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות4%( משיבים25 כאמור 6 .'תשובותיהם בסקר נכללו במסגרת ניתוח הנתונים במחקר ומוצגות בפרק הממצאים להלן בקבוצת 'סך הכול מטפלים 10 מן המשיבים מטפלים באדם הסובל24% ). מן הלוח עולה כי3 לוח( הסיבות שבגינן בן המשפחה נזקק לטיפול בסקר נבחנו - מטפלים באדם המגלה קושי בביצוע פעולות יום15% . מטפלים באדם עם מוגבלות פיזית/קושי בניידות22%-ממחלה כרונית, ו מטפלים באדם עם מוגבלות/ירידה בשמיעה. בחינת הסיבות לטיפול לפי סוג המטופל מעלה כי בקרב מטפלים באדם15% ,יומיות ). בקרב19%( ) ומוגבלות נפשית22%( ), אוטיזם29%( עם מוגבלות סיבות הטיפול השכיחות הן מוגבלות פיזית/קושי בניידות .)21%( ) ומוגבלות פיזית/קושי בניידות25%( המטפלים בזקנים סיבות הטיפול השכיחות הן מחלה כרונית ^): סיבת הטיפול בבן המשפחה, לפי סוג המטופל (באחוזים3 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 99( מטפלים בזקן )n = 496( סך הכול מטפלים ^^)n = 604( מחלה כרונית13 25 24 מוגבלות פיזית/קושי בניידות29 21 22 יומיות-קושי בפעולות יום- 16 15 מוגבלות/ירידה בשמיעה5 16 15 מוגבלות/ירידה בראייה5 11 11 מוגבלות נפשית19 4 4 מחלה נוירולוגית10 4 4 טיפול פליאטיבי4 1 4 אוטיזם22 - 1 מוגבלות שכלית/קוגניטיבית14 1 1 לקות למידה11 - 1 100%-^ למשיבים ניתנה אפשרות לבחור יותר מתשובה אחת, ועל כן האחוזים אינם מסתכמים ל ^^נתון זה כולל תשעה מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות מקרב כלל המטפלים45% ). מן התרשים עולה כי1 תרשים( בבן משפחתם הוותק שלהם בטיפול המשיבים לסקר נשאלו על 9% ציינו כי הם מטפלים בו בין חמש לתשע שנים. יש לציין כי19%-דיווחו כי הם מטפלים בבן המשפחה בין שנה לארבע שנים ו בלבד מן המשיבים לסקר החלו לטפל בבן משפחתם בחודשי המלחמה הראשונים, ומכאן שחלק הארי של המטפלים שהשתתפו בסקר אינם מטפלים חדשים. בחינת ותק הטיפול לפי סוג המטופל מעלה כי ותק של שנה עד ארבע שנים משקף את המטפלים ). עוד נמצא כי שנות ותק רבות יותר של טיפול מאפיינות את המטפלים31%( ) יותר מאת המטפלים באדם עם מוגבלות48%( בזקן מן המטפלים באדם עם מוגבלות מטפלים בבן משפחתם יותר מחמש49% באדם עם מוגבלות יותר מאת המטפלים בזקן: בעוד . מן המטפלים בזקנים מטפלים בבן משפחתם פרק זמן כזה28% שנים, רק 11 ): ותק בטיפול, לפי סוג המטופל (באחוזים1 תרשים 12 8 9 9 15 15 31 48 45 17 20 19 17 4 6 15 4 5 0 20 40 60 80 100 מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=96 מטפלים בזקן ‐ n=491 כלל המטפלים ‐ n=610 % תחילת טיפול בתקופת מלחמת'חרבות ברזל' פחות משנה 4‐1 שנים 9‐5 שנים 14‐10 שנים 15 שנים או יותר מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות23 ^נתון זה כולל ,היבט נוסף שנבחן הוא האם יש גורמים נוספים (בני משפחה או אנשים אחרים) המסייעים למטפל במתן הסיוע לבן המשפחה מכלל המטפלים אינם המטפלים העיקריים בבן53% ). מן התרשים עולה כי2 תרשים( אם מדובר במטפל עיקרי או לא כלומר 15%- הם מטפלים עיקריים, אך נטל הטיפול מתחלק עם בני משפחה או חברים קרובים (מטפל עיקרי לא יחיד) ו32% ;משפחתם :ציינו כי הם מטפלים לבד בבן המשפחה (מטפל יחיד). תמונת מצב אחרת מתקבלת כאשר בוחנים סוגיה זו לפי סוג המטופל ) משיעור המטפלים העיקריים היחידים25%( 2 שיעור המטפלים העיקריים היחידים המטפלים באדם עם מוגבלות גבוה ביותר מפי מן44% מן המטפלים באדם עם מוגבלות ציינו כי הם המטפלים העיקריים לעומת60% ). בסך הכול12%( המטפלים בזקנים .המטפלים בזקן שציינו כך ^)n=610( סך הכול מטפלים )n=491( מטפלים בזקן )n=96( מטפלים באדם עם מוגבלות 100 12 ): היות בן המשפחה מטפל עיקרי, לפי סוג המטופל (באחוזים2 תרשים 25 12 15 35 32 32 40 56 53 0 20 40 60 80 100 מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=98 מטפלים בזקן ‐ n=486 כלל המטפלים ‐ n=604 % מטפל עיקרי יחיד מטפל עיקרי לא יחיד לא מטפל עיקרי מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות20 ^נתון זה כולל .)4 לוח( סוגי הטיפול שהם מעניקים לבן משפחתם לבני המשפחה המטפלים הוצגו תשעה סוגי טיפול, והם התבקשו לציין את ), שמטרתה בעיקר הפגת בדידות והעלאת66%( מן הלוח עולה כי סוגי הטיפול השכיחים בקרב כלל המטפלים הם תמיכה רגשית ,)58%( ), כגון קניות, עבודות בית, הכנת ארוחות וניהול חשבונות; והסעות למקומות שונים63%( מוטיבציה; עזרה אישית מעשית למשל לטיפול רפואי או למסגרות תעסוקה. בחינה לפי סוג המטופל מעלה תמונה דומה באשר לבולטות של שלושת סוגי הטיפול ), למשל סיוע בתחביב בבית או ליווי53%( הללו. בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות צוינה גם הספקת פעילויות פנאי והפגה ), כגון שמירה על סדר יום או הקפדה52%( יומית בשגרה-לחוג או מועדון בקהילה, וכן תיווך ומתן הסבר על אופן ההתנהלות היום .על התנהלות מותאמת בחברה בהשוואת סוגי הטיפול המוענקים לבן המשפחה נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין מטפלים באדם עם מוגבלות ובין מטפלים ) ועל סיוע בתחום הפנאי52%( יומית בשגרה-בזקן: מטפלים באדם עם מוגבלות דיווחו על תיווך ומתן הסבר בנוגע להתנהלות יום , בהתאמה), ומטפלים בזקן דיווחו על עזרה במעברים יותר מן המטפלים באדם35%- ו40%( ) יותר ממטפלים בזקן53%( וההפגה .), בהתאמה26% לעומת37%( עם מוגבלות ^)n=604( סך הכול מטפלים )n=486( מטפלים בזקן )n=98( מטפלים באדם עם מוגבלות 13 ^): סוג הטיפול שניתן למטופל, לפי סוג המטופל (באחוזים4 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 99( מטפלים בזקן )n = 496( סך הכול מטפלים ^^)n = 617( תמיכה רגשית73 65 66 עזרה אישית מעשית64 63 63 הסעות54 59 58 תיווך ומתן הסבר על התנהלות במצבי חירום47 43 43 *תיווך ומתן הסבר על התנהלות בשגרה52 40 41 **סיוע בפעילות פנאי והפגה53 35 38 עזרה בטיפול רפואי43 35 36 *עזרה במעברים26 37 35 טיפול אישי26 20 21 p < .01** p < .05* ^ מי שציינו במידה רבה או רבה מאוד מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות22 ^^נתון זה כולל אחת משאלות הסקר אפשרה לבחון בקרב המטפלים בזקנים אם המחלה או המוגבלות של בן המשפחה החלה לפני או אחרי . בניתוח הנתונים נבדקה השפעת מצב זה על מאפיינים שונים של הטיפול ולא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית מלבד60 גיל בנושא של סוגי טיפול המוענקים על ידי המטפל לבן המשפחה. בניתוח עלה כי מטפלים של זקנים שמחלתם/מוגבלותם החלה , וההבדל60 לאחר גיל מעניקים יותר סוגי טיפול לבן משפחתם מאשר מטפלים של זקנים שמחלתם/מוגבלותם החלה60 לפני גיל מעניקים יותר טיפול אישי, עזרה במעבר ממקום60 מובהק סטטיסטית: מטפלים של זקנים שמחלתם/מוגבלותם החלה לפני גיל יומית בשגרה ובחירום, מאשר-למקום, טיפול רפואי, תמיכה רגשית, פעילות פנאי והפגה ותיווך ומתן הסבר בנוגע להתנהלות יום . אשר להסעות ולעזרה אישית מעשית בבית ובסידורים, לא נמצאו60 מטפלים של זקנים שמחלתם/מוגבלותם החלה לאחר גיל .הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי קבוצות המטפלים .)3 תרשים( לבסוף נשאלו בני המשפחה המטפלים באיזו מידה מתן העזרה מכביד עליהם, כלומר מהו העומס הטיפולי שהם חווים מהם ציינו כי מתן העזרה לבן המשפחה59% – מן התרשים עולה כי ככלל תחושת העומס הטיפולי של המטפלים היא גבוהה מכביד עליהם במידה מסוימת או רבה. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחושת העומס הטיפולי בין המטפלים בזקן .למטפלים באדם עם מוגבלות 14 ^): תחושת העומס הטיפולי של בני המשפחה המטפלים, לפי סוג המטופל (באחוזים3 תרשים 63 59 59 0 20 40 60 80 100 % מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=99 מטפלים בזקן ‐ n=486 סך הכול מטפלים ‐ n=585 ^ מי שציינו כי מתן העזרה מכביד עליהם במידה מסוימת או רבה טיפול בבן משפחה למי שציינו בסקר כי הם אינם בני משפחה מטפלים (ועל כן נכללו בקבוצת ההשוואה) הוצגה שאלה בנושא סיימו לטפל54% , מבין משיבי קבוצת ההשוואה) ציינו כי טיפלו בבן משפחה בעבר. מקרב קבוצה זו44%( משיבים265 .בעבר סיימו לטפל בבן המשפחה לפני יותר מחמש שנים. הסיבה העיקרית לסיום הטיפול46%-בבן המשפחה לפני פחות מחמש שנים, ו ) היא העובדה שבן המשפחה המטופל נפטר. סיבות נוספות לסיום הטיפול שצוינו בשכיחות נמוכה יותר הן העובדה שבן76%( ), וקושי של המטפל להמשיך בעבודת הטיפול10%( המשפחה נדרש לעזרה לפרק זמן מוגדר וכי אינו נזקק יותר לסיוע מן המטפל ). הדבר מעיד על כך ששיעור ניכר מקרב כלל האוכלוסייה מטפלים כיום או טיפלו בעבר בבן משפחה, וכי6%( בבן המשפחה .תופעה זו שכיחה מאוד משאבים וחוסן בשגרה4.2 היכולת של בני המשפחה המטפלים להתמודד עם העומס הכרוך בטיפול בבן משפחה מושפעת בין היתר מגורמים הקשורים ) מצב הבריאות של2( ;) סוגי תמיכה במטפל1( :במשאבים ובחוסן האישי שלהם. בהקשר זה נבדקו בסקר שלושה היבטים ) האם המטפל קיבל עזרה רגשית או נפשית בשגרה, טרם פרוץ המלחמה. נערכה3( ;המטפל והאם הוא אדם עם מוגבלות השוואה בהיבטים אלו בין תשובותיהם של המטפלים לתשובותיהם של מי שאינם מטפלים. נוסף על כך נבחנו מאפיינים אישיים .)5 לוח( של המטפלים שעשויים להשפיע על המשאבים, הכלים והזמינות לטיפול בבן המשפחה 74%- מקרב המטפלים ו63%( עולה כי מבחינה כלכלית, לרוב המשיבים יש יכולת לכסות את הוצאותיהם החודשיות מן הלוח .) מקרב מי שאינם מטפלים56%- מקרב המטפלים ו57%( השכלה אקדמית מקרב מי שאינם מטפלים) ויותר ממחציתם הם בעלי מקרב מי שאינם מטפלים). אפשר להניח כי81%- מקרב המטפלים ו85%( מועסקים עוד עולה מן הלוח כי מרבית המשיבים העובדה שמרבית המטפלים משולבים בתעסוקה ומצליחים לעמוד בהוצאותיהם החודשיות וכי לכמחצית מהם השכלה אקדמית .עשויה להשפיע על יכולתם לגשת למקורות מידע רלוונטיים בנוגע לזכויות של בני משפחה מטפלים ולצרוך שירותים מתאימים 15 )דמוגרפיים של בני המשפחה המטפלים ושל מי שאינם מטפלים (באחוזים-: מאפיינים סוציו5 לוח מטפלים )n = 620( לא מטפלים )n = 604( יכולת לכסות הוצאות חודשיות מצליחים לכסות63 74 לא מצליחים לכסות37 26 השכלה אקדמית ללא השכלה אקדמית43 44 בעל השכלה אקדמית57 56 מצב תעסוקתי מועסק85 81 לא מועסק15 19 למשיבים המטפלים מקבלים תמיכה מן האנשים הסובבים אותם, כלומר ‘מי מטפל במטפל’, הוצגו כדי לבחון את המידה שבה מציג את6 לוח .שישה סוגי תמיכה, והם התבקשו לציין באיזו תדירות סוגי תמיכה אלו עומדים לרשותם כאשר הם נזקקים להם .סוגי התמיכה שעליהם דיווחו המטפלים ומי שאינם מטפלים כלא זמינים עבורם אף פעם או הזמינים עבורם לעיתים רחוקות מן הלוח עולה כי קבלת עזרה מעשית בעת הצורך, למשל מישהו שייקח את המטפל לרופא כאשר הוא חולה או שיבשל עבורו ). נמצא גם כי מתן מידע או עצה בזמן משבר46%( בעת הצורך, הוא מקור התמיכה שדווח כחסר ביותר עבור כלל המטפלים ). השוואה בין תשובותיהם של39%( או קבלת עזרה חומרית, למשל הלוואה כספית כאשר המטפל נזקק לה, חסרים למטפלים המטפלים באדם עם מוגבלות לתשובותיהם של המטפלים בזקן בנוגע לסוגי תמיכה שאינם זמינים עבורם נמצא כי מטפלים בזקנים ;, בהתאמה26% לעומת42%( חשים יותר ממטפלים באנשים עם מוגבלות כי אין מי שייתן להם עזרה חומרית כאשר יזדקקו לה ההבדל מובהק סטטיסטית). השוואה בין כלל המטפלים ובין מי שאינם מטפלים העלתה הבדלים מובהקים סטטיסטית בנוגע ,36% לעומת46%( לכלל סוגי התמיכה: מטפלים חשים יותר ממי שאינם מטפלים כי אין להם מישהו שיעניק להם עזרה מעשית ,), בהתאמה15% לעומת21%( , בהתאמה), תמיכה רגשית בזמן משבר29% לעומת39%( בהתאמה), מידע או עצה בזמן משבר ,), בהתאמה18% לעומת26%( , בהתאמה), שיחה עם איש אמון שבה אפשר לשתף בבעיות33% לעומת39%( עזרה חומרית , בהתאמה). גם מחקרים תומכים בכך שתמיכה רגשית וקבלת סיוע בזמן משבר חשובים11% לעומת17%( וחיבה ותחושת קרבה מאוד לבני משפחה מטפלים המתמודדים עם עומס רגשי רב וזקוקים לליווי ולתמיכה רגשית וחברתית כדי לשמור על החוסן .)2023 ,’; נמר פורסטנברג ואח2024 ,’האישי והמשפחתי שלהם (נגר אידלמן ואח 16 ): סוגי תמיכה חסרים^, לפי סוג המטופל וסוג המשיב (באחוזים6 לוח סוג המטופל סוג המשיב אדם עם מוגבלות )n = 99( זקן )n = 493( מטפלים ^^)n = 615( לא מטפלים )n = 592( עזרה מעשית39 47 ***46 36 מידע/עצה בזמן משבר32 40 ***39 29 עזרה חומרית26 ***42 **39 33 שיחה שבה אפשר לשתף בבעיות23 27 **26 18 תמיכה רגשית בזמן משבר21 21 **21 15 חיבה ותחושת קרבה12 18 *17 11 p < .001 *** p < .01** p < .05* ^ מי שציינו שאינם מקבלים את התמיכה אף פעם או מקבלים אותה לעיתים רחוקות מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות23 ^^נתון זה כולל מצב הבריאות של המטפל הוא גורם המשפיע על יכולתו להעניק טיפול מיטבי ויעיל לבן משפחתו. המשיבים לסקר נשאלו על מן התרשים עולה כי מרבית המטפלים, כמו גם הלא מטפלים, דיווחו על מצב בריאות טוב או טוב .)4 תרשים( מצב בריאותם ,), בהתאמה88% לעומת93%( מאוד. עם זאת נמצא כי מי שאינם מטפלים דיווחו על מצב בריאות מעט טוב מזה של המטפלים וההבדל מובהק סטטיסטית. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין מצב הבריאות של המטפלים בזקן למצב הבריאות של .המטפלים באדם עם מוגבלות ): מצב הבריאות של המשיב, לפי סוג המטופל וסוג המשיב (באחוזים4 תרשים 2 1 1 1 7 11 10 6 52 54 53 59 39 34 35 34 0 20 40 60 80 100 מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=99 מטפלים בזקן ‐ n=490 כלל המטפלים ‐ * n=589 לא מטפלים ‐ n=591 % בכלל לא טוב לא כל כך טוב טוב טוב מאוד p < .05 * )n=589( *סך הכול מטפלים )n=490( מטפלים בזקן )n=99( מטפלים באדם עם מוגבלות )n=591( לא מטפלים 17 קיומה של מוגבלות אצל המטפל. זיהוי מוגבלות אצל היבט נוסף שעשוי להשפיע על יכולתו של אדם לטפל באדם אחר הוא : האחת, האם יש בעיה בריאותית או פיזית או מוגבלות7המטפל בסקר התבסס על הצלבת המענה של המשיב לשתי שאלות כלשהי הנמשכת שישה חודשים או יותר? מי שהשיבו בחיוב נשאלו שאלה נוספת: האם הבעיה מפריעה או מפריעה מאוד ). מן התרשים עולה כי5 תרשים( יומיות? בעקבות תשובה חיובית גם לשאלה זו הוגדר המשיב אדם עם מוגבלות-בפעולות יום שיעור המטפלים עם מוגבלות ושיעור מי שאינם מטפלים עם מוגבלות דומה, שכן אף ששיעור המטפלים באנשים עם מוגבלות .), ההבדלים אינם מובהקים סטטיסטית15%( ) גבוה משיעור כלל המטפלים שדיווחו על מוגבלות21%( שדיווחו על מוגבלות ): מוגבלות של המשיב, לפי סוג המטופל וסוג המשיב (באחוזים5 תרשים 21 14 15 14 0 20 40 60 80 100 % מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=97 מטפלים בזקן ‐ n=480 סך הכול מטפלים ‐ n=577 לא מטפלים ‐ n=584 ,עזרה רגשית או נפשית בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה, למשל קבלת טיפול מאיש מקצוע לבסוף נשאלו המשיבים על קבלת ). מן התרשים עולה כי המטפלים ומי שאינם6 תרשים( השתתפות בהדרכת הורים או קבלת תמיכה ממקורות מקוונים שונים , בהתאמה). מטפלים באדם15%- ו16%( מטפלים קיבלו עזרה רגשית או נפשית בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה בשיעור דומה .), בהתאמה; ההבדל מובהק סטטיסטית15% לעומת23%( עם מוגבלות קיבלו עזרה כזו בשיעור גבוה מזה של המטפלים בזקן ): קבלת עזרה רגשית או נפשית בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה, לפי סוג המטופל וסוג המשיב, (באחוזים6 תרשים 23 15 16 15 0 20 40 60 80 100 % מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ * n=95 מטפלים בזקן ‐ n=484 סך הכול מטפלים ‐ n=579 לא מטפלים ‐ n=479 p < .05 * . נוסח השאלות דומה לנוסח הקיים לזיהוי מוגבלות בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 7 18 ‘ חוסן, צרכים ומענים בחודשים הראשונים של מלחמת ’חרבות ברזל4.3 הנושא המרכזי שנבדק בסקר הוא תחושת החוסן של בני המשפחה המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים, צורכיהם והמענים ;) השפעת המלחמה על מצבם של המטפל והמטופל בתחומי חיים שונים1( :שהם קיבלו בעת הזו. אלו הם ההיבטים שנבדקו ;) שינוי בהיקף הטיפול4( ;) קושי בכניסה של המטופל למרחב המוגן3( ;) צרכים של המטפל והמטופל שאינם מקבלים מענה2( ) שירותים ותמיכות שהיו יכולים7( ;) נושאים הקשורים בטיפול שבהם היה חסר למטפל מידע6( ; ) גורמים שבהם נעזר המטפל5( .לסייע למטפל או למטופל ). מן הלוח עולה7 לוח( הרעה במצבם בתחומי חיים שונים בעקבות המלחמה המטפלים ומי שאינם מטפלים נשאלו אם חלה כי בכל תחומי החיים מטפלים דיווחו על הרעה במצבם לעומת מצבם לפני המלחמה יותר ממי שאינם מטפלים, בעיקר במצב , בהתאמה; ההבדלים מובהקים21% לעומת27%- ו21% לעומת27% ,33% לעומת41%( הכלכלי, במצב החברתי ובמצב הבריאות סטטיסטית). תחום החיים שבנוגע אליו דיווחו הן המטפלים הן הלא מטפלים על ההרעה הרבה ביותר עקב המלחמה הוא המצב , בהתאמה). השוואה בין סוגי המטופלים העלתה כי בנוגע למצב החברתי ולקיום קשרים עם הקהילה53%- ו59%( הרגשי/נפשי ,נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית: מטפלים באדם עם מוגבלות דיווחו על הרעה, הן במצב החברתי הן בקשריהם עם הקהילה .) בהתאמה12% לעומת20% ; בהתאמה25% לעומת39%( יותר ממטפלים בזקן ): הרעה במצב של המשיב^ בעקבות המלחמה, לפי סוג המטופל וסוג המשיב (באחוזים7 לוח סוג המטופל סוג המשיב אדם עם מוגבלות )n = 98( זקן )n = 493( מטפלים ^^)n = 612( לא מטפלים )n = 589( מצב רגשי/נפשי63 58 59 53 מצב כלכלי41 40 **41 33 מצב חברתי**39 25 **27 21 בריאות פיזית34 26 *27 21 מצב תעסוקתי29 25 25 21 קשר עם הקהילה*20 12 13 11 קשר עם בני משפחה17 12 12 10 p < .01** p < .05* )^ מי שציינו שמצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות21 ^^נתון זה כולל .)8 לוח( של המטפלים ושל מי שאינם מטפלים, המשיבים לסקר נשאלו על תחושותיהם לבחינת השפעת המלחמה על המצב הרגשי מן הלוח עולה כי המלחמה פגעה במצב הרגשי של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המטפלים, כמו גם מי שאינם מטפלים, דיווחו 19 , בהתאמה). המטפלים אף74%- ו70%( , בהתאמה); ועל דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה84%- ו81%( בשיעור גבוה על תחושות לחץ , בהתאמה), ועם זאת הם62% לעומת68%( דיווחו על דאגות שהפריעו להם לישון בשיעור גבוה במובהק ממי שאינם מטפלים , בהתאמה). לא נמצאו הבדלים מובהקים17% לעומת23%( דיווחו על יכולת להתמודד עם בעיות בשיעור גבוה מן הלא מטפלים .סטטיסטית בין המטפלים בזקן ובין המטפלים באדם עם מוגבלות מבחינת השפעת המלחמה על המצב הרגשי )המשיב, לפי סוג המטופל וסוג המשיב (באחוזים : השפעת המלחמה על המצב הרגשי^ של8 לוח סוג המטופל סוג המשיב אדם עם מוגבלות )n = 99( זקן )n = 492( מטפלים ^^)n = 616( לא מטפלים )n = 594( לחץ82 81 81 84 דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה69 70 70 74 דאגות שהפריעו לישון64 68 *68 62 בדידות46 39 40 38 כישלון/אכזבה מעצמי או ממשפחתי33 24 25 22 יכולת להתמודד עם בעיות25 22 *23 17 p < .05* ^ מי שציינו כי חשו מעט יותר או הרבה יותר מן הרגיל מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות25 ^^נתון זה כולל ). מן הלוח עולה כי תחומי9 לוח( במצבו של בן המשפחה המטופל בני המשפחה המטפלים נשאלו אם המלחמה הביאה להרעה ), היכולת להתנייד בתוך הבית ומחוצה58%( החיים שבהם חלה ההרעה הניכרת ביותר בקרב המטופלים הם המצב הרגשי/נפשי ). השוואה בין סוגי המטופלים העידה על הרעה רבה44%( ) והבריאות הפיזית45%( ), המצב החברתי ופעילויות הפנאי45%( לו יותר בקרב אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקתי ובקשר שלהם עם בני המשפחה האחרים, זאת לעומת זקנים (שיעור כמעט , בהתאמה; ההבדלים מובהקים סטטיסטית). יש להניח כי בקרב זקנים15% לעומת29% ;, בהתאמה16% לעומת29% :כפול שיעור התעסוקה נמוך יותר מבקרב אנשים עם מוגבלות, בשל גילם (מעל גיל פרישה), ולכן סביר כי ההרעה המועטה יותר במצבם .התעסוקתי נובעת גם מכך שלא היו מועסקים טרם פרוץ המלחמה 20 ): הרעה במצב המטופל^ בעקבות המלחמה, לפי סוג המטופל (באחוזים9 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 85( מטפלים בזקן )n = 446( סך הכול מטפלים ^^)n = 546( מצב רגשי/נפשי61 58 58 התניידות בתוך/מחוץ לבית40 47 45 מצב חברתי/פעילויות פנאי46 45 45 בריאות פיזית37 46 44 מצב כלכלי34 25 26 קשר עם הקהילה31 22 23 **מצב תעסוקתי29 16 18 **קשר עם בני משפחה29 15 17 p < .01** )^ מי שציינו שמצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות15 ^^ נתון זה כולל שליליים שחווה המטופל בעקבות המלחמה, והדבר החמרה של מצבים רגשיים בהקשר זה, בקבוצת המיקוד היו מי שדיווחו על ,הקשה על ההתמודדות עם הטיפול בו. צוינו קשיים רגשיים שקשורים בין היתר בפוסט טראומה שהתעצמה בעת המלחמה עובדה שהובילה לתחושות תסכול, לחוסר שינה, לחוסר שקט ואף לאלימות מצידו. בני המשפחה המטפלים דיווחו גם על קשיים רגשיים שלהם בתקופה זו. היו שציינו כי הם מרגישים שהם “לבד בשדה הקרב”, וכי עליהם לגייס כוחות רבים כדי לתמוך בבן .”המשפחה, לעודדו ו”לצייר תמונת מצב חיובית הצרכים שלהם ושל בן המשפחה שהתגברו בחודשי המלחמה הראשונים ועל המידה בני המשפחה המטפלים נשאלו בסקר על רפואיים לבן המשפחה הוא הצורך-). מן התרשים עולה כי תיאום טיפולים רפואיים ופרה7 תרשים( שבה צרכים אלו זכו למענה מקרב המטפלים51% .)44%( ) הן בקרב המטפלים בזקן51%( שהתגבר במידה הרבה ביותר, הן בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות באדם עם מוגבלות דיווחו על צורך בקבלת עזרה רגשית/נפשית שהתגבר. צורך בולט נוסף שהתגבר בעת זו , הן בקרב המטפלים .), בהתאמה46%- ו44%( בזקן הן בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות, הוא הצורך לקבל מידע על זכויות ועל צריכת שירותים קבלת מענה-לצרכים שעלו, מן התרשים עולה כי אשר למרבית הצרכים, דווחה מידה זו או אחרת של אי מידת המענה מבחינת ), ובקרב14%( ) ועל צורך בקבלת עזרה רגשית/נפשית16%( כלל: בקרב המטפלים בזקנים דווח בעיקר על הצורך בסיוע כספי .)17%( ) ועל צורך בסיוע במטלות הבית22%( המטפלים באדם עם מוגבלות דווח גם על צורך בקבלת עזרה רגשית/נפשית 21 : המידה שבה צרכים של המטפל או של המטופל שהתגברו בחודשי המלחמה הראשונים זכו למענה, לפי סוג7 תרשים )המטופל (באחוזים מטפלים בזקנים מטפלים באנשים עם מוגבלות סך הכול סך הכול 44 19 17 8 תיאום טיפולים רפואיים14 19 18 51 44 14 17 13מידע על זכויות/שירותים16 16 15 46 41 12 16 13סיוע במטלות הבית17 9 9 34 38 18 12 8תרופות/ציוד רפואי13 10 16 38 38 12 12 14עזרה רגשית/נפשית22 20 9 51 34 11 12 12הסעות לסידורים15 6 8 30 34 10 12 12 השגחה על ילדים/מבוגר13 13 5 32 32 9 13 11התאמות בעבודה10 15 12 37 31 7 8 16 סיוע כספי16 12 9 37 27 8 8 11מילוי צרכים בסיסיים7 11 4 22 13 6 3 4דיור חלופי8 7 14 מענה מלא מענה חלקי ללא מענה בשל המלחמה והאירועים הביטחוניים שנלוו לה נדרשה כניסה למרחב מוגן בעת אזעקות. בני המשפחה המטפלים נשאלו בסקר בקשיים בכניסה למרחב המוגן, מסיבות ובהן היות המרחב רחוק או לא מונגש או מכיוון שהמטופל סירב אם המטופל נתקל מבני המשפחה המטפלים העידו על קושי של המטופל בכניסה למרחב המוגן. קושי זה דווח בקרב63% .)8 (תרשים להיכנס אליו .), בהתאמה; ההבדל מובהק סטטיסטית41% לעומת67%( המטפלים בזקן יותר מבקרב המטפלים באדם עם מוגבלות 22 ): קשיים בעת הכניסה למרחב המוגן, לפי סוג המטופל (באחוזים8 תרשים 41 67 63 0 20 40 60 80 100 % מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=97 מטפלים בזקן ‐ n=490 סך הכול מטפלים ‐ ^ n=597 p < .01 *** מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות10 ^נתון זה כולל ,בהקשר זה דיווחו רבים מקרב בני המשפחה המטפלים בקבוצת המיקוד על קושי בכניסה למרחב מוגן, בעיקר מסיבות טכניות שיתוף פעולה מצד המטופל, כגון חוסר-כגון שאין ממ”ד/מקלט, שאין אפשרות להגיע למרחב מוגן בפרק הזמן הדרוש או בשל אי נכונות להגיב לאזעקות. היו שציינו כי הם חשים חוסר אונים והיו שציינו כי הם מוותרים מראש על הניסיון להתגונן. היו גם מי :שציינו כי לא קיבלו סיוע או ליווי בנוגע לתיווך הכניסה לממ”ד. מטפלת בבן זוג החולה בדמנציה תיארה“ אני מרגישה החמרה מאוד רצינית בעקבות המלחמה, למשל הסירוב שלו [של בן הזוג] להיכנס לממ”ד. הממ”ד אצלנו הוא חדר בגודל סביר והוא עדיין מסרב להיכנס לתוכו ומתעקש להישאר במיטה. הוא לא מעוניין להגיב .”לאזעקות. אין דרכים להסביר ואין מישהו שיבוא ויסייע. אין שום גוף או מישהו שאני יכולה לפנות אליו שינוי בהיקף הטיפול שהם מעניקים לבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים, כלומר אם המטפלים נשאלו בסקר גם אם חל מן המטפלים דיווחו כי היקף הטיפול שלהם בבן59% מן התרשים עולה כי .)9 תרשים( היקף הטיפול עלה, ירד או נותר זהה דיווחו כי היקף הטיפול ירד. השוואה בין סוגי7%- דיווחו כי היקף הטיפול עלה, ו34% ,המשפחה לא השתנה מאז פרוץ המלחמה המטפלים העידה על הבדל מובהק סטטיסטית: מטפלים באדם עם מוגבלות דיווחו יותר ממטפלים בזקן כי היקף הטיפול עלה .), בהתאמה32% לעומת44%( בתקופת המלחמה 23 ): שינוי בהיקף הטיפול בבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל (באחוזים9 תרשים 44 32 34 54 60 59 2 8 7 0 20 40 60 80 100 מטפלים באדם עם מוגבלות ‐ n=97 מטפלים בזקן ‐ n=491 כלל המטפלים ‐ n=588 % היקף הטיפול עלה היקף הטיפול לא השתנה היקף הטיפול פחת p < .05* עולה כי הסיבות העיקריות לעלייה10 ). מלוח11-10 לוחות( מטפלים שדיווחו על שינוי בהיקף הטיפול נשאלו על הסיבות לשינוי ;בהיקף הטיפול בקרב כלל המטפלים הן התדרדרות במצב הבריאות הפיזי או הנפשי של בן המשפחה או במצב התפקוד שלו העובדה שבן המשפחה נזקק לסיוע שלא נזקק לו בעבר, למשל בעריכת קניות או בהשגת תרופות; והעובדה שקרובי משפחה 41% ,54%( אחרים סייעו פחות בטיפול בתקופה זו, למשל משום שלא יכלו להגיע לאזור מגוריו של המטופל בשל המצב הביטחוני , בהתאמה). השוואה בין המטפלים לפי סוג המטופל העלתה הבדלים מובהקים סטטיסטית: המטפלים בזקן דיווחו יותר מן33%-ו לעומת47%( המטפלים באדם עם מוגבלות על כך שבן המשפחה נזקק לסיוע שלא נזקק לו בעבר כסיבה לעלייה בהיקף הטיפול , בהתאמה) ועל כך שהמטפל בתשלום (למשל עובד זר שעזב או פונה מן הארץ) הגיע פחות לצורך טיפול בבן המשפחה23% , בהתאמה). לעומת זאת מטפלים באדם עם מוגבלות דיווחו יותר ממטפלים בזקן כי סגירה או הפחתה של5% לעומת18%( ,13% לעומת35%( פעילות מסגרות/שירותים מקומיים, כגון מרכזי יום או מסגרות חינוך מיוחד, היא שגרמה לעלייה בהיקף הטיפול מן המטפלים דיווחו על עלייה בהיקף הטיפול בשל הפסקה בפעילות או הפחתה בפעילות49% בהתאמה). יש לציין כי בסך הכול .)15%( ) ומטפלים סיעודיים בתשלום16%( ), אנשי טיפול רפואי או סוציאלי18%( של מענים שונים – מסגרות ושירותים מקומיים )n=588( סך הכול מטפלים )n=491( מטפלים בזקן )n=97( *מטפלים באדם עם מוגבלות 24 ^): סיבות לעלייה בהיקף הטיפול בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל (באחוזים10 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 43( מטפלים בזקן )n = 160( סך הכול מטפלים ^^)n = 205(  התדרדרות במצב הבריאות/התפקוד של המטופל56 53 54   **המטופל נזקק לסיוע שלא ניתן בעבר23 47 41 קרובי משפחה אחרים סייעו פחות23 36 33   **סגירת מסגרות/שירותים מקומיים או הפחתת פעילותם35 13 18   סידור העבודה השתנה והיה יותר זמן פנוי19 15 16 אנשי הטיפול הרפואי/הסוציאלי הפחיתו את הטיפול9 18 16 *מטפל סיעודי בתשלום הגיע פחות5 18 15  פינוי/מעבר דירה זמני הגדיל את היקף הטיפול5 4 4 p < .01** p < .05* 100%-^ למשיבים ניתנה אפשרות לבחור יותר מתשובה אחת, ועל כן האחוזים אינם מסתכמים ל ^^נתון זה כולל שני מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות מן הלוח עולה כי המטפלים8. מציג את הסיבות לירידה בהיקף הטיפול בחודשי המלחמה הראשונים בקרב המטפלים בזקן11 לוח ), משום שהיו46%( בזקן דיווחו שהם העניקו לבן המשפחה פחות טיפול בעת זו בשל המצב הביטחוני שלא אפשר הגעה לביתו ) ומשום41%( להם צרכים אחרים שדרשו מענה, למשל לטפל בילדים בזמן שמסגרות החינוך היו סגורות עקב המצב הביטחוני .)38%( שהמצב הרפואי או הרגשי שלהם עצמם לא אפשר להם פניּות לטיפול בבן המשפחה ^)(באחוזים : סיבות לירידה בהיקף הטיפול בחודשי המלחמה הראשונים בקרב המטפלים בזקן11 לוח )n = 37( מטפלים בזקן המצב הביטחוני פחות אפשר לי להגיע לבן המשפחה46 היו צרכים אחרים שהייתי צריך להתעסק בהם41 המצב הרפואי/הרגשי שלי פחות אפשר לי להגיע לבן המשפחה38 סידור העבודה השתנה, והיה פחות זמן פנוי19 הייתי במילואים/מילאתי תפקיד אחר בשירותי הביטחון או ההצלה14 פינוי/מעבר דירה זמני של בן המשפחה או שלי בשל המלחמה8 100%-^ למשיבים ניתנה אפשרות לבחור יותר מתשובה אחת, ועל כן האחוזים אינם מסתכמים ל . בשל מיעוט משיבים לא מוצגים נתוניהם של המטפלים באדם עם מוגבלות אלא רק של המטפלים בזקנים 8 25 לייצר שגרה גם בעת מצב החירום וציינו למשל את המשך ההליכה עם כמה מבני המשפחה המטפלים סיפרו בראיונות על הצורך בן המשפחה לפעילויות פנאי. הגבלת החשיפה של בן המשפחה לחדשות צוינה אף היא הן כגורם הממתן השפעות רגשיות שליליות :הן כגורם התורם ליצירת שגרה. מטפלת בהורים מבוגרים תיארה בהקשר זה את ההשפעה שחלה בעקבות סדנה שבה השתתפה“ היו כמה סדנאות בנושא של שגרות מלחמה, אז נכנסתי לסדנה אחת. דיברו על מה להגיד להורה, להגיד את האמת או לא להגיד את האמת, איך להרגיע, לייצר שגרה, לא לפספס את המקלחת. אחרי הסדנה הזו אמרתי וואלה אבא רואה יותר מדי טלוויזיה. זה נתן לי כלי. פתאום זה שינה את מסלול השגרות שלו ואנחנו .”הבנו שהפחד לא יכול לנהל אותנו אם נעזרו בשירותים אלו בחודשי המלחמה למשיבים לסקר הוצגה רשימת שירותים המיועדים לבני משפחה מטפלים, והם נשאלו ), ציינו שהם לא נעזרו אף לא בשירות אחד המיועד68%( מכלל המטפלים, ובעיקר המטפלים בזקן66% .)12 לוח( הראשונים לבני משפחה מטפלים בתקופת המלחמה. מבין כלל המטפלים שציינו כי הם נעזרו באחד או יותר מן השירותים המיועדים לבני ). בבחינת32%( נעזרו באתרים מקוונים לייעוץ ומידע, ובעיקר ציינו זאת המטפלים באדם עם מוגבלות22% ,משפחה מטפלים הבדלים נוספים, מובהקים סטטיסטית, בין מטפלים בזקן למטפלים באדם עם מוגבלות נמצא כי האחרונים נעזרו יותר בסמינרים .), בהתאמה4% לעומת9%( , בהתאמה) ובקו לסיוע רגשי או נפשי2% לעומת15%( או הרצאות מקוונות לבני משפחה מטפלים ^): שירותים שבהם נעזרו בני המשפחה המטפלים בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל (באחוזים12 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 98( מטפלים בזקן )n = 485( סך הכול מטפלים ^^)n = 604( **לא נעזרתי באף שירות52 68 66 *)אתרים מקוונים לייעוץ ומידע (כל זכות, קשר32 20 22 מוקד לייעוץ ומידע7 9 9 הדרכה פרטנית לכלים ומיומנויות לבני משפחה מטפלים9 4 7 ***סמינרים או הרצאות מקוונות לבני משפחה מטפלים15 2 4 *קו לסיוע רגשי או נפשי9 4 4 תמיכה רגשית או נפשית6 4 4 )שירותי פנאי/הפגה (נופשונים, מתנדב בזמן סידורים4 5 4   )חמ"ל חירום (האפוד הסגול, החמ"ל הסגול3 3 3 p < .001 *** p < .01** p < .05* 100%-^ למשיבים ניתנה אפשרות לבחור יותר מתשובה אחת, ועל כן האחוזים אינם מסתכמים ל מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות21 ^^נתון זה כולל 26 הוא היבט נוסף שנבחן בסקר. לבני המשפחה המטפלים חוסר במידע בחודשי המלחמה הראשונים בנושאים הקשורים לטיפול 55% .)13 לוח( הוצגה רשימת נושאים, והם התבקשו לדרג את המידה שבה הם חשו שחסר להם מידע בנוגע לכל אחד מהם מהם היה חסר מידע כלשהו45%-מכלל בני המשפחה המטפלים דיווחו כי לא היה חסר להם מידע בתקופת המלחמה, ומכאן של מן המטפלים באדם14% מן המטפלים בזקן ציינו כך לעומת21%( בתקופה זו. חוסר מידע צוין בנוגע למיגון או הנגשה של מיגון מקרב כלל המטפלים) והנחיות להתנהגות בתקופת17%( עם מוגבלות; ההבדל מובהק סטטיסטית); הנחה בתשלומי חשבונות מקרב כלל המטפלים). הבדלים נוספים, מובהקים סטטיסטית, בין מטפלים בזקן למטפלים באדם עם מוגבלות12%( המלחמה ; בלבד בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות1% בקרב המטפלים בזקן לעומת9%( נמצאו בנוגע לחוסר במידע על עובדי סיעוד זרים ), בנוגע לחוסר במידע9יש לשער כי ההבדל מקורו בכך שהיעזרות בעובד זר נפוץ יותר בקרב זקנים מבקרב אנשים עם מוגבלות ) בקרב המטפלים בזקן6% בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות לעומת15%( בכל הנוגע לוועדות שונות הקשורות במוגבלות בלבד בקרב המטפלים בזקן); יש לשער2% בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות לעומת13%( ובנוגע לנושאים של חינוך ולימודים .שהדבר נובע מן העובדה שהמטופלים עם מוגבלות הם צעירים יותר : נושאים שבנוגע להם היה חסר לבני המשפחה המטפלים מידע בחודשי המלחמה הראשונים, לפי סוג המטופל13 לוח ^)(באחוזים מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 96( מטפלים בזקן )n = 478( סך הכול מטפלים ^^)n = 593(  לא היה חסר לי מידע52 55 55 *מיגון או הנגשה של מיגון14 21 19  הנחה בתשלומי חשבונות20 17 17 הנחיות להתנהגות בזמן המלחמה13 12 12 הסעות15 10 10 **עובדי סיעוד זרים1 9 8 **ועדות הקשורות למוגבלות/בעיות רפואיות15 6 7   דיור חלופי או פינוי7 5 5 ***חינוך ולימודים13 2 4 זכויות בתעסוקה6 4 4 מסגרות דיור קבועות2 2 2 p < .05 **p < .01 *** p < .001* 100%-^ למשיבים ניתנה אפשרות לבחור יותר מתשובה אחת, ועל כן האחוזים אינם מסתכמים ל מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות19 ^^נתון זה כולל מן המטפלים בבן51% הסקר לא כלל שאלה על הסתייעות בעובד סיעודי זר אלא במטפל בתשלום, שעשוי להוות עדות לכך. הסקר העלה כי 9 . בלבד מן המטפלים באדם עם מוגבלות11% משפחה זקן דיווחו על העסקת מטפל בתשלום לעומת 27 .)14 לוח( היו יכולים להקל עליהם או על בן המשפחה בעת הזו לבני המשפחה המטפלים הוצגו סוגי סיוע, והם נשאלו אילו מהם ציינו כי אין להם עניין או צורך במקורות18% מכלל המטפלים ציינו סוג אחד לפחות של עזרה שהיה יכול לסייע להם (רק82% 28% , מכלל המטפלים ציינו כי תמיכה רגשית בהם או בבן המשפחה הייתה יכולה לעזור להם בתקופה זו38% .)עזרה בתקופה זו ציינו כי תמיכה כלכלית הייתה יכולה לעזור להם בטיפול בבן המשפחה בתקופה זו. לא נמצאו הבדלים25%-ציינו פעילות פנאי, ו מובהקים סטטיסטית בין מטפלים בזקן למטפלים באדם עם מוגבלות בעניין זה, למעט ההיבט של חזרה לפעילות חלקית או מלאה של מסגרות לימודים ותעסוקה עבור בן המשפחה, הרלוונטיות יותר למטופלים צעירים יותר – ילדים ובוגרים בגיל העבודה .) מן המטפלים בזקן7% מן המטפלים באדם עם מוגבלות ציינו זאת לעומת24%( ^): סוגי סיוע שיכולים להקל על המטפל או בן משפחתו בעת הזו, לפי סוג המטופל (באחוזים14 לוח מטפלים באדם עם מוגבלות )n = 98( מטפלים בזקן )n = 483( סך הכול מטפלים ^^)n = 604( תמיכה רגשית לבן המשפחה/לי36 38 38 פעילות פנאי34 27 28 תמיכה כלכלית לצורך הטיפול20 26 25 ייעוץ מקצועי כיצד לתת מענה מותאם לבן המשפחה24 23 23 זמן הפגה עבורי כבן משפחה מטפל21 20 21 עזרה בניהול וסנכרון התמיכות והמענים15 16 16 הסדרת זכויות המגיעות לי בעבודה כבן משפחה מטפל16 16 15 חופשה בתשלום ממקום העבודה לצורך הטיפול13 13 12 הסדרת תהליכים בירוקרטיים11 11 11 ***פעילות חלקית/מלאה של מסגרות לימודים/תעסוקה24 7 10  אין לי עניין או צורך בעזרה13 18 18 p < .001 *** 100%-^ למשיבים ניתנה אפשרות לבחור יותר מתשובה אחת, ועל כן האחוזים אינם מסתכמים ל מטפלים שלא ציינו בסקר את גיל המטופל, ועל כן אי אפשר היה לשייכם לאחת מן הקבוצות23 ^^נתון זה כולל הקושי בקבלת סיוע מגורמים מוסדיים, בשגרה אך עוד יותר בחודשי בקבוצת המיקוד ובריאיון דיווחו בני המשפחה המטפלים על המלחמה הראשונים. הם ציינו כי עובדות סוציאליות הוסבו לעבודה שקשורה למצב החירום, וכך לטענתם הטיפול השוטף נזנח והשאיר אותם ללא כתובת מסודרת לפנות אליה. נוסף על כך זמני ההמתנה לתורים רפואיים ארוכים ועולה קושי בהמשך קבלת :שירותי רפואה עד הבית. אחד המטפלים באימו, ציין בהקשר זה 28 “ התחושה היא שכל המערכות מתוחות עד הקצה והן מנותבות לטובת המאמץ המלחמתי. שוכחים שיש פה עדיין לא מעט אנשים בעורף שנלחמים את מלחמתם שלהם. מרוב ייאוש אתה שואל האם יש בכלל .”טעם לנסות לפנות, מישהו ייתן לי את העזרה והסיוע? אתה מרים ידיים תחושות תסכול באשר לגורמים המסייעים גם בשגרה. צוין קושי רב בהתמודדות עם בני המשפחה המטפלים אף דיווחו על הבירוקרטיה הכרוכה בטיפול בבן משפחה, דווח על צורך במתאם טיפול או “מנהל תיק” שיספק ליווי מקצועי וצוין מחסור בתכלול יומית עם בן המשפחה דורשת-מידע ובהנגשה מסודרת של מידע. המטפלים דיווחו שלעיתים הם מרגישים שההתמודדות היום .משאבים רבים ולא נותר להם כוח להתמודד עם נפתולי הבירוקרטיה אילו שירותים נדרש עוד לפתח או להתאים כדי לתת מענה ,בסקר התבקשו בני המשפחה המטפלים לפרט, בשאלה פתוחה . מטפלים השיבו לשאלה זו ותשובותיהם קודדו ונותחו על פי הנושאים שעלו475 .לבני משפחה מטפלים בשגרה ובעיתות חירום מן הניתוח עלה כי השירותים שיש לפתח הם שירותים פסיכולוגיים או רגשיים, בשל העומס הנפשי הכבד המוטל על המטפלים מן16%( מן התשובות); מתן עזרה וסיוע כלכלי, למשל עבור הסעות או טיפולים לבן המשפחה18%( ובני המשפחה בתקופה זו התשובות); וצורך בהקמת מוקד או גורם ייעודי אחר שיוכל לספק למטפלים ולבני המשפחה מידע על מיצוי זכויות, היכן לצרוך מן התשובות). בהקשר זה הציעו בני המשפחה המטפלים לפתח מענים ייעודיים להתמודדות עם13%( שירותים שונים ועוד הבירוקרטיה הכרוכה בהגשת הבקשה לצריכת שירותים ואף הציעו כי על הרשויות המקומיות או גורמים ממשלתיים לפנות פנייה יזומה אל המטפלים כדי לבחון את צורכיהם ואת המענה המתאים הדרוש. עוד עלה מדבריהם של בני המשפחה המטפלים הצורך לספק שירותי פנאי לבן המשפחה בתחומים שונים, ובהם ספורט, תרבות, הרצאות בעולמות ידע שונים, כדי להפיג את הבדידות . מן המשיבים לשאלה ציינו כי אין לדעתם צורך לפתח שירותים נוספים9% ולחזק את החוסן האישי והקהילתי. יצוין כי לשווק את המענים בריאיון ובקבוצת המיקוד ציינו בני המשפחה המטפלים כי לפני שמתחילים לפתח מענים נוספים עבורם יש הקיימים ולהנגישם לציבור בשלבי טיפול מוקדמים, למשל כבר בעת השחרור מבית החולים או בעת אבחון מוגבלות. אחת מן המשיבות המטפלת באביה ציינה כי היא מעוניינת ברשימת קישורים מקוונים מסודרת של ארגוני מתנדבים שאליהם תוכל לפנות בנוגע לכל סיוע שתצטרך, לרבות סיוע לוגיסטי. מטפלת אחרת בהורים מבוגרים ציינה את היתרונות של קבוצת תמיכה וידע :מקוונת שבה היא משתתפת בחסות הרשות המקומית, כמענה שסייע לה סיוע רב“ למדתי בקבוצה המון. השתדלתי להצטרף לכל הזומים. ממנה למדתי שלהורים צריך לעשות ייפוי כוח מתמשך .ושאימא יכולה לחתום שאני שותפה איתם בחשבון, לבדוק את הצוואות ועוד. כל העניינים המשפטיים קיבלתי את הידע מתוך ההדרכות שעשינו. גם למדתי מה הזכויות של ניצולי שואה מתוך הקבוצה. אני מאוד .נעזרת בקבוצה הזו. אפילו רק לשמוע צרות של אחרים. זה גם מגביר את החוסן, לחלוק בעיות של אחר .”הבעיות שלי קצת מתגמדות, ואני אומרת תודה לאל בני משפחה מטפלים המועסקים דיווחו בקבוצת המיקוד על הצורך בתמיכה במקום העבודה, למשל יותר עזרה ותמיכה מן המעסיק, הכרה בהם כבני משפחה מטפלים ובזכויות המגיעות להם. עוד צוין הרצון בהתחשבות רבה יותר מצד המעסיק בשל :שעות העבודה שהמטפל מפסיד עקב הטיפול. אחת המשיבות המטפלת באב עם מוגבלות תיארה בהקשר זה 29 “ כשאמרתי למשאבי אנוש שאני בת משפחה מטפלת, היא אמרה לי מה את בכלל מדברת, היא לא ידעה בכלל. הייתי רוצה שהמעסיק יותר יבין. אני מרגישה שאני לא יכולה לקחת חופש כי הייתי חייבת לקחת את אבא שלי לתור, או לקחת ימי מחלה כשאני חולה. אז אני אעבוד גמורה או אעבוד בסופ”ש כדי לפצות .”על מה שהיה באותו שבוע בהקשר של מחסור בימי חופש ומחלה בשל הטיפול בבן המשפחה, המוביל להיעדרות מן העבודה ולפגיעה בשכר, ציינה מטפלת :באביה ובבן זוגה“ מזמן סיימתי את מכסת ימי החופש וימי המחלה. אם אני חולה אני צריכה לחשוב פעמיים אם נשארו לי .”ימים, ואני מגיעה למצב כזה של ימים בלי שכר לבני משפחה המפונים מביתם עקב המלחמה, מטפלת שאביה פונה מאחד מיישובי הצפון שיתפה בקבוצת המיקוד בקושי אשר הכרוך בפינוי ובעומס הרב שהתווסף לטיפול השוטף באביה. היא ציינה את העיסוק הרב בעניינים לוגיסטיים, את הצורך בהתאמות בבתי המלון, כך שהחדר יהיה נגיש, את ההתמודדות עם קבלת שירותים במקום חדש ולא מוכר, את חוסר הנגישות של דרכי .ההגעה לשירותים השונים ואת הקושי עקב המרחק מן הקהילה ומן העזרה המוכרת בבית זרקור על בני המשפחה המטפלים, לפי מאפיינים שונים4.4 לבני משפחה מטפלים מאפיינים אישיים שונים. המחקר בחן אילו מהם קשורים קשר מובהק להיבטים שונים של הטיפול בבן ). נבדקו המאפיינים האלה: מין, קבוצת אוכלוסייה (יהודים/ערבים), גיל, מצב התפקוד (מצב הבריאות22-15 לוחות( המשפחה והימצאות מוגבלות), מצב כלכלי, סוג המטפל (עיקרי או לא עיקרי) ומשך הטיפול, בשנים. הלוחות מעידים על כך שהיבטי טיפול .שונים מושפעים מכל אחד ממאפייניהם האישיים של המטפלים בני משפחה מטפלים, לפי מין4.4.1 . מציג את ההבדלים המובהקים סטטיסטית שנמצאו בין מטפלים למטפלות בהיבטים שונים הקשורים בטיפול בבן המשפחה15 לוח לסוגי טיפול, מטפלות, יותר ממטפלים, דיווחו על הענקת יותר סוגי טיפול: הסעות של בן המשפחה, כגון לטיפולים רפואיים בנוגע , בהתאמה) ועזרה בטיפול רפואי, כגון מתן זריקות, עזרה בנטילת תרופות ותיאום תורים52% לעומת61%( או למסגרות תעסוקה , בהתאמה). מטפלים דיווחו יותר ממטפלות על עזרה במעברים ממקום למקום, למשל בכל הנוגע לעלייה וירידה29% לעומת40%( צורך בהתאמות בעבודה בחודשי , בהתאמה). מטפלות דיווחו יותר ממטפלים על31% לעומת41%( במדרגות וקימה מן המיטה 31%( הרעה בבריאות הפיזית בעקבות המלחמה , בהתאמה) וכן על39% לעומת48%( המלחמה הראשונים שלא קיבל מענה הרעה במצב , בהתאמה). מטפלים דיווחו יותר ממטפלות על48% לעומת66%( ובמצב הרגשי/נפשי ), בהתאמה21% לעומת בחודשי שינויים רגשיים , בהתאמה). ולבסוף, מטפלות דיווחו יותר ממטפלים על22% לעומת30%( בעקבות המלחמה התעסוקתי , בהתאמה), תחושת60% לעומת78%( , בהתאמה), דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה71% לעומת89%( המלחמה הראשונים, כגון לחץ .), בהתאמה57% לעומת75%( , בהתאמה) ודאגות שהפריעו לישון32% לעומת46%( בדידות 30 ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי מין המטפל (באחוזים15 לוח מטפלים מטפלות ^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה *עזרה במעברים41 31 *הסעות52 61 **עזרה בטיפול רפואי29 40 ^^עלייה בצרכים בחודשי המלחמה הראשונים *התאמות בעבודה39 48 ^^^הרעה במצב המטפל בחודשי המלחמה הראשונים **בריאות פיזית21 31 ***מצב רגשי/נפשי48 66 *מצב תעסוקתי30 22 ^^^^שינוי רגשי בחודשי המלחמה הראשונים ***לחץ71 89 ***דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה60 78 ***תחושת בדידות32 46 ***דאגות שהפריעו לישון57 75 p < .001 *** p < .05 **p < .01* ^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד ^^ מטפלים שציינו כי חלה עלייה בצורך אך לא קיבלו כל סיוע )^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד )^^^^ מטפלים שציינו כי חל שינוי רגשי בעקבות המלחמה (שינוי מועט או שינוי רב בני משפחה מטפלים, לפי קבוצת אוכלוסייה4.4.2 מציג את ההבדלים המובהקים סטטיסטית שנמצאו בין מטפלים יהודים למטפלים ערבים בהיבטים שונים הקשורים16 לוח חוסר במידע בחודשי המלחמה הראשונים בנוגע בטיפול בבן המשפחה. מטפלים ערבים, יותר ממטפלים יהודים, דיווחו על , בהתאמה). הם אף דיווחו יותר35% לעומת52%( , בהתאמה) ולהנחה בתשלומי חשבונות24% לעומת41%( להנחיות התנהגות , בהתאמה), עזרה במעברים18% לעומת39%( סוגי טיפול בבן המשפחה בשגרה: טיפול אישי ממטפלים יהודים על הענקת יותר ,61% לעומת72%( , בהתאמה), עזרה אישית מעשית, בבית ובסידורים54% לעומת74%( , בהתאמה), הסעות31% לעומת53%( , בהתאמה), הספקת פעילות פנאי והפגה, כגון סיוע בתחביב או ליווי לחוג31% לעומת56%( בהתאמה), עזרה בטיפול רפואי ,, בהתאמה) ובמצבי חירום37% לעומת62%( , בהתאמה) ותיווך ומתן הסבר בכל הנוגע להתנהלות בשגרה34% לעומת55%( 31 , בהתאמה). ייתכן שהעובדה שמטפלים ערבים מעניקים39% לעומת61%( למשל כניסה למרחב המוגן או כיצד יש לבקש עזרה יותר סוגי טיפול לבן המשפחה ממטפלים יהודים קשורה בין היתר בנטייה של בני משפחה מטפלים באוכלוסייה הערבית להיעזר פחות במקורות סיוע. עדות לכך עלתה גם במחקר שהעלה, בין היתר, כי העסקת עוזר או מטפל בבית בתשלום לצורך הטיפול .)2023 ,’בבן משפחה שכיחה פחות בקרב בני משפחה מטפלים ערבים מבקרב בני משפחה מטפלים יהודים (נגר אידלמן ואח לעומת67%( הכלכלי נוסף על כך מטפלים ערבים, יותר ממטפלים יהודים, דיווחו כי בחודשי המלחמה הראשונים הורע מצבם , בהתאמה). הם9% לעומת31%( הקשר שלהם עם הקהילה , בהתאמה) וכן21% לעומת46%( והתעסוקתי ), בהתאמה35% תחושת כישלון , בהתאמה) ואף37% לעומת56%( בדידות אף דיווחו יותר ממטפלים יהודים כי בשל המלחמה הם חשים יותר , בהתאמה). לעומת זאת מטפלים יהודים דיווחו יותר ממטפלים ערבים על23% לעומת40%( או אכזבה מעצמם או ממשפחתם השגת תרופות או ציוד רפואי ,), בהתאמה15% לעומת32%( סיוע כספי עלייה בצרכים שונים בתקופה זו שלא קיבלו מענה, כגון , בהתאמה). מטפלים יהודים אף דיווחו יותר ממטפלים ערבים58% לעומת74%( בדיור חלופי , בהתאמה) וצורך8% לעומת18%( .), בהתאמה35% לעומת48%( בעזרה מעשית בשגרה, כגון שמישהו ייקח אותם לרופא או יבשל עבורם בעת הצורך על חוסר ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי קבוצת אוכלוסייה (באחוזים16 לוח מטפלים יהודים מטפלים ערבים בחודשי המלחמה הראשונים חוסר במידע **הנחיות להתנהגות בזמן המלחמה24 41 *הנחה בתשלומי חשבונות35 52 ^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה ***טיפול אישי18 39 ***עזרה במעברים31 53 ***הסעות54 74 *עזרה אישית מעשית61 72 ***עזרה בטיפול רפואי31 56 ***פעילות פנאי והפגה34 55 ***תיווך ומתן הסבר על התנהלות בשגרה37 62 ***תיווך ומתן הסבר על התנהלות במצבי חירום39 61 ^^עלייה בצרכים בחודשי המלחמה הראשונים **סיוע כספי32 15 *השגת תרופות או ציוד רפואי18 8 **דיור חלופי74 58 32 מטפלים יהודים מטפלים ערבים ^^^הראשונים המלחמה בחודשי המטפל במצב החמרה ***מצב כלכלי35 67 ***מצב תעסוקתי21 46 ***קשר עם הקהילה9 31 ^^^^שינוי רגשי בחודשי המלחמה הראשונים ***תחושת בדידות37 56 ***תחושת כישלון או אכזבה מעצמי או ממשפחתי23 40 #חוסר בתמיכה במטפל *מישהו שייתן עזרה מעשית בעת הצורך48 35 p < .001 *** p < .05** p < .01* ^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד ^^ מטפלים שציינו כי חלה עלייה בצורך אך לא קיבלו כל סיוע )^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד )^^^^ מטפלים שדיווחו כי חל שינוי רגשי בעקבות המלחמה (שינוי מועט או שינוי רב מטפלים שציינו כי הם לא מקבלים תמיכה אף פעם או שמקבלים תמיכה רק לעיתים רחוקות# בני משפחה מטפלים, לפי גיל המטפל4.4.3 ). בשני17 לוח( 70-5110-, ו50-36 ,35-18 :במחקר נבחן אם גיל המטפל קשור להיבטי טיפול שונים, בהתייחס לשלוש קבוצות גיל היבטי טיפול בלבד (סיוע לבן המשפחה בהסעות וצורך בהתאמות בעבודה) נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת גיל אחת ובין שתי קבוצות הגיל האחרות. הבדלים אלו מצוינים בלוח באמצעות כוכביות המציגות את רמת המובהקות. בשאר היבטי הטיפול נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצת גיל אחת בלבד לקבוצת גיל אחרת (ולא בין קבוצת גיל אחת המייצגות את שתי קבוצות הגיל השונות זו מזו באופן מובהקb- וa לשתי האחרות). ממצאים אלו מוצגים באמצעות האותיות 50-36 דיווחו כי הם מסיעים את בן המשפחה פחות ממטפלים בני35-18 סטטיסטית. מן הלוח עולה כי המטפלים הצעירים בני ומטפלים35-18 דיווחו יותר ממטפלים בני70-51 , בהתאמה), ואילו המטפלים בקבוצת הגיל63%- ו62% לעומת47%( 70-51-ו .), בהתאמה35%- ו34% לעומת60%( בהתאמות במקום העבודה בתקופת המלחמה שלא קיבל מענה על צורך50-36 בני .70 המטפל המבוגר ביותר שהשיב לשאלון הוא בן 10 33 ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי גיל המטפל (באחוזים17 לוח 35-18 מטפלים בני50-36 מטפלים בני70-51 מטפלים בני ^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה עזרה במעברים41b 36 28a **הסעות47 62 63 ^^עלייה בצרכים בחודשי המלחמה הראשונים סיוע כספי23a 25 37b סיוע במטלות הבית17 15a 27b ***התאמות בעבודה34 35 60 דיור חלופי61a 73 78b החמרה במצב המטפל בחודשי המלחמה ^^^הראשונים מצב חברתי32b 30 21a מצב תעסוקתי30b 27 19a p < .01 *** p < .001** ^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד ^^ מטפלים שציינו כי חלה עלייה בצורך אך לא קיבלו כל סיוע )^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד בני משפחה מטפלים, לפי מצב התפקוד4.4.4 המשיבים לסקר התבקשו לדווח על מצב הבריאות שלהם ואם יש להם מוגבלות. תשובותיהם קודדו ל”מצב בריאות טוב” (מי שדיווחו כי מצב בריאותם בדרך כלל טוב מאוד או טוב) ו”מצב בריאות לא טוב” (מי שדיווחו כי מצב בריאותם בדרך כלל לא כל .)כך טוב או בכלל לא טוב מציג את ההבדלים המובהקים סטטיסטית שנמצאו בין מטפלים שמצב בריאותם טוב למטפלים שמצב בריאותם לא טוב18 לוח בהיבטים שונים הקשורים לטיפול בבן המשפחה. מטפלים שמצב בריאותם לא טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצב בריאותם טוב , בהתאמה), כי חסר להם מידע בחודשי המלחמה הראשונים בנוגע58% לעומת71%( הטיפול בבן המשפחה מכביד עליהם כי בהתאמות במקום העבודה בתקופה זו שלא , בהתאמה) וכי יש להם צורך36% לעומת59%( לקבלת הנחה בתשלומי חשבונות , בהתאמה). כמו כן הם דיווחו יותר ממטפלים שמצב בריאותם טוב על הרעה במצבם בעקבות42% לעומת64%( קיבל מענה המצב ,), בהתאמה57% לעומת73%( המצב הרגשי/נפשי ,), בהתאמה23% לעומת50%( הבריאות הפיזית המלחמה מבחינת 22%( , בהתאמה) ומבחינת הקשר עם בני המשפחה24% לעומת38%( המצב התעסוקתי ,), בהתאמה38% לעומת58%( הכלכלי , בהתאמה). נוסף על כך מטפלים שמצב בריאותם לא טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצב בריאותם טוב על כך שהם11% לעומת חסרה עזרה חומרית , בהתאמה) ועל כך שלהם עצמם56% לעומת69%( מסיעים את בן המשפחה כחלק ממעטפת הטיפול .), בהתאמה37% לעומת60%( 34 ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי מצב הבריאות של המטפל (באחוזים18 לוח מצב בריאות טוב מצב בריאות לא טוב ^עומס טיפולי *הטיפול מכביד עליי58 71 בחודשי המלחמה הראשונים חוסר במידע  **כיצד לקבל הנחה בתשלומי חשבונות36 59 ^^המשפחה לבן המוענק הטיפול סוג *הסעות56 69 ^^^עלייה בצרכים בחודשי המלחמה הראשונים **התאמות בעבודה42 64 ^^^^החמרה במצב המטפל בחודשי המלחמה הראשונים ***בריאות פיזית23 50 *מצב רגשי/נפשי57 73 **מצב כלכלי38 58 **מצב תעסוקתי24 38 **קשר עם בני המשפחה11 22 #חוסר בתמיכה במטפל ***מישהו שייתן עזרה חומרית37 60 p < .001 *** p < .05 ** p < .01* ^ מטפלים שציינו כי מתן הטיפול מכביד עליהם במידה מסוימת או רבה ^^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד ^^^ מטפלים שציינו כי חלה עלייה בצורך אך לא קיבלו כל סיוע )^^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד מטפלים שציינו כי הם לא מקבלים תמיכה אף פעם או שמקבלים תמיכה רק לעיתים רחוקות# מציג את ההבדלים המובהקים סטטיסטית 19 לוח .היבט נוסף הקשור בתפקוד של המטפל נוגע לאם הוא אדם עם מוגבלות ,שנמצאו בין מטפלים שיש להם מוגבלות למי שאין להם מוגבלות בהיבטים שונים הקשורים לטיפול בבן המשפחה. ככלל במרבית ההיבטים, מטפלים עם מוגבלות דיווחו על השפעות שליליות של המלחמה ועל עומס טיפולי גדול יותר מאשר מטפלים ,56% לעומת78%( עליהם העומס הטיפולי מכביד ללא מוגבלות. מטפלים עם מוגבלות דיווחו יותר ממטפלים ללא מוגבלות כי 71%( הרגשית/נפשית ,), בהתאמה23% לעומת49%( בריאותם הפיזית בהתאמה), וכי בעקבות המלחמה חלה הרעה במצב והתעסוקתי ,), בהתאמה37% לעומת59%( הכלכלי ,), בהתאמה25% לעומת39%( במצבם החברתי ,), בהתאמה57% לעומת , בהתאמה). מטפלים עם מוגבלות אף10% לעומת25%( בקשר שלהם עם בני המשפחה , בהתאמה) וכן23% לעומת36%( 35 לעומת42%( דיווחו יותר ממטפלים ללא מוגבלות כי בחודשי המלחמה הראשונים היה חסר להם מידע על הסעות לבן המשפחה ,עזרה אישית מעשית לבן המשפחה , בהתאמה). עוד נמצא כי מטפלים עם מוגבלות מעניקים יותר ממטפלים ללא מוגבלות18% מתווכים ומסבירים , בהתאמה) כמו גם61% לעומת73%( כגון עריכת קניות, הכנת ארוחות, ביצוע עבודות בית ומילוי טפסים ,41% לעומת53%( לבן המשפחה בכל הנוגע להתנהלות במצבי חירום, כגון כיצד להיכנס למרחב המוגן או כיצד לבקש עזרה קושי לספק צרכים בהתאמה). מטפלים ללא מוגבלות דיווחו יותר ממטפלים עם מוגבלות כי בחודשי המלחמה הראשונים עלה 31%( בשל המלחמה , בהתאמה) וכי הם נדרשו לסיוע כספי13% לעומת31%( )בסיסיים לבן המשפחה (מזון, ביגוד וציוד ביתי ., בהתאמה), וכי לצרכים אלו לא ניתן מענה18% לעומת ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי היות המטפל אדם עם מוגבלות (באחוזים19 לוח מטפלים ללא מוגבלות מטפלים עם מוגבלות ^עומס טיפולי ***הטיפול מכביד עליי56 78 בחודשי המלחמה הראשונים חוסר במידע **הסעות לבן המשפחה18 42 ^^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה *עזרה אישית מעשית61 73 *תיווך ומתן הסבר על התנהלות במצבי חירום41 53 ^^^עלייה בצרכים בחודשי המלחמה הראשונים **השגת צרכים בסיסיים31 13 *סיוע כספי31 18 ^^^^החמרה במצב המטפל בחודשי המלחמה הראשונים ***בריאות פיזית23 49 *מצב רגשי/נפשי57 71 **מצב חברתי25 39 ***מצב כלכלי37 59 **מצב תעסוקתי23 36 ***קשר עם בני המשפחה10 25 p < .001 *** p < .05 **p < .01* ^ מטפלים שציינו כי מתן הטיפול מכביד עליהם במידה מסוימת או רבה ^^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד ^^^ מטפלים שציינו כי חלה עלייה בצורך אך לא קיבלו כל סיוע )^^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד 36 בני משפחה מטפלים, לפי המצב הכלכלי4.4.5 המשיבים לסקר התבקשו לדווח על מצבם הכלכלי; האם הם מצליחים לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית עבור מזון, חשמל, טלפון וכדומה. תשובותיהם קודדו ל”מצב כלכלי טוב” (מי שדיווחו כי הם מצליחים ללא קושי או מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית) ו”מצב כלכלי לא טוב” (מי שדיווחו כי הם לא כל כך מצליחים או בכלל לא מצליחים לכסות את הוצאות משק מציג את ההבדלים המובהקים סטטיסטית שנמצאו בין מטפלים שמצבם הכלכלי טוב למטפלים שמצבם הכלכלי 20 לוח .)הבית לא טוב בהיבטים שונים הקשורים לטיפול בבן המשפחה. מטפלים במצב כלכלי לא טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצבם הכלכלי , בהתאמה), וככלל מדיווחיהם עולה כי הם מעניקים לבן המשפחה את53% לעומת70%( עליהם העומס הטיפולי כבד טוב כי תשעה סוגי הטיפול יותר ממטפלים שמצבם הכלכלי טוב. מטפלים שמצבם הכלכלי לא טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצבם כל 68%( , בהתאמה) וכן במצבם הרגשי/נפשי24% לעומת31%( בבריאותם הפיזית הכלכלי טוב כי בעקבות המלחמה חלה הרעה לעומת41%( , בהתאמה) והתעסוקתי23% לעומת72%( הכלכלי ,), בהתאמה23% לעומת37%( החברתי ,), בהתאמה54% לעומת , בהתאמה). אשר לשינוי שחל במצב הרגשי בעקבות המלחמה, מטפלים שמצבם הכלכלי לא טוב דיווחו יותר ממטפלים16% מעצמם או ממשפחתם תחושת כישלון או אכזבה , בהתאמה) ועל36% לעומת49%( בדידות שמצבם הכלכלי טוב על תחושת , בהתאמה). כמו כן הם דיווחו יותר ממטפלים שמצבם הכלכלי טוב כי בחודשי המלחמה הראשונים היה חסר21% לעומת33%( , בהתאמה). מטפלים שמצבם הכלכלי לא טוב אף דיווחו יותר29% לעומת50%( הנחה בתשלומי חשבונות להם מידע על קבלת ,, בהתאמה). לעומת זאת58% לעומת69%( בכניסה למרחב המוגן ממטפלים שמצבם הכלכלי טוב על קושי של בן המשפחה מטפלים במצב כלכלי טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצבם הכלכלי לא טוב על כך שבחודשי המלחמה הראשונים התגברו צרכים תרופות או ציוד השגת ,), בהתאמה15% לעומת35%( )השגת צרכים בסיסיים (מזון, ביגוד וציוד ביתי :שונים שלא קיבלו מענה ובהשגחה על ילדים או על אדם מבוגר ), בהתאמה18% לעומת35%( , בהתאמה), צורך בסיוע כספי12% לעומת19%( רפואי .), בהתאמה25% לעומת36%( שאינם בן המשפחה ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי המצב הכלכלי של המטפל (באחוזים20 לוח מצב כלכלי טוב מצב כלכלי לא טוב ^עומס טיפולי ***הטיפול מכביד עליי53 70 בחודשי המלחמה הראשונים חוסר במידע **כיצד לקבל הנחה בתשלומי חשבונות29 50 ^^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה *טיפול אישי18 27 **עזרה במעברים31 42 **הסעות54 66 37 מצב כלכלי טוב מצב כלכלי לא טוב *עזרה אישית מעשית60 69 **עזרה בטיפול רפואי31 44 ***תמיכה רגשית, הפגת בדידות60 76 **פעילות פנאי והפגה33 46 **תיווך ומתן הסבר על התנהלות בשגרה37 49 **תיווך ומתן הסבר על התנהלות במצבי חירום38 50 ^^^עלייה בצרכים בחודשי המלחמה הראשונים ***השגת צרכים בסיסיים35 15 ***סיוע כספי35 18 *השגת תרופות או ציוד רפואי19 12 *השגחה על ילדים או על אדם מבוגר36 25 קשיי המטופל בכניסה למרחב מוגן **יש קושי בכניסה למרחב המוגן58 69 ^^^^הרעה במצב המטפל בחודשי המלחמה הראשונים *בריאות פיזית24 31 **מצב רגשי/נפשי54 68 ***מצב חברתי23 37 ***מצב כלכלי23 72 ***מצב תעסוקתי16 41 #שינוי רגשי בחודשי המלחמה הראשונים *תחושת בדידות36 49 **תחושת כישלון או אכזבה מעצמי או ממשפחתי21 33 p < .001 *** p < .05 **p < .01* ^ מטפלים שציינו כי מתן הטיפול מכביד עליהם במידה מסוימת או רבה ^^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד ^^^ מטפלים שציינו כי חלה עלייה בצורך אך לא קיבלו כל סיוע )^^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד ) מטפלים שציינו כי חל שינוי רגשי בעקבות המלחמה (שינוי מועט או שינוי רב# 38 ) בני משפחה מטפלים, לפי היות המטפל עיקרי (יחיד או לא יחיד4.4.6 המחקר בחן אם יש קשר בין היות בן המשפחה מטפל עיקרי ובין היבטי טיפול שונים בבן המשפחה, בהתייחס לשלוש קבוצות של מטפלים: מטפל עיקרי יחיד (כלומר, אין מטפלים עיקריים נוספים מלבדו), מטפל עיקרי לא יחיד (כלומר המשיב הוא מטפל עיקרי ). היבטי הטיפול שבהם נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין21 לוח( בצד מטפלים עיקריים אחרים) ומי שאינו מטפל עיקרי .קבוצת מטפלים אחת בלבד לשתי קבוצות המטפלים האחרות מצוינים בלוח באמצעות כוכביות המציגות את רמת המובהקות .)בשאר היבטי הטיפול נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין קבוצה אחת בלבד לאחרת (ולא בין קבוצה אחת לשתי האחרות המייצגות את שתי הקבוצות השונות זו מזו באופן מובהק סטטיסטית. מן הלוחb- וa ממצאים אלו מוצגים באמצעות האותיות מטפלים שאינם עיקריים, כלומר מטפלים שהעומס הטיפולי שלהם מועט מזה של שתי קבוצות המטפלים האחרות, דיווחו עולה כי ) ומטפלים עיקריים שאינם34%( ), זאת לעומת מטפלים עיקריים יחידים22%( במצב החברתי בעקבות המלחמה פחות על החמרה ) ומטפלים עיקריים45%( ), זאת לעומת מטפלים עיקריים יחידים25%( עזרה בטיפול רפואי ), וכן דיווחו פחות על מתן32%( יחידים .)50%( שאינם יחידים הענקת כלומר מטפלים שהעומס הטיפולי שלהם מתחלק עם קרוב משפחה נוסף, דיווחו יותר על ,מטפלים עיקריים שאינם יחידים תיווך ומתן הסבר על ), וכן על15%( ) ומטפלים שאינם עיקריים20%( ), זאת לעומת מטפלים עיקריים יחידים33%( טיפול אישי ), בהתאמה, בשני ההיבטים43%- ו37%( ), זאת לעומת מטפלים עיקריים יחידים56%( אופן ההתנהלות הן בשגרה הן במצבי חירום .) בשני ההיבטים35%( ומטפלים שאינם עיקריים 39 ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי היות המשיב מטפל עיקרי (באחוזים21 לוח מטפל עיקרי יחיד מטפל עיקרי לא יחיד אינו מטפל עיקרי ^עומס טיפולי הטיפול מכביד עליי63 b68 a53 ^^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה ***טיפול אישי20 33 15 הסעות57 b69 a52 עזרה אישית מעשית65 b70 a59 ***עזרה בטיפול רפואי45 50 25 פעילות פנאי והפגה39 b49 a32 ***תיווך ומתן הסבר על התנהלות בשגרה37 56 35 ***תיווך ומתן הסבר על התנהלות במצבי חירום43 56 35 ^^^החמרה במצב המטפל בחודשי המלחמה הראשונים **מצב חברתי34 32 22 ^^^^חוסר בתמיכה במטפל מישהו שייתן עזרה מעשית בעת הצורךb59 47 a41 p < .01 *** p < .001** ^ מטפלים שציינו כי מתן הטיפול מכביד עליהם במידה מסוימת או רבה ^^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד )^^^ מטפלים שציינו כי מצבם הורע (החמיר או החמיר מאוד ^^^^ מטפלים שציינו כי הם לא מקבלים תמיכה אף פעם או שמקבלים תמיכה רק לעיתים רחוקות 40 בני משפחה מטפלים, לפי הוותק בטיפול4.4.7 לבסוף נשאלו המטפלים כמה זמן הם מטפלים בבן המשפחה. תשובותיהם קודדו ל”מטפל חדש” (מי שמטפל פחות מחמש שנים מציג את ההבדלים המובהקים סטטיסטית 22 לוח .)בבן המשפחה) או “מטפל ותיק” (מי שמטפל חמש שנים ויותר בבן המשפחה .שנמצאו בין מטפלים חדשים למטפלים ותיקים בהיבטים שונים הקשורים לטיפול בבן המשפחה ), בהתאמה16% לעומת33%( מחסור בהנחיות להתנהגות בתקופת המלחמה מטפלים חדשים דיווחו יותר ממטפלים ותיקים על , בהתאמה). מטפלים ותיקים דיווחו על28% לעומת21%( על יכולת להתמודד עם בעיות בחודשי המלחמה הראשונים ופחות מהם ), בהתאמה32% לעומת45%( עזרה בטיפול רפואי :יותר סוגי טיפול שהם מעניקים לבן המשפחה, זאת לעומת מטפלים חדשים .), בהתאמה39% לעומת49%( ותיווך ומתן הסבר על התנהלות בשגרה, כגון שמירה על סדר יום והתנהלות מותאמת בחברה ): היבטים שונים הקשורים בטיפול, לפי ותק המטפל (באחוזים22 לוח מטפל חדש – פחות מחמש שנים מטפל ותיק – חמש שנים ויותר בחודשי המלחמה הראשונים חוסר במידע **הנחיות להתנהגות בזמן המלחמה33 16 ^סוג הטיפול המוענק לבן המשפחה **עזרה בטיפול רפואי32 45 *תיווך ומתן הסבר על התנהלות בשגרה39 49 ^^שינוי רגשי בחודשי המלחמה הראשונים *יכולת להתמודד עם בעיות21 28 p < .01** p < .05* ^ מטפלים שציינו כי הם מעניקים את סוג הטיפול במידה רבה או רבה מאוד )^^ מטפלים שציינו כי חל שינוי רגשי בעקבות המלחמה (שינוי מועט או שינוי רב 41 . מגבלות המחקר5 1 . שנים אך יש מחקרים המעידים על כך שהגיל הממוצע של44-הגיל הממוצע של בני המשפחה המטפלים במחקר הוא כ א) על מטפלים בזקנים נמצא כי גיל המטפלים הממוצע2020( מטפלים בישראל גבוה יותר. למשל במחקר של רזניצקי וכהן , ויותר. אם המטפלים במחקר אכן צעירים יותר מכלל המטפלים בישראל65 שנים וכי שליש מן המטפלים הם בני59-הוא כ פער גילי זה עשוי להשפיע על היבטים שונים בחייהם, כגון מצבם הבריאות, המצב התעסוקתי ותחומי עיסוק בחיים האישיים .(לימודים, פיתוח קריירה וכו’), ועל חוויית הטיפול שלהם 2 . לייצוג מספק של ייצוג של אוכלוסיות מסוימות. אף שבמחקר זה נעשו ניסיונות להגיע-סקר פאנל מקוון סובל לעיתים מתת האוכלוסייה הערבית וליצור הלימה בין המאפיינים האישיים של מדגם המטפלים לאלו של מי שאינם מטפלים, אין אפשרות להבטיח כי במדדים אחרים (כגון רמת אוריינות דיגיטלית או רמת דתיות) המדגם מייצג את כלל האוכלוסייה, שכן יש קבוצות .שנוטות פחות להשתתף בסקרים מסוג זה, למשל אנשים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה 3 . ). במחקרים בעתיד רצוי להגדיל את מספר המשיביםn = 99( גודל המדגם של המטפלים באנשים עם מוגבלות קטן יחסית .שהם מטפלים באנשים עם מוגבלות כדי לחדד ההבנה בדבר הצרכים והקשיים של קבוצה זו וכדי לתכנן מענה מיטבי עבורם 4 . ) השפיע על תשובות המשיבים. אפשר לשער כי2024 אפריל-יש להביא בחשבון כי ייתכן שמועד העברת הסקר (פברואר⁠ ת בתשובות המשיבים בתקופות שונות במשך מלחמת ‘חרבות ברזל’ מבחינת תפיסותיהם בנוגע להשפעת המלחמהּתיתכן שונו .עליהם והתמודדותם עם הטיפול בבן המשפחה בתקופה זו 5 . חיילים ואנשי כוחות הביטחון (מערכת אתר משרד12,000-מאז פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’ ועד מועד כתיבת דוח זה נפצעו כ ). רבים מהם2024 , אזרחים הוכרו על ידי הביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה (הביטוח הלאומי70,000 ) ועוד2024 ,הביטחון נזקקו ועדיין נזקקים לתהליכי ריפוי ושיקום ארוכים. דוח זה לא התמקד בהם, ובצורכיהם הייחודים. מוצע להעמיק בסוגיה .זו במחקר בעתיד 42 . סיכום והמלצות6 סיכום6.1 המחקר ביקש לספק תמונת מצב על צורכיהם של בני משפחה המטפלים בזקן או באדם עם מוגבלות בחודשים הראשונים של מלחמת ‘חרבות ברזל’ ועל המענים הנדרשים להם. הצורך להתמקד באוכלוסייה זו עלה מן ההבנה כי בני משפחה מטפלים ממלאים תפקיד חיוני ומרכזי בשגרת הטיפול בבן המשפחה ומוטל עליהם עומס רב. העומס אף גובר בעיתות חירום שבהן נעצרת .פעילותם של כמה מן השירותים הפורמליים והמענים, ועולים צרכים חדשים או מתגברים צרכים קיימים נוכח המציאות המשתנה .בני משפחה מטפלים מהווים אפוא קבוצה שחשוב לתת עליה את הדעת ולתמוך בה, בשגרה ואף יותר בעיתות חירום במחקר נבחן הקשר בין הטיפול בבן המשפחה ובין מצבם של בני המשפחה המטפלים במגוון תחומי חיים, תוך השוואת מצבם של המטפלים למצבם של מי שאינם מטפלים בבן משפחה. המחקר אף השווה בין מצבם וצורכיהם של המטפלים בזקן ובין .מצבם וצורכיהם של המטפלים באדם עם מוגבלות בתקופה זו סיבות למתן טיפול וסוגי הטיפול כרבע מכלל המטפלים דיווחו כי הם מטפלים באדם הסובל ממחלה כרונית או באדם עם מוגבלות פיזית/קושי בניידות. בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות סיבות טיפול שכיחות נוספות נובעות מן הצרכים של אנשים עם אוטיזם או עם מוגבלות נפשית ומן האתגרים הכרוכים בטיפול בהם. סוגי הטיפול השכיחים הניתנים לבן המשפחה הם תמיכה רגשית לצורך הפגת בדידות והעלאת מוטיבציה; עזרה אישית מעשית, כגון קניות, עבודות בית, הכנת ארוחות וניהול חשבונות; והסעות למקומות שונים, כגון .לטיפולים רפואיים או למסגרות תעסוקה. מטפלים באדם עם מוגבלות ציינו בשכיחות גבוהה גם הספקת פעילויות פנאי והפגה מטפלים עיקריים ועומס טיפולי מטפלים עיקריים בבן משפחתם. הם מעניקים את עיקר העזרה הנדרשת לבן המשפחה ומוטלת כמחצית מכלל המטפלים הם ב). במחקר עלה כי רובם הם מטפלים עיקריים החולקים יחד עם2020 ,עליהם אחריות רבה ועומס טיפולי ניכר (רזניצקי וכהן 2 בני משפחה נוספים את הטיפול. שיעור המטפלים העיקריים היחידים מקרב המטפלים באדם עם מוגבלות הוא יותר מפי ). עוד נמצא כי באופן כללי המטפלים, הן בזקן הן באדם עם12%( ) משיעור המטפלים העיקריים היחידים המטפלים בזקן25%( עומס טיפולי כבד. יש לשער כי עומס זה קשור בין היתר לגורמים סביבתיים, כפי שאף עלה במחקרים שמצאו כי מוגבלות, חשים תחושת העומס מושפעת מיכולתם של בני המשפחה להתמודד עם חסמים ואתגרים בבואם לצרוך שירותים ולממש זכויות של בן המשפחה המטופל. למשל, חסמים ואתגרים הנובעים ממחסור במענים ובשירותים, מקשיי נגישות גאוגרפית ומחוסר תיאום .)2023 ,’פורסטנברג ואח-; נמר2024 ,’מספק בין הגורמים המספקים את השירותים (נגר אידלמן ואח 43 משאבים וחוסן בשגרה (‘מי מטפל במטפל’): תמיכה מעשית במטפל בעת הצורך, למשל מישהו שייקח את המטפל לרופא או מקורות תמיכה במטפל ,שיבשל עבורו, בולטת בחסרונה עבור כמחצית מכלל המטפלים, כמו גם מתן מידע או עצה בזמן משבר או קבלת עזרה חומרית למשל הלוואה כספית כאשר המטפל נזקק לה. עוד נמצא כי המטפלים בזקן חשים יותר מן המטפלים באדם עם מוגבלות כי מצב בריאותם של בני המשפחה המטפלים טוב פחות מזה של מי שאינם .אין מי שייתן להם עזרה חומרית כאשר יזדקקו לה עזרה נפשית או רגשית בשיעור גבוה יותר מטפלים. כמו כן בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה, המטפלים באדם עם מוגבלות קיבלו מן המטפלים בזקן, אך בקרב שתי הקבוצות רק מעטים קיבלו עזרה, למשל טיפול מאיש מקצוע, השתתפות בהדרכת הורים וקבלת תמיכה ממקורות מקוונים שונים. העובדה שהמטפלים אף דיווחו על מחסור באוזן קשבת לשיחה על בעיות שעולות בעקבות הטיפול מדגישה את הקושי שבו מצויים בני המשפחה המטפלים המתמודדים עם עומס רגשי רב וזקוקים לליווי ולתמיכה רגשית .)2023 ,’; נמר פורסטנברג ואח2024 ,’וחברתית כדי לשמור על חוסן אישי ומשפחתי (נגר אידלמן ואח ’חוסן, צרכים ומענים בחודשים הראשונים של מלחמת ‘חרבות ברזל המטפלים הורע מאז פרוץ המלחמה יותר ממצבם של מן המחקר עלה כי מצבם הכלכלי, החברתי והבריאותי הפיזי של כלל מי שאינם מטפלים. המטפלים אף דיווחו יותר ממי שאינם מטפלים על דאגות שהפריעו להם לישון בעת זו. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שבוצעו בתקופת מגפת הקורונה והצביעו על הרעה ברווחה הרגשית של בני משפחה מטפלים ). עוד נמצא כי מטפלים באדם עם מוגבלות דיווחו יותר ממטפלים2024 ,’ועל עלייה בתחושות של מתח ודחק (ר’ למשל רוט ואח .בזקן על הרעה במצבם החברתי ובקשרים שהם מקיימים עם הקהילה בעקבות המלחמה המטופלים שבהם חלה ההרעה הרבה ביותר הם המצב הרגשי/נפשי, היכולת להתנייד בתוך הבית ומחוצה תחומי החיים של לו, המצב החברתי והבריאות הפיזית. המטפלים דיווחו על הרעה רבה יותר במצבם של אנשים עם מוגבלות בתחום התעסוקתי ובקשר שלהם עם בני המשפחה האחרים, זאת לעומת זקנים. בהלימה לכך, המטפלים, בעיקר באדם עם מוגבלות, דיווחו כי מסיבות הקשורות בהתדרדרות במצב הבריאות הפיזי או הנפשי של חלה עלייה בהיקף הטיפול בחודשי המלחמה הראשונים המטופל או במצב תפקוד שלו, משום שהוא נדרש לסיוע שלא נזקק לו בעבר, למשל בעריכת קניות או בהשגת תרופות, ומשום שקרובי משפחה אחרים סייעו פחות בטיפול בתקופה זו, למשל מאחר שלא יכלו להגיע לאזור מגוריו של בן המשפחה המטופל בשל המצב הביטחוני. סגירת שירותים מקומיים ומסגרות שונות (כגון חינוך, טיפול, שיקום ותעסוקה) או הפחתה בפעילותם יצרו עומס טיפולי בעיקר בקרב המטפלים באדם עם מוגבלות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים אחרים שהראו כי בתקופות חירום תחושות העומס של בני המשפחה המטפלים והאתגרים שעימם הם מתמודדים מועצמים בשל הפחתה בזמינות , ומצב זה מקשה על(Dang et al., 2020; Rodrigues et al., 2021( של שירותים קהילתיים כמו גם של קרובי משפחה אחרים ; רזניצקי2021 ,; משרד ראש הממשלה2023 ,’; ברלב ואח2023 ,הגשת מכלול הסיוע הנדרש לבן המשפחה (בית איזי שפירא .)2020 ,’ואח הצורך שהתגבר במידה הרבה ביותר בחודשי רפואיים לבן המשפחה הוא-מן המחקר עלה כי תיאום טיפולים רפואיים ופרה המלחמה הראשונים, כך עלה הן מדיווחי המטפלים באדם עם מוגבלות הן מדיווחי המטפלים בזקן. המטפלים דיווחו גם על 44 הצורך לקבל עזרה רגשית או נפשית ועל הצורך לקבל מידע על זכויות ועל דרכי צריכת שירותים. בדומה, במחקרים אחרים עלה ,רפואיים, שהם חלק משגרת יומו של המטופל, בשל סגירתם של שירותים פורמליים בעת המלחמה-כי הפסקת טיפולים פרה העמיסו מאוד על בני המשפחה המטפלים, והם נאלצו להיערך לסייע לבן המשפחה ולמצוא טיפולים חלופיים. הדבר אף השפיע .)2023 ,’לרעה על המצב הרגשי של בן המשפחה המטפל ועל שגרת יומו (נגר אידלמן ואח להיכנס למרחב מוגן בזמני אזעקות. מרבית המטפלים דיווחו על קושי של בן המשפחה להיכנס למרחב בתקופה זו עלה צורך .המוגן, והדבר בלט יותר בקרב זקנים מבקרב אנשים עם מוגבלות נעזרו אף לא בשירות לא כי מרבית המטפלים, בעיקר המטפלים בזקן, ציינו כי בחודשי המלחמה הראשונים הם עוד נמצא אחד המיועד לבני משפחה מטפלים. ממצא זה תומך במחקרים שעסקו בתקופת מגפת הקורונה, ובהם עלה כי מטפלים לא ). אפשר שההסבר2020 ,'נעזרו בשירותי ייעוץ ותמיכה המיועדים לבני משפחה מטפלים, אף שהיו מעוניינים בכך (רזניצקי ואח לכך נעוץ בעובדה שריבוי הערוצים להפצת מידע, שהשתנה מדי יום, הקשה על ליקוט מידע רלוונטי למטפלים ולבני המשפחה .)2022 ,המטופלים (נסים מי שדיווחו כי הם כן נעזרו באחד או יותר מן השירותים המיועדים לבני משפחה מטפלים, ציינו בעיקר אתרים מקוונים לייעוץ נמצא כי כמחצית לחוסר במידע בחודשי המלחמה הראשונים ומידע. בעיקר ציינו זאת המטפלים באדם עם מוגבלות. בכל הנוגע מן המטפלים דיווחו כי היה חסר להם מידע כלשהו בתקופה זו. מבין הנושאים שבהם עלה חוסר במידע צוין מיגון או הנגשה של מיגון, בקרב המטפלים בזקן יותר מבקרב המטפלים באדם עם מוגבלות, והנחה בתשלומי חשבונות והנחיות להתנהגות בתקופת המלחמה. בדומה לכך במחקרים על תקופת מגפת הקורונה עלה כי בני משפחה מטפלים דיווחו כי לא קיבלו הנחיות ברורות ) או שהיה חסר להם מידע בתחומים רלוונטיים לשגרה של בן המשפחה2020 ,’מגורמים רשמיים כיצד לפעול (רזניצקי ואח הדבר העיקרי שהמטפלים ציינו שיכול .)2020 ,’המטופל, למשל בכל הנוגע לפעילות של מסגרות החינוך והלימודים (ברלב ואח ,הוא תמיכה רגשית עבורם או עבור בן המשפחה להקל עליהם או על בן המשפחה המטופל בחודשי המלחמה הראשונים ) נמצא בהקשר זה כי במלחמת ‘חרבות2024( ’פעילות פנאי ותמיכה כלכלית לצורך הטיפול. גם במחקר של נגר אידלמן ואח ברזל’ מטפלים ובני המשפחה שלהם הם מסייעים נאלצו להתמודד עם מחסור בשירותים לבני משפחה מטפלים, בעיקר תמיכה .רגשית והקניית אסטרטגיות להתמודדות במצב החירום קשר בין מאפייניהם האישיים של בני המשפחה המטפלים ובין היבטי טיפול שונים :במחקר עלו כמה הבדלים מובהקים סטטיסטית בין בני המשפחה המטפלים ■ מטפלות דיווחו כי הן מעניקות יותר סוגי סיוע ממטפלים ושמצבן בתחומי חיים שונים הורע בחודשי המלחמה הראשונים :מין יותר ממצבם של המטפלים ■ מטפלים ערבים דיווחו כי הם מעניקים יותר סוגי סיוע ממטפלים יהודים ושמצבם הורע בתקופת המלחמה:קבוצת אוכלוסייה יותר ממצבם של מטפלים יהודים. לעומת זאת מטפלים יהודים דיווחו יותר ממטפלים ערבים על צרכים שלא קיבלו מענה בתקופת המלחמה ועל מחסור בעזרה מעשית למטפל 45 ■ דיווחו כי הם מסיעים את בן המשפחה המטופל פחות מן המטפלים המבוגרים35-18 מטפלים צעירים בגילי:גיל המטפל דיווחו כי הם נדרשו ליותר התאמות במקום העבודה בחודשי המלחמה70-51 ), ואילו מטפלים בני70-51 ,50-36 יותר (בגילי ). נוסף על כך המטפלים50-36 ,35-18 הראשונים ולא קיבלו מענה מתאים, זאת לעומת המטפלים הצעירים יותר (בגילי דיווחו יותר הן על החמרה במצבם החברתי והתעסוקתי בשל המלחמה הן על מתן עזרה למטופל35-18 הצעירים בגילי . יש לזכור כי שלב החיים של המטפלים70-51 במעברים ממקום למקום, זאת לעומת המטפלים המבוגרים בקבוצת הגיל הצעירים תובעני במיוחד ודורש משאבים בשל שילוב של עיסוקים שונים, כגון לימודים, פיתוח קריירה והקמת משפחה, ועל כן הרעה במצבם בשל המלחמה או עומס ייחודי המוטל עליהם מקשה עליהם לנהל את שגרת יומם ■ מטפלים שמצב בריאותם לא טוב או שיש להם מוגבלות דיווחו יותר ממטפלים שמצב בריאותם טוב ושאין:מצב התפקוד להם מוגבלות על הרעה בהיבטי טיפול שונים בבן המשפחה בחודשי המלחמה הראשונים ועל עומס טיפולי גדול יותר ■ מטפלים שמצבם הכלכלי לא טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצבם הכלכלי טוב על הרעה במצבם בחודשי המלחמה:מצב כלכלי הראשונים ועל עומס טיפולי גדול יותר, ואילו מטפלים שמצבם הכלכלי טוב דיווחו יותר ממטפלים שמצבם הכלכלי לא טוב על צרכים שלא קיבלו מענה בתקופה זו ■ מטפלים שאינם עיקריים דיווחו פחות ממטפלים עיקריים על הרעה במצבם החברתי בחודשי המלחמה:מטפלים עיקריים הראשונים ועל כך שהם מסייעים פחות במתן עזרה בטיפול רפואי, כגון מתן זריקות, עזרה בנטילת תרופות ותיאום תורים ממטפלים עיקריים ■ מטפלים חדשים דיווחו יותר ממטפלים ותיקים על מחסור בהנחיות להתנהגות בחודשי המלחמה הראשונים :ותק בטיפול ,ופחות מהם על יכולת להתמודד עם בעיות בעת הזו. מטפלים ותיקים דיווחו על יותר סוגי טיפול שהם מעניקים לבן המשפחה זאת לעומת מטפלים חדשים המלצות6.2 מממצאי המחקר עולות כמה המלצות שנועדו לחזק את חוסנם של בני המשפחה המטפלים, הן למען שיפור וקידום רווחתם הן .למען מתן טיפול איכותי לבן המשפחה המטופל 1 . מן המחקר עולה בבירור כי המטפלים ובני המשפחה שבהם הם מטפלים נזקקו לתמיכה רגשית רבה יותר בחודשי המלחמה מטפלים בני משפחה הראשונים. אופייה המורכב של המלחמה והתמשכותה השפיעו על כלל האוכלוסייה, אך במקרה של .נוספה מורכבות הקשורה לתמיכה בבן משפחה זקן או עם מוגבלות, שיש שמצבם הרגשי והנפשי הורע בעקבות המלחמה שירותים פסיכולוגיים ורגשיים ייעודיים למטפלים, הן קבוצתיים הן אישיים, שיסייעו להם לפתח כלים וחוסן מומלץ לפתח עוד להתמודדות עם נטל הטיפול, עם המורכבות ועם העומס, בשגרה ובעיקר בעיתות חירום. מוצע כי שירותים אלו יותאמו לרקע המגוון של המטפלים – נכדים המטפלים בסבתא/סבא, אחים, דוברי ערבית, מועסקים שאינם פנויים בשעות היום וכו’. זאת .)Werner & Smith, 2001( בהתבסס על ההנחה כי חוסן היא תכונה שאפשר לפתח ולשפר במשך החיים 2 . המטפלים דיווחו על קושי לייצר שגרה קבועה לבן המשפחה המטופל עקב מצבים המשתנים בעקבות המלחמה והפגיעה תוכניות לליווי ולהקניית כלים ואסטרטגיות לבניית סדר יום יומית בכל תחומי החיים. מומלץ לפתח ולהרחיב-בהתנהלות היום 46 גם בזמנים כאוטיים ומשתנים, כמו הקפדה על זמני ארוחות, זמן לפנאי ולמנוחה או תיווך השגרה החדשה. זאת בסדנאות הדרכה קבוצתיות ייעודיות, סרטונים או סמינרים מקוונים (וובינרים). בצד זאת יש לעודד בתוכניות אלו צמצום חשיפה לערוצי .התקשורת שעלולה להגביר את רמות הדחק והמתח הן בקרב המטפלים הן בקרב המטופלים 3 . מן המחקר עלה כי לבני המשפחה המטפלים חסר מידע בנושאים שונים הקשורים בטיפול, וכי הם אינם נוטים לפנות למקורות מוקדי מידע ממשלתיים ואזרחיים הפועלים כיום בתחומי שירותי הרווחה, הבריאות ייעוץ ותמיכה בשכיחות גבוהה. מומלץ כי יותאמו לצרכים של בני המשפחה המטפלים ויפותחו בהם מערכים למתן סיוע בעיתות חירום. עוד מומלץ כי ומיצוי הזכויות אל המטפלים ויסייעו להם בהיבטים הבירוקרטיים הקשורים בטיפול. יש להקצות משאבים יזומה פנייה המוקדים הללו יפנו לפרסום מוקדים אלו כדי להעלות את מודעות המטפלים לפעילותם. מומלץ אף להעלות את מודעות המטפלים למידע על .כל זכות מיצוי זכויות לבני משפחה מטפלים באתר של 4 . /במחקר נמצא כי למטופלים זקנים קשה להיכנס למרחב מוגן בעת אזעקות מסיבות שונות שאינן רק טכניות (כגון היעדר ממ”ד מקלט או חוסר האפשרות להגיע למרחב מוגן בפרק הזמן הרלוונטי) אלא נובעות מחוסר שיתוף פעולה שלהם או מסירוב להיכנס למרחב המוגן. היו מטפלים שציינו בהקשר זה כי הם מוותרים מראש על הניסיון להתגונן. יש לציין כי במחקרים ). מומלץ אפוא לסייע2024 ,’; נגר אידלמן ואח2023 ,’אחרים עלה קושי בנושא זה גם בקרב אנשים עם מוגבלות (ברלב ואח בנושא חשוב ומציל חיים זה ולפתח תוכניות הדרכה עבור בני משפחה מטפלים, הן קבוצתיות הן אישיות, כמו גם סרטונים ומתן כלים ואסטרטגיות לשכנוע בן המשפחה לשתף פעולה. מוצע כי המטפלים יגבשו לתיווך נושא הכניסה למרחב המוגן מבעוד מועד, יחד עם בן המשפחה (ובמקרים הרלוונטיים יחד עם המטפל הפורמלי), את אסטרטגיית הפעולה במקרה של אזעקה או אף בעת צורך בפינוי. בצד זאת מוצע לקדם בדחיפות מדיניות הנגשה של מרחבים מוגנים בבתיהם או בסביבתם .של זקנים ושל אנשים עם מוגבלות 5 . יותר משליש מן המטפלים באדם עם מוגבלות ציינו שסגירת המסגרות והשירותים המקומיים בחודשי המלחמה הראשונים הגדילה את העומס הטיפולי, כרבע מהם ציינו כי פתיחת המסגרות מחדש תסייע להם בעת זו, וכחמישית מן המטפלים בזקנים ציינו כי הפסקת הטיפול על ידי המטפל בתשלום הגדילה את העומס שעימו הם מתמודדים. ואכן נתונים מורים כי ). מוצע להיערך מבעוד מועד להפעלה2023 , עובדי סיעוד זרים עזבו את הארץ (הכנסת2,400-חודש לאחר פרוץ המלחמה כ מסגרות חינוך, תעסוקה ודיור – מהירה ורציפה של מסגרות שירותים חיוניות לאנשים עם מוגבלות ולזקנים בעיתות חירום – ולהמשך של העסקה רציפה ככל האפשר של מטפלים סיעודיים, עובדים סוציאליים ואנשי רפואה. זאת בין היתר על ידי תכנון מבנים מותאמים ומוגנים לחזרה מהירה לפעילות ותכנון מערך הפעלה לשעת חירום. אשר למטפלים הסיעודיים, יש להביא בחשבון את צורכיהם במצבים שבהם נדרש לפנות מן הבית את הזקן או האדם עם מוגבלות שבו הם מטפלים. בעיה ,’זו עלתה עם פרוץ המלחמה, כאשר לא הוצעו למטפלים הסיעודיים די מענים מתאימים בעת פינוי של המטופל (הולר ואח ). נוסף על כך יש להביא בחשבון את המטפלים הסיעודיים במאמצי ההסברה בנושא התנהלות בעת חירום. במלחמה2024 ,)רשות האוכלוסין וההגירה הופצו סרטוני הסברה ונערכו סמינרים מקוונים (וובינרים) לעובדים סיעודיים זרים (למשל על ידי .ויש לבחון אם וכיצד נכון להיערך למאמצי הסברה כאלו בעיתות חירום בעתיד 47 6 . שנים, ורובם משולבים בשוק התעסוקה. מכאן שהם44-במחקר עלה כי הגיל הממוצע של בני המשפחה המטפלים הוא כ נאלצים להתמודד עם האתגר של שילוב בין עבודה ופיתוח קריירה ובין טיפול בבן המשפחה. היו שדיווחו כי לא זכו להבנה מנגנוני הסיוע והתמיכה בבני משפחה מטפלים במקום והתחשבות מספקת במקום העבודה במצב זה. מומלץ לפתח את העבודה ולהעלות את מודעות המעסיקים למצב ייחודי זה ואת נכונותם להתחשב בעובד בתקופות עומס טיפולי חריג, וזאת יום. עוד מוצע כי המעסיקים-כדי שבני משפחה מטפלים יוכלו לאזן טוב יותר בין שגרת הטיפול לשגרת העבודה בחיי היום יספקו שירותי תמיכה לעובדים שהם בני משפחה מטפלים, למשל קבוצת תמיכה במקום העבודה אם יש כמה עובדים מטפלים, ואף להציע שירותים רגשיים במימון חלקי (או מלא) של מקום העבודה. כן מוצע לחדד בפני בני בני משפחה שהם המשפחה המטפלים ובפני המעסיקים את הזכאות לימי היעדרות מן העבודה על חשבון ימי מחלה או חופשה עקב הטיפול זכאותם הנוספת לשעות היעדרות על חשבון המעסיק. נציבות שירות בהורה או בבן הזוג, ובמקרה של ילד עם מוגבלות את נוהל עבור עובדי מדינה שהם בני משפחה מטפלים המפרט כלים לסיוע ותמיכה בבן משפחה המדינה הגדירה בהקשר זה .מטפל, ואותו מוצע לאמץ לכלל העובדים במשק 7 . בעולם מסתמנת מגמה של הכרה פורמלית, בחקיקה, במעמדם של בני משפחה מטפלים ושל הסדרת שירותים לתמיכה בהם ). גם בישראל פותחו מגוון שירותים ממוקדי משפחה שאותם מספקים משרדי החינוך, הרווחהIACO, 2021 ;2021 ,’(יאבו ואח והבריאות, מתוך הנחה שיש חשיבות רבה ליצירת סוגים שונים של מענים כדי לחזק את המשפחה ולהעניק לה כלים שיאפשרו לה להתמודד, להתעצם ולהעניק את סביבת החיים המיטבית לכל חבריה. נוכח מספרם הגבוה של בני המשפחה המטפלים כיום, ועקב הגידול הניכר הצפוי במספר האנשים שיידרשו לטפל בבני משפחה בשנים הבאות, מומלץ להמשיך ולבחון צעדי מדיניות נדרשים בנוגע לסוגיות הקשורות לבני משפחה מטפלים כדי לספק להם את המענים ואת מעטפת התמיכה הדרושה להם. מומלץ להתמקד בכמה צעדים מערכתיים, כגון זיהוי ורישום בני משפחה מטפלים, הנגשת מענים קיימים וכן קידום הכרה ). יש לזכור2021 ,פורמלית, קביעת זכויות ייעודיות והספקת מענים ממשלתיים לסיוע ולתמיכה (ראו גם משרד ראש הממשלה כי למשימת הטיפול של בני המשפחה המטפלים חשיבות רבה לא רק מבחינתם של הזקנים או של האנשים עם מוגבלות ), ובכך2016 ,אלא גם מבחינתן של רשויות המדינה, שכן היקפה רחב מזה של מערך הטיפול הפורמלי והמקצועי (דורון ולזר היא מאפשרת חיסכון בהצעת שירותים. מכל הסיבות הללו, על רווחתם ואיכות חייהם של בני משפחה מטפלים להיות בסדר .עדיפות גבוה בקרב מקבלי ההחלטות בנושא, ועל כן יש לעגן בהקדם את מעמדם 48 עוד פרסומים של המכון בנושא מאפייניהם וצורכיהם של מטפלים לא פורמליים בישראל המטפלים באנשים .)2023( .נגר אידלמן, ר,. קונסטנטינוב, ו. וברלב, ל .23-943-עם מוגבלות ובזקנים. דמ אנשים עם מוגבלות בישראל במלחמת “חרבות ברזל”: עובדות .)2023( .גרינשפן, ה-ברלב, ל., גדג’, נ., יאבו, מ., נגר אידלמן, ר. ורימון .ומספרים .20-838-בני משפחה מטפלים בעולם העבודה. דמ .)2020( .רזניצקי, ש. וכהן, י .18-768-מי מטפל במטפל? שירותי הבריאות, בני משפחה מטפלים ומה שביניהם. דמ .)2018( .ורמן, א., רזניצקי, ש., וברודסקי, ג-ברג brookdale.jdc.org.il :את הפרסומים אפשר להוריד ללא תשלום מאתר המכון 49 מקורות בני משפחה מטפלים בישראל: ניתוח, אפיון והשפעה על שוק העבודה. מרכז טאוב לחקר .)2023( .ארזי, ר., בנטל, ב. ודוידוביץ', נ Caregivers-2023-HEB.pdf (taubcenter.org.il) .המדיניות החברתית בישראל נייר עמדה מטעם עמותת "אותי" לדיון בנושא מענים לילדים עם מוגבלויות בתקופת מלחמת "חרבות .)2023( .שרעבי, ה-ארנון https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_3563920.pdf . אותי – עמותה ישראלית לאוטיזם.”ברזל .מערך הסיוע בחירום של בית איזי שפירא. "חרבות ברזל" – דו"ח ביניים .)2023( .בית איזי שפירא https://kb.beitissie.org.il/wp-content/uploads/2023/11/ 18--). מי מטפל במטפל? שירותי הבריאות, בני משפחה מטפלים ומה שביניהם. דמ2018( .ורמן, א., רזניצקי, ש. וברודסקי, ג-ברג .ברוקדייל-ג'וינט-. מכון מאיירס768 /https://brookdale.jdc.org.il/publication/cares-caregiver-health-services-address-needs-family-caregivers ). בחינת סוגיות בטיפולם של בני משפחה בזקנים: מאפייני הטיפול, עומס ותוכניות2011( .ברודסקי, ג., רזניצקי, ש., וסיטרון, ד .ברוקדייל-ג'וינט-. מכון מאיירס11-508-לסיוע ולתמיכה. דמ https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2018/01/508-11-Issues-in-Family-Care-REP-HEB.pdf , אשלים ומשרד העבודה-). חוסן אישי ומשפחתי: התמודדות עם לחץ בשגרה ובחירום. ג'וינט2019( .בר חי, י., זיגל, מ. ולביא, ת /https://www.thejoint.org.il/digital-library הרווחה והשירותים החברתיים ). השפעת משבר הקורונה על אנשים עם מוגבלות: דיווחי אנשים עם מוגבלות ודיווחי2020( .גרינשפן, ה-ברלב, ל., בכר, י. ורימון .ברוקדייל-ג’וינט-. מכון מאיירס20-186-הורים לילדים או לבוגרים עם מוגבלות. מ https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2020/12/Heb-S-186-20_updated.pdf .ברוקדייל-ג’וינט-מכון מאיירס .21-885-). ילדים עם מוגבלות בישראל: מחקר ארצי. דמ2021( .פורסטנברג, ר. וגדג’, נ-ברלב, ל., נמר ./https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-with-disabilities-in-israel-a-national-study ). אנשים עם מוגבלות בישראל במלחמת “חרבות ברזל”: עובדות2023( .ברלב, ל., גדג’, נ., יאבו, מ., נגר אידלמן, ר. ורימון גרינשפן, ה .ברוקדייל וג’וינט – ישראל מעבר למגבלות-ג’וינט-ומספרים. מכון מאיירס https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/files/Facts_and_Figures.pdf /https://www.thejoint.org.il/digital-library/ .בני משפחה מטפלים מרחוק .)2020( .ג’וינט ישראל CareGivers Israel ארגון.2016 סקירה בינלאומית .Caregivers – תמיכה פורמלית בבני משפחה מטפלים .)2016( .דורון, י. ולזר, א https://caregivers.org.il/wp-content/uploads/2016/ .ואוניברסיטת חיפה 50 4.11.24-. נדלה ב6.10.24 .נתוני הביטוח הלאומי לציון שנה למלחמת חרבות ברזל .)2024( הביטוח הלאומי https://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/NtonimSHANA.aspx מערכות הרווחה ואנשים עם מוגבלויות: מגבלות המערכת והמלצות .)11 , פברואר2024( .הולר, ר., ברוייאר, נ., גרינשטיין, ע. וורנר, ש ליום שאחרי המלחמה [הרצאה בכנס]. מפגש מטעם המרכז ללימודי מוגבלות בנושא אנשים עם מוגבלות בעת המלחמה וביום https://www.youtube.com/watch?v=t5cmwTi0swE .שאחרי, נערך בזום תמונת מצב העובדים הזרים בענף הסיעוד בזמן המלחמה – יו”ר הוועדה בקריאה דחופה – ). חדשות הכנסת2023( .הכנסת 2024 במרץ1- נדלה ב.”לשר העבודה: “נדרש להקים גוף ממשלתי עבור המעסיקים הסיעודיים עם תקציבים ותקנים נפרדים https://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press07.11.23k.aspx מתוך חקיקה להסדרת שירותים חברתיים לאנשים עם מוגבלות: סקירה .)2021( .אמיר, ע. וברלב, ל-יאבו, מ., נגר אידלמן, ר., הרקוביץ .ברוקדייל-ג’וינט-. מכון מאיירס21-882-לאומית. דמ-בין https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2021/10/Heb_Report-RR-882-21.pdf .. משרד הביטחון”אגף השיקום מעדכן את מס’ פצועי מלחמת “חרבות ברזל .)29 , אוקטובר2024( .מערכת אתר משרד הביטחון https://www.mod.gov.il/Society_Economy/articles/Pages/29102024.aspx# .CareGivers .המלצות צוות בין מגזרי לבני משפחה מטפלים. מסמך מסכם .)2021( .משרד ראש הממשלה, אגף ממשל וחברה https://caregivers.org.il/ -. מכון מאיירס24-232-מ .חוסן משפחתי בשעת חירום במשפחות בהן אדם עם מוגבלות .)2024( .נגר אידלמן, ר, גדג’ נ., וברלב, ל )ברוקדייל. (עומד להתפרסם-ג’וינט מאפייניהם וצורכיהם של מטפלים לא פורמליים בישראל המטפלים באנשים .)2023( .נגר אידלמן, ר,. קונסטנטינוב, ו. וברלב, ל https://brookdale.jdc.org.il/publication/characteristics- .ברוקדייל-ג’וינט-. מכון מאיירס23-943-עם מוגבלות ובזקנים. דמ /and-needs-of-informal-caregivers-of-people-with-disabilities-and-older-adults-in-israel שירותים לילדים עם מוגבלות ולהוריהם: איתור צרכים, חסמים ומשאבים .)2023( .נמר פורסטנברג, ר., ברלב, ל., גדג’, נ. ואילי, ת .ברוקדייל-ג’וינט-מכון מאיירס .משפחתיים https://brookdale.jdc.org.il/publication/services-for-children-with-disabilities-and-their-parents/ https://www.beitissie.org.il/kb/wp-content/ .99-93 ,1 ,מוגבלות וחברה .). אנשים עם מוגבלות בתקופת הקורונה2022( .נסים, ד https://fs.knesset.gov. .. הכנסת, מרכז המחקר והמידע’ילדים עם מוגבלות במלחמת ‘חרבות ברזל .)2023( .רבינוביץ, מ. ווייסבלאי, א il/globaldocs/MMM/c48f234b-0277-ee11-8162-005056aa4246/2_c48f234b-0277-ee11-8162-005056aa4246_11_20287.pdf רווחה נפשית ואיכות חיים של הורים לילדים עם מוגבלות בזמן .)29 , פברואר2024( .ויזל, י., וורבלוף, נ. ולב, ש-רוט, ד., קרני מלחמה. הרצאה ביום העיון השנתי בתחום המוגבלות – מדיניות מחקר ופרקטיקה בנושא “מה שלומך?” מוגבלות ורווחה נפשית .אילן וקרן שלם-בימי מלחמה”, רמת גן. בית איזי שפירא, אוניברסיטת בר 51 בני משפחה מטפלים בתקופת ההגבלות המחמירות בשל מגפת .)2020( .רזניצקי, ש., איסחאק, ל., קרמל שיפמן, א. ולדאני, ר .CareGivers Israel ברוקדייל ועמותת-ג’וינט-מכון מאיירס .הקורונה הקורונה ממצאים ראשוניים בני משפחה מטפלים בתקופת המגבלות המחמירות במגפת . מכון20-817-תוכנית שקד – מרכזים עירוניים לבני משפחה מטפלים: הערכה מעצבת ומסכמת. דמ .)א2020( .רזניצקי, ש. וכהן, י /https://brookdale.jdc.org.il/publication/the-shaked-program .ברוקדייל-ג’וינט-מאיירס .20-838-ב). בני משפחה מטפלים בעולם העבודה. דמ2020( .רזניצקי, ש. וכהן, י https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2020/12/HEB_Report_RR-838-20.pdf .ברוקדייל-ג’וינט-. מכון מאיירס11-581-מיפוי מרכזים למשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. דמ .)2011( .שגיב, נ., מילשטיין, ב. ובן, א https://brookdale-web.s3.amazonaws.com/uploads/2018/01/581-11-Mapping-Support-REP-HEB.pdf Al‐Krenawi, A., Graham, J. R., & Al Gharaibeh, F. (2011). The impact of intellectual disability, caregiver burden, family functioning, marital quality and sense of coherence. Disability and Society, 26(2), 139–150. doi:10.1080/096875 99.2011.543861. Budnick, A., Hering, C., Eggert, S., Teubner, C., Suhr, R., Kuhlmey, A., & Gellert, P. (2021). Informal caregivers during the COVID-19 pandemic perceive additional burden: Findings from an ad-hoc survey in Germany. BMC Health Services Research, 21, 1-11.‏ https://link.springer.com/content/pdf/10.1186/s12913-021-06359-7.pdf. Cès, S., Hlebec, V., & Yghemonos, S. (2019). Valuing informal care in Europe: Analytical review of existing valuation methods. Eurocarers. https://eurocarers.org/publications/valuing-informal-care-in-europe/ Chiou, C. J., Chang, H. Y., Chen, I. P., & Wang, H. H. (2009). Social support and caregiving circumstances as predictors of caregiver burden in Taiwan. Archives of Gerontology and Geriatrics, 48(3), 419–424.‏ https://doi.org/10.1016/j.archger.2008.04.001. Dang, S., Penney, L. S., Trivedi, R., Noel, P. H., Pugh, M. J., Finley, E., Pugh, J.A., Van Houtven, C.H., & Leykum, L. (2020). Caring for caregivers during COVID‐19. Journal of the American Geriatrics Society, 68(10), 2197.‏ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7361597/. Edwards, N. E., & Scheetz, P. S. (2002). Predictors of burden for caregivers of patients with Parkinson’s disease. Journal of Neuroscience Nursing, 34(4), 90–184.‏ doi: 10.1097/01376517-200208000-00003. Hoffmann, F., & Rodrigues, R. (2010). Informal carers: Who takes care of them? Policy brief 4/2010. European Centre https://www.euro.centre.org/publications/detail/387. 52 Kim, H., Chang, M., Rose, K., & Kim, S. (2012). Predictors of caregiver burden in caregivers of individuals with dementia. The Journal of Advanced Nursing, 68(4), 846–855. https://doi.org/10.1111/j.1365-2648.2011.05787.x. Kim, J., Kim, H., Park, S., Yoo, J., & Gelegjamts, D. (2020). Mediating effects of family functioning on the relationship between care burden and family quality of life of caregivers of children with intellectual disabilities in Mongolia. Journal of Applied Research in Intellectual Disabilities, 34(2), 507–515. https://doi.org/10.1111/jar.12814. IACO. (2021). Global State of Caring. IACO-Global-State-of-Caring-July-13.pdf (internationalcarers.org). Lindt, N., van Berkel, J., & Mulder, B. C. (2020). Determinants of overburdening among informal carers: A systematic review. BMC Geriatrics, 20(1), 1–12.‏ https://doi.org/10.1186/s12877-020-01708-3. Maggio, M.G., La Rosa, G., Calatozzo, P., Andaloro, A., Foti Cuzzola, M., Cannavò, A., Militi, D., Manuli, A., Oddo, V., Pioggia, G., & Calabrò, R.S. (2021). How COVID-19 has affected caregivers’ burden of patients with dementia: An exploratory study focusing on coping strategies and quality of life during the lockdown. Journal of Clinical Medicine, 10(24), 5953. https://doi.org/10.3390/jcm10245953. McKensie, J., & McConkey, R. (2016). Caring for adults with intellectual disability: The perspectives of family carers in South Africa. Journal of Applied Research in Intellectual Disabilities, 29, 531–541. https://doi.org/10.1111/jar.12209. O’Dwyer, T. J., Sansom, A., Biddle, L., Mars, B., Slater, T., Moran, P., Stallard, P., Melluish, J., Reakes, L., Walker, A., Andrewartha, C., & Hastings, R. P. (2021). Suicidality in family caregivers of people with long-term illnesses and disabilities: A scoping review. Comprehensive Psychiatry, 110, Article 152261. https://doi.org/10.1016/j.comppsych.2021.152261. Omiya, T., Kutsumi, M., & Fukui, S. (2021). Work, leisure time activities, and mental health among family caregivers of the elder people in Japan. Healthcare, 9(20), 129. https://doi.org/10.3390/healthcare9020129. del-Pino-Casado, R., Priego-Cubero, E., López-Martínez, C., & Orgeta, V. (2021). Subjective caregiver burden and anxiety in informal caregivers: A systematic review and meta-analysis. PLoS ONE, 16(3), e0247143. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0247143 Rabinowitz, Y. G., Saenz, E. C., Thompson, L. W., & Gallagher-Thompson, D. (2011). Understanding caregiver health behaviors: Depressive symptoms mediate caregiver self-efficacy and health behavior patterns. American Journal of Alzheimer’s Disease & Other Dementias, 26(4), 310–316. doi: 10.1177/1533317511410557. 53 Riedel, M. (2012). Financial support for informal care provision in European countries: A short overview. Health and Ageing Newsletter, 27, 1-4. https://www.genevaassociation.org/sites/default/files/research-topics-document- type/pdf_public/ga2012-health27-riedel.pdf Rodrigues, R., Simmons, C., Schmidt, A. E., & Steiber, N. (2021). Care in times of COVID-19: The impact of the pandemic on informal caregiving in Austria. European Journal of Ageing, 18, 195–205. https://doi.org/10.1007/s10433-021-00611-z. Savla, J., Roberto, K. A., Blieszner, R., McCann, B. R., Hoyt, E., & Knight, A. L. (2021). Dementia caregiving during the “stay-at-home” phase of COVID-19 pandemic. The Journals of Gerontology: Series B, 76(4), e241-e245.‏ doi:10.1093/ geronb/gbaa129. Serrano-Aguilar, P.G., Lopez-Bastida J., & Yanes-Lopez V. (2006). Impact on health-related quality of life and perceived burden of informal caregivers of individuals with Alzheimer’s disease. Neuro-epidemiology, 27(3), 136–142. Tedeschi, R. G., & Calhoun, L. G. (2004). Posttraumatic Growth: Conceptual foundations and empirical evidence. Psychological Inquiry, 15, 1–18. Viny, M., Trevino, A. Y., Bouldin, E. D., Kalvesmaki, A., Roghani, A., & Pugh, M. J. (2023). Caregiver burden and COVID-19: How epilepsy caregivers experienced the pandemic. Epilepsy & Behavior, 141, 109151. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1525505023000707#b0100. Walsh, F. (2016). A family developmental framework: Challenges and resilience across the life cycle. In T. Sexton & J. Lebow (Eds.), Handbook of family therapy (4th ed., pp. 30–47). Routledge. Walsh, F. (2004). Family resilience: A framework for clinical practice. Family Process, 42(1), 1-18. doi: 10.1111/j.1545- 5300.2003.00001.x. PMID: 12698595. Werner, E.E., & Smith, R.S. (2001). Journeys from childhood to midlife: Risk, resilience and recovery. Cornell University Press.