חומר רקע

דוח טיוב רגולציה :בנושא שימוש בבוצה וסילוקה ה משרד ל הגנת הסביבה נובמבר7102 7 תוכן עניינים תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ ................................ .. 3 רקע כללי על טיוב רגולציה ................................ ................................ ................................ .................. 4 חלק א – הצגת התחום הרגולטורי ................................ ................................ ................................ ........ 5 א. תכלית הרגולציה ,האינטרס הציבורי ועיקרי הפעילות של הרגולטור בתחום ................................ ........ 5 ב. הבסיס החוקי לפעילות ................................ ................................ ................................ ................. 6 ג. היתרים ורישיונות הניתנים על ידי הרגולטור ................................ ................................ .................. 7 ד. פעילויות נוספות של הרגולטור בתחום ................................ ................................ ........................... 7 ה. רגולציה ורגולטורים משיקים ................................ ................................ ................................ ....... 7 ו. מיפוי בעלי העניין ................................ ................................ ................................ ....................... 8 ז. סקירה בינלאומית ................................ ................................ ................................ ....................... 8 חלק ב – סיכום העומסים הרגולטורים ................................ ................................ ................................ . 9 א. תיאור תהליך מיפוי העומסים והשיח מול בעלי העניין ................................ ................................ ..... 9 ב. פירוט העומסים הרגולטוריים ונטל רגולטורי עודף ................................ ................................ .......... 9 ג. הערכת עלות הנטל הרגולטורי................................ ................................ ................................ ..... 21 חלק ג – תכנית המשרד להפחתת הנטל ................................ ................................ .............................. 24 א. פרטי התכנית המשרדית ................................ ................................ ................................ ............ 24 ב. לו"ז ואבני דרך ................................ ................................ ................................ ........................ 24 ג. ניתוח השפעות התכנית והערכת הפחתת עלויות הרגולציה ................................ .............................. 24 3 תקציר מנהלים 'בעקבות החלטת ממשלה מס7002 , מתאריך77.01.02 , שעניינה 'הפחתת הנטל הרגולטורי', נדרשים כלל משרדי .הממשלה לבצע תכניות להפחתת הנטל הרגולטורי דוח זה מציג את עיקרי הנושאים שעלו בתהליך ואת תכנית המשרד להגנת הסביבה להפחתת הנטל הרגולטורי בתחום ,השימוש בבוצה וסילוקה כפי שהיא מוגדרת בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד- 7112 . תכליתה של האסדרה בתחום היא למנוע זיהום מקורות מים וגר ימת מפגעים סביבתיים עקב סילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים . בעלי :העניין המרכזיים לנושא זה הם מתקני ה טיפול בשפכים ,צרכני בוצה בחקלאות ומ תקני השבה לאנרגיה. :העומסים העיקרים שזוהו על ידי המשרד להגנת הסביבה והמפוקחים 0. הגבלת השימושים בבוצה 7. תדירות ב יצוע בדיקות נגיפי המעיים וביצי טפילים 3. משך הזמן לפיזור והצנעת הבוצה בקרקע 2. שינוע בוצה שאינה מיוצבת 5. .הכללת בוצות תעשייתיות ללא חומרים מסוכנים תחת אותה האסדרה 6. חוסר כדאיות להתייעלות והפחתה בכמות הבוצה 2. הערכים הנדרשים לריכוזי חנקן ואבץ 2. חסרה הגדרה למט"ש בינוני 9. אי- בהירות לגבי שיטות הבדיקה הנדרשות 01 . חלופות להטמנת בוצה רעילה בהתאם לניתוח העומסים יק דם המשרד להגנת הסביבה עדכון של תקנות הבוצה אשר יכלול את הצעדים להלן לטובת טיוב הרגולציה: 0. הרחבת השימושים המותרים בבוצה כך שיותר השימוש בבוצה למטרת השבה לאנרגיה או ניסויים ;בטכניקות חדשניות 7. ;תתאפשר הכרה בשיטות נוספות לביצוע הבדיקות הנדרשות 3. פרק הזמן הכולל לעירום ופיזור הבוצה לשימוש חקלאי יוארך ל- 96 שעות עד שבוע. כאשר פרק הזמן מרגע פיזור הבוצה ועד להצנעתה בקרקע יעמוד על עד22 ;שעות 2. בהתאם לצורך יתאפשר אישור ממונה לשינוע בוצה לא מיוצבת במכלים או מתקנים אטומים, אשר ;ימנעו היווצרות מפגעי ריח או סכנה בריאותית 5. יופחתו הערכים המרבים לעומס חנקן ותוסר המגבלה על השקייה בקולחין בקרקעות בהן יושמה ;בוצה .בנוסף, יבחן הרגולטור כיצד ניתן להנגיש למפוקחים את המידע על השיטות לביצוע הבדיקות בבוצה 2 רקע כללי על טיוב רגולציה רגולציה (אסדרה) היא כלי מרכזי של המדינה לשמירה על אינטרסים ציבוריים ולקידום הכלכלה והחברה , באמצעות קביעת כללי התנהגות מחייבים .על הממשלה מוטלת האחריות לוודא כי הרגולציה מבטאת איזון נכון בין התערבות במשק לבין יצירה ושמירה של מרחב הפעילות החופשית של אזרחים ומתן הזדמנויות כלכליות .ככל שהרגולציה אינה מאוזנת ,היא עשויה להטיל על המשק עלויות שאינן הכרחיות לטובת הגנה על האינטרס הציבורי ,או ,במילים אחרות - נטל רגולטורי עודף . רגולציה מטילה עומס ויש לה עלות ,אך אלו לגיטימיים ככל שהם הכרחיים להשגת תכלית הרגולציה הם הופכים לנטל כאשר ניתן לוותר עליהם תוך שמירה על האינטרס הציבורי .נטל רגולטורי ,אם כן ,מתייחס לעומס עודף או לעלות העודפת ,מעבר לנדרש לשמירה על האינטרס הציבורי . כיוון שרגולציה ממשלתית היא מערכת מורכבת ,נדרש מאמץ מודע ומכוון לטובת שימור האיזון האמור .לשם כך ,קיבלה הממשלה את החלטה מספר 7002 ,מיום 7102.01.77 ,בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי (להלן : 'ההחלטה') .ההחלטה ממסדת מנגנונים במטרה לחזק את האיזון שבין תכלית הרגולציה לעלויותיה ולהפחית את הנטל הכרוך בה. 'בעקבות החלטת ממשלה מס7002 , מתאריך77.01.02 , שעניינה 'הפחתת הנטל .הרגולטורי', נדרשים כלל משרדי הממשלה לבצע תכניות להפחתת הנטל הרגולטורי תהליך זה מתבצע .בהתאם להנחיות המדריך להפחתת הנטל הרגולטורי1 דוח זה מציג את עיקרי הנושאים שעלו בתהליך ואת תכנית המשרד לה גנת הסביבה להפחתת הנטל הרגולטורי בתחום השימוש בבוצה ואופן סילוקה, כפי שהוא מוגדר בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד- 7112 . 1 http://regulation.gov.il/uploads/reports/7/NOWGUIDE.pdf 5 חלק א– הצגת התחום הרגולטורי א. ,תכלית הרגולציה האינטרס הציבורי ועיקרי הפעילות של הרגולטור בתחום תכלית הרגולציה, כפי שהיא מוגדרת בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד- 7112 , היא למנוע זיהום מקורות מים וגרימת מפגעים סביבתיים עקב סילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים ."בוצה" היא חומר אורגני מוצק הנוצר כחלק בלתי- נפרד מתהליך טיהור השפכים. מקורה .במוצקים השוקעים באגני הטיפול בשפכים ובמיקרואורגניזמים שפירקו את החומר האורגני שבשפכים הבוצה היא פסולת עם פוטנציאל גבוה לפגיעה סביבתית, אולם בשימוש נכון היא יכולה להפוך למשאב, כחומר דשן בחקלאות, לאחר טיפול מתאים. חלופות אחרות לסילוק בוצ ה הן שריפה במשרפה ייעודית (אשר אינו )מותר כיום בישראל .או הטמנה במטמנת פסולת2 יש לציין כי על אף שכמות הבוצה הנוצרת בתהליך הטיפול בשפכים במט"ש היא פחות מ- 0% מכמות השפכים המטופלים, עלות הטיפול בבוצה היא כ- 21% – 51% מסך .עלות הטיפול בשפכים מרבית המזהמים .שמקורם בשפכים נמצאים בבוצה ובריכוזים גבוהים פי מאה ויותר מאשר בשפכים עצמם בוצה שאינה מטופלת עלולה להוות מקור למחלות ולגרום נזק משמעותי לסביבה ולאדם, כולל זיהום מקורות .מים, קרקע וריחות בלתי סבירים על- כן יישום הבוצה מחייב תיאום ופיקוח ברמה גבוהה מאחר ושימו ש לא .נכון בבוצה לאורך זמן עלול לגרום לפגיעה באדם, בסביבה, בקרקע ובמים בין ה סיכונים ניתן למנות: סיכון ל פיזור פתוגנים )(חיידקים וירוסים וטפילים , חנקן, חומר אורגני מומס או מלחים בקרבת מקורות מים או ;באופן שיחלחל לאקוויפר עומסי בוצה גדולים יכולים לגרום לרעילו ת אמון ובורון בחלקות חקלאיות וכמובן להעלאת המליחות ; ב טווח הארוך קיים חשש ל ,הצטברות עודפי זרחן ומתכות כבדות (בעיקר ניקל, קדמיום )אבץ, נחושת, קדמיום וכספית אשר יזהמו את הקרקע. לכן על מנת להכשיר בוצה לשימוש חקלאי יש לנקוט :במספר צעדים עמידה בריכוז מירבי של מת כות כבדות , ( ייצוב הבוצה באמצעות עיכול אנאירובי/אירובי) כך שימנעו מפגעי ריח וזבובים ו השמדת הפתוגנים. מותר לנצל לשימוש חקלאי אך ורק בוצה סוג א' דהיינו בוצה שעברה תהליך ייצוב והפחתת ריכוזי פתוגניים לפי דרישות התקנות. ב שנת7106 סולקו בישראל002,109 טון בוצה חומר יבש ,)(ח"י מ- 63 .מכוני טיהור שפכים (מט"שים) עירוניים 33% מכלל הבוצה שנוצרה סולקה לים התיכון מהשפד"ן( 32,611 )טון ח"י ( יש לציין כי סילוק בוצה לים התיכון נפסק החל מפברואר7102 ). 62% ( מכלל הבוצה שנוצרה סולקה ליעדים יבשתיים219,073 טון בוצה ,רטובה29,209 טון ח"י, לרבות00% .)מבוצת השפד"ן רוב הבוצה שסולקה ליעדים יבשתיים (שלא הוזרמה לים), נוצלה בשנת7106 לשימוש חקלאי, אחרי שעברה עיבוד סניטרי נוסף והפכה לדשן/מטייב קרקע לשימוש )בלתי מוגבל ("סוג א'" בהתאם לתקנות (כ- 321,111 , טון בוצה רטובה25,026 טון ח"י). 3.6% מהבוצה העודפת שנוצרה במט"שים עירוניים בשנת7106 :, סולקה להטמנה במטמנות פסולת77,323 ( טון2,723 .)טון ח"י הסיבות לסילוק בוצה להטמנה הן נוכחות מזהמים (מתכות כבדות) בריכוזים חורגים מהמותר על פי התקנות, חוסר זמינות של מתקנים מרכזיים לטיפול בבוצה, קשיים בת הליכים חדשים לייצוב .הבוצה ושיקולים כלכליים של מט"שים קטנים יחסית על פי נתונים של חשבות המשרד להגנת הסביבה המסתמכים על דיווחי המטמנות סך ההיטל שניגבה על הטמנה של בוצת מט"שים בשנת7106 היה3,570,225 .₪ 2 Kelessidis and Stasinakis. Comparative study of the methods used for treatment and final disposal of sewage sludge in European countries. Waste Manag. 2012 Jun;32(6):1186-95 6 ,הרגולטור, אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה מפרסם הנחיות לדיגום ובדיקות של שפכים, קולחין ובוצה במט"ש.ים האגף פועל בשיתוף עם )צוות ניטור הנחלים של רשות הטבע והגנים (רט"ג אשר עורך דיגומים וביקורות במט"שים. בשנת7106 נדגמו ביוזמת המשרד להגנת הסביבה בוצות ב- 59 מט"שים. בנוסף, המט"שים .עצמם מחויבים בבדיקות שוטפות של איכות הבוצה ב. הבסיס החוקי לפעילות ,מבחינה חוקית עד7112 במשך שנים נושא הטיפול בשפכים התאפיין במחסור במנגנון הסדרה אשר יספק מענה הולם לסוגיות המים והשפכים, בחוקים מיושנים ובריבויי ישויות הנושאות באחריות הטיפול . נוצר מצב של חוסר תיאום בין המוסדות, טיפול לקוי בבעיות והתנערות מאחריות. בשנת7112 ,תוקנו תקנות מים שמטרתן מניעת זיהום מקורות מים וגרימת מפגעים סביבתיים עקב סילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים .טיפול בבוצה וסילוקה ליעדים יבשתיים בארץ מחויב על- פי תקנות המים (מ ניעת זיהום מים)(שימוש בבוצה וסילוקה), התשס"ד- 7112 (להלן– התקנות או תקנות הבוצה) . איכות הבוצה ואופן סילוקה לסביבה חייבים לעמוד בדרישת התקנות וההנחיות של המשרד להגנת הסביבה המפורטות בתקנות , כמו גם .בתנאים לרישיון עסק למט"שים התקנות וההנחיות כוללות בין השאר:דרישות לגבי  תהליכי ייצוב בוצה המבטיחים קבלת בוצה יציבה;  ריכוזי פתוגניים וריכוזי מתכות כבדות המותרים בבוצה;  אופן השימוש המותר בבוצה ו הגבלת מקומות השימוש בבוצה;  אופן אחסון ו הובלת הבוצה; סילוק לים התיכון , 38,600 , 32.7% שימוש חקלאי אחרי עיבוד לסוג א,' 75,146 63.7% הטמנה במטמנת פסולת , 4,273 3.6% סילוק בוצות מט" שים עירוניים2016 כמות(טון ח"י ) וחלק יחסי)%( ,לפי יעדי סילוק 2  דרישה ל פינוי לאתר פסולת לבוצה במקרים בהם איכות הבוצה אינה עומדת בדרישות התקנות. ג. היתרים ור ישיונות הניתנים על ידי הרגולטור המשרד להגנת הסביבה הוא נותן אישור לרישיון עסק לעיבוד, טיהור ואחסון שפכים ומתוקף זה הוא רשאי .לקבוע תנאים פרטניים למט"שים, כולל בנושאי אופן השימוש והטיפול בבוצה בנוסף, על פי התקנות על מפעיל לקבל אישור המשרד להגנת הסביבה לכל תהליך טיפול בבוצות שפכים עירוניים. כל שינוי בתהליך הטיפול בבוצה החורג ממה ,שהוגדר בתכנית המאושרת חייב .באישור משרד להגנת הסביבה ד. פעילויות נוספות ש ל הרגולטור בתחום ה תפקיד המרכזי של אגף מים ונחלים הוא מניעת זיהום משאבי המים של ישראל . מתוקף זה הנושאים העיקריים בטיפול אגף מים ונחלים :הם  טיפול הולם בשפכים ובוצות עירוניים – סמכויות המשרד בתחום נגזרות מכוח מספר חוקים כולל חוק המים; פקודת בריאות העם ;חוק תאגידי מים וביוב; ;חוק רישוי עסקים ובפרט תקנות הבוצה; .ותקנות ענבר  הגנה ו שיקום נחלים - חוק רשויות מקומיות נחלים ומעיינות, התשכ"ה– 0965 מסמיך את השר .להגנת הסביבה, באמצעות צווים, להקים רשויות נחלים, שמטרתן, בין היתר, להביא לשיקום נחלים עד היום הוקמו- .רשות נחל הירקון ורשות נחל הקישון בנוסף פועל האגף במסגרת מינהלת הנחלים לשיקו.ם והגנה על נחלים המשרד להג נ ת הסביבה פועל במסגרת הוועדה המייעצת למנהל רשות המים למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל להטמעת דרישותיו בנושא איכות ההזרמה וכמות ההזרמה לנחל ודרישות נוספות. תפקידו של המשרד להגנת הסביבה לבצע פיקוח ובקרה על קיום תנאי צווי ,ההרשאה ואכיפה.במידת הצורך, על החורגים מתנאי צו ההרשאה  השתתפות בקביעת מדיניות משק המים – הרגולטור חבר בוועדות המקצועיות והסטטוטוריות השונות הפועלות בתחום .ומעורב בהליכי תכנון כרגולטור בתחום האגף מייצג את המשרד להגנת הסביבה ב ו ועדה חריגים בין-משרדית לאיכות מי קולחין הכול לת גם נציגים של משרד הבריאות ורשות המים. ועדה זו פועלת מתוקף תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע- 7101 (להלן– )תקנות ענבר ורשאית לקבוע החמרה .או הקלה בדרישות וערכים הקבועים בתקנות ה. רגולציה ורגולטורים משיקים כאמור, מלבד תקנות הבוצה, תקנות ענבר קובעות גם הן מגבלות על פעילות מט"שים. מ טרת התקנות, היא להגן על בריאות הציבור, למנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין, לאפשר ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים ולהגן על הסביבה לרבות המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, ה.קרקע והגידולים החקלאיים התקנות אותן התקינו שרי ההגנה על הסביבה והבריאות נועדו כדי להבטיח את איכות הקולחין המטוהרים .במתקני הטיפול בשפכים התקנות קובעות32 פרמטרים שונים של איכות לגביהם נקבע ערך מרבי המותר על .פי הוראות התקנות בנוסף, הוראות התקנות מטילות ב ין היתר חובות שונות בכל הנוגע לטיהור שפכים על יצרני שפכים ומפעילי :מתקני טיפול בשפכים וביניהם 2  לטהר את השפכים בהתאם לערכים מחמירים  להכין תכנית ניטור ובקרה של השפכים  לבצע דיגום של הקולחין היוצאים ממתקני הטיהור  לבצע רישום תוצאות הבדיקות שעשו רגולציה משיקה נוספת נובעת מ תקנות המים (מניעת זיהום מים( )מערכת להולכת שפכים ,)התשע"ב- 7100 , אשר קובעות דרישות לגבי צנרת המובילה שפכים ומטילה אחריות לרשויות המקומיות המפעילות צנרת מסוג .זה הרגולטורים המשיקים המרכזיםם לנושא זה הינם.משרד הבריאות, רשות המים ומשרד החקלאות ו. מי פוי בעלי העניין :בעלי העניין המרכזיים לנושא זה הם  מתקני טיפול בשפכים– 63 מתקני טיהור שפכים גדולים בשיטה אינטנסיבית הפועלים ברחבי הארץ ועוד כעשרים מט"שים קטנים;  צרכני בוצה בחקלאות – ;מאות עד אלפי צרכנים חקלאיים פוטנציאלים של בוצה מיוצבת ומטויבת  מתקני השבה לאנרגיה– ;תחנות כוח, מפעלים לייצור מלט, מתקנים תעשייתיים אחרים  הציבור הרחב - .הציבור הרחב אשר עשוי להיפגע ממפגעים הנוצרים מבוצה או תוצריה ז. סקירה בינלאומית .בעיית הטיפול והשימושים בבוצת שפכים עירוניים אינה ייחודית לישראל ייצור בוצת השפכים בעולם מ תגבר עם השיפור באיסוף ובטיפול בשפכים, בעיקר במדינות מתפתחות, תוך החמרה בתקנות הטיפול והשימוש בה מטעמי בריאות ואיכות הסביבה. ארה"ב והאיחוד האירופי הן כיום היצרניות הגדולות בעולם של בוצת שפכים, מעל71 ק"ג ח"י לתושב לשנה, בהשוואה לישראל בה נוצרים כ- 011 אלף טון ח"י שהם כ- 05 ק"ג ח"י לתושב לשנה. קיימות מספר חלופות מקובלות כיום בעולם המערבי ל שימוש ו סילוק :הבוצה 0. הטמנה סניטארית - הטמנ ת הבוצה לאחר ייצובה באתרי סילוק פסולת באופן המונע יצירת מפגעים סביבתיים ; 7. יישום חקלאי - פיזור הבוצה ,והצנעתה בשטחים חקלאיים, לאחר ייצובה ,כתחליף לדשן חקלאי ל צורך .טיוב ולשיקום קרקעות 3. השבה לאנרגיה - טיפול תרמי בבוצה בין אם ב מתקן שריפה ייעודי לקליטת בוצה ממט"שים אשר ( מייצר חשמלIncineration plant ), ובין במתקן ייצור חשמל אשר בתמהיל הדלקים שלו מעוניין לשלב ( בוצהCo-Incineration plant ), למשל: תחנות כוח פחמיות, תעשיית מלט, מתקן לטיפול .בפסולת מוניציפאלית ניתן לראות כי השימוש להשבה לאנרגיה, שאינו מותר כיום בישראל, הינו שימוש מקובל בעולם לטיפול .בבוצה 9 חלק ב– סיכום העומסים הרגולטורים א. תיאור תהליך מיפוי העומסים והשיח מול בעלי העניין תהליך מיפוי העומסים החל בבחינת החקיקה והתקינה בנושא, לטובת רישום ומיפוי של הדרישות הרגולטוריות. שיחות מקדימות לטובת היכרות ולמידה עם אופן יישום החקיקה והנהלים, כמו גם זיהוי פנים משרדי של עומסים פוטנציאליים, נערכו עם גורמי המקצוע הרלו ונטיים במשרד להגנת הסביבה כולל סמנכ"ל משאבי טבע, אלון זס"ק; ראש אגף מים ונחלים, ד"ר ;אמיר ארז ראש תחום טכנולוגיות לטיפול בשפכים ,ד" ר דוד רובין ;דו”ר אילן צדיקוב, ראש תחום ניהול פרויקטים. ,כמו כן :נערכה פגישה עם הרגולטורים המשיקים בתחום כולל,עמיר יצחקי סגן מהנדס ראשי לבריאות הסביבה ב משרד הבריאות ;אשר אזיינקוט ,מנהל תחום שירות שדה ;במשרד החקלאות דני גרינוולד, מנהל אגף סיוע, קולחים וטיוב בארות ;ברשות המים לאוניד מריאכין ,מנהל תחום פרויקטים ברשות המים; ו ד"ר הראל גל, ממונה שפכי תעשיה ברשות המים. בהמשך נערכו פגישות.פרטניות עם מפוקחים מרכזיים נערכה פגישה בסיוע התאחדות התעשיינים ובהשתתפות נציגי מט"שים ומתקני טיפול, כולל טיפול בשריפה. בנוסף נערכה פגישה עם נציגי החקלאים , כולל נציגי ארגון עובדי הפלחה (המהווים הצרכנים העיקריים של בוצה בחקלאות) ו התאחדות חקלאי ישראל , שאורגנה ב סיוע ותיאום יחד עם שירות ההדרכה והמקצוע )(שה"מ של משרד החקלאות . לכל בעלי העניין שהשתתפו בשיח נשלח מכתב מקדים טרם הפגישה עמם, המציג הנושא , את מטרת הפגישה ואת כוונות המשרד לטיוב הרגולציה בתחום. ב. פירוט העומסים הרגולטוריים ונטל רגולטורי ע ודף 1. הגבלת השימושים בבוצה :תיאור העומס ,על פי התקנות הקיימות, לא ניתן לבצע כל שימוש אחר בבוצה פרט לשימוש בחקלאות .והחלופה היחידה לשימוש זה היא פינוי הבוצה להטמנה באתר לסילוק פסולת ,נכון לעת הזאת כ- 95% מהבוצה הנוצרת במיתקני טיפול בשפכים מטופלת לרמה של בוצה סוג א' ויכולה לשמש לדישון חקלאי. כ- 5% מהבוצה מועברים להטמנה באתרים לסילוק פסולת בהתאם להוראות תקנה03 . ,יחד עם זאת כמות .הבוצה הנדרשת לשימוש חקלאי בישראל בפועל היא מוגבלת ועל כן יש לאפשר שימושים נוספים בבוצה בעולם המפותח ,מתאפשרת השבה של בוצה לאנרגיה בטיפול תרמי ויש לאפשר זאת גם בישראל. בנוסף פעולת .השבה לאנרגיה עדיפה מבחינה סביבתית על הטמנה באתר לסילוק פסולת קיימות טכנולוגיות שונות אשר יכולות להשתמש בחומר האורגני המצוי בבוצה בריכוזים גבוהים כמקור לאנרגיה. ישנן טכנולוגיות המאפשרות להפיק אנרגיה, בין במתקן שריפה ייעודי לקליטת בוצה ממט"שים אשר מייצר חשמל ( Incineration plant ( ), ובין במתקן ייצור חשמל אשר בתמהיל הדלקים שלו מעוניין לשלב בוצהCo- Incineration plant), למשל: תחנות כוח פחמיות, תעשיית מלט, מתקן לטיפול בפסולת מוניציפאלית. כמו כן .יתכן כי בעתיד יפותחו טכנולוגיות חדשות ויש לאפשר בחינתן ואישורן התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף: הרגולטור מעוניין במתן אפשרות לשימוש בבוצה לצורך .השבה לאנרגיה על פי היררכיית הטיפול בפסולת הקבועה בדירקטיבה האירופית לעניין פסולת DIRECTIVE 2008/98/EC on Waste (להלן– הדירקטיבה), יש לתת עדיפות לפעולות השבה של פסולת על פני פעולות סילוק, כלומר, יש להעדיף שימוש מועיל בפסולת– שימוש חוזר, מיחזור או השבה לאנרגיה– על 01 .פני סילוק על ידי הטמנה או בדרך אחרת ,יחד עם זאת מאחר ששימוש בחקלאות, כאשר הוא אפשרי, מהווה .מיחזור של הפסולת, יש לתת לו עדיפות על פני השבה לאנרגיה בהתאם לדירקטיבה שימוש בבוצה לצורך השבה לאנרגיה יעשה בכפוף לשינוי התקנות בהתאם ו אישור פרטני שיינתן על ידי הממונה כהגדרתו בחוק אויר נקי, התשס"ח- 7112 (להלן– חוק אויר נקי), לאור הסיכון לזיהו.ם האוויר בתהליך השריפה כמו כן על מנת לעודד חדשנות מוצע לקבוע לממונה סמכות לתת אישור לביצוע ניסוי בבוצה לצורך איתור .שימושים אפשריים נוספים 2. תדירות ב יצוע בדיקות נגיפי המעיים וביצי טפילים :תיאור העומס מט"שים .נדרשים בבדיקות שוטפות לבדיקת נוכחות חיידקים, נגיפי מעיים וטפילים בבוצות לבדיקות אלו עלויות כספיות משמעותיות ובמיוחד לבדיקת נגיפי המעיים. במדינות רבות בעולם לא נדרשת בדיקת נגיפי מעיים באופן שוטף, שכן נוכחותם בבוצה נמצאת במתאם גבוה לנוכחות חיידקיE. Coli , ועל כן ניתן להסתפק בבדיקה לגילוי החיידקים בלבד. כמו- כן, במט"שים בהם לא קיימת שונות בבדיקות ולא נוצר שינוי באופי הטיפול בשפכים ניתן להפחית תדירות של בדיקות אלו. בנוסף עלה צורך להרחיב את סוגי .הבדיקות המותרות על מנת להפחית עלויות התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל :רגולטורי עודף בהתייעצות מול משרד הבריאות עלה חשש מביטול או הפחתה בתדירות .של בדיקות לנוכחות נגיפי מעיים וביצי טפילים ואישור של שיטות חלופיות לבדיקה לאחר התייעצות מול משרד הבריאות , בשל קושי להדגים קורלציה בין בדיקות לנוכחות חיידקים לבדיקות לנוכחות ,נגיפים הוחלט שלא לשנות את התדירות שנקבעה בתקנות. יחד עם זאת הוסכם עוד כי ניתן יהיה לבצע את הבדיקה לנגיפי מים וב י צים חיות בשיטות נוספות שהממונה אישר. זאת על מנת לאפשר שימוש בשיטות חדשות יותר שיפותחו שיתכן ויפחיתו את עלות הבדיקות. כמו כן יקבע מתן פטור מביצוע בדיקות מסוימות .כאשר הפינוי הוא למטרת השבה לאנרגיה והבדיקות אינן נחוצות 3. משך הזמן לפיזור והצנעת הבוצה בקרקע :תיאור העומס כיום לצורך שימוש חקלאי בבוצה מוגדר פרק זמן של22 שעות בלבד לפיזור הבוצה והצנעתה בקרקע. מגבלה זו יוצרת אילוץ לוגיסטי על החקלאים והמט"שי ם. על- ,כן יש צורך להבחין בין מצב בו הבוצה מונחת בערימות בשטח טרם פיזור, שאז ניתן להאריך מעט את פרק הזמן עד ל מועד הפיזור בשטח מבלי שייווצר מפגע., לבין מצב בו הבוצה כבר פוזרה ועד להצנעתה :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף טענה זו תבחן על ידי הרגולטור. תבחן האפשרות ש פרק הזמן הכולל לעירום ו פיזור הבוצה בקרקע יוארך ל שבוע בקיץ ו- 96 שעות בחורף . כאשר מרגע פיזור הבוצה ועד להצנעתה בקרקע יוקצו22 שעות נוספות. הקלה זו תתאפשר תוך שמירת מרחקי הפרדה ממגורים, צירי תנועה ונחלים באופן שלא גר י מו מפגעי מזיקים ו.מטרדי ריח 4. שינוע בוצה שאינה מיוצבת :תיאור העומס עלתה הטענה כי יש לאפשר שינוע ש ל בוצה לא מיוצבת ממתקנים קטנים באופן מבוקר באמצעות צנרת או ביוביות סגורות, כך שאינן מייצרות מפגע. אפשרות זאת תאפשר למתקנים אלו להוביל את .הבוצה הלא מיוצבת במתקן אחר בו יש כלכליות גדולה יותר לטיפול 00 :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף הטענה מקובלת. בכפוף לשינוי התקנות, במקרים בהם עולה צורך בכך יתאפשר אישור ממונה לש ינוע בוצה לא מיוצבת במכלים או מתקנים אטומים, אשר ימנעו היווצרות .מפגעי ריח או סכנה בריאותית 5. הכללת בוצות תעשייתיות ללא חומרים מסוכנים תחת אותה האסדרה :תיאור העומס עלתה הטענה כי בוצות שמקורן בשפכי תעשייה ממתקנים תעשייתיים מסוימים כגון מתקני טיפול של מפעלי נייר, שאין בהם סכנה לנוכחות חומ"ס ,והרכבן דומה לבוצות שמקורן בשפכים עירוניים מאוסדרות בחלק מן המחוזות כשפכי תעשייה, למרות שניתן לאסדרן תחת תקנות הבוצה. מוצע לקבוע .הנחיות אחידות בנושא ולאסדר מתקנים אלו תחת תקנות הבוצה התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי:עודף התקנות עוסקות בבוצה סני )טרית (של מט"שים עירוניים .בלבד אגף שפכי תעשיה במשרד מטפל ב אסדרה של .בוצות תעשיה, באמצעות הכלים הרגולטוריים שלו יחד ,עם זאת לעתים בהתאם לצורך, בוצות תעשייתיות שאינן מכילות מזהמים קשים (כמו בוצות מנא"י וגדות ביוכימיה) מטופלות ומ יושמות בפועל .באותו מסלול טיפול כמו בוצה סניטרית ה החלטה בנושא מתקבלת .באופן פרטני לגופו של עניין 6. חוסר כדאיות להתייעלות והפחתה בכמות הבוצה :תיאור העומס עלתה הטענה כי הערכים של ריכוזי מתכות כבדות הנדרשים מקשים על מט"שים יעילים המצליחים להפחית את כמות הבוצה ה מיוצרת במחיר עלייה בריכוזים. על- כן, יש להבחין בין הדרישה הקיימת לריכוז של מתכות כבדות אל מול דרישה לעומסי המתכות הכבדות, כך שישתלם להשתמש בטכנולוגיות שמפחיתות את כמות .הבוצה :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף הרגולטור מודע לכך ש אכן מט"שים יעיל ים ה מצליח ים לצמצם את כמויות הבוצה שה ם מייצר ים , מסתכ נים ,בהעלאת ריכוז המזהמים הקשים, כמו מתכות כבדות .בבוצה שנותרת יחד עם זאת, אין בנמצא הצעה מעשית וישימה מדעית להגדרת דרישות שיביאו בחשבון את צ מצום כמות הבוצה שנוצרת במט"ש ים אלו .יחד עם זאת, עדיין קיים תמריץ ל התייעלות של מט"שים שכן הדבר מפחית את כמות הבוצה הדורשת.פינוי 7. הערכים הנדרשים לריכוזי חנקן ואבץ :תיאור העומס עלתה הטענה כי הספים ל ריכוזי האבץ והחנקן הנדרשים מחמירים וכי במדינות מפותחות אחרות ערכים אלו מקלים .יותר מנגד נטען כי ערכי החנקן הנדרשים בקולחין לפי תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע- 7101 (להלן– )תקנות הקולחין , נמוכים פי שניים מאלו .הנדרשים בבוצה לשימוש חקלאי והדבר יוצר חוסר תאימות ומקשה על שימוש משולב בהם :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף אין בטענה זו מ מש, שכן מרבית המט"שים עומדים בערכים נמוכים הרבה יותר מהנדרש. כמו- כן לא ניתן להשוות את משק המים והחקלאות בישראל לזו של מדינות .אירופאיות ולכן ההשוואה הבינלאומית בתחום זה מטעה מוסכם להתאים את ערכי החנקן לערכים המותרים של ריכוזי החנקן הכללי בקולחין המיועדים ל השקיה חקלאית. שינוי זה יאפשר לבטל את ההגבלה על שימוש .בבוצה בקרקע המושקית בקולחין הקבועה כיום 07 8. חסרה הגדרה למט"ש בינוני :תיאור העומס עלתה הטענה כי יש ליצור הבחנה בתקנות לא רק בין מט"ש קטן לגדול, אלא גם ליצור קטגוריה של מט"ש בינוני, אשר ייהנה מהקלות מסוימות ב.דרישות :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף לא עולה הצדקה להבחנה נוספת מסוג זה, גם בהיבט של ניהול סיכונים, גם לנוכח מספר קטן של מט"שים שיוגדרו כך ובמיוחד לנוכח הפחתות הנטל הצפויות, מהן .ייהנו כלל המט"שים 9. אי- בהירות לגבי שיטות הבדיקה הנדרשות תיאור:העומס עלתה הטענה כי ההנחיות לנושא ביצוע הבדיקות אינן בהירות די הצורך והמפוקחים מופנים לספרות מקצועית לצורך קבלת הנחיות לביצוע הבדיקות. רצוי היה כי יפורסמו הנחיות פרטניות יותר על ידי .הממונה בנוסף עלתה טענה כי קיימות מספר אפשרויות לביצוע הבדיקות ויש להרחיב את אישורי הממונה .בנושא :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף .הטענה מקובלת עקרונית. הנגשה נוספת של ההנחיות תיבחן בנוסף, בכפוף לעדכון התקנות, תינתן .אפשרות לאשר שיטות נוספות מעבר לאלה המפורטות באישור הממונה הרגולטור מכיר בכך שקיימת סיבה למתן אפשרות זו משום ש עם הזמן מתפתחות שיטות מדידה חדשות והן .עשויות להיכנס לשוק עם הזמן 11 . חלופות להטמנת בוצה רעילה :תיאור העומס עלתה הטענה כי במק רים בהם הבוצה מכילה חומרים מסוכנים בריכוזים אשר עוברים את ,הסף המוגדר בחוק החומרים המסוכנים היא מוגדרת כפסולת מסוכנת וניתן להט .מינה רק ברמת חובב :התייחסות הרגולטור וזיהוי נטל רגולטורי עודף .נושא זה תחת תחום חומ"ס ואינו בסמכות הרגולטור להלן מובן שבוצה המוגדרת כפסולת מסוכנת דורשת טיפול בהתאם. מתן האופציה להשבת הבוצה לאנרגיה צפויה במקרים רבים לבטל את הצורך בהטמנת הבוצה ברמת חובב כפ.סולת מסוכנת יש לציין כי המשרד להגנת הסביבה ערך תכנית טיוב משמעותית בתחום הפסולת המסוכנת בשנת7106 אשר יישומה צפוי לייעל את .הרגולציה בתחום ג. הערכת עלות הנטל הרגולטורי :עיקר הנטל הרגולטורי נובע המרכיבים להלן 0. עלות יישום דרישות לייצוב וטיפול בבוצה – ,לא קיים אומדן של עלות הייצוב והטיפול בבוצה. אולם על פי נתוני הלמ"ס, כלל עלות הטיפול בשפכים עירוניים בשנת7102 , עמד על0,206 מיליוני .₪ יחד עם זאת, עלות זאת כוללת רכיבי עלות נוספים, כגון צנרת ביוב, טיפול בקולחין ועוד שאינם בהכרח חלק מתהליך הטיפול והסילוק של בוצה. הערכות הן שעלויות הטיפול בבוצה עצמה מגיעות למאות מיליוני ₪ .בשנה 2. עלות העברת, פיזור והצנעת הבוצה לשימוש חקלאי – לא קיים בנמצא נתון המאפשר לאמוד רכיב זה, בחלקה עלות זאת כלולה בנתון הלמ"ס לגבי כלל עלות הטיפול בשפכים עירוניים, שהוזכר לעיל ובחלקה היא מ תגלגלת לחקלאים. על פי שיחות עם חקלאים ומט"שים קיימת שונות רבה ברכיב זה .וקיים קושי להעריך עלות ממוצעת 03 3. עלות העברת והטמנת הבוצה, כולל היטל ההטמנה – נכון ל- 7106 עלות היטל ההטמנה, שהוא רכיב המחיר העיקרי בתחום זה, עמדה על כ- 3.5 מיליוני.₪ 2. עלות ביצוע הבדיקות ה תקופתיות לאיתור חיידקי מעיים, ביצים חיות של טפילים ונגיפים– על פי ,נתונים שהתקבלו ממט"שים עלות זאת נאמדת ב- 51 אלף ₪ בשנה למט"ש ב ממוצע. על כן , רכיב עלות זה מגיע לכ ארבעה מיליוני ₪ .בשנה סה"כ 5. עלות בירוקרטית– העלות הכרוכה במסירת הדיווחים התקופתיים ובקבלת אישורים והיתרים. עלות .זו זניחה ביחס למרכיבי העלות האחרים ולא התקבלו טענות ביחס להליך הבירוקרטי 02 חלק ג – תכנית המשרד להפחתת הנטל א. פרטי התכנית המשרדית בהתאם לניתוח העומסים לעיל יקדם המשרד להגנת הסביבה עדכון ש ל התקנות בהתאם אשר יכלול את :הצעדים להלן 6. הרחבת השימושים המותרים בבוצה כך שיותר ה שימוש בבוצה למטרת השבה לאנרגיה או ניסויים בטכניקות חדשניות; 2. ;תתאפשר הכרה בשיטות נוספות לביצוע הבדיקות הנדרשות 2. פרק הזמן הכולל לעירום ו פיזור הבוצה לשימוש חקלאי יוארך ל- 96 שעות עד שבוע . כאשר פרק הזמן מרגע פיזור הבוצה ועד להצנעתה בקרקע יעמוד על עד22 ;שעות 9. בהתאם לצורך יתאפשר אישור ממונה לשינוע בוצה לא מיוצבת במכלים או מתקנים אטומים, אשר ;ימנעו היווצרות מפגעי ריח או סכנה בריאותית 01 . יופחתו הערכים המרבים לעומס חנקן ותוסר המגבלה על השק ייה בקולחין בקרקעות בהן יושמה בוצה; .בנוסף, יבחן הרגולטור כיצד ניתן להנגיש למפוקחים את המידע על השיטות לביצוע הבדיקות בבוצה ב. לו"ז ואבני דרך אבן דרך מועד לביצוע בדיקת חלופות להקלה בדרישות הדיגום מול משרד הבריאות ואפשר ו יות לשינוע בוצה לא מיוצבת בוצע פרסום טיוטת תקנות לאישור 7102 Q1 הנגשת מידע על ביצוע בדיקות החל מאישור התקנות ובאופן שוטף ג. ניתוח השפעות התכנית והערכת הפחתת עלויות הרגולציה ההשפעות העיקריות של:השינויים המוצעים הן 0. .התרת שימוש בבוצה למטרת השבה לאנרגיה תאפשר יצירת שוק למוצר זה בדומה לקיים בעולם קיים קושי להעריך את היקף הבוצה שתופנה להשבה לאנרגיה והדבר תלוי בכלכליות חלופה זו לעומת האחרות. אולם ניתן להניח במידה רבה של ודאות כי מרבית הבוצה המופנית כיום להטמנה, תופנה לשרי פה והשבה לאנרגיה. אפילו מבלי לכלול את התועלות הנוספות שבהשבה לאנרגיה והערך הכלכלי הנוסף שנוצר כתוצאה ממנה, עצם הפניית הבוצה מהטמנה להשבה לאנרגיה, תחסוך למט"שים את עלות היטל ההטמנה, אשר נכון ל- 7106 עמד על כ- 3.5 מיליון.₪ 7. ל הרחבת השיטות המותרות לביצוע הבדיקות יש פוטנציאל להפחתת עלותן, בעיקר בבדיקות נוכחות נגיפים, אשר הינן יקרות יחסית וקיימת רק מעבדה אחת בארץ המבצעת אותן. יחד עם זאת, כיוון שאישור בדיקות אלו מותנה במחקר נוסף ובאישור משרד הבריאות, לא ניתן להעריך .כיום בוודאות את החיסכון הצפוי כתוצאה מצעד זה 3. הארכ ת משך הזמן ליישום הבוצה בשימוש חקלאי צפויה לחסוך בעלויות לוגיסטיות רבות ,למט"שים ולחקלאים. יחד עם זאת בשל השונות הרבה בתחום והעדר נתונים מסודרים בנושא .לא קיים בידנו אומדן להיקף חסכון זה 05 2. שינוע בוצה לא מיוצבת במתקנים אטומים צפוי לחסוך למט"שים קטנים עלויות ט יפול בבוצה בשל היתרון בגודל הנובע מטיפול בבוצה זו במתקנים מרכזיים יותר . קיים קושי להעריך חסכון זה בשל העדר נתונים על עלויות ייצוב הבוצה למ"ק במתקנים קטנים ביחס למתקנים גדולים .ועלויות השינוע הממוצעות למ"ק של בוצה זו במכלים אטומים 5. הפחתת עומס החנקן לא צפויה להשפיע משמעותית על העלויות למפוקחים, שכן מרבית .המט"שים פועלים ממילא באופן המתאים לשינוי זה ולא צפויים לשנות את התנהלותם 6. הנגשת ההנחיות למפוקחים בנוגע לשיטות לביצוע הבדיקות, צפויה להפחית מעט את העלויות הקשורות בביצוען. אולם, ככל הנראה חסכון זה יהיה קטן יח.סית וזניח סך כל התועלות ניתנות לכימות עומדות על3.5 מיליון ₪ כתוצאה מחסכון בהיטל הטמנה. אולם הפוטנציאל העתידי לחסכון ותועלות משקיות מיישום הצעדים הללו גדול הרבה יותר ועשוי להגיע לעשרות מיליוני ₪ .בשנה