חומר רקע

משרד החינוך מתחברים לנוער בחופים ערכת הפעלה 2018 1 מתנדבים ואנשי מקצוע בחופים אנו שמחים להעמיד לרשותכם ערכת הדרכה זו, הכוללת בתוכה מידע וידע מתוכנית ההדרכה שעברתם לקראת היציאה לחופים ומכוונת לאפשר לכם לחזור מידי פעם לעיין ולהרהר בנושאי ם ובסוגיות המועלים בה, כתוצאה .ממפגש עם נערה או נערה, או בעקבות מחשבה או הארה שעלתה בדעתכם בחוף פרויקט חופים ניזום על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול יחד עם עמותת עלם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך וגופים נוספים לפני מספר שנים. אנשי המקצוע ראו את בני הנוער, זיהו את הצורך שלהם במבוגרים מיטיבים וסיוע גם– ואולי בעיקר– .כאשר הם רחוקים מבתיהם בחופשות והושיטה יד מסייעת בחמש שנים האחרונות , בעקבות המלצות של ועדה בין משרדית בראשות משרד הרווחה , החליטה הועדה הארצית הבין משרדית של התוכנית הלאומית לילדים ולנ וער בסיכון לאפשר הפעלה של התוכנית כחלק מהמערך הבין משרדי. הפרוייקט כיום הוא מיזם משותף של משרדי הרווחה, החינוך הבריאות, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, משטרת ישראל והמשרד לעליה ולקליטה. ומבטא את מחוייבות החברה הישראלית להגיע אל הנוער במקום בו הם נמצאים ולהוש .יט להם יד מסייעת על בסיס .הניסיון של השנים הרבות בהן הפרויקט פועל, עדכנו את מודל ההפעלה המודל מכוון לתת דגש רב יותר על איתור נערים ונערות בסיכון לצד עבודת המניעה, מתן תשומת לב לשונות חברתית ותרבותית, הפניית בני הנוער הזקוקים לכך להמשך טיפול, ויצירת קשר הדוק יותר עם קהילות המוצא של הנערים והנערות על מנת להבטיח שמי .שנזקק להמשך סיוע יוכל לקבלו. ערכת ההדרכה הזו מבטאת את הרצון להעמיק את הפרויקט בהיבטים אלה כמו פרויקט חופים בכללותו, ערכת הדרכה זו משקפת את נקודות המבט השונות ותחומי המומחיות השונים שמייצגים ח ברי הועדה הארצית. החומרים משקפים תרומה של כל אחד ואחד מהשותפים בתחומי המומחיות שלו .ומעידים על שיתוף ושילוב של ידע, המהווה בסיס לעבודה המשותפת אנו רוצים להודות לכל אחד מאלה שתרמו חומרים לערכה ובמיוחד לתמי דיסקין ואורית שטרנברג שניצחו על .הכנתה אנו רוצים להודות לכל אחד ואחד מכם על ההירתמות לעבודה הלא שגרתית בחופים, ומזמנים תגובו ת, הארות והערות על הערכה כבסיס לשיפור בשנים הבאות. 2 מודל עבודה מבוא בשנים האחרונות אנו עדים להתנהגויו ת ייחודיות ב תרבות הפנאי והבילוי של בני הנוער במהלך החופשות. אחת מהתופעות ה בולטות המאפיינות את דרכי הבילוי של בני הנוער במהלך החופשות הינה שוטטות ויצירתם של מתחמים אוטונומיים בהם מתכנסים כ- 200,000 ,בני הנוער בכל רחבי הארץ; ,בחופים, בפארקים עירוניים בפסטיבלים ואירועי נוער שונים במהלך חופשות וחופשת הקיץ. בחופשת הקיץ יורדים אל ה עיר הדרומית אילת כ- 100,000 בני נוער וכ- 20,000 אחרים מבלים בחופי הכנרת. עשרות אלפי בני נוער משתתפים בפסטיבלים .המתקיימים בחופים שונים בחופשות במרחבים אלו, בחופים ובפסטיבלים, נחשפים בני הנוער לעיתים קרובות לחוויות של לחץ חברתי, שימוש בסמים ואלכוהול, מיניות ל א מוגנת או מובחנת, אלימות וסיכון לניצול מסוגים שונים. הימצאות בני הנוער במרחבים אלו והיחשפותם לתרבות הפנאי והשלכותיה, בהעדר מסגרת וגבולות, ללא נוכחות והכוונה של מבוגרים אחראים, ועם תחושה מדומה לעיתים של עצמאות ומסוגלות, העלו שאלות קשות והבנה כי יש לפתח ולס פק מענים מתאימים בהם .קיימת נוכחות של דמויות בוגרות, אחראיות ומיטיבות במרחבים אלו על רקע תופעה זאת, פעלה ועדה בין משרדית אשר העבירה לאישור מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים תוכנית בין-משרדית מוסכמת. ביסוד התוכנית, עומדת השאיפה לספק מענים לבני נוער הנקל עים למצבי מצוקה כאשר הם מגיעים למקומות הבילוי המרוחקים ממקום מגוריהם ולהניעם– ככל הניתן– לבקש סיוע במקום מגוריהם במקרים בהם נדרש סיוע מתמשך, לדאוג להפנייתם ולקליטתם בשירותים המתאימים להם בקהילות .מגוריהם במקרה הצורך על בסיס המלצות הועדה הבין משרדית, הוח לט על ידי משרדי הממשלה השותפים לתוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון להפעיל החל מ קיץ2010 את "חופים2010 " במסגרת התוכנית כפרויקט בין משרדי בהובלת השירות להתמכרויות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים , מנהל חברה ונוער במשרד החינוך והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ב משרד לביטחון פנים. במהלך ההפעלה נערך תיעוד של כלל הפעילויות במסגרת הפרויקט והופקו .תובנות ביחס להמשך הפעילות מטרות המטרה המרכזית של הפרויקט היא לפרוס רשת תמיכה לבני נוער וצעירים הנמצאים בחופים ובמוקדי בילוי הרחוקים מבתיהם בזמן חופשת הקיץ וחופשות החגים בא :מצעות  .הסברה ומניעת מצבי סיכון ומשבר בקרב בני הנוער הנמצאים במקומות הבילוי המרוחקים  .איתור וזיהוי בני נוער בחופים במצוקה מיידית וכרונית  .מתן תמיכה רגשית והתערבות ראשונית לבני הנוער שנקלעו למצוקה בהיותם בחוף  התערבויות טיפוליות מיידיות והפניה ע"פ הצורך.של הנער  .זיהוי בני נוער אשר מצוקתם מתמשכת, לווים והפניתם לטיפול הגורמים המוסמכים 3 אוכלוסיית היעד בני נוער וצעירים המבלים בחופים המרוחקים ממקומות מגוריהם. המענה מיועד לבני נוער וצעירים השוהים במקום ההתכנסות, ובעיקר לאלו הנמצאים במצבי סיכון ומצוקה והנכ .ונים לקבל סיוע עקרונות פעולה ודרכי התערבות הפרויקט מושתת על מודל עבודת נוער הכולל התערבות במרחב טיפולי בלתי פורמאלי במקומות בילוי ועל בסיס תורת העבודה, הנהלים והמסגרות המקצועיות של המשרדים השותפים, תוך שיתוף מלא של הגורמים הקהילתיים השונים הפועלים למ .ען בני הנוער הפרויקט פועל מתוך ניסיון להפיק את המרב מתוך המתח שבין שני עקרונות מקצועיים: מחד, יצירת מרחב תמיכה נגיש, בלתי אמצעי ולא מאיים לנערים והנערות השוהים בחופים ובמרחבי הבילוי ומאידך, הבטחת שלומם ומתן מענים הולמים גם לאחר תקופת החופשה לבני הנוער הזק וקים לכך. לפיכך מושם דגש הן על גישה בלתי פורמאלית ובלתי מחייבת לבני הנוער מצד אחד, והן על הניסיון להביא את הנערים .והנערות הזקוקים לכך להכיר באתגרים עמם הם מתמודדים ולהסכים לקבלת סיוע בקהילות המוצא הפרויקט יציע לבני הנוער נגישות וזמינות, מתחם בטוח ונעים ל היות בו, מידע בנושאים שונים וכן הזדמנות למפגשים קבוצתיים ופרטניים עם אנשי הצוות (אנשי מקצוע ומתנדבים, ר' בהמשך). במפגשים הקבוצתיים יושם דגש על מתן הזדמנות לבני הנוער ליצור קשר ראשוני והם יהיו בעלי אופי תמיכתי, ממוקדים בתחומי העניין של בני הנוער. המשתתפים י היו מזדמנים ומשתנים. המפגשים הפרטניים יתנו הזדמנות לשיח אישי ומעמיק יותר, הכרות משמעותית יותר עם הנער, מתן אפשרות להתייעצות חד פעמית מצד אחד אך גם לבחינה הדדית (של איש המקצוע ושל הנער /ה ), אם יש צורך במפגשים נוספים או עזרה נוספת. במפגשים נדרש מאיש הצוות מחד להקשיב לנער/ה ולהוות מקור לתמיכה מיידית ומאידך הקשבה המכוונת לאיתור ומיקוד קשיים או צרכים העולים בשיחה. על איש .הצוות לחוש בנוח הן עם הצעה של סיוע נוסף לנער/ה אם זו נדרשת לדעתו על מנת לאפשר מתן מענה הן לצרכים של קשר חד פעמי והן לצרכים בעזרה רבה יותר יופע ל בפרויקט איש מקצוע שתפקידו ליזום פגישה שנייה עם הנער/נערה שאותרו כזקוקים להמשך התערבות. מטרת הפגישה השנייה היא להעמיק את ההיכרות עם אותם בני נוער, להגדיר את הצורך ולקבל החלטה משותפת עם הנער/נערה על ההפניה להמשך הקשר. את הפגישה השנייה יש לקיים כבר למחרת, כ.אשר הנער/נערה שוהים עדיין בחופים .מערך ארצי בין מקצועי יפעל על מנת להבטיח המשך טיפול בקהילות המוצא לנערים/ות הזקוקות להן 4 מרכיבי הפרויקט הפרויקט כולל שלושה מרכיבים; ,הפעלת מתחם אוהל נייח עם עבודת יישוג (הן באוהל והן יציאות ממנו למקום הימצאם של בני הנוער בחוף וסביבתו, ניהול וביצוע תהליך המשכי קשר באמצעות הפניה וליווי הקליטה של בני .הנוער הזקוקים ומוכנים לכך בשירותים מתאימים בקהילה נייח אוהל מתחם המאהל יופעל בגישת התערבות טיפולית במרחב הבלתי פורמאלי- מקום הבילוי, לכלל בני הנוער והצעירים הבאים לחוף, תוך דג ש על תשומת לב מיוחדת, איתור בני נוער על רצף מצבי הסיכון ומתן הזדמנות לבני נוער להביע צורך .בעזרה נוספת. המרחב ייתן מענה של הסברה, מניעה, התערבויות טיפוליות ראשוניות והפניות להמשך טיפול במרחב יאכפו כללי התנהגות שיובהרו לבני הנוער מראש ויכללו: הימנעות מאלימ ,ות, הימנעות משימוש בחומרים לבוש הולם (לא בגדי ים). המרחב נועד לקיום השיח והאינטראקציות בין בני הנוער למבוגרים ובין בני הנוער לבין עצמם ולא למתן מענה לצרכים בסיסיים. במרחב יהיו מקומות ישיבה נוחים ויוגש כיבוד קל אך לא תתאפשר לינה ולא יוגשו ארוחות. בסיום כל ערב פעילות, לא יישארו בחוף צוותים, וכן לא ימצאו בחוף במהלך הפרויקט. הגעה .לחוף מחוץ לשעות הפעילות באישור מנהל/ת השטח בלבד המתחם יפעל במשמרת אחת בין השעות20:00 - 02:00 כאשר פתיחת משמרת בשעה21 ובשעה2:00 מתכנסים . סיכום לישיבת :המתחם יכלול  מרחב אירוח פתוח .לעבודה אישית וקבוצתית ספונטאנית  .מרחב אינטימי לנערות ומרחב קטן לשיחות אישיות/מענה אקוטי  מרחב צוות סגור להתייעצויות, לתיעוד ולמנוחה חשוב להקפיד על האיזון בין היקף העבודה במאהל להיקף עבודת היישוג . הניסיון הראה שבמהלך היישוג נוצרות הזדמנויות רבות יותר ל ,הגיע לנערים ונערות בסיכון וליצור עימם קשר אישי. לכן מ ומלץ להגדיל את מספר אנשי הצוות העוסקים ביישוג ולהקטין את מספר אנשי הצוות השוהים במאהל. מומלץ שיהיו3-4 צוותי יישוג המונים איש מקצוע ושני מתנדבים שיפעלו בו זמנית ויקיימו3 סבבי יישוג כל אחד בכל ערב. במאה ל ישהו בכל עת לא יותר .מחמישה אנשים וישהה בו לפחות איש מקצוע אחד בכל עת, בנוסף לרכז הפרוייקט ""יישוג– עבודה במרחבים שמחוץ למאהל בכל מתחם תתקיים עבודה מובנית במרחבים שמחוץ למאהל (המכונה במודל העבודה 'צוותי יישוג'). מטרות העבודה במרחבים מחוץ למאהל הינן להע ,ניק תחושת בטחון, לאתר ולזהות את בני הנוער הזקוקים לסיוע נוסף לשמש אוזן קשבת וליידע את בני הנוער על המאהל. על מנת שניתן יהיה למצות את העבודה מחוץ למאהל יש לתת :את הדעת לדגשים הבאים  .בכל מתחם יהיה רכז יישוג האחראי על העבודה מחוץ למאהל  העבודה מחוץ למאהל תעש ה על פי מתווה קבוע שיקבע על ידי הצוות המלווה של המתחם בהתאם לצרכים .ולפיזור בני הנוער  .העבודה מחוץ למאהל תעשה על ידי צוותים של אנשי מקצוע ומתנדבים ולא על ידי מתנדבים בלבד  העבודה מחוץ למאהל תונחה על ידי הרכז בכל ערב ויושם דגש על מכלול המטרות (תשומת לב ליישו ג תנתן .)בשיחות הפתיחה והסיכום 5 המשכי קשר כאמור, יושם דגש מיוחד גם על בירור מעמיק יותר של צרכי הנערים/ות והצעה של עזרה נוספת בעת הצורך. הדבר יעשה בעיקר במסגרת המפגשים הפרטניים בהם יבחן הצורך בהמשך עזרה, במפגשים פרטניים נוספים בחוף ובהפניה וליווי לשירותים .נוספים בקהילה  בכל מתחם יהיה עו"ס המשכי קשר שיעבוד גם בשעות העבודה של המתחם. תינתן הכשרה מיוחדת לעו"ס .המשמש בתפקיד זה  .יושם דגש על הפניה ודיווח על המשכי קשר ויושם דגש על הפניה לכלל הגורמים הרלוונטיים  תינתן הנחיה לצוותים למתן תשומת לב מיוחדת בעבודת היישו ג ובעבודה במתחם לאתר בני נוער הזקוקים .להתערבות מתמשכת  בכל המפגשים הפרטניים ת י ,נתן תשומת לב מיוחדת לאיתור צורך בעזרה נוספת בתחומים שונים .בירור צורך זה עם הנער והצעה של סיוע נוסף  כל מפגש פרטני יסוכם וההחלטה של איש הצוות ביחס לצורך בעזרה נוספת תתועד. אם ההתרשמות היא כי יש צורך בהמשך הקשר, יש להפנות את הנער/נערה לבירור מעמיק יותר לרכז אבחון והמשך .קשר  רכז האבחון והמשך הקשר, ימשיך את הקשר עם הנער/ה בחוף כבר למחרת ויבחן יחד איתו את סוג הסיוע הנדרש והרצוי עבור הנער.  ביחס לכל אחד מבני הנוער הזקוקים לסיוע, ומסכ ימים לקבלו, יערך דיווח בו יפורטו התחומים בהם עולה הצורך בסיוע וסוג העזרה אותו מבקש/ת הנער/ה וכן אם הוא נמצא או היה בעבר בקשר טיפולי עם גורם מסייע במקום מגוריו.  עם עזיבתו של הנער/נערה את החופים ו חזרתו הביתה, יש לערב את הנציג ברשות מגוריו של הנער/ה שמונה ע"י .הרשות המקומית כאיש הקשר לתוכנית  לצורך יצירת החיבור בין הרשויות לבין רשויות המוצא של הנערים והנערות ישלח מכתב לכלל הרשויות למנות איש קשר האחראי לוודא קיומם של המשכי קשר עם בני הנוער שאותרו במתחמים. ברשויות בהן פועלת התכנית הלאומית איש הקשר יהיה מנהל התכנ .ית הלאומית ברשות מעקב על המשך טיפול וקליטה בשירותים בקהילות המוצא  בשבועיים הראשונים יש לאפשר לנציג העירוני להפנות את הנער/נערה במקום מגוריו לגורם המקצועי שילווה אותו מטעם הרשות. בשבועיים הבאים יש לאפשר לאותו גורם מקצועי שהוח לט עליו ליצור קשר ראשוני עם.הנער/נערה  במהלך החודש שלאחר הפנית הנער/ה לאיש הקשר בקהילת המוצא ימשיך רכז האבחון והמשך הקשר להיות .בקשר טלפוני עם הנער/נערה שהופנו לגורמים המקצועיים ברשות המקומית  .בחודש הנ"ל יקבל רכז אבחון והמשך קשר דיווח מהנציג העירוני על הטיפול בהפניה שהתקבלה  בתום חודש מרגע ההפניה יסתיים הקשר בין רכז אבחון והמשך הקשר לבין הנער/נערה ויועבר דיווח לאיש  הצוות שאיתר בפועל בחופים את אותו נער/נערה. הרשות המקומית תמלא טופס משוב בהקשר לנער/ה בה יצוין מה הפעולות שנעשו, האם נעשה אבחון והאם מתקיים המשך טיפול. תיע וד  בכל מתחם יתבצע תיעוד של הנערים והנערות עימם נערכו שיחות איש י ות מעמיקות וכן תיעוד סיכומי משמרת .באמצעות התוכנה המיועדת לכך 6  לצורך כך יערך כל מתחם לביצוע התיעוד וההיערכות הטכנולוגית תכלל בתוכנית העבודה (מקלידים, מחשבים .)ניידים וכדומה  נושא התיעוד הוא חלק מ.תכנית ההדרכה ויועבר באחריות התכנית הלאומית  .מנהל התכנית הלאומית בכל רשות יתמוך במהלך התיעוד  .ממונת התוכנית הלאומית בכל מחוז תפקח על נושא התיעוד  לתמיכה טכנית ניתן לפנות ל .מנמ"ר התכנית הלאומית  .דו"ח אמצע ודו"ח סיכום פעילות יופק לכל מתחם 7 מבנה ארגוני וניה ול הפרויקט המבנה הארגוני ועדה בין משרדית ,: כאמור הפרויקט ילווה על ידי הועדה הארצית הבין משרדית של התוכנית הלאומית, באמצעות ,ועדת משנה שתוקם לצורך כך. ועדת המשנה תהיה אחראית להחלטות בנוגע למודל ההפעלה, היקף ההפעלה ההיבטים הארגוניים והמקצועיים, הפקת לקחים וס יכום הפרוייקט. ועדת המשנה תכלול נציגים מכל המשרדים השותפים בתוכנית הלאומית והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ובראשה יעמוד מנהל השירות לטיפול להתמכרויות במשרד הרווחה ושירותים החברתיים. על פי כללי התוכנית הלאומית ההחלטות יתקבלו בהצבעה כאשר לכל שותף ממשלת י קול אחד בוועדה. לצורך הפעלה שוטפת של הפרוייקט במהלך הקיץ פועל צוות ביצוע ארצי בו חברים נציגי משרדי הרווחה, החינוך, והרשות הלאומית למלחמה בסמים ו ב .אלכוהול צוות .י פיקוח מחוזיים בין משרדיים: פעולים בכל מחוז בו פועל מתחם וכוללים נציגים מכל המשרדים השותפים ב ראש כל צוות פיקוח עומד נציג משירות התמכרויות או קידום נוער. הממונה המחוזית של360 .מרכזת את הצוות .תפקידי צוות הפיקוח מפורטים בהמשך)אחראי מטעם הרשות המקומית המפעילה (אחראי מענה : הגורם המקצועי האחראי להפעלת הפרויקט הינו איש מקצוע מטעם הרשות המקומית המפעילה בכל איזור. הרשות המקומית תמנה אחראי מקצועי מטעמה. האחראי מטעם הרשות המקומית מהווה כתובת לפניה בכל בעיה המתעוררת בהפעלת המאהל, כתובת להתייעצות, וכתובת לפניה מיידית ביחס לאירועים חריגים המחייבים טיפול ודיווח מיידי. אם האחראי איננו איש מקצוע מתחום הרווחה (רא )ש צוות במחלקה לשירותים חברתיים, פקיד סעד .ימונה לצידו איש מקצוע מתחום הרווחה שיהיה אחראי לטיפול באירועים חריגים ודיווחים מתוקף חוק בתחום זה .בנוסף, הגורם המקצועי מטעם הרשות יקבל דיווחים שוטפים על הנעשה בחוף צוות מלווה : בכל אחד ממוקדי ההפעלה יוקם צוות מלוו .ה מקומי שיהיה אחראי לליווי הפעלת המוקד המקומי בראש הצוות יעמוד אחראי המענה והוא יכלול את הגורמים השותפים להפעלת המתחם ברשות ובכללם נציגי .מערכות החינוך, הרווחה, הרשות למלחמה בסמים וגורמים רלוונטיים נוספים הצוות יהיה אחראי לקבלת החלטות לוגיסטיות ומקצועיות.בבעיות שעולות בשטח בעת הכנה וההפעלה בהתאם להנחיות המטה הארצי מנהל מתחם מקומי ואנשי צוות : ימונה בכל אחד מהאתרים ויהיה אחראי לכל היבטי ההפעלה השוטפת הלוגיסטית הארגונית והמקצועית של הפרוייקט. צוותי הפרויקט יפעלו על פי הנחיותיו. במסגרת זו אחראי מנהל הפרויקט ה מקומי מקצועית לעבודת היישוג, הפעלת המאהל ותהליכי הליווי וההפניה לשירותים בקהילה על פי הנהלים שיקבעו. הצוות הקבוע יכלול בנוסף למנהל, שני אנשי צוות שיהיו נוכחים במהלך כל תקופת הפעילות. מבין אנשי הצוות הקבועים ימונו,רכז יישוג רכז לוגיסטי, ורכז אבחון והמשך טי פול . בכל מוקד מקומי יופעלו אנשי צוות (עובדי נוער) ומתנדבים ביחס של1:3 . מנהל הפרויקט המקומי יפעל בהתאם להחלטות המטה ויונחה על ידי הצוות .המלווה המקומי מ נהל הפרויקט יהיה אדם בעל יכולת ארגונית, בעל ניסיון בהפעלת פרויקטים ובעל הכרות עם מערכת השירותים לנוער ה כוללת הכרות עם מגוון רשויות מקומיות וכן עם מערך השירותים הארצי. לרכז היישוג יהיה ניסיון בעבודת יישוג ובעבודת נוער. לרכז אבחון וטיפול ימונה איש צוות בעל ניסיון בעבודת נוער, מיומנויות אבחון, יכולת טובה ליצירת קשר עם בני נוער, הכרות עם מערכי שירותים לנוער וני סיון ויכולת טובה לעבודה בין ארגונית ובין .מקצועית 8 אחריות להפעלה הפרויקט יופעל באמצעות הרשויות המקומיות שבתחומן או בסביבתן נמצאים האתרים הרלוונטיים או חלק משמעותי מבין הלקוחות הפוטנציאליים. תקציב הפרויקט יועבר לרשויות המקומיות לביצוע על פי המתווה המ .וצע .הרשויות המקומיות יבצעו את ההתקשרויות עם מפעילים פיקוח האחריות לפיקוח על התנהלות הפרויקט מופקדת בידי .צוותי הפיקוח המחוזיים הבין משרדיים צוות הפיקוח יהיה אחראי לפקח על ההתנהלות השוטפת של הפעילות היישוג והמאהל, להיות זמין להתייעצות לגורמים המקצועיים מ הרשויות המקומיות, להיות אחראים להסדרת המשך הטיפול בנערים ונערות שהסכימו להמשך טיפול ואינם מתגוררים ברשויות המעורבות בהפעלת הפרוייקט. צוות הפיקוח יקבל דיווחים שוטפים על הנעשה בחוף ויבקר .בחוף לפחות פעמיים בכל שבוע פעילות תיעוד ודיווח מנהל הפרויקט המקומי אח ראי לקיום שוטף של תיעוד ודיווח לצוות המלווה המקומי והארצי במהלך כל תקופת ההפעלה של הפרוייקט. רכזי השטח ימלאו דו"ח יומי, כמו כן ינהלו יומן אירועים (רצ"ב נוהל) וינהלו מעקב על בסיס מסד נתונים .החומר יוקלד על בסיס יומי ויועבר לשותפים. לצורך התיעוד יעשה שימוש ב תוכנית מעקב ו טפסים מובנים לכל משימת דיווח. על מנת לבצע את התיעוד יעמדו לרשות אנשי הצוות בכל אחד מהמוקדים .מחשבים אישיים וחיבור לרשת האינטרנט בכל מקרה של אירוע חריג - תקיפה מינית, אלימות פיזית, פציעה, פינוי, אשפוז, או כל סכנה פיזית לנער/ צעיר .או איש צוות ידווח במיידית לכונן צוות הפיקוח (מפקחת השירות להתמכרויות או התוכנית הלאומית– לפי חלוקה) א שר תקבל .הנחיות מיידיות ממטה השירות לטיפול בהתמכרויות בכל מקרה של אירוע חירום הנוגע לסכנת חיים מיידית יופעלו מערכי החירום (מד"א, הפניה לבית חולים), אירועים פליליים ידווחו מיידית למשטרה. התיעוד והדיווח יכל לו :את המרכיבים הבאים, בהתאם למאפייני הנערים/נערות שיטופלו בחוף  נערים/ נערות שנמצאו בקשר עם אנשי הצוות במהלך היישוג או במתחם לצורך שיחה, דיון על נושא מסוים , הפגה או התרעננות בהרכב אישי/ קבוצתי ולא עלו בעיות אישיות מ יוחדות הדורשות המשך התערבות: איש הצוות יתעד את הפעילות, נושאים עיקריים, מספר הנערים/ נערות שהשתתפו וזמן הפעילות על גבי טופס מיוחד. במידת האפשר יתועדו קהילות המוצא /של הנערים .נערות  נערים/ נערות שלגביהם נעשתה התערבות אינטנסיבית יותר במקום ונמצא צורך להמשך התערבות /אך הנער נערה לא הסכים להמשך התערבות: מאפייני הנערים/ נערות (בודדים או קבוצה) יתועדו בעזרת טופס האינטייק וכן יתועדו פרטי ההתערבות שנעשתה. התיעוד יעשה בעילו ם שם אך עם ציון קהילת המוצא של הנער. כמו כן יעשה מאמץ ליצור המשכיות בקשר עם אותו נ ער/ה ולתעד מפגשים נוספים כמפגשי המשך.  נערים נערות שלגביהם נעשתה התערבות אינטנסיבית יותר והסכימו להמשך התערבות בקהילת המוצא: מאפייני הנערים/ נערות (בודדים או קבוצות) יתועדו על גבי טופס אינטייק וכן יתועדו .פרטי ההתערבות שנעשתה התיעוד יעשה באופן מזוהה בהסכמת הנער. דיווח על הנערים/ נערות 9 שמעוניינים בהמשך טיפול יעשה לפחות פעמיים בשבוע וההפניה והטיפול (על פי התחומים בהם יש צורך בעזרה והקשר הקודם של הנער בקהילה) יעשו במהלך הפרויקט בהתאם לנוהל ש נ קבע.  נערים ונערות שנזקקו להתערבות חרום או שיש חשש שהם ימצאו בסכנה: ההתערבות תעשה תוך תיאום מיידי עם המפקחת האחראית והגורמים האחראים להמשך טיפול במצבי חרום. ימולא טופס אינטייק המפרט.את ההתערבות שנעשתה ויועבר באותו יום לגורמים הרלוונטיים  מעבר לדיווח על פעילויות למניעה/ הפגה פרטניות או קבוצתיות ודיווח פרטני על נערים/ נערות שנזקקים להמש :ך טיפול יתועדו ההיבטים הבאים דוח מסכם של מכלול הפעילות עם הנערים/ נערות באתר יופק על החריגים האירועים כלל של דוח יופק כן כמו למעלה. שפורטו הדיווחים בסיס. ,דוח יומי המפרט היבטים שלא נכללו בדיווח כגון אופן התנהלות המשמרת, סוגיות מיוחדות שעלו אירועים בחוף.וכד' ייכתב על ידי המנהל המקומי מידי יום 10 היערכות להפעלת הפרויקט במטה וברשויות ההיערכות להפעלת הפרויקט :תכלול הכשרת והדרכ ת ה ;צוותים פרסום ויידוע מטות ומחוזות המשרדים, הרשויות המקומיות ובני הנוער; היערכות ברשויות המפעילות. הכשרת הצוותים הרשות הלאומית למלחמ ה בסמים ובאלכוהול תהיה אחראית להכשרת הצוותים בכל המתחמים בהתאם למתווה .הכשרה ארצי. חלק מההכשרה תתקיים בחופים עצמם בסמוך לפתיחת המתחמים משתתפי תוכנית חופים שיהוו חלק מהצוות העובד יעברו הכשרה מקדימה משותפת אשר תכין אותם לתפקיד אותו ידרשו לבצע. ההכשרה הינה ח ובה לכל עובד בתוכנית, מתנדב ושכיר. תוכנית ההכשרה תפותח באחריות צוות הביצוע והפיקוח הארצי ובליווי הו ו .עדה הבין משרדית. ההכשרה תינתן ברמה הארצית או המקומית בהתאם לצרכי השטח ההכשרה תחל לאחר פסח ותעסוק הן בהיבטים של הפעלת התוכנית והן בהיכרות מעמיקה יותר עם בני .הנוער ,מבחינת דרכי ההפעלה של התוכנית תכלול ההכשרה התייחסות לנושאים הבאים: נהלים, חובת דיווח, דרכי דיווח תיעוד וכד'. מבחינת התכנים הקשורים לבני נוער תכלול ההכשרה התייחסות לנושאים הבאים: מאפיינים של בני נוער המשוטטים בקיץ, רגישות תרבותית (עולים, דתיים/חרדי ם, מגזר ערבי ועוד ), תת תרבויות נוער, עבודת רחוב מהי, טכניקות התערובת, משחקי חברה, כיצד מזהים מצוקה, שיטת ראיון ואינטייק, התערבות בזמן קצר. מנחי .ומרצי ההכשרה יקבעו בשיתוף הרשויות המקומיות המפעילות פרסום ויידוע  פרסום וש י ווק התוכנית יעשה ברמה ארצית ובאחריות משרדי הממשלה. הפרסום יעשה באמצעות אתרי ,אינטרנט י פי סבוק ועוד באופן שהמידע יגיע לבני הנוער. המשרדים ישקלו פרסום והפצה של .חוברת הסברה לתוכנית  יערך יידוע של מטות המשרדים, המחוזות והרשויות המקומיות בכל הארץ כדי לעדכן אותן לגבי ביצוע .הפעולה  מספר חודשים לפ .ני תחילת התוכנית תצא הודעה לרשויות המקומיות לגבי הפעלת התוכנית בנוסף להודעה זו תתבקש כל רשות מקומית באמצעות שרותי הטיפול בנוער בעיר לקבוע איש מקצוע אשר ירכז את ההפניות האפשריות של בני נוער בסיכון מהחופים. ברשויות בהן מופעלת התוכנית הלאומית, ניתן למנות את .מנהל התוכנית כאיש הקשר מיתוג, תקשורת וסיורי בכירים  לכל המתחמים יהיו שם ולוגו אחידים, כפי שהונהג בשנה שעברה: 'מתחברים לנוער בחופים'. כל רשות תוכל .להוסיף שם משנה בהתאם למסורת. הלוגו האחיד יופיע בשילוט במתחמים ועל גבי חולצות הצוות  לקראת פתיחת המתחמים תגוב ש הודעה מוסכמת לתקשורת שתועבר לכל הצוותים ועל בסיסה ניתן יהיה לייצג .את הפרויקט  .נציגי צוות הביצוע יעמדו בקשר עם דוברי המשרדים ויעשו כמיטב יכולתם לתיאום הפעילות התקשורתית  י עשה מאמץ לתאם את הסיורים והביקורים עם השטח ובין הגורמים השונים, א ך יש לקחת בחשבון נ סיבות .שאינן בשליטתנו 11 היערכות ברשו יו ת המקומי ות  קביעת מתווה ההפעלה, התקשרות עם ספקים במידת הצורך, הקמת הו ו עדות המקומיות המלוות, תכנון  והכנת.)המערך הקהילתי המלווה והתומך (עובדי נוער, פקידי סעד, שירותי בריאות ומשטרה גיוס וביצוע ההכשרה של המתנדבים, אנש.י המקצוע והרכזים שיהיו מעורבים בפרוייקט  גיוס גורמים מסייעים הפועלים ברשות המקומית בדרך קבע: ניידות איתור, סיירות הורים, מועצות ותנועות .נוער וגופים מתנדבים נוספים וגיבוש דרכי שילובם בפרוייקט  יערך תיאום עם תחנת המשטרה המקומית ביחס לצורך בתגבור ו תיא ום עם כוחות המשטרה בשטח. הדבר יעוגן.בהנחיות מהמטה והמחוזות מתנדבים  ניהול המתנדבים וגיוסם יהיה באחריות הרשויות המקומיות בליווי צוותי הפיקוח. זאת למעט מורים .מתנדבים  .בכל רשות מקומית יקבע הרכב צוותי המתנדבים על פי צרכי הרשות והאפשרויות העומדות לרשותה עם זאת יש להקפיד על תמהיל של מתנדבים מבחינת הניסיון המעשי שצברו. כמו כן יש להקפיד על התנדבות של שלוש .משמרות למתנדב בסך הכל  .הצוותים יורכבו מתמהיל קבוע של אנשי מקצוע ומתנדבים  .חשוב לשלב רכזי מתנדבים של אגפי הרווחה בשלב תכנון העבודה במתחם  יימשך גיוס מתנד בים מקרב המורים על ידי משרד החינוך. המורים זכאים לגמול השתלמות בתמורה להכשרה .ולהתנדבות במתחם  מתפקידי המתנדבים- עזרה במתחם ובכניסה אליו, תפעול פינת קפה. 12 :גבולות תוכנית זאת באה לאפשר לבני הנוער מרחב מוגן בתוך החופשה מהמסגרות. מכאן הצורך למסד בתוך זירות הע בודה .מערכת גבולות שתאפשר לבני הנוער קשר מצד אחד והגנה ומוגנות מן הצד השני .עבודת שטח יוצאת דופן זו מחייבת הגדרת נהלים וכללים ברורים וידועים של התנהלות המרחב ושמירה עליהם הגבולות באים על מנת להגן על בני הנוער ולהעניק מסגרת ובטחון לצוות. קיימת הבחנה ברורה בין התנהגויות הנעשות במתחם הכולל לבין התנהגות בתוך מתחם ההידברות. היכולת ליצ ור גבולות במקום שהסביבה שלו כ"כ פרוצה הוא בעייתי אך התמדה ובטחון בעמדתנו מסייעים להצלחה. אחת המשאלות של הנוער הצורך את שירותינו במסגרות אלו הוא למצוא אי של שפיות בים של בלבול וצורך בגבולות ומסגרת שתעזור לעכל את החוויות .והאירועים המתרחשים בסביבה גבולות במת:חם 1. פיזי-  .אין להיכנס עם אלכוהול וסמים לתוך מתחם האוהל  .אין להכניס נער/ים כשהם שתויים לתוך המתחם אך ניתן לשבת איתם מחוץ למתחם ולנסות לעזור  .ללא אלימות במתחם  .אין לעשן במתחם  .לא נכנסים למתחם ללא חולצה ו/או עם בגד ים בלבד  אין כניסה למתחמים הפרטיים באוהל ל.)לא איש צוות (חדר טיפולים וחדר צוות  .לא יתנו ארוחות במתחם  .לא תתאפשר לינה במתחם 2. מענה טיפולי-  זמן השהייה במתחם הוא גמיש, אך אם בני הנוער זכו למענה וזיהינו כי הם צריכים לסיים את שהותם יש לבקש מהם באדיבות להתפנות מהאוהל .אין להרים/לפנות נערה ללא ליווי של אשת .צוות  ( אסורה כל התנהגות מינית בתוך האוהל התג פ פויות.), נשיקות, ישיבה אחד על השני  מתן סיגריות- .איש צוות לא ייתן סיגריות לבני הנוער 3. צוות-  .איש צוות לא ישהה במתחם מחוץ לשעות הפעילות  .הגעה לחוף מחוץ לשעות הפעילות באישור מנהל/ת השטח בלבד  מתן פרטים להתק שרות- .אין להשאיר מספרי טלפונים אישיים אלא רק של רכז הפרויקט 13 חובת דיווח וסודיות חובת התייעצות - בכל נושא , גם אם לא נמצא בחובת דיווח, .יש לשתף את רכז הערב או איש צוות נוסף מניעת פשע – ,במידע וידוע כי עומד להתרחש דבר עבירה מסוג פשע (גניבה , אלימות תקיפ ות וכו') ידיעה קונקרטית . לגבי מקום וזמן התעללות בקטין על ידי האחראי עליו – בכל מקרה של ביצוע עבירות מין , אלימות , הזנחה , מניעת זכויות יסוד וכו' ( כלפי קטין על ידי האחראים עליו– ) הורים , מורים , בגירים מהמשפחה או כל אדם ביחסי סמכות החזקת כלי ירייה – כשידוע שאדם מחזיק כלי יריי ה או סכינים למיניהם ( ויש סכנה מוחשית לאותו אדם או לאחר ) אובדנות – 'בכל מקרה של כוונה ( ממשית ) למעשה אובדני או לכל סוג של פגיעה עצמית , חתכים , וכו. שימוש בחומרים - כל נער המתייעץ בנוגע לשימוש בחומרים– דיווח מחוץ לפרויקט לשיקול דעת הרכז ובהסתמך . על החוק !!! חשוב יש לקחת בחשבון שלא כל נער זקוק לגורם מסייע , אבל גם הרעיון שאפשר לדבר על מה שמטריד ויש אנשים שמעוניינים לשמוע , לתמוך ולכוון הוא ייחודי . בכל מקרה חשוב לשמור על דלת פתוחה , לציין ששמחנו להכיר ואנחנו כ א ן אם ירצה ל הסתייע . עבור חלק מבני הנוער תהיה זו הזדמנות טובה לקבל מידע רלוונטי בנושאים שונים להתייעץ ולהסתייע , ויתכן שיעלו גם מצוקות של ממש , יש להבחין בין מצוקות '' כרוניות '' שניתן להפנותן לגורם . מטפל לבין מצוקות עכשוויות אקוטיות שמחייבות התערבות מיידית !! סודיות! בתחילת שיחה אישית עם נער חשוב לדבר על נושא הסודיות וגבולות הסודיות , חשוב לציין כי תוכן השיחה נשמר המידע לא מועבר להורים או גורמים אחרים , פרט למקרים בהם הנער/ה מאיימים לפגוע באחר או בעצמם או . שמשהו עלול לפגוע בו חשוב להסביר שמטרתנו היא לעזור ולכן אם אנ ו מתרשמים שמישהו עלול להיפגע ולא ננסה למנוע את הפגיעה הרי . שלא נעזור בכך לאיש חשוב לציין-אנו לא יכולים לעשות הכו ל לבד, יש צוות איתו ניתן להתייעץ. 14 טכניקות בניהול שיחה עם נער: 1 ) טון דיבור מתעניין ועוזר 2 ) נתינת תשומת לב מלאה לדברים הנאמרים על ידי הנער/ה 3 ) ניהול ש יחה כשאתה פנוי לכך 4 ) להדגיש עניין סודיות (בינך ובין הצוות והנער) למעט מקרים בהם אנו מחויבים לדווח 5 ) אם דברי הנער לא מובנים ,יש לבקש הבהרה 6 ) אמפטיה – ניסיון שלנו להיכנס לנע לי הנער ,להרגיש איך זה לפנות למישהו כאשר אתה במצוק ה ,ואיך זה לעבור .חוויה קשה 7 ) כבוד הדדי- מומחש על ידי שאלות המוצגות בצורה תומכת ,על ידי התייחסות לשיחה כעבודה משותפת 8 ) לא להשתלט על השיחה ולא להרבות במתן עצות- הדבר עלול להתפרש כחוסר הערכה לנער/ה 9 ) קבלה – התייחסות חיובית ובלתי מותנית לנער ללא קשר לדעותיו או התנהגות 11 ) נרטיב – יש לראות את הדברים םג מנקודת ראותו של הנער 11 ) שיקוף – לחזור על הדברים .שיקוף מקדם יצירת קשר, מסכם ,מבהיר ומעורר למחשבה נוספת 12 ) חיזוקים- למצוא מהדברים שעולים צדדים חיוביים ולחזק אותם מחסומים בשיחה: 1 ) שיפוט, ביקורת, האשמה – "היית צריך" ,"אני במקומך ,..."ירחיקו את הנער 2 ) להימנע מלנסח שאלות בסגנון למה ,יש לנסח את השאלה בצורה אחרת,שאלות מסוג זה עשויות להישמע מאשימות 3 ) להימנע משאלות מיותרות, לדעת לזהות שאלות שמספקות את הסקרנות שלנו אך לא מקדמות את השיחה 4 ) חיזוקים שלא במקום – כמו "מחר תרגיש יותר טוב ( "אולי מחר יהיה יותר קשה) חשוב לציי ן – אנו לא יכולים לעשות הכל ,יש איתנו צוות איתו ניתן להתייעץ. 15 מודל ה- HEADSS –– להתרשמות ראשונית כדי לתכנן פעולות שעניינן התערבות וטיפול, בקרב כלל בני הנוער המצויים בזירת ההתערבות, יש לערוך אבחנה בדבר הצרכים והאתגרים עימם מתמודדים. כלי עזר למקד את הה תרשמות הראשונית בזירת האיתור הינו מודל HEADSS ., המאפשר מיפוי צרכים ראשוני תוך סקירה של מכלול תחומי חייו של הנער  Home - :יחסי נער עם משפחתו ?היכן גר ?עם מי גר בבית ?כמה אחים ?איך הקשר עם האחים הקשר עם ההורים : אינם יכולים לדבר עם ההורים, לא איכפת מהם, ב ,רחו מהבית מנותקים מהמשפחה, יחס משפיל מצד ההורים. ?האם הנער או הוריו עולים? אם כן מהיכן  Education - לימודים או עבודה : ?האם לומד? היכן? באיזו כתה האם בעל קשיים לימודיים ? ?איך הוא מסתדר עם המורים ?האם יש בעיות התנהגות בבית הספר אם אינו לומד– ?האם עובד ?היכן  Activity - פעילויות ושעות פנאי : ?מה אוהב לעשות בזמנו הפנוי חברים/העדר חברים/קורבן לחרם או דחייה חברתית  Drug - התמכרויות וחומרים המשנים תודעה ומצב רוח : האם מעשן? מאיזה גיל ה ?חל לעשן סיגריות? כמה מעשן ?האם שותה? מה שותה (כמות, סוגים) ? האם שותה לבד ?מתי? עם מי שותה בד"כ? האם קרה שהשתכר מה קרה ? ?האם מעשן סמים אלו ? אי לו כמויות ו באיזו?תדירות ?האם מפסיק לפעמים? למה? איך ?מה זה עושה לו ?האם מודע לסיכונים  Sex - מין ומיניות : ?האם נמצא/ת בזוגיות ?האם מקיים/ת יחסי מין האם משתמש/ת ב?אמצעי מניעה האם קיים?/ה יחסי מין בכפייה האם קיים/ה?יחסי מין בתשלום  Spirit - מצבי רוח :מצבו הרגשי של הנער? עצב/דכאון/שעמום/חוסר עניין האם היו מחשבות על מוות? האם היה נ ?יסיון אובדני בעבר 16 תדריך בנושא אלכוהול לפעילים ואנשי מקצוע חשוב שנדבר עם הנוער על אלכוהול באופן גלוי ופ.תוח .אלכוהול אמנם אינו אסור על פי החוק אבל הוא מסוכן ומזיק אלכוהול אינו מומלץ מתחת לגיל18 . מעל גיל18 אם החלטת לשתות- שתה באחריות. :כמה עובדות • אלכוהול הוא סם– משנה מצב תודעה. • אחד מכל שלושה בני נוער מודה כי השתכר לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ( עד כדי איב)וד שליטה • גיל ממוצע לתחילת שתייה13-14 . • 85% מהצעירים.ששותים אלכוהול מביעים נכונות להתנסות בסמים • באפריל נכנס חוק השכרות לתוקף: בסמכותו של שוטר לשפוך אלכוהול הנמצא בידיו של נער בהיותו במקום ציבורי, כמו כן ישנה החמרה בענישה לבגירים הקונים אל כוהול עבור קטינים.  ישנם מחקרים המראים כי אלכוהול טוב. זה אולי נכון למצבים ומקרים מסוימים, ואין בכך ללמד או .להסיק ששתיית אלכוהול היא חיובית  לדעת לשתות, זה לשתות באחריות כלומר לא לשוכרה, לדעת איפה הגבול שלך ופשוט לא לחצות אותו.  שתיית אלכוהו.ל עלולה לגרום לאלימות ופגיעה באחר  מי ששתה כמה בקבוקי בירה יזדקק למספר שעות לניקוי האלכוהול מהדם (תלוי בכמה בירה מדובר) ומי ששתה חצי בקבוק וודקה גם24 שעות לא יספיקו לניקוי הגוף. הדרכה לבני הנוער איך לסייע לחבר ששתה כמות גדולה: 1. להשכיב על הצ ד (לא על הגב ולא על הבטן), לשמור על פתחי אויר– ע"מ שלא ייחנ ק בזמן שינה מהקיא של .עצמו 2. לתת לשתות מים– לא בכמויות גדולות מדי– .ע"מ לא לגרום להקאות 3. להימנ ע .ממקלחת קרה או משתיית קפה 4. לא להכניס לתוך הים– .יכול לגרום לשוק ולטביעה 5. בשום מצב לא להשאיר את הנער ל!!!!בד 6. .במידה והנער מאבד הכרה או לא מגיב יש להזעיק מיד מד"א דרכי התמודדות עם ההנגאובר .)(חמרמורת סימני ם : עייפות, סחרחורות, כאבי ראש,בטן והקאה. 1 .שתיית מיצים, חלב או מים מרגיעה את הגוף ונותנת לו רעננות לפעילות. 2. מומלץ לאכול דבר מה קל כמו לחמנייה, חבית ה, בורקס, סלט או סתם פירות- משהו אשר לא יכביד על הגוף והקיבה ויספוג את שאריות האלכוהול. 3 .מומלץ ל צעוד במטרה לתת למוח ולדם לקבל קצת חמצן נקי. 17 מצבים רפואיים ונפשיים חריגים בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים נכתב על- ידי צוות המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות חומרים פסיכו- ,אקטיביים הם חומרים המשפיעים על המוח ויכולים לשנות את מצב המודעות, מצב הרוח, ההתנהגות או הליכי החשיבה של האדם. נטילתם ,שלא לצורך הזנה או ריפוי אלא בדרך כלל למטרות הנאה- היא שנתפסת כבעייתית ונחשבת כ"שימוש בסמים" (כולל אלכוהול). לשימוש עצמו יכולות להיות תופעות הנתפסות כ"חיוביות" בעיני המשתמש- ובגללן הוא מתנסה בהם, אך יכולות להיות גם תופעות לוואי גופניות ונפשיות שליליות- עד כדי סיכון חיים .או התפרצות של מחלות נפש, המחייבות אבחון, ובמידת הצורך גם התערבות רפואית או פסיכיאטרית מיידית 1. סיווג:החומרים על פי השפעתם :באופן כללי ניתן להתייחס לארבעה קבוצות עיקריות על פי השפעתן סמים מדכאים ( depressants ) אשר מפחיתים את פעילות מערכת העצבים המרכזית ומדכאים את התפקודים החיוניים כגון נשימה, ומשרים תחושה ראשונית של רוגע. חומרים נפוצים בקבוצה זו הינם אלכוה ול, תרופות הרגעה דוגמת ;'ואליום/בנזודיאזפינים, וכד סמים מעוררים ( stimulants )- המעוררים את מערכת העצבים המרכזית והמגבירים את פעילות המוח עם תחושת כוח ,מוגברת והתנהגות אימפולסיבית. חומרים נפוצים בקבוצה זו: אקסטזי, אמפטמינים, קוקאין, "חגיגת", קפאין ;ניקוטין סמים הזיווניים ( hallucinogens ) אשר גורמים לשינויים בתפיסה, בחשיבה ובמצב הרוח עם הופעה של אילוזיות או ( הזיותhallucinations ,), מחשבות שווא או מצבים פסיכוטיים. חומרים נפוצים בקבוצה זו: מריחואנהLSD , פטריות ;'הזיה וכד סמים נרקוטיים ( narcotics )- סמים אשר גורמ ים לירידה חדה בכאב, בעלי השפעה מרגיעה ומרדימה, ביניהם אופיום ונגזרותיו, הרואין, מורפין, מתדון וכן תרופות משככות כאבים כגון אוקסיקונטין, אוקסיקודון וכד'. שימוש בחומרים .אלו נדיר הרבה יותר בקרב בני נוער 2. סימני אזהרה (בדרך כלל במצבים אקוטיים ולא מצבים כרוניים) הדורשים התערבות מיידית ואבחון רפואי ככלל- מדובר בהתנהגויות מוקצנות השונות משמעותית מההתנהגות הרגילה של אותו אדם- בין אם התנהגויות .מוחצנות המלוות בפעילות יתר, בין אם בהתכנסות והסתגרות וחוסר תגובה לסביבה יש לזכור כי ייתכנו מצבים בהם הנער/ה נטלו יותר מחומ)ר אחד (במיוחד יחד עם אלכוהול- וההשלכות הרפואיות והנפשיות שלהן מורכבות ועלולות להיות מסוכנות ביותר, לכן יוצגו מגוון רחב של סימני אזהרה ללא קישור לחומר .ספציפי :סימני אזהרה נפשיים וקוגניטיביים שכרות, תוקפנות, אלימות, דיבור מבולבל ולא ברור או לא הגיוני, התקפ י חרדה עד כדי התקפי אימה (פאניקה), "פלשבקים", מצבים פסיכוטיים- כולל מחשבות שווא, הזיות שמיעה, ראייה, תחושה ,מוזרות ולא מציאותיות (דוגמת "נמלים הולכות על הידיים"), מצבי דיכאון, ניסיון או איום אובדני, פגיעה בפיצול קשב פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון, פגיעה ביכול ת קבלת החלטות, פגיעה בשיפוט, פגיעה בזמן תגובה, שינויים מהירים במצב ,הרוח, היעדר מודעות למתרחש סביבו, נטילת סיכונים באופן מופרז, עודף ביטחון עצמי, מוחצנות קיצונית, אי שקט ירידה בעכבות עם נטייה להתפרצויות זעם, התנהגות מינית לא מבוקרת, דברנות יתר ובאופן אסוצי ,אטיבי, רגשנות יתר .רגזנות, אובדן זיכרון, חשדנות יתר עד כדי מחשבות פרנואידיות :סימני אזהרה גופניים כאבי ראש, התייבשות (היפר- ,תרמיה/חום גבוה, הזעת יתר, השתנת יתר), ישנוניות, בחילה הקאה, התכווצויות/התקף כמו אפילפטי, צימאון חריג (סכנת הרעלת מים), תלונות על כא בים, סחרחורת, אובדן שיווי משקל, קשיי נשימה, טשטוש, פציעה, קושי במיקוד ראייה/ראייה מטושטשת, יובש בפה, אי יכולת להזיע, אישונים מורחבים במיוחד, אישונים מוצרים במיוחד כמו ראש סיכה, תנועות לא רצוניות (טיקים), חום גוף נמוך (בהרעלות אלכוהול), דפיקות לב מואצות, אף .)אדום ונוזל (חומרים נדיפים), ערפול או אובדן הכרה, דיבור לא ברור (דיסארטריה מאחר ואינך בעל/ת הכשרה בתחום הרפואי חשוב כי בכל מקרה בו נתקלת בנער/ה עם סימנים אלו תעשה את המרב לשכנעו/ה להסכים לפגוש גורם רפואי באופן דחוף (רופא מרכז האיתור; מד"א; מלר"ד (חדר מיו ן); מר"מ (מוקד לרפואה דחופה), ולכל הפחות לקיים התייעצות עם גורם בכיר כולל מפקח אזורי של המחלקה לטיפול בהתמכרויות- דרך .מנהל אתר חופים בכל מצב אשר להערכתך מסכן חיים באופן מיידי- .יש לזמן בדחיפות את גורמי מד"א הנמצאים בשטח :קריאה נוספת :גל שובל איתו"ת- "איתור מוקדם של מתבגרים במצבי סיכון לשימוש בסמים ובאלכוהול", משרד ,הבריאות והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול2009 . 18 סוגי הסמים הנפוצים ועיקרי השפעותיהם שם החומר אופן ה שימוש שמות מסחריים וכ ינויי סלנג השפעות עיקריות ופגיעה אפשרית בבריאות הערות קנב י :ס חשיש ומריחואנה עישון, בליעה ,לחשיש: חומר ,כיף, נאפס צינגלה, צ'אראס .)(חשיש הודי למריח ו :אנה ,גראס, ג'וינט .ג'אנג'ה, קססה וא פוריה, חשיבה ,ותגובה איטית בלבול, פגיעה בקואורדינציה, שיבוש הזיכרון ויכו ,לת הלמידה ,דופק מהיר, חרדה י לע .תים פסיכוזות ריכוז החומר הפסיכו- אקטיבי הפעילTHC ב:חשיש 6-20% ב מריחואנ ה : 0.5-8% סימנים: אישונים ,מורחבים, דופק מהיר אדמומיות בעיניים :סמי הזיה ,לס"ד ,פטריות הזיה ,קקטוסים, דטורה סאלביה דיבינורום בליעה, חלקם נצרכים גם בעישו ן ,אסיד, הופמן ,טריפים בולים קרטונים. סן- ,פדרו פיוטה, קקטוס )(לקקטוסים ,פטריות פטריית הקסם שינוי בתפיסה )וברגשות (הזיות. בחילה. פגיעה מתמשכת בתפיסה ובמצב הנפשי (מצבי פלשבק .)שגורמים לחרדה ,דופק מהיר העלאת לחץ הדם. ,איבוד התיאבון .חוסר שינה בדטורה גם ס כנת .מוות סימנים: אישונים מורחבים, דופק מהיר ממריצים: )(סטימולנטים MDMA ,)(אקסטזי ,קוקאין וקראק ,ריטלין ,אמפטאמינים מטאמפטאמינים ,בליעה, עישון ,הסנפה הזרקה ספיד )(אמפטאמין, קוק קריסטל )(קוקאין. בסט )(קראק, ,אקסטזי, גלגל אקסטות ( MDMA ). ,קריסטל, קרח ספיד .)(מתאמפטאמין ,הגברת קצב הלב לחץ הדם וחילוף החומרים. הרגשת ערנות, דופק מהיר או בלתי סדיר. ,הפחתת התיאבון ירידה במשקל, אי ,ספיקת לב עצבנות, נדודי שינה, סבילות .והתמכרות סימנים: אישונים מורחבים, דופק מהיר :אופיאטים ,הרואין, מורפין קו ,דאין, אופיום מתדון, פנט אניל (מכונים גם :נרקוטיים ,מרדימים )מערפלים ,עישון, בליעה ,שאיפה הזרקה קוק פרסי , לבן .)(להרואין אדולן, מים ) )למתדון. שחור, בָּ לָּאדי )(לאופיום . סירופים לשיעול )(לקודאין ,התנמנמות ,בחילה, עצירות ,בלבול, סבילות התמכרות. במצב :של מנת יתר דיכוי נשימה או בדן הכר ,ה קומה, מוות .סימנים: אישונים מוקטנים במצב של תסמונת גמילה ,(מחסור בסם): עור ברווז ,שיער סומר תחושה של שפעת חומרים נדיפים שאיפה ,סולבנטים ,ניטריטים, דלק גז צחוק, גז המרצה, א ו בדן עכבות. ,כאב ראש בחילה או הקאה. דופק מהיר ולא סדיר, ריח של חומרים נדיפים 19 ,מזגנים, פופרס ,דבק מגע .טיפקס דיבור עילג, א ו בדן קואורדינציה מוטורית. וא בדן ,הכרה, עוויתות ,איבוד משקל ,חולשת שרירים דיכאון, שיבוש הזיכרון, נזק למערכת דם- לב ,ולמערכת העצבים .מוות פתאומי )סרגל אבחון לבני נוער (פותח ע"י מרכז יום אם הדרך בירושלים לא מ שתמש מכור חשוף התנסות התחברות לחומר תלות התמכרות שימוש ראשוני פעם בשבוע שימוש יומיומי מכור לסטלה לחץ, ריגוש רב לא חובה אבל ,באסה שאין שימוש לבד איבוד שליטה על החיים תמיד עם חברים שימוש כשמשעמם הזנחה עצמית לא מכיר את ההשפעה מכיר את ההשפעה שימוש בשביל להירגע אובדן זיכר ון לא מכיר כמויות מכיר סוגים שונים של סמים רוב החברים משתמשים בעיות בריאותיות סטלה חזקה מכיר צורות שימוש שונות ירידה בתפקוד /בעבודה /מעבירים/מתפקדים מעצרים חוזרים שימוש פעם ..ב מלחיץ יודע איך משיגים שימוש על הבוקר התחברות עם משתמשים כבדים שימוש בשביל להתחבר עם חברים שימוש לפחות פעם בשבוע שימוש בשביל /לברוח לשכוח להרגיש טוב נסיונות כושלים להפסיק 20 "הראיון המוטיבציוני" הריאיון המוטיבציוני היא גישת ייעוץ מנחה אשר מתמקדת במטופל ומטרתה לסייע לו להתחקות על אמביוולנטיות בנוגע לשינוי התנהגותי וליישב אותה. היא משלבת יסודות של סגנון (חום ואמפטיה) עם טכניקה (למשל, הקשבה .)משקפת וקידום אי הלימה עיקרון הליבה של הטכניקה הוא שהמוטיבציה של המטופל לערוך שינוי מתגברת כאשר קיים הליך עדין של משא ומתן שבו המטופל, ולא המטפל, מציין בבירור את הרווחים והעלויות הכרוכים בעריכת .השינוי 4 העקרונות הראשיים של הריאיון המוטיבציוני: 1. הבעת אמפטיה על ידי הסתייעות בהקש בה משקפת בכדי להשמיע את נקודת המבט על .המטופל ואת מניעיה 2. פיתוח אי הלימה בין הערכים המושרשים ביותר של המטופל לבין התנהגותו העכשווית (למשל, הצגת הגיחוך הנובע מן הסתירה בין אופני ההתנהגות הלא בריאה העכשוויות של המטופל מול הרצון שלו להיות ראוי (הגון), או להיחש .)ב ראוי (הגון 3. .התחמקות מהתנגדות בעזרת תגובה אמפטית ומבינה ולא מתעמתת 4. .תמיכה במסוגלות עצמית על ידי בניית אימון המטופל כי השינוי אפשרי עיקרון חשוב של הגישה הוא שהת א מתות ,אינה מסייעת וכי חשוב ביותר שיתוף הפעולה בין המטופל למטפל ובמהלכו הם מנסים לפתור את ה.בעיות במשותף המיומנויות של מטפל ראוי בשיטת הריאיון המוטיבציוני: 1. להבין את מסגרת ההתייחסות של האדם האחר 2. לסנן את מחשבותיו של המטופל כך שיתוגברו האמירות המחזקות שינוי וינוטרלו .האמירות אשר משקפות את המצב הקיים 3. ,לשלוף מתוך אמירות המטופל כאלה אשר מעודדות שינוי כמו ביטויים של הכרה .בעייתית, דאגה, שאיפה, כוונה לבצע שינוי ויכולת לבצע שינוי 4. להתאים את ההליכים שבהם הסתייע המטפל לתיאוריה של שלבי השינוי; על המטפל .להיות בטוח שאינו מתקדם בהליך לפני המטופל 5. .לבטא קבלה וחיוביות 6. .להצהיר על חופש הבחירה והכיוון של המטופל 4 ה נושאים הראשונים עוסקים בסיבות אשר גורמות להתמדה בהתנהגות הנוכחית במטרה לסייע למטופל לשנות את מאזן ההחלטות בעד ונגד לכיוון התומך בשינוי. שני הנושאים האחרונים ברשימה עוסקים בהיבט הבינאישי בין המטופל למטפל. המטפל מספק חום ואופטימיות ונוקט עמדה לא מתנשאת ולא כ וחנית, ובכך מודגשת האוטונומיה .של המטופל וזכותו לבחור האם לקבל את הידע והמיומנויות שמוצעות לו ולהיעזר בהן במקום לנסות "לתקן" את מצבו הבריאותי של המטופל על ידי מתן הנחיות, המטפלים צריכים להיעזר בהבעת חום .וכבוד כלפי המטופל בכדי לשכנע אותו לרצות להשתנות מטרת התהליך כפולה: להגביר את חשיבות השינוי ולחזק את ביטחון המטופל כי השינוי יכול להיעשות. המטפלים בשיטת הריאיון המוטיבציוני חייבים להיות מסוגלים לבלום כל נטייה לחשוף את "רפלקס התיקון", למשל לנסות לפתור את הבעיות ולתקן את הבעיות (אין זה קל משום 21 שמטפלים ועובדי ב ריאות נמשכו לעיסוק זה בשל הרצון לעזור לאחרים). מטפלים בשיטת הריאיון המוטיבציוני .צריכים להיות גמישים ומסוגלים לקיים מאזן מתאים בין קבלה והדחף לשינוי התנגדות לשינוי בהתנהגות שני סוגי התנגדות עשויים להכשיל את השינוי בהתנהגות: התנגדות שנובעת מה"בעיה" שבגינה ע ,ורכים את השינוי התנגדות שנובעת מקשיים ביחסי מטפל- מטופל. המטופלים שנוטים לשני סוגי ההתנגדות לוקים ברמות גבוהות של כעס, תוקפנות ואימפולסיביות ומתאפיינים בצורך בשליטה ובהתנהגות נמנעת. התנגדות לשינוי אשר מתאפיינת .בכעס והתגוננות מובילה לתוצאות טיפול דלות בגיש ת הריאיון המוטיבציוני אפשר להסתייע בשיטות ייחודיות כדי להתמודד עם התנגדות. אלו הן וריאציות של ( הקשבה משקפת, בהן שיקוף מועצםamplified reflection ) שבמהלך הצגתו מעצים המטפל את התנגדות המטופל ( ואת עמדת השינוי לשלילה"negative change" position ). גישה אחרת היא להיעזר בשיקוף דו- צדדי אשר מבליט את אמביוולנטיות המטופל בנוגע לשינוי. הדגש הוא על האוטונומיות של המטופל בתהליך השינוי. ראה .דוגמאות בהמשך אסטרטגיות מוטיבציוניות לכל אחד משלבי השינוי 1. שלב הטרום הרהור – יצירת מערכת יחסים מבינה ואוהדת, לבקש רשות, לבנות אימון; ל הביע אכפתיות ולהשאיר את הדלת פתוחה; לעורר ספקות או דאגות אצל המטופל בנוגע לדפוסי השימוש בחומרים שהוא :נוהג - התחקות על משמעות האירועים אשר הוליכו את המטופל לטיפול או על תוצאות של טיפול קודם - לעורר את מודעות המטופל לבעיות - להציע מידע עובדתי לגבי סכנות הש ימוש בסמים - לספק משוב לגבי ממצאי האבחון - להתחקות על נימוקים בעד ונגד השימוש בחומרים - לבחון אי התאמות בין תפיסת המטופל לבין תפיסת האחרים את התנהגותו 2. שלב ההרהור – לנרמל את האמביוולנטיות; הרגשות המנוגדים זה לזה והדאגות בנוגע לשינוי הם נורמליים; לסייע למטופ:ל "להטות את הסרגל של מאזן ההחלטות" לכיוון השינוי על ידי - עירור ושקלול נימוקי בעד ונגד השימוש בחומרים ועריכת השינוי - לשנות ממוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית. דוגמאות למוטיבציה חיצונית– בן זוג, מעסיק או בית .משפט - .לבחון את ערכי הפרט בנוגע לשינוי - להד גיש את הרצון החופשי של המטופל, אחריותו והמסוגלות העצמית שלו (אמונה עצמית, תקווה .)לשינוי - .לעורר משפטים של מוטיבציה עצמית של כוונה ומחויבות מצד המטופל - .לעורר רעיונות בנוגע למסוגלות העצמית הנתפסת של המטופל וציפיותיו בנוגע לטיפול - לסכם משפטים של מוטיבציה .עצמית 3. שלב ההכנה – להבהיר את מטרות המטופל ואת אסטרטגיות ה שינוי; להציע תפריט אפשרויות לעריכת שינוי או טיפול; ברשות המטופל, להציע מומחיות ועצה; לדון בשינוי או ב תכנית הטיפול ו ב חוזה ההתנהגות; להעריך ולהנמיך את המחסומים שעומדים בפני השינוי; לסייע למטופל לגייס ;תמיכה חברתית 22 ;להתחקות על הציפיות מהטיפול ותפקיד המטופל; לחלץ מהמטופל מה פעל בעבורו בעבר או בעבור מכריו לסייע למטופל לדון בעניינים כספיים, דאגה לילד, עבודה, תחבורה, או חסמים אפשריים אחרים; לגרום .לכך שהמטופל יפרסם בציבור את תכניותיו לשינוי 4. שלב הפעולה – לה שאיר את המטופל במסגרת הטיפול ולחזק את חשיבות ההתמדה בהחלמה; לתמוך בראייה ריאליסטית של השינוי באמצעות צעדים קטנים; לסייע למטופל לזהות מצבים של סיכון גבוה באמצעות ניתוח תפקודי ופיתוח דרכי התמודדות מתאימות להתגבר על מצבי הסיכון; ליידע את המטופל בדבר קשיים בשל בי השינוי הראשונים; לסייע למטופל במציאת מחזקים חדשים לשינוי חיובי; לסייע .למטופל להעריך אם יש לו תמיכה משפחתית וחברתית חזקה 5. התמדה בשינוי – לסייע למטופל לזהות ולדגום משאבי הנאה ללא שימוש בסמים (למשל, גורמי תגמול חדשים); לתמוך בשינוי סגנון החיים; לחזק את נחי שות המטופל ומסוגלותו העצמית; לסייע למטופל ;בדרכי התנהלות חדשות ובהיעזרות באסטרטגיות התמודדות חדשות בכדי להימנע מחזרה לשימוש להמשיך לקיים קשר תומך (למשל, להסביר למטופל שאתה זמין לשיחה גם בין הפגישות); לפתח תכנית של "בריחה מאש" אם המטופל מחדש את השימוש בחומר.ים; לדון עם המטופל במטרות בחיים לטווח הרחוק 6. :יש המוסיפים גם שלב זה חזרה לשימוש – לסייע למטופל לשוב למעגל השינוי ולשבח כל רצון להעריך שינוי חיובי; להתחקות על המשמעות והמציאות של החזרה לשימוש בדרך של הזדמנות ללמידה; לסייע למטופל במציאת דרכי התמודדות חלופיות ; לתחזק קשר תומך. בטחון הצוותים ככלל הצוות אינו אחראי על שמירת הבטחון בזיר ה ועל מתן מענים לבני נוער שיכורים ואלימים. במקרה של הגעה לזירה בו הנוער שותה יש להעריך באם ניתן לקיים דיאלוג ובלבד שאין נשקפת לצוות סכנה. במקרה חירום הכולל הפגנת אלימות לסוגיה- בראש ובראשונה יש להתרחק ולהזמין את כוחות הסיוע על פי הצורך. ( כללי בטיחות נוספים Able et al. בתוך שיינטוך2013 :)  ,דאגו שתהיה לכם מילת קוד שמשמעה "צריך לעזוב את האזור עכשיו" בכל מקרה שמילת הקוד נאמרת .עזבו מיד את המקום  ,אל תהיו גיבורים! אם אתם עדים למקרה אלימות יש להתרחק ולהזמין משטרה במידת הצורך. יש . מחויבות מקצועית לדווח על פשע ולקרוא לעזרה כאשר מישהו נפגע  .אין להפריע לסחר בסמים או לקיום יחסי מין. עזבו את המקום בשקט  .נכון להיות מודעים עד כמה שאפשר לזירה שאליה נכנסים לפני שנכנסים אליה כדי לדעת למה לצפות  תמיד יה יה עובד אחד שהוא יותר בחזית ואחד ששומר על הגב שלו ומסתכל מסביב כדי לבחון סיכונים .אפשריים  הכר את שם המשפחה ש ל בן הזוג שלך ואל מי צריך להתקשר במקרה חרום. דע אם יש לו צרכים רפואיים .ייחודיים למקרה חירום  אל תבקר את בן הזוג שלך במהלך משמרת. תמיד הציגו עצמכם כ.צוות  תנו לאינסטינקטים שלכם לפעול לזיהוי סכנות וסמכו עליהם . 23 הנחיות לאנשי הקשר בישובים פרוייקט חופים פועל זה שמונה שנים ברציפות. מטרות התכנית הן איתור בני נוער במצבי סיכון ומניעת מצבי .סיכון אצל בני הנוער הנמצאים בחופשת הקיץ הרחק מבתיהם במסגרת התכנית, מקיימים אנשי החינוך והטיפול במתחמים אלפי שיחות משמעותיות עם בני הנוער. בחלק מהמקרים הנער/ה זקוקים ומעוניינים בהמשך טיפול וסיוע ביישובי המוצא שלהם. בכל מתחם ישנו עו"ס המשכי קשר שתפקידו ביצוע זיהוי צרכים, אבחון ראשוני והפניית הנער/ה לגורם טיפולי/חינו כי שיכול לתת מענה לצרכיו ולאחר מכן ליצור קשר עם גורם הטיפול ביישוב, על מנת שזה ימשיך בטיפול לאחר שהנער יחזור .לביתו עו"ס המשכי הקשר במתחם פועל מול רשויות ו גורמים רבים. במסגרת תפקידו הוא אינו יכול לאתר את כל אנשי ה מקצוע בישובים. לשם כך מונה איש קשר לתכנית ב כל ישוב. איש הקשר צריך להכיר את תחום הנוער בישוב ואת אנשי המקצוע ולסייע ל עו"ס המשכי הקשר בהעברת המידע וביצירת הקשר. :הדרישות מאיש הקשר  להכיר א.)ת תפקידו ואחריותו במסגרת התכנית (תרשים זרימה בהמשך  .להיות זמין לקבל פניות ממתחמי החופים  במידה ואיש הקשר יוצא לח ופשה במהלך הקיץ, עליו להשאיר הודעה מוקלטת במשיבון עם פרטי .מחליפו, שיהיה גם הוא מתחום הנוער ביישוב :סדר הפעולות בקשר בין המתחם לגורמי המקצוע בישוב 1 . נער/ה אותר/ו ולאחר שיחה עם איש צוות ו/או עו"ס המשכי קשר, הסכים להמשך עבודה עם גורם )'מקצועי (עו"ס התמכרויות, עו"ס נוער וצעירים, קידום נוער, קב"ס, סיוע והכוונה לקראת גיוס לצבא וכו .במקום מגוריו 2 . עו"ס המשכי הקשר יפנה לאיש הקשר בישוב, יציג בפניו את פרטי המקרה.והמלצתו 3 . איש הקשר בישוב יצור קשר עם הגורם המקצועי בישוב עליו המליץ עו"ס המשכי הקשר, ויעביר לו .את פרטי המקרה ופרטי הנער/ה 4 . הגורם המקצועי בישוב יפעל ליצור קשר עם הנער עד שבועיים .מהרגע בו עודכן במקרה 5 . מרגע זה ו עד יצירת הקשר ,בין הנער לבין הגורם המקצועי אליו הופנה בישוב ימשיך עו"ס המשכי .הקשר להיות בקשר טלפוני עם הנער 6 . .לאחר שהגורם המקצועי יצר קשר עם הנער/ה הוא יעדכן בכך את איש הקשר בישוב 7 . איש הקשר יעדכן את עו"ס המשכי הקשר שנוצר קשר בין הגורם המקצועי בישוב לנער. עו"ס המשכי הקשר .יעביר טופס משוב לרשות 8 . במהלך שבועיים מיצירת ה קשר בין הנער לגורמי המקצוע בישוב, ימלא גורם המקצוע ביישוב את טופס ה משוב ויעבירו לאיש הקשר, שיעביר אותו .לעו"ס המשכי הקשר 24 טופס משוב לרשות– מתחברים לנוער בחופים _________________שם הרשות_____________ _ ______________________שם ממלא הטופס____ ________________________תפקיד ממלא הטופס שם הנער/ה_________________ _____________ במסגרת התכנית 'מתחברים לנוער בחופים' הופנה/תה אליכם ________ שאותר במסגרת התכנית וציין כי הוא :מעוניין בהמשך טיפול העניינו ברשות. אנא ציינו מה הפעולות שנעשו מאז נוצר הקשר האם התקיים מפגש מסודר עם הנער, האם נערך אבחון, האם הנ.)ער הופנה לגורם אחר בתוך הרשות (אם כן למי ________________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________ _____________________________________________________ ___________________________ ________________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________ __ האם ישנו המשך טיפול (אם כן על יד י )מי ___________________________ _____________________________________________________ ________________________________________________________________________________ ________________________________________________________________________________ ___________________________________________ _____________________________________ ________________________________________________________________________________ __ במסגרת פרוייקט 'מתחברים לנוער בחופים' אנו מעוניינים לבחון את עצמנו ו את מידת האפקטיביות .של הפרוייקט אנא ציינו את איש הקשר ברשות אליו ני תן יהיה לפנות על מנת לבחון במהלך השנה האם האיתור והמשך הקשר .הבשילו לכדי טיפול בבעיותיו/ה של הנער/ה ___________שם איש הקשר___ ______________תפקיד______ _________________ טלפון___ 25 26 27