החלטות ועדה
סימוכין:2020-213424
ירושלים, כ"ו באב, התש"ף
16/8/2020
לכבוד לכבוד
ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין ח"כ יואב גלנט
שר הבריאות שר החינוך
מכובדיי,
הנדון: מערך בריאות הנפש והמשך תפעול מערך הפסיכולוגיה הציבורית, לאור משבר הקורונה
ביום 11/8/2020 (כ"א באב, התש"ף) הוועדה קיימה ישיבה בנושא שבנדון.
המתח והחרדה שמביא עמו המשבר מקיפים אוכלוסיות כה רבות - מבוגרים בגלל הבדידות והחרדות, ילדים ובני נוער המתקשים להתמודד עם המציאות המאיימת והמשתנה, המתח וחוסר הוודאות הכלכלית של הוריהם, צוותים רפואיים, ילדים הנמצאים בבידוד ועוד. לצערנו, כל ניסיוננו לקבל נתונים מהימנים ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עלה בתוהו למרות שיתוף פעולה מצידם. הועברו נתונים חלקיים, עם פערים גדולים מאד, ולכן לא ניתן לדון על בסיס נתוני אמת, אך על סמך הערכות מנתוני הארגונים השונים, יש עליה במספר הפניות ובמקרי ניסיונות האובדנות על רקע המצב הכלכלי, הבריאותי והנפשי. זאת תהיה המגיפה-שאחרי-המגיפה וכולנו נידרש לה.
הוועדה שמעה כי מערך הפסיכולוגיה הציבורית שאמור לענות למצוקות נפשיות על סוגיהן, דולדל והוזנח במשך השנים, ומאז פרוץ המשבר פסיכולוגים רבים נשלחו לחופשה כפויה בבתיהם, לאחרים קוצצו שעות עבודתם, חלקם התבקשו לבצע משימות שאינן קשורות לתפקידן בעוד הצורך בעבודתם המקצועית גבוה מתמיד. בנוסף, לא שותפו הפסיכולוגים בקבלת ההחלטות לגבי צעדים שננקטו בהתמודדות עם משבר הקורונה.
לדברי "פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית", נדרש חיזוק של הפסיכולוגים במערך בריאות הנפש, בבתי החולים הכלליים והשיקומיים, במרכזי שיקום, במרפאות הקהילה, בתחנות להתפתחות הילד, בשירות הפסיכולוגי החינוכי ברשויות המקומיות ובשירות התעסוקה. הם קוראים לשלב את הפסיכולוגים הראשיים במשרדי הבריאות והחינוך ושירות התעסוקה, בהחלטות ובגיבוש היציאה מהמשבר, יצירת תיאום רציף בין משרד הבריאות, פיקוד העורף וקופות החולים כדי להעניק מענה פסיכולוגי מתואם, והקמת חמ"ל פסיכולוגי-עירוני – שיזהה צרכים וייתן מענה מידי בפרט אצל אוכלוסיות בסיכון. חמ"ל זה ימשיך לתפקד גם בשגרה, יתרגל פעילות, ויאפשר הפעלה מהירה של הצרכים הפסיכולוגיים בעת משבר.
גב' ירדן מנדלסון, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר, הזהירה כי מערך הפסיכולוגיה נכנס למשבר במצב רע, עם זמני המתנה ממושכים של 10-8 חודשים לטיפול. היא סיפרה על תכנית משרד הבריאות, שקידם איגוד הפסיכיאטריה, כדי להקל על מרפאות בריאות הנפש הקורסות, שמאפשרת לכל אדם לפנות לקופת חולים ולקבל עד שלושה מפגשים טלפוניים אישיים עם מטפל בריאות נפש.
הוועדה שמעה מד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית, כי כבר בתחילת המשבר הייתה הערכה שכ-10% מהאוכלוסייה יפתחו הפרעות נשפיות כתוצאה ממנו. לדבריו, ההערכות עוד היו נמוכות, אך האזרחים אינם פונים באותם היקפים, כי הם מקווים 'שאחרי הדברת המגפה הכל יעבור'. זו טעות. כי עד אז, המצוקה עלולה להתפרץ.
10% מהאוכלוסיה יפתחו הפרעות נפשיות בשל המשבר
יפתחו הפרעות נפשיות בשל המשבר
10% מהאוכלוסיה יפתחו הפרעות נפשיות בשל המשבר
10% מהאוכלוסיה יפתחו הפרעות נפשיות בשל המשבר
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת "ער"ן", סיפרה על 170,000 פניות מאז פרוץ המשבר, מתוכם 3,700 פניות עם תוכן אובדני, ועליה של 25% בפניות הסיכון בין הגל הראשון לגל השני. ממוצע הפניות היומי עלה מ-500 בשגרה, למעל 1,000 במהלך תקופת הקורונה. החל מחודש מאי, עלתה משמעותית הנוכחות של התכנים העוסקים בבדידות, במצוקה נפשית חריפה, ביחסים מתוחים וקונפליקטים בתחום הזוגי והמשפחתי ובחוסר וודאות בהיבט הכלכלי. פניות בנושא "קורונה כלכלית" שילשו את עצמן בין גלי ההתפשטות, מ- 4% ל- 12%, והן הולכות ותופסות נפח גדול בפניות המצוקה בכלל ובפניות הסיכון בפרט. קשישים מבודדים, שהם האוכלוסייה בסיכון הגדול ביותר לאובדנות בישראל, מקבלים מענה טלפוני, מתבגרים וצעירים עד גיל 24 שגם הם בקבוצת סיכון, מעדיפים לרוב מענה מקוון. עוד סיפרה, כי 1,450 מתנדבי העמותה עובדים במתכונת חירום. לכן, העמותה זקוקה למשאבים נוספים לצורכי הדרכת מתנדבים, ליווי מקצועי והנגשת השירות. הפניות הולכות ומתרבות ועדיין האנשים שהכי מדאיגים הם אלה אשר לא פונים לסיוע ונותרים לבד וכלל לא ידוע עליהם.
ד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף הפסיכולוגיה במשרד החינוך, מסרה לוועדה כי המשרד מפעיל מערך ארצי של 3,200 פסיכולוגים חינוכיים ברשויות המקומיות. בכל רשות מקומית יש שירות פסיכולוגי חינוכי, ובכל מגזרי האוכלוסייה. המשרד מקצה את השירות דרך איתור של גננות ומורים ואיתור ישיר דרך פניית הורים. לכל המתווים של פתיחת שנה"ל שולבו הנחיות לגננות ולמורים לתשומת לב מירבית להיבטים הרגשיים. לא מדובר רק בילדים חולים, מבודדים או כאלה שחשופים למצוקה כלכלית של המשפחה, מדובר גם בפגיעה ביכולות למידה, ילדים עם הפרעות קשב שמתקשים בלמידה מרחוק, ילדים בסיכון נמוך שעלולים לגלות סיכון גבוה יותר. ישנן הגדרות חדשות, לצד הגדרות קודמות ולצד חשש מאוד גדול לעלייה בסיכון קיים.
להלן מסקנות הוועדה:
אנחנו נמצאים בעיצומו של משבר בריאותי, כלכלי וחברתי. האתגרים שעומדים בפנינו הם עצומים. בנוסף להתמודדות אלה, יש גם את תחום בריאות הנפש כחלק מהמענים שחובתנו לספק ולהנגיש לציבור. בריאות הנפש חייבת להיות אחד המרכיבים בתכנית הלאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה -"מגן ישראל".
הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות נתונים כלהלן: כמה פניות היו, כמה טיפולים היו מאז פרוץ המשבר, כמה מטופלים חדשים נכנסו למערך, מה כוח האדם הקיים - פסיכיאטרים, פסיכולוגים וכוח אדם טיפולי אחר, פילוח גילאי המטופלים, היקף מערך המתנדבים, מהו המענה הניתן לאוכלוסיות המבוגרות מבחינת הנגשת השירות, כיצד המשרד מפרסם ומנגיש לציבור את אפשרויות הטיפול.
הוועדה פונה למשרד הבריאות להנגיש מוקד לפניות האזרחים במקרים של מצוקה נפשית. חייבים שיהיה ברור לאן פונים ולא להשתמש במוקד 5400*, אלא במוקד ייעודי. יש להפיצו בכל מדיה אפשרית.
כדי לקבל טיפול בבריאות הנפש בקופות החולים, המטופלים נדרשים לקבל טופס התחייבות (טופס 17). הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לפתור סוגייה זו ולהוציא הנחיות מסודרות כדי שכל אדם יוכל לקבל טיפול חירום ללא המתנה, ולהוציא טופס 17 בדיעבד.
הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לפרסם נוהל לעניין דרכי הפעולה בכל תרחיש אפשרי – מי הכתובת במקרה של מצוקה נפשית ורגשית והאם היא מונגשת לילדים ולמשפחות, מי מלווה ותומך בילדים שנמצאים בבידוד או נמצאו כחולים מאומתים, האם יש מעקב של המשרד מול המשפחה ומי מבצע את המעקב.
בברכה,
יפעת שאשא-ביטון
יושבת ראש הוועדה
העתקים:
חברי הוועדה