חומר רקע
:כתיבה פלורה קוך'דבידוביץ:| אישור
שלי לוי, ראש צוות תאריך :
ה' באב
,תש"ף26
ביולי2020
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
www.knesset.gov.il/mmm
מבט על
פנייה ל
קבלת סיוע נפשי
בתקופת
משבר הקורונה :
מידע ראשוני
מסמך זה נכתב לבקשת יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, חה"כ עפר
שלח,
ובו נתונים ראשוניים על היקף הפני
ות
לקבלת סיוע
נפשי בתקו פת משבר הקורונה
ו על
ו הת כנית שגיבש משרד הבריאות לסיוע נפשי
קצר מועד מרח
וק.
נדגיש כי בשל הזמ
ן הקצר מאוד שעמד לרשותנו לכתיבת מסמך
זה יוצג בו
ימ דע
ראשוני בלבד .
במסמך נציג את נתוני
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
על מצבם
הרגשי-
נפשי של המשתתפים בסקר לעניין החוסן האזרחי של אוכלוסיית ישראל
בתקופת משבר הקורונה שנאספו בחודשים אפריל–
מאי2020
.
נציג נתונים ש התקבלו
( משלוש עמותות המעניקות סיוע נפשי טלפוני או באופן מקוון עמותת ער"ן ,
עמותת
סה"ר
ו
עמותת נט"ל ) על מספר הפונים
אלי הן
לקבלת סיוע נפשי
בתקופת משבר
הקורונה.
נציג את מענה ארבע קופות החולים
(כללית שירותי בריאות, מכבי שירותי
)בריאות, קופת חולים מאוחדת ולאומית שירותי בריאות לע בקשתנו לקבל מידע
על
מספר המבוטחים שפנו לקופה לקבלת
שירותי בריאות הנפש בתקופה זו ,
ולבסוף נציג
את מודל
משרד הבריאות ל מתן סיוע נפשי
קצר מועד מרחוק , שגובש על רקע משבר
.הקורונה
בטרם נציג את הנתונים שהתקבלו מגורמים
אלה נדגיש
כי מהנתונים
הקיימים
–
הן
הנתונים שהתקבלו מן העמותות והן אלו שהתקבלו מקופות החולים– לא ניתן ללמוד
על
ה
היקף המלא של הפ
ניות לקב לת סיוע נפשי
על רקע משבר הקורונה .
באשר
ל
עמותות ,קיים קושי לקבוע אם הקורונה היא הסיבה העיקרית לפנייה ,
ונראה כי אין
אחידות בין
ה
עמותות בסיווג סיבת הפנייה . כמו כן, כפי
שצוין בפנינו על
ידי אחת
העמותות שאליהן פנינו,
במקרים מסוימים משבר הקורונה היווה זרז לפנייה לקבלת
,תמיכה נפשית אף שבמסגרת שיח ת הפנייה לא צוין נושא הקורונה במפורש .
נוסף על
,כך
אדם הסובל ממצוקה נפשית עשוי לפנות לקבלת סיוע
ל כמה
גורמים
בו
זמנית
ולכן
עשוי להיספר
יותר .מפעם אחת
באשר לנתוני קופות
החולים , כל ארבע קופות החולים ציינו בפנינו כי אין ביכולתן להציג
נתונים
על ,מספר הפונים לקבלת שירות בתחום בריאות הנפש על רקע משבר הקורונה
כיוון שאין בידיהן פילוח .לפי סיבת הפנייה בהינתן מגבלה זו
אי-
אפשר
לדעת כמה
מהפונים היו פונים לקבלת שירות זה
בקופות החולים
גם אלמלא משבר הקורונה. כמו
,כן
מכיוון
שרק חלק מהקופות העבירו לידנו נתונים,
קשה להצביע על מגמה כללית
בעניין מספר המטופלים בכל הקופות בתקופ ת משבר הקורונה.
לאור כל האמור לעיל
יש להתייח ס לנתונים שיוצגו
במסמך זה
.בזהירות ובהסתייגות
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
1. קריאת האו"ם לפעולה בתחום בר יאות הנפש
התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם מציבה
אתגרים בתחומים רבים ובהם
תחום בריאות הנפש .ב דוח:האומות המאוחדות (להלן
)האו"ם
שכותרתו"
נגיף
הקורונה והצורך לפעול בתחום בריאות הנפש" (
19 and the need for
-
Policy Brief: COVID
Action on Mental Health
)
מצוין כי
אחת מ תוצאות
התפשטות הנגיף ב רחבי העולם היא
מצוקה נפשית, הנפוצה כיום במדינ
ות רבות .
1 על
,פי פרסום זה
לצד ה חששות
והמצוקות
המתגברים
על רקע בריאותי – ובהם
חשש מהדבקה, התמודדות עם תקופות של בידוד
,וריחוק חברתי מבני משפחה וחברים והתמודדות
ולי ח,
מוות וא
ו
בדן
–
ניכר גם החשש
מ
מצוקה כלכלית ומ
השינוי באורח החיים.
2
המצוקה הנפשית נפוצה
באופן נרחב בקרב מגוון ,אוכלוסיות אולם לפי
דוח האו"ם , יש
אוכלוסיות ה חוות מצוקה זו באופן חריף יותר, ובהן צוותי תגובה ראשוניים ו צוותים
רפואיים, המטפלים בחולים ו
מתמודדים עם מצבי לחץ מתמשכים מסוגים שונים
כגון
עומס עבודה רב, סכנת ה
י
דבק
ות
בנגיף והפצתו לקרוביהם, הצורך בקבלת החלטות
כבדות משקל והתמודדות עם מוות של
חולים ;
מבוגרים
עם מחלות רקע, ה מוגדרים
אוכלוסי
יה בסיכון, וש
עלולים ל
הת פתח אצלם סיבוכים
בעקבות יה
דבקות בנגיף ;
ילדים,
שמצבם הנפשי וההתנהגותי הושפע מתקופת ההגבלות שהטילו המדינות לצורך
;התמודדות עם התפשטות הנגיף בני נוער וצעירים,
שחוו שינוי משמעותי בשגרת
חייהם עקב ;סגירת מוסדות הלימוד וההגבלות שהוטלו על מפגשים חברתיים נשים,
העשויות לסבול מתחושת מעמסה גוברת ו
אף מ
אלימות, ו
כן נשים בהיריון,
שחלקן
מביעות חשש מהידבקות סביב תקופת הלי
הד ;אנשים ה חיים באזורי עימות ומשבר
הומניטרי ו אוכלוסיות
אחר
ות .
ארגון האו"ם
הצביע על כך ש ההגבלות שהטילו מדינות במטרה למנוע את התפשטות
הנגיף ,
וכללו בין היתר
הגבלות על
מערך שירותי בריאות הנפש ,הביאו לצמצום ה נגישות
של
שירותי הבריאות הנפש
, שבחלק מהמדינות הי
י ,תה מוגבלת ממילא. בתוך כך
,לדוגמה
הופסקו המפגשים הטיפוליים
וחלקם עברו לפלטפורמות דיגיטליות המופעלות
באופן מקוון ומרחוק .לפי
מסמך האו"ם האמור לעיל, למרות תרומתן של תוכניות
התמיכה הנפשית המקוונ
ות ,
אין בהן כדי להתאים
לכל טווח הצרכים הנפשיים
. כמו
,כן
שירותי תמ
יכה מקוונים דורשים אמצעים טכנולוגיים ושליטה בהם , שאינם נחלתם של
.כלל האוכלוסייה3
כותבי ה דוח האמור מציינים כי אחת מדרכי ההתמודדות הלא רצויות עם מצבי מצוקה
נפשית ,היא פנייה לאפיקי התמודדות שליליים, כגון צריכת אלכוהול, שימוש בסמים
עישון והתנהגויות התמכרות א חרות. כך למשל, נתוני סקר לשכת הסטטיסטיקה של
קנדה שנערך במדינה בין29
במר
ץ ל-
3
באפריל2020
מ
ראים ש כחמישית מאוכלוסיית
1 WHO, Substantial investment needed to avert medical health crisis, May 14th 2020, accessed: July 1st 2020.
2 United Nations, Policy Brief: COVID-19 and the Need for Action on Mental Health, May 13th 2020.
3 WHO, Substantial investment needed to avert mental health crisis, May 14th 2020.
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המדינה ב ין גיל15
ל-
49
שנים הגבירו את צריכת האלכוהול שלהם במהלך התקופה
.האמורה4
לפי
דוח האו"ם ,
בשל
השלכות מגפת הקורונה על בריאותם הנפשית של בני אדם
נוצר
צורך בהגדלה מיידית
של המשאבים המ ופנים לתחום בריאות הנפש, שכן
אחרת
צפויה
עלייה
גדולה ב מספר .מקרי המצוקה הנפשית בחודשים הקרובים כדי לצמצם את
ההשלכות הנפשיות של התפשטות המגפה,
האו"ם מציע
ל נקוט
הש שלו
צעדים
אלה:
▪
התייחסות לתחו
ם בריאות הנפש כ אחד המרכיבים של התוכניות
;הלאומיות להתמודדות עם נגיף הקורונה
▪
הבטח ת זמינותם של שירותי בריאות הנפש ושל התמיכה הנפשית
י בע;תות חירום
▪
השקעה בשירותי בריאות הנפש וביסוסם לקראת העתיד .
5
2
.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על החוסן האזרחי של אוכלוסיית ישראל
בתקופת משבר הקורונה
על המצב הנפשי של תושבי ישראל בתקופת משבר הקורונה ניתן ללמוד
י במ דה מסוימת
:משני סקרים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן
.הלמ"ס) בתקופה זו
בין26
באפריל ל-
1
במאי2020
ערכה הלמ
"ס , בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי
ומשרד ראש הממשלה, סקר בזק שמטרתו לספק תמונת מצב ונתונים חיוניים למקבלי
ההחלטות לגבי החוסן האזרחי של הציבור בישראל בעקבות משבר הקורונה. אוכלוסיית
הסקר כללה בני21
ומעלה
למעט בני הפזורה הבדואית בדרום ודיירים במוסדות
טיפוליי .ם6
השאלות בסקר
נגעו ל מגוון ,נושאים
ובהם ה
מצב הנפשי של הנשאלים .
,כשבועיים לאחר מועד סיום הסקר האמור בין התאריכים
11
ו-
14
במאי, ערכה
הלמ"ס
סקר בזק נוסף
.במטרה לעקוב אחר החוסן האזרחי של הציבור בישראל7
להלן נציג את הממצאים העיקריים של שני הסקרים
האמורים
על מצבם הנפשי של
אזרחי ישראל, ונבחין
בין שלוש קבוצות ה :אוכלוסייה שהוצגו בסקר אוכלוסיית בני
ה -
21
ומעלה, אוכלוסיי ת
ני ב ה-
65
ומעלה והאוכלוסייה הערבית .
8
יש לציין כי בנתוני
ה סקר השני של הלמ"ס אפשר לראות ירידה מסוימת בשיעור המשיבים שדיווחו על
,החששות השונים על רקע נגיף הקורונה
ו ירידה זו נצפתה בכל שלוש קבוצות
האוכלוסייה הנבדקות .
4 Statistics Canada, How are Canadians Coping with the COVID-19 Situation? April 8th 2020.
5 United Nations, Policy Brief: COVID-19 and the Need for Action on Mental Health, May 13th 2020.
6
המדגם כלל2,279
משתתפים ומה ם השיבו טלפונית1,276
.איש
7
גם במקרה זה אוכלוסיית הסקר כללה בני21
ומעלה, למעט הפזורה הבדואית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. השאלות
הקיפו את אותם הנושאים
ש.בהם התמקד הסקר הקודם
8
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21
ומעלה ,
7
במאי
2020
,; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת
החוסן האזרח י בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21
ומעלה ,
26
במאי2020
.
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
טבלה1
: ממצאי ם
עיקריים של שני
סקרי הלמ"ס באשר ל
מצב ם
הנפשי של
בני
21
ומעלה
בתקופת משבר הקורונה9
אוכלוסיית בני ה-
21
ומעלה
ממצאי
הסקר
הראשון
ממצאי
הסקר
השני
שיעור המעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי ("לא כל כך טוב" או "בכלל לא
)"טוב10
19.7%
11
17.5%
12
שיעור בני ה-
21
"ומעלה המדווחים כי מצבם הנפשי "החמיר" או "החמיר מאוד
במהלך המשבר
22.5%
20.2%
שיעור המדווחים על תחושות לחץ וחרדה
34.3%
13
33.4%
14
שיעור המדווחים על תחושת דיכאון
16.2%
16.2%
שיעור המדווחים על תחושת בדידות
23.5%
18.4%
שיעור המדווחים כי לא חל שינוי במצב הרגשי של ילדיהם15
59%
61.1%
שיעור המדווחים כי מצבם הרגשי של ילדיהם ""החמיר" או "החמיר מאוד
26%
25.7%
שיעור המדווחים כי הם
חוששים לה
י
דבק בנגיף
55.7%
16
53%
17
שיעור המדווחים כי הם חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבה אחרת
32.3%
30.9%
שיעור המדווחים כי הם
חוששים מקושי בכיסוי הוצאות
50.3%
46.5%
שיעור המדווחים כי
הם
חוששים לאבד את מקום המגורים
15.7%
14.1%
שיעור המדווחים כי הם חוששים מפגיעה ביחסים במשפחה
13.5%
9.8%
שיעור המדווחים על מתחים בין בני הבית
22.6%
20.8%
מהנתונים עולה כי אחד מכל חמישה בני21
ומעלה דיווח כי מצבו הנפשי החמיר או
החמיר מאוד במהלך המשבר. אחד
מכל שלושה דיווח על תחושות של לחץ וחרדה ו אחד
מכל ארבעה דיווח כי מצבם
ה .רגשי של ילדיו החמיר או החמיר מאוד
בלמ"ס מציינים כי בעת המשבר
תחושות לחץ, חרדה, דיכאון ובדידות מלוות נשים יותר
מאשר גברים: בסקר הראשון דיווחו
39.6%
מהנשים על לחץ וחרדה,
לעומת28.9%
מהגברים, ואילו בסקר השני דיווחו על תחושות אלה
38.2%
מהנשים,
לעומת28.2%
.מהגברים
9
.שם
10
.מכלל אוכלוסיית הסקר
11
15%
–
""לא כל כך טוב ו-
4.7%
–
.""בכלל לא טוב
12
12.1%
– "לא כל כך טוב" ו-
5.4%
–
.""בכלל לא טוב
13
24.2%
– ב"מידה מסוימת" ו-
10.1%
–
"ב"מידה רבה .
14
23.9%
– ב"מידה ומסוימת ו-
9.5%
–
"ב"מידה רבה .
15
.אם יש ילדים במשק הבית
16
32.8%
– ב"מידה מסוימת" ו-
22.9%
– ב"מידה רבה."
17
33.7%
– ב"מידה מסוימת" ו-
19.3%
–
"ב"מידה רבה .
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
טבלה2
: ממצאי ם
עיקריים של שני
סקרי הלמ"ס באשר ל
מצב ם
הנפשי של
בני
65
ומעלה בתקופת משבר הקורונה18
אוכלוסיית בני
ה-
65
ומעלה
ממצאי
הסקר
הראשון
ממצאי
הסקר
השני
שיעור המעריכים את מצבם הנפשי "כ"לא כך טוב" או "בכלל לא טוב
27.7%
26.4%
שיעור המדווחים על תחושות לחץ וחרדה
30.4%
31.5%
שיעור המדווחים על תחושת דיכאון
19%
17.1%
"שיעור המדווחים על תחושת בדידות ("במידה מסוימת
)"או ב"מידה רבה
30%
21.9%
שיעור
המדווחים על חשש מהידבקות בנגיף לא צוין
54.4%
שיעור המדווחים על חשש מפגיעה בבריאות מסיבות אחרות לא צוין
36.5%
שיעור המדווחים כי הם חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם
31.1%
28.7%
מהנתונים בטבלה לעיל עולה כי שיעור בני
ה-
65
ומעלה
ש
הערי
כו
את מצב
ם
הנפשי
( כשלילי"
לא כל כך טוב"
או "בכלל לא טוב ") ירד במעט – כמ-
28%
בסקר הראשון לכ-
26%
בסקר השני. לעומת זאת, שיעור המדווחים על לחץ וחרדה עלה מכ-
30%
בסקר
שנערך באפריל ל-
31.5%
.בסקר שנערך באמצע חודש מאי
,כמו כן
שיעור המדווחים על
תחושת בדידות אומנם ירד, אולם הו
א עדיין גבוה:
אחד מכל חמישה בני65
ומעלה
.דיווח על תחושת בדידות
טבלה3
: ממצאי ם
עיקריים של שני
סקרי הלמ"ס באשר ל
מצב ם
הנפשי של
אנשי האוכלוסייה הערבית
בתקופת משבר הקורונה19
האוכלוסייה הערבית
ממצאי
הסקר
הראשון
ממצאי
הסקר
השני
שיעור המעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי
36.6%
30.7%
שיעור המדווחים על תחושות לחץ וחרדה
45.2%
33.6%
שיעור המדווחים על תחושת דיכאון
27.5%
22.8%
שיעור המדווחים על תחושת בדידות
29.3%
20.7%
שיעור המדווחים כי הם חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם
60.3%
52%
,באשר לאוכלוסייה הערבית
אפשר
לראות כי הן בממצאי הסקר הראשון והן בממצאי
הסקר השני, בכל הפרמטרים
ש
בהם ה
י יתה בדיקה
נפרדת לאוכלוסייה הערבית, שיעור
המדווחים על חששות כאלה ואחרים על רקע הקורונה הי
ה גבוה יותר מבקרב
כלל
האוכלוסייה מגיל21
.ומעלה כאמור, בסקר השני יש ירידה מסוימת בשיעור המשיבים
18
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21
ומעלה ,
7
במאי
2020
,; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21
ומעלה ,
26
במאי2020
.
19
.שם
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
שדיווחו על חששות שונ
ים
בקרב כל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו, אולם שיעורם עדיין
:היה גבוה
אחד מכל שלושה משיבים באוכלוסייה הערבית דיווח על תחושות לחץ
וחרדה ואחד מכל שני משיבים ד
י ווח
ע ל .חשש מקושי בכיסוי הוצאותיו
3
.
נתונים ראשוניים על
הפונים לקווי הסיוע הטלפוניים והמקוונים
כדי
להציג ,נתונים על מספר הפונים לקווי הסיוע הטלפוניים והמקוונים ובהינתן הזמן
הקצר שעמד לרשותנו לכתיבת מסמך זה, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשלוש
עמותות המספקות סיוע ותמיכה נפשית באמצעות הטלפון ובאופן מקוון: עמותת ער"ן ,
עמותת סה"ר
.ועמותת נט"ל
3.1
עמותת ער"ן
עמותת ער"ן
–
)עזרה רפואית נפשית (ע"ר
מציעה עזרה ראשונה נפשית בטלפון
ובאינטרנט, בין היתר, עבור צעירים ובני נוער, חיילים
ו
ניצולי שואה.
עבור עולים יוצאי
ברית המועצות לשעבר יש שירותי תמיכה ברוסית ,
וכמו כן יש ,קווים בשפה הערבית
.בשפה האנגלית ושירותים נוספים20
מנתוני העמותה שהועברו לידינו עולה כי
מ-
8
במר
ץ
2020
ועד4
ביולי2020
ה
תקבלו ב
מוקד ער"ן בסך ו הכ ל130,994
פניות
מצוקה שהיו קשורות למגפת
הקורונה
, מ
הן
2,882
פניות בעלות תוכן אובדני
(כ-
2.2%
)
.
,לדברי העמותה פנייה העוסקת בקורונה
היא פנייה שהפונה הגדירה כ ,ך
שו מגפת
הקור ו
נה היא מרכיב משמעותי בה .
21
לדברי מנכ"ל העמותה דוד קורן, בימים
אלו מעטות הפניות לקווי העמותה שאין להן קשר למגפה.
22
על פי מיפוי שערכה עמותת ער"ן לפעילות מוקדי העמותה בתקופת הקורונה שהועבר
לידינו
ב-
1
ביולי2020, כ-
59%
מה
פניות
לעמותה הן
על רקע חרדה ומשבר;
26%
מה
פניות הן על רקע בדידות ו-
15%
מהפניות הן .על רקע מצוקה נפשית חריפה ,כמו כן
כ-
38%
מהפונים למוקדי ער"ן הם בוגרים, כ-
22%
–
,קשישים21%
–
צעירים ו-
19%
הם .נוער וחיילים60%
מהפונים לער"ן
הן נשים ו-
40%
.הם גברים23
נציין כי לא נמצאים
בידינו ה נתונים הגולמיים שעל בסיסם
ערכ ה
העמותה
.חישובים אלה
3.2
עמותת סה"ר
עמותת סה)"ר (סיוע והקשבה ברשת
פועלת להעניק סיוע נפשי, נגיש ואנונימי
באמצעות האינטרנט לאנשים החווים מצוקה נפשית ו
לאנשים ב.מצבי אובדנות24
על פי
נתוני העמותה שהועברו במענה על פנייתנו , ב חודשים ינואר עד יוני2020
התקבלו
בקו השיחות המקוון (צ'אט) של העמותה9,743
שיחות, מ
הן
נענו6,756
שיחות
20
עמותת
ער"ן -
עזרה)רפואית נפשית (ע"ר ,אודותינו:, כניסה 2
ביולי2020
.
21
דוד קורן, מנכ"ל, עמותת ער "ן– עזרה רפואית נפשית (ע,)"ר דוא ,"ל5
ביולי2020
.
22
.שם
23
עמותת ער"ן– עזרה רפואית נפשית
)(ע"ר , ער"ן בימי הקורונה: המד"א של הנפש, יוני2020, הועבר על-
,ידי דוד קורן, מנכ"ל
עמותת ער"ן–
,עזרה רפואית נפשית (ע"ר), דוא"ל5
ביולי2020
.
24
עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת ,)אודותנו:, כניסה 2
ביולי2020
.
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
(כ-
70%
.)
25
מספר הפניות
ש בהן נכללה
התייחסות מפורשת
לקורונה היה
( כחמישית מכלל הפניות שנענו1,280
)פניות .
26
בעמותה מדגישים
כי ייתכן
ש משבר הקורונה היווה זרז גם לפניות לעמותה על רקע
אחר, אולם לא ידוע מה מספרן, ו ברוב המקרים אנשים במצוקה פנו לקבלת סיוע ולא
.בהכרח התייחסו מפורשות לנושא הקורונה27
כאמור, בפנייה עשויות לעלות מצוקות שונות.
מנתוני סה"ר עולה כי
ב
כרבע
מ הפניות
לעמותה
שבהן הוזכר נושא הקורונה במפורש ע לתה מצוקת
הד חר ,ב כחמישית
מהפניות נדונה
בדידות ,כב-
15%
מהפניות
נתבקשו
שיתופים
,והתייעצויות
בכ-
12%
מהפניות
עלו דיכאון
,ועצבות קשה
בכ-
7.6%
מהפניות עלו
קשיים
משפחתיים כבו-
4.6%
מהפניות
לו ע
נושאי
זוגיות .
יתר הפניות עסקו בהפרעות
.נפשיות שונות, קשיים כלכליים, קשיים חברתיים ונושאים אחרים
3.3
עמותת נט"ל
עמותת נט "ל– נפגעי טראומה על רקע לאומי ,
הוקמה בשנת1998
כדי ל
שמש
מרכז
ייחודי לנפגעי טראומה מטרור ומלחמה ולבני משפחותיהם. הפנייה לעמותה אפשרית
באמצעות קו הסיוע, ב אמצעות שיחה מקוונת (צ'אט) ובאמצעות פנייה מקוונת באתר
.העמותה28
על פי נתונים שהועברו לידינו
מ
נט"ל,
בתקופה שבין11
במרץ ל-
19
במאי
התקבלו בנט"ל2,726
פניות על
רקע משבר
הקורונה.
29
טבלה הפניות על רקע
משבר ה ,קורונה לעמותת נט"ל11
במר
ץ
עד29
,במאי
2020
30
חודש
מספר הפניות
חודש
מרץ (מ-
11
)במרץ
923
חודש
אפריל
1,460
חודש מאי (עד19
)במאי343
ס ך הכול
2,726
על פי
מיפוי הנתונים שנעשה על ידי נט"ל,
58%
מהפניות היו של
נשים ו-
42%
מהפניות
– של גברים. עוד עולה כי כ-
16%
מהפניות היו של מבוגרים בגיל70
.ומעלה31
25
מהן6,060
שיחות בקו
ב
שפה העברית (כ-
90%) ו-
696
שיחות בקו בשפה הערבית (כ-
10%), שנפתח ב-
1
באפריל2020
.
26
יעל לוי, מנכ"לית עמותת סה"ר–
,סיוע והקשבה ברשת, דוא"ל2
ביולי2020
,, ושיחת טלפון5
ביולי2020
.
27
.שם
28
נט"ל–
,נפגעי טראומה על רקע לאומי
אודות:, כניסה 5
ביולי2020
.
29
,גלי דגן, סמנכ"לית שיווק והסברה, נט"ל, דוא"ל5
ביולי2020
.
30
.שם
31
.שם
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
4
. מספר המבוטחים
שפנו לקבלת שירותי בריאות הנפש בקופות החולים
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה גם ל
קופות החולים
בבקשה
לקבל מידע
על
מספר המבוטחים שפנו לקבלת סי
וע נפשי על רקע משבר הקורונה, שכן מ-
1
ביולי2015
ואילך
האחריות למתן שירותי בריאות הנפש הי
א של
:ארבע קופות החולים
כללית
.שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת ולאומית שירותי בריאות32
בשל
הזמן המועט שעמד לרשותנו
, ביקשנו מקופות החולים ל מסור לנו
אחד משני סוגי
הנתונים הבאים: נתוני ם על מספר הפונים לקבלת שירות בתחום בריאות הנפש
במסגרת הקופה בכל אחד מהחודשים ינואר עד יוני2020
בפילוח לפי סיבת הפנייה
ולפי קבוצת גיל (עד גיל18
ומעל גיל18
) או
לחלופין
נתונים על מספר הפונים לקבלת
שירות בתחום בריאות הנפש בכל אחד מהחודשים האמורים על רקע משב ר הקורונה
.בלבד, בפילוח לפי קבוצות הגיל האמורות
כל הקופות מסרו לנו כי אין באפשרותן
לספק נתונים על מספר המבוטחים שפנו לקבלת שירותי בריאות הנפש על רקע
משבר הקורונה
, לכן נציג להלן את מספר המבוטחים שקיבלו שירות זה,
אולם
אי -
אפשר לקבוע אם מדובר בפונים שהיו פונים לקבלת השירות
.גם אלמלא המשבר
:להלן נציג את נתוני הקופות שהועברו לידינו
:קופת חולים מאוחדת
בקופת חולים מאוחדת ,
ש
בה מבוטחים כ-
14%
ממבוטחי הקופות בישראל ,
33
השיבו כי
במסגרת הזמן הקצר שניתן לקופה ל
מסירת ה
נתונים , יש באפשרותה להעביר נתונים
על ה פעילות במרפאות בריאות הנפש
ב
חודשים מר ץ–
מאי2020
בלבד ,ללא פילוח ל פי
קבוצות גיל וסיבת
ה
פנייה.
34
כלומר,
מנתוני הקופה לא ניתן ללמוד על מספר
הפניות לקבלת שירות בתחום בריאות הנפש
על רקע מגפת הקורונה .
לאור זאת
בי
קשנו לקבל נתונים ע ל מספר הפונים לקבלת שירות בתחום בריאות הנפש בתקופה
המקבילה אשתקד ,
.והם יוצגו להלן
טבלה5:
מספר המטופלים והמגעים35
ב קופת חולים
מאוחדת
בתחום
בריאות
הנפש לפי מחוז ,
בחודשים
מרץ–
מאי
בשנת2019
ובשנת
2020
36
מחוז
מספר המטופלים
מספר המגעים מספר המטופלים
מספר המגעים
שנת2019
שנת2020
מחוז הדרום
4,806
16,050
4,383
13,922
מחוז ירושלים5,345
18,359
4,813
17,437
מחוז המרכז
4,154
15,007
3,665
12,636
32
:להרחבה ראו
,פלורה קוך דבידוביץ', רוני בלנק
מונחים בתחום הבריאות ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת12
ביוני2019
,
'עמ53
.
33
,המוסד לביטוח לאומי ,חברות בקופות חולים2017
, דצמבר2018
.
34
מירה אהרוני, עו"ד, ממונה על פניות ,הציבור והרגולציה, חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת, דוא"ל2
ביולי2020
.
35
.ביקורים
36
,מירה אהרוני, עו"ד, ממונה על פניות הציבור והרגולציה, חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת, דוא"ל5
ביולי2020
.
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מחוז
מספר המטופלים
מספר המגעים מספר המטופלים
מספר המגעים
שנת2019
שנת2020
מחוז הצפון
4,077
11,126
3,665
10,545
מנתונים אלה א
ין לדעת כמה מ המטופלים טופלו בשל קושי נפשי שנגרם על רקע
משבר הקורונה ,אולם ניתן
לראות כי
בכל המחוזות חלה
ירידה במספר המבוטחים
שקיבלו שירות בתחום בריאות הנפש ב
חודשים מרץ–מאי
2020
לעומת התקופה
המקבילה בשנת2019
.
מספר המטופלים שקיבלו טיפול בארבעת החודשים האמורים בשנת2020
היה
16,526, כלומר
4,131
מטופלים בממוצע
מדי חודש בכל מחוזות הקופה ,
שטופלו
במסגרת54,540
מגעים
(
13,635
מגעים בממוצע בחודש).
לעומת
זאת, ב תקופה
המקבילה בשנת2019
היו
18,312
מטופלים ו-
60,539
.מגעים
נזכ
יר
כי בדוח האו"ם
"שהוצג בתחילת המסמך הצביע האו ם על כך שההגבלות שהטילו מדינות בעולם לצורך
התמודדות עם נגיף הקורונה
.הובילו בין השאר לצמצום הנגישות לשירותי בריאות הנפש
:קופת חולים לאומית
לב אומית שירותי בריאות , ש
בה מבוטחים כ-
8%
ממבוטחי הקופות בישראל ,
37
ציינו גם
כן כי אין ביכולתם לפלח את המפגשים לפי סיבת
ה
פנייה .
38
מנתונים שהעבירה לידינו הקופה על מספר הקטינים והבוגרים שטופלו ב תחום בריאות
הנפש אפשר
ללמוד על מספר המטופלים הקטינים והבוגרים ב
תחום זה
בקופה בכל
אחד מהחודשי ם ינואר
עד
מאי. נציין כי
יש מ
בוטחים שק יבלו יותר מטיפול אחד ולכן
עשויים להיכלל במניין המטופלים ,יותר מפעם אחת. עוד לדברי הקופה
ה נתונים תלויים
.בהגשת חשבונות וסביר שיעודכנו בהמשך39
טבלה6: התפלגות מבוטחים שטופלו בבריאות הנפש בלאומית שירות
י
,בריאות
ינואר–
מאי2020
40
חודש ים
מספר המטופלים הקטינים
מספר המטופלים הב גירים
סך הכ ו ל
חודש
ינואר
1,901
4,653
6,554
חודש פברואר1,906
4,498
6,404
חודש מרץ
1,678
4,209
5,887
חודש
אפריל
1,212
3,439
4,651
חודש מאי
1,408
3,921
5,329
37
,המוסד לביטוח לאומי ,חברות בקופות חולים2017
, דצמבר2018
.
38
,ד"ר ארי לאודן, מנהל מחלקת בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, דוא"ל5
ביולי2020
.
39
.שם
40
.שם
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ב נתוני הקופה על החודשים
ינואר –אפריל
2020
נ
ראית
ירידה במספר המטופלים, הן
הקטינים והן הב
גירים , אך
בחודש מאי מספר המטופלים עלה במעט והיה גבוה יותר
.בהשוואה לחודש אפריל
קופת חולים לאומית מסרה עוד כי בקופה הוקם מוקד טלפוני למאובחני קורונה
השוהים בבית ובמלונות.
הקופה יצרה
יע מם קשר וביררה איתם
על
קיומם או היעדרם
של
תסמינים נפשיים .במקרה הצורך , המבוטחים הופנו לגורמי בריאות הנפש לשיחת
טלפון או
ל .מפגש באמצעות הווידאו41
במסגרת זו חברת"טרם"
יצרה קשר בשם הקופה
עם כל חולה מבודד מאומת מדי יום, ו כל חולה ,נשאל, בין היתר, לפחות פעמיים בשבוע
שאלות באשר למצב
ו
.הנפשי ,עוד לדברי הקופה כל חולה מאומת קיבל הודעת טקסט
,או הודעה קולית עם הזמנה לפנות בכל עת ובכל בעיה למוקד האמור. לדברי הקופה
ב
מוקד
למאובחני קורונה
ה
תקבלו כמה
פניות עם ביטוי נפשי שבעיקרן היו משניות
לקשיים
ה
טכניים,
כמו תנאי המלונות והמתנה לבדיקות חוזרות לאישוש החלמה
.מהקורונה ,להערכת הקופה
מספר הפניות שהגיעו למוקד מאובחני הקורונה
היה בין
30
ל-
40
פניות בערך,
42
עם זאת לא נמסר מידע על מספר המבוטחים שקיבלו
שירות זה, ו כמו
כן לא צוין כמה מ
ן
הפניות למוקד.הופנו לערוצי המשך
לאומית מסרה עוד כי הקימה
קו חם עבור כל מבוטחי הקופה,
,וכי לפי הערכות הקופה
מאמצע מרץ ועד מאי –
תחילת יוני2020
פנו לקו זה
300
–
350
מבוטחים בערך,
וכ-
150
מבוטחים
פנו אל העובדות הסוציאליות בסניפי
הקופה .
43
יש ל
הביא
בחשבון
שה
מבוטח
ים היו יכולים לפנות ל
כמה ערוצים לקבלת סיוע
, ולכן מבוטח עש
ו י
להיספר כאן יותר מפעם אחת .
:מכבי שירותי בריאות
במענה על פנייתנו השיב
ה מכבי שירותי בריאות
, המבטחת כ-
26%
מהמבוטחים
בישראל ,
.כי אין באפשרותה להציג פילוח של הפניות לפי סיבת הפנייה להערכת
הקופה, מבוטחים רבים שחוו מצוקה בגלל ה ,משבר פנו למסגרות שאינן בריאות הנפש
כגון רפואה ראשונית, עובדות סוציאליות במרכזים הרפואיים וכדומה. אולם, לדברי
הקופה, גם שם אין קידוד ייעודי
שיאפשר להציג פילוח של הפונים על רקע משבר
הקורונה .
באשר לנתוני הקופה על כלל המטופלים בתחום שירותי בריאות הנפש, השיבו
במכבי כי מספר הפניות לשירות בחודשים מרץ–
יוני2020
היה דומה למספר הפניות
בתקופה המקבילה אשתקד,
44
.אך לא מסרו על כך נתונים
41
.שם
42
.שם
43
,ד"ר ארי לאודן ,מנהל מחלקת בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, דוא"ל5
ביולי2020
.
44
,יעל נרדי ,סגנית מנהלת המחלקה לבריאות הנפש, אגף הרפואה ומקצועות הבריאות ,מכבי שירותי בריאות, דוא"ל5
ביולי
2020
.
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
:כללית שירותי בריאות
במענה על פנייתנו ציינו בכללית
, המבטחת כ-
52%
,ממבוטחי הקופות בישראל כי
מספר המטופלים שטופלו במסגרת תחום
בריאות הנפש בקופה בין ינואר ל יוני2020
היה
60,109
, מהם49,263
מבוגרים (כ-
82%) ו-
10,846
קטינים (כ-
18%
.)
כללית מסרה
אף היא כי אין ביכולתה ל קבוע כמה מהם פנו לקבלת סיוע על רקע משבר
ה .קורונה45
5
.
מודל
משרד הבריאות להתערבות קצרת מועד
מרחוק
ב
מסמך שנכתב על
ידי ועדת היגוי שהוקמה ביוזמת האגף לבריאות הנפש במשרד
הבריאות,
ונושא את התאריך2
באפריל, ומ צג מודל לסיוע נפשי קצר מועד מרחוק על
רקע משבר הקורונה. במסמך, שכותרתו יצירת מעגל שני למתן טיפול נפשי כלל
אוכלוסייתי למצוקה נפשית על רקע משבר הקורונה: התערבות קצרת מועד בת שלוש ה
/מפגשים מרחוק (טלפוניzoom
/
teams
/
webex
)וכדומה,
נכתב כי מערכת בריאות
הנפש בישראל , המתוכננת לספק שירות
ל ,אוכלוסייה בשעת שגרה מסוגלת
לתת מענה
לכ-
4%
מקרב אוכלוסיית המבוגרים ו
לכ-
2%
מקרב אוכלוסיית
,הקטינים אולם היא
אינה מאפשרת מתן מענה למצבי דחק המערבים את
כלל
האוכלוסייה.
לפי המסמך,האמור
משבר הקורונה הפוקד את ישראל והעולם כולו מציב אתגרים רבים
בפני מערכות הבריאות בכלל
ו מערכת בריאות ה
נפש בפרט.
חרדות
ומצו
ק ות שונות
מתווספות כעת ומלוות את כלל הציבור: חרדות כל ליות מפני ,נגיף הקורונה עצמו
השלכות נפשיות של
הפגיעה הכלכלית הקשה שניחתה על חלק מהאוכלוסייה ו
אף
השלכות נפשיות קשות
של שהייה ממושכת בבידוד, אם בבתים ואם במלוניות. עוד ציינ ו
במשרד הבריאות כי החשיפה הממושכת לתקשורת אף היא גורם משמעותי בתחושת
.המצוקה הציבורית46
במסמך הוצע להפעיל מודל המב
ו סס על מודל קיים שנוסד
ב שיתוף פעולה בין משרד
הבריאות למוסד לביטוח הלאומי,
"הקרוי "נוהל חרדה ,ו
מיועד ל
מצבי ם של
חשיפה
לאירועי איבה, מלחמה וטרור. במודל זה אין צורך שהנחשף יאובחן או יגיע לסף אבחנתי
כלשהו בעת מצוקה כדי להיות זכאי לקבלת התערבות נפשית למניעת התפתחות
.תחלואה חרדתית
מוצע ש
ד מו ל זה
ישמש
,עבור כלל הציבור
ו שתפעולו
י
יעשה על
ידי
גופים ציבוריים או עמותות
בעלי ני סיון מוכח בטיפול בטראומה שיתקשרו עם מטפלים
מורשים רבים
.בישראל לפי ההצעה, מדובר בהתערבות קצרת מועד בת שלושה
מפגשים בדרך טלפונית או
ב אמצעות פלטפורמות מקוונות המאושרות מבחינת
אבטחת מידע כגון תוכנת זום
ואחרות, וזאת ללא צורך, כאמור, באבחון ראשוני
אלא על פי פני .ית המטופל ודיווחו על מצוקה
45
נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, כללית שירותי בריא ,ות, דוא"ל5
ביולי2020
.
46
,משרד הבריאות יצירת מעגל שני למתן טיפול נפשי כלל אוכלוסייתי למצוקה נפשית על רקע משבר הקורונה: התערבות
/קצרת מועד בת שלושה מפגשים מרחוק (טלפוניzoom/teams/webex
)וכדומה ,
2
באפריל2020
,, הועבר על ידי מירי כהן
,מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומית, משרד הבריאות, מכתב2
ביולי2020
.
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,לפי דגשים שהובאו במסמך האמור :ההתערבות תינתן באופן הבא
▪
שלושה מפגשים בני
30
דקות,
;במרווחי זמן לפי שיקול דעת המטפל
▪
יש לשאוף ל
קיום מפגשי הטיפול מרחוק, בעזרת שימוש
,באמצעי ויזואלי. עם זאת
יש ל
בחור באמצעי של שיחת טלפו ן
;אם למטופל קשה מבחינה טכנולוגית
▪
המפגשים יתועדו ברשומה רפואית שת
י
רשם על
;פי דין בעמותה
▪
הטיפול יותאם מבחינה,תרבותית ושפתית ויינתן
גם ב ;ערבית, רוסית ואמהרית
▪
ההתערבות תכלול טיפול
דיאדי
(טיפול
ש)בו משתתפים הורה וילד בו זמנית
ו התערבות
משפחתית באמצעות טכנולוגיה
;בהתאם לצורך
▪
המטפלים נדרשים ל ידע בתחום של התערבות
במשבר ועבודה
על פי ה פרוטוקולים
;המופיעים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות
▪
המענה יהיה נגיש
ו.ללא צורך בהמתנה
,לפי המסמך האמור פיקוח ובקרה על הפעלת מודל זה
ייעש
ו על
ידי האגף לבריאות
הנפש
, וכמו כן, האגף שומר לעצמו את
הזכות להרחיב את
נ ו הלי
ה תפעול
ה קליני
לו התוות את תורת
ה
טיפול ו ה .התערבות
במסמך צוין כי על בסיס נתוני הפניות לעמותת ער"ן, שיעור הפונים לשירות האמור
עשוי ל הגיע לכ-
2%
מהאוכלוסייה
,לכל היותר אך לא צוין מהו מספרם .
2%
מאוכלוסיית ישראל כיום
הם כ-
183,000
איש.
לפי נתוני המשרד, עלות הפעלת
המודל נעה בין כ-
56
מיליון ש"ח
עבור שיעור פונים של1%
מהאוכלוסייה (כ -
91,300
ת)ושבים לכ-
168.5
מיליון ש"ח
במקרה של פניית3%
מהאוכלוסייה (כ -
74,000
2
)תושבים .
47
ב-
2
ביולי העביר לידינו משרד הבריאות
את ה נספח למבחני תמיכה של משרד הבריאות
בקופות חולים לצו
רך ה
י
ערכות למתן שירותי רפואה בשל התפרצות נגיף ה -
19
-
COVID
,
לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–
1985
,
.שמועד פרסומו לא צוין
ב נספח, הנושא את
הכותרת
תמיכה במתן שירותי תמיכה רגשית והתערבות קצרת מועד למבוטחים,
נכתב
כי מצוקות נפשיות, שבעיקרן הן זמניות וחולפות, הולכות ומתרחבות בציבור על רקע
חרדה
מנגיף הקורונה עצמו, השלכות הבידוד החברתי, החשיפה התקשורתית
האינטנסיבית והפגיעה הכלכלית. עם זאת, בה
י עדר התערבות מתאימה במועד, קיים
חשש להחמרה שייתכן
שאפשר להימנע ממנה ב אמצעות התערבות קצרת מועד שניתן
.לספק אותה דרך מוקדים ובאמצעים טכנולוגיים מרחוק עוד צוין כי מדובר בשירות
הנדרש על רקע המציאות הייחודית שנוצרה, הנית ן בתנאים ובשיטות מותאמ
ים
ורק
ב
מענה למציאות זו ,
ו וה
א אינ
ו
חלק מסל שירותי בריאות הנפש הכלולים בסל שירותי
הבריאות. התערבות
זו אינה חלופה לשירות
י בריאות הנפש ה כלולים בסל ומיועדים
47
חישוב גודל האוכלוסייה נעשה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת על סמך נתוני הלמ"ס ל-
31
בדצמבר2019
על גודל
אוכלוסיית ישראל, שנאמדה
בכ-
9.136
מיליון תושבים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,
אוכלוסיית ישראל בפתחה של שנת
2020
,
31
בדצמבר2019
.
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
למטופלים הזקוקים להם, אם כי מטופלים כאלה ,הזקוקים גם להתערבות קצרת המועד
נוסף על שירותי הסל, זכאים לקבלה.
48
,לפי מבחן התמיכה האמור השירות יינתן על ידי הקופות עצמן או
באמצעות
נותני
שירות מטעמן שאיתם הן יתקשרו לצורך כך,
אך
אין ל הפעיל את ה שירות
מ תוך
.התבססות על מערך בריאות הנפש הציבורי הקיים מבחינת היקפי העבודה שלו
היקף התמיכה
של המשרד לעניין זה לא יעלה על10
מיליון ש"ח,
אלא אם כן
הודיע משרד הבריאות על הוספת
עוד
.סכום נזכיר כי לפי
מסמך
ועדת ההיגוי
שעיקריו
,הוצגו לעיל
עלות הפעלת המודל שהוצע
נעה בין
כ-
56
מיליון ש"ח עבור שיעור פונים
של1%
מהאוכלוסייה לכ-
168.5
מיליון ש"ח במקרה של פניית3%
מהאוכלוסייה .
לפי האמור בנספח
זה ,
השירות יופעל עד סוף שנת2020
או עד תום התקציב
המיועד לפי מבחן התמיכה – המוקדם מהשניים, אלא אם כן
הודיע משרד הבריאות
על
.הארכת התקופה האמורה הפנייה לשירות תיעשה באמצעות מוקד טלפוני
ש כל קופה
תקים לשם כך עבור מבוטחיה , וכל
מבוטח יופנה לקבלת שירות
ממטפל,
שיצור קשר עם
ה פונה
ב תוך שלושה ימים לכל היותר . הקופה תפרסם
את המוקד ואת התוכנית בערוצים המקובלים, ובכלל זה באתר האינטרנט של הקופה
.ובמרפאותיה
לא תהיה גב
י יה של השתתפות עצמית מהמבוטח בגין קבלת
השירות ., קרי השירות יינתן למבוטחים חינם השירות שיינתן
במסגרת האמורה:יכלול
▪
התערבות קצרת מועד הכוללת עד שלושה מפגשים עם מבוטחי הקופה היוצרים
קשר עם מוקד טלפוני
או עם מוקד חירום בקופה, עקב מצוקה הנובעת מהתמודדות
.עם התפשטות נגיף הקורונה
▪
הקשר עם הפונה ייעשה טלפונית או בהיוועדות חזותית באמצעי שיאושר על
ידי
ממונה אבטחת מידע בקופה, אך ללא הקלטה של ההתערבות, אלא ר ק תיעוד
.עיקריה. יש להעדיף התערבות בהיוועדות חזותית
▪
ההתערבות תיעשה על פי
אמות מידה מקצועיות מקובלות להתערבות כזו ו על פי
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות לעניין "הפעלה של מענה נפשי לאוכלוסייה בשעת
."חירום
▪
נותני השירות יהיו אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, עובדים סוציא ליים בעלי
,הכשרה בתחום בריאות הנפש, פסיכולוגים, פסיכיאטרים אנשי ,סיעוד פסיכיאטרי
מטפלים בהבעה ויצירה וכל מקצוע אשר יאושר בכתב מראש על
ידי אגף בריאות
.הנפש במשרד הבריאות. לא יאושרו מטפלים שאינם מתחום בריאות הנפש
48משרד הבריאות, מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים לצורך ה
י ערכות למתן שירותי
רפואה בשל התפרצות נגיף ה-
19
-
COVID
לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–
1985
,נספח:
תמיכה במתן שירותי
ת מיכה רגשית
והתערבות קצרת מועד למבוטחים
, מועד הפרסום לא צוין, הועבר על
ידי עידית נדב, רכזת
לשכה ב,'
משנה למנכ"ל, משרד
,הבריאות, מכתב2
ביולי2020
.
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
▪
כל מפגש יימשך עד45
דקות (
נזכיר כי במסמך
ועדת ההיגוי לעיל
דובר על מפגשים
בני30
דקות)
וכלל המפגשים שבמכסה
יי נת נו
.במרווחי זמן לפי שיקול דעת המטפל
תחילת ההתערבות תהיה עד שבוע ממועד הפני
י ה למוקד ותסתיים לכל
.היותר תוך חודש ממועד התחלתו
▪
כב ,ל שלב ככל שלפי שיקול דעת בעל המקצוע המבצע את ההתערבות, צורת
התערבות זו אינה מתאימה או שנדרשת התערבות נוספת במסגרת מערך בריאות
הנפש, המבוטח יופנה על י יד ל ו מסגרת שירות מתאימה, גם אם טרם התקיימו שלוש
הפגישות. העניין ידווח למערך בריאות הנפש של הקופה ועל הקופה לדאוג
שהמשך הטיפול י
יעשה ב תוך פרק זמן מסוים
ב התאם לדחיפות
ה.קלינית
▪
ההתערבות צריכה להיות מותאמת
מבחינה
,תרבותית ושפתית
ולהינתן גם
ב ,ערבית
ב
רוסית ו
ב
אמהרית
, ויש ל ציין בתיעוד
.את שפת המפגש
▪
ההתערבות תכלול
מפגש
;דיאדי ומשפחתי באמצעות טכנולוגיה בהתאם לצורך
▪
ההתערבות תהיה מותאמת לילדים ונוער, מבוגרים וקשישים ;
▪
מתן השירות יתועד כמקובל ברשומה רפואית ויכלול גם פירוט באשר לדרך מתן
.השירות ושפת המפגש
ממשרד הבריאות נמסר
כי מכבי שירותי בריאות החל
ה
להפעיל את השירות
האמור ב-
1
ביולי2020
וכי בשלב זה כבר נצפים ביקושים לשירות
, אולם ה יקפם
.לא צוין
מעיון באתר האינטרנ ,ט של מכבי עולה כי שירות זה ניתן בקופה בשפות עברית
אנגלית, רוסית, ערבית ואמהרית, והוא פ
ו על בשעות08:00
–
20:00
בימי חול ובשעות
:00
08
–
:00
15
.בימי שישי ובערבי חג49
,לדברי משרד הבריאות
גם קופת חולים
מאוחדת צפויה להתחיל בהפעלת השירות בימים הקרובים, ו לאומית וכללית
צפויות להפעיל את השירות בהמשך , אולם לא צוין מתי .
50
49
,מכבי שירותי בריאות
תמיכה נפשית טלפונית בנושא קורונה:, כניסה 2
ביולי2020
.
50
מענה משרד הבריאות הועבר על
'ידי עידית נדב, רכזת לשכה ב,
,משנה למנכ"ל, משרד הבריאות, מכתב
2
ביולי2020
.