חומר רקע
לכבוד: חברי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
:הנדון
חיזוק
מערך הפסיכולוגיה הציבורית
עבור טיפול באובדנות
דו"ח הלמ"ס האחרון ופרסומים נוספים מצביעים חד.משמעית כי משבר הקורונה אינו רק רפואי אלא גם נפשי
ההשפעה הנפשית אינה נחלת אזרחים מוחלשים ופגיעים כגון קשישים או ילדים, אלא כלל האוכלוס
י יה, והיא
עשויה
.לפגוע בתפקוד החברתי, התעסוקתי והמשפחתי
,יתר על כן ההתמודדות הנוכחית עם משבר נגיף הקורונה, מעלה את הסיכון
לאובדנות
. בנייר עמדה של
המועצה הלאומית למניעת אובדנות בנושא "אובד "נות בעידן המאבק בנגיף הקורונה(ראו מסמך מה-
4.6.2020
)
נכתב כי על אף שבעת המשבר עצמו תתכן ירידה בשיעור האובדנות משום שבעת סכנה חיצונית ועיסוק
י בה שרדות, אנשים עוסקים פחות במצוקה ובכאב הפנימי- "
בסוף המשבר(או עוד במהלכו) צפויה עליה בשיעור
האובדנות לשיעור הרגיל ואף הגדלת השיעור במידה ניכרת בעיקר בקרב אוכלוסיות סיכון."
התאבדות והתנהגויות אובדניות הן תופעות קשות אשר פוקדות מבוגרים, בני נוער ואף ילדים צעירים. על פי
נתוני משרד הבריאות, מספר המתאבדים בשנה עומד על372
בממוצע, ומספר הניסיונות האובדניים עומד על
6,370
בממוצע בשנה. מדובר בתת-
,דיווח, כך שבפועל מספר המקרים גדול בהרבה. זאת ועוד
התאבדות מהווה
את סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב בני נוער
. אובדנות מייצרת מעגלי פגיעות רבים, ואף עלולה להוביל
להדבקה ,בקרב האוכלוסייה כאשר אינה מטופלת ונבדקת בצורה נכונה. מעבר לכך, ברמה הכלכלית
העלות
השנתית למשק הישראלי כתוצאה מאובדנות עומדת על2
עד2.5
מיליארד שקליםi.
בקרב אנשי המקצוע
,המטפלים והחוקרים בתחום קיימת הסכמ
ה רחבה ש ניתן וצריך
למנוע אובדנות,
על ידי
מענה ישיר ומיידי
, ובעיקר
.על ידי טיפול מניעתי בגורמי הסיכון המובילים לאובדנות לאחרונה התפרסם ששר
הבריאות הנחה להקצות14
,מיליון שקלים עבור תכניות למניעת התאבדות. אף שאנו מברכים על מהלך זה
חשוב לנו להצביע על כך ש
החלק
הארי של הסכום הוקצה לתגבור מערך הקווים החמים המעניק שירות תמיכה
של "עזרה ראשונה", ברובו ע"י מתנדבים, אך אינו מעניק טיפול רציף, מקיף ומניעתי בבעיית האובדנות–
."שירות זה "יוריד את האדם מהגג, אך לא ימנע ממנו לעלות למחרת
לצערנו הרב, מערך הפסיכולוגיה הציב,ורית שאמור לענות למצוקות נפשיות על סוגיהן ופרט בתחומים אלו,
.דולדל והוזנח עם השנים
יתרה מכך, במהלך תחילת המשבר הנוכחי נוכחנו כי ננקטו צעדים שאף פגעו יותר
במתן המענה הקיים: פסיכולוגים
רבים נשלחו לחופשות כפויות בביתם, לאחרים קוצצו שעות עבודתם, חלקם
נדרש למל
א משימות שאינן קשורות
לתפקידם בעוד הצורך בעבודתם המקצועית גבוה מתמיד, במקרים רבים
הוחלט על תשלום חלקי בלבד על עבודת
הפסיכולוגים. ומעל לכל-
במקרים רבים לא שותפו פסיכולוגים בקבלת
ההחלטות לגבי צעדים שננקטו בהתמודדות עם המשבר.
הפתרונות הנדרשים
על מנת ל שפר את
המענה הממשלתי בתחום הנפשי
ולהיערך להשפעות ארוכות הטווח של
,מגפת הקורונה:ובפרט לעלייה בסיכון לאובדנות
1.
יש לתגבר את מערך הפסיכולוגיה הציבורית במקומות ב
הן המענה הקיים אינו מספיק-
במערך בריאות
הנפש, בבתי החולים הכלליים, בבתי החולים השיקומיים ומרכזי השיקום, ובמ
רפאות
,הקהילה וכן
.בשירות הפסיכולוגי החינוכי ברשויות המקומיות גיוס זה אפשרי
לאור קיומם של פסיכולוגים רבים
מכלל הסקציות מחוץ לשירות הציבורי, שישמחו להשתלב בו תמורת שכר
תואם ותנאי העסקה
.הולמים
לצורך ההמחשה, עלות
הכפלת
מערך ברה"נ האמון על המענה החירומי לאובדנות בקרב
מבוגרים תעלה כ-
200
מיליו
ן
₪
בשנה.
2.
,לאור משבר התעסוקה גיוס200
פסיכולוגים תעסוקתיים
ושיקום מערך הפסיכולוגיה התעסוקתית
הציבורי.
משבר תעסוקתי מהווה גורם סיכון משמעותי לאובדנות .
שיקום מערך הפסיכולוגיה
התעסוקתית ה ציבורי יאפשר מתן שירות בתחומי,ניהול משבר קריירה אבחון וייעוץ תעסוקתי
על מנת
לצמצם צורך בהבטחת הכנסה
, ועוד .עלות משוערת :כ-
41
מיליון₪
.בשנה
3.
הגדרת מענה נפשי למבודדים ולחולי קורונה כ שירות חובה
של
קופות החולים–
,בבתים בבתי חולים
ובמלונות, כולל
פתיחת מרפאות
של קופות החולים בכל מלונות הקורונה שיאוישו על-
,ידי פסיכולוג
.רופא ועו"ס
אנשים אלו נמצאים לעיתים קרובות במצבי קצה מבחינת המצוקה הנפשית, ומנותקים
ממעגלי תמיכה ח
םי תי רב
.המסייעים בשמירה על החוסן הנפשי בשגרה, ועל כן בסיכון מוגבר לאובדנות
4.
,החזרה מלאה, ואף הגדלה
של תקצוב התכנית הלאומית למניעת אובדנות , שהוכיחה יעילות בטיפול
( באובדנות
ברשויות המקומיות שהפעילו את התכנית בין
השנים2017-2012
דווח על ירידה של13%
במ קרי ההתאבדות, לעומת עלייה של%
7 בשאר הרשויותii
), תוך יישום הליקויים ביישום התכנית כפי
.שהתפרסמו בדוח מבקר המדינה האחרון להרחבה .בנושא עלות ממוצעת
:משוערת18
מיליון₪
בשנה.
5.
:מעורבות בתכנון ובקבלת החלטות ארצית
בראש ובראשונה אנחנו קוראים לשילוב מיידי של
הפסיכולוג הארצי
במשרד הבריאות, הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך, והפסיכולוגית הראשית
בשירות התעסוקה במסגרת
תכנון ובניית צעדים להתמודדות עם המשבר והשלכותיו. יש להגביר את
מעורבות הפסיכולוגים בהנגשת המצב
המשברי והוראות משרד הבריאות לבוגרים, קשישים וילדים
בגילאים שוני
ם.
6.
הנפקת טופס17
לפונים לטיפול, בדיעבד, בשעת חירום ,
)(כפי שהונחה לאחרונה ע"י ועדת הקורונה ועל
,אחת כמה וכמה במקרים של אובדנות על-מנת להוריד חסמים בירוקרטיים המסרבלים
ומעכבים מתן
טיפול נפשי, הנדרש בתקופות משבר באופן מיידי (בדומה למתרחש ברפואת הגוף במקרים רבים).
7.
יש להחריג את כל מערך הפסיכולוגיה הציבורית בתקנות לשעת חירום
ולוודא שלא ינותבו למשימות
אחרות.. לא יעלה על הדעת שבזמנים אלה בהם
הצורך גובר, פסיכולוגים לא יועסקו ולא יוכלו לבצע את
.עבודתם ולמנוע תחלואה נפשית בקרב האוכלוסייה (
בגל הראשון הוחרגו
הפסיכולוגים החינוכיים
בשלב מאוחר, ובחלק מהמוסדות פסיכולוגים נתבקשו לבצע מטלות אחרות על חשבון עבודתם, כמו
בדיקות חום).
כאנשי מקצוע אשר עומדים בחזית המלחמה בתופעת האובדנות, אנחנו מודים לוועד ת העבודה, הרווחה
והבריאות על קיום דיון בנושא זה, ומאמינים כי הוועדה תסייע ביישום ההמלצות לעיל ותוביל ל
שמירה ו חיזוק
בריאות
ם הנפשית ושלמותם הגופנית של אזרחי
.ישראל חיזוק
זה הוא בגדר השקעה לטווח ארוך, הן בהקשר
החברתי, הן בהקשר הבריאותי והן בהקשר התפקוד הכלכלי של
.המשק
i
לפי התייחסות דו"ח המבקר לתכנית למניעת אובדנות, מאי2020
.
ii
ראה הערה1