הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דוברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שישי 29 מאי 2026
29 מאי 2026
עמותת סה"ר: זינוק של 200% בפניות אובדניות בחודשים אפריל ויולי; עלייה מדאיגה בקרב בני 40-65
נתוני משרד הבריאות מנגד: אין עלייה במקרי ההתאבדות ביחס לשנה שעברה
בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא העלייה במספר מקרי ההתאבדות עקב משבר הקורונה שיזמה ח"כ סונדוס סאלח דיווחה יעל לוי, מנכ"לית עמותת סהר (סיוע והקשבה ברשת) על גידול של 200% בפניות אובדניות בחודשי אפריל ויולי. לדבריה, לצד העלייה המספרית יש גם החמרה בתוכן הפניות. עוד הוסיפה כי זוהתה עלייה מדאיגה במקרי מצוקה בגילאים 40-65 , שבשגרה אינם נחשבים קבוצת סיכון.
מנגד, הציגה מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותכניות לאומית במשרד הבריאות נתונים של המכון לרפואה משפטית, לפיהם מספר המקרים שזוהו כהתאבדות מחודש מרץ ועד ה-10 באוגוסט לא עלה ביחס לשנים הקודמות (2018- 127, 2019- 127, 2020- 125). עוד הוסיפה כי גם נתוני חדרי המיון אודות ניסיונות התאבדות בין החודשים ינואר- יוני לא מצביעים על עלייה (2019 -3,355 ניסיונות , 2020- 3,056).
לדבריה: "למרות שהנתונים לא מצביעים על עלייה, כל תמרורי האזהרה צריכים להיות מול עינינו בתקופה הזו. אנחנו שמחים שמספר הפניות גדל, כי מה שמדאיג יותר זה אלה שלא פונים. בעקבות הקורונה הסטנו לתקציב פי 3 מהסכום הרגיל לצורך הפעלת קוויים חמים כי אנחנו רוצים שאנשים יפנו ויקבלו מענה. לצד זאת המשרד פתח תקציבים נוספים שמאפשרים לכל אדם לקבל שלושה טיפולים פסיכולוגיים מידיים בטלפון בלי קשר לתורים. אנחנו בוחנים ופועלים גם בתחום של עיצוב המסרים לציבור, כדי לוודא שלצד ההוראות והאזהרות יתנו גם תקווה".
יוזמת הדיון ח"כ סונדוס סאלח אמרה: "המשבר הנוכחי מחייב אותנו להציב את הנושא על סדר היום הציבורי. צריך לדבר לא רק על בריאות הגוף אלא גם על בריאות הנפש. כמו שאנחנו שואלים אדם בבידוד אם עשה בדיקת קורונה צריך לבדוק גם מה מצבו הנפשי. המערכת צריכה לפעול כדי לאתר את האנשים והמצוקות, כי אדם במצוקה שנתקל בביורוקרטיה יוותר מהר מאוד על השירות ומצבו ידרדר עוד יותר. השירות הפסיכולוגי צריך להיות מתוגבר ומוחרג ממגבלות הקורונה, כי צריך לראות ולהרגיש את המטופלים ואי אפשר לעשות את זה מרחוק".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב: "הבעיה הכי גדולה היא שמי שזקוק לעזרה נסגר בתוך עצמו ולא מגיע לקבל עזרה, ואז הוא עלול להגיע לאובדנות. צריך לאתר את המקרים בשלבים מוקדמים ולא לתת לזה להגיע למצבי הקיצון, לעשות הכל כדי לתת לאנשים תקווה להמשיך לחיות ולהצליח, כדי למנוע את המקרה הבא".
ח"כ קטי שטרית אמרה כי היא פועלת להעביר חוק להקמת רשות למניעת אובדנות: "מספר המתאבדים הרשמי מגיע בכל שנה לכ-600 אנשים ויותר. 6,400 ניסיונות התאבדות בכל שנה. אלה המספרים הרשמיים אבל ידוע שבחברות מסוימות מקרים רבים מוסתרים ואינם מדווחים. צריך גורם אחד שיתכלל וייתן את היחס והטיפול הרציני לנושא הזה. להתייחס לזה בצורה רצינית"
ד"ר יואב בליי, ציר בחטיבת הפסיכולוגיים, הסתדרות המח"ר: "לצערנו במהלך השנים מערך הפסיכולוגיה הציבורית הוזנח ותורי ההמתנה ארוכים מאוד. יש פסיכולוגיה תעסוקתית שיכולה לתת מענה למפוטרים ולאנשים שנפגעו כלכלית מהמשבר אבל כיום ישנם רק חמישה פסיכולוגים תעסוקתיים בשירות הציבורי בכל הארץ. כדי שנוכל לתת מענה רציני וטוב לפונים צריך לשלב פסיכולוגים בקבלת ההחלטות ולתגבר את המערך בתקנים נוספים ברשויות המקומיות, בתי החולים, תחנות בריאות הנפש ואיפה שצריך, והעלויות הן צנועות".
ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה: "בטיפול במשבר אי אפשר לנתק מצוקה אחת מאחרת, אבל מה שהופך מחשבה או מצוקה למעשה התאבדות זה מצב נפשי של דיכאון שאותו צריך לזהות ולגדוע ואם לא נעשה את זה נהיה אחרי הירושימה של הקורונה הישראלית. אותי מטריד שהעלייה העצומה בפנייה לעמותות לא מספיק מתבטאת בהצפה של בתי חולים ומרפאות, אנשים לא מגיעים מספיק לקבל טיפול. זה קורה כי אין מודעות מספקת לאפשרויות וזה הדבר הראשון שצריך לצאת מכאן- קמפיין שיראה לאנשים מתי צריך לגשת לטיפול ולאן הם יכולים לגשת".