חומר רקע

ב' אדר תשפ"ה 02 מרץ2025 לכבוד חברי ועדת העלי יה, הקליטה והתפוצות בכנסת מ דיניות ה קבורה ה אזרחית בישראל נייר עמדה מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה וחדו"ש – לחופש דת ושוויון אף שחלפו קרוב ל- 30 שנים מאז עיגנה הכנסת בחקיקה ראשית את זכות היסוד של כל אדם להיקבר בהתאם ל רצונו וצו מצפונו בקבורה אזרחית -חלופית ,ה זכות עדיין אינה ניתנת למימוש עבור רבים מתושבי ישראל נוכח הימנעותה ה עקבי ת וה מתמש כת של מדינת ישראל מ להקים בתי עלמין אזרחי ים בהתאם להוראות החוק . ,כך למשל אפשרות הקבורה היחידה העומדת בפני תושבי בירת ישראל וסביבתה היהודים ,המעוניינים להיקבר בסמוך למקום מגוריהם יא ה קבורה .אורתודוכסית מצב דברים חמור זה בו מאות אלפי ישראלים שהלכו לעולמם מאז חקיקת החוק נאלצו לעבור את דרכם האחרונה בניגוד לאמונתם, ,אורח חייהם והשקפת עולמם פוגע קשות בזכויות יסוד חוקתיות – ב שוויון, ב כבוד האדם ובחופש הדת ו המצפון, .הן של הנפטרים והן של בני משפחותיהם השלכותיו השליליות של מצב דברים זה פוגעות במיוחד בציבור העולים אזרחי ישראל, אשר רבים ממנו אינם מוכרים על ידי גורמי הדת הרשמיים במדינה, לרבות חברות הקבורה, כיהודים ולפיכך הם מוצאים עצמם בפני פגיעה ישירה בזכותם, בכבודם, ובבני משפחתם בבוא העת להביאם למנוחת עולמים. מציאות זו עומדת בסתירה גמורה גם למקובל בתפוצות ישראל, אשר הפלורליזם היהודי וכיבוד החופש מדת הוא נר לרגליהם, ותורם תרומה שלילית לשותפות של ישראל עם יהדות התפוצות. במיוחד חמורה, למשל, הפגיעה בגרים לא- אורתודוכסיים אשר גורמי הקבורה .האורתודוכסיים אינם מקבלים כיהודים גם בדרכם האחרונה כדי למנוע את העמקת הפגיעה בזכויות הנגרמת מהמשך התנהלותה המחדלית של המדינה - יש ל פעול להקמת בתי עלמין אזרחיים במימון המדינה- בירושלים בפרט וברחבי הארץ בכלל, ולוודא שבתי עלמין אלה ינוהלו על ידי עמותות העוסקות בקבורה אזרחית או רשויות מקומיות ולא על ידי חברות קדישא או מועצות דתיות אשר עקרונותיהם ולעתים אף תקנוניהם באופן מפורש סותרים את הגישה הפלורליסטית המונחת ביסודו של חוק הקבורה האזרחית . עוד חשוב להדגיש כי בעוד שהמדינה מתרשלת, אם לא למעלה מזה, כבר שנים רבות ביישום הזכות לקבורה אזרחית חלופית ברחבי המדינה, היא הסתערה בלהט ובנחישות על חלופות הקבורה שהוצעו בקיבוצים, למשל, ופעלה באמצעים משפטיים לעצירתם. מי שהניע את מהלכי המדינה והחלטות הממשלה ב יקש לפעול כנגד הרחבת האפשרות של קבורה אזרחית, כפי שאנחנו רואים בעליל עתה כאשר המדינה מסרבת לאשר ולו לתקופת ביניים שירותי קבורה אזרחית לתושבי אזור ירושלים בשטחי הקרקע של קיבוץ קרית ענבים גם כאשר הובעה נכונות לספק שירות זה לא על בסיס מסחרי אלא באופן זהה להסדר הקיים בכל בתי העלמין הפועלים בישראל, היינו על בסיס .ההסכמים עם הביטוח הלאומי סירובה של המדינה, תוך שהיא מתעלמת מדיונים שהתקיימו בנושא בעבר [בשנת2022 כמפורט ]להלן בועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת , והתחייבותם להשיב לוועדה בדבר מדיניותם במצב בו אין .מדובר בשימוש מסחרי, מלמדת על מלאכותיותו של הטיעון אותו השמיעו בעבר כעילה לסירובם לפיכך ברור בעליל כי המדינה פועלת בענין זה באופן בלתי חוקי ובלתי מוסרי ומועלת בחובת הנאמנות שהוטלה עליה, ומציאות זו הביאה לעתירה התלוייה ועומדת בפני בג"צ ובה נדרש מימון מלא של הקמת בית עלמין אזרחי בירושלים ומתן היתר, ולו זמני, להמשך קבורה אזרחית בשטח ייעודי בבית העלמין בקיבוץ קרית ענבים במהלך השנים שיידרשו להקמתו של בית עלמין אזרחי בשטח העיר ירושלים .][ראו פרטים להלן רקע- חוק הזכות לקבורה אזרחית- חלופית ו(אי)ייש ומו 1. הזכות לקבורה אזרחית - חלופית הוכרה על ידי כנסת ישראל בשנת1996 , עם חקיקתו של חוק הזכות לקבורה אזרחית-חלופית, התשנ"ו- 1996 :(להלן"חוק הקבורה האזרחית" או "החוק .)" ,ברם זכות יסוד זו, אשר כתובה על ספר החוקים בישראל מזה כ- 29 ,שנים אינה .בת מימוש עבור רבים מתושבי ישראל 2. בסמוך לאחר חקיקת חוק הקבורה האזרחית , הוחלט על הקמת ארבעה בתי עלמין אזרחיים – בבאר שבע, בחיפה, בירושלים ובאזור המרכז. מבין ארבעה בתי עלמין אלה, רק בית העלמין מנוחה נכונה בבאר שבע הוקם במימון המדינה בשנת1999 . 3. מאז חקיקת החוק ועד היום , המדינה לא מימנ ה הקמה של בית עלמין אזרחי-חלופי נוסף והסתפק ה בחלוקת כספי תמיכות לעמותות הפועלות להקמ ה ולפיתוח של בתי עלמין אזרחיים. 4. בולט בהיעדרו בית עלמין אזרחי בירושלים ובסביבתה, שם מתגוררים כ- 1.2 מיליון תושבים שאין להם כיום כל אפשרות לקבורה אזרחית בסמוך למקום מגוריהם – לא במימון המדינה ולא בתשלום. 5. ,כך למעשה התנער ה המדינה מחובתה האקטיבית להקמת בתי עלמין אזרחיים - חלופיים וגלגלה את אחריותה זו אל גופים פרטיים - וולונטאריים. המודל הכלכלי שנקבע שנים אחדות לאחר חקיקת החוק, לפיו בתי עלמין אזרחיים -חלופיים יוקמו על - ידי גופים פרטיים, עמותות שאינן מתוקצבות לשם כך על- ידי המדינה, אלא מקבלות תמיכות בלבד, הוא מודל בלתי ישים , 1 ה מונע הקמת בתי -עלמין אזרחיים-חלופיים שעלות הקמתם גבוהה – כך למשל יצוין ₪ כי עלות הקמתו של בית העלמין האזרחי בירושלים מוערכת בעשרות מיליוני . המימון להקמתם של ,רוב בתי העלמין האזרחיים המופעלים באמצעות גופים אזרחיים הושג רק בעקבות עתירות.לבג"ץ 6. בשנים2000-2001 החליטה ממשלת ישראל הקצאת שטח ים לקבורה אזרחית בכל בית עלמין חדש שיוקם2 ועל מימון המשך פיתוח בתי העלמין לקבורה אזרחית חלופית ברחבי הארץ . 3 ברם, החלטות הממשלה יושמו באופן חלקי, אשר לא הביא ליישום ראוי של החוק . העדרם של בתי-עלמין אזרחיים-חלופיים הביא ל הקמתן של חלקות אזרחיות ,בישובים חקלאיים אשר פעלו בלא רישיון מתאים ונסגרו בהמשך על ידי המדינה– אך בלא מתן חלופה ציבורית כ פי .שהמדינה חוייבה בחוק 7. בשנת2017 פרסם מבקר המדינה את הדוח השנתי67 ב בעניין " הבטחת זכות אזרחי המדינה לקבורה אזרחית ". במסגרת הדוח בחן מבקר המדינה א ת פעולותיהם של משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות ליישום חוק הקבורה האזרחית ומצא ש גם בחלוף20 שנים לחקיקת החוק, הוא נותר כאות מתה בספר החוקים, ממשלות ישראל לדורותיהן לא פעלו ליישומו וזכותם של אזרחי המדינה לקבורה אזרחית נותרה במקרים רבים ללא אפשרות מימוש. 8. בשנת2022 נערך דיון בנושא מצו קת הקבורה האזרחית בישראל בועדת החוקה, חוק והמשפט בכנסת. גם במסגרת דיון זה הוצפו הקשיים והחסמים ליישום חוק הקבורה האזרחית כגון אי נכונותן של רשויות מקומיות להקמת בתי עלמין אזוריים בתחומן שישרתו תושבי רשויות מקומיות סמוכות , ו כן הוצף הקושי של היעדר תקצוב ממשלתי ראוי. 9. אולם גם לאחר דיון זה לא קודם הנושא , ולמרות ההתחייבות של נציג רמ"י בדיון ותזכורת שהופנתה לרמ"י– לא ניתנה תשובה לשאלת בדבר האפשרות להפעיל שירותי קבורה אזרחית ביישובים חקלאיים שלא על בסיס מסחרי, אשר הושמע ע"י נציג רמ"י כנימוק לסגירת חלקות קבורה אזרחית בקיבוצים על ידי הרשות . הקבורה האזרחית בישראל– תמונת מצב כ יום 10 . נכון לשנת2021 היו בישראל כ- 1,200 בתי עלמין פעילים, מתוכם כ- 36 בתי עלמין או חלקות אזרחיות , 4 ה נחלקים ל-3 :סוגים3 בתי עלמין ארציים בהם זכאים להיקבר במימון המדינה ;)כלל תושבי הארץ המעוניינים בקבורה אזרחית (בבאר שבע, גבעת ברנר ועמק חפר20 בתי עלמין מקומיים , אשר בהם זכאים להיקבר במימון המדינה רק תושבי הישוב בו הם ממוקמים; 13 בתי עלמין אזוריים , אשר בהם זכאים להיקבר במימון מדינה רק תושבים 1 כפי שנקבע גם על- ידי בית המשפט העליון"בבג ץ 1285/02 2 החלט ת ממשלה 'מס 1199 מ יום24.2.2000 3 'החלטת ממשלה מס2914 מ יום15.2.2001 4 על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת2021 ונתוני המשרד לשירותי דת משנת2024 . המתגוררים ב רשימה סגורה של יישובים ב אותו אזור . ,בתי עלמין אלו נמצאים באזורי הצפון השרון, המרכז .והדרום 11 . בולט בהיעדרו בית עלמין אזרחי לתושבי ירושלים והסביבה ,בה מתגוררים כיום כ- 1.2 מיליון תושבים שאין להם כל אפשרות כיום להיקבר בקבורה אזרחית בהתאם לצו מצפונם ואמונתם – לא במימון המדינה ולא במימון שיבוא מכיסם. יצוין כי מסקר שערכנו בחודש ספטמבר2024 עלה כי17% מתושבי ירושלים היהודים מעוניינים בקבורה אזרחית – דהיינו למעלה מ- 100,000 .איש ואישה 12 . בהתאם לנתונים שפורסמו באתר המשרד לשירותי דת, נכון לשנת2024 ,מתוך 36 תאגידי קבורה בעלי רישיון תקף לקבורה אזרחית חלופית – רובם ( 64% ) גופים אורתודוכסיים : 17 מועצות דתיות אורתודוקסיות המחויבות על פי סעיף6 א לחוק שרותי הדת היהודיים בציות ;הלכתי לרבני העיר והרבנות הראשית6 חברות קדישא אורתודוכסיות. בנוסף ישנן7 רשויות מקומיות או תאגידים עירוניים וכן6 עמותות / חברות קבורה פרטיות . בתי עלמין אזוריים- משותפים למספר יישובים 36% בתי עלמין מקומיים- לתושבי היישוב בלבד 56% בתי עלמין ארציים- פתוחים לכלל תושבי המדינה 8% בתי עלמין אזרחיים-חלופיים בארץ בתי עלמין אזוריים-משותפים למספר יישובים בתי עלמין מקומיים-לתושבי היישוב בלבד בתי עלמין ארציים-פתוחים לכלל תושבי המדינה 13 . ,ברם לא כל המחזיקים ברישיון לקבורה אזרחית- חלופית אכן מציעים שירותי קבורה אזרחית כמצוות החוק . בחלק גדול מהחלקות המופעלות על ידי מועצות דתיות, מדובר .בפיקציה בלבד רבות מן החלקות אינן עומדות בדרישה הבסיסית שב חוק הקבורה האזרחית" , והיא שהקבורה תיעשה על פי השקפתו." של הנפטר יתר על כן, אף אחת מחברות הקדישא והמועצות הדתיות אשר בידיהן הפקיד המשרד לשירותי דת רשיון להפעלת קבורה אזרחית אינן מפרסמות ואינן מקדמות חלופה זו במציאות בה רוב הציבור כלל אינו מודע .לקיומה של הזכות לקבורה אזרחית חלופית 14 . מבדיקה שנערכה על- ידי עמותת חדו"ש בשנת2024 , עולה כי באף אחד מבתי העלמין "האזרחיים" שמפעילות חברות קדישא או מועצות דתיות, אין החברה מספקת את טקס ,הקבורה. לשיטתן של המועצות הדתיות ושל חברות הקדישא המפעילות חלקות אזרחיות הימנעותן מכפיית אופי הטקס הינו מספק ואין הן רואות עצמן מחויבות לספק טקס ועורך טקסים אז רחיים- חלופיים. ויודגש, טקס הקבורה הוא חלק בלתי נפרד מהוצאות יום קבורה .שמשלם המוסד לביטוח לאומי לא זאת בלבד אלא ש קבורה בארון (שהיא דרישה מרכזית בקבורה אזרחית- ,)חלופית אינה אפשרית ב חלק מהחלקות האזרחיות דוגמת ח לקות האזרחיות ב ,פרדס חנה ב ,עפולה ובטבריה,לפיכך הצגת חלקות אלה כמאפשרות קבורה אזרחית היא בגדר מצג ש ו וא של ממש. 15 . ,בנסיבות אלו מאות אלפי ישראלים, שהלכו לעולמם מאז חקיקת החוק, נאלצו לוותר על זכות ה יסוד לקבורה אזרחית זו ולעבור גם את דרכם האחרונה, בדרך שאינה תואמת את מועצות דתיות אורתודוכסיות 47% חברות קדישא 17% רשויות מקומיות 19% עמותות / חברות פרטיות 17% גופי קבורה אזרחית מועצות דתיות אורתודוכסיות חברות קדישא רשויות מקומיות עמותות /חברות פרטיות השקפת עולם ולעיתים סותרת אותה ומהווה פגיעה קשה באמונותיהם ו בכבודם ו כן ברגשות בני משפחתם, נוכח העובדה.שהמדינה כשלה ביישום החוק 16 . בספטמבר2024 הגישה"עמותת "מנוחה נכונה ירושלים והסביבה יחד עם התנועה הרפורמית, התנועה המסורתית , חדו"ש– לחופש דת ושוויון ושורה של תושבי ירושלים ,המעוניינים בקבורה אזרחית עתירה לבג"ץ ( בג"ץ49200-09-24 ) בדרישה להורות למדינה ליישם את חוק הקבורה האזרחית-חלופית, התשנ"ו - 1996 , ולמלא את חובתה להקים בית .עלמין אזרחי לתושבי ירושלים והסביבה במימון המדינה 17 . עוד דורשים העותרים כי כפתרון ביניים, עד להקמת בית העלמין האזרחי המיוחל, תתיר המדינה לתושבי ירושלים והסביבה להיקבר בקבורה אזרחית בבית העלמין בקיבוץ קרית .ענבים .עתירה זו עודנה תלויה ועומדת וממתינה לתשובת המדינה ולקביעת דיון בבג"ץ אנו קוראות לחברי וחברות ה ועדה: א. לפעול ללא דיחוי נוסף למען מימוש חוק הקבורה האזרחית ו מילוי חובתה של המדינה להקמת בתי עלמין אזרחיים ברחבי הארץ. ב. לדרוש מה משרד לשרותי דת ו מ משרד האוצר להקצות בתקציב המדינה לשנת2025 את ה תקציבים ליישום חובת המדינה להקים בתי עלמין אזרחיים על פי החוק . יודגש כי עלות הקמתו ופיתוחו הראשוני של בית העלמין האזרחי בירושלים לבדו מוערכת בכ- 20 מיליו ן .₪ ג. באשר ל ירושלים וסביבתה - יש לפעול באופן דחוף להקמת בית העלמין וכפתרון ביניים להתיר קבורה אזרחית .בקיבוץ קרית ענבים בתעריפי הביטוח הלאומי ד. לפעול לכך שכל החלקות האזרחיות הקיימות יופעלו על ידי עמותות העוסקות בקבורה אזרחית או רשויות מקומיות ולא על ידי חברות קדישא או מועצות דתיות , וזאת כדי ליישם את לשון החוק ורוחו .