הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דוברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שישי 29 מאי 2026 29 מאי 2026 רשויות מקומיות מטילות על מלכ"רים לשלם שכירות על מבנים– על חשבון תקציבי העסקה לבוגרים עם מוגבלות חברי הכנסת דורשים: לחייב את הרשויות להקצות מבנה או לשאת בעלות השכירות; ח"כ פלוסקוב: לא יתכן שתהיה אפליה, מרכזי התעסוקה נותנים למועסקים סיבה לקום בבוקר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה דיון בנושא פגיעה במסגרות התעסוקה של בוגרים עם מוגבלות. לדברי היוזמים, רשויות רבות מעבירות את התקציבים והטיפול בתחום של תעסוקת בוגרים מוגבלות למלכ"רים. עם זאת, בעוד שחלק מהרשויות מקצות מבנה לצורך מתן השירות או משתתפות בעלויות השכירות, אחרות דורשות מהמלכ"ר לשאת בעלויות המבנה על חשבון התקציב המיועד למתן השירות. שמחה נייהוז מעמותת עלי שיח הסביר: "הניסוח בתע"ס לוקה בחסר. כתוב שחייבים להביא מבנה אבל לא כתוב לא כתוב על מי מוטלת האחריות לכך, ולכן כל רשות עושה דין לעצמה. העיריות מותחות את החבל משני צידיו- הן לא רוצות לתת מבנה אבל גם לא קרקע למלכ"ר שיבנה בעצמו, כי אז זה נותן לזוכה במרכז בלעדיות על התחום למשך 50 שנה. צריך למצוא דרך שהמפעלים יקבלו את מלוא הסכום לצורך הפעלת השירות ולא יבזבזו את הכסף על דברים אחרים". ח"כ מיכאל מלכיאלי, מיוזמי הדיון אמר: "לאנשים האלה אין לובי חזק שיבוא וישב מתחת לבית של ראש העיר, וכך יוצא שכמעט כל התקציב שמיועד לממן את פעילות הקודש הזאת הולך על שכירות של מקום. צריך לחייב את הרשויות להקצות שטחים כתנאי לקבלת התקציבים ואני מקדם בימים אלה הצעת חוק שתעשה זאת". ח"כ סעיד אלחרומי, גם הוא מיוזמי הדיון אמר: "כשהמדינה מקצה תקציבים להעסקתם של אנשים אלה זה לא אמור להגיע לשכירויות, ארנונה ודברים שהם מסביב לעיקר. אם ראשי הרשויות והשלטון המקומי יתנו יד אפשר להקצות לכך קרקעות, אבל צריכה להיות דחיפה גם של משרד הרווחה". יוזם נוסף של הדיון, ח"כ יוראי להב הרצנו, אמר: "דמותה של מדינה נקבעת ביחס לאנשים החלשים ביותר בה, בהם אנשים עם צרכים מיוחדים. נוצר כאן אבסורד של אי שוויון באיכות השירות בין רשויות שונות, זה צריך להיות מוסדר בצורה אחידה מלמעלה". מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ טלי פלוסקוב: "לא יכול להיות שאדם עם מוגבלות שגר בעיר ברמה סוציואקונומית נמוכה יותר לא יזכה לאותו שירות שמקבל אדם שמתגורר ברשות אמידה יותר. אם האנשים האלה לא יועסקו הרשות תצטרך לתת להם הרבה יותר. מפעלי התעסוקה משאירים אותם חיוניים, נותנים להם סיבה לקום בבוקר וגם להתפרנס. לכן הוועדה תבקש לקבוע בתע"ס כי על הרשות המקומית מוטלת האחריות להעמיד מבנה מותאם או לממן את עלויות השכירות ושיפוץ המבנה. כמו כן אפשר גם לתת את התקצוב באופן דיפרנציאלי כמו שאנחנו עושים בחינוך ובכך לפתור את אי השוויון שיוצרת שיטת ה"מצ'ינג". ויויאן עזרן, מנהלת מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה: "כיום ישנן 185 מסגרות תעסוקה לכל המוגבלויות, מתוכן 50 מבנים בשכירות, אבל מדובר בסוגיה רחבה יותר שנוגעת לכל הקצאת המבנים לטובת שירותי הרווחה ולכן הצעת חוק לא יכולה לעסוק רק בנושא של בוגרים עם מוגבלויות. יש רשויות שאין להן שטחים ולא יכולות לתת מבנים וחסרים מאות מבנים לשירותי הרווחה. משרד הרווחה לא יכול לשאת בעלויות הבנייה כי זה עלול לבוא על חשבון השירותים עצמם. צריך לבדוק את האפשרויות כי ברור שחוסר השוויון בשירותים עלול לפגוע באנשים עם מוגבלויות שנמצאים אולי פחות גבוה בסדרי העדיפויות של הרשויות".