חומר רקע
כ"ז שבט תשפ"ה
25
פברואר2025
:סימוכין357010
לכבוד
ח"כ יעקב אשר, יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
כנסת ישראל
,שלום רב
:הנדון משבר הטיפול בפסולת–
בקשה לקיום דיון דחוף בועדת הפנים והגנת הסביבה
המשבר בענף הפסולת.הינו כשל מתמשך של המדינה לאורך השנים האחרונות
,מזה תקופה ממושכת שאנו מתריעים בפני המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר
משרד הפנים, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל, על הקשיים והליקויים בתחום
הטיפול בפסולת, והמשבר ההולך ומחריף. לצערנו, אנו רואים כיצד כל תחזיותינו
:מתממשות
נפחי ההטמנה הולכים ופוחתים; אתרי הטמנ ה הולכים ונסגרים, כאשר
הנותרים מתרכזים בעיקר בדרום הארץ, ולכך משמעויות כלכליות ישירות (תוספת
עלויות שינוע) ועקיפות (פגיעה בריאותית וסביבתית והעמסה על צירי תחבורה–
לכולן עלויות משלהן ); מתקנים לטיפול קצה
לא נפתחו –
בוודאי לא בקצב, בנפחים
ובזמינות הנדרשים על
מנת שיהוו חלופה להטמנה; מחירי הטיפול בפסולת, שאינם
מפוקחים, הולכים ומאמירים; קרן שמירת הנקיון הולכת ותופחת מהכנסות
מהיטלי הטמנה, אשר אינם משמשים לייעודם העיקרי
ואין כל הצדקה לגבייתם;
רמ"י החליטה על שינוי שיטת ההרשאה הניתנת על ידה לאתרי הטמנה הפועלים
במקרק
עין שבניהולה, ודורשת תמלוגים בסך של כ-
27
₪
(כולל מע"מ) לטונה פסולת
;)מוטמנת (בתאי הטמנה חדשים ו/או בעת חידוש חוזים וכאילו לא די בכל אלה–
השתלטותם של גורמי פשיעה על התחום,
.היא בבחינת סוד גלוי לכל
הרשויות המקומיות עומדות בפני שוקת שבורה. מחירי הטיפול בפסול ,ת
שהולכים ומאמירים, העדר הפתרונות והמענים, ותמלוגי רמ"י, כולם מעמיסים
עליהן עול
קיצוני
נוסף
, אותו אנו
מעריכים
(בהערכה זהירה –
כמפורט בנספח
הערכת עלויות, המצ"ב) בכ-
800
מלש"ח בשנה –
.שהן אינן יכולות לעמוד בו
,ואל מול כל אלה, בולטת המדינה באזלת ידה, באדישותה
בחוסר מוכנותה וחוסר
.יכולתה לספק מענים ולייצר פתרונות
סוגיית הטיפול בפסולת היא סוגיה לאומית, ואף בינלאומית. העלויות העקיפות
שייגרמו כתוצאה מטיפול לקוי בפסולת–
כגון: השלכתה בצדי הדרכים ובשטחים
הפתוחים ו/או שריפתה באופן לא מבוקר–
,הן עלויות בהן תישא המדינה. המדינה
היא שחתומה על הסכמים ועל אמנות בינלאומיות, מכוחם היא מחויבת להפחתת
.פסולת מוטמנת וטיפול נכון בה
משבר הפסולת הוא נזק שעלול להיות בלתי הפיך, ואת נזקיו ואת קריסת הרשויות
המקומיות תשלם בסוף המדינה. במקום להעמיד רשויות עצמאי ,ות ומתפקדות
תאלץ המדינה להכנס בנעליהן של הרשויות, ולממן מקופתה את מתן השירותים
לתושבים. לצערנו, אין המדובר בתרחיש אימים, כי אם בתוצאה הסתברותית
.נראית לעין
אנו מבקשים כי תכנס לעובי הקורה, ותקיים דיון דחוף בראשותך, יחד עם נציגי
המשרד להגנת הסביבה, משרד הא
וצר, משרד הפנים, רמ"י והשלטון המקומי , על
מנת שהסחטנות ועושק הרשויות המקומיות במחירים ועלויות בלתי סבירים
בעליל לצורך הטיפול בפסולת, ייפסק לאלתר .
לוט למכתבנו.: נספח הערכת תוספת עלויות בעקבות השינויים בשוק הפסולת
,בברכה
חי
ים ביבס
ראש עיריית מודיעין-מכבים-עות ר
ויו"ר מרכז השלטון המקומי
:העתקים
גב' עדית סילמן, השרה להגנת הסביבה
מר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר
ח"כ משה ארבל, שר הפנים
מר יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון
ראשי הרשויות המקומיות
מר רמי רוזן, מ"מ מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
עו"ד רונן פרץ, מנכ"ל משרד
הפנים
מר יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
גב' לירון דורון-לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי
מר איציק אשכנזי, מנכ"ל מרכז השלטון האזורי
)מר איליה כץ, ס. הממונה על התקציבים באוצר (תשתיות
)מר מתן יגל, ס. הממונה על התקציבים באוצר (נדל"ן ושלטון מקומי
מר ,אלעד עמיחי
סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, חינוך וקהיל ,ה
המשרד להגנ
ת הסביבה
'גב
נטע אלול, מנהלת אגף הפסולת, המשרד להגנת הסביבה
מר נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתו"ב
מר רפי אלמליח, מנהל מינהל התכנון, משרד הפנים
רו"ח תומר ביטון, מנהל
המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים
,מר כפיר מצוינים סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי
מר עידו מור, רכז סביבה ומים, אגף תקציבים במשרד האוצר
גב' נועה שוקרון, רכזת פנים ורשויות מקומיות, אגף תקציבים במשרד האוצר
מר רותם ברמלי, רכז רמ"י ותכנון, אגף תקצי
בים במשרד האוצר
רו"ח אריה ברדוגו, גזבר עיריית בית שמש ויו"ר איגוד הגזברים
עו"ד מירה סלומון, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי
נספח הערכת תוספת
עלויות
הנ
ושאים הדחופים בהם דרושה התערבות מיידית, ה :ם
1.
ענף
מונופול
יסטי בלתי מרוסן
טיפול הקצה בפסולת הוא:תחום מונופיליסטי, שאינו מרוסן בשום צורה
1.1
.
המחסור באתרי הטמנה הופך לקטסטרופה לאומית . אתרי ההטמנה
הקיימים מתמלאים במהירות, והליכי התכנון וההקמה מסורבלים ,
מאחר
שהמשרד להגנת הסביבה לא ממהר לאשרם (דוגלים במדיניות צמצום
הטמנה אך לא פותרים את החסמים הנוגעים להקמת אתרים שיהוו
)חלופה להטמנה.
1.2
.
אין פתרונות קצה חלופיים .הרגולציה העודפת
מקשה על פתרונות: הקמת
מתקני קצה לטיפול בפסולת דורשת מסכת בלתי אפשרית של אישורים
ממשרדי ממשלה שונים
(משרד הפנים–
עשייה במקרקעין, התקשרות
ארוכת טווח, היתר אשראי; המשרד להגנת הסביבה, מינהל ה ,תכנון
)רמ"י: אישורים תכנוניים; משרד האוצר: היתר אשראי ,
ללא כל תיאום
.ביניהם. התוצאה היא שיתוק מוחלט של יוזמות חדשות
כמו כן, המשרד
.להגנת הסביבה לא רואה בעצמו כאחראי לסוגיות אלה
1.3
.
העדר הסדרה ופיקוח על הליך הטיפול– שרשרת הטיפול : העדר הפיקוח
על פעילות תחנות מעבר/מתקני המיון, מביא לכך שהרשויות משלמות בעת
הכניסה לתחנת המעבר/מתקן המיון היטל הטמנה בעד כל הפסולת
המובאת למקום, כאשר בפועל, מתחנת המעבר/מתקן המיון מועברים רק
כ-
72%
מהפסולת להטמנה (והיתר עוברים טיפול). כתוצאה מכך, הרווח
לתחנות המעבר/מתקני המיון נאמד
בכ-
250
מלש"ח לשנה .
1.4
.
העדר פיקוח על המחירים : המשרד להגנת הסביבה החל בהליכי הפיקוח
על מחירים באתרי הטמנת הפסולת (לפי פרק ז' לחוק הפיקוח על
)מחירים), אך טרם הוטל צו לפיקוח על מחירים (לפי פרק ה' לחוק–
לדברי השרה להגנת הסביבה, הועברה בקשה להסכמת שר האוצר להטלת
.הצו לפי פרק ה' לחוק
לדברי השרה להגנת הסביבה, ניתנו למשרד האוצר
המלצות
החוסכות לרשות
כ-
50
₪
לטו
נה.
.העדר הפיקוח מביא לקביעת מחירים מופקעים
תאגיד ורידיס,, למשל
שולט בחלק ניכר משרשרת הטיפול בפסולת, והיעדר פיקוח
על ה מחירים
מאפש
ר לו לקבוע תעריפים כראות עיניו
. כך הם פני הדברים גם ביחס ל-
'שחקנים' אחרים בשוק הפסולת, שהמשבר המתמשך בו ועודף הביקוש על
.ההיצע מאפשרים להם להפקיע מחירים, ללא שום בקרה הרשויות
המקומיות,', שהן בבחינת 'לקוח שבוי נאלצות לשלם כל מחיר שנדרש.
ידוע לנו כי צפויות תוספות תשלום בגין עליה במתקני המיון ובאתרי
,ההטמנה
שנאמדת בעשרות מלש"ח לשנה , ובגין עליה בעלויות האיסוף
,והפינוי
שנאמדת בכ-
235
מלש"ח לשנה.
.נדרש פיקוח על המחירים על כלל שרשרשת הטיפול בפסולת
סטטוס
: פניותינו הרבות בדרישה להקמת מינהלת משותפת
לשלטון המרכזי
;ולשלטון המקומי, לשם הכנת תכניות להקמת מתקני קצה והקמתם, נענו ריקם
'החלטת הממשלה מס2284
מיום31.10.2024
אינה מתווה תכנית ברורה מספיק
.למתן מענים, וטרם קודמה
2.
רשות מקרקעי ישראל: גביית תמלוגים על חשבון
הרשויות המקומיות
רמ"י
החליטה, באופן שרירו
תי, על הטלת תמלוגי הטמנה חדשים , בסך של21
₪
צמודים למדד ההטמנה
, בתוספת מע"מ (
נכון להיום–
כ-
27
₪
כולל מע"מ
לטו
נה .)
משמעות הצעד היא תוספת עלות שנתית של
כ-
150
מלש"ח
בשנה,
שיגולגלו
.ישירות לרשויות המקומיות ולתושבים
במקום לעשות שימוש בסמכותה לחייב את מפעילי אתרי ההטמנה למחיר
'מקסימום שיוכלו לדרוש בעד טונה פסולת מוטמנת, רמ"י 'מצטרפת לחגיגה
.ומשיתה אף היא על הרשויות המקומיות עלות משמעותית נוספת
סטטוס : כנגד רמ"י והמשרד להגנת הסביבה הוגשה עתירה לבג"צ; מועד לדיון
נקבע, ליום17.03.2025
.
3.
היטלי הטמנה והשימוש בהם שלא
למטרותיהם העיקריות
היטלי הטמנה ממשיכים להיגבות ולהצטבר בקרן שמירת הנקיון, ומוצאים שלא
למטרותיהם העיקריות ושלא לשם הקמת מתקנים לטיפול בפסולת חלף
.הטמנתה
התעריף להיטל הטמנה לטונה פסולת, נכון לסוף2024, עמד על סך של כ-
121
₪
בתוספת מע"מ, ובסה"כ שולמו היטלי הטמ נה
בגין פסולת מעורבת
לקרן שמירת
הנקיון בשנת2023
סך של כ-
570
מלש"ח1.
התעריף להיטל הטמנה לטונה פסולת, נכון ל-
2025
יעמוד על סך של כ-
125
,₪
בתוספת מע"מ (שהתייקר באחוז), ובסה"כ צפוי להיות משולם לקרן שמירת
הנקיון בשנת2025
סך של כ-
640
מלש"ח.
מדובר בייקור עלויות
מלאכותי, שאינו מניב את התועלת לשמה נגבו ההיטלים
.מלכתחילה
סטטוס.: הוגשה על ידנו עתירה לבג"צ כנגד המדינה בנושא
מועד לדיון נקבע
ליום13.03.2025
.
4.
חובת מיון לפני הטמנה והערמת קשיים על פתיחת מתקנים לטיפול בפסולת
המשרד להגנת הסביבה
מבקש לכפות
חובת מיון
של ה
פסולת
, כתנאי להטמנה ,
.ללא כל התחשבות במצב בשטח
:דוגמה מובהקת היא מקרה אתר עברון סגירת אתר ההטמנה המקומי, בשילוב
עם חובת המיון והצורך בשינוע לאפעה, מטילה על הרשויות באזור עלות עודפת
של למעלה
מ-
100
מלש"ח בשנה .
1
בהתאם לדוח המבוקר של קרן שמירת הנקיון לשנת2023
מנגד לכך, המשרד מקשה בדרישות בלתי אפשריות על ה קמה של מתקנים
.לטיפול בפסולת
סטטוס : למשרד להגנת הסביבה הוגשה התנגדותנו לקביעה שבתמ"א1
;ולפרשנות שהמשרד נותן לה, שלפיה חובה למיין פסולת כתנאי להטמנה
,לאשכולות המפנות לעברון המשרד להגנת הסביבה הגיש הצעה לפתרון
שמבוססת על קולות קוראים
קיימים
, שהכספים להם מגי עים מקרן שמירת
הנקיון, כשלרשויות שאינן חברות באשכול ומפנות לעברון, לא הוצעו פתרונות
.דומים
5.
השתלטות ארגוני פשיעה
ארגוני פשיעה משתלטים על הענף בשתיקה רוע מת של רשויות האכיפה. הם
מפעילים
אלימות ואיומים, מסלקים מתחרים ומייקרים מחירים באופן
מלאכותי. התופעה יוצרת מעגל הרסני: פחות תחרות מובילה למחירים גבוהים
.יותר, שבתורם מושכים עוד גורמי פשיעה לענף
6.
שריפות פירטיות והשלכת פסולת בצדי הדרכים ובשטחים פתוחים
,בהעדר פתרונות קצה ולאור מצוקה הולכת וגוברת, מתרחבות התופעות הללו
.שפוגעות בבריאות הציבור ובסביבה
על כל האמור לעיל יש להוסיף עלויות הנובעות מהתייקרויות במשק–
עליית
המע"מ מ-
17%
ל-
18%
–
שלבדה
נאמדת בכ-
60
מלש"ח לשנה,
עליות מדדים
וכיו"ב, שמשורשרות לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת.
* * *