חומר רקע
231 - 206 )2021 (יוני2 ,חברה ורווחה, מ"א
206
2021 ; נוסח סופי: מרץ2021 ; אושר לפרסום: מרץ2020 התקבל במערכת: יולי
תרומת העובדים
הסוציאליים למערכת
הבריאות בקהילה
בישראל והאתגרים
שעימם הם מתמודדים
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
תקציר
רקע: העובדים הסוציאליים הינם חלק ממערכת הבריאות יותר ממאה שנים, אולם השתלבותם
בהירות -במערכת הבריאות בקהילה חדשה יותר. במעט שנחקר על תפקידם בקהילה, בולטת אי
באשר לתרומתם, וזאת למרות פוטנציאל המקצוע לתמוך בטיפול הרפואי. כעובדים בארגוני בריאות
סוציאליות כבר אינן ייחודיות למקצוע, הם -המצויים במחסור במשאבים, ומאחר שהתערבויות פסיכו
נדרשים להגדיר את תרומתם למערכת.
מטרת המחקר: למפות את תפיסות העובדים הסוציאליים באשר לתרומתם לשירותי הבריאות
בקהילה בישראל ובאשר לאתגרים העומדים בפניהם במסגרת התפקיד.
מובנים - ראיונות עומק חצי16 שיטת המחקר: המאמר מתבסס על ממצאי מחקר איכותני שכלל
פי -עם עובדים סוציאליים בקופות החולים. דגימת המחקר מכוונת לשוני מרבי. הראיונות נותחו על
עקרונות הניתוח התמטי.
סוציאלית כוללנית, המשלבת תמיכה -ממצאים: המשתתפים הגדירו את תפקידם כהתערבות פסיכו
רגשית ואינסטרומנטלית בחולים ובמשפחתם בהתמודדותם עם החולי, ובכך תרומתם לאספקת טיפול
הוליסטי בקהילה. תרומות העובדים הסוציאליים ואתגרי העובדים הסוציאליים בתפקידם קובצו לארבע
תמות בהתאם לאוכלוסיות מקבלי השירות: מטופלים, בני משפחה, חברי הצוות והמערכת בכללותה.
מסקנות והשלכות לפרקטיקה: המחקר מעלה תרומה משמעותית של העובדים הסוציאליים
למטופלים, בדגש על החולים הכרוניים, לצוותים הרפואיים ולמערכת הבריאות בכללותה. ממצאי
המחקר מדגישים את האתגר של העובדים הסוציאליים בשמירת ערכי המקצוע ואת האתגר בהבהרת
הזהות והגבולות המקצועיים שלהם בהקשר של מערכת הבריאות כ"סביבה מארחת". הכרה בתרומת
העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה היא בעלת חשיבות לאור השינויים שעוברת
המערכת, הזדקנות האוכלוסייה והמעבר לאספקת שירותי הבריאות מהאשפוז לקהילה.
מילות מפתח: עובדים סוציאליים במערכת הבריאות, זהות מקצועית, מערכת הבריאות בקהילה,
מקצועי, מחקר איכותני-צוות רב
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
207
מבוא
התפתחות העבודה הסוציאלית במערכת הבריאות
העובדים
הסוציאליים
משולבים
במסגרות
בריאות
לצד
מקצועות
בריאות
אחרים
למעלה
ממאה
שנה
(
,2001
uslander
A
.)
השתלבותם
החלה
בבריטניה
(aclough, 1996
Bar
)
ובארצות
הברית
(ahi & Davis,
Mizr
2008
)
במסגרת
בתי
החולים.
בשירותי
הבריאות
בבריטניה
הוכללו
העובדים
הסוציאליים
(sh &
o
t
McIns
tnslie, 1993
-E
tt
Benne
,)
וההבנה
שנחוצה
שותפות
בין
דיסציפלינות
לאספקת
טיפול
רפואי
אפקטיבי,
הובילה
ליוזמות
המשלבות
עובדים
סוציאליים
בטיפול
הראשוני
בקהילה
(d, 2002
ar
y & Millw
ymber
L
.)
בארצות
הברית,
רפורמת
הבריאות
בעשורים
האחרונים,
במעבר
מאשפוז
לטיפול
קהילתי,
הובילה
לעלייה
במספר
העובדים
הסוציאליים
בתחום
הבריאות.
למרות
מספר
דרישות
רגולטוריות,
קיימת
שונו
ת
רבה
בסטנדרטים
לשילוב
עובדים
סוציאליים
במערכות
בריאות
קהילתיות
(2005
Jones,
.)
חרף
ההכרה
הגוברת
בטיפול
ההוליסטי
במרפאות
קהילתיות
בארצות
הברית,
אלו
לרוב
אינן
מספקות
שירותי
עבודה
סוציאלית
(ahi & Davis, 2008
Mizr
)
והיכולת
של
העובדים
הסוציאליים
לטפל
בצרכים
הרגשיים
והחברתיים
הקשורים
בבריאות
במסגרת
המרפאות
הראשוניות
מוגבלת
ידי -על
החזרי
הביטוחים (
,2017
o
e & Rizz
w
o
R
.)
ּ
,בישראל
העבודה
הסוציאלית
בתחום
הבריאות
החלה
בבתי
החולים
עם
הקמת
המדינה
בשנות
50-ה
במאה
הקודמת
(סוסקולני,
אוסלנדר
ובן
שחר,
). 2019
השתלבות
העובדים
הסוציאליים
במערכת
הבריאות
בקהילה
החלה
בשנות
80-ה
במסגרת
מרפאות
קופות
החולים
(ברקת,
), 2010
מוקדם
יותר
ממדינות
מערביות
אחרות
שהכירו
בצורך
לשלב
עובדים
סוציאליים
כדי
לספק
טיפול
אפקטיבי
בקהילה
(d, 2002
ar
y & Millw
ymber
L
.)
חוק
ביטוח
בריאות
1994-ממלכתי
היווה
נקודת
מפנה
בשילוב
העבודה
הסוציאלית
במערך
הטיפולי
של
שירותי
הבריאות.
מערכת
הבריאות
בישראל
הינה
אוניברסלית
וייחודית
בכך
שבהתאם
לחוק,
כל
התושבים
מבוטחים
באחת
מקופות
החולים
וזכאים
לסל
שירותי
בריאות
מוגדר
(t al., 2016
e
Baum
.)
הסל
כולל
טיפול
סוציאלי -פסיכו
במצבים
כרוניים
ובמצבים
חריפים
ומיצוי
משאבים
כחלופה
לאשפוז
ומניעתו.
החוק
מבטיח
את
יכולתם
של
העובדים
הסוציאליים
לספק
טיפול
בצרכים
סוציאליים -הפסיכו
של
המטופלים
באופן
בלתי
תלוי
בשינויים
כלכליים,
בביטוחים
פרטיים
וכדומה,
לעומת
המתואר
בארצות
הברית
(
,2017
o
e & Rizz
w
o
R
.)
העובדים
הסוציאליים
בשירותי
הבריאות
בישראל
משולבים
כיום
הן
בבתי
חולים
והן
במסגרת
מרפאות
קופות
החולים,
ומופרדים
משירותי
הרווחה
העירוניים,
כשהמדיניות
שלהם
מוכתבת
ידי -על
משרד
הבריאות,
ומוסדרת
בחוזר
משרד
הבריאות
בנושא
הפעלת
שירותי
עבודה
סוציאלית
במערך
שירותי
הבריאות
בקהילה
). 2003(
למעלה
40%-מ
מהעובדים
הסוציאליים
במערכת
הבריאות
משולבים
בקופות
החולים,
ומספקים
).2013 ,שירות אמבולטורי בקהילה (אמיר וסלקובסקי
תפקיד העובדים הסוציאליים בתחום הבריאות
תפקיד העובדים הסוציאליים בתחום הבריאות כולל הערכה, ייעוץ, גיוס משאבים, תמיכה בחולים
ומשפחתם ותכנון שחרור. התפקיד מותאם להקשר ולמסגרת ואולם שונה במהותו מהתפקידים בשירותי
אף חשיבותם המשמעותית בטיפול בחולים, תפקידם של -). עלFort Cowles, 2003( הרווחה בקהילה
). מרבית Glaser & Suter, 2016( העובדים הסוציאליים פחות נחקר בהשוואה למקצועות בריאות אחרים
208
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
המחקרים מתייחסים בעיקר לתפקידים המסורתיים בבתי החולים, הבולטים מביניהם הם תכנון השחרור
וסיוע במעבר מאשפוז לקהילה, אשר לעיתים עלולים להאפיל על תרומתם הנוספת, המבוססת על ערכי
).Heenan & Birrel, 2019( מקצוע העבודה הסוציאלית
השתלבות
העובדים
הסוציאליים
במערכת
הבריאות
בקהילה
חדשה
יחסית
(d,
ar
y & Millw
ymber
L
2002
.)
מחקרים
מעטים
בחנו
את
שילוב
העבודה
הסוציאלית
בתחום
המתרחב
של
מערכת
הבריאות
(t al., 2018
ft e
o
shcr
A
)
ואלו
מעלים
בהירות -אי
באשר
לתפקידם
ולתרומתם
לטיפול
הרפואי
(son,
er
t
e
P
2012
)
ולצוות
מקצועי -הרב
(
,2016
er
Glaser & Sut
)
.תפקידים
אשר
זוהו
כמובילים
במרפאות
ראשוניות
ואחרות
כוללים:
ייעוץ
פרטני;
ניהול
מקרה;
מתן
מידע
והפניה;
הערכה
והדרכה
חינוכית -פסיכו
למטופלים
(
& ,Wilson, 2006
, Clark
, Weismiller
er
ak
Whit
;)
הדרכה
והכשרת
הצוות
בהיבטים
סוציאליים -הפסיכו
הקשורים
לבריאות
ולחולי;
וטיפול
בחולים
כרוניים
המתמודדים
עם
בעיות
סוציאליות -פסיכו
מורכבות
(t al., 2018
ft e
o
shcr
A
.)
זאת
אף -על
שהמיומנויות
והערכים
האינהרנטיים
למקצוע
העבודה
הסוציאלית
עשויים
לתת
ערך
מוסף
למערכת,
כמו:
לתמוך
בשיתוף
המטופל
בקבלת
ההחלטות
הרפואיות
(son, 2012
er
t
e
P
,)
לעודד
את
מעורבות
החולה
ומשפחתו
בטיפול
(
,2007
o
Zimmerman & Dablk
,)
לתרום
להגברת
הרגישות
של
הצוות
מקצועי -הרב
לאוכלוסיות
מוחלשות
(gh, 2001
andenbur
Claiborne & V
,)
( להציע השקפה הוליסטית על הבריאות, ולקדם צמצום פערים בבריאות
,2013
t
a
aig, Bejan, & Musk
Cr
.)
אתגרי העובדים הסוציאליים בתחום הבריאות
מקצוע
העבודה
הסוציאלית
אינו
אוטונומי
לגמרי,
שכן
הוא
פועל
במסגרת
ארגונים
ביורוקרטיים,
המכתיבים
את
פעולותיו
ואת
תפקידיו.
יתר
על
כן,
סביבות
העבודה
אינן
הולמות
בהכרח
את
מטרות
המקצוע,
והדבר
יכול
להוביל
לקונפליקט
בין
הערכים
והמטרות
המקצועיות
לבין
דרישות
התפקיד
בפועל
גל -(וייס
ולוין,
). 2008
העובדים
הסוציאליים
המשולבים
בארגוני
בריאות,
מנוהלים -על
ידי
מקצועות
אחרים,
המשפיעים
על
שיקול
הדעת
המקצועי
ועל
האוטונומיה
המקצועית
שלהם,
ומחויבים
לא
רק
לעקרונות
המקצועיים,
אלא
גם
להליכים,
לערכים
ולנורמות
של
הארגונים
שבהם
הם
משולבים
(oll, 2017
er & V
echting
Empr
.)
הם
מבססים
את
מעמדם
במערכת
לצד
קבוצות
מקצועיות
עם
פערים
היררכיים
ביניהם
(erman, 2008
Silv
)
שעלולים
להשפיע
על
יכולתם
לבטא
את
מקצועיותם,
לפעול
לפי
האמונות
והערכים
המקצועיים,
ולשמר
את
זהותם
המקצועית
(eld, 2016
w & Hasenf
o
Garr
.)
תחושת
כוח
מוגבל
הקשור
במקומם
בהיררכיה
המקצועית,
כרסום
בתפקיד
בשל
טשטוש
הגבולות
מקצועיים -הבין
ובדידות
מקצועית
מאפיינים
את
עבודתם
(t al., 2015
aig e
Cr
.)
שילובם
לעיתים
קרובות
כיחידים
בצוות
תחומי -הבין
מחייב
אותם
לנהל
משא
ומתן
על
תפקידם
בצוות,
ללא
יכולת
להיוועץ
עם
עמיתים
למקצוע
(
,2013
er
Oliv
.)
אתגר
גדול
הוא
"לשווק"
את
העבודה
הסוציאלית
בשפה
המהדהדת
את צורכי הארגונים שבהם היא משולבת, אך גם לבדל אותה ממקצועות אחרים (erman, 2008
Silv
.)
מגמות באספקת שירותי הבריאות בקהילה
היא מקור לדאגה בשל מִ שכן והשפעתן על 20-השכיחות הגוברת של המחלות הכרוניות במאה ה
משאבי הבריאות. המחלות הכרוניות מדאיגות בעיקר על רקע הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת
), ודורשות שינויים בדרך אספקת הטיפול. המערכת כיום עוברת Fouche, Butler, & Shaw, 2013( החיים
ארגון מחדש, במסגרתו ניתן לספק את רוב שירותי הבריאות מחוץ לבתי החולים. ההתמקדות בקהילה
היא במתן טיפול מתמשך לחולים הכרוניים, ולכן ראייה הוליסטית ועבודת צוות הכרחיים לטיפול בחולים
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
209
מקצועי יש השפעה על הזהות המקצועית-אלו. למעבר מבית החולים לקהילה ולעבודת הצוות הבין
). הגידול במספר החולים הכרוניים דורש Bertin & Pantalone, 2019( של כל אנשי המקצוע המעורבים
גם עיסוק במניעה, הכרוכה בשינוי התנהגות, ומהווה הזדמנות למקצוע העבודה הסוציאלית לבוא לידי
).Pecukonis, Cornelius, & Parrish, 2003( ביטוי
חשיבות הגדרת התרומה הייחודית של העובדים הסוציאליים
במחקר
שנערך
במסגרות
תחומיות -רב
(בריאות,
חינוך,
רווחה),
מרבית
העובדים
הסוציאליים
חשו
מוערכים
בקרב
חברי
הצוות.
עם
זאת,
למעלה
20%-מ
מתוכם
הצהירו
על
ודאות -אי
בצוות
מקצועי -הבין
באשר
למהות
תפקידם,
20%-ו
נוספים
דיווחו
על
בהירות -אי
התפקיד
בקרב
הצוות
האדמיניסטרטיבי
(ach, 2015
eif
Sw
.)
בתחום
הבריאות,
לצד
תרומת
העובדים
הסוציאליים
לטיפול
ממוקד
במטופלים,
בתמיכה
בהעדפותיהם
ובקידום
פרספקטיבה
הוליסטית
לטיפול
(aig
gh, 2001; Cr
andenbur
Claiborne & V
2013
,
t
a
Musk
&
,)
תפיסתם
את
תפקידיהם
רחבה
מזו
של
הצוות.
הגם
שיש
אנשי
מקצוע
התופסים
את
תפקיד
העובדים
הסוציאליים
באופן
רחב,
מחקרים
הצביעו
על
פערים
בהבנת
תפקידם
בקרב
הצוות
הרפואי
בבתי
חולים
(alli, 2015
Albrithen & Y
,)
כולל
בישראל
(מוניקנדם
ומנור,
). 2005
ממצאים
דומים
עלו
ממחקרים
בקהילה.
רופאים
ואחיות
שנשאלו
לגבי
שילוב
עובדים
סוציאליים
בטיפול
בקשישים
ברפואה
הראשונית,
ראו
רווח
בשילובם
בצוות,
אך
תפיסתם
הייתה
צרה
יותר
ביחס
להגדרת
תפקידם
(t al., 2009
e e
f
ee
K
.)
מחקרים
אחרים,
בשירותי
בריאות
לחולי
סרטן,
הראו
שהתפקידים
של
העובדים
הסוציאליים
אינם
נהירים
לצוות,
והם
נדרשים
לסנגר
על
הגדרת
תפקידם
(
,2015
Knight
,)
ובמסגרת
ניסויים
קליניים
לטיפול
בחולי
סרטן
העובדים
הסוציאליים
תפסו
את
תפקידם
כממוקד
בעיקר
בייעוץ
למטופלים,
בעוד
שהצוות
תפס
את
עיקר
תפקידם
בתיאום
ובתיווך
בינם
ובין
המטופלים
(t
son e
er
t
e
P
al., 2018
.)
בתחומים
רבים
במערכת
הבריאות
קיימת
חפיפה
בין
תפקידי
העובדים
הסוציאליים
למקצועות
בריאות
אחרים.
לעובדים
הסוציאליים
האינטרס
להגדיר
שיתוף
פעולה
יעיל
המב
ל ד
את
המיומנויות
המקצועיות
הייחודיות
שלהם
מתפקידי
תמיכה
של
עובדי
הבריאות
האחרים
(t al., 2010
er e
Spenc
.)
בעשורים
האחרונים,
רופאים,
אחיות
ואנשי
מקצועות
בריאות
אחרים
כוללים
התערבויות -פסיכו
סוציאליות
בפרקטיקה
שלהם;
התפקידים
המסורתיים
של
העובדים
הסוציאליים
עלולים
להתיישן,
כמו
במקצועות
אחרים
ברפואה,
ולכן
חשוב
להגדיר
במדויק
את
מומחיותם
ואת
תרומתם
לזירת
הטיפול
הרפואי
(arrish, 2003
onis, Cornelius, & P
ecuk
P
)
.צורך
זה
חשוב
נוכח
היותם
מבודדים
מעמיתיהם
למקצוע,
ועל
רקע
הקושי
שהם
חווים
בניסיון
לשמר
את
זהותם
המקצועית
כשהם
פועלים
בתוך
מסגרות
בריאות
(d, 2002
ar
y & Millw
ymber
L
.)
,לכן
כחברים
בצוותים
מקצועיים -בין
ברפואה
הראשונית,
חשוב
לעובדים
הסוציאליים
לחקור
את
השתלבותם
בצוותים
ואת
תרומתם
לטיפול
בחולים
(ft
o
shcr
A
t al., 2018
e
.)
העדר
ראיות
שיתמכו
ברווח
שמפיקים
המטופלים
וספקי
השירותים
מהווה
מכשול
המונע
את הרחבת שילוב העובדים הסוציאליים ברפואה הראשונית (t al.,2009
e e
f
ee
K
.)
ֵ ַ
בהירות התפקיד ומיעוט המחקרים בתחום הביאו אותנו-הארגון מחדש של הרפואה בקהילה לצד אי
להתמקד במחקר הנוכחי בתפקיד העבודה הסוציאלית במערכת הבריאות בקהילה. המחקר התמקד
בנקודת מבטם של העובדים הסוציאליים, ומטרתו לתאר כיצד הם תופסים את תרומתם הייחודית
למערכת הבריאות בקהילה בישראל, ומה הם האתגרים שעימם הם מתמודדים במסגרת תפקידם.
210
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
שיטת המחקר
המחקר מבקש לשפוך אור על תפיסות העובדים הסוציאליים באשר לתרומתם, ולכן בחרנו בגישה
). Denzin & Lincoln, 2005( איכותנית, המספקת הבנה מעמיקה של חוויותיהם בהקשר הקליני שלהם
מטרת המחקר האיכותני הינה להביא את עולמם של המשתתפים, בהתבסס על תיאורים מילוליים
).2014 ,ועל מציאת משמעות בתוך המילים (שקדי
אוכלוסיית המחקר, דגימה והליך
דגימת
המחקר
שנבחרה
היא
"דגימה
מכוונת
לשוני
מרבי"
(tion sampling
aria
maximum v
,)
אחת
הדגימות
הנפוצות
במחקר
האיכותני
(2015
on,
tt
a
P
.)
הדגימה
כללה
16
משתתפים
מארבע
קופות
החולים, בעלי מאפיינים אישיים ומאפייני תפקיד מגוונים.
. כל משתתפי המחקר 40-31 -) בקבוצת הגיל7( , כמחציתם69- ל26 גיל המשתתפים נע בין
); השאר מוסלמים 13( ); רוב המשתתפים יהודים14( מלבד משתתף אחד היו נשים, רובם נשואים
) בעלי תואר שני, והשאר בעלי תואר 8( ) ילידי ישראל. מבחינת השכלה, מחציתם13( ונוצרים; רובם
) 8( שנים, מחציתם26-). ותק המשתתפים בקופת החולים נע בין חצי שנה ל2( ) ושלישי6( ראשון
מתוך המשתתפים היו בתפקיד טיפולי בשטח, ורק שניים מתוכם 14 . שנים10 בעלי ותק העולה על
שימשו כמנהלים.
נערכה פנייה למנהלי השירותים לעבודה סוציאלית בארבע קופות החולים לשם קבלת הסכמתם
לביצוע המחקר ולאיתור עובדים סוציאליים פוטנציאליים להשתתפות במחקר, בהתאם לדגימת
המחקר המתוכננת. דף פנייה להשתתפות במחקר נשלח למשתתפים המועמדים. כל העובדים
הסוציאליים שפנינו אליהם הביעו הסכמתם להשתתפות בראיונות.
מובנים, שנערכו פנים אל פנים. סוג זה -איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות עומק חצי
של ראיונות אִ פשר למרואיינים להביע את דעותיהם, ולתאר את ניסיונם באופן חופשי תוך התייחסות
). הראיונות כללו שאלות על התפקידים המרכזיים של Kvale & Brinkmann, 2009( לשאלות המחקר
העובדים הסוציאליים, על התרומה הייחודית שלהם לשירותי הרפואה בקהילה ועל האתגרים שעימם
הם מתמודדים במסגרת התפקיד.
. כל ריאיון נמשך 2015 לאוגוסט2014 ידי המחברת הראשונה בין נובמבר-הראיונות בוצעו על
ראיונות הגענו 12 כשעה, כשבתחילתו חתמו המשתתפים על טופס הסכמה מדעת. לאחר ביצוע
). ארבעה Fusch & Ness, 2015( לרוויה תאורטית, כשמוצתה היכולת להשיג מידע חדש בקידוד נוסף
ראיונות נוספים בוצעו כדי לאמת הערכה זו.
ניתוח הראיונות
הראיונות הוקלטו לאחר קבלת רשות המשתתפים ושוקלטו במלואם. ניתוח הנתונים נערך לאורך כל
פי עקרונות הניתוח התמטי, שיטה אנליטית איכותנית לזיהוי, לניתוח ולפירוש של -שלבי המחקר, על
דפוסי משמעות בתוך הנתונים. החופש התאורטי של הניתוח התמטי הופך אותו לכלי מחקר גמיש,
המאפשר לחוקרים לאסוף מידע עשיר, מפורט ומורכב, ואף לתת פרשנות להיבטים השונים של הנושא
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
211
). בשלב ראשון, לאחר איסוף המידע, נערכה קריאה מעמיקה של כלBraun & Clarke, 2006( הנחקר
). בשלב שני ביצענו קידוד סיסטמטי של הראיונות familiarizing( מנת להיות בקיאות בתוכנו-ריאיון, על
) תוך שימוש בתוכנת "נרלייזר" לניתוח נתונים איכותניים. בשלב שלישי מיפינו מחדש generating codes(
) באשר לתרומה הייחודית של העובדיםsearching for themes( את הטקסט לתמות ראשוניות שזיהינו
תמות בהתאם למקבלי השירות. בשלב רביעי עברנו על -הסוציאליים ולאתגרי התפקיד שלהם, ולתת
התמות -) תוך בדיקת מיקומם המדויק של הקודים ותתreviewing themes( התמות באופן איטרטיבי
) ושל ההקשרים ביניהן בשלב החמישי. לבסוף, הוכן defining and naming( עד להגדרה מדויקת שלהן
) הכולל את שאלות המחקר, הספרות והניתוח שבוצע, המוצגים producing the report( הדוח המסכם
במאמר.
איכות המחקר
אבטחת
איכות
המחקר
הושגה
באמצעות
נקיטת
אסטרטגיות
שונות
המבוססות
על
הקריטריונים
של
טרייסי
(
,2010
y
ac
r
T
)
למחקר
ראוי
לאמון
(orthy
tw
trus
,)
כמו
הקפדה
על
עושר
התיאורים,
על
רוחב
הדגימה
ועל
עומק
הראיונות.
כנות
ושקיפות
בבחינת
השפעת
העצמי
על
המחקר
הושגה
ברפלקסיביות,
תוך
רישום
שדה -יומן
(es
t
field-no
)
ומפגשי
עמיתות" -"תחקיר
(fing
-debrie
peer
.)
יש
לציין
כי
השדה
הנחקר
מוכר
ונגיש
למחברת
הראשונה
בשל
ניסיונה
המקצועי
כמנהלת
שירות
סוציאלי
במערכת
הבריאות.
הדבר
הוצג
בשקיפות
למרואיינים,
וכן
הודגש
בפניהם
כי
המחקר
מתבצע
במסגרת
לימודים
אקדמיים.
גילוי
נאות
של
דרכי
השגת
הידע
תורם
לאמינות
המחקר
(שלסקי
ואלפרט,
). 2007
נוסף
על
כך, תיאור גדוש של הנתונים בליווי ציטוטים מהראיונות יתרמו אף הם לאמינות הממצאים.
סוגיות אתיות
גוריון. למשתתפים -המחקר קיבל אישור של ועדת האתיקה של הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן
הובהר שהשתתפותם במחקר נעשית מבחירתם החופשית, וכי לא תהיה השלכה כלשהי לסירובם
להשתתף. כמו כן, ננקטו כל האמצעים להבטחת סודיות המשתתפים. השמות הוחלפו לשמות בדויים
וכל משתתפי המחקר (כולל גבר אחד) מוצגים בלשון נקבה.
ממצאים
עושר מאפייני המשתתפים אִ פשר תיאור גדוש של תפיסותיהם באשר לתרומתם הייחודית למערכת
הבריאות בקהילה. בהמשך יוצגו שתי התמות המרכזיות שנבעו מניתוח הראיונות – התרומה הייחודית
תמות מרכזיות -והאתגרים בתפקיד של העובדים הסוציאליים. תרומתם הייחודית מוצגת בארבע תת
פי אוכלוסיות היעד של מקבלי השירות: המטופל, בני המשפחה, אנשי הצוות והמערכת בכללותה. -על
תמות בהתאם למקבלי -גם האתגרים של העובדים הסוציאליים בביצוע תפקידם מוצגים בארבע תת
השירות.
212
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
התרומה הייחודית של העובדים הסוציאליים
התרומה הייחודית למטופלים
.העובדים הסוציאליים תפסו את תפקידם בסיוע למטופלים בהתמודדותם עם מצבי חולי ובריאות
תרומתם למטופלים תוארה בשני היבטים. חלקם הדגישו את תרומתם בתמיכה ובטיפול הרגשי
המכוון לסייע למטופל להתמודד עם מצבי החולי והשלכותיהם, ולשפר את איכות חייו. אחרים הדגישו
תפקידי ארגון, תיווך והנגשת זכויות, שנועדו לסייע למטופל לגייס משאבים אישיים וסביבתיים לטובת
.התמודדות יעילה עם האתגרים הנובעים ממצב החולי
כך או כך, כמתואר בציטוט, בקרב המרואיינים הייתה הסכמה נרחבת כי השילוב בין התפקידים
:הרגשיים לאינסטרומנטליים הוא המאפיין את התרומה הייחודית של התפקיד עבור המטופלים
בשלב הראשוני בדרך כלל הם יותר צריכים אותי בחלק של מיצוי זכויות, בעצם לשרטט
להם את התמונה מה הם צריכים לעשות ומה הם צריכים לבדוק, וכשקצת הדברים
נרגעים ונכנסים לאיזושהי שגרה של טיפולים, סוג של ודאות, אז מתפנה החלק בעצם
הרגשי, הטיפולי, שאז אפשר לעבוד על מה זה עושה לנו ואיפה זה פוגש אותנו, וכל
הנושא של דימוי עצמי, התמודדות עם המחלה, איך אנחנו תופסים את המחלה, למה
.)המחלה מגיעה אלינו, אנשים מחפשים משמעות (ולריה
ידי המשתתפים כליבת התפקיד. ההערכה-סוציאלית של החולה הוגדרה על-ההערכה הפסיכו
:מקיפה וכוללת התייחסות להיבטים הרפואיים, הנפשיים, המשפחתיים והחברתיים
התפקידים הם מאוד רבים, אבל בעיניי הגרעין, הליבה של התפקיד, זה איזושהי הערכה
מאוד מקיפה, מאוד כוללנית, של המצב של החולה, ואיזשהו ניסיון להסתכל על כל
, הרפואי, לא רק המשפחתי, לא רק הנפשי, לא רק הכלכלי-ההיבטים, לאו דווקא ה
כל ההיבטים, ולראות איך אפשר לעזור לו, ואם לא לעזור, לפחות להפנות אותו למקום
שיכול לעזור [...] אני, מההכרות שלי את המערכת הרפואית יודעת, שרופא מסתכל על
ההיבט הפיזי, ואחות מסתכלת על היבט פיזי אחר, ועובדת סוציאלית, לפחות כמו שאני
.)רואה את זה, מסתכלת גם וגם וגם (הודיה
ממדית על החולה כאדם, מעבר למחלה שעימה הוא מתמודד ובתוך-ההתבוננות המקצועית הרב
הסביבה שבה הוא חי, היא הבסיס לטיפול של העובדים הסוציאליים במערכת הבריאות, כפי שתיארה
ירדן: "אני חושבת שהחיבור הזה שבין גוף לנפש הוא, אחד הדברים שאנחנו כעובדים סוציאליים לומדים
." גם הנפשיים וגם התפקודיים- לעשות אותו פה בצורה באמת רחבה, תוך התייחסות למכלול ההיבטים
או כפי שהסבירה ורדית: "יש פה מישהו במרפאה שרואה אותך על כל גוונייך. זאת אומרת לא רואה רק
."את הגידול או לא רואה רק את האבחנה או את התרופות
:ממדית מיומנות שמבדלת אותם מיתר אנשי הצוות-העובדים הסוציאליים ראו בהערכה הרב
,זה שאני היחידה מהצוות הזה שבראייה שלי, בצומת הזאת שבמפגש בין גוף לנפש
[...] וגם להסתכל על כל המערכות שהבן אדם הזה חי בהן. במובן הזה זה הייחודיות של
-המקצוע שלי. כשאני רואה בן אדם, נגיד בשונה מרופא [...], גם אם הוא מאוד פסיכו
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
213
סוציאלי בגישה שלו ויש כאלה, אז עדיין הייחודיות שלי כעובדת סוציאלית, לראות את
,הבן אדם הזה, לפתוח את הזום, להסתכל איך מה שקורה לו היום, ההתמודדות שלו
,משפיע על הקשר שלו עם המשפחה, על הקשר מבחינה תעסוקתית במקום עבודה
.)מבחינה חברתית (עלמה
מהעולה בראיונות, אחת התרומות המרכזיות בתפקיד העובדים הסוציאליים הינה בטיפול בחולים
הכרוניים, ובעיקר בחולי הסוכרת, וזאת בשל שכיחות המחלה ומרכזיות הטיפול בה בקהילה. חולים
כרוניים נדרשים לבצע שינויים באורח חייהם, וזקוקים לתמיכה ולליווי ממושכים כדי לנהל את התהליך
מקצועי במרפאות בקהילה, העובדים הסוציאליים מבצעים-המורכב לאורך זמן. כחלק מהצוות הרב
סוציאלית מקיפה, ומטפלים במכלול הגורמים האישיים, המשפחתיים והחברתיים-הערכה פסיכו
הקשורים במחלה וביכולתם של המטופלים להבין אותה ולהתגייס לטיפול בעצמם. בהתאם להמלצות
הרפואיות. לעיתים התפקיד נושא גוון הדרכתי שמהותו לסייע לחולה להבין את המחלה ולהיות שותף
:אקטיבי בטיפול
ברמה הכי אלמנטרית לעזור לאנשים להבין מה זה אומר שיש להם סוכרת, העובדת
יום שהם יש להם פחות-סוציאלית אצלנו בצוותים, במיוחד באזורים של אנשים קשי
נגישות לידע ומידע, כשהיא שואלת אותו: "מה אתה מבין על הסוכרת?" הרבה פעמים
אומר "לא יודע, אמרו לי שיש לי סוכר [במלעיל]", הוא לא מבין מה זה אומר הבדיקות
האלו שצריך לעשות, מה זה? למה אחת לשלושה חודשים מדברים איתו על מושג
,שהרבה פעמים הוא לא יודע איך להגיד אותו אפילו. אז יש לנו תפקיד משמעותי
.)חינוכי (ישראלה-פסיכו
בעוד שהצוות הרפואי מכוון בעיקר להיבטים הקשורים במחלה, במטרה להביא את החולה לתוצאי
בריאות מיטביים, המייחד את העובדים הסוציאליים הוא התבוננות על מכלול הצרכים והרצונות של
האדם; הערכה מה הוא מסוגל לעשות ומה רצונותיו; וליוויו בקצב שלו. יכולת החולה להתגייס לטפל
בדרישות המחלה מושפעת גם מהסביבה החברתית שלו; טיפול העובדת הסוציאלית ממוקד בכל
:ההיבטים הקשורים בדבקות בטיפול
שלח רופא חולת סוכרת לא מאוזנת לעובדת הסוציאלית. והעובדת הסוציאלית במקום
להגיד לה, למה את לא מאוזנת [...] יחתכו לך רגליים, שאלה אותה מה קורה בחיים
שלה. מתברר שאימא שלה נפטרה לפני כמה חודשים [...], שהיא הייתה ארבע שנים
המטפלת העיקרית שלה. העובדת הזמינה אותה למספר שיחות והיא לא דיברה איתה
על הסוכרת. היא דיברה איתה רק על איך היא ליוותה את אימא שלה וכל החוויה
הזו. ובפגישה הרביעית האישה באה ביוזמתה ואמרה, עכשיו יש לי זמן לטפל בעצמי
.)(נחמה
לעצם היות איש מקצוע במערכת שעימו החולים יכולים לחלוק את ההיבטים המשפחתיים
,והסביבתיים שלכאורה אינם קשורים ישירות למחלה, יש ערך רב לבריאותם. לתפיסת המשתתפים
.חברי הצוות מכירים בתרומה זו לטיפול בחולים הכרוניים, והכרה זו משתקפת בהפניות אליהם
214
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
התרומה הייחודית לבני המשפחה
האינטראקציה בין העובדים הסוציאליים למשפחת החולה תוארה בראיונות משתי נקודות מבט, הן
בהדרכת המשפחה כתומכת בחולה, והן בתמיכה במשפחה כמערכת שלמה המתמודדת עם חולי
והזקוקה לסיוע ותמיכה.
בני המשפחה זקוקים לסיוע בהתארגנות סביב המשימות הרבות בטיפול בחולה:
הרבה פעמים אנחנו רואים שהמשפחות וגם החולים לא מאורגנים בצורה יעילה, ואם
אני שמה תפקיד חשוב לעובדת הסוציאלית, היא צריכה לעזור למשפחה לארגן ולאזן
מחדש את כל המערכת כולה בצורה שהיא הרבה יותר יעילה ומסתגלת (ישראלה).
מיקוד המערכת הרפואית הוא בחולה, והמשפחה משמשת כמשאב מרכזי בטיפול בו, ולכן עולה
הצורך להתייחס גם לבני המשפחה כמטפלים העיקריים, להדריך אותם ולגייסם כשותפים לטיפול:
לקשיש. אנחנו צריכים את העזרה care-giver-"אם זה קשיש אז אני מטפלת גם בילדים שהם ה
, בשחיקה שלו, בתיווך care-giver-שלהם שם כדי שהקשיש יקבל טיפול ראוי. אז הטיפול הוא גם ב
למיצוי זכויות של הקשיש וכן הלאה" (ורדית).
מנקודת מבטם של המשתתפים, בעוד שהצוות הרפואי ממוקד בעיקר בהיבטים הקליניים של הטיפול
בחולה ובמחלה, ומשתף את בני המשפחה כשהדבר נחוץ לצורך הטיפול בחולה, מה שמייחד אותם זו
הראייה המערכתית את האדם, כשלם בתוך מכלול מערכות החיים הסובבות אותו, ובעיקר התבוננות על
אדם בצורה מלאה יותר, -המערכת המשפחתית כולה: "אני חושבת שעובד סוציאלי פה רואה את הבן
שזה יכול להיות ביקור בית כשיש איזה שהם נסיבות, שיש משמעות לראות איך הבית מתארגן גם פיזית,
לא רק, לראות בני משפחה אחרים, לראות את התקשורת בין בני המשפחה לאותו חולה" (ירדן).
מטפלים עיקריים הנמצאים בקשר עם מערכת הבריאות, לרוב אינם מקבלים תמיכה מספקת
סוציאליים משמעותיים, -מהצוותים הרפואיים. למרות שלהם עצמם צרכים בריאותיים ופסיכו
המשפיעים גם על יכולתם להעניק טיפול לבן משפחתם החולה, תדירות הם הופכים ל"פציינט בלתי
נראה" במערכת. מה שמייחד את העובדת הסוציאלית הוא המיקוד בצורכי המטפל העיקרי:
אישה יש לה טרשת נפוצה למשל, היא מרותקת לבית, יחסית היא מטופלת, מוקפת
בתמיכה [...], הוא היה נראה לי נורא מוזנח ומסכן, הבן זוג שלה [...]. אז הזמנתי אותו
אליי למרפאה, נפגשתי אתו סדרת פגישות, וממש הייתה עבודה מהממת איתו. כאילו,
עזרתי לו דבר ראשון לדבר על עצמו, כל הזמן רק אשתו [...], הוא כאילו אוויר. כי אשתו
החולה והוא הבריא, והוא גם בן אדם שמתמודד מאוד קשה (סיגלית).
תרומתם הייחודית של העובדים הסוציאליים היא בהרחבת התייחסות המערכת ליחידה המשפחתית
כולה ובהתבוננות על המחלה כמחלה משפחתית: "אני תמיד רואה את היחידה המשפחתית, כי למשל
מחלת הסרטן זה לא רק מחלת הסרטן של החולה, זה מחלה של כל המשפחה" (נחמה).
כמשתמע מכך, פעמים רבות העובדים הסוציאליים מתמקדים בטיפול בבני המשפחה של החולה:
אני מטפלת בבני משפחה מטפלים עיקריים, בעצם להתמודד יותר טוב, להקל עליהם
בהתמודדות שלהם עם המחלה וההשלכות שלה, אם זה השלכות תעסוקתיות,
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
215
משפחתיות, זוגיות, השלכות על דימוי עצמי, התמודדות עם כל השינויים שבעצם
המחלה או הנכות מביאים לחיים שלהם (ולריה).
ההתערבות המשפחתית מתמקדת לעיתים בבני הזוג ולעיתים בילדים:
אם זה חולה אונקולוגי אז הטיפול יכול להיות זוגי סביב זה שהם נמצאים בשלבים
שונים של קבלת המחלה [...] אז טיפול בדבר הזה. לפעמים זה טיפול בילדים. אם יש
ילדים קטנים או ילדים עם צרכים מיוחדים או ילדים שלא היו בקשר עם ההורים ועכשיו
חוזרים (ורדית).
התרומה הייחודית לצוות הרפואי
העובדים הסוציאליים ראו גם את תפקידם עבור הצוות כתפקיד ליבה בעבודתם. הם התייחסו לתרומתם
סוציאליים הקשורים -לרופאים, לאחיות ולאנשי מקצועות הבריאות האחרים בהארת ההיבטים הפסיכו
בבריאות, בהגברת הרגישות של הצוות לצורכי החולים ובהרחבת מגוון אפשרויות ההתמודדות של
הצוות עם סוגיות מורכבות בטיפול בחולים.
בעוד הצוות מתייחס לחלק הרפואי, העובדים הסוציאליים רואים את עצמם כמרחיבים את
ההתבוננות על האדם שמאחורי המחלה כפי שתיארה ירדן:
כי הרופאים מסתכלים על ה... הבעיה הרפואית ובצדק, הם צריכים לטפל בבעיה
, את האדם -הרפואית. אני חושבת שהעובד הסוציאלי נותן עוד איזשהו, את הצבע ה
שמאחורי המחלה, שזה התרומה שלו לרופא, שאין לו זמן, כי גם הרופא מתייחס.
אבל העובד הסוציאלי נותן באמת לראות את האדם, את האדם בסביבה שלו, מעבר
למחלה...
בזכות המיומנויות האבחוניות, המרואיינים תפסו את תרומתם הייחודית לצוות הרפואי כפענוח
של נפש החולה:
אני חושבת שהיכולות שלנו ברמה של הטיפול, אני רגע עוזבת את התיווך והמגע
" היא יכולת שאין לדיאטנית או אחות או רופא. in"-במסביב, אלא היכולת שלנו לטפל ב
סאונד טוב, -כמו שרופא יכול לראות את המערכות הפנימיות, ולפענח את האולטרה
הייחוד שלי שאני יכולה לפענח את שפת גוף ואת המילים ואת המה נאמר ומה לא
נאמר בדרך טובה הרבה יותר מדיאטנית או רופא או אחות, רחבות וטובות ככל שיהיו
(ורדית).
הרחבת ההתבוננות תורמת להבנה טובה יותר של החולה: "אז גם לראות בעצם את המחסומים
לטיפול, אבל גם כאילו לגייס אמפתיה, לראות נגיד חולים בעייתיים כאלה במירכאות, שהצוות מתחיל
להתייאש מהם, אז לנסות להסתכל מזווית אחרת, לראות עוד אפשרויות איך אפשר לגשת לחולה"
(ולריה).
הדרכת הצוות תורמת גם לשיפור התקשורת עם המטופלים:
ולפעמים, בסוכרת אני עושה שיחות משותפות עם הרופא [...] סוג של מודלינג. הוא
רואה איך אני מדברת איתו, ואיך הוא עונה לי תשובות שבחיים הוא לא יענה לו. ואחרי
216
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
זה אנחנו מנהלים איזה שתי דקות של שיח על הדבר הזה. איך דיברתי איתו, ולמה
אמרתי לו ככה, והם לומדים מזה. אז זה גם סוג של הדרכה. גם אם היא לא מאוד
.)פורמלית (ורדית
להדרכת הצוותים חשיבות נוספת בהבנת צרכים של אוכלוסיות מוחלשות או בעלות מאפיינים
:תרבותיים ייחודיים, באופן המסייע לרתום אותם לטיפול
יש קבוצה מאוד גדולה של דיאטנים ב[עיר] שהם מרגישים שהם עובדים מה שנקרא
,[...] פול גז בניוטרל, יש להם הרבה מאוד מטופלים, הם נותנים את ההנחיות שלהם
מטופלים חוזרים מבלי שהם הצליחו לעשות שינוי, והם מרגישים שהם מסתובבים
באיזה מעגלים והם ביקשו הדרכה של העובדת הסוציאלית שבעצם מאפשרת להם
.)לנתח מה מתרחש במרחב של המטופל (ישראלה
נוסף לייעוץ לצוות, המכוון להיטיב את הטיפול בחולים, המשתתפים תיארו כי אנשי הצוות רואים
בהם משאב תמיכה גם עבור עצמם הן בהתמודדות עם קשיים אישיים והן בטיפול ביחסי הגומלין
.בצוות
לעיתים, כפי שעולה בראיונות, אנשי הצוות משתפים את העובדים הסוציאליים בקשיים שהם
:חווים מול המטופלים
אפילו רופאה הגיעה אליי. היא הגיעה בשביל לתת לי כמה שמות של מטופלים שהיא
רוצה להפנות אליי. וראיתי שהיא נורא מותשת [...] והיא פשוט סיפרה לי על קושי שלה
.)מול כמה מטופלים, וקצת דיברנו וזה, באופן לא מאוד פורמלי ורשמי (סיגלית
ולעיתים, אנשי הצוות מבקשים תמיכה בהתמודדותם עם קשיים אישיים: "אני גם באיזשהו מובן
עובדת סוציאלית של הצוות, זאת אומרת הם פונים אליי עם כל מיני, כי גם העובדים לא חסינים לכל
.)המחלות והבעיות, משברים, גם בתחום הבריאותי, גם בתחום המשפחתי" (ולריה
:לעיתים הסיוע ממוקד ביחסים בין אנשי הצוות
אבל עוד בצוות כל מה שקשור לסכסוכים בתוך הצוות. הרבה פעמים המנהלת מכניסה
אותי לכל מיני. הוא לא מדבר עם זה וההוא על זה [...] או אנשי צוות מערבים אותי בלי
שהמנהלת תדע ואני עושה את זה מסביב. זה לא תפקיד מאוד מוצהר אבל זה קורה
.)(ורדית
למרות שמשימות אלו אינן כלולות בהגדרת תפקידם הפורמלית, העובדים הסוציאליים תיארו
שאלו מטשטשות את הבדלי ההיררכיה הקשורים בתפקיד או בוותק, ומקנות להם הערכה רבה ומעמד
מיוחד: "אני מרגישה שיש לי מקום מאוד משמעותי בעיני הצוות, בשביל הצוות" (דינה). סיגלית היטיבה
:לתאר
הינה היא באה לשיחת תמיכה, כי זה... בכל זאת הרופאה, ואני עובדת סוציאלית, והיא
הרבה יותר מבוגרת ממני.., אבל בכל זאת היא הגיעה ואחר כך היא הגיעה אחרי כמה
.)ימים אפילו עוד פעם לדווח על איזשהו מקרה שהיא סיפרה לי" (סיגלית
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
217
התרומה הייחודית למערכת הבריאות
המשתתפים תיארו את תרומתם הייחודית למערכת בטוויית הקשרים בין שירותי הבריאות לסוכנויות
הקהילתיות. קשרים אלו מסייעים להם בגיוס משאבים לטיפול בצורכי המטופלים, צרכים הנובעים
:ממצבי החולי וצרכים נוספים המשפיעים על יכולת ההתמודדות עם החולי
אני אארגן מתנדב מהרווחה ואני אארגן את הסומכת מהרווחה ואני אארגן את
המטפלת בקשישים שאולי יכולה לעשות את זה. מצאתי לעצמי ... יצרתי רשת בתוך
הקהילה שיכולה לעשות את הדברים האלה. [...] אז אני יוצרת לעצמי לתוך הצורך הזה
.)עוד ועוד מענים בתוך הקהילה, שמסוגלים לעשות את זה (ורדית
העובדים הסוציאליים מייצרים הלכה למעשה טיפול אינטגרטיבי בין מערכת הבריאות למערכת
:הרווחה עבור המטופלים
אני חושבת שמה שייחודי בנו זה גם היכולת והמסוגלות לעבוד במערכת [...] כשאת
רואה את זה כחלק מהתפקיד שלך להזמין שותפים, כשאני הולכת לביקור בית שאני
יודעת שהולך להיות קשה ואני יודעת שזה יהיה מצוין שגם מערכת הרווחה תכיר את
החולה, אני אגייס את מערכת הרווחה לטובת החולה הזה ואנחנו נעשה את הביקור
.)ביחד (ורה
תרומה מרכזית של העובדים הסוציאליים היא גישור בין החולה ומשפחתו למערכת, שיקוף
הצרכים של החולים לקובעי המדיניות במערכת הבריאות, והמשמעויות של ההחלטות המתקבלות
:לחיי היום־יום של החולים
חלק מהתיווך שלי בין המערכת לבין החולה זה גם להעביר את הצרכים של החולה
למערכת, בעצם להסביר איך זה משפיע על אותו אחד כשמחליטים החלטה כזאת
.)איפשהו ב... בחדרי חדרים... ואיך אנחנו פורטים את זה באותו משה כהן מנתניה... (ולריה
תרומה נוספת שעלתה היא הטיפול במצבים מורכבים. המשתתפים תיארו שהמערכת מצפה
ידי חברי צוות אחרים. אחדים סברו-מהם לקבל על עצמם משימות מורכבות שאינן מטופלות על
שהדבר נעשה מתוך הערכה ליכולות שלהם ומתוך המוכנות שלהם לקבל על עצמם גם מה שלא
:בהגדרת התפקיד הפורמלית
אני חושבת שמפנים לעובדת סוציאלית כשיש מקרים מורכבים וקשים במיוחד, שבהם
יש רתיעה של הצוות מכניסה, ויש איזושהי הפנייה לעובדת סוציאלית שהיא, בראייה
,של הצוות, תוכל יותר להתמודד עם ההתנגדות, תוכל יותר להכיל את המורכבות
וגם במקרים שיש הרבה בעיות, וצריך איזושהי ראייה באמת יותר כוללנית [...] כשיש
איזושהי כמות מאוד גדולה של צרכים, אז מפנים לעובדת סוציאלית, שבדרך כלל מכירה
,את מכלול השירותים והאפשרויות [...] בעיניי כל שאר אנשי הצוות מאוד ספציפיים
מאוד רואים את התחום שלהם, והם נרתעים [...], לא רוצים להיכנס למקומות שלא
פרופר מוגדרים התחום הרפואי או הסיעודי, והעובדים הסוציאליים, אני חושבת, מוכנים
גם לשמוע על דברים שהם פחות, לזהות מה פחות שייך אליהם, ולהפנות לכתובת
.)הרלוונטית (הודיה
218
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
כפי שעלה בראיונות, הראייה החברתית של העובדים הסוציאליים תורמת להגברת הרגישות
במערכת לצורכי האוכלוסיות המוחלשות:
אז במשרד [המרפאה] משתדלים לא להחזיר אותם [המטופלים]. איך אפשר להחזיר
בני אדם שקמו בשעה חמש בבוקר עד שמצאו, הם תלויים בהסעות, אם יש טרנזיט
יוצא ממקום [המגורים]. תלויים במזג האוויר, אם יש גשם לא יכולים לצאת. תלויים
[...] אם יש היום כסף או שאין. זאת אומרת, יש הרבה גורמים שהם תלויים בהם. ולכן...
במרפאה באמת מגלים הבנה. למרות שכן כועסים למה [המטופלים] לא מזמינים תור.
אני מסבירה, יודעים שיש קשיים, הם לא חברה מודרנית שאנשים מזמינים תור בטלפון
או באינטרנט, זה מושג גדול בשבילם (מרים).
לעיתים, תרומת העובדים הסוציאליים בייצוג הפערים בקרב אוכלוסיות מיוחדות ומוחלשות בפני
קובעי המדיניות במערכת: "לעבודה סוציאלית יש חובה לייצג פערים שהם קשורים באוכלוסיות שחיות
המקצועי שלנו [...] עבודה DNA-בעוני, אוכלוסיות עולים, אוכלוסיות מיוחדות, זאת אומרת שיש לנו ב
סוציאלית קמה מתוך העיסוק בעוני" (ישראלה).
אתגרים בתפקיד העובדים הסוציאליים
אתגרים בטיפול בחולים
לצד תיאור תפקידם ותרומתם המשמעותית לחולים ולמשפחתם, לצוות ולמערכת הבריאות, תיארו
אף שהמרואיינים תיארו -המרואיינים גם את הקשיים ואת האתגרים המאפיינים את עבודתם. על
את תפקידם כמספק ומלא משמעות, מרביתם חווים מצוקה על רקע העומס המוטל על כתפיהם
במסגרת התפקיד:
מאוד, מאוד קשה לי, אז תראי המון מקרים של ביקורים שהם חדשים, לקוחות חדשים,
והקבלות קהל שלי עמוסות ומלאות. [...], הרבה מקרים שאני מרגישה שוואי שכחתי,
ומעקב אחרי מטופלים שאני לא מספיקה לעשות עליהם, [...] זה בא לי בלילה, בחלומות,
כאילו לא התקשרתי אליה כבר כמה חודשים, מה קורה עם האישה הזו? (ימית).
העבודה במערכת הבריאות מפגישה את העובדים הסוציאליים עם מטופלים במצבים קשים.
המשתתפים תיארו חוויות רגשיות אינטנסיביות של עצב ותסכול המציפות אותם, ולעיתים אף מקשות
עליהם לתפקד:
לפעמים אני בוכה. אני ממש לפעמים מתפרקת, ואני ממש אני מרגישה עצובה גם.
אני אומרת כאילו, מה נפלתי לתפקיד הזה לשמוע את כל ה... אם יש מקרה שאין לי
בכלל אפשרות לעזור, יהיה לי מאוד קשה. מאוד. אני לא יודעת אם התסכול, כי זה לא,
יש דברים שבאמת אין מה לעשות, וזה לא, לא חייב ליצור תסכול, זה יהיה נורא עצוב,
ויהיה לי מאוד קשה להמשיך אולי לחייך אחרי כזה מקרה. אני יכולה יומיים להסתובב
עם כזה מקרה (סיגלית).
המשתתפים תיארו כי החשיפה למצבי חולי קשים גורמת לחלחול תכנים מן העבודה למרחב
האישי שלהם ואף מעוררת תחושות קשות: "הטראומה שלי מהמחלות. מאז שהתחלתי במערכת
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
219
בריאות אני כל הזמן ממששת, בודקת. כל הזמן [...] אף פעם לא חשבתי על זה. אף פעם בחיים שלי לא
.)חשבתי על גיל, על התקדמות בגיל, על...[...] טראומטיזציה משנית [...] של העובד הסוציאלי" (סמירה
לדברי המשתתפים, ההתמודדות עם העומס הרגשי בתפקיד מצריכה תמיכה והתחלקות שאינן
:תמיד זמינות להם בהיותם עובדים סוציאליים יחידים במרפאות
לי יש חיסרון שאין לי עוד עובדת סוציאלית איתי בסניף. זה מאוד חסר לי. אני כאילו
.מרגישה בודדה לפעמים. אני עושה לפעמים סיבוב סביב עצמי, ואני לא יכולה לדבר
...יומי. [...] לפעמים אני כאילו עם עצמי, אני ממש עם עצמי, אני-חסר לי השיתוף היום
.)אני לא יכולה לשתף על מקרים כל כך. גם אם אני יכולה אין לי, אין לי את מי (סיגלית
אתגרים בטיפול במשפחה
האתגר היחיד שהוצף בראיונות בהקשר לטיפול במשפחה היה הצורך של העובדים הסוציאליים לאזן
בין צורכי החולה לצורכי בן המשפחה המטפל. בעוד המערכת מכוונת להיטיב עם החולה, העובדים
הסוציאליים שרואים את שחיקת המטפל העיקרי, לעיתים מנחים אותו לדאוג לעצמו באופן שעלול
להיות על חשבון הסיוע שמעניק לחולה. אתגר זה עלה בראיונות במרומז: "מישהי שמטפלת בבעלה
שעות וכבר לא יכולה יותר. אז לפעמים כן24 החולה אלצהיימר נגיד או הסרטן ודבוקה לו כל הזמן
מדברים על התארגנות אחרת בבית. איך את לוקחת את עצמך פעמיים בשבוע ויוצאת והולכת לחברה
.)והולכת לנכדים" (טליה
או כפי שתיארה סיגלית: "הדרכתי אותו קצת בעדינות על כאילו האובססיביות שלו סביבהּ . קצת
.)להוריד את ה... תלות, לגייס עוד גורמים שיעזרו לו. שיחזור לעבודה" (סיגלית
אתגרים מול הצוות
העובדים הסוציאליים שיתפו כי לעיתים התפקידים הקשורים ל"טיפול בצוות", מערימים עליהם קשיים
:הנובעים מטשטוש הגבולות ביחסים, ומהצורך במעברים חדים בין התפקידים השונים
שאני היום יושבת בצוות ואני בעצם מעבירה להם הנחייה מקצועית, ומחר אני עובדת
איתם כי הם מפנים אליי אנשים, ומוחרתיים אנחנו מתייעצים על איזשהו חולה, ואחרי
]...[ זה הם פונים אליי עם איזשהו משבר שיש להם בבית. זה כזה תפקיד מורכב יש לנו
.)כאילו הגבולות הם לא כל כך חדים [...] זה לפעמים קצת מקשה (ולריה
ורה תיארה קושי שהיא חֹווָה כשהיא, כעובדת הסוציאלית המתמודדת בעצמה עם אותם מצבים
כמו שאר אנשי הצוות, נדרשת לשים בצד את קשייה שלה ולהתגייס לסייע לצוות: "היה לנו אירוע של
החייאה במרפאה, של אימא של אחת המזכירות, זה היה אירוע מאוד דרמתי, שכל המרפאה הייתה
."מעורבת בו, ולא משנה שגם אני הייתי חלק מאותו הסטרס, אני הייתי הגורם שהיה צריך להחזיק
.אף ההערכה הרבה שלה זוכים מהצוות, העובדים הסוציאליים תיארו בדידות מקצועית-על
:התיאור מטה מלמד על הכמיהה לקבוצת השתייכות פרופסיונלית, המדברת באותה שפה מקצועית
באמת יש לי מערכת תמיכה מאוד מאוד גדולה בתוך [הקופה]. זאת אומרת יש את
המנהלת שלי ויש איתי עכשיו עוד עובדת סוציאלית שנכנסה לאחוז משרה מאוד קטן
ב[עיר] אבל זה בשבילי מים חיים. אני לא לבד יותר. אני יכולה לתפוס אותה לקפה
220
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
חמש דקות ולספר לה על איזה פגישה קשה שהייתה לי, וזה עושה את זה. זה עושה
את ההבדל. אני לא אעשה את זה לא לאחיות ולא לרופאים ולא לשום מנהלת ולא
למזכירה. אז אני כבר לא כל כך בודדה. גם אם היא באה פעם בשבוע למרפאה אז זה
.)אחת משלי. אז זה מאוד עוזר (ורדית
אתגרים מול המערכת
המשאבים המוגבלים גורמים לארגוני הבריאות לקצץ הוצאות ולהתייעל. משתתפים בתפקידי ניהול
אדם וצורך להתמודד עם המגבלות הכלכליות: "יש לנו תפיסת עבודה אבל היא-תיארו מחסור בכוח
צריכה לעבור התאמות גם לסביבות המשתנות שלנו ושמה יש לנו כן אתגרים לעשות אותם, אני רואה
.)את הלחצים שמופעלים עליי בעולם שהוא כלכלי" (ישראלה
אחרים פירטו את הלחצים המופעלים עליהם להגביר יעילות ולקצר משכי טיפול, דבר הפוגע
:לדעתם באיכות הטיפול שמספקים
אחד הדברים שקשים לי לא פחות מתנאי עבודה, זה שהטיפולים יותר ויותר הופכים
להיות קצרי מועד, נקודתיים, תפוקות, תפוקות. כן, כן, כן, בעבר היה לנו יותר מרחב
12 , בהקצבה הזאת של, של-לעשות טיפולים יותר ארוכים, פחות נדרשנו לעמוד ב
מפגשים. היום אני מרגישה במובן הזה שאני יותר עובדת, יותר מבעבר, גם על כיבויי
,]...[ שרפות [...], פחות יש לי באמת מרחב של זמן לעשות טיפולים יותר משמעותיים
.)זה אפילו יותר קשה לי מהתנאי שכר במובן הזה (עלמה
בנוסף, המשתתפים תיארו שהעומס אינו מאפשר להם ללוות את המטופלים לאורך זמן ולהעניק
:טיפול משמעותי לאורך שלבי המחלה
אני הייתי רוצה לסייע יותר, ללוות מבוטחים שעוברים תהליכי שינוי לתקופה יותר
,מתמשכת, ולא רק באיזושהי הפנייה [...] שבדרך כלל נאמר אני מפנה לאיזשהו גורם
.אחר כך אני עושה איזושהי בדיקה "בסדר, הגעתם?", אין לי את הזמן להמשיך הלאה
אבל מי שהפך להיות סיעודי, אם היה לי אפשרות ללוות אותו מפגש עכשיו ועוד חודש
[...], לראות אותו לאורך זמן איך הם מסתגלים בתהליכים האלה, אני חושבת שהתפקיד
היה יותר שלם [...] הייתי רוצה פחות מטופלים כדי שיהיה לי יותר זמן עבורם [...] למשך
תקופת זמן, שמייצגת את תהליך ההסתגלות עם כל המשמעויות שלו, עד שהם באמת
.)בונים את עצמם מחדש (ירדן
פיצול המשרה בין מספר מרפאות הנובע ממחסור בתקנים, מוסיף אתגר לתפקיד: "העובדת
מקצועי, אז אי אפשר לצפות שהיא באמת תעשה את זה בשני-הסוציאלית היא חלק מצוות רב
צוותים, בשתי ערים, קהילות שונות, באמת תלמד גם להכיר את השירותים בקהילה טוב ולעבוד מולם
.)ביעילות, זה המון אנרגיות, המון" (עלמה
קושי נוסף נובע ממטלות שהעובדים הסוציאליים מסכימים לקבל על עצמם, אשר אינן בהגדרת
תפקידם הפורמלי: "בעולם אידיאלי הייתי רוצה שהוא [התפקיד] יהיה קצת יותר ספציפי, אני חושבת
שיש לנו הרבה דברים שהם לא קשורים אלינו, והם מגיעים אלינו כי אין מישהו אחר שיכול להחזיק
.)אותם" (הודיה
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
221
אחרים ביטאו תסכול מהצורך לייצר פתרונות נקודתיים ולגייס משאבים עבור צורכי המטופלים
שאין עבורם פתרונות ברמת המערכת:
פה זו ראייה חברתית שלי [...] תמיד אומרים לי הוא נורא מסכן, כל המרפאה שלנו
חצי מהם מסכנים, חצי מהם הייתי מאוד שמחה אם היו פוטרים אותם מתשלום על
תרופות, אני חושבת שזה לא צריך להיות פתרון, אני חושבת שצריך ברמת המדינה
ידי השקעה (דינה).-על
מרואיינים אחדים התייחסו למקום המשני של המקצוע במערכת הבריאות.
עבודה סוציאלית, לפחות במרפאה שלנו, במחוז [...], זה לא איזה דבר מאוד מוערך, זה
תלוי. מי שאני עובדת מולו ישירות דווקא כן. אני עובדת טובה כאילו, ואני יודעת שאני
עושה עבודה טובה ושמעריכים אותי, מי שמכיר אותי. אבל בגדול אין תקנים של עובדים
חולים -סוציאליים ומאוד קשה. זה לא איזה... בסוף זה מקצוע משני. את יודעת, קופת
סוציאלי ולתת -העיקר זה הרפואה. לא כולם מבינים שיש מקום נכבד לחלק הפסיכו
משאבים לזה (טליה).
ידי חברי הצוות -מהעולה בתיאור, למרות שבמישור הבלתי פורמלי והאישי, המקצוע מוערך על
המכירים את העובדים הסוציאליים, הערכה זו איננה מתורגמת לתוצאים ארגוניים, כגון תקנים.
חשוב לציין כי לצד תיאור האתגרים בתפקיד, הדגישו המשתתפים כי תפקידם מאפשר להם
אוטונומיה מקצועית, סיפוק ותחושת משמעות.
דיון
התרומה הייחודית של העובדים הסוציאליים
במערכת הבריאות בקהילה
כפי שעולה מהממצאים, העובדים הסוציאליים רואים את התרומה המרכזית בתפקידם למטופלים
ובני משפחתם, המתמודדים עם מצבים שונים של חולי ובריאות, ומעבר לכך חשים שהם מוסיפים ערך
משמעותי גם לצוותים הרפואיים ולמערכת הבריאות בכללותה.
ממדי בין התמיכה הרגשית לאינסטרומנטלית, -סוציאלית הכוללנית והשילוב הרב-ההערכה הפסיכו
הם שמהווים את התרומה הייחודית של העובדים הסוציאליים למטופלים. בעוד שהצוות הרפואי מכוּון
להשגת תוצאים בריאותיים, תפסו העובדים הסוציאליים את עצמם כגורם העיקרי במערכת שמתבונן
בראייה הוליסטית על מכלול הצרכים הנפשיים והפיזיים של החולים ושל בני משפחתם. עבור המטופלים
– העובדה שקיימת פונקציה במערכת שמתבוננת על הצרכים ועל הרצונות שלהם, הינה בעלת ערך רב.
תרומה נוספת של העובדים הסוציאליים עבור המטופלים היא הנגשת המערכת עבורם וטיפול בחסמים
המקשים עליהם לקבל שירותים ולמצות את זכויותיהם בקופת החולים ובשירותים בקהילה.
אנשי מקצוע בתחום הרפואה מכירים בכך שהתמיכה הרגשית והחברתית מהווה מרכיב חשוב
Zimmerman & Dabelko,( ובלתי נפרד של שירותי בריאות טובים יותר למטופלים בכל הגילאים והנסיבות
222
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
). הכרה זו תומכת בתפיסת העובדים הסוציאליים, שתרומתם למטופלים היא בהיבט של רווחה2007
נפשית וחברתית. לעובדים הסוציאליים תפקיד חשוב בקרב צוותי הרפואה הראשונית בכל הנוגע
).Craig et al., 2016( סוציאליים הקשורים בטיפול הרפואי-להערכה ולטיפול בגורמים הפסיכו
מן
העולה
בראיונות,
ההתייחסות
למערכת
המשפחתית
היא
ייחודית
לעובדים
הסוציאליים.
אספקת
בריאות
הוליסטית
מחייבת
התייחסות
גם
למעגל
הקרוב
של
המטופל,
לפיכך
יש
לראות
כחלק
משמעותי
בתפקיד
העובדים
הסוציאליים
את
ההתייחסות
גם
למשפחת
החולה
(Craig, Betancourt,
& Muskat, 2015
.)
באופן
דומה
ראו
גם
עובדים
סוציאליים
בבתי
חולים
את
עידוד
המעורבות
של
בני
המשפחה
בכל
היבטי
הבריאות
כחלק
חשוב
מתפקידם
(Zimmerman & Dabelko, 2007
.)
המחקר
הנוכחי
מצביע
כי
להבדיל
מיתר
אנשי
הצוות
הרפואי,
תפסו
המשתתפים
את
תפקידם
בטיפול
במערכת
המשפחתית
כולה
מאחר
שהמשפחה,
ולא
רק
החולה,
נדרשת
להסתגל
ולהתמודד
עם
המשבר
הרפואי.
לעובד
הסוציאלי
תפיסה
הוליסטית
יותר
משאר
הצוות,
והוא
תופס
את
החולה
כחלק
אינטגרלי
ממשפחתו, הוא מכליל בהתערבותו את החולה ואת המשפחה כשני נשואי טיפול המושפעים זה מזה
).2005 ,ומשפיעים זה על זה (מוניקנדם ומנור
תרומת
העובדים
הסוציאליים
לצוות
כפי
שהשתקפה
בראיונות,
הינה
בהארת
ההיבטים -הפסיכו
סוציאליים
בטיפול,
ובהגברת
הרגישות
של
אנשי
הצוות
לצורכי
החולה.
לעובדים
סוציאליים
היכולת
לתרום
לצוות
מקצועי -הרב
פרספקטיבה
ייחודית
בהתבוננות
(Heenan & Birrel, 2019
.)
המשתתפים
ראו
את
תרומתם
הייחודית
לצוות
הרפואי
בהרחבת
ההתבוננות
על
המטופל
ועל
הסביבה
החברתית
שלו
ובעיקר
על
המשפחה.
הדבר
דומה
במידה
רבה
להגדרת
התפקיד
של
העובדים
הסוציאליים
בבתי
החולים:
לסייע
לצוות
הרפואי
בהבנת
התרומה
של
הגורמים
הנפשיים,
החברתיים
והכלכליים
למצב
החולי
(אמיר
וסלקובסקי,
). 2013
לתרומה
זו
חשיבות
רבה
על
רקע
העובדה
שמטפלים
ברפואה
הראשונית,
בדרך
כלל
רופאים
ואחיות,
אינם
מצליחים,
במגבלות
הזמן
והעלות,
להתייחס
לבעיות
סוציאליות, -פסיכו
במיוחד
כשאלו
משולבות
עם
בעיות
רפואיות
מורכבות.
התמיכה
בחברי
הצוות
בטיפול
בצורכיהם
אשר
אינם
קשורים
במטופלים,
היא
ממצא
ייחודי
שאין
לו
אזכור
בספרות
מלבד
במחקר
אחד
שבו
תיארו
העובדים
הסוציאליים
שמצופה
מהם
לתמוך
בצוות
מקצועי, -הרב
לטפל
בחברי
הצוות,
לפתור
בעיות
בתוך
הקבוצה
ולנהל
את
היחסים
ביניהם,
בבד -ובד
לסנגר
על
צורכי
המטופלים (Craig & Muskat, 2013
.)
העובדים הסוציאליים הגדירו את תרומתם למערכת הבריאות בקהילה בראייה המערכתית
של הבריאות, במובן הרחב של הגדרתה. הגדרת הבריאות של ארגון הבריאות העולמי כ"מצב של
רווחה פיזית, נפשית וחברתית שאינה רק העדר מחלה או נכות" נמצאת בהלימה עם ערכי העבודה
המסורתי מתמקד בבריאות -). בעוד המודל הרפואיFort Cowles, 2003( הסוציאלית באופן הדוק ביותר
בראייה צרה של מחלה או של העדר מחלה, הגדרות רחבות יותר שמקורן במודלים של שיתוף
-פסיכו-פעולה עם החולה ועם משפחתו, מאפשרות להרחיב את ההבנה של הבריאות כחוויה ביו
סוציאלית. המרואיינים תפסו את עצמם כגורם המגשר בין החולים ומשפחתם לבין המערכת, בדגש
על חולים שהמערכת מתקשה להתמודד איתם, וכגורם המסנגר בפני הצוותים וקובעי המדיניות על
צורכי האוכלוסיות המוחלשות. לעובדים הסוציאליים תפקיד מערכתי לסנגר על הנגשת הבריאות
). מחקרה של באום האיר את חשיבות התפקיד של העובדים Peterson, 2012( לאוכלוסיות מוחלשות
-השוויון בבריאות בדרך של מימוש זכויות של חולים ממעמד סוציו-הסוציאליים בצמצום פערי אי
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
223
). יתרה מכך, העובדים הסוציאליים במערכתBaum, 2016( כלכלי נמוך וסנגור עליהם בפני הצוותים
הבריאות מבצעים תפקידים משמעותיים של סינגור גם ברמת המאקרו, בהובלת שינויים מערכתיים,
).Morris, Muskat, & Greenblatt, 2018( שמעבר לרמת הפרט ולמשפחה
אתגרי העובדים הסוציאליים במערכת הבריאות בקהילה
האתגרים
המרכזיים
של
העובדים
הסוציאליים
כפי
שעולה
בראיונות,
קשורים
בצוות
ובמערכת.
ניכר
היה
כי
תפקידם
מאתגר
בשל
הפער
בין
השיח
הרפואי
והשיח
החברתי
ובשל
הגישור
שהם
מנסים
לייצר
בין
השיחים
עבור
המטופלים
ועבור
הצוות.
המרואיינים
תיארו
כי
ההתבוננות
שלהם
על
החולה
והמיקוד
שלהם
בטיפול
שונים
משל
אנשי
הצוות
הרפואי.
חלקם
ביטאו
גאווה
בהחזיקם
ערכים
ומיומנויות
המייחדים
אותם
מהצוות,
וחשו
שאלו
מקנים
להם
מעמד
של
מומחים.
אחרים
ביטאו
תחושת
בדידות
מקצועית
וחשו
לעיתים
חריגו
ת
בקרב
הצוות
המדבר
בשפה
שונה.
עובדים
סוציאליים
מביאים
את
השפה
המקצועית
למערכת
הרפואית
(מוניקנדם
ומנור,
). 2005
האידיאולוגיה
והפרקטיקה
שלהם
אינם
תמיד
מובנים
או
זוכים
להערכה
ידי -על
הצוות
(
,2016
er
Glaser & Sut
.)
זאת
בנוסף
לבעיות
הקשורות
במיקום
של
העובדים
הסוציאליים
במסגרת
הרפואה
הראשונית,
על
רקע
פערים
במעמד
המקצועי
בין
הקבוצות
התעסוקתיות
השונות
(d, 2002
ar
y & Millw
ymber
L
.)
עבודתם
של
הרופאים
מאופיינת
בקצב
ובהקף
גבוהים,
וזאת
בשונה
מהחקירה
החברתית
היסודית
המאפיינת
את
עבודת
העובדים
הסוציאליים.
הבדלים
אלו
בגישה
עלולים
להוביל
להתפתחות
ניגודים
בתפיסה
של
ההערכה
ושל
ההתערבות.
על
רקע
חוסר
השוויון
בין
קבוצות
העיסוק,
התייחסו
חלק
מהמרואיינים
במחקר
הנוכחי
למקצוע
כשירות
משני
ובעל
מעמד
נמוך
ביחס
למקצועות
האחרים,
דבר
המתבטא
באופן
חלוקת
המשאבים
ובמחסור
בתקנים,
והמהווה
עבורם
מקור
לתסכול.
עובדים
סוציאליים
מוגבלים
ביכולתם
להשתמש
בכוחם
המקצועי,
המבוסס
על
ערכים
ועל
מומחיות,
כשהם
מתחרים
עם
בעלי
מקצועות
יוקרתיים
יותר,
אשר
מציבים
בפניהם
מחסומים
ניהוליים
דרך
שליטה
על משאבים ארגוניים (eld, 2016
w & Hasenf
o
Garr
.)
ּ
המשתתפים תיארו שתפקידי הייעוץ והטיפול לאנשי הצוות מזכים אותם במעמד מיוחד. אוסלנדר
) מזהירה כי אחד הסימנים למגמה שעובדים סוציאליים בשירותי הבריאות מאבדים את זהותם 2005(
המקצועית היא העובדה שהם מציגים עצמם בכינויים כיועצים או כתרפיסטים, המעמעמים את
השתייכותם המקצועית. הסיבה לכך נעוצה, לדעתה, בסטטוס הנמוך של המקצוע, שעדיין שואף
להגדיר את עצמו. בעיית ההזדהות בולטת במיוחד במסגרות "מארחות" כמו בתי חולים ומרפאות
קהילתיות, שבהן העובדים הסוציאליים חשופים לעמימות התפקיד וללחצים שונים.
נוסף על כך, תיארו המשתתפים פעולות נוספות שעשויות לתרום למעמדם, כמו קבלת אחריות
על כל משימה מורכבת שחברי הצוות התקשו לבצעה. אלו תוארו כפעולות המקנות להם מקום מרכזי
ומוערך בצוות תוך טשטוש הבדלי המעמד הנובעים מהתפקיד. במחקרם של לי, לי וארמור תוארו
אסטרטגיות פורמליות ובלתי פורמליות שאותן נוקטים העובדים הסוציאליים בבתי אבות, כדי לחזק את
). לצד הרווחים ביישום האסטרטגיות הללו, Lee, Lee, & Armour, 2016( זהותם ולבסס את מעמדם בצוות
קיימים גם מחירים שהעובדים הסוציאליים עלולים לשלם בשל נשיאת התפקידים הללו. יותר ויותר
מצפים מעובדים סוציאליים במערכת הבריאות לספק שירותים משניים לדיסציפלינות אחרות, שאינם
בהכרח תורמים ישירות לתוצאות הטיפוליות של המטופלים. שירותים אלו גוזלים מהם מאמצים, ואולם
224
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
אין להם הכרה בתיאור תפקידם של העובדים הסוציאליים, הם אינם נחשבים בספירת התפוקות, ואינם
נכללים בהערכת הביצועים שלהם, דבר העלול להוסיף ללחץ שממילא חווים העובדים הסוציאליים
). תחושת העומס שתיארו משתתפי המחקר הנוכחי, מקורה בריבוי המטלות Craig & Muskat, 2013(
לנוכח משאבי הזמן המוגבלים, בהתמודדויות רגשיות הקשורות בתפקיד ובבדידות המקצועית שלהם
כעובדים סוציאליים יחידים במרפאות. בצד אתגרים אלו ביטאו המשתתפים תחושת סיפוק ומשמעות
אשר הם שואבים מתפקידם.
אתגר השמירה על הזהות המקצועית
אתגר
חשוב
שעלה
בראיונות,
הוא
שמירת
הזהות
המקצועית
של
העובדים
הסוציאליים
בהיותם
חלק
ממערכת
הבריאות.
הספרות
המקצועית
הצביעה
על
האתגר
שהעובדים
הסוציאליים
חווים
בהיותם
מועסקים
בסביבות
"מארחות"
אשר
אינן
תומכות
באופן
טבעי
בערכיהם
המקצועיים,
תוך
שהם
מבססים
את
מעמדם
במערכת
היררכית
שבה
הבדלים
בין
קבוצות
מקצועיות
(erman, 2008
Silv
,)
וכאשר
מאזן
הכוחות
עלול
להשפיע
על
יכולתם
לבטא
את
מקצועיותם
(eld, 2016
w & Hasenf
o
Garr
.)
לצד
היתרונות
המקצועיים
שהמשתתפים
תיארו
בהיותם
חלק
מצוות
מקצועי, -רב
עלו
רמזים
להשפעה
האפשרית
על
זהותם
המקצועית.
זהות
מקצועית
נבנית
דרך
אינטראקציות
ומערכות
יחסים,
בתהליך
מתמשך
של
משא
ומתן
על
הגדרות
התפקיד
(ayne, 2006
P
,)
אולם
תחושת
הזהות
עלולה
להיות
מאוימת
בסיטואציות
של
עבודה
משותפת,
בעיקר
בסביבות
תחרותיות
(ss, 2004
o
King & R
.)
במקום
לנסות
לשמר
זהויות
מקצועיות
מבוססות,
העובדים
הסוציאליים
עשויים
לפתח
את
זהותם
באופן
יותר
אפקטיבי
באמצעות
משא
ומתן
על
הידע
שלהם
ודרך
הפגנת
עשייה
בפרקטיקה
בתוך
הצוות
מקצועי -הבין
(ayne, 2006
P
.)
המרואיינים
במחקר
הנוכחי
הפגינו
מיומנויות
וכישורים
בצוות,
וביססו
לעצמם
זהות
של
מומחים
בהבנת
האדם
שמעבר
למחלה,
המסייעים
לצוות
לפענח
את
החולה
ולגייס
אותו
לטיפול,
דבר
התורם
לשיפור
הטיפול
הרפואי,
ומקל
את
מצוקת
הצוות.
ייתכן
שהתמונה
העולה
במחקר
זה
איננה
תמונה
של
קונפליקט
בין
זהויות,
אלא
תמונה
של
שילוב
בין
זהויות
תוך
יצירת
זהות
מחודשת
הנאמנה
לזהות
המקצועית הבסיסית, והמייצרת ערך מוסף עבור העובדים הסוציאליים.
האתגר
הכלכלי
שתואר
בראיונות,
הנובע
מהקשיים
הכלכליים
שמולם
ניצבים
ארגוני
הבריאות,
מוזכר
גם
בספרות
המקצועית.
העובדים
הסוציאליים
מודעים
היטב
למחסור
במשאבים
ולהשלכות
שיש
לצורך
להתייעל
ולקצץ
בהוצאות
על
יכולתם
לספק
שירותים
והתערבויות.
מעסיקים
מעדיפים
עובדים
המחויבים
למקסם
משאבים
מוגבלים
על
פני
עובדים
העוסקים
בהעצמה
ובצדק
חברתי,
והעובדים
הסוציאליים
חייבים
לפתח
יכולת
עסקית
ולספק
התערבויות
יעילות
מבחינה
כלכלית
(er & Davidson, 2013
Spitz
,)
לעסוק
בשיתופי
פעולה,
ולגייס
משאבים
והשפעה
תוך
כדי
שהם
מגינים
על
פעולות
המשקפות
את
ערכיהם
המקצועיים
(Dane & Simon, 1991
.)
יישום
אסטרטגיות
המכוונות
להתייעלות
ולניהול
תקציבים
עלול
להוביל
לדילמות
אתיות
בפרקטיקה
של
העובדים
הסוציאליים
(el, 2019
Heenan & Birr
)
ולקונפליקט
בין
המחויבות
שלהם
לארגון
לבין
המחויבות
שלהם
למטופלים
(äri, 2016
t
Dane & Simon, 1991; Mänt
.)
ביטויים
לכך
ניתן
למצוא
גם
בשיח
ה"עסקי"
של
משתתפי
המחקר
הנוכחי,
המתיישב
עם
זה
של
הארגונים
שבהם
הם
עובדים.
עובדים
סוציאליים
בתפקידי
ניהול
העלו
אתגרים
כמו
מחסור
בכוח
אדם
ובתקנים,
בעוד
משתתפים
אחרים
ביטאו
את
הלחצים
המופעלים
עליהם
להעלות
תפוקות
ולקצר
משכי
טיפול,
דבר שלדעתם פוגע באיכות הטיפול שמספקים למטופלים.
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
225
השתלבות העבודה הסוציאלית בארגון מחדש של הרפואה בקהילה
שימור
הערכים
שהעובדים
הסוציאליים
מייצגים
חיוני
ביותר
כאשר
מערכת
הבריאות,
בשל
האילוצים
הכלכליים,
מתרחקת
יותר
מהבטחת
הרווחה
החברתית,
במיוחד
בישראל,
שבה
מערכת
הרווחה
ומערכת
הבריאות
הן
ישויות
נפרדות.
כאמור,
שילוב
העבודה
הסוציאלית
ברפואה
הראשונית
מתרחש
בעידן
של
שינויים
במערכת
הבריאות,
ביניהם
המעבר
לאספקת
הטיפול
מבתי
חולים
לקהילה.
הזדקנות
האוכלוסייה
והשכיחות
הגוברת
של
המחלות
הכרוניות,
מציבות
בפני
מערכת
הבריאות
צורך
לאמץ
גישות
הוליסטיות -טיפוליות
ושיתופי
פעולה
מקצועיים, -בין
אלו
טבועות
באופי
ובחינוך
המקצועי
של
העובדים
הסוציאליים
(
,2013
, & Shaw
ouche, Butler
F
,)
ונראה
שהערכים
שלהם
מציבים
אותם
כאידיאליים
למלא
תפקיד
מוביל
באתגרים
הללו.
ואכן,
בראיונות
בלטה
תרומת
העובדים
הסוציאליים
לטיפול
בחולים
הכרוניים
ובעיקר
חולי
הסוכרת
הנמצאים
במיקוד
תשומת
הלב
של
המערכת
הרפואית
בקהילה.
חשיבות
ממצא
זה
קשורה
בהזדמנות
של
העובדים
הסוציאליים
לבסס
את
תפקידם
בעיתוי
הנוכחי,
על
רקע
ההתפתחות
הטכנולוגית,
העלייה
בתוחלת
החיים,
הזדקנות
האוכלוסייה,
השכיחות
הגוברת
של
המחלות
הכרוניות
והמעבר
לאספקת
השירות
הרפואי
בקהילה
(alone, 2019;
ant
Bertin & P
t al., 2009
e e
f
ee
K
.)
הרפואה
הראשונית
נאלצת
להתמודד
עם
בעיות
סוציאליות -פסיכו
מורכבות,
המשולבות
עם
חולי
פיזי.
כדי
לספק
שירות
רפואי
כוללני
ואיכותי
לחולים
עם
מחלות
כרוניות,
נדרש
שילוב
של
כישורים
ומיומנויות
בעבודת
צוות
מקצועית, -בין
המאפשרת
טיפול
הוליסטי
והמשכי
בקהילה
(on,
wt
o
yrichis & L
, 2000; X
agner
W
2008
.)
להשתתפות
העובדים
הסוציאליים
תרומה
קריטית
לטיפול
בחולים
הכרוניים
בשל
מודעותם
לבעיות
סוציאליות -פסיכו
המשפיעות
על
דבקות
החולים
בטיפול
ועל
תוצאות
הבריאות
שלהם
(Claiborne &
gh, 2001
andenbur
V
.)
במחקר
הנוכחי
עלה
שהעובדים
הסוציאליים
במרפאות
בקהילה
מעריכים
ומטפלים
במכלול
הגורמים
המשפיעים
על
הטיפול
במחלה,
לרבות
במצוקות
הנפשיות
של
החולה
ובהבניית
תחושת
המסוגלות
העצמית
המשפיעות
על
יכולתו
להתגייס
לטיפול
במחלתו
ותורמות
לאיזון
המחלה.
לעובדים
הסוציאליים
ההכשרה
והמיומנויות
לעזור
לחולים
הכרוניים
–
בעיקר
לאלו
שבסיכון
סוציאלי -פסיכו
גבוה
–
להסתגל
למחלה,
תוך
שמירה
על
תפקודם
בסביבתם.
ניהול
מחלה
כולל
מרכיב
החסר
בדרך
כלל
בהתערבות
רפואית,
ואשר
העבודה
הסוציאלית
דגלה
בו
באופן
מסורתי
–
נקודת
המבט
של
המטופל
על
הטיפול,
ומידת
שביעות
רצונו
מתוצאותיו.
המיקוד
במטופל
עוזר
להבין
כיצד
אנשים
מתמודדים
עם
מחלות
כרוניות,
וכיצד
הם
מזהים
בעצמם
התנהגויות
המשפרות
את
הניהול
העצמי
(gh,
andenbur
Claiborne & V
2001
.)
בכדי
להוביל
את
המטופלים
לתהליכי
שינוי,
יש
לייצר
עבורם
מרחב
פסיכולוגי
בטוח
וסביבה
מכילה,
המאפשרת
לאנשים
לקבל
את
ההחלטות
הנכונות
עבור
עצמם
בתוך
חוויית
אובדן
השליטה
שממילא
הם
חֹוו
ים.
לעובדים
הסוציאליים
הכישורים
והמיומנויות
של
חמלה,
אמפתיה
ויכולת
להתייחס
לנקודת
המבט
של המטופל – המאפשרים סביבה בטוחה זו (t al., 2016
erio e
Mont
.)
ִ
מקצועי, בכל הקשור בהעמקת ההבנה של-המשתתפים תיארו גם את תרומתם לצוות הרב
סוציאליים הקשורים ביכולת של החולים הכרוניים להתגייס לשינוי התנהגות -ההיבטים הפסיכו
ולהיענות לטיפול עצמי. בהלימה לכך, לעובדים הסוציאליים בצוותי מרכזי הבריאות בקהילה, היכולת
זמנית להציע למטפלים האחרים ייעוץ להתנהגות -להדגים טיפול אינטגרטיבי ומותאם תרבות, ובו
).Davis et al., 2015( בריאותית, איתור מוקדם של צרכים נפשיים והתערבות בתחום הנפשי
226
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
מהעולה מהעובדים הסוציאליים, מעבר למיומנויות שלהם, במובן מסוים גם העדר הזמן של הצוות
הרפואי מבליט את תרומתם. נושא זה מקבל ביטוי גם בספרות המקצועית. הרופאים הראשוניים
דקות. החולים עוברים 15 מתקשים לערוך ראיונות מקיפים כשהם מתבקשים לראות חולים מדי
סוציאליים של -במרפאה ב"שרשרת", ובמציאות זו, מיומנויות הריאיון או הטיפול בצרכים הפסיכו
החולים נדחקים בהכרח הצידה. כתוצאה מכך, הרופאים מוגבלים ביכולתם לספק תמיכה רגשית, חינוך
לבריאות ותיאום טיפול לחולים שלהם. נראה כי הפתרון האפקטיבי הוא לאפשר לעובדים הסוציאליים
למלא את הצרכים הללו בשל העובדה שהם בעלי מיומנויות טיפול באנשים עם בעיות בריאות רבות ועם
). גם במחקר הנוכחי עולה שהמבנה Pecukonis, Cornelius, & Parrish, 2003( קבוצות חולים בסיכון גבוה
הנוכחי של אספקת שירותי הרפואה מביא לכך שהרופא מצר את תפקידו, וכפועל יוצא מכך עולה
חשיבות התרומה של העבודה הסוציאלית בהבנת עולמו החברתי והרגשי של המטופל, המהותית
לתהליך הטיפולי בחולים הכרוניים. צוותי הבריאות מכירים בכך שהעובדים הסוציאליים הם בעלי
תפקיד מרכזי בשל יכולתם לעסוק בטיפול בחולים ולתמוך בהם בהשגת המטרות הטיפוליות הרצויות.
תפקידם מקבל חשיבות בשל העובדה שהמערכת הרפואית נעשתה מורכבת מבחינה טכנולוגית
). לדעת אלן, כיוון שהמודלים המסורתיים לאספקת רפואה נכשלו Allen, 2012( ומפוצלת להתמחויות
בטיפול בבעיות כרוניות, הרפואה הראשונית חייבת להתבונן על האדם כשלם בקונטקסט של הסביבה
שלו. לעובדים הסוציאליים המביאים את ההתבוננות הזו יש הזדמנות מיוחדת להבטיח שהמודלים
בריאות בדגש על אוכלוסיות חלשות.-הרפואיים יספקו בריאות כוללת, וישפרו תוצאי
מגבלות המחקר
למחקר מספר מגבלות. ראשית, המחקר נערך בקרב עובדים סוציאליים בקופות החולים בלבד, אלו
מהווים את רוב העובדים במערכת הבריאות בקהילה בישראל; עם זאת ייתכן שיש עובדים סוציאליים
אחרים בתחום הבריאות בקהילה, בעמותות או בארגונים לא ממשלתיים, שתפיסותיהם עשויות להיות
שונות. שנית, המחקר נערך בישראל, ולמרות שעובדים סוציאליים במדינות אחרות מתמודדים עם
אתגרים דומים, המבנה הייחודי של מערכת הבריאות בישראל עלול להקשות על הכללת הממצאים
למדינות אחרות. נוסף על כך, אומנם המשתתפים אינם מהווים מדגם מייצג, אך בחירתם בוצעה
בקפידה באופן המשקף בצורה הרחבה ביותר את מגוון העובדים הסוציאליים במערכת הבריאות
בקהילה. היות שהמחברת הראשונה הינה חלק מהשדה הנחקר, נדרשה נקיטת אמצעים לשימור
הניטרליות שלה ולהבטחת אמינות מחקרית. לבסוף, התפיסות הסובייקטיביות של המשתתפים
בהתייחס לתרומת תפקידם אינן כוללות התייחסויות של המטופלים ושל שותפי התפקיד בצוות.
מאחר שמעט נחקר על תפקיד העובדים הסוציאליים במערכת הבריאות בקהילה, יש חשיבות
למפות קודם כול את תפיסותיהם עצמם. מחקר נוסף נדרש בכדי להאיר את תפקידם ואת תרומתם
מזוויות המבט של המטופלים ומשפחתם, של אנשי הצוות ושל קובעי המדיניות, ולהבהיר את השפעת
ההשתלבות בארגוני הבריאות על יכולתם של העובדים הסוציאליים לשמר את זהותם המקצועית.
מאחר שהמחקר נערך טרם יישום הרפורמה בבריאות הנפש, ראוי לבדוק השפעתה על התמות
העולות במחקר זה. יישום הרפורמה שונה בין קופות החולים, וייתכן שהדבר יעצב באופן שונה את
תפקיד העובדים הסוציאליים.
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
227
תרומת המחקר והמלצות לפרקטיקה
אף האמור, חוזקותיו של המחקר קשורות בשיתוף הפעולה המלא שלו זכינו מצד העובדים-על
פי העיצוב המקורי-הסוציאליים שהוזמנו להשתתף במחקר ומנהליהם, ובכך שהליך המחקר נערך על
לאורך כל שלבי ביצועו. המחקר מרחיב את ההבנה לגבי התפקיד הייחודי של-ותוך הקפדה ביקורתית
העובדים הסוציאליים ולגבי חיוניותם למערכת הבריאות בקהילה, בהיותם הגורם שמתמקד בצורכי
המטופלים, ובשמשם כגורם המגשר בינם לבין המערכת. לצד זאת, המחקר מדגיש את האתגרים
;שהעובדים הסוציאליים מתמודדים איתם: בדידות מקצועית בסביבה המדברת בשפה ערכית שונה
שימור הערכים המקצועיים שלהם; והבהרת הזהות המקצועית והגבולות המקצועיים שלהם תוך
.ניסיונם להשתלב במערכת הבריאות
לנוכח הזירה הבריאותית המתרחקת ממדיניות הרווחה, והמקבלת צביון כלכלי אל מול המחסור
במשאבים, מתחזקת החשיבות בשמירת הערכים שהעובדים הסוציאליים מייצגים. הבנת תרומתם
לטיפול בחולים, בדגש על החולים הכרוניים, מעניקה לעובדים הסוציאליים הזדמנות להפוך לשותפים
מרכזיים בארגון מחדש של הרפואה בקהילה. על העובדים הסוציאליים להגדיר את תפקידם לשותפיהם
בצוות, תוך הדגשת הערך שהם מביאים לחולים ולמשפחותיהם והתרומה הייחודית שלהם לשיפור הטיפול
הרפואי, למניעת הידרדרות במצבם הבריאותי של המטופלים ולמניעת שחיקת בני המשפחה המטפלים
בחולה. חשיפת העשייה המקצועית לשותפים בצוות תבסס את מקומם בצוות ובמערכת הבריאות, ובו־
בזמן תקל את חוויית הבדידות המקצועית. בעידן של משאבים מוגבלים, העשייה המקצועית של העובדים
הסוציאליים והראייה ההוליסטית שהם מביאים למערכת הכרחיים להבטחת טיפול מותאם לצורכי החולים
ומשפחותיהם. התיאום שהם מקיימים עם שירותי הקהילה מאפשר ניצול יעיל ואיגום של משאבים. חשוב
,שקובעי המדיניות המתכננים את מבנה אספקת שירותי הבריאות בקהילה לחולים כרוניים ולקשישים
תחומיים תוך שהם-יהיו מודעים לתרומה המרכזית של העובדים הסוציאליים וישלבו אותם בצוותים הרב
.מבטיחים הדרכה ותמיכה בצורכיהם המקצועיים, אשר יאפשרו לשמר אותם במערכת
נקודות מפתח
,לעובדים הסוציאליים תרומה ייחודית למערכת הבריאות בקהילה, בהאירם את צורכי המטופלים
.ובהיותם גורם המגשר בינם לבין המערכת
למיומנויות המקצועיות של העובדים הסוציאליים תרומה להבטחת הטיפול ההוליסטי בחולים
.הכרוניים בקהילה
הערך שהעובדים הסוציאליים מביאים לטיפול בחולים ובמשפחתם ולצוותים הרפואיים מעניק
.להם הזדמנות להיות שותפים מרכזיים בארגון מחדש של הרפואה בקהילה
לצד הסיפוק מתפקידם, העובדים הסוציאליים חשים בדידות מקצועית וקושי לשמר את
.הערכים שאותם הם מייצגים
228
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
מקורות
). עבודה סוציאלית במערכת 2005( .שחר, א., פייגין, ר., פרנק, ט., רבין, ב. ואחרים-אוסלנדר, ג., אברמוביץ, א., בן
. 36-11 ,)1( לאומי וביטוייהן בישראל. חברה ורווחה, כה-הבריאות: סוגיות מרכזיות במישור הבין
). עבודה סוציאלית במערכת הבריאות. בתוך: חובב, מ. לונטל, א. וקטן, י. עבודה 2013( .אמיר, ד. וסלקובסקי, מ
.592-560 סוציאלית בישראל. תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים
). התפתחות השירותים הסוציאליים במערכת הבריאות בישראל מראשיתם ועד לאחר 2010( .ברקת, י
חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. באר שבע: 1994-החלתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי
גוריון.-אוניברסיטת בן
). האם עובדים סוציאליים נדרשים לעסוק בפרקטיקת מדיניות? ניתוח תיאורי תפקיד. 2008( .גל, ע. ולוין, ל-וייס
.58-29 ,77 ,ביטחון סוציאלי
בנושא: הפעלת שירותי עבודה סוציאלית במערך שירותי הבריאות בקהילה. 56/2003 חוזר מנהל רפואה
https://www.health.gov.il/hozer/mr65_2003.pdf :נדלה מתוך אתר משרד הבריאות
. נדלה מתוך אתר משרד הבריאות:1994-חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד
https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Bituah_01.pdf
). של מי התפקיד הזה? תפיסתם של רופאים ואחיות את מרכיבי התפקיד של2005( .מוניקנדם, מ. ומנור, ד
.54-37 ,)1( חולים. חברה ורווחה, כה-עובדים סוציאליים בבתי
). עבודה סוציאלית במערכת הבריאות: הסטוריה של התפתחות 2019( .סוסקולני, ו., אוסלנדר, ג. ובן שחר, א
מקצועית ואתגרים לעתיד. בתוך: גל, ג. והולר, ר. לא צדקה אלא צדק, פרקים בהתפתחות העבודה
.272-245 ,גוריון-בוקר: מכון בן-הסוציאלית בישראל. קריית שדה
). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. 2007( .שלסקי, ש. ואלפרט, ב
אביב: מכון מופ"ת. -תל
אביב: -). המשמעות מאחורי המילים, מתודולוגיות במחקר איכותני – הלכה למעשה. תל2014( .שקדי, א
רמות.
Albrithen, A., & Yalli, N. (2015). Medical social workers' perceptions related to interprofessional teamwork at
hospitals. Journal of Social Service Research, 41, 722-731. doi: 10.1080/01488376.2015.1068723
Allen, H. (2012). Is there a social worker in the house? Health care reform and the future of medical social work.
Health & Social Work, 37 (3), 183-186. doi: 10.1093/hsw/hls021
Ashcroft, R., McMillan, C., Ambrose-Miller, W., McKee, R., & Brown, J. B. (2018). The emerging role of social
work in primary health care: A survey of social workers in Ontario family health teams. Health & Social
Work, 43 (2), 109-117. doi: 10.1093/hsw/hly003
Auslander, G. (2001). Social Work in Health Care: What have we achieved? Journal of Social Work 1, 201-222.
doi: 10.1177/146801730100100206
Baraclough, J., Dedman, G., Osborn, H., & Willmott, P. (1996). One hundred years of health-related social work
1895-1995: Then-now-onwards. Oxford, England: British Association of Social Workers.
Baum, N., Shalit, H., Kum, Y., & Tal, M. (2016). Social workers' role in tempering inequality in healthcare in
hospitals and clinics: A study in Israel. Health & Social Care in the Community, 24(5), 605-613. doi: 10.1111/
hsc.12234
Bertin, G., & Pantalone, M. (2019). Professional identity in community care: The case of specialist physicians
in outpatient services in Italy. Social Science & Medicine, 226, 21-28. doi: 10.1016/j.socscimed.2019.02.029
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
229
Braun, V., & Clarke, V. (2006). Using thematic analysis in psychology. Qualitative Research in Psychology, 3(2),
77-101. doi: 10.1191/1478088706qp063oa
Claiborne, N., & Vandenburgh, H. (2001). Social workers' role in disease-management. Health & Social Work,
26(4), 217-225. doi: 10.1093/hsw/26.4.217
Craig, S. L., Bejan, R., & Muskat, B. (2013). Making the invisible visible: are health social workers addressing the
social determinants of health? Social Work in Health Care, 52(4), 311-331. doi: 10.1080/00981389.2013.764379
Craig, S. L., & Muskat, B. (2013). Bouncers, brokers, and glue: The self-described roles of social workers in
urban hospitals. Health & Social Work, 38, 7-16. doi: 10.1093/hsw/hls064
Craig, S. L., Betancourt, I., & Muskat, B. (2015). Thinking big, supporting families and enabling coping: The
value of social work in patient and family centered health care. Social Work in Health Care, 54, 422-443.
doi: 10.1080/00981389.2015.1017074
Craig, S. L., Frankford, R., Allan, K., Williams, C., Schwartz, C., Yaworski, A. Janz, G., & Malek-Saniee, S. (2016).
Self-reported patient psychosocial needs in integrated primary health care: A role for social work in
interdisciplinary teams. Social Work in Health Care, 55, 41-60. doi: 10.1080/00981389.2015.1085483
Dane, B. O., & Simon, B. L. (1991). Resident guests: Social workers in host settings. Social Work, 36(3), 208-213.
doi: 10.1093/sw/36.3.208
Davis, T. S., Guada, J., Reno, R., Peck, A., Evans, S., Sigal, L. M & Swenson, S. (2015). Integrated and Culturally
Relevant Care: A model to prepare social workers for primary care behavioral health practice. Social Work
in Health Care, 54, 909-938. doi: 10.1080/00981389.2015.1062456
Denzin, N., & Lincoln, Y. S. (2005). The Sage handbook of qualitative research. Thousand Oaks, CA: Sage.
Emprechtinger, J., & Voll, P. (2017). Inter-professional collaboration: Strengthening or weakening social work
identity? In S. A. Webb (Ed.), Professional identity in social work (pp. 136-150). Oxfordshire, England:
Routledge.
Fort Cowles, L. (2003). Social work in the health field: A care perspective. New York, NY: Routledge.
Fouche, C., Butler, R., & Shaw, J. (2013). Atypical alliances: The potential for social work and pharmacy
collaborations in primary health care delivery. Social Work in Health Care, 52, 789-807. doi:
10.1080/00981389.2013.827147
Fusch, P. I., & Ness, L. R. (2015). Are we there yet? Data saturation in qualitative research. The Qualitative
Report, 20, 1408-1416.
Garrow, E. E., & Hasenfeld, Y. (2016). When professional power fails: A power relations perspective. Social
Service Review, 90, 371-402. doi: 10.1086/688620
Glaser, B., & Suter, E. (2016). Interprofessional collaboration and integration as experienced by social workers
in health care. Social Work in Health Care, 55, 395-408. doi: 10.1080/00981389.2015.1116483
Heenan, D., & Birrell, D. (2019). Hospital-based social work: Challenges at the interface between health and
social care. The British Journal of Social Work, 49, 1741-1758. doi: 10.1093/bjsw/bcy114
Jones, B. L. (2005). Pediatric palliative and end-of-life care: The role of social work in pediatric oncology.
Journal of Social Work in End-of-Life and Palliative Care, 1(4), 35-62. doi: 10.1300/J457v01n04_04
Keefe, B., Geron, S. M., & Enguidanos, S. (2009). Integrating social workers into primary care: Physician
and nurse perceptions of roles, benefits, and challenges. Social Work in Health Care, 48, 579-596. doi:
10.1080/00981380902765592
King, N., & Ross, A. (2004). Professional identities and interprofessional relations: evaluation of collaborative
community schemes. Social Work in Health Care, 38(2), 51-72. doi: 10.1300/j010v38n02_03
230
בוביס-טלי צינמון, פאולה פדר
Knight, L. (2015). Oncology social work practice in hospitals and cancer centers. In G. Christ, C. Messner, &
L. Behar (Eds.), Handbook of oncology social work (pp. 693-699). New York, NY: Oxford University Press.
Kvale, S., & Brinkmann, S. (2009). Interviews: Learning the craft of qualitative research interviewing. Thousand
Oaks, CA: Sage.
Lee, A. A., Lee, S. N., & Armour, M. (2016). Drivers of change: Learning from the lived experiences of nursing
home social workers. Social Work in Health Care, 55(3), 247-264. doi: 10.1080/00981389.2015.1111967
Lymbery, M., & Millward, A. (2002). Community care in practice: Social work in primary health care. Social
Work in Health Care, 34(3-4), 241-259. doi: 10.1300/J010v34n03_01
Mänttäri‐van der Kuip, M. (2016). Moral distress among social workers: The role of insufficient resources.
International Journal of Social Welfare, 25, 86-97. doi: 10.1080/00981389.2017.1347596
McIntosh, J., & Bennett‐Emslie, G. (1993). The health center as a location for care management. Health &
Social Care in the Community, 1(2), 91-97. doi: 10.1111/j.1365-2524.1993.tb00201.x
Mizrahi, T., & Davis, L. E. (2008). Encyclopedia of Social Work, Volume 4. New York, NY: Oxford University Press.
Monterio, C., Arnold, J., Locke, S., Steinhorn, L., & Shanske, S. (2016). Social workers as care coordinators:
Leaders in ensuring effective, compassionate care. Social Work in Health Care, 55, 195-213. doi:
10.1080/00981389.2015.1093579
Morris, R., Muskat, B., & Greenblatt, A. (2018). Working with children with autism and their families: pediatric
hospital social worker perceptions of family needs and the role of social work. Social Work in Health Care,
57, 483-501. doi: 10.1080/00981389.2018.1461730
Oliver, C. (2013). Social workers as boundary spanners: Reframing our professional identity for interprofessional
practice. Social Work Education, 32, 773-784. doi: 10.1080/02615479.2013.765401
Patton, M. Q. (2015). Qualitative Research and Evaluation Methods (4th ed). Thousand Oaks, CA. Sage.
Payne, M. (2006). Identity politics in multi-professional teams: Palliative care social work. Journal of Social
Work, 6(2), 137-150. doi: 10.1177%2F1468017306066741
Pecukonis, E. V., Cornelius, L., & Parrish, M. (2003). The future of health social work. Social Work in Health Care,
37(3), 1-15. doi: 10.1300/J010v37n03_01
Peterson, E. B., Chou, W. Y. S., Falisi, A., Ferrer, R., & Mollica, M. A. (2018). The role of medical social workers
in cancer clinical trial teams: A group case study of multidisciplinary perspectives. Social Work in Health
Care, 57, 688-704. doi: 10.1080/00981389.2018.1477899
Peterson, K. J. (2012). Shared decision making in health care settings: A role for social work. Social Work in
Health Care, 51, 894-908. doi: 10.1080/00981389.2012.714448
Rowe, J. M., Rizzo, V. M., Vail, M. R., Kang, S. Y., & Golden, R. (2017). The role of social workers in
addressing nonmedical needs in primary health care. Social Work in Health Care, 56, 435-449. doi:
10.1080/00981389.2017.1318799
Silverman, E. (2008). From ideological to competency-based: the rebranding and maintaining of medical
social work's identity. Social Work, 53, 89-91. doi: 10.1093/sw/53.1.89
Spencer, M. S., Gunter, K. E., & Palmisano, G. (2010). Community health workers and their value to social work.
Social Work, 55 (2), 169-180. doi: 10.1093/sw/55.2.169
Spitzer, W. J., & Davidson, K. W. (2013). Future trends in health and health care: Implications for social work
practice in an aging society. Social Work in Health Care, 52, 959-986. doi: 10.1080/00981389.2013.834028
Sweifach, J. S. (2015). Social workers and interprofessional practice: Perceptions from within. Journal of
Interprofessional Education & Practice, 1, 21-27. doi: 10.1016/j.xjep.2015.03.004
תרומת העובדים הסוציאליים למערכת הבריאות בקהילה בישראל והאתגרים שעימם הם מתמודדים
231
Tracy, S. J. (2010). Qualitative quality: Eight “big-tent” criteria for excellent qualitative research. Qualitative
Inquiry, 16, 837-851. doi: 10.1177%2F1077800410383121
Wagner, E. H. (2000). The role of patient care teams in chronic disease management. British Medical Journal,
320 (7234), 569-572. doi: 10.1136/bmj.320.7234.569
Whitaker, T., Weismiller, T., Clark, E., & Wilson, M. (2006). Assuring the sufficiency of a frontline workforce: A
national study of licensed social workers. Executive summary. Washington, DC: National Association of
Social Workers.
Xyrichis, A., & Lowton, K. (2008). What fosters or prevents interprofessional team working in primary and
community care? A literature review. International Journal of Nursing Studies, 45, 140-153. doi: 10.1016/j.
ijnurstu.2007.01.015
Zimmerman, J., & Dabelko, H. I. (2007). Collaborative models of patient care: new opportunities for hospital
social workers. Social Work in Health Care, 44(4), 33-47. doi: 10.1300/J010v44n04_03