חומר רקע

DOC 5,699 תווים המסמך המקורי ↗
‏ג' אלול תש"פ, 23 אוגוסט 2020 לכבוד חברי ועדת החינוך נקודות לתיקון עומק להורדת שכר הלימוד בחינוך הדתי תשלומי ההורים הגבוהים מייצגים בעיה שהיא חברתית ביסודה ועל כן, טיפול שאינו רוחבי, עלול היה להביא לרעות חולות אחרות, כגון: הורדת כמות לימודי החול מתוכנית הלימודים, מעבר למוסדות פרטיים לגמרי, יצירת קומבינות חדשות, ולעוד בעיות תקציביות וחברתיות נוספות1. על כן ראוי שכל הליך להורדת שכר הלימוד ילווה בראש ובראשונה במספר שינויי עומק: 1. הגדלת נפח מוסדות החמ"ד: במרבית אזורי הארץ יש ריבוי מוסדות אשר הופך אותם לקטנים ובלתי יציבים כלכלית. את הגדלת נפחם ניתן לעשות באמצעות חיזוק מרכיבים תקציביים המעודדים מוסדות גדולים, כגון ע"י הכנסת מרכיב "מדד פיזור" אשר יצור הבחנה תקציבית בין מוסד קטן ומוצדק הנמצא בפריפריה הרחוקה, לבין מוסד קטנטן הנמצא בסביבה בה נמצאים עוד מוסדות רבים כדוגמתו. 2. מניעת הקמת מוסדות ללא הצדקה: לצורך אישור סמל מוסד חדש, יוקם מנגנון מקצועי רחב שתפקידו לבחון את הצורך ולבצע אכיפה כנגד מוסדות שקמו בשיטת חומה ומגדל. 3. הקפדה על מנגנון התשלומים: לוודא את קיומה של שקיפות מלאה מול ההורים, להגביר את האכיפה כנגד מוסדות אשר חורגים מהתשלומים המותרים, ולהקפיד שהתשלומים ייעשו רק במקום בו קיימת אופציה ללמידה ללא תשלומים אלו. 4. הרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, על שלל מרכיבי התקצוב, כולל "הוצאות אחרות" המחייבות תִקנון ותקצוב מלא. אם לא נתקן זאת, נמשיך לעודד את המצב הקיים בו: גם משרד החינוך משקיע יותר כסף בחינוך הדתי, גם ההורים נדרשים לפצות באמצעות תשלומי הורים גבוהים, גם התלמיד הדתי מקבל פחות, וגם המוסדות נמצאים תמידית במצב של חוסר יציבות תקציבית, במיוחד ברגעי משבר כלכלי. משבר התקציב מהווה הזדמנות לפתרונות עומק וראוי לנצל הזדמנות זו. נספח 1: מוסדות חדשים 1. מוסדות חדשים בחמ"ד קיימת בעיה של פתיחת מוסדות קטנים ללא צורך תוך פגיעה במוסדות הקיימים. מינהל הפיתוח במשרד החינוך דורש מינימום של 44 תלמידים לצורך פתיחת מוסד חדש. מוסד חדש מאושר לעיתים על אף שקיים מוסד מתאים בסביבה הקרובה, והתלמידים שמגיעים למוסד החדש נגרעים מזה הקיים. בשנת 2018 למשל ניפתחו 27 מוסדות חדשים ובשנת 2019 ניפתחו 13 מוסדות. אנו מעריכים כי שליש מהם מוצדקים לחלוטין בהתאם לגידול האוכלוסייה, על כשליש מהם יש מקום לדון, וכשליש מהם ניפתחו ללא הצדקה מספרית, תוך פגיעה במוסדות קיימים. מוסדות חדשים שניפתחו בשנת 2019 תחת הממ"ד: סמל שם מוסד ישוב מספר תלמידים ב- 2020 482588 בראשית רחובות 2019 יסודי בלבד 92 482737 תלמוד תורה גדרה 2019 יסודי בלבד 84 482745 יסדת עוז קדומים 2019 יסודי בלבד 104 581223 בר אילן פתח תקווה 2019 חט"ב בלבד 20 581231 אולפנא הר חברון סנסנה 2019 חט"ב בלבד 43 630038 כרמי גת קרית גת 2019 יסודי בלבד 35 630236 ת"ת מצפה יריחו מצפה יריחו 2019 יסודי בלבד 119 630244 באר ירושלים 2019 יסודי בלבד 18 630251 זמרת הארץ עמיחי -בנימין 2019 יסודי בלבד 99 641589 מאור התורה ירושלים 2019 חט"ב בלבד 8 759688 שבות ישראל אפרת 2019 עליונה בלבד   761395 ישיבת מצפה רחובות רחובות 2019 עליונה בלבד   2. שיטת חומה ומגדל בפתיחה ותקצוב מוסדות ללא רישיון מוסדות נפתחים ללא רישיון. המשרד מוציא לעתים צו סגירה, אך לחץ פוליטי מעניק להם רישיון או מחייב את המערכת לקבלם כמוסד עצמאי בתוך מוסד קיים. יש צורך ביצירת מנגנון מדיניות מסודרת אשר יצמצם את כוחו של הלחץ הפוליטי ויאפשר קבלת החלטה בהתאם לצורך האובייקטיבי בכל מקום ומקום. דוגמאות למוסדות ציוניים דתיים חדשים שנפתחו בשנת 2019: (חרדי)756320 נוווה אריאל אריאל 2019 יסודי בלבד (חרדי) 756973 ת"ת דרכי מוריה פתח תקווה 2019 יסודי בלבד אין* ת"ת מוריה מעלה אדומים 2019 יסודי בלבד אין* ת"ת אפרת אפרת 2019 יסודי בלבד אין* ת"ת רזיאל רמלה 2019 יסודי בלבד אין* ת"ת חריש חריש 2019 יסודי בלבד בממ"ד מורשה (על פי מתווה הת"תים) ת"ת פרדס חנה פרדס חנה-כרכור 2019 יסודי בלבד אין* ת"ת ערד ערד 2019 יסודי בלבד *ככל הידוע לנו. נשמח לכל תיקון והערה. נספח 2: הצעה לעקרונות יסוד בחינוך הדתי: א. צימצום הפערים החברתיים ונתינת מענה לכלל ילדי ישראל: 1. לכל מוסד יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה באופן אוטומטי דרך עיריות ומוסדות רשמיים. לא יונהגו ראיונות קבלה, מבחני מיון, תקנונים מדירים וכדומה. לכיתות תיכון (י’-י”ב) ניתן לקיים מבחני קבלה בהתאם להוראות מינהל החמ”ד, ובתנאי שקיים במקום תיכון ציבורי דתי הפתוח לכל. בהתאם לאלה: ביטול מתווה הת"תים. 2. לא יוכרו בתי ספר פרטיים שאין להם הצדקה מספרית ומוסד ללא רישיון לא יזכה בתקצוב ישיר או עקיף מכל סוג שהוא. מוסד מוכר שאינו רשמי לא יקבל תקצוב הגבוה מ- 65%. מוסדות אשר מיועדים לבני הציונות הדתית לא יחסו תחת מטרייה של החינוך החרדי. 3. הפיקוח יוודא את קיומו של איזון חברתי ולקיחת אחריות בין כלל המוסדות בכל אזור. הדבר כולל פיקוח הדוק על קיום שעות פרטניות, כיתות טיפוליות, מענה לעולים ממדינות שונות, ילדים מחוננים, תקני יעוץ חינוכי, שירות פסיכולוגי ועוד . בנוסף, "התמונה החינוכית" תתוקן בהתאם לרמת הסינונים והאינטגרציה. 4. הכנסת מדדים חברתיים למבחני התמיכה של גרעינים תורניים, כאשר התמיכה תסתיים לאחר מספר שנים, באופן המחזיר את הכוח לקהילה המקומית. ב. התייעלות תקציבית, צימצום שכר הלימוד הגבוה ושמירה על תחרות הוגנת בין המוסדות: 1. הסדרה והנגשת כלל תקציבי מערכות החינוך הדתי באופן קבוע, שקוף ושיוויוני לכלל המוסדות. בין היתר ע"י פתיחת מערכת "תקנט", בדומה למערכת "מית"ר". 2. הקפדה על גודל מינימלי של מוסדות חינוך. הכנסת מרכיב "מדד פיזור" לתקציב המוסדות ע"מ לעודד איחוד מוסדות קטנים ולמנוע פתיחה של מוסדות חדשים ללא הצדקה מספרית מובהקת. לצורך אישור סמל מוסד חדש, יוקם מנגנון לוועדה שתפקידו לבחון את הצורך. 3. התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, יורחב גם למוסדות על יסודיים, על שלל מרכיבי התקצוב כולל "הוצאות אחרות" המחייבות תִקנון ותקצוב מלא. 4. הקטנת שכר הלימוד תעשה באמצעות הקפדה על קיומם של מוסדות גדולים ובעזרת שקיפות וגבייה בהתאם לחוק. יוקפד שהתשלומים ייעשו רק במקום בו קיימת אופציה ללמידה ללא תשלומים אלו. ג. צמצום מאבקים בין אגפי הציונות הדתית יעשה ע”י קביעת אופיו של החינוך המקומי בהתאם לקהילה: נתינת מענה לגוונים השונים בהתאם לרצון מרבית ההורים, תוך הקפדה על יתרון הגודל, מניעת פיצולים ואחריות לכלל. קיימת חובה לברר באופן מקצועי מהו רצון הרוב ולאפשר חלופות אזוריות למיעוט.