חומר רקע
תקציב הספרייה הלאומית
: נייר עמדה
מוגש לועדת החינוך–
אוגוסט2020
רקע:
הספרייה
הלאומית נוסדה בשנת1892
על ידי ארגון בני ברית כחלק מהחזון הציוני
של הקמת ספריה
עברית ציבורית
בירושלים, בשנת1918
עברה הספרייה לרשות ההסתדרות הציונית וב-
1925
הפכה הספריה לספרייה המרכזית
של האוניברסיטה העברית אשר נוסדה באותה שנה. מאז שימשה הספרייה בתפקיד כפול של ספרייה אוניברסיטאית
וספרייה לאומית ושמה:נקבע
.בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
משכנה הראשון של הספריה באוניברסיטה העברית היה בהר הצופים ולאחר1948
שכנה במבנים שונים בירושלים
עד להקמת משכנה הנוכחי בקמפוס גבעת רם
בשנת1960
.
בהיותה מחלקה באוניברסיטה העברית פעילותה מומנה
.במלואה על ידי האוניברסיטה העברית וות"ת
בשנת2007
נחקק חוק הספר יה
הלאומית
, תשס"ח-
2007
" :(להלן
החוק)"
שקבע את תפקידיה של הספרייה ואת
:דרכי פעולתה
מטרותיה של הספריה הלאומית , המוגדרות בסעיף3
,לחוק הן איסוף ,שימור ,טיפוח והנחלה של אוצרות ידע ,
מורשת
ותרבות בכלל ,ובזיקה לארץ ישראל ,למדינת ישראל ולעם היהודי בפרט.
אלה תפקידי ה
ספריה הלאומית ,לשם השגת מטרותיה
, על פי סעיף4
לחוק-
-
לאסוף, לשמר ולטפח את אוצרות הידע, המורשת והתרבות, ובכלל זה להרחיב ולהעשיר את אוספי הספר
יה י
-
לאפשר לציבור, בישראל ומחוצה לה, נגישות הולמת וסבירה לאוספי הספרי
י ה, בין היתר, באמצעים טכנולוגיים
מתקדמים.
-
לש מש ספריית מחקר מרכזית בישראל בתחומי מומחיותה, בהתאם
למטרותיה, וכן לשמש ספריית המחקר
של
האוניברסיטה העברית בירושלים, בתחומי מדעי הרוח, ובמיוחד מדעי היהדות, תרבויות המזרח התיכון והאיסלאם.
-
להציג בפני הציבור תצוגות קבועות ומתחלפות של אוספים, לרבות אוספים מושאל
ים.
-
לקיים פעילות תרבותית, ספרותית וחינוכית המיועדת לציבור או לחלק ממנו, לרבות ציבור התלמידים במוסדות החינוך;
-
להעניק, ככל שתמצא לנכון, ייעוץ מקצועי בתחומי מומחיותה, בהתאם למטרותיה, ובכלל זה לעניין ניהול הספריות של
המוסדות להשכלה גבוהה, הספריות הציבוריות ביש
ראל, וכן ספרי
ות של קהילות יהודיות מחוץ לישרא
ל
-
לקיים קשר מקצועי עם ספריות לאומיות, ספריות ציבוריות, ארכיונים ומוסדות תרבות וחינוך, מחוץ ליש.ראל
-
למלא כל תפקיד אחר הנדרש לשם השגת מטרותיה.
.אוספי הספרייה הלאומית הם האוספים הרחבים והעשירים בעולם בתחומי יהדות וישראל, בכל שפה ופורמט
בספרייה ישנם גם אוספים בתחום האיסלאם ומזרח תיכון הנחשבים בין הטובים בעולם ואוסף מדעי הרוח המהווה
אוסף מרכזי בספרייה. בין האוספים המיוחדים של הספרייה נמנים אוספי כת בי היד והדפוסים העבריים, אוסף המפות
העתיקות
החשוב בעולם של ארץ ישראל וירושלים , ארכיון הצליל הלאומי הכולל את כל היצירה המוסיקלית הישראלית
.והיהודית .לצד אלה קיימים בספרייה כאלף ארכיונים אישיים של אנשי רוח ויוצרים ועשרות מיליוני פריטים דיגיטליים
אוסף הספרים
והע.תונים בספריה מונה למעלה מארבעה מיליון כרכים
באוספי הספרייה משתמשים מאות אלפ
י ם בשנה
ו.מיליוני משתמשים נהנים ממשאבי הספרייה הדיגיטליים
החוק
הגדיר בפירוט רב את תפקידה, מטרותיה ומבנה פעילותה אך לא הסדיר א ת נושא תקצובה של הספרייה. נושא
,התקצוב הוסדר אז בשורה של סיכומים תקציביים מול משרד האוצר ובהסכם בין המדינה, האוניברסיטה העברית
.הספרייה וקרן יד הנדיב שנרתמה לתמוך בתהליך התחדשותה של הספרייה ובהפיכתה למוסד לאומי של ממש
הסיכומים התקציביים קבעו את החלוקה התקצ( יבית בין המדינה50%
( ), האוניברסיטה העברית25%
) והספרייה
.עצמה שנדרשה לגייס תרומות והכנסות עצמיות כמו כן קבעו הסיכומים מנגנוני הצמדה והתחייבות שלא יופעלו
.הפחתות רוחב על חלקה של המדינה
למצב בו ספרייה לאומית, כמוסד בבעלות המדינה, אינה מתוקצבת במלואה על ידי
המדינה, אין אח ורע בעולם. ברוב
.מדינות העולם בהן מתקיימת ספרייה לאומית, תקציב הספרייה מכוסה במלואו או ברובו הגדול מתקציב המדינה
:תהליך ההתחדשות
בעקבות חקיקת החוק החלה הספרייה בתהליך התחדשות רחב היקף שבה לממש את מטרות החוק ולאפשר את
פתיחת אוצרות הרוח של מדינת ישראל והעם היהודי לקהלים רחבים ומגוונים, בארץ ובעולם, וזאת בנוסף לתפקידה
כספריית המחקר המרכזית של האוניברסיטה העברית. כחלק מתהליך ההתחדשות החלה הקמת משכן חדש בסמוך
לכנסת, מבנה שיכיל בצורה ראויה את אוספיה של הספרייה ויאפשר למאות אלפי משתמשים ומבקרים ללמוד, לחקור
ולחוות
את אוספי הספרייה. במקביל מפ
ו
תחת ספרייה דיגיטלית רחבת היקף המבוסס
ת
על אוספיה ועל שיתופי
פעולה עם מאות מוסדות מהארץ ומהעולם להנגשת אוספיהם באמצ עות הספרייה הלאומית. מהלכים אלה ממומנים
ברובם מתרומת יד הנדיב (קרן רוטשילד בישראל), קרן גוטסמן ותומכים נוספים. המבנה החדש אמור להיפתח לקהל
בשנת2022
,
130
שנ.ים לאחר היווסדה של הספרייה ולשרת את מדינת ישראל במאה השנים הבאות
:המשבר הנוכחי
הספרייה אינה גוף מתו קצב ואינה גוף נתמך
ו ההתייחסות אליה היא כאל תאגיד סטטוטורי שאינו מתוקצב. מדי שנה
מנהלת הספרייה
משא ומתן מחודש עם משרד האוצר על בסיס
ה סיכומים
ה תקציביים ההיסטוריים. בשנת2018
הגיעה הספרייה לסיכום עקרוני (שלא נחתם עקב היעדר תקציב מדינה) ובו הספרייה אמורה היתה לקבל בשנת
2020
סכום של53.5
.)מש"ח (בתוספת הצמדה
בחודש פברואר2020
הודיע משרד האוצר על כך שתקציב הספרייה
השנה יעמוד על46
מש"ח, קיצוץ של8.5
מש"ח. בנוסף, משבר הקורונה הביא להקטנת ההכנסות העצמיות של
הספרייה וצמצום התרומות לתקציב השוטף, בשיעור של3.5
.מש"ח
,ההסכם עם האוניברסיטה העברית קבע כי העברת חלקה בתקציב הספרייה מותנה בהעברת הכספים מהמדינה
ולאור הקיצוץ הנוכחי.האוניברסיטה תקצץ גם היא בחלקה, פרו רטה
כתוצאה מכך הקפיאה הספרייה חלק ניכר מפעילותה: צמצום שעות
הפעילות , הפסקת רכש ספרים, הפסקה כמעט
מוחלטת של הפעילות
התרבותית והחינוכית וצמצום כח האדם. לאור העובדה שאין עדיין פיתרון לתקציב מדינה קבוע
נאלצה הספרייה לנקוט בפעולות חיסכון
נ
וספות של הדממה מלאה של פע ילותה והוצאת צוות הספרייה לחופשה ללא
.תשלום לשבועיים
:הפיתרון הנדרש
לטווח הקצר–
פיצוי על נזקי הקורונה והתחייבות האוצר על גובה התקציב שהספרייה תקבל כחלק מתקציב2020
,
שלא
י פחת.מהסיכומים התקציביים האחרונים
לטווח הארוך–
.)תיקון חוק הספרייה הלאומית והפיכת הספרייה לגוף מתוקצב (בבסיס התקציב
אורן וינברג
מנכ"ל