הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מוכנות המדינה לשעת משבר - דוח ביקורת מיוחד - מוכנות המדינה לרעידות אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים, יולי 2018
מוכנות המדינה לרעידות אדמה:
ועדת שרים לטיפול ברעידות אדמה לא התכנסה מ2014 ; בתקציב של 5 מיליארד למיגון מבנים נוצלו רק 7 מיליון ש"ח
מומחה רעידות האדמה, פרופ' היימן:
"איום רציני יותר מהאיום האיראני, יותר מסוכן מקורונה - זו לא שאלה של אם אלא מתי"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום [שני] לדון בפעולות ההיערכות המדינה לשעת משבר ובייחוד בנוגע לרעידת אדמה, וזאת ברקע דו"ח מיוחד של מבקר המדינה שפורסם בנושא ובו ליקויים חמורים בסמכויות הרגולטור בנושא ובביצוע חיזוקי מבנים.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״הזלזול המתמשך של הגופים שאמורים להתכונן לרעידות אדמה, מוביל למחדל ברמה הלאומית. למעשה, חוץ מתכנית ׳תרועה׳ וההתפתחות בתחום הביטוח, שום דבר לא נעשה כבר מספר שנים אלא להפך: בחלק מהצעדים הקריטיים, אפילו הלכנו אחורה כפי שנאמר היום בוועדה ע״י גורמי המקצוע.
אבדוק את האפשרות להניח ׳חוק עורף׳ בשם הוועדה - כך שמי שלא ימלא את תפקידו, יהיה מפר חוק ואולי כך נמנע את האסון שעלול להתרחש.
ברור לכולנו שיהיה כאן מחדל, ואחריו יקומו אלף ועדות חקירה כדי לחקור איך זה קרה״.
עו"ד צחי סעד מנהל חטיבה לביקורת, במשרד המבקר הצביע על הליקויים בטיפול הרשויות בהיערכות לטיפול ברעידת אדמה ואמר כי "שנת 1980 הוא קו פרשת מים ברעידות אדמה משום שמבנים שנבנו משנה זו נחשבים עמידים, אך לפני שנה זו לא נחשבים עמידים. קיימים מוסדות ציבור רבים שאינם חוזקו ונבנו לפני שנת 1980". בין הליקויים שמנה ועלו בדו"ח: לרשות המים יש מידע חלקי בדבר עמידות תשתיות המים ברשויות המקומיות. כמו כן, אין תקן לחיזוק של תשתיות מים קיימות, ורשות המים לא נתנה הנחיות אחידות לכלל ספקי המים בתחום זה. כמו כן הפיקוח על ספקי המים חלקי, במיוחד ברשויות מקומיות ללא תאגידי מים. כמו כן, רעידות אדמה עלולות לגרום לשריפות, בין היתר כתוצאה מדליפות גז לבישול. למשרד האנרגיה אין מידע מלא על מיקום צוברים של גז לבישול (גפ"מ) ועל קיומם של מגופים לסגירת צוברים אלה והמידע שיש בידיו לא מועבר לרשות הכבאות. עוד עלו בדו"ח ליקויים על כך שאין תכניות חיזוק למבני ציבור ובפרט לבתי חולים ובתי ספר.
סעד ציין ליקוי מרכזי בעבודת הרשויות שכפי שעלתה בדיון, עדיין נוכחת והיא שלוועדת ההיגוי שמקדמת בשיתוף משרדי הממשלה חיזוק של תשתיות, מבנים ומוסדות ממשל, וכן מקדמת את המודעות וההכנה של הציבור לקראת רעידת אדמה, פעולותיה נעשות מבלי שיהיו לה סמכויות אופרטיביות הכרחיות
ד"ר אריאל היימן, מומחה לרעידות אדמה: "זה שחל שינוי בשנת 1980 במבנים, לא אומר שכל המבנים מאז עמידים – אז השתנה התקן ורוב הבניינים יעמדו אבל לא כולם. הנזק הצפוי – נזק שאפשר להתכונן אליו – אפשר לבנות נכון יותר להיערך ולהכין את האוכלוסייה. רעידות אדמה זה איום קיומי על מדינת ישראל – מכה קשה שתפגע בכל מקום. זה איום רציני בהרבה יותר מהאיום האיראני ומסוכן יותר מהתפרצות קורונה. רעידת אדמה זה לא שאלה של אם אלא מתי.
אין היום מודל בעולם שיכול לחזות רעידות אדמה כך שאפשר לעשות משהו לפניה. אן לנו שום יכולת לחזות רעידת אדמה. יש לנו מערכת התרעה שכאשר רעידת אדמה קרתה בים המלח יש פער של שלושים שניות – להפסיק טורבינות חשמל, לסגור גשרים וכדו' יש תהליך של הקמה של המערכת. זה לא יימנע את רעידת אדמה. היא רק קצת תצמצמם את הנזק".
סגן ראש המל"ל, יגאל סלוביק: "הצלחו לקדם מינואר 19 – שלושה דברים מרכזיים בשיתוף משרד הביטחון ורח"ל בהקשר לסמכויות ועדת ההיגוי הבינשמרדית . נקודות ההתרעה מתוך 120 תחנות פרוסות כבר 100 תחנות שנבדקו ואושרו אחת נוספת החלה לפעול אתמול בבוקר. כמו כן, החלטה למיגון הצפון - בוצעו מספר דיונים במלל, פיקוד העורף, החינוך הבריאות והרווחה. פועלים כעת מול השר לאיומים אסטרטגיים לקיים קבינט עורף שבו פיקוד העורף יוכל להציג תכנית עורף חדשה".
אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי לרעידות אדמה: "פעם אחרונה שהתכנסה ועדת השרים הייתה בשנת 2014 – מערכת תרועה לרעידות אדמה, לוקח לה זמן אבל היא מתקדמת. המכון הגיאולוגי צריך לומר מתי אבל ההערכה היא לאמצע שנת 2021 היא תהיה מבצעית היא בהחלט מתקדמת . משרד החינוך מצליח להתקדם בנושא חיזוק מוסדות החינוך למרות הקשיים התקציביים ".
בצלאל טרייבר, ראש רח"ל לשעבר: "רחל במצבה הנוכחי לא בנוי לעשות את תפקידה וזו אחת הסיבות שעזבתי את תפקידי בתחילת שנת 18. המלל הוא ארגון חשוב וטוב שעושה עבודה נפלאה אך הוא לא ערוך לטפל בנושא ובשביל זה הוקמה רחל . הדבר המרכזי שניסיתי להעביר זה חוק העורף - החלטת ממשלה לא מביאה למימוש בפועל שום דבר, – צריך להבטיח את היכולות של הצרכים החיוניים לאזרחים – חשמל יפגע בכל צורה – התרחיש שנקבע איננו התרחיש האימים הגדול ביותר, אלא הוא מגדיר למדינה למה להתייחס מה תהיה כמות הנפגעים מה כמות הפגיעה בתשתיות – אין חוק המחייב שר או רשות ממלכתית לקיים דברים כאלו ולהיות מוכן לרעידת אדמה".
אבי בן זקן, ראש מינהל תכנון במשרד הבריאות: "יש פרויקטים מרכזיים בבתי החולים הנמצאים לאורך השבר, בפורייה, צפת, בני ציון וברמב"ם – שבהם יש ביצועים של חיזוק או הקמת מבנים חדשים. הפרויקטים מבוצעים לאור התקציב הקיים. החיזוק הוא הרבה יותר מורכב כי אלה לא מבנים למגורים. יש פתחים גבוהים ולוקחים הרבה שנים. למרות הבטחות של חצי מיליארד ₪ למשרד הבריאות, לא התקבל כלום וכעת עובדים על התקציבים שניתנו בתחילת הדרך. רוב המבנים הציבוריים בישראל נבנו לפני שנת 1980, פרט למבנים שנבנו בתוך בתי חולים ואז נבנו לאחר שנת 1980 - למשל רמבם הוא דוגמא טובה כי הוא נבנה לפני 1980 אבל הפער בין המצב הקיים לתקן הוא לא מאוד גדול כי הבנייה הייתה מאסיבית יש מבנים אחרים שהם יותר בעיתים".
עינת גנון, משרד הבינוי והשיכון: "אנחנו מטפלים ב150 אלף יחידות דיור של פינוי בינוי ותמא 38. המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה לאוקטובר 2022 סיום להגשת היתרי בניה לתמא 38. אנחנו מקדמים תכניות לפינוי ובינוי ברמה השכונתית שבמסגרתה יהיו היתרי בניה לבניינים בודדים.
מה שמטריד אותנו אלו הבניינים הישנים בפריפריה. הם לא יקבלו מענה לא בפינוי בינוי ולא בתמא 38 אא"כ יהיה להם תקציב ייעודי. התקציב לפריפריה הוא מאוד מצומצם – חשבנו שבתכנית לחיזוק הפריפריה נקבל הרבה כסף, אך לשווא". יו"ר הוועדה שאל את גנון "כמה מומש מתוך ה5 מיליארד שהקצתה המדינה לנושא המיגון בצפון"?, גנון השיבה כי "כל מה שקיבלנו הוא 7 מיליון ₪ לקריית שמונה לשיקום שכונות".
גיל אבירם, רפרנט ביטחון באגף תקציבים באוצר: "ההחלטה מדברת על הקצבה של 5 מיליארד ש"ח בין השנים 2020 ל-2030. בנוסף הוקם צוות בראשות המלל בשיתוף משרד הביטחון והאוצר שהיה אמור להצביע על מקורות לתקצוב וככל שלא יגיעו להסכמה, יפנו לממשלה לעשות קיצוץ רוחבי בגובה הסכום. חלק מהמקורות כבר הופיעו בתקציבי המשרדים – בריאות רווחה וכו' ומתוך ה-500 מיליון – 7 מיליון מתוכם הוקצו למטרות חיזוק בקריית שמונה אבל בתוך תכולת ההחלטה הוקצו עוד סכומים לצורכי מיגון נוספים".