חומר רקע

אוגוסט2020 המצוק החופי– איום לאומי שמחייב התייחסות מתכללת ,מצוקי הכורכר הם חלק בלתי נפרד מהנוף של החופים שלנו ו רובנו גם לא מודעים כלל לסכנה הגלומה במצוקים או לסכנה של העלמותם והשפעתם על החופים. הצעדים שנ נ קטו עד כה בממשלה אינם מאפשרים התקדמות של הטיפול בנושא באופן שיגן גם על החופים שלנו וגם על המצוקים. בליית המצוק מתרחשת בשל תהליכים טבעיים כגון ה געת הגלים למצוק ו"לקיחת חומר" מבסיסו, או מי נגר שחורצים בו חריצים בגג המצוק ומחלישים את כל ,המבנה שלו אולם ל תהליכים אלו מצטרפות ההשפעות של פיתוח מעשה ידי אדם– אם זו בנייה על גג המצוק שמחלישה עוד יותר את חוזק הקרקע, ואם אלו מבנים בים. ,כל מבנה בים כלומר שוברי גלים או מזחים, משנה את זרימת הגלים, ויכול להעצים אותה בצורה שגורמת לגלים חזקים יותר או ק רובים יותר למצוק. דווקא קירות ומסלעות, ולמעשה כל מבנה קשיח שבונים על החוף, גורם לגלים להיות חזקים יותר ולכמות גדולה יותר של חול ש"נלקח" על ידי הגלים חזרה לים. כמו בכל מערכת טבעית שמתערבים בה, מה שעושים במקום אחד בחוף או בים יכול להשפיע על המערכת כולה. התיק ון מחייב התייחסות מערכתית וכוללת, אך בעקבות החלטת הממשלה ומינהל התכנון, נוצר בארץ עיוות שליבו בחלוקת האחריות המלאכותית בין החברה הממשלתית לרשויות המקומיות, כולל רשות הטבע והגנים, שאחראית על חלק מהחופים כמו המצוק בדרום אשקלון וחלק ממצוק בית ינאי. נקבע כי הח ברה הממשלתית תבצע את ההגנות הימיות, כלומר כל האמצעים הנדרשים להגנה על המצוק בתחום הים, כמו שוברי גלים מסוגים שונים, הזנת חול ועוד, ואילו האחריות לביצוע ההגנות היבשתיות היא של הרשויות המוניציפליות. בעוד החברה הממשלתית נהנית מתקציב משמעותי ויכולה לבצע תכנון מעמיק, בדיקות יקרות וביצוע פרויקטים גדולים כמו שוברי גלים, הרשויות לאורך החופים צריכות להתמודד עם הדרישות להגנות היבשתיות במסגרת תקציבן הרגיל. הגנות אלו, שנועדו להפחית את הגורמים לנסיגת המצוק מצד היבשה , יקרות ועלותן נאמדת .במיליונים רבים הכשל המרכזי בהתיי חסות עד כה למצוק החופי נובע מראיה צרה והפרדה מלאכותית– בין הנעשה בים לבין הנעשה לחופו, וכן בין שטחי רשות לרשות. המערכת האקולוגית החיונית לחוסנו של המצוק אינה מכירה בגבותלות ששורטטו על ידי בני אדם, ואינה מבחינה בין מה שממערב לקו החוף לבין מה שמזרחית לו. המ חיר של כשל זה הוא איום מתמיד ומחמיר על חיי אדם ועל ח ופי הרחצה הצפופים ממילא בישראל, והוא מחייב תיקון מערכתי .מיידי הגישה המקובלת באירופה ובעולם המערבי, שמה דגש על ניהול רצועת החוף והים באופן מתכלל– Integrated Coastal Zone Management ( ICZM). שיתוף הפעולה ב ין אדם טבע ודין לבין פורום רשויות החוף שם לעצמו למטרה לקדם גישה זו ולהטמיעה ברצועת החוף של ישראל. פעולה לפי העקרונות שבבסיס ה- ICZM בכל הקשור לסוגיית המצוק החופי תאפשר לתת מענה לכשל בהתנהלות הממשלה עד כה, ותקדם הגנה אמיתית על הסביבה החופית .וחיי הרוחצים בים :במסגרת עקרונות אלו על הממשלה להבטיח 1 . ניהול משולב ומתואם– בין כל הגופים שיש להם סמכויות ניהוליות ותכנוניות באזור. קבלת החלטות ש מבוססת על .ראיית רצועת החוף והים כמכלול שמחייב אסדרה דומה, תוך איגום משאבים והתאמת התקציב והסמכויות לאחריות 2 . פיתוח מאוזן תוך שמירה על הסביבה החופית – יש לוודא שהפיתוח, ככל שנדרש, בסביבה החופית, מכיר .בחשיבותה ורגיש לצרכיה של המערכת האקולוגית ואינו מייצר עומס נוסף ומוגזם על המצוק החופי 3 . החוף, הים והיישוב כמכלול – כאשר ההגנות הימיות מצויות תחת סמכותה של החברה הממשלתית ואילו ההגנות היבשתיות נתונות לשיקול ד עתה– ותיקצובה– של כל רשות כיחידה נפרדת, נוצרת הפרדה שאינה מאפשרת .התמודדות יעילה וטובה עם אתגרי החוף והים 4 . שיתופים ושותפיות – סוגיית המצוק וההגנות היבשתיות והימיות גם יחד היא בעלת השפעה על שורה של בעלי עניין – משתמשי החוף והים, עסקים, ארגוני טבע וסביבה ו עוד. אחד הכלים החשובים ביותר בסל הכלים שמציעה ה- ICZM הוא הפלטפורמה לקיום דיון אמיתי עם בעלי העניין ויצירת בסיס לשיתופי פעולה שיתמכו בהגנה על הערכים .שבבסיס התפישה 5. מדע ומידע כבסיס לקבלת החלטות– כל עוד ניהול רצועת החוף והים הוא מבוזר, כל רשות וכל גוף פועל ים על בסיס מידע חלקי שמצוי בידיהם, מאחר שלמעטים יש את היכולת הכלכלית והמקצועית לאסוף באמת את כל המידע הרלוונטי. מנגנון משולב יוכל להבטיח בסיס מידע מעודכן ומלא, שייתן לרשויו ת ולגופים השונים כלים לקבלת החלטות מושכלת על בסיס מדעי מוצק .