חומר רקע

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה הרווחה והבריאות בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים-ושלוש כ"ח באב תש"ף מושב ראשון 18 באוגוסט 2020 בנושא: פגיעה אנושה במסגרות התעסוקה של בוגרים עם מוגבלויות בגילאי 21 ומעלה של חברי הכנסת: מיכאל מלכיאלי, מיכל שיר סגמן, תהלה פרידמן, סעיד אלחרומי ויוראי להב הרצנו ביום כ' באב התש"ף, 10 באוגוסט 2020, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את הצעותיהם של חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי, מיכל שיר סגמן, תהלה פרידמן, סעיד אלחרומי ויוראי להב הרצנו בנושא: פגיעה אנושה במסגרות התעסוקה של בוגרים עם מוגבלויות בגילאי 21 ומעלה. ביום כ"ח באב התש"ף, 18 באוגוסט 2020, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חברת הכנסת טלי פלוסקוב, מ"מ יו"ר הוועדה חבר הכנסת חיים כץ. בדיון השתתפו: נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, המרכז לשלטון מקומי, עמותת אלו"ט, עמותת עלי שיח, נשיאות המגזר העסקי, אקי"ם, בית אקשטיין, שק"ל – שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים, פורום פת, עמותת בקהילה – שילוב אנשים עם אוטיזם בחברה, עמותת איל"ן ומוזמנים נוספים. מסגרות התעסוקה של בוגרים עם מוגבלות (בני 21 ומעלה) הן באחריות הפורמלית והחוקית של הרשויות המקומיות. התקצוב עבור מסגרות אלו הוא קבוע ואינו משתנה וניתן עבור כל בוגר, אולם האחריות המקצועית-טיפולית מוטלת על המינהל לשירותים חברתיים בכל רשות ובפיקוח משרד הרווחה. הוועדה למדה כי יש רשויות שבחרו להפעיל מסגרות אלו באופן עצמאי, לשם פיקוח הדוק יותר על השירות הניתן לאוכלוסייה זו. ברוב הערים בחרו הרשויות לפרסם מכרז להפעלת המסגרות על ידי צד שלישי, והאחריות למימון המבנה הפיזי אינה אחידה בכל הרשויות – יש רשויות שהעמידו מבנה ללא עלות עבור המסגרות המופעלות על ידי צד שלישי, יש כאלו אשר נושאות בהוצאות השכירות ואחרות מטילות על הגוף המפעיל למצוא מבנה מותאם ולממן את עלויות השכירות הגבוהות. הוועדה נדרשה לקיים דיון בנושא בעקבות הטענה כי בשל השוני בין רשות לרשות, ברשות שאינה מספקת מבנה למסגרת התעסוקתית התקציב שנועד לממן מגוון פעילויות לבוגרים מועבר בחלקו למימון תשלומי השכירות, בעוד ברשויות המממנות את השכירות או מספקות מבנה – התקציב ניתן במלואו לרווחת האנשים הזקוקים למסגרת זו. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, מיוזמי הדיון, פתח את הדיון בהצהרה כי הוא מגבש הצעת חוק אשר תסדיר את הנושא. בהמשך לדבריו טענו חברי הכנסת כי יש רשויות המנצלות את המצוקה ובמקום לשלם עבור הפעילויות במסגרות, התקציב מועבר לתשלום עבור שכירות המבנה, ועל כן נדרשים קריטריונים ברורים כדי למנוע מבעיה כלכלית להשפיע על פתיחת מסגרות מעין אלה. עוד נטען כי לא ייתכן שאדם עם מוגבלות שגר בעיר שבה הרמה הסוציו-אקונומית נמוכה יותר לא יזכה לאותו שירות שמקבל אדם עם מוגבלות המתגורר ברשות אמידה יותר. מר שמחה נייהוז מעמותת עלי שיח דיווח לוועדה כי התקצוב עבור כל בוגר המושם במסגרות התעסוקה הוא אחיד, בין אם המבנה שבו פועלת המסגרת ניתן ללא עלות על ידי הרשות המקומית ובין אם הגוף המפעיל משלם את עלויות השכירות טבין ותקילין, ומכך עולה שכסף שנועד לממן מגוון פעילויות עבור הבוגרים מועבר בחלקו למימון תשלומי שכירות. מכיוון שהגופים המפעילים את מסגרות התעסוקה הם מלכ"רים נוצר מצב אבסורדי שבו לכאורה יש פער באיכות הטיפול בבוגרים בין מסגרות ברשויות המעמידות מבנה או נושאות בהוצאות השכירות, לבין מסגרות שבהן מוטל על המפעיל לממן את תשלום השכירות. יש פה עיוות יסודי ואי-שוויון באיכות הטיפול, אשר אפשר להעריך כי בשל שגגה פתרונו לא מעוגן בתע"ס (תקנון עבודה סוציאלית), וראוי לתקנו כך שאוכלוסיית הקצה, הבוגרים המושמים, תקבל מענה שוויוני מותאם, ללא התניית אזור מגורים. עו"ד מיכאל זץ מאלו"ט מסר לוועדה כי קיים מחסור חמור במסגרות תעסוקה לאוטיזם, וכי כל רשות עושה דין לעצמה. לכן הוא מבקש שהאחריות להקמת מסגרות תעסוקה תהיה על הרשות המקומית. עוד הוסיף כי במצב הנוכחי לא רווחי לגשת למכרזים להקמת מסגרות תעסוקה. הגב' אלה גונמן מחברת פת"מ נציגי פורום פ"ת ביקשה שהאחריות לציוד הנדרש במבנה שהרשות מספקת לטובת מסגרות התעסוקה תהיה על הרשות המקומית, ושזו תספק כיסאות, שולחנות, ציוד לפיזיותרפיה ועוד. היא ציינה כי המצב כיום הוא שהרשות מבקשת שהמפעיל יספק את הריהוט הנדרש. הגב' ויויאן עזרן ממינהל מוגבלויות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דיווחה לוועדה כי כיום יש 185 מסגרות תעסוקה לכל המוגבלויות ומהן 50 נמצאות במבנים בשכירות. נושא המבנים הוא סוגיה רחבה יותר שנוגעת לכל הקצאת המבנים לשירותי הרווחה, ולכן הצעת חוק בנושא לא תוכל לעסוק רק בנושא של בוגרים עם מוגבלויות, אלא תידרש לטפל בסוגיה הרחבה. עוד הוסיפה כי יש רשויות שאין להן שטחים והן אינן יכולות לתת מבנים, וכי לשירותי הרווחה חסרים מאות מבנים. לטענתה, משרד הרווחה לא יכול לשאת בעלויות הבנייה מפני שאלה עלולות לבוא על חשבון השירותים עצמם. הגבר' עזרן הסכימה כי חוסר השוויון בשירותים עלול לפגוע באנשים עם מוגבלויות, בהתאם לסדר העדיפויות של הרשויות. הגב' רות דיין מדר ממרכז השלטון המקומי דיווחה לוועדה כי יש החלטה מינואר 2020 ולפיה התעסוקה לא תתקיים בהוסטלים אלא במסגרות חיצוניות. בתום הדיון סיכמה ממלאת מקום יושב-ראש הוועדה חברת הכנסת טלי פלוסקוב: הוועדה מבקשת לקבוע בתקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) כי על הרשות המקומית מוטלת האחריות להעמיד מבנה מותאם למסגרות התעסוקה, גם במקרה שהרשות בוחרת להפעיל את המסגרות באמצעות צד שלישי. האחריות תכלול העמדת מבנה מותאם או מימון עלויות שכירות ושיפוץ. הוועדה תעקוב אחר הנושא ומבקשת ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לדווח לה על ההתקדמות. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ה' באלול התש"ף 25 באוגוסט 2020