חומר רקע
לכבוד
24/8/2020
ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
:הנדון
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם
(נגיף הקורונה החדש–
)הוראות שונות
(הוראת שעה), התש"ף-
2020
,נכבדי
אנו מבינים את לחץ הזמנים בתוך מגיפת הקורונה אך לצערנו ניכר כי
ע ל אף חשיבותו
הפוטנציאלית לקידום בריאות הציבור , נדרשים מספר תיקונים בחוק על מנת שיוכל להגן
בצורה טו
בה יותר על בריאות הציבור .
החוק צריך לא רק להטיל חובות על הציבור אלא גם
לקבע את מחויבות הממשלה לבריאות הציבור
.תוך אספקת המשאבים הנדרשים לשם כך
להלן:התייחסות לשני סעיפים מרכזיים
1
)
סעיפים20
א עד20
.ד, הפרת חובת עטיית מסכה
אנו תומכים מקצועית בעטיית
מסכה במרחבים סגורים, ובמידה פחותה במרחבים
,פתוחים וזאת כאשר אדם נמצא במגע הדוק עם
אנשים אחרים.
למסכה פוטנציאל להגן
.הן על העוטה אותה והן על הסובבים אותו, על ידי מניעת הפצת רסיסי רוק
,עם זאת
הדרך להשגת ההתנהגות הבריאותית של עטיית מסיכה
איננה רק על ידי אכיפה .
גם
,את האכיפה יש להפעיל על בסיס שיקול דעת, על פי היגיון אפידמיולוגי, בצורה הוגנת
.מידתית ושוויונית בפרט לגבי ילדים יש להפריד בין קבוצות גיל שונות–
0
עד6
,
7
עד
12
ומעל גיל12, בהתאם להמלצות הע.דכניות של ארגון הבריאות העולמי1
על מנת שהחוק יהיה ניתן ליישום, עליו להיות ברור, קל להבנה וליישום ו.נגיש
סעיפי
החוקים הנוגעים לחובת עטיית מסיכות והפטורים .מהם כיום מפוצלים ואינם ברורים אין
כיום מסגרת והשקעה בפעילויות קידום בר יאות לעידוד השימוש במסיכות. אמון הציבור
וסיוע לציבור קריטיים לא פחות לצורך הגברת השימוש הנכון והמיט בי במסיכות, ובפרט
.לכלל האוכלוסיות בישראל, תוך התאמה תרבותית ושפתית
1 https://www.who.int/publications/i/item/WHO-2019-nCoV-IPC_Masks-Children-2020.1
2
)
ס עיף20ה חקירות אפידמיולוגיות
החקירה האפידמיולוגית היא כלי מרכזי בהתמודדות מיטבית עם מגיפה. חקירה
.אפידמיולוגית איננה רק תחקיר מגעים הסעיף חסר מאוד כאשר אינו מגדיר כיאות את
מטרתה של החקירה האפידמיולוגית על כל מרכיביה ואינו מפרט במידה מספקת את
.המידע הנדרש לצורך החקירה
קצרה היריעה מלהתייחס לחסרים
מבחינה מקצועית
.בטיוטה המוצעת הגדרת "חוקר אפידמיולוגי" לוקה. מ
בחינה מגדרית וציבורית
לא נכון
לכתוב רופא בלשון זכר ואחות בלשון נקבה. יש להגדיר את הדרישות המקצועיות
לחוקר אפידמיולוגי ולא לאפשר הסמכה של כל עובד , בוודאי ללא הכשרה מתאימה, הן
בתחום המקצועי והן בתחום האתי כדוגמת נושא הפרטיות . מנגד, תמוהה ההשמטה
של רופא/ה נפת י או רופא/ה מומחה בבריאות הציבור מהגדרת החוק לעומת הסמכת
.כל אחות, כלשון ההצעה לא ניתן להסתפק בהגדרה לקונית:בלשון החוק
"או עובד
אחר של משרד הבריאות שהמנהל הסמיך לכך ,". ראשית מוצע להתייחס לפרמטרים
מקצועיים כדוגמת קבלת הכשרה, תואר שני בבריאות הציבור והשתתפות בקורס
.אפידמיולוגיה יישומית
שנית, כבר כיום מש לם הציבור בישראל מחיר מאוד כבד
מהסטת כוח אדם לצורך החקירות ובפרט אחיות ואחים בבריאות הציבור, תוך פגיעה
קשה בכיסוי החיסוני ובבריאות היל
דים ושחיקה קשה של הצוות
. הנושא מחי יב דיון
.ומציאת פתרונות מתאימים, במקצועיות ובשקיפות
ישראל מפגרת מאחור בכוח האדם המקצועי והלא מקצועי המוקדש לחקירות
האפידמיולוגיות. מן הראוי כי הצעת החוק תהיה מלווה גם בתמיכה מתאימה במשאבים
וכוח אדם לצורך יישום מיטבי. עד כה מתחילת האירוע לא תוגברו שירותי בריאות
הציבור
ברופאים/ות, שהם אלו שצריכים לפקח, להוביל ולתרגם את החקירות
.האפידמיולוגיות לכדי תמונת מצב וקבלת החלטות בבריאות הציבור מערכות המידע
בהן נעשה שימוש מיושנות ואינן מא.פשרות מענה מיטבי
עד כה לא הוכשרו עוד
אחיות/ים אפידמיולוגיות. המצב הנוכחי מדגים את הצורך האקוטי בהגדלת כ וח האדם
.המקצועי, ולא ניתן להסתפק בפלסטרים זמניים
החקירה האפידמיולוגית כוללת א יסוף מידע אישי רגיש. יש להבטיח באופן פעיל כי
החק ירה תהיה מותאמת מגדרית, תרבותית ולשונית. מן הראוי להתייחס לכך במסגרת
.החוק יש להבטיח באופן אקטיבי בתוך החוק התייחסות הוגנת ושוויונית לאוכלוסיות
שונות ברוח הועדה
למיגור גזענות, אפליה והדרה
במערכת הבריאות בראשה עמד
.פרופ' איתמר גרוטו
בברכ,ת בריאות
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
, ההסתדרות הרפואית