חומר רקע

החברה פני בישראל פערים לפי רמת השכלה 'דוח מס 12 י ר ו ש ל י ם | ש ב ט ת ש פ " א | י נ ו א ר 2 0 2 1 כל הזכויות שמורות למדינת ישראל ׀ ©2021 ISSN 1565 - 9445 ____________ רשימת פרסומים נבחרים ,)(בהוצאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1.1.2021 ) (א שנתון סטטיסטי לישראל 2020 )עברית ( @ נת ונים שנ תיים 2019 : לוחות ו מפות :רבעשל) שנתון סטטיסטי לישראל @ ( ישראל במספרים 2020 : נתונים נבחרים מתוך שנתון סטטיסטי לישראל ) עבר ( ית @ חינוך ותרבות – מבחר נתונים )תדפיס מתוך שנתון סטטיסטי לישראל 2014 (  ) (ב ירחונים הירחון הסטטיסטי לישראל @ ירחון לסטטיסטיקה של מחירים @ ירחון לסטטיסטיקה רחס של @ חוץ ירחון לסטטיסטיקה של תעסוקה ושכר @ ירחון סקרי כוח אדם @ לקט על םיילכלכ םירוטקידניא ההתפתחויות בחודשים האחרו נים @ (ג) רבע ונים רבעון לסטטיסטיקה של תחבורה @ רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה @ רבעון לסטטיסטיקה של חקלאות @ רבעון סקרי כוח אדם @ רבעון לסטטיסטיקה של מקרו -כלכלה @ סקר כמות מבוקשת של דירות חדשות @ מגמות החשבון השוטף של מאזן התשלומים @ פעולות ופרסומים סטטיס טיים חדשים בישראל @ (ד) מפקד האוכלוסין – נתוני 2008 @ ) (ה מפות ותוצרי מערכת מידע גאוגרפי , :ןופלטל תונפל נא02-659-2666 ) (ו פרסומים טכניים )כלים לעבודה (תיטסיטטסה עדכון מדד מחירי תשומה בסלילת כבישים , ינואר 1996 )לקט 1996/5 (  מפתחות מעבר לסיווג החדש ) הלכלכה יפנע של 1993 ( ושל משלחי היד )1994 ( בסקרי כוח אדם בישראל ) לקט 1996/17 (  החלפת מדגם מדדי שכר ותעסוקה 1995 , והסיווג החדש ) הלכלכה יפנע של לקט 1997/1 (  השתנות ימי עבודה ותאריכי החגים בישראל ,2010-1980 )לקט 1999/4 (  הגורמים העונתיים וגורמי ההתאמה מראש לשנת 2016 , מגמות ל - 2012 – 2016 @ מדדי מחירים של תפוקה ותשומה בענף החקלאות )טכני 58 (  מדד המחירים לצרכן ,1992 )טכני 60 (  מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ,1995 )טכני 66 (  טיפולוגיה של משקי הבית והמשפחות בישראל ,1999 )טכני 73 (  @ סקרי כוח אדם ,היגולודותמב םייונישה : בהגדרות ובשאלון ,1954 – 2003 )טכני 78 (  @ מפתח המעבר מהסיווג האחיד של משלחי היד –1994 לסיווג ISCO-88 )טכני 79 (  @ הסיווג האחיד הלכלכה יפנע של 2011 – מהדורה מתוקנת )טכני 80 ( @ הסיווג האחיד של משלחי היד 2011 )טכני 81 (  @ הצגה חז ותית םינותנ של סטטיסטיים – כללים להכנת תרשימים ומפות  מחולל לוחות של הסקר החברתי @ המלצות ועדת משנה לסיווג רשמי יפנע של ההייטק ,םירקחמ – @) ניירות עבודה וניירות טכניים ( (ז) ניירות עבודה 'ר) רשימה באתר הלמ – ס" מ חקרים תוריינ , עבודה ופרסומים טכניים ( (ח) פרסומים לפי נושא )בסדר אלף- – (ת בי פרסומים מיוחדים ימוסרפ ,(מ"פ) יובל , לקטים א ימוסרפ , ינדיקטו רים חברתיים תוחוד , מחקר יטסיטטס" ,- " קל אוכלוסייה קובץ היישובים בישראל, 2003 – 2010 )כולל מיפוי גאוגרפי @ ( תכונות דמוגרפיות הייסולכואה של בישראל ,1995 – 1999 )פ"מ 1182 ( כולל   בני60 ומעלה בישראל – ממצאים מתוך סקר שנערך בשנים 1997 – 1998 )פ"מ 1223 ( כולל  @ תחזיות אוכלוסיית ישראל תנש עד 2025 )פ"מ 1238 ( @ @ מתפרסם בא ינטרנט –www.cbs.gov.il ני תן לרכ מ םוסרפכ וש ודפס . פרס כי רל ןתינה ום בי ג על שה תקל יט . ור כ לר ישת פרס ומ מ ים ודפס תק בי ג על או ים לי ,ר טו נא לפנ ל ות מרכז למידע סטט יט יס בלמ ,ס" ' טל02-6592666 . רשימת פרסומים נבחרים אוכלוסייה (ךשמה) אוכלוסיית עולי בריה – רבעשל מ" מגמות דמוגרפיות ,1990 – 2001 )פ"מ 1271 (  @ תכונות דמוגרפיות וחברתיות של הפונות לוועדות להפסקת היריון בישראל ,2003 )פ"מ 1324 (  @ הקיבוצים :םתייסולכואו תמורות דמוגרפיות בשנים 1961 – 2005 )פ"מ 1327 (  @ האוכלוסייה האתיופית בישראל : תכונות דמוגרפיות ,2006 )פ"מ 1367 (  @ מאפיינים דמוגרפיים של ישראלים יוצאים וחוזרים ששהו בחוץ לארץ יותר משנה ברציפות,1996 – 2009 )פ"מ 1558 ( @ משקי בית ומ שפחות : תכונות דמוגרפיות 2014 – 2015 , יפ על סקרי כוח אדם )פ"מ 1700 ( @ משקי בית – תכונות וצפ תוילכלכ יפות ,רויד כוח ירקס יפ על אדם 2018 )פ"מ 1783 ( @ הקשישים בישראל םינייפאמ : דמוגרפיים ,םייתרבח , משפחתיים וכלכליים לאורך הזמן – ניתוח נתונים ממפקדי האוכלוסין והדיור ,1961 – 1995 )דוחות מחקר ' מס 4 (  בית שמש – ,הייסולכוא מבנים ודירות ) ממצאים ממפקד משולב שנערך בשנת 2002 (   @ גבעתיים,2004 )ממצאים מההכנה למפקד המשולב @ ( טירה ,2004 ; אלישמע , ירחיב ונווה ימין,2004 )ממצאים מההכנה למפקד המשולב @ ( ילדים ,2001 )סטטיסטי- @ ( קל האוכלוסייה הערבית בישראל ,2008 )עברית , ערבית ) (תילגנא , סטטיסטי- @ ( קל אוכלוסיית ישראל ,2005 – 2014 )סטטיסטי- @ ( קל ששים שנה בראי הסטטיסטיקה ) סטטיסטי- @ ( קל איכות הסביבה חשבון םימה של ןייוול בישראל ,2007 – 2008 )פ"מ 1489 ( @ מדדים לפ יתוח בר -קיימה בישראל ,2011 )פ"מ 1539 ( @ חומרי הדברה בישראל ,2014 – 2016 )פ"מ 1744 ( @ מדדי חקלאות-סביבה ,2000 – 2017 )פ"מ 1768 ( @ הוצאות לש מירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל ,2017 )פ"מ 1793 ( @ פסולת ופליטות מזהמים בענפי התעשייה והחשמל ,2017 )פ"מ 1794 ( @ מדדי איכות ,םייח קיימות וחוסן לאומי ,2019 )פ"מ 1807 (  @ סקר שפכים,1994 )לקט 1996/35 (  מדדי פיתוח בר קיימה ) סטטיסטי- @ ( קל בינוי סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית , ינואר – מרץ 2016 @ מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ,1995 )טכני 66 (  סקר טכנולוגיות בנייה למגורים בישראל ,2008 )פ"מ 1556 ( @ הבינוי בישראל ,2014 )פ"מ 1620 ( @ סדרת פרסומי יובל ' מס ) 6 ( – בינוי  @ בינוי ותנאי דיור,1985 – 2010 )סטטיסטי- @ ( קל בריאות סיבות מוות ,1996 – 1997 )פ"מ 1124 (  אשפוזים ,1995 )פ"מ 1125 (  סטטיסטיקה של תיתנחבא אשפוזים ,1993 )פ"מ 1177 (   לידות מת,1997 – 2002 – מאפיינים דמוגרפיים ובריאותיים )פ"מ 1260 (   @ תמותת תינוקות ,1997 – 2004 – מאפיינים דמוגרפיים ובריאות יים )פ"מ 1332 (   @ סקר בריאות 2009 , ממצאים כלליים )פ"מ 1500 ( @ פרופיל בריאותי-חברתי של היישובים בישראל ,2005 – 2009 )פ"מ 1580 ( @ לוחות תמותה שלמים של ישראל ,2014 – 2018 )פ"מ 1801 ( @ ההוצא ה הלאומית לבריאות ,1962 – 2019 )פ"מ 1817 ( @ בריאות ומשאבי בריאות בישראל ,1990 – 1995 )'סמ ,םייתרבח םירוטקידניא1 (   סדרת פרסומי יובל ' מס ) 7 ( – בריאות  @ הגירה פנימית הגירה פנימית של עולי שנות התשעים בישראל ,1997 )פ"מ 1109 (  הגירה פנימית בישראל ,2003 – 2005 )לקט 2007/20 (  @ חברה  פני החברה בישראל , דוח 'סמ 1, תשרי ,ט"סשת אוקטובר 2008 – פערים בין יהודים וערבים )פ"מ 1343 (   @  פני החברה בישראל , דוח 'סמ 2, תשרי ,ע"שת אוקטובר 2009 – פערים בין נשים וגברים   @  פני החברה בישראל , דוח מס'3, חשוון תשע ,א" אוקטובר 2010 – פערים בין מרכז לפריפריה  @  פני החברה בישראל , דוח מס'4, חשוון תשע ,ב" אוקטובר 2011 – פערים בין משקי בית ומ שפחות  @  פני החברה בישראל , דוח מס'5, חשוון תשע ,ג" אוקטובר 2012 – פערים חברתיים-כלכליים  @  פני החברה בישראל , דוח מס'6, חשוון תשע ,ד" אוקטובר 2013 – ישראל מאין ולאן ? @  פני החברה בישראל , דוח 'סמ 7, תשרי תשע ,ה" אוקטובר 2014 – מבט על הערים הגדולות  @  פני החברה בישראל , דוח מס'8, אייר תשע ,ו" מאי 2016 – של דיתעה דור ישראל ) ילדים ליג עד םיריעצו 24 (  @  פני החברה בישראל , דוח מס'9, סיוון תשע ינוי ,ז"2017 – בני55 ומעלה  @  פני החברה בישראל , דוח מס'10 , תמוז תשע ינוי ,ח"2018 – דת והגדרה עצמית תדימ של דתיות  @  פני החברה בישראל , דוח מס'11 , אב תשע ,ט" אוגוסט 2019 – פערים בין מרכז לפריפריה  @ הסקר החברתי 2002 – הסדרי פנסיה וחיסכון לקראת פרישה ) 'סמ םייתרבח םירוטקיד אינ9 (   @ הסקר החברתי 2003 – רווחת האוכלוסייה )אינדיקטורים חברתיים מס'10 (   @   רשימת פרסומים נבחרים (ךשמה) הרבח הסקר החברתי 2004 – סידורים לילדים בהקשר של תעסוקת הורים ' אינ ) חברתיים ' מס 12 (   @ הסקר החברתי 2005 – השתתפות בכוח העבודה ,םייתרבח םירוטקידניא) ' מס14 (   @ הסקר החברתי 2006 – מטפלים ללא תמורה כספית )פ"מ 1323 (   @ הסקר החברתי 2007 – רווחת האוכלוסייה ועמדות כלפי שירותי ממשל )פ"מ 1356 (   @ הסקר החברתי 2008 – מוביליות חברתית )פ"מ 1402 (  @ הסקר החברתי 2009 – דתיות ומסורת ומשפחתיות )פ"מ 1433 (  @ הסקר ה חברתי 2010 – בריאות ואורח ,םייח ושימוש במחשב ובאינטרנט )פ"מ 1477 (  @ הסקר החברתי 2011 – למידה לאורך החיים ושימוש בשפות )פ"מ 1518 (  @ הסקר החברתי 2012 – הסדרי פנסיה ופרישה והתארגנויות עובדים )פ"מ 1555 (  @ הסקר החברתי 2013 – רווחת האוכלוסייה בישראל )פ"מ 1594 (  @ הסקר החברתי 2014 – איכות הסביבה והון חברתי )פ"מ 1648 (  @ הסקר החברתי 2015 – עמדות כלפי שירותי ממשל ומעורבות אז רחית )פ"מ 1670 (  @ הסקר החברתי 2016 – תנאי עבודה והתארגנויות עובדים )פ"מ 1712 (  @ הסקר החברתי 2017 – בריאות ואורח חיים )פ"מ 1761 (  @ הסקר החברתי 2018 – מוביליות חברתית )פ"מ 1788 (  @ (11 ' ) 2003–1990 @  מחולל לוחות של הסקר החברתי חינוך והשכלה נגישות להשכלה על - תינוכית וגבוהה בקרב מסיימי תיכון בישראל ירוזחמ , תשמ "ד– תשנ ,ד" מעקב מ"פ) ב"סשת עד 1243 (   @                     מוסדות על ךוניח -תיכוניים לא - מ"פ) ה"סשת–ד"סשת ,םיימדקא1301 (   @ החינוך בישראל – השוואה בין-לאומית,2004 )פ"מ 1325 (   @ תלמידים עם צרכים מ"פ) ז"סשת ,םידחוימ 1371 (   @ תוצאות מבחני המיצ"ב ) מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית ( בכיתות מ"פ) ג"סשת–ב"סשת ,ח תותיכבו ה 1386 (  @ מקבלי תואר ראשון מהמוסדות להשכלה גבוהה : שביעות רצון מהלימודים , תעסוקה והמשך מ"פ) ו"סשת ,םידומיל 1413 (  @ מק בלי תואר B.Ed. מהמכללות האקדמיות לחינוך מ"פ) ג"סשת ,1423 (  @ פעילויות הוראה ומחקר ישנא של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות מ"פ) ט"סשת ,1430 (  @ סקר שירותי חינוך ורווחה , בתי ספר יסודיים ועל -יסודיים – חינוך עברי וחינוך ערבי מ"פ) ח"סשת ,1446 (  @ מהלך לימודים והשתלבות בשוק העבודה ירגוב של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל ,1999 – 2008 )פ"מ 1471 (  @ השכלה גבוהה בישראל מ"פ) ט"סשת ,1475 (  @ בוגרי קורסים להכשרה מקצועית למבוגרים ,2006 )פ"מ 1476 (  @ ההוצאה הציבורית והפרטית לחינוך עבור תלמידי בתי הספר התיכוניים בישראל ,2003 )פ"מ 1501 (  @ קריירה של בעלי תואר שלישי ,2009 )פ"מ 1512 (  @ מדדי חינוך והשכלה להכשרת כוח אדם מדעי-טכנולוגי בישראל , תשנ "ח–תש"ע )פ"מ 1522 (  @ הוצאות למחקרים בעלי מימון מיוחד באוניברסיטאות מ"פ) ט"סשת–ז"סשת ,1552 (  @ המשך לימודים ועבודה חמש שנים לאחר קבלת תואר ראשון ירגוב : האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בתשס "ו )פ"מ 1577 (  @ תלמידי כיתות , יב נבחנים בבחינות הבגרות וזכאים לתעודה יפל , יישוב מגורים ,2012 )פ"מ 1639 (  @ מיומנויות בוגרים בישראל ,2014 – 2015 )פ"מ 1640 (  @ ההוצאה הלאומית לחינוך ,1962 – 2019 )פ"מ 1818 ( @ (2004/2 @ ( התמדה בלימודים ונשירה של תלמידי ם בכיתו ז ת'–) ב"סשת ,ב"י לקט פנימיות במוסדות על ךוניח -יסודיים בחינוך העברי ) ב"סשת , לקט 2004/21 תלמידים ומקבלי תואר במוסדות להכשרת עובדי הוראה ) ג"סשת , לקט   @ (2005/1 @ (2006/1מכ ללות ) ד"סשת ,תוימדקא לקט @ (2006/2נבחנים בבחינות הבגרות בנתיב הטכנולוג י,2003 )לקט תלמידים עולים במוסדות ) ד"סשת ,ךוניח לקט 2006/4 (   @ נבחנים בבחינות בגרות אקסטרניות,2003 )לקט    @ ( @ ( 2006/13 תרבות בבתי ספר יסודיים : תוכן ) ג"סשת ,תויוליעפו לקט 2007/1     @ (מוסדות – ךוניח גני ילדים ובתי ספר יסודיים ועל -יסודיים ) ד"סשת–ג"סשת , לקט 2007/6 ילדים בגני ילדים יום תונועמבו ) ה"סשת , לקט 2007/9 (   @ חינוך ומשאבי חינוך בישראל ,1990 – 1996 )'סמ ,םייתרבח םירוטקידניא2 (   החינוך בישראל בראי הסטטיסטיקה ,1995 – 2004 )'סמ ,םייתרבח םירוטקידניא13 ( @    סדרת פרסומי יובל ' מס ) 9 ( – חינוך והשכלה  @ תהליכי שינוי בהישגי השכלה בישראל מאז שנות החמ ישים – @) (1' )דוחות מחקר מס תקציר( חקלאות רבעון לסטטיסטיקה @ תואלקח של סקר החקלאות וההתיישבות , תשנ "ה 1995 )פ"מ 1081 (  מדדי חקלאות-סביבה ,2000 – 2017 )פ"מ 1768 ( @ החקלאות בישראל ,2017 – 2018 )פ"מ 1784 (  @ מאזן אספקת המזון ,2018 )פ"מ 1799 ( @ סדרת פרסומי יובל ' מס ) 2 ( – חקלאות  @ החקלאות בישראל ,2004 )סטטיסטי- @ ( קל ישראל – דוח חברתי לשנים אינדיקטורים חברתיים מס ספריות – מרכזי משאבים בבתי ספר יסודיים ועל -יסודיים מ"פ) ה"סשת ,1297 (  @ רשימת פרסומים נבחרים חשבונות לאומיים השפעת העברות בעין על התפלגות ההכנסות )פ"מ 1049 (  סקר הכנסות של תואצוהו מוסדות ללא כ וונת רווח,1980 – 1996 )פ"מ 1077 (  השקעה גולמית מקומית בנכסים קבועים ,1950 – 1997 )פ"מ 1099 (  פרויקט ההשוואה ן הבי-לאומי )ICP ( – השוואה ןיב - של תימואל התוצר המקומי הגולמי ומרכיבי ההוצאה במ םיירקיעה ונחי שווי הקנייה )1996 ,(PPP )פ"מ 1151 (  לוח היצע ושימושים 2006 , ולוח היצע לשנים 2007 – 2008 )פ"מ 1467 ( @ לוחות תשומה-תפוקה ,2006 )פ"מ 1561 ( @ חשבונות המגזר הממשלתי במתכונת 2006 ,GFS – 2017 )פ"מ 1756 ( @ הוצאות לביטחון בישראל ,1950 – 2017 )פ"מ 1758 ( @ השקעה גולמית בנכסים קבועים ומלאי ההון הנקי לפי ענף כלכלי ,1995 – 2018 )פ"מ 1770 ( @ ההוצאה ופ רקחמל תימואלה יתוח אזרחי ,1990 – 2018 )פ"מ 1777 ( @ ההוצאה הלאומית לתרבות , לבידור ולספורט ,1984/85 – 2018 )פ"מ 1778 ( @ חשבונות המאזן הלאומי ,2018 )פ"מ 1779 ( @ חשבונות לאומיים,1995 – 2018 )פ"מ 1785 (  @ תוצר ,ןוירפ , תמורה למועסקים ותשואה להון,2010 – 2018 )פ"מ 1787 ( @ ההו צאה לצריכה פרטית יפל , ענף כלכלי ,1995 – 2018 )פ"מ 1789 ( @ חשבונות המגזר הממשלתי ,2000 – 2018 )פ"מ 1800 ( @ ההוצאה הלאומית לבריאות ,1962 – 2019 )פ"מ 1817 ( @ ההוצאה הלאומית לחינוך ,1962 – 2019 )פ"מ 1818 ( @ סדרת פרסומי יובל ' מס ) 3 ( – חשבונות לאומיים  @ המשק הישראלי ,1950 – 2006 )סטטיסטי- @ ( קל כספים וביטוח קופות גמל בישראל ,1998 )לקט 1999/17 (  @ הסקר החברתי 2012 – הסדרי פנסיה ופרישה והתארגנויות עובדים )פ"מ 1555 (  @ לפי סחורות @ תוצראו לפי סחורות @ תוצראו (1998/39 מאזן התשלומים , סחר חוץ ואנרגיה מאגר נתוני האנרגיה בישראל @ ירחון לסטטיסטיקה רחס של @ חוץ סטטיסטיקה רחס של – חוץ שנתי : יבוא ,2007 – 2010 – בוא י – סיווג סחורות  שנתי : יצוא ,2008 – 2010 – יצוא – סיווג סחורות  סקר ייעודי יבוא ,2014 )פ"מ 1792 ( @ אנרגיה בישראל ,2005 )לקט 2006/16 (  @ רבעון מגמות החשבון השוטף של מאזן התשלומים @ סדרת פרסומי יובל ' מס ) 5 ( – מאזן התשלומים  @ סחר , חוץ2000 – 2010 )סטטיסטי- @ ( קל מחירים מאגר המחירים ומדדי המחירים בישראל @ ירחון לסטטיסטיקה של מחירים @ סקר עלות בנייה למגורים ) עבור בניינים שבנ ייתם נסתיימה בשנת 1995 ( )לקט מדדי מחירים של תפוקה ותשו ,תואלקחה ףנעב מה1986 )טכני 58 (  מדד המחירים לצרכן ,1992 )טכני 60 (  מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, 1995 )טכני 66 (  מחקר ופיתוח סקר חברות ביוטכנולוגיה בישראל ,2010 )פ"מ 1537 (  @ חד שנות במגזר ה עסקי ,2010 – 2012 )פ"מ 1606 (  @ ההוצאה הלאומית למחקר ופ יתוח א זרחי ,1990 – 2018 )פ"מ 1777 ( @ ופ רקחמ יתוח עסקי ,2016 – 2017 )פ"מ 1786 (  @ ממשלה ורשויות מקומיות תוצאות הבחירות לכנסת ה- 29.5.1996 ,14 – כרך א' )פ"מ 1054 (  תוצאות הבחירות לכנסת ה- 29.5.1996 ,14 – כרך – 'ב פירוט לפי קלפיות )פ"מ 1055 (  תוצאות הבחירות לרשויות המ קומיות ,ןוושחב א"כ , תשנ "ט –10.11.1998 )פ"מ 1112 (  קובץ תוצאות הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב- 1996 וב- 1999 , לפי יישובים ואזורים סטטיסטיים , בשילוב נתונים ממפקד ASCII ,SAS) 1995 , מבחר נתונים ב- EXCEL ( רק מדד הקומפקטיות של עיריות ומועצות מקומיות,2006 )פ"מ 1563 ( @ מדד פריפריאליות של יישובים ושל רשויות מקומיות,2015 )פ"מ 1732 ( @ אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2015 )פ"מ 1765 ( @ הרשויות המקומיות בישראל ,2018 )פ"מ 1797 ( @   רשימת פרסומים נבחרים ) המשך ( ,2004 ) ממצאים מההכנה למפקד המשולב עבודה ושכר ממשלה ורשויות מקומיות בית שמש , יה יסולכוא מבנים ודירות  (2002 ) @ – ממצאים ממפקד משולב שנערך בשנת גבעתיים כוח עבודה בקרב בני ,1986 – 1992 )פ"מ 943 (  נשים בכוח העבודה בישראל ,1987 – 1997 )פ"מ 1146 (  הגדרות כוח של תויפולח העבודה יפ על סקרי כוח אדם (,2001 – 2007 )פ"מ 1346 (  @ נוער בגיל ,1980 – 2007 )פ"מ 1380 ( @ פריון תמורה למועסקים ותשואה להון,2005 – 2008 )פ"מ 1398 (  @ מוע סקים העובדים שעות מרובות ,1995 – 2008 )פ"מ 1437 ( @ איכות התעסוקה בשוק העבודה בישראל ,2001 – 2010 )פ"מ 1560 ( @ סקר כוח אדם והסקר החברתי )פ"מ 1673 (  @ סקרי כוח אדם השינויים במתודולוגיה בהגדרות ובשאלון מפתח המעבר מהסיווג האחיד של משלחי היד הסיווג האחיד של משלחי היד החלפת מדגם מדדי תעסוקה ושכר ,2005 )לקט תעסוקה ואבטלה בישראל הסקר החברתי הסקר החברתי השתתפות בכוח העבודה ,םייתרבח םירוטקידניא ' מס14 ( סדרת פרסומי יובל ' מס ) 10 ( – עבודה ושכר סקר כוח אדם ,1996 – 2006 )סטטיסטי- @ ( קל המלצות ו עדת משנה לסיווג רשמי יפנע של ההייטק ניי ניי ו הד בו ע ת רו ם ניי כט ת רו עלייה אוכלוסיית עולי בריה מגמות דמוגרפיות ,1990 – 2001 )פ"מ 1271 (  @ אוכלוסיית עולי בריה מגמות דמוגרפיות סקר הוצאות משק הבית )פ"מ 1231 (   @ העלייה לישראל ,2007 – 2010 )פ"מ 1483 ( @ סקר קליטת עולים ממצאים נבחרים תעסוקת עולים שבאו מברית המועצות לשעבר באוקטובר – דצמבר 1993 , מעקב לאחר שנתיים בארץ ) לקט תמותה בקרב עולים מבר ית המועצות לשעבר,1990 – 1994 )לקט תלמידים עולים במוסדות חינוך עולי חבר העמים ,2000 )סטטיסטי- הפשב םג) – @ ( קל הרוסית פשיעה ומשפט סטטיסטיקה משפטית ,1993 )פ"מ 1031 (  סקר נפגעי עבריינות ,2001 )פ"מ 1195 ( @ סקר ביטחון אישי,2019 )פ"מ 1808 ( @ סטטיסטיקה משפטית פעולות בתי המשפט ,1997 )לקט סטטיסטיקה פלילית ,1998 – 1999 )לקט סדרת פרסומי יובל ' מס ) 8 ( – פשיעה ומשפט רמת חיים ורווחה סקר הוצאות משק הבית ,2000 – 2002 – מש בית קי של עולי משקי בית ערביים נתונים מסקר הוצאות משק הבית , סקר כוח אדם והסקר החברתי )פ"מ 1673 (  @ הדיור בישראל נתונים מ סקר הוצאות משק הבית ,1997 – 2015 )פ"מ 1690 (  @ אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית בשנת 2015 )פ"מ 1765 ( @ @ (  ומעלה בישראל55   )  לימודים ועבודה :17–15   ,   עובדים עצמאים בישראל ,2003 – 2014 , נתונים מסקר הוצאות משק הבית , התפתחות תחום ההייטק בישראל ,1995 – 2014 )פ"מ 1674 ( @ סקר כוח אדם ,2018 )פ"מ 1782 ( @    @ (78טכני )2003–1954 , :  , @ (79 ) ISCO-88לסיווג טכני1994 –  @ (81טכני )2011 ,  @ (2006/15  – @)  (7 ' , 1990 – 2002 )אינדיקטורים חברתיים מס סידורים לילדים בהקשר של תעסוקת הורים (ריצקת @(12 '  )סמ םייתרבח ' אינ –2004  ) @ – 2005  @    ,מחקרים )@ – ( מ לשעבר " – מ לשעבר " )פ"מ 1076 (  מ לשעבר " יה בר לי עו של ת בי קי –1995 , , 2000 – 2002 – מש    )פ"מ 1520 ( @ ,2011–2010 ,   (1997/27 (1998/8  @ (2006/4תשס"ד ) לקט , (     , 1994 – 1996 )לקט בית המשפט העליון (1997/43  – (1998/16  (2001/5  @   )פ"מ 1231 (בריה"מ לשעבר הוצאות והכנסות ,2006 )פ"מ 1308 (   @ @   – סיכומים כלליים )פ"מ 1517 (  @סקר הוצאות משק הבית ,2011 , ,2014–2003 ,  סקר הכנסות ,2011 )פ"מ 1524 (  @ עובדים עצמאים בישראל –    משקי בית הכנסות והוצאות משק הבית נתונים מסקר הוצאות משק הבית סיכומים כלליים )פ"מ 1802 (  @ דיור ותנאי מגורים בישראל מס םייתרבח םירוטקידניא נתוני מפקד האוכלוסין והדיור -כלכלית הייסולכואה של יפ על סקרי כוח אדם ,2018 )פ"מ 1783 ( @תכונות וצפ תוילכלכ יפות ,רויד הכנסות של בני15 ומעלה – נתונים מסקר הוצאות משק הבית ,2018 )פ"מ 1798 (  @   – ,2018 ,  , (4 ' ) 1999–1990 ,   (2 , 1948 – 1995 )דוחות מחקר מס' אזוריים בישראל : פערים בין-  רשימת פרסומים נבחרים תחבורה ותקשורת רבעון לסטטיסטיקה של תחבורה @ סקר משאיות ,1990 )פ"מ 924 (  סקר הרגלי נסיעה ,1996/97 )פ"מ 1141 (  על ) רוטילקת גבי כולל גם טעויות דגימה ונתונים ליישובים (םירחבנ סקר מסחר ,םיתוריש , תחבורה , תקשורת ובינוי ,2010 )פ"מ 1544 (  @ הרשעות ומורשעים בעברות נהיגה ,2011 – 2013 )פ"מ 1601 (  @ מ ורשים לנהוג ,2019 )פ"מ 1795 (  @ ספירות תנועה בדרכים לא -עירוניות ,2014 – 2019 )פ"מ 1796 (  @ תא ונות דרכים עם נפגעים,2019 – תא ונות בדרכים אל -עירוניות )פ"מ 1804 (  @ תא ונות דרכים עם נפגעים,2019 – סיכומים כלליים )פ"מ 1805 (  @ כלי רכב מנועיים ,2019 )פ"מ 1806 (  @ ) בכר ילכ של העוסנ קילומטרז '(,2019 )פ"מ 1810 (  @ תחבורה ,1995 – 2006 )סטטיסטי- @ ( קל מחולל לוחות תא של ונות דרכים ולל כ) םיעגפנ םע ירת צי ית ונ ת פו מ @ ( בי חרמ וח מפות ושאילתות במערכת התחבורה ביישובים @ תיירות ושירותי הארחה רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה @ חשבון הלוויין תורייתה של בישראל – סקירה כלכלית לוח יפ על היצע ושימושים 2004 )פ"מ 1393 (  @ תיירות ,2018 )פ"מ 1781 ( @ יציאות ישראלים לחו "ל,1999 – 2002 )לקט 2004/6 (  סדרת פרסומי יובל ' מס ) 1 ( – תיירות  @ תיירות ושירותי הארחה ,1990 – 2010 )סטטיסטי- @ ( קל תנועה טבעית תנועה טבעית : תמותה ,1996 )פ"מ 1108 (  תמותת תינוקות ,1997 – 2004 – מאפיינים דמוגרפיים ובריאו תיים )פ"מ 1332 (   @ תנועה טבעית – לידות חי,2013 )פ"מ 1632 ( @ תנועה טבעית ,ןישוריגו ןיאושינ :2013 – 2014 )פ"מ 1693 ( @ לוחות תמותה שלמים של ישראל ,2014 – 2018 )פ"מ 1801 ( @ תעשייה ומסחר סקר מלאי ההון הקבוע הגולמי בתעשייה ,1.1.1992 )פ"מ 1098 (  ענפי טכנולוגיות המידע )1995 ,(ICT – 2006 )פ"מ 1306 (   @ סקר חברות ביוטכנולוגיה בישראל ,2010 )פ"מ 1537 (  @ סקר מסחר ,םיתוריש , תחבורה , תקשורת ובינוי ,2010 )פ"מ 1544 (  @ ח דשנות במגזר ה עסקי ,2010 – 2012 )פ"מ 1606 (  @ סקר מוצרים וחומרים בתעשייה ,2014 )פ"מ 1713 ( @ סקר תעשייה , כרייה וחציבה,2016 )פ"מ 1775 ( @ מחקר ופי תוח עסקי ,2016 – 2017 )פ"מ 1786 (  @ עוסקים ופדיון בענפי ה כלכלה , מס יפ על ערך מוסף, 2016 – 2018 )פ"מ 1790 ( @ דמוגרפיה של עסקים – מקבץ נתונים סטטיסטיים ממרשם העסקים ,2011 – 2018 )פ"מ 1791 ( @ תעשייה , כרייה – הביצחו מדדים ו סיכומים שנתיים ,2018 )פ"מ 1811 ( @ סקר ענפי הכלכל ה,2017 )פ"מ 1812 ( @ סקר מבנה כוח אדם יסופד , עבודה וחדשנות בתעשייה ,1997 )לקט 1999/16 (  הסיווג האחיד הלכלכה יפנע של 2011 – מהדורה מתוקנת )טכני 80 ( @ סדרת פרסומי יובל ' מס ) 4 ( – .א כלל ענפי המשק .ב ; תעשייה , מסחר ושירותים  @ ענפי טכנולוגיות המידע ,2000 )סטטיסטי- @ ( קל המשק הישראלי ,1950 – 2006 )סטטיסטי- @ ( קל יבוא ויצוא סחורות של ישראל ,2005 – 2014 )סטטיסטי- @ ( קל תרבות , בידור וספורט דפוסי השימוש בזמן בישראל , סקר תקצוב זמן ,1991/92 )פ"מ 996 (  דפוסי השימוש בזמן בישראל , ממצאים נוספים מסקר תקצוב זמן ,1991/92 )פ"מ 1029 (  ספריות ציבוריות ,1998 )פ"מ 1166 (  הרגלי קריאה , בילוי וספורט,1999 )פ"מ 1187 (   ספריות – מרכזי משאבים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ה"סשת ,) מ"פ1297 (  @ ההוצאה הלאומית לתרבות , לבידור ולספורט ,1984/85 – 2018 )פ"מ 1778 ( @ עיתונים יומיים ותקופונים שיצאו בישראל ,1995 )לקט 1998/4 (  ספרים שיצאו לאור בישראל ,1996 )לקט 2000/22 (  עובדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :שהשתתפו בהכנת הפרסום למידע נוסף בנושא פרסום זה אפשר לפנות למרכזת הפרסום, לילך ביטון, טל' 02-6592088 . [email protected] :תמונות כריכה - דני מכליס גוריון בנגב-אוניברסיטת בן והאוניברסיטה העברית בירושלים. אתר PIXABAY :עיצוב וגרפיקה 88 סקורפיו 2021 , ירושלים לשכת הסטטיסטיקן הלאומי: יואל פינקל אגף דוברות, תקשורת והסברה – תחום תוצרים סטטיסטיים רוחביים: קרול – עורך מדעי-עמית יגור מוריאל שפיר ולילך ביטון – מרכזות הפרסום אגף הוצאה לאור: קרן יפה – עורכת הפרסום עמנואל בלנקו, תמר בן ישי, ליאורה מושונוב, אסתר נגארי, מעין ערוסי, איריס ראובני אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד: שושי גרברצ'יק, -אינהורן מיכל אליאב, דבורית זאבי, -אנג'ל מוריה ג'ורג'י, דפנה הרטל, אירה חיין, דניאל כהן, שלמה נהיר, אירינה קורנילנקו, אביעד קלינגר, נעמה רותם, איטליאנו-ליאת רחבי אגף בכיר כלכלה:-מיקרו נורית דוברין, יגאל אייזנמן, שלומית דרור כהן, רשל רוזנברג, יפית אלפנדרי, דורון יגר בורשטין, ליאור דופז, לירון שרמן, -סיון סיוון נאמן, לארה ראפידי, ורד שבו, מרק פלדמן, מירב פסטרנק, מתן שמלצר אגף בכיר חינוך, חברה ורווחה: זאור איברגימוב, סופי ארצב, חיים בטיטו, יונתן און, -בר אורית בראני, עינת וייס, רומן זילברשלג, אנה יופה, אוריה לוי, עמוס מסיקה, דוד מעגן, יעל נוריאל, אורי נפתלוביץ, מיכל סלנסקי, רם קנדיל, עליזה קרובי, אביאל קרנצלר, תמר רנד, עדנה שמעוני, חגית שריד אגף בכיר כלכלה: -תשתית יעל ברלין, גילת גלימידי, אורית שוקרון,-ילון ד"ר משה ינאי, ארז כהן, יעל קליימן, דגנית שטיין, יניב שרעבי תחום גאוגרפיה וממ"ג: אורן רז 9 תוכן העניינים 19 23 31 45 47 48 49 50 50 51 51 52 53 54 55 57 59 61 62 71 73 74 79 80 80 95 הקדמה ................................................................................................................... מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה ....................................................... ממצאים מרכזיים ...................................................................................................... מ אפיינים דמוגר פיים | פרק 1 מבוא ....................................................................................................... א. מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ב. מקורות הנתונים ....................................................................................... ג. ממצאים עיקריים – בני 69–25 ,, לפי רמת השכלה 2018 ............................... .ד . כללי1 ..................................................................................................... . גיל2 ...................................................................................................... . מין3 ....................................................................................................... . קבוצת אוכלוסייה4 ................................................................................... . מחוז מגורים5 .......................................................................................... . מצב משפחתי6 ........................................................................................ . נישואין וגירושין7 ..................................................................................... תיבה1.1 עמדות לגבי הגיל הרצוי להקמת משפחה ......................................... . ילודה ופריון8 ........................................................................................... תיבה1.2 עמדות לגבי מספר הילדים הרצוי למשפחה ................................. . משקי בית ומשפחות9 .............................................................................. פרק 2 | רווחת האוכלוסיי ה, ת עסוקה ור מת חיי ם א. מבוא ........................................................................................................ ב. מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ג. מקורות הנתונים ....................................................................................... ד. ממצאים עיקריים ...................................................................................... מדדים סובייקטיביים- . רווחת האוכלוסייה1 .................................................. תיבה2.1 עמדות לגבי הקבוצה הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים ..................................................... 11 97 112 115 135 137 139 140 141 142 142 144 149 151 153 153 155 155 155 162 163 164 165 פרק 3 | עוני והדרה ח ברתית בהשוואה למ דינות האיחוד האירופי מבוא ........................................................................................................ מונחים, הגדרות והסברים (בהתאמה להגדרות האיחוד האירופי) .................... ג. .א ב. מקורות הנתונים ....................................................................................... ד. ממצאים עיקריים (בהתאמה להגדרות האיחוד האירופי) ............................... שוויון בחלוקת ההכנסות-. אי1 .................................................................... . אוכלוסייה בסיכון לעוני2 ........................................................................... . תעסוקה והדרה חברתית3 ......................................................................... פרק 4 | שי רותי רווח ה מבוא ....................................................................................................... מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ג. .א ב. מקורות הנתונים ....................................................................................... ד. ממצאים עיקריים ...................................................................................... . רשומים במחלקות לשירותים חברתיים 1 ..................................................... . רשומים בעלי נזקקות מוגדרת לפי אשכול (סוג) נזקקות2 ............................. . נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה3 ................................................................ . לקויי שמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה4 )בתקשורת (סל תקשורת ........................................................................ במסגרות רווחה, לפי רמת השכלת האם17–0 . מּושמים בני5 ......................... . תעסוקה2 ............................................................................................... תיבה2.2 מוביליות תעסוקתית בקרב בני 69–30 בשנים2018–2008 .... . רמת חיים3 ............................................................................................. תיבה2.3 דורית בהשכלה ובהכנסה-מוביליות בין .................................... 12 167 169 170 174 176 176 פרק 5 | חינוך והשכלה מבוא ........................................................................................................ מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... .א .ב .ג מקורות הנתונים ....................................................................................... .ד ממצאים עיקריים ...................................................................................... 1. רמת ההשכלה בקרב בני ...............................................................69–25 .■ 186 189 191 197 204 208 209 218 222 224 .■ 230 .■ .■ .■ .■ .■ .■ מפה .............................................................................................................. ..■ ... בעלי תואר אקדמי ביישובים שבהם 10,000 , תושבים ויותר2018 ....תיבה 5.1 דורית בהשכלה-מוביליות בין ................................................... 2. נשירה מבתי ספר ................................................................................... 3. הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות ........................................... ....תיבה 5.2 ,מעורבות הורים והצלחה בלימודים לפי רמת השכלה של ההורים מתוך סקר ארוך טווח 2017–2012 ............................................. 4אקדמי-תיכון לא-. חינוך על ..................................................................... 5. עובדי הוראה .......................................................................................... 6. השכלה גבוהה ....................................................................................... ....תיבה 5.3 מקצועות לימוד STEM ............................................................ 7. אוריינות מתמטית – סקר מיומנויות בוגרים ............................................... ............................................................................................................. מפות ,ירושלים – בעלי תואר אקדמי לפי אזור סטטיסטי 2018 ירושלים – בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה לפי אזור סטטיסטי, 2018 ,יפו – בעלי תואר אקדמי לפי אזור סטטיסטי-תל אביב 2018 יפו – בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע-תל אביב על השכלה לפי אזור סטטיסטי, 2018 ,חיפה – בעלי תואר אקדמי לפי אזור סטטיסטי 2018 חיפה – בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה לפי אזור סטטיסטי, 2018 13 231 233 234 236 237 237 243 248 253 256 257 259 262 268 271 273 274 276 277 277 278 280 282 288 291 292 בר יאות | פרק 6 מבוא ........................................................................................................ א. מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ב. מקורות הנתונים ....................................................................................... ג. ממצאים עיקריים ...................................................................................... ד. 1. תוחלת חיים ותמותת תינוקות ................................................................. 2. תמותה וסיבות מוות ............................................................................... .... תיבה 6.1 תמותה בישראל לפי רמת השכלה: מחקר עוקבה בקרב בני 2017–2000 ,64–25 ............................................... 3. לידות והפסקות היריון בקרב נערות .......................................................... 4. הערכה עצמית של מצב הבריאות ............................................................. 5. אנשים עם מוגבלות ................................................................................ 6. גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות ................................................... 7. כוח אדם במקצועות הבריאות .................................................................. 8. ביטוחי בריאות ....................................................................................... פרק 7 | תחבורה ותא ונ ות דרכי ם א. מבוא ........................................................................................................ ב. מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ג. מקורות הנתונים ....................................................................................... ד. ממצאים עיקריים ...................................................................................... 1. תחבורה בישראל .................................................................................... 2. כלי רכב מנועיים ..................................................................................... 3. מורשים לנהוג ........................................................................................ 4 ). נפגעים בתאונות דרכים (ת"ד מורחב ....................................................... 5 ). נהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (ת"ד מורחב ......................... 6. שביעות רצון מהתחבורה ומהתשתיות באזור המגורים ................................. 7. התנהגות אלימה בכביש .......................................................................... בעלות על כלי רכב והוצאות משקי בית על כלי רכב .... תיבה 7.1 293ועל תחבורה ציבורית ................................................................ מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג רכב, .... תיבה 7.2 297סוג מעורב ורמת השכלה .......................................................... 14 299 301 302 305 306 306 307 311 323 327 331 333 334 335 336 336 338 342 351 פשיע ה ומשפט | פרק 8 מבוא ........................................................................................................ א. מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ב. מקורות הנתונים ....................................................................................... ג. ממצאים עיקריים ...................................................................................... ד. . תיקים פליליים שנפתחו במשטרה – כללי1 .................................................. )2016/17( . תיקי פ"א שנפתחו במשטרה לקטינים, תשע"ז2 ......................... . עומדים לדין ומורשעים במשפטים פליליים3 ................................................ 4. נפגעי עבריינות ...................................................................................... 5. תחושת ביטחון אישי ............................................................................... סביבה | פרק 9 מבוא ........................................................................................................ א. מונחים, הגדרות והסברים .......................................................................... ב. מקורות הנתונים ....................................................................................... ג. ממצאים עיקריים ...................................................................................... ד. בנוגע לסביבת המגורים69–25 . תפיסות, עמדות והרגלים של בני1 ולנושאים סביבתיים ................................................................................ ִ חזּור פסולת ........................................................................................2 . מ 3. מדדים סביבתיים ברשויות המקומיות ........................................................ .... תיבה 9.1 חינוך סביבתי ............................................................................ 15 הערות הסבר שטח הכיסוי של הנתונים הסטטיסטיים הנתונים הסטטיסטיים מתייחסים לשטח הכלכלי של מדינת ישראל, אלא אם כן צוין אחרת. א. שטח כלכלי של מדינה ( The economic territory of a country) (על פי הגדרת OECD-SNA . לפירוט מלא של ההגדרה ראו: Glossary of Statistical Terms , OECD :) השטח הכלכלי של מדינה כולל את השטח הגאוגרפי שממשלה מנהלת, ושבו אין מגבלות על מעבר של אנשים, סחורות והון. השטח הכלכלי של מדינת ישראל: על פי הגדרה זו, השטח הכלכלי של מדינ ת ישראל הוא בהתאם לסעיף ב להלן. ב. מחוז ונפה: המחוזות והנפות מוגדרים לפי החלוקה ה מינהלית הרשמית של מדינת ישראל, נפות.15- מחוזות ו6 שלפיה קיימים כולל יישובים ישראליים באזור יהודה והשומרון. סימנים מיוחדים בלוחות ריק = נתונים שאין להם משמעות בגלל מבנה הלוח - .. ) ( 0 = חוסר מקרים = נתונים בלתי ידועים או שאינם ניתנים לפרסום = נתונים המבוססים על הערכה או בעלי טעות דגימה יחסית גבוהה = נתון קטן ממחצית היחידה שלפיה מוצגים הנתונים בלוח עיגול מספרים אין סיכום הפירוטים מתאים בהכרח לסך הכל, בגלל עיגול המספרים. 17 הקדמה אנו שמחים להביא לידיעת הציבור את הדוח השנים עשר בסדרת הדוחות החברתיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הדוח הנוכחי בוחן את האוכלוסייה בהיבטים של עוני, רמת חיים, דיור, תעסוקה, חינוך, תאונות דרכים, סביבה ועוד לפי רמות השכלה , כפי שהוגדרו במרשם ההשכלה של הלמ"ס. הדוח מתמקד ברמת ההשכלה של אוכלוסיית בני 69–25 במרשם ההשכלה. לכל פרט המופיע במרשם האוכלוסין מחושבת רמת ההשכלה לפי נתונים מינהליים המתקבלים בלמ"ס על השכלה שנרכשה בארץ או בחו"ל עד לשנה מסוימת. מדדי ההשכלה העיקריים המחושבים עבור פרט במרשם ההשכלה הם: "התעודה הגבוהה ביותר" ו"מספר שנות לימוד". מרשם ההשכלה מספק מידע באמינות גבוהה על רמת ההשכלה של -כ95% מאוכלוסיית ישראל, והוא מאפשר אפיון של קבוצות קטנות באוכלוסייה ואזורים גאוגרפיים קטנים. רמת הכיסוי הגבוהה ותדירות המידע השנתית של מרשם ההשכלה משמשים תשתית מידע שימושית לחוקרים רבים. הדוח מביא ניתוח המציג את ההבדלים והפערים בין קבוצות באוכלוסייה בעלות רמות השכלה שונות, והוא מספק לקובעי המדיניות ולכלל הציבור מבט נרחב על נושא זה במגוון תחומים. בפרסום תשעה פרקים: פרק 1 – מאפיינים דמוגרפיים. בפרק זה מוצגים המאפיינים הדמוגרפיים העיקריים של האוכלוסייה לפי רמת השכלה לשנת 2018 ,, כולל בחלוקה לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה מחוז מגורים, מצב משפחתי כולל נישואין וגירושין, ילודה ופריון, ומאפיינים של רמת ההשכלה של גברים ונשים במשקי בית ומשפחות. לפרק מצורפות שתי תיבות המתבססות על הסקר החברתי בנושא עמדות לגבי הגיל הרצוי להקמת משפחה ועמדות לגבי מספר הילדים הרצוי למשפחה, לפי רמת השכלה. פרק 2 – רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים. פרק זה בוחן שלושה היבטים המשקפים את התמונה החברתית בישראל לפי רמת השכלה: ההיבט הראשון מתאר את רווחת האוכלוסייה בעזרת סדרת מדדים סובייקטיביים כגון שביעות רצון (מהחיים ומהמצב הכלכלי), קשרים חברתיים, תחושת בדידות ועוד. השימוש במדדים אלו מאפשר לבחון את רווחת האוכלוסייה באופן ממדי לפי רמת השכלה.-רב ההיבט השני מציג מדדי תעסוקה לפי רמת השכלה. ההיבט השלישי מתמקד ב רמת חיים , באמצעות נתוני הכנסות והוצאות של משקי בית, הרכב ההוצאות לתצרוכת ומדדי רמת חיים. בפרק מובאות שלוש תיבות בנושאים האלה: עמדות לגבי הקבוצה הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים; מוביליות תעסוקתית בשנים 2018–2008 .דורית בהשכלה ובהכנסה-; מוביליות בין פרק 3 – עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. פרק זה מציג השוואה לאומית -בין מקיפה של מדדי העוני וההדרה החברתית. מדדים אלו פותחו באיחוד האירופי, והם מציגים סדרה של אינדיקטורים המצביעים על מאפייניהן של אוכלוסיות בסיכון לעוני. 19 פרק 4 – שירותי רווחה. פרק זה מציג את הרשומים והרשומים בעלי נזקקות מוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי מאפיינים דמוגרפיים וסוג נזקקות. הפרק מציג גם את שיעור נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה וכן את שיעור לקויי השמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת (סל תקשורת) לפי מין וקבוצת אוכלוסייה. ההתפלגויות מוצגות בהתאם לרמת ההשכלה של האוכלוסיות הנחקרות. כמו כן מוצגת התפלגותם של המּושמים במסגרות רווחה (מסגרות בקהילה או מסגרות ביתיות) -חוץ של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לפי רמת השכלת האם. פרק 5 – חינוך והשכלה. פרק זה מציג מאפיינים העוסקים בחינוך והשכלה של האוכלוסייה לפי רמת השכלה, וכן מאפיינים של מערכת החינוך. כמו כן נבדקים הנושאים האלה: נשירה של תלמידים מבתי ספר ובחינת הקשר בין הנשירה לרמת ההשכלה של הורי התלמידים, הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות, חינוך תיכון -על -(לא אקדמי), מאפיינים של עובדי ההוראה לפי רמת השכלתם, נתונים על השכלה גבוהה ונתוני מיומנויות מתמטית אצל בוגרים לפי רמת השכלה. כמו כן מובאות בפרק שלוש תיבות: מוביליות דורית -בין בהשכלה; מעורבות הורים והצלחה בלימודים לפי רמת השכלה של ההורים; מקצועות לימוד 1.STEM פרק 6 – .בריאות בפרק זה מוצגים היבטים שונים של בריאות – מצב בריאות, התנהגויות בריאות וכוח אדם במקצועות הבריאות, בחלוקה לשמונה מדדים: תוחלת חיים ותמותת תינוקות; תמותה וסיבות מוות; לידות והפסקות היריון בקרב נערות; הערכה עצמית של מצב בריאות; אנשים עם מוגבלות; גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות (גורמי סיכון כגון עישון, עודף משקל והשמנה; התנהגויות בריאות כגון פעילות גופנית); כוח אדם במקצועות הבריאות וביטוחי בריאות, תוך הבחנה בין ביטוחים משלימים לביטוחים פרטיים. חלק מהמדדים נבחנו לפי שלוש רמות השכלה, וחלקם לפי ארבע רמות, בהתאם למקור הנתונים ולהגדרת המדד. בפרק נכללת תיבה בנושא תמותה בישראל לפי רמת השכלה. פרק 7 – תחבורה ותאונות דרכים. פרק זה מציג את הקשרים בין תחבורה ותאונות דרכים לבין רמת ההשכלה של בני . 69–25 הנושאים הנבחנים בפרק הם: תחבורה בישראל, כלי רכב מנועיים, מורשים לנהוג, נפגעים בתאונות דרכים (ת"ד מורחב),2 נהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (ת"ד מורחב),2 שביעות רצון מהתחבורה ומהתשתיות באזור המגורים, התנהגות אלימה בכביש. לפרק מצורפות שתי תיבות: בעלות על כלי רכב והוצאות משקי בית על כלי רכב ועל תחבורה ציבורית; מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג רכב, סוג מעורב ורמת השכלה. פרק 8 – פשיעה ומשפט. הפרק מציג נתונים על הפשיעה במדינת ישראל, תוך התמקדות ברמת ההשכלה של האוכלוסייה. בפרק מובאים הן נתונים אובייקטיבים על הפשיעה המדווחת למשטרת ישראל (נתוני פתיחת תיקים במשטרה, עומדים לדין ומורשעים), והן מדדים סובייקטיביים (מסקר ביטחון אישי), שהם רכיב משלים וחשוב לתמונה של נפגעי עבירות ושל תחושת הביטחון של הציבור. – מונחים, הגדרות והסברים.5 ראו פרק – מונחים, הגדרות והסברים.7 ראו פרק 1 2 20 פרק 9 – .סביבה בפרק זה מובאים נתונים סובייקטיביים על תפיסות, עמדות והרגלים הנוגעים לסביבת המגורים ולנושאים סביבתיים, תוך התייחסות לרמת ההשכלה. כמו כן מוצגים מדדים בנושא מִ חזּור פסולת, מדדים סביבתיים ברשויות המקומיות המשקפים את איכות השירותים הסביבתיים ברשות ואת מצב הסביבה באזור המגורים, וכן מדדים תשתיתיים הקשורים לרמת הפעילות הכלכלית ביישוב. מדדים אלו מעידים על רמת החיים ביישובים ועל יכולתן של הרשויות לספק מענה לצורכי תשתית בסיסיים. בפרק נכללת תיבה בנושא חינוך סביבתי. ברצוני להודות לאגף המידע במשרד הבריאות על תרומתו הרבה לדוח זה. וכמו תמיד, תודה מיוחדת לעובדים הרבים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהשתתפו וסייעו כה רבות בהכנת הדוח. הדוח מופיע באתר הלמ"ס: www.cbs.gov.il .. באתר מרוכזים בין השאר כל דוחות פני החברה שפורסמו עד כה בברכה, פרופ' דניאל פפרמן הסטטיסטיקן הלאומי ומנכ"ל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2021-ירושלים, תשפ"א 21 מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה דוח זה מתמקד בהבדלים ובפערים בין אוכלוסיות לפי רמת השכלה כפי שהוגדרה במרשם ההשכלה של הלמ"ס. בישראל.69–25 האוכלוסייה הנחקרת בדוח היא אוכלוסיית בני נתוני רמת ההשכלה בדוח מתבססים על שני מקורות: .1 .נתוני השכלה המתקבלים מסקרים .2 .)נתוני השכלה המתקבלים ממרשם ההשכלה (נתונים מינהליים .1 נתוני השכלה המתקבלים מסקרים הנתונים מתקבלים מסקרים הנערכים בלמ"ס – סקר כוח אדם, הסקר החברתי, סקר הוצאות משק הבית, סקר ביטחון אישי, סקר ארוך טווח וסקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) , ומסתמכים על נתוני דיווח עצמי של רמת ההשכלה כפי שנאספו בסקרים אלו. ממצאי הדוח המתבססים על סקרים כוללים נתונים בנושאים האלה: תעסוקה, הוצאה וצריכה, מדדים סובייקטיביים בתחומים שונים, היפגעות מעבריינות ותחושת ביטחון אישי וכן כישורים ומיומנויות. השאלות המתייחסות לרמת השכלה בסקרי הלמ"ס: א. סקר כוח אדם (אוכלוסיית בני 15 ,)ומעלה סקר הוצאות משק הבית וסקר ביטחון אישי (אוכלוסיית בני 20 :)ומעלה מהי התעודה או התואר הגבוה ביותר שקיבלת: .1 תעודת סיום של בית ספר יסודי או חטיבת ביניים (כולל את מי שלמד בתיכון ולא סיים) .2 )תעודת סיום של בית ספר תיכון (שאינה תעודת בגרות .3 תעודת בגרות .4 )תיכון (שאינה תעודה אקדמית-תעודת סיום בית ספר על .5 ,תואר אקדמי ראשון B.A או תואר מקביל .6 ,תואר אקדמי שני M.A ) או תואר מקביל (כולל דוקטור לרפואה .7 ,תואר אקדמי שלישי Ph.D או תואר מקביל .8 תעודה אחרת .9 .לא קיבל אף תעודה 23 .ב הסקר החברתי (בני 20 :) ומעלה מהי התעודה או התואר הגבוה ביותר שקיבלת: .1 )תעודת סיום של בית ספר תיכון (שאינה תעודת בגרות .2 תעודת בגרות .3 )תיכון (שאינה תעודה אקדמית-תעודת סיום של בית ספר על .4 )תואר אקדמי ראשון או תואר מקביל (כולל תעודה אקדמית .5 )תואר אקדמי שני או תואר מקביל (כולל דוקטור לרפואה .6 תואר אקדמי שלישי או תואר מקביל .7 .לא קיבל אף אחת מהתעודות שצוינו .2 נתוני השכלה המתקבלים ממקורות מינהליים נתוני רמת השכלה מתקבלים גם ממקורות מינהליים כפי שהם מופיעים במרשם ההשכלה. ממצאי הדוח המתבססים על מרשם ההשכלה כוללים נתונים בנושאים האלה: מאפיינים דמוגרפיים, רווחה, חינוך, פשיעה, בריאות, תחבורה ותאונות דרכים. מטרתו של מרשם ההשכלה היא לספק מידע מקיף ומפורט ככל האפשר על רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל. במרשם ההשכלה לכל פרט המופיע במרשם האוכלוסין מחושבת רמת ההשכלה לפי נתונים מינהליים המתקבלים באגף חינוך, חברה ורווחה בלמ"ס על השכלה שנרכשה בארץ או בחו"ל עד לשנה מסוימת. הנתונים מתקבלים ממגוון מקורות כגון משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ומוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן נאספים נתונים מסקרים ומדיווח אישי של אוכלוסייה מבוגרת ושל עולים כדי להשלים את המידע החסר. מדדי ההשכלה העיקריים המחושבים עבור פרט במרשם ההשכלה הם: "התעודה הגבוהה ביותר" ו"מספר שנות לימוד". בכל שנה מוצגת לכל פרט השכלה "מצטברת". נתוני מרשם ההשכלה זמינים לכל שנה החל -מ . 2008 בכל שנה מוצגת ההשכלה של כל פרט באוכלוסייה נכון לאותה ש נה. מרשם ההשכלה מספק מידע באמינות גבוהה יחסית על רמת ההשכלה של -כ95% מאוכלוסיית ישראל, ומאפשר אפיון של קבוצות קטנות באוכלוסייה ואזורים גאוגרפיים קטנים. רמת הכיסוי הגבוהה ותדירות המידע השנתית של מרשם ההשכלה מהווים תשתית מידע שימושית למחקרים רבים. המרשם נבנה כחלק ממגמה בלמ"ס של מעבר הדרגתי לנתונים מבוססי מרשמים מינהליים. מגמה זו דומה לנעשה בלשכות סטטיסטיות אחרות במדינות שבהן יש גישה למידע מינהלי רחב בנושאי חינוך והשכלה. התבססות על נתונים מינהליים כמו מרשם ההשכלה חוסכת עלויות תשאול בסקרים, ומורידה את נטל ההשבה של הציבור. ייתכנו הבדלים אחדים בנתוני רמת ההשכלה המתקבלים מסקרים לנתונים המתקבלים ממקורות מינהליים שעליהם מרשם ההשכלה מבוסס. רמת ההשכלה לפי מרשם ההשכלה נוטה להיות נמוכה מזו המתקבלת מנתוני סקרים. הנתונים בסקרים הם לפי דיווח האדם (ללא צורך בהצגת תעודה) או בן משפחתו והם עשויים להיות מוטים מעלה בשל תופעה של רצייה חברתית, או לא מדויקים בשל חוסר בהירות השאלות. עם זאת, מכיוון שמרשם ההשכלה מתבסס על דיווחים מוסדיים, לא תמיד יש מידע מלא על השכלת האדם. 24 מרשם ההשכלה מתקבל כשנה וחצי לאחר שנת התייחסות הנתונים, הואיל ויש צורך באיסוף הנתונים מהמוסדות השונים ועיבודם עד לקבלת התוצר הסופי. זאת לעומת סקרים המאפשרים מידע עדכני יותר. מרשם ההשכלה – מקורות מידע עיקריים מידע על השכלה אקדמית שנרכשה בארץ – מתקבל מעשרות מוסדות להשכלה גבוהה: אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות ומכללות להוראה. הנתונים זמינים משנת . 1980 -כ15% מאוכלוסיית מרשם ההשכלה קיבלה ערך במשתנה "התעודה הגבוהה ביותר" בהתבסס על נתונים אלו. מידע על השכלה אקדמית -לא שנרכשה בארץ – מתקבל בעיקר מדיווחים של משרד החינוך. נתונים על תלמידים ובגרויות זמינים החל מסוף שנות -ה80 של המאה הקודמת. נוסף על כך מתקבלים נתונים על תלמידים במסגרות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, על תלמידים בישיבות ועל תלמידים במכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט). -כ45% מאוכלוסיית מרשם ההשכלה קיבלה ערך במשתנה "התעודה הגבוהה ביותר" בהתבסס על נתונים אלו. מידע משלים לאוכלוסייה מבוגרת – מכיוון שאין בידי הלמ"ס נתונים מינהליים ברמת פרט על השכלה לפני שנות -ה80 של המאה הקודמת, נעזרים בלמ"ס בנתוני השכלה שנאספו במפקדים ובסקרים במהלך השנים. -כ10% מאוכלוסיית מרשם ההשכלה קיבלה ערך במשתנה "התעודה הגבוהה ביותר" מנתונים אלו. השלמה נוספת של הנתונים נעשית מדיווחים עקיפים לגופים כמו משרד החינוך – -כ12% מנתוני מרשם ההשכלה. נתונים אלו נחשבים אמינים פחות ונעשה בהם שימוש רק אם אין מידע מינהלי על השכלת האדם. כמו כן מתקבל מידע על השכלה מקובצי רישיונות עיסוק בתחומים שונים (מהנדסים, רופאים ועוד). מידע על השכלה שנרכשה בחו"ל – מידע על תארים אקדמיים שקיבלו ישראלים במוסדות מחו"ל (בעיקר עולים) מתקבל מקובצי "שקילת תארים" של משרד החינוך. מידע נוסף על השכלת הלומדים בחו"ל מתקבל מקובצי עולים, מרישיונות עיסוק וממקורות מידע נוספים לאוכלוסייה מבוגרת. אין במרשם ההשכלה מידע על השכלה תיכונית -על -אקדמית שנרכשה בחו"ל. לכ-לא80% -מהעולים ב10 . השנים האחרונות יש נתון השכלה במרשם ההשכלה התעודה הגבוהה ביותר "התעודה הגבוהה ביותר" לפי מרשם ההשכלה – מציינת את תעודת ההשכלה הגבוהה ביותר שאדם רכש עד לשנת הנתונים. זהו המשתנה המוביל למדידת רמת ההשכלה של אדם גם במרשם ההשכלה וגם בסקרים לצורכי השוואות -בין לאומיות. 25 קטגוריות של רמת השכלה מחושבות 10 רמות של השכלה לפי התעודה הגבוהה ביותר, 10 רמות אלו מקובצות -ל4 קטגוריות שישמשו להצגת רוב הממצאים בדוח זה. התעודה הגבוהה ביותר – קטגוריות מקובצות התעודה הגבוהה ביותר – קטגוריות מפורטות תואר אקדמי תואר אקדמי שלישי תואר אקדמי שני תואר אקדמי ראשון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון (12 שנות לימוד), לא ידוע אם יש תעודת בגרות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה1 ( תעודת סיום חטיבת ביניים או בית ספר יסודי8 ) שנתי השכלה נמוכה מסיום בית ספר יסודי (8 ) שנתי אין מידע על השכלה אקדמית במרשם ההשכלה-תיכונית לא-השכלה על אדם מוגדר במרשם ההשכלה במשתנה "התעודה הגבוהה ביותר" כבעל השכלה תיכונית -על אקדמית -לא אם מסלול הלימודים שעשה עומד בהגדרות לאומיות -בין של דרג 5 בסיווג ISCED :2011 למידה בהיקף מלא במשך שנתיים במוסד הדורש כתנאי קבלה סיום מוצלח של תיכון. המקורות לנתונים על השכלה תיכונית -על אקדמית -לא במרשם ההשכלה הם: קובצי מה"ט על הכשרה טכנולוגית, קובצי תלמידים ממשרד החינוך על הלומדים בכיתות יד, -יג נתונים על מורים ממשרד החינוך, נתונים מקובצי רישיונות עיסוק ממשרד הכלכלה והתעשייה על טכנאים והנדסאים, ממשרד הבריאות על בעלי מקצועות רפואיים -פרה כולל אחיות, וכן נתונים המתקבלים מדיווח אישי בסקרים ובמפקדים. פערים בהגדרות בקטגוריות של רמת השכלה בין הסקרים למרשם השכלה: קיים פער גדול בין מרשם השכלה לסקרים בקטגוריה השכלה תיכונית -על אקדמית -לא במשתנה "התעודה הגבוהה ביותר". אחת הסיבות לכך היא הגדרה שונה: ההגדרה בסקר כוח אדם ובמפקד לקטגוריה זו היא למידה של שנה אחת לפחות (לא מצוין היקף הלימודים), ולא מחויב שתנאי הקבלה למוסד הוא סיום מוצלח של בית ספר תיכון. זאת לעומת ההגדרה המחמירה יותר לפי דרג 5 ב- ISCED . 1 כדי להבחין בין נתונים המתבססים על מרשם ההשכלה לבין נתונים המתבססים על סקרים, קטגוריה זו נקראת “השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון” בנתוני סקר כוח אדם, סקר הוצאות משק הבית וסקר ביטחון אישי, ו“ללא תעודה“ בנתוני הסקר החברתי. 26 קיים מחסור מסוים במידע על הכשרה תיכונית -על בחו"ל, וכן על מספר מוסדות העשויים לעמוד בהגדרת ISCED .שאין לנו מידע על הלומדים בהם הבדלים אלו חשובים בבחינת הממצאים לפי רמת ההשכלה בדוח זה – אם מקורם בסקר או מקור מינהלי ממרשם השכלה. מתודולוגיה נתוני חינוך והשכלה שהתקבלו בעשרות השנים האחרונות במאות קבצים עברו תהליך של סטנדרטיזציה וקישור רשומות מורכב והוזנו לתוך בסיס הנתונים. זאת באמצעות מערכת ISOPED . – שנבנתה בין השאר למטרה זו בסיס הנתונים הוא טבלאי ומקושר וכולל עשרות מיליוני רשומות המתארות את מהלכי הלימוד של כל פרט באוכלוסייה. חישוב מרשם ההשכלה מדי שנה נעשה מתוך בסיס נתונים טבלאי זה, לאחר שנתונים של השנה האחרונה מגיעים -ללמ"ס כקבצים, מעובדים ומוזנים באמצעות מערכת הISOPED . לבסיס נתוני חינוך חישוב התעודה הגבוהה ביותר נעשה באופן היררכי: אם נמצא נתון מדיווח מוסדי על השכלת האדם אזי לא מחפשים נתון מדיווח אישי שלו רמת אמינות נמוכה יותר. אל המשתנה "התעודה הגבוהה ביותר" מוצמד משתנה המציין את רמת אמינות הנתון, כך שהמשתמש בנתונים יוכל להחליט אם חשובה לו יותר רמת הכיסוי או רמת האמינות. -רמת אמינות הנתון מדורגת מ1 עד5 ( , מהרמה הגבוהה ביותר1 ( ) ועד הרמה הנמוכה ביותר ).5 דוגמאות הסבר דירוג מקור נתוני ההשכלה אוניברסיטה, מכללה, משרד החינוך שקילת תארים, רישיונות עיסוק קובצי סטודנטים, תלמידי ישיבה קובצי מפקד, סכ"א שנות לימוד הורים ממשרד החינוך, שנות לימוד עולים דיווח ממוסד הלימודים שבו התקבלה התעודה, או שבו התקיימו הלימודים דיווח של אדם על השכלתו לגוף מסוים (שממנו מתקבל המידע בלמ"ס) תוך דרישה להצגת מסמך המאשר את הדיווח הנחה שאדם הלומד במוסד מסוים סיים לימודים בדרג נמוך יותר כתנאי קבלה דיווח עצמי או עקיף (על בן משפחה) בסקר או במפקד שמנהלת הלמ"ס. הצגת תעודה אינה נדרשת דיווח עצמי או עקיף לגוף אחר המתשאל לגבי השכלה דיווח מוסד מעניק ההשכלה מסמך+דיווח עצמי הסקה לפי לימודים גבוהים יותר דיווח עצמי או עקיף בסקר דיווח עצמי ללא הצגת תעודה מקובץ מינהלי 1 2 3 4 5 27 רמת הכיסוי של מרשם ההשכלה אחוז הכיסוי של מרשם השכלה בגילי 69–25 הוא -כ . 96% רוב הנתונים לקוחים מדיווח מוסדי והשאר ממקורות של דיווח אישי. 2017 ,מקורות המידע של מרשם ההשכלה1תרשים דיווח מוסדי או מגובה תעודה ( רמת אמינות 1, 2, 3) 65.0% מפקדים וסקרים ( רמת אמינות 4) 11.7% דיווח עצמי לגופים אחרים ( רמת אמינות5) 19.4% אין מידע על השכלה 3.9% אחוז הנתונים במרשם ההשכלה המבוססים על דיווח מוסדי הנחשב אמין יותר עולה -ב1.5% מדי שנה, זאת על חשבון נתונים מדיווח עצמי, שכן בכל שנה גדלה האוכלוסייה שלגביה קיימים נתונים מינהליים. 28 רמת הכיסוי של מרשם ההשכלה לפי מקור הנתון וגיל כאמור, הנתונים על ההשכלה במרשם ההשכלה לקוחים מדיווח מוסדי ישיר בעיקר אצל צעירים. ככל שהאוכלוסייה מבוגרת יותר, כך קיים פחות מידע מינהלי ממוסדות הלימוד ויש צורך להשלים נתונים מדיווח עצמי, או מסקרים וממפקדים. אם גם נתונים אלו אינם זמינים – השלמת הנתונים מתבצעת מדיווח עצמי לגופים אחרים כמו משרד החינוך ומשרד הקליטה. 2017 ,מקורות המידע של מרשם ההשכלה, לפי גיל2תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 25-34 35-44 45-54 55-69 אין מידע על השכלה דיווח עצמי לגופים אחרים )5 (רמת אמינות מפקדים וסקרים )4 (רמת אמינות דיווח מוסדי או מגובה תעודה )3 ,2 ,1 (רמת אמינות גיל כפי שצוין קודם, רמת ההשכלה מדיווח עצמי במפקד או בסקר, או בדיווח עצמי לגופים אחרים, נוטה להיות גבוהה יותר מזו המתקבלת מדיווח של מוסד הלימוד. יש להביא זאת בחשבון כאשר משווים השכלה בקבוצות גיל שונות. אנשים שאין מידע על השכלתם ככל שאדם מבוגר יותר יש פחות מידע על השכלתו. אם, נוסף על כך, השכלתו נמוכה נמצא פחות מידע מינהלי על -תעודות השכלה שרכש. זאת מכיוון שנתוני השכלה מינהליים זמינים משנות ה80 . והלאה מעבר לגורם הגיל, בחינת תכונותיהם של אנשים בגיל 60–20 שאין מידע על השכלתם לפי יישוב, קבוצת אוכלוסייה וארץ לידה, מראה כי חלקם הם ערבים המתגוררים בירושלים (כנראה ערביי מזרח ירושלים שאין כמעט מידע על השכלתם), אחוז גבוה יחסית מתגורר ביישובים בדווים, ביישובים ערביים או מעורבים וביישובים שבהם אחוז עולים כלכלי נמוך.-גבוה ודירוג חברתי ביישובים בעלי אופי חרדי אחוז הלא ידוע נמוך יחסית. אפשר לייחס זאת, כנראה, לאוכלוסייה הצעירה יחסית המאפיינת אותם. למעט עולים שלא נמצא מידע על השכלתם, ההערכה היא שלרוב האנשים שאין מידע על השכלתם יש השכלה נמוכה יחסית. זו הסיבה לכך שבקיבוץ לפי "התעודה הגבוהה ביותר" -ל4 קטגוריות צורפה קבוצה זו לקטגוריה של ההשכלה הנמוכה. 29 חישוב "התעודה הגבוהה ביותר" לאוכלוסיות מיוחדות קיימות קבוצות באוכלוסייה שלהן חישוב "התעודה הגבוהה ביותר" נעשה בצורה המותאמת לאופי האוכלוסייה ומערכת החינוך שלה. להלן שתי דוגמאות: עולים – חישוב "התעודה הגבוהה ביותר" לעולים שאין להם נתונים בקובצי "שקילת תארים", רישיונות עיסוק או סקרים ומפקדים, מתבסס על דיווח מספר שנות לימוד מקובצי עולים. בחישוב התעודה הגבוהה ביותר לפי שנות הלימוד שעליהן דיווח העולה מובאים בחשבון מאפייני מערכת החינוך באותה ארץ: כמה שנים לומדים לקראת קבלת תעודת בגרות, לקראת תואר ראשון וכן הלאה. לדוגמה: עולה מבריה"מ לשעבר המדווח כי סיים 11 שנות לימוד – יוסק לגביו כי קיבל תעודת בגרות. זאת בהתאם לנהוג במערכת החינוך בבריה"מ לשעבר בשנים שונות, ובשונה מאדם שנולד ולמד בארץ. גברים חרדים – רוב המידע על השכלת גברים חרדים מגיע מקובצי תלמידים של משרד החינוך -(כ ). 58% עבור -כ19% מהם יש מידע בקובצי תלמידי ישיבה. -לכ6% (המבוגרים יותר) הנתון היחיד הזמין עבורם הוא מספר שנות הלימוד שעליו דיווחו למשרד החינוך בעת רישום ילדיהם לביה"ס. בחישוב התעודה הגבוהה ביותר לפי מספר שנות הלימוד שגבר חרדי מדווח, ההנחה היא ששנות לימוד מעבר -ל12 הן שנות לימוד בישיבה ולא השכלה אקדמית. לכן ערך "התעודה הגבוהה ביותר" יהיה "סיום בית ספר תיכון" בלבד. זאת בשונה מנשים חרדיות ומשאר האוכלוסייה. מרשמי השכלה במדינות אחרות מרשם ההשכלה בישראל נבנה בהשראת מרשמי השכלה שנבנו בלשכות סטטיסטיות אחרות בעולם כמו דנמרק ושוודיה, שבהן יש גישה לנתונים מינהליים רבים בנושא השכלה. גם במדינות אלו הנחת הבסיס היא כי נתונים מינהליים אמינים יותר מנתוני דיווח עצמי, וגם בהן משלימים נתונים לאוכלוסייה המבוגרת ולמהגרים מדיווח עצמי (מפקדים, סקרים, רישיונות עיסוק ועוד), כלומר, נעשה שילוב של נתונים מינהליים ונתונים מדיווח עצמי. נתוני מרשם ההשכלה במדינות אלו משמשים תחליף לתשאול במפקדים, הם מהווים חלק מהמפקד המינהלי, ואף משמשים בסקרים כגון סקרי כוח אדם כתחליף לתשאול. בהשוואות לאומיות -בין של רמת ההשכלה עדיין משתמשים בנתוני סקר כוח אדם במדינות השונות, בין שהמקור לנתוניו הוא תשאול או מרשם ההשכלה. בחירת מקור נתוני ההשכלה להשוואות לאומיות -בין עשוי להשפיע על מיקום המדינה ביחס למדינות אחרות ברמת ההשכלה. 30 ממצאים מרכזיים 2017 ,לפי רמת השכלה69–25 בני כדי להבחין בין נתונים המתבססים על מרשם ההשכלה לבין נתונים המתבססים על סקרים, קטגוריה זו נקראת "השכלה1 נמוכה מסיום בית ספר תיכון" בנתוני סקר כוח אדם, סקר הוצאות משק הבית וסקר ביטחון אישי, ו"ללא תעודה" בנתוני הסקר החברתי. תואר אקדמי 30.7% תעודה על- תיכונית לא-אקדמית 7.0% תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון 41.9% השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה¹ 20.4% תואר אקדמי שלישי 0.8% תואר אקדמי שני 10.4% תואר אקדמי ראשון 19.5% תעודה על- תיכונית לא-אקדמית 7.0% סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות 15.2% סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות 20.3% סיום בית ספר תיכון , לא ידוע אם יש תעודת בגרות 6.5% תעודת סיום חטיבת ביניים או בית ספר יסודי 15.1% השכלה נמוכה מסיום בית ספר יסודי 1.6% אין מידע על השכלה 3.6% 31 - – - – מאפיינים דמוגרפיים 34.4% מהיהודים והאחרים בני69–25 היו בעלי תואר אקדמי, לעומת14.7% . מהערבים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז אחוז האקדמאים היה הגבוה ביותר 37.5%( ו , 36.3%- .)בהתאמה במחוזות אלו נמצאות ארבע אוניברסיטאות מתוך תשע האוניברסיטאות בישראל, וכן מספר רב של מכללות. במחוז ירושלים ובמחוז הצפון אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היה הגבוה ביותר 28.5%( ו , 28.0%- .)בהתאמה גברים ונשים נוטים להינשא או להתגורר עם בני זוג בעלי השכלה דומה – -כ55% מבני הזוג הנשואים זה לזה הם בעלי השכלה דומה, וכך גם -כ57% מבני הזוג החיים במגורי יחד. נטייה זו נמצאה גם בקרב הנישאים בשנת 2017 -– כ53% מהנישאים בגיל25 . ומעלה נישאו לבעלי השכלה דומה לשלהם 69 25 בני סך הכל (אלפים) 69 25 בני סך הכל (אחוזים) תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מבית ספר תיכון/אין מידע על )2 (השכלה גיל 34–25 1,189.0 100.0 27.5 4.6 54.2 13.7 44–35 1,114.1 100.0 36.0 6.7 37.3 20.0 54–45 907.4 100.0 30.5 7.3 41.4 20.8 69–55 1,101.1 100.0 28.8 9.6 33.8 27.7 מין גברים 2,121.9 100.0 26.2 7.5 43.8 22.4 נשים 2,189.7 100.0 35.0 6.4 40.1 18.5 קבוצת אוכלוסייה יהודים ואחרים 3,490.0 100.0 34.4 7.8 42.7 14.7 ערבים 821.9 100.0 14.7 3.4 38.5 43.4 )1()2018 מידת דתיות (הסקר החברתי יהודים חרדים 343.7 100.0 19.3 24.2 26.1 30.5 דתיים 363.3 100.0 44.2 14.1 29.7 12.0 מסורתיים 1,130.3 100.0 30.7 16.0 42.7 10.6 לא דתיים, חילונים 1,478.7 100.0 52.5 14.4 28.7 4.3 לא יהודים דתיים מאוד או דתיים 526.7 100.0 18.8 10.7 27.7 42.9 לא כל כך דתיים או לא דתיים 327.1 100.0 26.0 19.7 29.9 24.4 )1( .נתונים המבוססים על הערכה עצמית )2( בנתוני הסקר החברתי הקטגוריה נקראת "ללא תעודה" (ראו חלק מתודולוגי לעיל פני החברה", סעיף "קטגוריות של רמת השכלה"). – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח 32 - – רווחת האוכלוסייה שביעות הרצון מהחיים ומהמצב הכלכלי עולה ככל שרמת ההשכלה עולה. השימוש במחשב ובאינטרנט ותדירות השימוש באינטרנט עולים ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. 97.2% מבעלי תואר אקדמי משתמשים במחשב -ו98.3% משתמשים באינטרנט, לעומת 69.8% ו , 88.5%- ,בהתאמה בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון. 96.1% מבעלי תואר אקדמי משתמשים באינטרנט בכל יום או כמעט בכל יום, לעומת 44.2% מבעלי תעודת השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון (ללא תעודה). בעלי השכלה אקדמית היו מרוצים יותר מהקשר עם בני המשפחה ונמצאו בקשר תדיר יותר עם חברים בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה יותר. בעלי השכלה נמוכה דיווחו יותר על בדידות, ועל כך שאין להם למי לפנות בעת משבר או מצוקה. ללא תעודה( )1 תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי בני25 69 סך הכל אחוזים 79.1 88.4 89.7 92.6 88.7 )מרוצים מחייהם (מרוצים ומרוצים מאוד 46.5 60.4 59.9 64.9 59.9מעריכים שחייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות 48.4 57.4 59.2 71.7 61.6מרוצים ממצבם הכלכלי (מרוצים ומרוצים מאוד) 36.1 52.1 49.9 55.4 50.6מעריכים שמצבם הכלכלי יהיה טוב יותר בשנים הקרובות 52.0 63.1 61.3 64.9 61.7מרוצים מאוד מהקשר עם בני המשפחה 24.8 19.0 18.8 18.0 19.5 )חשים בדידות (לעיתים קרובות או מדי פעם 11.3 5.9 5.5 3.7 5.8 )מרגישים דיכאון (לעיתים קרובות 25.1 30.6 37.0 56.7 40.5חושבים שניתן לבטוח במרבית האנשים 73.0 68.0 60.3 40.9 57.4חושבים שיש להיזהר מאנשים באופן כללי 30.2 23.6 25.2 26.0 25.7חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה 41.4 58.7 52.6 64.8 57.4מעריכים שמצב בריאותם טוב מאוד יש להם בעיה רפואית המפריעה בתפקוד 31.6 18.5 19.2 10.8 17.7יומיומי נותנים אמון במערכת המשפט (במידה רבה 42.1 56.2 54.3 70.0 58.9 )ובמידה מסוימת נותנים אמון בממשלה (במידה רבה ובמידה 40.2 46.3 44.0 44.4 44.3 )מסוימת 5.5 11.3 14.4 21.5 14.7היו מעורבים בחיים הציבוריים 7.1 13.7 11.7 17.4 13.8חושבים שיכולים להשפיע על מדיניות הממשלה )1( בנתוני הסקר החברתי הקטגוריה נקראת "ללא תעודה" (ראו חלק מתודולוגי לעיל – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה", סעיף "קטגוריות של רמת השכלה"). 33 תעסוקה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך שיעור התעסוקה עולה, הן אצל גברים והן אצל נשים. שיעור התעסוקה בקרב נשים עם השכלה נמוכה (פחות מהשכלה תיכונית) הגיע -ל , 28.8% והיה נמוך במידה ניכרת לעומת נשים עם השכלה תיכונית ומעלה (תעודה גבוהה מתעודת סיום בית ספר תיכון) – . 76.2% לעומת זאת, אצל גברים הפער מתון יותר: שיעור התעסוקה בקרב גברים עם השכלה נמוכה הגיע -ל , 61.2% והיה נמוך לעומת גברים עם השכלה תיכונית ומעלה – .82.4% .בקרב יהודים שיעור התעסוקה עולה ככל שרמת ההשכלה עולה, הן אצל גברים והן אצל נשים בקרב גברים ערבים הקשר החיובי בין שיעור התעסוקה לרמת ההשכלה לא תמיד נשמר. שיעור התעסוקה בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא גבוה משל בעלי תואר אקדמי 88.1%( לעומת , 84.1% ,)בהתאמה ואילו בקרב בעלי תעודת סיום של בית ספר תיכון, שיעור התעסוקה דומה לזה של בעלי תעודת בגרות 79.2%( -ו79.7% .), בהתאמה 34 – – 69 25 בני סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית )2 (ספר תיכון אחוזים שיעור תעסוקה סך הכל 74.7 86.4 80.8 70.9 47.8 גברים 79.2 89.6 85.4 75.3 62.0 נשים 70.3 84.0 76.6 65.8 32.1 יהודים – סך הכל 79.1 87.5 81.4 73.2 58.9 גברים 80.4 90.3 84.8 74.0 63.6 נשים 77.7 85.4 78.4 72.2 52.8 ערבים – סך הכל 54.0 77.9 71.1 58.0 36.9 גברים 72.6 84.1 88.1 79.5 59.3 נשים 35.7 72.5 53.2 35.4 14.4 בלתי מועסקים סך הכל 3.5 2.5 3.2 4.5 5.0 גברים 3.6 2.6 3.2 4.4 4.5 נשים 3.4 2.4 3.2 4.6 5.9 יהודים – סך הכל 3.5 2.6 3.2 4.5 5.4 גברים 3.7 2.8 3.4 4.6 5.2 נשים 3.3 2.4 2.9 4.5 5.7 ערבים – סך הכל 3.6 1.5 3.6 4.3 4.6 גברים 3.0 1.5 .. 3.4 3.9 נשים 4.6 1.6 6.6 6.4 7.3 ) ומין1(מועסקים לפי מידת דתיות יהודים – גברים סך הכל 81.0 90.4 85.0 74.5 66.2 חרדי 50.5 80.1 68.2 43.9 47.9 דתי מאוד 83.5 88.1 89.8 77.9 72.2 דתי80.7 87.9 85.4 75.8 69.4 מסורתי 81.7 88.3 88.1 81.5 66.3 חילוני 86.9 91.8 85.8 83.4 68.1 יהודיות – נשים סך הכל 78.0 85.4 78.4 72.4 54.1 חרדית 74.8 88.2 81.5 59.8 50.9 דתית מאוד 80.0 84.3 75.5 74.4 50.6 דתית 74.8 83.5 73.7 70.6 48.8 מסורתית 74.6 84.6 78.1 72.7 52.2 חילונית 81.2 85.9 78.3 76.0 59.2 שיעור תעסוקה לפי מחוז מגורים ירושלים 64.5 79.3 71.5 57.1 45.7 הצפון 67.4 83.8 81.1 66.8 43.8 חיפה 74.3 85.9 80.5 70.7 46.4 המרכז 80.4 88.3 82.3 77.3 55.9 תל אביב 81.2 88.4 83.4 75.3 62.4 הדרום 71.6 86.9 80.8 71.7 37.9 יהודה והשומרון 78.1 87.2 83.3 67.2 74.8 יוממות אמצעי הגעה לעבודה רכב פרטי 64.6 71.2 59.1 61.1 55.9 תחבורה ציבורית 15.6 14.4 16.3 16.5 17.4 משך הגעה לעבודה דקות14 עד32.3 25.9 34.2 38.7 35.9 דקות29עד15 26.0 27.1 25.2 26.2 21.5 דקות או יותר30 36.6 42.9 34.7 30.1 33.6 35 1( .) נתונים המבוססים על הערכה עצמית )2( בנתוני סקר כוח אדם הקטגוריה נקראת "השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון" (ראו חלק מתודולוגי לעיל – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה", סעיף "קטגוריות של רמת השכלה"). – – רמת חיים ועוני והדרה חברתית ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך שיעור הסיכון לעוני יורד. שיעור הסיכון לעוני הגבוה ביותר נמצא במשקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ) 51.5%( והשיעור הנמוך ביותר נמצא במשקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה אקדמית ( ).8.2% הן בקרב ערבים והן בקרב יהודים, שיעור ההכנסה מעבודה עולה ככל שרמת ההשכלה של ראש משק הבית גבוהה יותר. מנגד שיעור ההכנסה מ קצבאות ותמיכות עולה ככל שרמת ההשכלה של ראש משק הבית נמוכה יותר. רמת השכלה של ראש משק הבית השכלה תעודת בגרות/ נמוכה מסיום תעודה בני בית ספר סיום בית ספר תיכונית-על תואר69 25 (תיכון )2 תיכון אקדמית-לא אקדמי סך הכל 17,533 14,605 74.5 4.0 5.5 16.1 13,875 12.7 28.7 6.1 14.3 67.7 11,878 10,866 79.5 0.2 0.7 19.6 15,638 20.5 17.0 5.2 19.4 80.5 20,336 21,695 31,104 17,072 18,233 23,826 82.8 81.2 86.4 3.5 4.6 4.4 4.2 5.9 3.9 9.5 8.3 5.3 16,081 16,770 20,571 13.2 13.4 12.4 25.9 25.0 23.9 5.9 5.9 5.6 19.0 20.0 22.8 61.4 66.7 64.2 13,482 16,553 21,686 12,011 14,126 18,215 86.8 90.1 87.8 0.7 0.9 1.6 1.4 2.4 4.9 11.1 6.7 5.7 15,961 15,329 22,170 20.4 19.4 17.7 16.6 17.0 13.5 4.1 5.5 4.6 21.5 25.9 28.5 79.1 68.0 )1(69.0 24,624 19,723 83.8 4.1 4.4 7.7 17,769 12.8 25.1 5.8 20.5 63.9 14,724 12,947 85.6 0.8 2.2 11.3 16,828 19.7 16.1 4.7 22.9 76.5 משקי בית יהודיים הכנסה כספית ברוטו למשק בית (ש"ח) הכנסה כספית נטו למשק בית (ש"ח) מקורות ההכנסה (אחוזים): מעבודה מהון מפנסיות וקופות גמל מקצבאות ותמיכות סך ההוצאה לתצרוכת (ש"ח) מזה (באחוזים): הוצאה למזון הוצאה לדיור הוצאה לבריאות הוצאה לתחבורה ותקשורת אחוז משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם משקי בית ערביים הכנסה כספית ברוטו למשק בית (ש"ח) הכנסה כספית נטו למשק בית (ש"ח) מקורות ההכנסה (אחוזים): מעבודה מהון מפנסיות וקופות גמל מקצבאות ותמיכות סך ההוצאה לתצרוכת (ש"ח) מזה (באחוזים): הוצאה למזון הוצאה לדיור הוצאה לבריאות הוצאה לתחבורה ותקשורת אחוז משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם )1( .נתונים חסרים עקב מספר מקרים מועט )2( בנתוני סקר הוצאות משק הבית הקטגוריה נקראת "השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון" (ראו חלק מתודולוגי לעיל – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה", סעיף "קטגוריות ש ל רמת השכלה"). 36 – – – – שירותי רווחה בקרב יהודים ואחרים, שיעור הרשומים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה פי 4.3 משיעור הרשומים בעלי תואר אקדמי 160.2( -ל1,000 נפש לעומת 37.0 -ל1,000 ,נפש בהתאמה). בקרב ערבים, שיעור הרשומים בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה פי 3.6 ( משיעור הרשומים בעלי תואר אקדמי236.0 -ל1,000 נפש לעומת64.9 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה שיעור הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת אשר השכלתם נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה פי 6.5 משיעור הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת שיש להם תואר אקדמי 169.8( -ל1,000 נפש -ו26.0 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה השכלה נמוכה תעודת מסיום בית ספר בגרות/סיום תעודה בני בני תיכון/אין מידע בית ספר תיכונית-על תואר69 25 69 25רשומים במחלקות על השכלה תיכון אקדמית-לא אקדמי סך הכל סך הכל לשירותים חברתיים -שיעורים ל1,000 נפש אלפים 190.9 105.8 67.4 39.5 100.2 431.9כלל הרשומים 169.8 84.2 49.7 26.0 81.4 351.1רשומים בעלי נזקקות מוגדרת 218.9 123.3 79.2 44.5 110.6 242.1נשים 167.0 89.3 57.1 32.7 89.4 189.8גברים 160.2 94.0 64.8 37.0 82.0 286.2יהודים ואחרים 236.0 161.3 92.3 64.9 177.2 145.6ערבים 156.6 91.8 65.7 33.4 78.8 188.9ילידי ישראל 165.7 100.1 63.6 44.7 89.1 97.3ילידי חו"ל 108.6 85.0 62.3 42.1 67.4 38.2 )ילידי בריה"מ (לשעבר 409.8 236.5 149.9 127.1 312.6 19.5ילידי אתיופיה 37 חינוך והשכלה רמת ההשכלה של האוכלוסייה עלתה בשנים : 2017–2008 אחוז בעלי תואר אקדמי עלה, גם בקרב יהודים ואחרים -(מ29.8% -ל , 35.2% )בהתאמה וגם בקרב ערבים -(מ10.2% -ל , 14.6% .)בהתאמה כמו כן אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ירד. תופעה זו בולטת יותר בקרב ערבים -(מ45.1% -ל , 37.7% .)בהתאמה האחוז הגבוה ביותר של נשירת תלמידים בקרב תלמידי ז–יב נרשם בקרב תלמידים שהשכלת אימם נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה ), 3.5%( לעומת אחוז נשירת התלמידים בקרב תלמידי ז–יב שרמת ההשכלה של אימם היא אקדמית ( ). 1.0% על פי רוב, ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, אחוז הנבחנים, הזכאים והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות גבוה יותר. 79.9% מתלמידי יב שהשכלת אימם אקדמית, עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 37.3% . מתלמידי יב שהשכלת אימם נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה 38 – – רמת השכלת האם בני 69 25 סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה אחוזים נשירת תלמידים בכיתות ז–יב סך הכל נשירת תלמידים 2.2 1.0 2.7 2.3 3.5 תלמידים שנשרו ולא עברו ללמוד במסגרת לימוד חלופית 1.7 0.7 1.3 1.6 3.0 חינוך עברי נשירת תלמידים 2.2 1.0 2.8 2.4 3.2 תלמידים שנשרו ולא עברו ללמוד במסגרת לימוד חלופית 1.6 0.8 1.4 1.7 2.7 חינוך ערבי נשירת תלמידים 2.5 0.3 1.0 1.5 3.8 תלמידים שנשרו ולא עברו ללמוד במסגרת לימוד חלופית 2.1 0.3 0.7 1.2 3.2 סך כל תלמידי כיתות יב-הישגים בבחינות הבגרות לפי רמת השכלת האם חינוך עברי נבחנים בבחינות הבגרות 83.5 93.1 65.9 81.1 80.9 זכאים לתעודת בגרות 66.9 84.0 48.8 61.6 53.7 עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות 58.2 79.9 42.5 50.7 37.3 חינוך ערבי נבחנים בבחינות הבגרות 95.8 98.2 97.9 97.0 94.4 זכאים לתעודת בגרות 63.0 86.9 79.8 67.5 53.8 עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות 48.4 80.0 69.6 53.9 36.6 היבחנות ברמה מוגברת במתמטיקה ובאנגלית חינוך עברי – מתמטיקה סך הכל 40.4 60.1 41.3 29.8 14.3 :מזה יחידות לימוד4-נבחנו ב20.4 26.6 23.0 17.5 9.4 יחידות לימוד5-נבחנו ב20.0 33.5 18.3 12.3 4.8 חינוך עברי – אנגלית סך הכל 77.1 91.2 81.5 71.3 50.5 :מזה יחידות לימוד4-נבחנו ב25.4 18.2 28.9 30.7 29.0 יחידות לימוד5- נבחנו ב51.7 73.1 52.6 40.6 21.5 חינוך ערבי – מתמטיקה סך הכל 26.4 62.2 48.4 29.4 15.2 :מזה יחידות לימוד4-נבחנו ב16.2 30.3 28.8 19.1 10.6 יחידות לימוד5-נבחנו ב10.1 31.9 19.6 10.4 4.6 חינוך ערבי – אנגלית סך הכל 58.7 89.5 80.7 66.1 45.7 :מזה יחידות לימוד4-נבחנו ב38.2 33.1 40.6 44.2 35.1 יחידות לימוד5-נבחנו ב20.5 56.3 40.1 21.9 10.6 39 בריאות הן בקרב נשים והן בקרב גברים, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך תוחלת החיים גבוהה יותר. בשנת 2017 תוחלת החיים1 של בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית הייתה 86.2 ,שנים 2.3 שנים יותר מתוחלת החיים של בעלי השכלה תיכונית 83.9( )שנים -ו6.9 שנים יותר מתוחלת החיים של בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד (79.3 .) שנים בשנת 2018 דיווחו 86.7% מבני 69–25 כי מצב בריאותם טוב מאוד או טוב – 86.6% מהגברים -ו86.7% .מהנשים הערכה טובה מאוד של מצב הבריאות עולה ככל שרמת ההשכלה עולה: האחוז הגבוה ביותר בקרב בעלי תואר אקדמי – , 64.9% והאחוז הנמוך ביותר בקרב אנשים עם השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – . 41.7% אחוז המדווחים על מצב בריאות טוב היה דומה בקרב בעלי תואר אקדמי ובקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון (28.7% -ו29.5% .), בהתאמה בקרב בני 69–25 בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון או שהשכלתם נמוכה מסיום תיכון, נמצא אחוז גבוה יחסית של מעשנים ושל בעלי עודף משקל או השמנה ואחוז נמוך יחסית של אנשים המבצעים פעילות גופנית. לעומת זאת, בקרב בני 69–25 בעלי תואר אקדמי נמצא האחוז הנמוך ביותר של מעשנים ושל בעלי עודף משקל או השמנה והאחוז הגבוה ביותר של אנשים המבצעים פעילות גופנית. בני 69 25 סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על )1(השכלה – – ,תוחלת חיים בלידה 2017 )(שנות חיים1 79.3 83.9 86.2סך הכל 76.6 81.9 84.5גברים 81.9 85.9 87.9נשים 5.5 3.1 2.1 3.0 תמותת תינוקות לפי רמת השכלת האם -(שיעורים ל1,000 ) לידות חי הערכה עצמית של מצב הבריאות (הסקר החברתי 2018 )) (אחוזים 31.6 18.5 19.2 10.8 17.7יומי-יש בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד היום 23.2 11.6 10.5 5.8 11.0יש מוגבלות תפקודית חמורה גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות (הסקר החברתי 2017 )) (אחוזים 55.0 49.5 56.5 45.8 50.1 ( בעלי עודף משקל או השמנהBMI )25=> 30.7 31.0 26.5 14.2 24.2מעשנים לפחות סיגריה אחת 16.6 26.5 32.4 33.5 28.5 – מבצעים פעילות גופנית לפחות 3 פעמים בשבוע לפחות10 דקות ברצף )1( בנתוני הסקר החברתי הקטגוריה נקראת "ללא תעודה" (ראו חלק מתודולוגי לעיל – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה", סעיף "קטגוריות של רמת השכלה"). בנתונים על תוחלת חיים לפי רמת השכלה נעשה שימוש בשלוש רמות השכלה: השכלה של עד 11 שנות לימוד, השכלה תיכונית או אקדמית, לפי -תיכונית והשכלה על ISCED .2011 1 40 – – תחבורה ותאונות דרכים שיעור הגברים המורשים לנהוג -ל100,000 תושבים גבוה משיעור הנשים המורשות לנהוג בכל רמות ההשכלה. הפער הגדול ביותר היה בקרב בעלי רמת השכלה הנמוכה מסיום בית ספר תיכון – שיעור הגברים המורשים לנהוג -ל100,000 תושבים גבוה כמעט פי 2 ממספר הנשים המורשות לנהוג 75,378( לעומת , 38,716 .)בהתאמה בקרב בעלי השכלה אקדמית, שיעור ההרוגים -ל100,000 תושבים בקרב יהודים ) 2.6( גבוה משיעור ההרוגים -ל100,000 ( תושבים בקרב ערבים1.6). לעומת זאת בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון שיעור ההרוגים -ל100,000 תושבים היה8.6 בקרב ערבים, פי3.2 ( מבקרב יהודים2.7 -ל100,000 .) תושבים 57.9% מבעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון בני 69–25 דיווחו שלא נפגעו אף פעם מהתנהגות אלימה בכביש, לעומת 33.6% . בלבד מבעלי השכלה אקדמית בני 69 25 סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על -לא אקדמית תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מבית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה תושבים100,000-שיעורים ל נפגעים בתאונות דרכים סך הכל 295.8 228.3 269.1 322.7 350.9 הרוגים 3.2 2.3 1.7 3.2 5.1 פצועים קשה 24.7 14.4 24.3 25.1 39.9 פצועים קל 267.8 211.6 243.2 294.5 305.9 לפי קבוצת אוכלוסייה יהודים 215.0 238.9 281.6 310.6 ערבים 401.2 553.1 529.5 415.4 לפי סוג דרך עירונית 126.6 142.0 184.2 201.0 לא עירונית 101.7 127.1 138.6 149.9 הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים 20.0 20.0 21.0 19.0 23.0 הרוגים בתאונות דרכים יהודים 2.6 1.7 3.1 2.7 ערבים 1.6 0.0 3.7 8.6 אחוזים נהגים מעורבים בתאונות דרכים גברים 100.0 17.6 6.9 47.9 27.5 נשים 100.0 39.7 5.3 42.8 12.2 שביעות רצון מהתחבורה מצב הכבישים והמדרכות (מרוצים ומרוצים מאוד) 55.3 52.3 49.9 45.0 )התחבורה הציבורית (מרוצים ומרוצים מאוד 31.6 38.5 36.9 38.7 בעלות על רכב – לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (אחוז מתוך רמת השכלה) ללא רכב 14.0 21.1 24.4 39.8 רכב אחד 46.3 50.0 49.7 45.5 שני כלי רכב ויותר 39.7 28.9 25.9 14.7 41 פשיעה ומשפט שיעור בעלי תיקים פליליים היה גבוה פי 1.6 בקרב הבנים היהודים שלאימם השכלה נמוכה מסיום תיכון 42.2( -ל1,000 )קטינים בהשוואה לבנים הערבים שלאימם השכלה נמוכה מסיום תיכון 27.2( -ל1,000 .)קטינים שיעור בעלי תיקים פליליים בקרב הבנות היהודיות היה גבוה פי שישה מבקרב הבנות הערביות שלאימן השכלה נמוכה מסיום תיכון (5.4 -ו0.9 -ל1,000 .) קטינים, בהתאמה הבדלים ברמת ההשכלה נמצאו בין עומדים לדין שהורשעו בדין לבין עומדים לדין שלא הורשעו בדין. אחוז בעלי תואר אקדמי היה נמוך באופן ניכר בקרב המורשעים ) 5.1%( מאשר בקרב מי שאינם מורשעים ), 12.1%( וכך גם אחוז בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 3.4%( לעומת , 5.1% )בהתאמה ואחוז בעלי תעודת בגרות או מי שסיימו בית ספר תיכון (42.3% לעומת51.7% .), בהתאמה ההבדלים הבולטים ביותר בין מורשעים לבין עומדים לדין נמצאו באחוז המּועדים 61.1%( לעומת , 56.3% .)בהתאמה אחוז המּועדים הולך וקטן ככל שרמת ההשכלה עולה, והיה גבוה בקרב המורשעים יותר מבקרב העומדים לדין בכל רמות ההשכלה (בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – 71.1% לעומת , 68.3% – בהתאמה; בקרב בעלי תואר אקדמי 29.2% לעומת23.7% .), בהתאמה 42 – – – – בני 69 25 סך הכל (אלפים) בני 69 25 סך הכל (אחוזים) תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית- לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על )1(השכלה 2017העומדים לדין במשפטים פליליים, שנת פסק הדין69–25תושבי ישראל בני סך הכל 19.9 100.0 6.1 3.6 43.6 46.8 גברים 17.7 100.0 5.2 3.4 42.9 48.4 נשים 2.2 100.0 12.7 4.9 48.5 33.9 יהודים ואחרים 13.9 100.0 7.2 4.4 47.4 41.1 ערבים 6.0 100.0 3.5 1.8 34.8 59.9 34–25 בני7.4 100.0 2.5 1.9 47.3 48.2 44–35 בני5.5 100.0 5.5 3.9 39.5 51.2 54–45 בני4.1 100.0 8.5 4.2 46.4 40.8 69–55 בני2.9 100.0 12.7 6.3 37.7 43.2 )פסק דין (הכרעה מחושבת הרשעה 17.2 100.0 5.1 3.4 42.3 49.2 הרשעה-אי 2.7 100.0 12.1 5.1 51.7 31.1 מּועדות מּועדים 11.2 100.0 2.6 2.1 38.4 56.9 חדשים 8.7 100.0 10.5 5.5 50.1 33.8 )2018 החשים בטוח/בטוח מאוד ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה (סקר ביטחון אישי69–25 בני סך הכל 84.2 86.1 81.5 81.7 85.7 גברים 91.1 94.8 91.8 88.9 87.8 נשים 77.3 79.2 71.3 73.0 83.3 )2018 החוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע מאלימות באזור המגורים (סקר ביטחון אישי69–25 בני סך הכל 9.8 7.6 13.5 10.5 11.8 גברים 7.7 4.6 11.6 7.8 11.7 נשים 11.9 10.0 15.4 13.6 12.0 יהודים ואחרים 8.6 6.9 11.7 9.5 9.8 ערבים 15.9 14.8 24.5 14.1 16.8 )2018 החשים בטוח/בטוח מאוד באופן כללי באזור המגורים (סקר ביטחון אישי69–25 בני סך הכל 91.2 91.2 87.8 89.0 88.3 גברים 92.1 84.8 90.9 91.9 89.8 נשים 87.3 89.3 84.8 85.6 86.5 )1( בנתוני סקר ביטחון אישי הקטגוריה נקראת "השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון" (ראו חלק מתודולוגי לעיל – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה", סעיף "קטגוריות של רמת השכלה"). 43 - – סביבה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך עולה שביעות הרצון מאזור המגורים, מהשטחים הירוקים ומשירותי האיסוף והמ ִ חזּור של פסולת. ללא תעודה( )1 תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי בני25 69 סך הכל 76.8 48.4 34.9 61.2 38.4 82.3 55.2 57.6 68.6 57.0 אחוזים 82.8 51.9 59.8 66.7 62.2 86.7 58.5 64.1 69.9 58.9 83.1 54.9 57.0 67.7 55.8 מרוצים באופן כללי מאזור המגורים מרוצים מהניקיון באזור המגורים מרוצים מכמות השטחים הירוקים מרוצים משירותי איסוף האשפה ִ מרוצים משירותי האיסוף למחזּור באזור המגורים (סקר )2014 )1( בנתוני הסקר החברתי הקטגוריה נקראת "ללא תעודה" (ראו חלק מתודולוגי לעיל – "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה", סעיף "קטגוריות של רמת השכלה"). 44 1 מאפיינים דמוגרפיים ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה אביעד קלינגר איטליאנו, מיכל אליאב,-זאבי, דניאל כהן, ליאת רחבי-, דבורית אנג'ל שושי אינהור גרברצ'יק, שלמה נהיר, נורית דוברין, שלומית כהן דרור, דניאל כהן-ן 46 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .א מבוא .2018 פרק זה כולל תיאור של האוכלוסייה בישראל לפי רמת השכלה לשנת בפרק מוצגים המאפיינים הדמוגרפיים העיקריים של האוכלוסייה לפי הקבוצות המרכיבות אותה. פירוט המאפיינים הדמוגרפיים כולל את מבנה האוכלוסייה לפי גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה, מחוז מגורים, מצב משפחתי כולל נישואין וגירושין, ילודה ופריון ומאפיינים של רמת ההשכלה של גברים ונשים במשקי בית ובמשפחות. לפרק מצורפות שתי תיבות מתוך הסקר החברתי 2018 בנושא עמדות לגבי הגיל הרצוי להקמת משפחה ועמדות לגבי מספר הילדים הרצוי למשפחה, לפי רמת השכלה. 47 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ב מונחי ם, הגדרות ו הסברי ם :אוכלוסייה אוכלוסיית ישראל מוגדרת על בסיס האוכלוסייה הקבועה (דה יורה) והיא כוללת תושבים קבועים בעלי אזרחות ישראלית ותושבי קבע ללא אזרחות ישראלית (לרבות אלה הנעדרים מישראל פחות משנה בעת האומדן). קבוצת אוכלוסייה: חלוקת האוכלוסייה לקבוצות האלה: יהודים, ערבים (מוסלמים, ערבים -נוצרים ודרוזים) ואחרים (נוצרים ערבים, -לא בני דתות אחרות ואנשים שלא סווגו במרשם האוכלוסין כיהודים, כמוסלמים או כנוצרים). מצב משפחתי: כולל רווק/ה, נשוי/ה, גרוש/ה, אלמן/נה. המצב המשפחת י מבוסס על מרשם האוכלוסין. גרים מחוץ ליישובים: תושבים המתגוררים מחוץ לתחום של יישוב כלשהו. במקומות שבהם גרה אוכלוסייה זו לא מתקיימות כל ההגדרות האופייניות ליישוב. ארץ לידה: הארץ שבה נולד האדם, לפי הגבולות בעת האומדן. לידת חי: לידה של עובר, שאחרי היפרדו מהאם (בין שחבל הטבור נחתך ובין שלא, בין שהשלייה עדיין קשורה ובין שלא) גילה לפחות אחד מסימני החיים האלה: נשימה, דופק לב, דופק חבל הטבור או תנועות ברורות של שרירים רצוניים. שיעור נישאות: -נישאות ל1,000 .נשואות באוכלוסייה- נשים לא שיעור מתגרשות: -מתגרשות ל1,000 . נשים נשואות באוכלוסייה שיעורי פריון סגוליים לגיל: מספר לידות חי של נשים בקבוצת גיל מסוימת לכל 1,000 . נשים באותה קבוצת גיל שיעור פריון כולל: מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה, בהנחה שבמשך תקופת הפריון שלה (גילים ) 49–15 יתקיימו התנאים האלה: . 1 סיכוייה ללדת בכל גיל יהיו בהתאם לשיעורי הפריון הסגוליים לפי גיל שהיו קיימים באותה תקופה. 2 .. האישה תחיה עד סוף תקופת הפריון שלה כל השיעורים המבוססים על 5 עד19 מקרים במונה ניתנו בסוגריים, ואלה המבוססים על פחות -מ5 מקרים סומנו בשתי נקודות (..). משק בית: אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. הם עשויים להיות קרובי משפחה, לא קרובי משפחה או צירוף של אנשים קרובים ושאינם קרובים. מגורי יחד של זוגות (קוהביטציה): מגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה באותו משק בית. משפחתי: -משק בית לא משק בית שבו אדם אחד בלבד או קבוצת אנשים שאינם משפחה. משפחה (משפחה גרעינית): שני אנשים או יותר החולקים משק בית אחד וקשורים זה לזה כבעל ואישה, כזוג ללא נישואין, או כהורה וילד (כולל ילד מאומץ). כך, משפחה יכולה להיות זוג בלבד, זוג עם ילדים (בקבוצות גיל שונות לפי גיל הילד הצעיר), או הורה יחיד (משפחה הורית) -חד עם ילדים. משפחה כוללת גם משפחה של סב/סבתא עם נכדים ללא הוריהם, או אחים בלבד הגרים יחד, ללא בני זוג וללא ילדים. 48 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .ג מקורות הנתוני ם אומדני האוכלוסייה ותכונותיה הדמוגרפיות מבוססים על תוצאות מפקדי האוכלוסין ועל השינויים שחלו באוכלוסייה אחריהם, כפי שנרשמו במרשם האוכלוסין. מסוף שנת 2008 ,ואילך אומדני האוכלוסייה מתבססים על מפקד 2008 .ועל השינויים שדווחו אחריו אומדני משקי הבית והמשפחות מתקבלים מסקרי כוח אדם השוטפים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת.1 בעזרת המשתנה יחס קרבה, המציין את קרבתן של הנפשות במשק הבית לנציג משק הבית, ומשתנים דמוגרפיים כמו מין, גיל ומצב משפחתי, נבנו משתנים המאפיינים את מבנה המשפחה ואת סוג משק הבית. ראו: אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שוק העבודה, סקרי כוח אדם. 1 49 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ד ממצאים עיקריי ם – בני 25 – 69, לפי רמת השכלה, 2018 .1 כללי בסוף שנת 2018 היו רשומים במרשם ההשכלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 4,311.6 אלף איש בגיל .69–25 2 20.4% מתושבי ישראל בני 880.5( 69–25 )אלף היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, 1,807.7( 41.9% )אלף היו בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון, 300.6( 7.0% )אלף היו בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא -ו1,322.7( 30.7% )אלף החזיקו בתואר אקדמי. פרק זה יסקור את המאפיינים הדמוגרפיים של בני 69–25 בישראל לפי רמת ההשכלה. 2018 ,, לפי רמת השכלה69–25בני א1 תרשים השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה 20.4% תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון 41.9% תעודה על-תיכונית לא-אקדמית 7.0% תואר אקדמי 30.7% 2 כל הניתוחים בפרק מתייחסים לאוכלוסיית בני .69–25 50 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .2 גיל בשנת 2018 היו בישראל 1,322.7 אלף אקדמאים בני . 69–25 מבני 34–25 רק27.5% היו אקדמאים, ואילו בקבוצת הגיל 36.0% 44–35 היו אקדמאים. כלומר קבוצת הגיל הצעירה עדיין נמצאת בשלב רכישת ההשכלה אשר תושלם בעשור העוקב. קבוצות הגיל הבוגרות יותר ) 69–45( היו משכילות פחות: 30.5% בקרב בני 54–45 היו אקדמאים -ו28.8% בקרב בני69–55. בסך הכל מתוך קבוצת האקדמאים מעל 50% היו בגיל .44–25 2018 ,, לפי גיל ורמת השכלה69–25בני ב1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 25-34 35-44 45-54 55-69 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה .3 מין במרשם ההשכלה יש 2,121.9 אלף גברים -ו2,189.7 אלף נשים בני . 69–25 אחוז הנשים האקדמאיות ) 35.0%( היה גבוה מאחוז הגברים האקדמאים ). 26.2%( הפער הגדול ביותר בין נשים לגברים נמצא ברמת השכלה זו, בעוד שברמות ההשכלה הנמוכות יותר אחוז הגברים היה גבוה מאחוז הנשים. לוח 1.1 בני69–25 ,, לפי מין ורמת השכלה 2018 אחוזים, אלא אם כן צוין אחרת סך הכל נשים גברים רמת השכלה 4,311.6 100.0 30.7 7.0 41.9 20.4 2,189.7 100.0 35.0 6.4 40.1 18.5 2,121.9 100.0 26.2 7.5 43.8 22.4 )סך הכל (אלפים סך הכל (אחוזים) תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 51 1.2 לוח ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .4 קבוצת אוכלוסייה בשנת 2018 נכללו במרשם ההשכלה 3,489.6 אלף יהודים ואחרים -ו821.9 אלף ערבים בני . 69–25 בחינת רמת ההשכלה לפי קבוצות האוכלוסייה בגילים אלו מראה כי קיימים הבדלים בין יהודים ואחרים לערבים. נמצא כי 34.4% מהיהודים והאחרים 1,201.6( )אלף היו בעלי תואר אקדמי לעומת 14.7% מהערבים 121.0( .)אלף הבדל זה נצפה גם בקבוצת הגיל 34–25, שבה 30.5% מהיהודים והאחרים היו אקדמאים לעומת17.7% . מהערבים בקרב יהודים ואחרים 15.0% בלבד היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, לעומת43.4% . בקרב ערבים 2018 ,, לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה69–25בני ג1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 יהודים ואחרים ערבים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה בני69–25 ,, לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל ורמת השכלה 2018 אחוזים, אלא אם כן צוין אחרת השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ תעודת בגרות/ השכלה אין מידע על סיום בית ספר תיכונית-על תואר סך הכל סך הכל קבוצת השכלה תיכון אקדמית-לא אקדמי (אלפים) (אחוזים) גיל אוכלוסייה 10.5 54.0 5.1 30.5 100.0 915,181 34–25 14.4 37.4 7.3 40.8 100.0 894,147 44–35יהודים 12.8 43.7 8.3 35.1 100.0 726,861 54–45ואחרים 21.7 36.1 10.5 31.7 100.0 953,494 69–55 24.5 43.0 53.1 67.0 54.9 36.7 31.9 19.0 2.9 3.9 3.0 3.9 17.7 16.5 11.9 10.0 100.0 100.0 100.0 100.0 273,821 220,002 180,501 147,641 34–25 44–35 54–45 69–55 ערבים 52 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .5 מחוז מגורים במחוז תל אביב ובמחוז המרכז אחוז האקדמאים היה הגבוה ביותר, 36.3% במחוז המרכז -ו37.5% במחוז תל אביב. יש לציין כי במחוזות אלו נמצאות ארבע אוניברסיטאות מתוך תשע האוניברסיטאות בישראל, וכן מספר של רב מכללות. 2018 ,, לפי מחוז ורמת השכלה69–25בני ד1תרשים אחוזים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 0 20 40 60 80 100 מחוז ירושלים מחוז הצפון מחוז חיפה מחוז המרכז מחוז תל אביב מחוז הדרום אזור יהודה והשומרון1 .יישובים ישראליים1 53 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .6 מצב משפחתי בחלוקה לפי מצב משפחתי3 ורמת השכלה בגילים שנמדדו, נמצא כי בקבוצת הרווקים, הנשואים והגרושים, מרבית הגברים והנשים היו בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון. בקרב הנשים נמצא כי אחוז הנשים הרווקות בעלות תואר אקדמי ) 38.2%( היה גבוה מעט מאחוז הנשואות בעלות תואר אקדמי ). 36.5%( לעומת זאת בקרב הגברים אחוז הנשואים בעלי תואר אקדמי (28.7% ( ) היה גבוה מאחוז הרווקים בעלי תואר אקדמי ).22.8% 2017 ,, לפי מצב משפחתי ורמת השכלה69–25גברים בני ה1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 רווקים נשואים גרושים אלמנים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 2017 ,, לפי מצב משפחתי ורמת השכלה69–25נשים בנות ו1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 רווקות נשואות גרושות אלמנות תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה בשל איחור בדיווח למרשם הא וכלוסין על שינוי מצב משפחתי, הנתונים המוצגים כאן מתייחסים לשנת .2017 3 54 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .7 נישואין וגירושין נישואין בשנת 2017 נישאו בישראל במוסדות הדת המורשים4 50,029 5 ,זוגות מהם 35,510 ,יהודים 12,324 ,מוסלמים 855 -נוצרים ו1,002 . דרוזים שיעור הנישאות6 בשנת 2017 היה 33.8 .לאלף בגילים 34–25 שיעור הנישאות עולה עם העלייה ברמת ההשכלה – בכלל האוכלוסייה, באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה המוסלמית.7 ,34–25שיעור נישאות בקרב נשים בנות ז1תרשים 2017 ,לפי דת ורמת השכלה 34–25 נשואות בנות-לא1,000-שיעורים ל 0 25 50 75 100 125 150 יהודיות מוסלמיות סך הכל תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 4 5 6 7 הנתונים אינם כוללים נישואין שנערכו בחו"ל או נישואין חלופיים של יהודים שנערכו בישראל שלא במסגרת יהודית אורתודוקסית. סך כל הנישאים כולל זוגות שדתם א ינה ידועה. בחלק מהמקרים רמת ההשכלה של אחד מבני הזוג אינה ידועה. נשואות בנות -ביחס לאלף לא 15 . ומעלה באוכלוסייה להוציא ירידה בשיעור הנישאות בקר אקדמית להשכלה אקדמית.-תיכונית לא-ב המוסלמיות במעבר בין השכלה על 55 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס הן בקרב החתנים והכלות היהודים והן בקרב החתנים והכלות המוסלמים נמצאה בדרך כלל מגמה של עלייה בגיל הממוצע בנישואין ראשונים עם העלייה ברמת ההשכלה. 2017 ,גיל ממוצע בנישואין ראשונים, לפי מין, דת ורמת השכלה ח1תרשים גיל ממוצע 0 5 10 15 20 25 30 35 חתנים יהודים כלות יהודיות חתנים מוסלמים כלות מוסלמיות תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 56 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק תיבה 1.1 עמדות לגבי הגיל הרצוי להקמת משפחה1 בקרב בני 13.8% ,69–25 סברו כי רצוי שהגבר יקים משפחה עד גיל 24 ו34.0%-סברו כי רצוי שהאישה תקים משפחה עד גיל . 24 42.0% סברו כי רצוי שהגבר יקים משפחה בגיל , 29–25 -ו44.4% סברו כי רצוי שהאישה תקים משפחה בגיל . 29–25 37.5% סברו כי רצוי שהגבר יקים משפחה בגיל 30 ומעלה -ו15.3% סברו כי רצוי שהאישה תקים משפחה בגיל 30 . ומעלה ככל שרמת ההשכלה עולה, כך יורד שיעור הסבורים כי רצוי שהגבר או האישה יקימו משפחה עד גיל 26.9% :24 בקרב חסרי תעודה, לעומת 8.2% . בקרב בעלי תואר אקדמי , לפי עמדות לגבי הגיל הרצוי69–25בני תרשים א 2018 ,להקמת משפחה ורמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 הגיל הרצוי להקמת משפחה לגבר הוא עד24הגיל הרצוי להקמת משפחה לאישה הוא עד24 מתוך הסקר החברתי .2018 1 57 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס גירושין בשנת 2017 התגרשו בישראל741,14 8 זוגות, מהם11,604 , יהודים2,193 , מוסלמים134 -נוצרים ו146 . דרוזים שיעור המתגרשות9 בשנת 2017 היה 8.6 .לאלף בגילים 34–25 שיעור המתגרשות יורד 10 עם העלייה ברמת ההשכלה – בכלל האוכלוסייה, באוכלוסייה היהודית ובאוכלוסייה המוסלמית. ,34–25שיעור מתגרשות בקרב נשים בנות ט1תרשים 2017 ,לפי דת ורמת השכלה 34–25 נשואות בנות1,000-שיעורים ל 0 5 10 15 20 25 30 יהודיות מוסלמיות סך הכל תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 8 9 סך כל המתגרשים כולל זוגות שדתם א ינה ידועה. בחלק מהמקרים רמת ההשכלה של אחד מבני הזוג אינה ידועה. ביחס לאוכלוסיית הנשואות בנות 15 .ומעלה . 10 להוציא עלייה קלה בשיעור המתגרשות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה היהודית במעבר בין השכלה תיכונית -על -לא אקד מית לתואר אקדמי. יש לציין כי ממצאים דומים נמצאו גם בקבוצת הגיל .69–25 58 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .8ילודה ופריון בשנת 2018 נולדו בישראל 184,370 יילודים לנשים בעלות מאפייני השכלה שונים זה מזה. כמחצית מהיילודים היו לנשים בעלות תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון ), 48.0%( כשליש היו לנשים בעלות השכלה אקדמית ), 34.9%( כעשירית היו לנשים בעלות השכלה נמוכה שלא סיימו תיכון או מסגרת חינוכית נמוכה יותר ) 11.8%( -ו5.3% .אקדמית-תיכונית לא-היו לנשים בעלות השכלה על11 בחינת היקף הילודה לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלתה של האם מראה כי חלקם של היילודים לנשים בעלות תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון הייתה דומה בשתי קבוצות האוכלוסייה. עם זאת בין שתי הקבוצות נמצא הבדל גדול ברמות ההשכלה הגבוהות והנמוכות ביותר. לדוגמה: -כ46% מהיילודים לנשים יהודיות ואחרות היו לנשים -תיכוניים (אקדמיים ושאינם אקדמיים), בהשוואה לכ-שסיימו לימודים על21% . בלבד מהיילודים לנשים ערביות 2018 ,יילודים, לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה של האם י1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 יהודיות ואחרות ערביות תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה מתוך רצון לאמוד את פריון הנשים בישראל לפי רמת השכלתן, ומכיוון שהשכלתו של אדם אינה קבועה, אלא משתנה ומתרחבת לאורך חייו, ניתוח נתונים זה מתמקד בנשים שהגיעו בשנת 2018 לסוף תקופת הפריון שלהן, קרי היו בנות 49–45 באותה העת. ההנחה היא כי בגילים אלו פריון הנשים הגיע לכדי מיצוי, והן סיימו ללדת. בסוף 2018 קוהורטה זו (ילידות ) 1973–1969 כללה 247,512 ,נשים מהן 198,074 -(כ ) 80% יהודיות ואחרות -ו49,438 -(כ ) 20% .ערביות 11 בקרב 1.8% . מהיילודים האם אינה תושבת ישראל, ולכן אין מידע עליה 59 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס נמצא כי מספר הילדים הממוצע לנשים בגילי 49–45 היה 3.07 ילדים לאישה. בקרב יהודיות ואחרות – 2.89 ילדים לאישה, ואילו בקרב ערביות – 3.82 ילדים לאישה. הפריון של הנשים הערביות היה גבוה באופן עקיב לעומת הפריון של הנשים היהודיות והאחרות בכל רמות ההשכלה, למעט נשים בעלות השכלה תיכונית -על אקדמית. -לא ככלל נראה כי ככל שרמת השכלתן של הנשים הייתה גבוהה יותר, כך פחת מספר הילדים שילדו. הדבר נכון בעיקר בקרב נשים ערביות – אצלן נמצא פער של כילד אחד בין נשים שהשכלתן אקדמית 3.06( ילדים לאישה) לנשים שהשכלתן נמוכה 4.01( ילדים לאישה). אומנם גם בקרב נשים יהודיות ואחרות נמצא פער של כילד אחד בין נשים בעלות רמות השכלה שונות, אך אצלן נצפתה מגמה הפוכה – נשים בעלות השכלה נמוכה נטו ללדת פחות ), 2.46( לעומת נשים בעלות תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון ), 3.06( ונשים אלו נטו ללדת פחות מנשים בעלות השכלה תיכונית -על אקדמית -לא ). 3.36( יוצאות דופן היו נשים בעלות השכלה אקדמית ) 2.71( שילדו מספר ילדים ממוצע גבוה יותר מנשים עם השכלה נמוכה, אך מספר נמוך יותר בהשוואה לנשים בעלות השכלה תיכונית. ייתכן שההסבר נעוץ בהרכב אוכלוסיית הנשים לפי מידת דתיותן בכל אחת מרמות ההשכלה. לדוגמה: ריכוז גבוה של נשים חרדיות שרכשו השכלה תיכונית -על אקדמית -לא יגרום לכך שרמת הפריון בקרב בעלות תעודה תיכונית -על אקדמית -לא תהיה גבוהה. מנגד ריכוז נמוך של נשים חרדיות ודתיות בקרב נשים בעלות השכלה נמוכה יוביל לפריון נמוך באותה רמת השכלה. ,)1973–1969(ילידות49–45מספר ילדים לנשים בנות יא1תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה מספר ילדים ממוצע לאישה 0 1 2 3 4 5 יהודיות ערביות סך הכל תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה 60 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק 1.2תיבה 1עמדות לגבי מספר הילדים הרצוי למשפחה בקרב בני , 69–25 14.1% סברו שרצוי שיהיו במשפחה שני ילדים, 36.6% העדיפו שלושה ילדים למשפחה, 23.2% העדיפו ארבעה ילדים, 7.0% העדיפו חמישה ילדים -ו9.8% העדיפו שישה ילדים או יותר. פחות מאחוז -העדיפו ילד אחד במשפחה או משפחה ללא ילדים כלל, ול8.4% . לא הייתה דעה בנושא נמצאו הבדלים בין רמות ההשכלה ביחס למספר הילדים הרצוי למשפחה: מעל 40% מבעלי התארים האקדמיים סברו שרצוי שיהיו שלושה ילדים במשפחה, לעומת 23.3% . שסברו כך בקרב חסרי תעודה , לפי עמדות לגבי מספר הילדים הרצוי69–25 בני תרשים א 2018 ,ורמת השכלה1למשפחה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 2 3 4 5 6 +ללא דעה .פחות מאחוז מעדיפים ילד אחד במשפחה או משפחה ללא ילדים כלל1 מתוך הסקר החברתי .2018 1 61 1.3 לוח ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .9 משקי בית ומשפחות .1 )נשואים (החיים במגורי יחד-רמת השכלה של בני זוג נשואים ולא12 בשנת 2018 היו בישראל -כ1.8 מיליון זוגות – רובם -(כ ) 95% היו נשואים זה לזו. יתר הזוגות -(כ98 )אלף חיו יחד, אך לא היו נשואים זה לזו (זוגות במגורי יחד – קוהביטציה). גברים ונשים נוטים להינשא או להתגורר עם בני זוג בעלי השכלה דומה – -כ55% מבני הזוג הנשואים זה לזו הם בעלי השכלה דומה, וכן -כ57% מבני הזוג החיים במגורי יחד. נטייה זו נמצאה גם בקרב הנישאים בשנת 2017 – -כ53% מהנישאים בגיל 25 . ומעלה נישאו לבעלי השכלה דומה לשלהם ,בני זוג נשואים, לפי רמת השכלה 2018 אחוזים השכלת האישה השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי סך הכל השכלת הגבר 14.9 0.9 0.8 3.7 9.5 31.0 4.0 3.8 17.5 5.7 14.5 3.6 3.5 6.2 1.2 39.6 25.0 4.9 8.1 1.6 100.0 33.5 13.0 35.5 18.0 סך הכל תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ,בני זוג נשואים יב1תרשים 2018 ,לפי היחס בין השכלת הגבר להשכלת האישה בני הזוג בעלי השכלה דומה 55.6% השכלת האישה גבוהה מהשכלת הגבר 16.7% השכלת הגבר גבוהה מהשכלת האישה 27.7% 12 .כולל זוגות בכל גיל 62 1.3 לוח ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק 1.4 לוח,בני זוג במגורי יחד, לפי רמת השכלה 2018 אחוזים השכלת האישה השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי סך הכל השכלת הגבר 6.7 1.2 0.7 2.5 2.3 33.1 6.6 2.6 19.9 4.0 11.1 4.2 3.1 3.2 0.6 49.1 31.4 4.5 11.2 2.0 100.0 43.4 11.0 36.8 8.8 סך הכל תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ,בני זוג במגורי יחד יג1תרשים 2018 ,לפי היחס בין השכלת הגבר להשכלת האישה בני הזוג בעלי השכלה דומה 56.7% השכלת האישה גבוהה מהשכלת הגבר 17.9% השכלת הגבר גבוהה מהשכלת האישה 25.4% 63 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בהשוואה בין גברים ונשים שהם זוגות נשואים לבין גברים ונשים במגורי יחד, נמצא כי גברים ונשים במגורי יחד היו בעלי השכלה גבוהה יותר – בייחוד בקבוצות הגיל הצעירות. בגילים המבוגרים (קבוצת הגיל ) 69–55 נראה כי בין גברים לנשים בדפוסי מגורים אחרים הפערים בהשכלה היו קטנים יותר. חלקם היחסי של הגרים במגורי יחד שהם בעלי השכלה אקדמית היה גבוה יותר בהשוואה לנשים וגברים החיים במסגרת נישואין – בייחוד בגילים הצעירים (קבוצות הגיל 34–25 -ו44–35 .), בעוד שבגילים המבוגרים הפערים הצטמצמו תרשים 1יד גברים ונשים נשואים ובמגורי יחד, לפי גיל ורמת השכלה, 2018 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ורי ג במ ם אי ו נש יחד 25-34 במ גורי ם אי ו נש יחד 35-44 במ גורי ם אי ו נש יחד 45-54 במ גורי ם אי ו נש יחד 55-69 100 80 60 40 20 0 אחוזים 64 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .2 רמת השכלה של אימהות בנות 69–25 במשפחות של זוגות עם ילדים בשנת 2018 היו בישראל -כ1.3 מיליון משפחות של זוגות עם ילדים (בכל גיל) שהם -כ62% מכלל המשפחות בישראל. -כ92% מהמשפחות היו זוגות עם ילדים עד גיל 24 הגרים במשק הבית, מהן -כ1.1 מיליון משפחות שבהן גיל האישה .69–25 בהתפלגות לפי השכלת האם נראה כי במשפחות שבהן האם בעלת תואר אקדמי היו פחות ילדים לעומת משפחות שבהן השכלת האם נמוכה. יש לציין כי גם במשפחות שבהן האם בעלת תעודה תיכונית -על אקדמית, -לא מספר הילדים היה גבוה יותר. במקרה האחרון ייתכן שהדבר נובע ממידת דתיותן של האימהות, ובייחוד של האימהות החרדיות. תמונה דומה התקבלה הן במשפחות של זוגות שבהן גיל הילד הצעיר עד גיל 24, והן כשהילד הצעיר עד גיל .17 ,24במשפחות של זוגות עם ילדים עד גיל69–25אימהות בנות טו1תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומספר ילדים במשפחה אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 4+ 3 2 1 ,17במשפחות של זוגות עם ילדים עד גיל69–25אימהות בנות טז1תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומספר ילדים במשפחה אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 4+ 3 2 1 65 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס גם בקרב אימהות בנות , 44–35 בהנחה שנשים אלו הגיעו להשכלתן הגבוהה ביותר וילדיהן עדיין גרים איתן בבית, נמצא כי במשפחות שבהן האם בעלת תואר אקדמי היו פחות ילדים, ואילו במשפחות שבהן השכלת האם נמוכה מספר הילדים למשפחה היה גבוה. אולם יש לציין כי ככל שגיל האישה עולה מספר הילדים למשפחה קטן, גם בשל התבגרות הילדים ועזיבת בית ההורים. כמו כן תיתכן דחייה של גיל הבאת ילדים לעולם בשל רכישת ההשכלה הגבוהה של האם. ,24במשפחות של זוגות עם ילדים עד גיל44–35אימהות בנות יז1תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומספר ילדים במשפחה אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 4+ 3 2 1 66 ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .3 רמת השכלה של אימהות בנות 69–25 הוריות- במשפחות חד בשנת 2018 היו בישראל -כ260 אלף משפחות הוריות -חד עם ילדים (בכל גיל), שהן -כ12% מכלל המשפחות -בישראל. כ70% הוריות עם ילדים עד גיל- מהן היו משפחות חד .24 -בראש כ84% הוריות עם ילדים עד גיל- מהמשפחות החד24 . עמדה אישה 44.0% מהאימהות במשפחות של זוגות היו בעלות תואר אקדמי, בהשוואה -ל33.3% מהאימהות הוריות. -החד אולם בשני סוגי המשפחות נראה כי ככל שרמת השכלתן של האימהות הייתה גבוהה יותר, כך פחת מספר הילדים למשפחה. הוריות עם ילדים עד גיל -תמונה דומה מתקבלת גם בקרב אימהות חד .17 בכל רמת השכלה, לאחוז גבוה יותר של אימהות הוריות -חד יש ילד אחד, בהשוואה לאימהות במשפחות של זוגות עם ילדים. 67 1.5 לוח ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס אימהות בגיל 69–25 במשפחות של זוגות עם ילדים עד גיל24 ובמשפחות הוריות, לפי רמת השכלה ומספר ילדים במשפחה-חד אחוזים, אלא אם כן צוין אחרת הוריות-אימהות במשפחות חד אימהות במשפחות של זוגות עם ילדים מספר ילדים עד גיל 24 רמת השכלת האם רמת השכלת האם השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי 26.2 100.0 36.9 27.3 18.2 17.6 54.0 100.0 46.0 30.5 15.5 8.0 21.1 100.0 46.4 37.3 10.4 6.0 50.6 100.0 48.3 33.8 13.7 4.3 133.1 100.0 24.0 21.6 21.3 33.1 349.5 100.0 24.1 28.5 25.5 21.9 158.0 100.0 19.8 26.7 23.7 29.8 504.1 100.0 22.9 32.7 28.0 16.4 סך הכל (אלפים) סך הכל (אחוזים) 1 2 3 4 ויותר ,17הוריות עם ילדים עד גיל-במשפחות חד69–25אימהות בנות יח1תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומספר ילדים במשפחה אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 4+ 3 2 1 68 1.5 לוח ׀ מאפיינים דמוגרפיים1 פרק .4 רמת השכלה ודפוסי מגורים של גברים ונשים בני 69–25 רמת ההשכלה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב גברים ונשים בני 69–25 החיים עם בני או בנות זוג ללא ילדים (כולל זוגות נשואים נשואים), -ולא וכן בקרב הגרים במשקי בית משפחתיים. -לא יש לציין כי גם בקרב זוגות עם ילדים, חלקם היחסי של הגברים והנשים בעלי תואר אקדמי היה גבוה. חלקם היחסי הגבוה ביותר של גברים ונשים שרמת ההשכלה שלהם היא תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון, נמצא בקרב אלו שנשארו להתגורר עם הוריהם. 2018 ,, לפי דפוסי מגורים ורמת השכלה69–25גברים בני יט1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 עם בן/ בת זוג ללא ילדים עם בן/ בת זוג וילדים הורה יחיד עם ילדים ילד בכל גיל עם ההורים משק בית לא-משפחתי תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 2018 ,, לפי דפוסי מגורים ורמת השכלה69–25נשים בנות כ1תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 עם בן/ בת זוג ללא ילדים עם בן/ בת זוג וילדים הורה יחיד עם ילדים ילדה בכל גיל עם ההורים משק בית לא-משפחתי תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 69 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה ,רווחת האוכלוסייה תעסוקה ורמת חיים 72 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה נורית דוברין, יגאל אייזנמן, של ומית דרור כהן, מתן שמלצר, מירב פסטרנק, מרק פלדמן, יפית אלפנדרי, ליאור דופז, לארה שרמן, ורד שבו, סיוון נאמן, דורון יגר בורשטין-ראפידי, לירון סיון ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 73 .א מבוא השיטה שרווחה בעבר לבחינת תופעת העוני בישראל הייתה ממדית, -חד והתמקדה בעיקר במדידה יחסית של הכנסות משקי הבית. עקב מגמת ההתרחבות בפערי ההכנסות והעלייה בהיקף שוויון, -האי בעשור האחרון החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להציג היבטים נוספים של תופעות העוני והמצוקה בסדרת דוחות על החברה בישראל. התמונה החברתית של ישראל מתוארת בדוח משלושה היבטים: רווחת האוכלוסייה: נבחן בעזרת סדרת מדדים סובייקטיביים, כגון שביעות רצון (מהחיים ומהמצב הכלכלי), קשרים חברתיים, תחושת בדידות ועוד. השימוש במדדים אלו מאפשר לבחון את רווחת האוכלוסייה באופן - רב ממדי לפי רמת ההשכלה. 1. :מדדי תעסוקה מדדי תעסוקה, לפי רמת ההשכלה.2. :רמת חיים הכנסות והוצאות משקי הבית, הרכב ההוצאות לתצרוכת ומדדי רמת חיים. .3 .פרק זה, בהתאם לנושא הדוח כולו, מציג נתונים השוואתיים הכרוכים ברמת ההשכלה כמו כן מובאות בפרק שלוש תיבות: .1 .עמדות לגבי הקבוצה הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים .2 מוביליות תעסוקתית בשנים .2018–2008 .3 .דורית בהשכלה ובהכנסה-מוביליות בין 74 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .1 ,רווחת האוכלוסייה (הסקר החברתי )2018 אוכלוסיית הסקר: האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל בגיל 20 .ומעלה אוכלוסיית הסקר כוללת גם דיירים במוסדות שאינם משמשים לצרכים טיפוליים, כגון מעונות סטודנטים, מרכזי קליטה ותוכניות דיור מוגן לאוכלוסייה המבוגרת. עולים חדשים נכללו באוכלוסיית הסקר רק אם שהו בארץ שישה חודשים לפחות. קבוצות שאינן באוכלוסיית הסקר: אסירים בבתי סוהר; דיירי מוסדות טיפוליים (כגון בתי אבות ובתי חולים לחולים במחלות כרוניות); תושבי ישראל שבעת הסקר שהו בחו"ל יותר משנה ברציפות; דיפלומטים ועולים שהגיעו לישראל פחות משישה חודשים לפני מועד הריאיון; שבטי בדווים ותושבים הגרים מחוץ ליישובים. מועסקים: בני 20 ומעלה שעבדו לפחות שעה אחת בשבוע הקובע בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת; בקבוצת המועסקים נכללים גם: כל העובדים בקיבוצים (בין בשירותים ובין בענפים אחרים); בני משפחה שעבדו בעסק המשפחתי בשבוע הקובע (השבוע שקדם לריאיון) 15 שעות או יותר ללא תשלום; אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם בשבוע הקובע וחיילים בשירות חובה או קבע. .2 ,תעסוקה (סקר כוח אדם )2018 החל בחודש ינואר2012 . , שונתה מתכונת סקר כוח אדם מסקר רבעוני לסקר חודשי השינוי כלל הגדלת המדגמים החודשיים באופן ניכר, הרחבת הפריסה הגאוגרפית ושימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות יותר. נוסף על כך, בהתאם להגדרות לאומיות, -בין הורחבה הגדרת כוח העבודה בסקר, והיא כוללת את כוח העבודה הכללי במקום את כוח העבודה האזרחי בלבד. אוכלוסייה: יורה-אוכלוסיית הסקר היא האוכלוסייה הקבועה (דה ) של מדינת ישראל בגיל 15 . ומעלה לצורכי הדוח הוחלט להתמקד באוכלוסייה של בני .69–25 :באוכלוסיית הסקר נכללים .1 .תושבים קבועים השוהים בישראל .2 .תושבים קבועים השוהים מחוץ לישראל שנה או פחות ברציפות .3 .עולים חדשים ועולים בכוח – מרגע בואם לישראל .4 .תיירים, מתנדבים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות .5 משנת 1968 ., תושבי מזרח ירושלים .6 משנת 1972, התושבים ביישובים הישראליים בנפת גולן; ומשנת 1982 ., כל התושבים בנפה זו .7 משנת 1972 עד שנת , 2005 התושבים ביישובים הישראליים באזורי יהודה והשומרון וחבל עזה; משנת , 2006 .לא כולל את חבל עזה באוכלוסיית הסקר לא נכללים: .1 .תושבים קבועים השוהים מחוץ לישראל יותר משנה ברציפות .2 תיירים, מתנדבים ותושבים ארעיי ם השוהים בישראל שנה או פחות ברציפות. .3 .דיפלומטים ואנשי או"ם ב. מונחים, הגדרות והסברים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 75 כוח העבודה השבועי: בני 15 ומעלה שהיו "מועסקים" או "בלתי מועסקים" ב"שבוע הקובע", לפי ההגדרות המפורטות להלן: מועסקים: אנשים שעבדו (בישראל או בחו"ל מטעם מוסד או חברה ישראליים) בעבודה כלשהי לפחות שעה אחת בשבוע הקובע, תמורת שכר, רווח, או תמורה אחרת; כל העובדים בקיבוצים; בני משפחה שעבדו בשבוע הקובע בעסק המשפחתי 15 שעות ויותר ללא תשלום; אנשים השוהים במוסדות שעבדו בשבוע הקובע 15 שעות או יותר; אנשים המשרתים בצבא (חובה או קבע); אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם. קבוצת ה"מועסקים" מורכבת משלוש קבוצות משנה: א. עבדו בהיקף מלא: עבדו 35 . שעות או יותר בשבוע הקובע ב. עבדו בהיקף חלקי: עבדו 1 עד34 . שעות בשבוע הקובע ג. נעדרו זמנית מעבודתם: אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם הרגילה בכל השבוע הקובע עקב מחלה, חופשה, שירות מילואים, צמצום בהיקף העבודה, סכסוך עבודה, הפסקה זמנית של העבודה (עד 30 )יום או סיבה אחרת. אנשים שנעדרו רק בחלק מהשבוע הקובע אינם נכללים בקבוצה זו. בהגדרה נכללים מועסקים שנעדרו פחות מחודש, וכן מועסקים שנעדרו יותר מחודש ועד שנה אם יש להם זיקה רשמית למקום עבודה, כלומר אם בתום תקופת ההיעדרות מובטחת חזרתם לעבודה אצל אותו מעסיק. שיעור תעסוקה: אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה. בלתי מועסקים: אנשים שלא עבדו כלל (אפילו לא שעה אחת) בשבוע הקובע, אך חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתם בסקר, כגון על ידי רישום בלשכת עבודה של שירות התעסוקה, על ידי פנייה אישית או בכתב למעסיק, והיו יכולים להתחיל לעבוד בשבוע הקובע אילו הוצעה להם עבודה מתאימה ("זמינים לעבודה"). כולל אלו שהובטחה להם עבודה בתוך 30 . יום ענף כלכלי: בהתאם לסיווג האחיד של ענפי הכלכלה .2011 1 :משלח יד בהתאם לסיווג האחיד של משלחי היד .2011 2 1 :ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2012( הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה 2011 . פרסום טכני מס' . 80 :ירושלים המחבר. 2 :ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2015( הסיווג האחיד של משלחי היד .2011 פרסום טכני מס' . 81 :ירושלים המחבר. 76 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .3 ,רמת חיים (סקר הוצאות משקי בית )2018 משק בית: אדם אחד או קבוצת אנשים הגרים יחד בדירה אחת באופן קבוע ברוב ימות השבוע ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. במשק הבית נכללים גם אנשים שאינם קרובי משפחה. ראש משק בית: ראש משק בית כלכלי הוא המפרנס העיקרי של משק הבית, כלומר המועסק שעובד בדרך כלל מספר רב ביותר של שעות בשבוע. אם אין מפרנסים במשק הבית, ראש משק הבית נקבע לפי קביעת הסוקר. משק בית ערבי: משק בית שבו ראש יהודי.-משק הבית הוא מוסלמי או דרוזי, או נוצרי הגר ביישוב לא משק בית יהודי: משק בית שבו ראש משק הבית הוא יהודי. ראש משק בית עולה: ראש משק בית שעלה לישראל משנת 1990 . ואילך והוא אינו ערבי ואינו תושב ארעי נפש סטנדרטית: גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה. על מנת ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית בעלי מספר נפשות שונה, נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש. מקובל להניח שמספר הנפשות במשק בית אינו משפיע באופן אחיד ושווה על רמת החיים האפשרית מהכנסה נתונה, משום שקיימים לפי אותה הנחה יתרונות לגודל. לכן נערך שקלול של מספר הנפשות לפי סולם אחיד. הסולם קובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות; ככל שעולה מספר הנפשות, ניתן משקל שולי הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית. באמצעות סולם זה מתרגמים את גודל משק הבית למספר נפשות סטנדרטיות. פירוט הסולם בלוח שלהלן: משקל שולי לנפש מספר הנפשות הסטנדרטיות מספר הנפשות למעשה במשק בית 1.25 1.25נפש אחת 0.75 2.00 2 נפשות 0.65 2.65 3 נפשות 0.55 3.20 4 נפשות 0.55 3.75 5 נפשות 0.50 4.25 6 נפשות 0.50 4.75 7 נפשות 0.45 5.20 8 נפשות 0.40 5.60 9 נפשות 0.40כל נפש נוספת מפרנס: אדם שעבד והשת כר לפחות יום אחד בשלושת החודשים לפני בואו של הסוקר למשק הבית. עשירון הכנסה: עשירון הוא קבוצה הכוללת 10% מהאוכלוסייה הנחקרת. העשירונים מסודרים לפי גובה ההכנסה (ההכנסה הממיינת), החל במשק הבית בעל ההכנסה הנמוכה ביותר בעשירון התחתון, וכלה במשק הבית בעל ההכנסה הגבוהה ביותר בעשירון העליון. ההכנסה שלפיה ממוינים משקי הבית, יכולה להיות הכנסה ברוטו או הכנסה נטו, וכן הכנסה למשק בית, לנפש או לנפש סטנדרטית. לדוגמה: העשירון התחתון (עשירון ), 1 לפי הכנסה ברוטו למשק בית הוא העשירון שמשתייכים אליו 10% ממשקי הבית בעלי ההכנסה ברוטו הנמוכה ביותר למשק בית. הכנסה כספית ברוטו למשק בית: סך ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו של משק הבית לפני תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות). הכנסה זו כוללת את ההכנסות של כל בני משק הבית מעבודה שכירה ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 77 או עצמאית, מרכוש, מריבית או מדיבידנדים, מתמיכות ומקצבאות ממוסדות ומפרטים, הכנסות מפנסיות וכל הכנסה שוטפת אחרת. לא נכללים תקבולים פעמיים, -חד כגון ירושה או פיצויים. כמו כן ההכנסה לא כוללת זקיפות עבור הכנסות הנובעות משימוש בדיור עצמי, או עבור סוגים שונים של הכנסות ב"עין" (הכנסות לא כספיות). הכנסה כספית נטו למשק בית: הכנסה כספית ברוטו, לאחר ניכוי תשלומי החובה (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה). נתוני ההכנסה נטו לא התקבלו ישירות ממשקי הבית שנחקרו, אלא חושבו על פי כללי המס הנהוגים במשק. הכנסה ברוטו למשק בית: ההכנסות הכספיות השוטפות ברוטו (כלומר, לפני ניכוי תשלומי החובה – מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות) של כל בני משק הבית וההכנסות משירותים (שאינן כספיות) הנובעות משימוש בדירה בבעלות משק הבית. הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית: הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית. הכנסה נטו למשק בית: סך ההכנסות של משק הבית, הכוללות הכנסות כספיות שוטפות וכן הכנסות שאינן כספיות, המתקבלות מאמידת זקיפות שירותי דיור של משק הבית. הכנסה נטו לנפש סטנדרטית: הכנסה נט ו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית. הכנסה מהון: סך ההכנסות מרכוש בארץ ומחו"ל – הכנסות מריבית על פיקדונות ועל אגרות חוב ודיבידנדים על מניות. הכנסה "בעין": הכנסה שאינה ניתנת בכסף אלא בשווה כסף. בדרך כלל ההכנסה או ההטבה ניתנת על ידי המדינה לצורך עזרה בתחומים שונים, כגון הנחות בחינוך ובארנונה. הכנסה מפנסיות וקופות גמל: כוללת הכנסה מפנסיה מהארץ ומחו"ל, הכנסה מקופות גמל והכנסה מקרנות השתלמות. הכנסה מקצבאות ותמיכות: סעיף הכולל קצבאות ותמיכות מהביטוח הלאומי ומוסדות ממשלתיים נוספים כמו משרד הבינוי והשיכון, משרד הביטחון ומשרד האוצר, וכן תמיכות שוטפות ממוסדות אחרים כמו ישיבות. תשלומי חובה: המיסים הישירים המוטלים על ההכנסות הכספיות השוטפות – מס הכנסה ותשלומים לביטוח הלאומי ולביטוח בריאות ממלכתי. תשלומים אלה חושבו בסקר הוצאות משק הבית באופן ממוחשב על פי כללי המס הנהוגים במשק ולא התקבלו ישירות ממשקי הבית. העברות שוטפות למשקי בית אחרים: סעיף זה נכלל בהוצאות שאינן לתצרוכת וכולל העברות שוטפות בארץ ובחו"ל ומתנות כספיות לאירועים. סעיפי חיסכון נבחרים: כוללים הפרשות לחיסכון פיננסי מפרמיות לביטוח חיים, תשלומים לקופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוח מנהלים, וכן השקעות בדירה ופירעון משכנתאות. הוצאה כוללת לתצרוכת: סך כל התשלומים שמשלם משק הבית על קניית מוצרים או שירותים, וכן זקיפת הוצאה לצריכת שירותי דירה (שכן קניית דירה מוגדרת השקעה ולא תצרוכת). התשלומים כוללים לעיתים גם ריבית, דמי הובלה או התקנה. קניית מוצר נחשבת לפי יום קבלתו, וסכום הקנייה המלא נחשב כהוצאה למוצר ביום הגעת המוצר לדירה, גם אם עד למועד זה שולם תשלום חלקי. ולכן, מקדמה שמשלם משק הבית על חשבון מוצר או שירות שטרם נתקבל או החזר חוב על חשבון מוצר שכבר נמצא בבית, אינם נחשבים כהוצאה לתצרוכת אלא כהגדלת החיסכון. הלוואות (כולל משכנתאות) מוגדרות כהשקעה/חיסכון ולא כהוצאה. הוצאה כספית לתצרוכת: ההוצאה שמשק הבית מוציא בפועל על צריכת מוצרים ושירותים, ללא אומדן ההוצאה על שירותי דיור. צריכת שירותי דיור: זקיפת ערך ההוצאה החודשית עבור צריכת שירותי דירות בבעלות, דירות בדמי מפתח ודירות "חינם". כלומר הסכום שאנשים שאינם גרים בשכירות היו צריכים לשלם לו גרו בדירה בשכירות. 78 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס הוצאה לתחזוקת הדירה ומשק הבית: סעיף של ההוצאה הכוללת לתצרוכת הכולל הוצאה עבור מים, חשמל, גז ודלק לבית, תחזוקה ושיפור הבית, עזרה בבית וצורכי משק בית שונים. חדר למגורים: חדר המשמש למגורי משק הבית. לא נחשב כחדר למגורים: מטבח, חדר אמבטיה, בית שימוש, מרפסת, חדר המשמש לעסקים או עבודה בלבד וחדר המושכר לדייר. חצי חדר נספר כחצי חדר. מספר נפשות לחדר (צפיפות דיור): חושב על ידי חלוקת מספר הנפשות הגרות במשק בית בסך כל החדרים למגורים בדירה. צורכי משקי בית שונים (בתוך סעיף תחזוקת הדירה ומשק הבית): קבוצה הכוללת חומרי ניקוי לכלים, לכביסה ולבית, חומרי חיטוי, מטהרי אוויר, נרות, מפיות, מגבונים ועוד. ביטוח בריאות: משנת 1997 קבוצה זו כוללת רק את התשלומים עבור ביטוח בריאות משלים של קופות החולים ואת ביטוח הבריאות בחברות ביטוח. התשלום עבור ביטוח בריאות ממלכתי, שנחשב כמס, הוא חלק מתשלומי החובה. הוצאות אחרות לבריאות: קבוצה הכוללת תשלומים לקניית תרופות, מוצרים להיגיינה אישית, משקפיים ועדשות מגע, וכו'. מוצר בן קיימה: מוצר שאפשר להשתמש בו שימוש חוזר ומתמשך יותר משנה אחת. כמו לדוגמה: מכונית, מקרר, טלוויזיה, מכונת כביסה וכדומה. בעלות על מוצרים בני קיימה: שיעור משקי הבית בקבוצה מסוימת, שיש ברשותה או עומד לשימושה מוצר בר קיימה מסוים, למשל: אחוז משקי הבית בירושלים שיש ברשותם מכונת כביסה, טלוויזיה, מחשב אישי, מכונית, טלפון נייד וכו'. יתרת משכנתה או הלוואה לדיור: הסכום שנשאר למשק בית לשלם, נכון לשנה הנוכחית, מהמשכנתה או ההלוואה לדיור שקיבלו בעבר. סכום זה מגלם בתוכו את הריבית האפקטיבית המחושבת לשנה הנוכחית (להרחבה ראו נספח נתונים מסקר הוצאות משק הבית - בפרסום הדיור בישראל ).2015-1997 3 :ערך נקי שווי הנכס (ערך הדירה) בניכוי ההתח ייבויות (משכנתאות והלוואות דיור). 3 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2018( הדיור בישראל – נתונים מסקר הוצאות משק הבית 1997–2015 . פרסום מס' 1680 .. ירושלים: המחבר ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 79 .ג מקורות הנתוני ם רווחת האוכלוסייה: הסקר החברתי4 הנתונים המוצגים בהשוואה שנתית -רב הופקו מהסקר החברתי . 2018–2002 הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 20 )ומעלה ועל רווחתה. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת , 2002 בהזמנת אגף התקציבים במשרד האוצר. הסקר בוחן בין היתר את תפיסות הפרטים בחברה כלפי מגוון תחומים בחייהם. הסקר נערך במהלך , 2018 ובמסגרתו רואיינו בביתם -כ7,450 בני20 ומעלה המייצגים כ 5.6-מיליון איש. שאלון הסקר כולל גרעין קבוע וחלק מתחלף, שהתמקד -ב2018 בנושא המוביליות החברתית, ונחקר גם בסקר החברתי . 2008 תעסוקה: סקר כוח אדם5 הנתונים המוצגים פרק -בתת תעסוקה הופקו מסקר כוח אדם שהוא סקר שוטף המתבצע במדינת ישראל משנת . 1954 הסקר כולל את כל האוכלוסייה בגיל 15 ומעלה בישראל. מדי חודש משתתפים לפחות 9,000 משקי בית בסקר, כך שקיימות מעל 100,000 . חקירות של משקי בית במשך שנת הסקר מטרתו המרכזית של הסקר היא מעקב שוטף אחר התפתחויות בכוח העבודה בישראל, גודלו של כוח העבודה ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. הסקר מתבצע באמצעות ראיונות של משקי בית. כל משק בית במדגם משתתף בסקר 8 פעמים במשך שנה וארבעה חודשים. המדדים המרכזיים בסקר הם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל, שיעור מועסקים מתוך כוח העבודה.-התעסוקה ואחוז הבלתי רמת חיים: סקר הוצאות משק הבית6 הנתונים המוצגים בפרק זה עובדו מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2018 המודד את רמת החיים החומרית והכלכלית של משקי הבית בישראל מהיבט ההוצאות, ההכנסות, בעלות על מוצרים ונתוני דיור. מדגם סקר הוצאות משק הבית בשנת 2018 כלל8,792 -משקי בית המייצגים כ2,608,921 . משקי בית באוכלוסייה במהלך 2018 נדגמו בסקר 247 .יישובים אוכלוסיית הסקר כללה את כל היישובים לרבות קיבוצים מתחדשים, מושבים שיתופיים ובדווים ביישובי קבע 7 (כיסוי של -כ97% מכלל האוכלוסייה). בדווים הגרים מחוץ ליישובים אינם נכללים באוכלוסיית הסקר. -ב2018 אחוזי ההשבה לסקר היו .74.0% 4 ( ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2020 הסקר החברתי 2018 '. פרסום מס 1788 .. ירושלים: המחבר 5 ( ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2020 סקר כוח אדם 2018 '. פרסום מס 1782 .. ירושלים: המחבר 6 :ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2019( הכנסות והוצאות משק הבית, נתונים מסקר הוצאות משק הבית , 2017 סיכומים כלליים . פרסום מס' 1755 .. ירושלים: המחבר 7 בשנים 2015–2012 . לא נחקרה אוכלוסיית הבדווים ביישובי הקבע עקב קשיי פקידה 80 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .1 .ד ממצאי ם עיקריי ם רווחת האוכלוסייה – מדדים סובייקטיביים שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי 88.7% מבני 69–25 היו מרוצים מחייהם בשנת 2018 – 91.1% ,מהיהודים -ו80.9% .מהערבים 61.6% היו מרוצים ממצבם הכלכלי – 66.7% -מהיהודים ו52.9% . מהערבים 59.9% העריכו שחייהם ישתפרו בשנים הקרובות – 58.9% מהיהודים -ו50.6% .מהערבים 50.6% העריכו שמצבם הכלכלי ישתפר בשנים הקרובות – 50.2% מהיהודים -ו42.3% .מהערבים 67.7% הצליחו לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית – 74.1% -מהיהודים ו46.2% . מהערבים 1, לפי שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי69–25בני א2תרשים 2018–2002 ,ולפי קבוצת אוכלוסייה אחוזים 'מרוצים מאוד' או 'מרוצים'.1 0 20 40 60 80 100 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 מרוצים מחייהם – סך הכל מרוצים מחייהם – יהודים ואחרים מרוצים מחייהם – ערבים מרוצים ממצבם הכלכלי – סך הכל מרוצים ממצבם הכלכלי – יהודים ואחרים מרוצים ממצבם הכלכלי – ערבים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 81 שביעות הרצון מהחיים יורדת עם העלייה בגיל. הציפיות לשיפור יורדות ככל שהגיל מבוגר יותר: 77.6% מבני 34–25 חושבים שחייהם ישתפרו, לעומת 40.2% מבני . 64–55 72.8% מבני 34–25 סבורים שמצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 24.7% מבני64–55 .. הציפיות לשיפור החיים והמצב הכלכלי עולות בהתאם לרמת ההשכלה 1, לפי שביעות רצון מהחיים ומהמצב הכלכלי69–25בני ב2תרשים 2018 ,וציפיות לעתיד ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 'מרוצים מאוד' או 'מרוצים'.1 0 20 40 60 80 100 מרוצים מחייהם מעריכים שבשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר מרוצים ממצבם הכלכלי מעריכים שבשנים הקרובות מצבם הכלכלי ישתפר 82 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בקרב בני , 69–25 ההצלחה בכיסוי הוצאות משק הבית עולה בהתאם לרמת ההשכלה, -מ45.3% בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית8 -עד ל80.7% . בקרב בעלי תואר אקדמי גם תדירות היציאה לחופשה עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר: בשנה האחרונה 67.8% מבעלי תואר אקדמי יצאו לחופשה בארץ -ו64.1% יצאו לחופשה בחו"ל. לעומת זאת מבעלי ההשכלה הנמוכה מתיכונית 30.0% יצאו לחופשה -בארץ ו20.6% . יצאו לחופשה בחו"ל , לפי יכולת כיסוי הוצאות ויציאה לחופשה69–25בני ג2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית יצאו לנופש בארץ בשנה האחרונה יצאו לנופש בחו " ל בשנה האחרונה .בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלה 8 ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 83 שביעות רצון מהדירה ומאזור המגורים שביעות הרצון מהדירה ומהאזור עולה ככל שהגיל ורמת ההשכלה עולים, אך לא נמצא קשר בין רמת ההשכלה לאופן ההחזקה בדירה. 87.4% מבני 69–25 היו מרוצים מדירתם בשנת , 2018 84.5% היו מרוצים מיחסיהם עם השכנים ו83.1%- . היו מרוצים באופן כללי מאזור המגורים , לפי חזקה על הדירה ושביעות רצון מהדירה ומהשכנים69–25 בני ד2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 מרוצים מהדירה מרוצים מהיחסים עם השכנים גרים בדירה בבעלותם גרים בדירה שכורה 84 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס במרבית המדדים הקשורים לאזור המגורים שביעות הרצון עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, למעט שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית – בעלי השכלה אקדמית מרוצים פחות משירותי התחבורה הציבורית באזור מגוריהם. , לפי שביעות רצון מהיבטים הקשורים לאזור המגורים69–25 בני ה2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 באופן כללי מהאזור שירותי איסוף האשפה כמות השטחים הירוקים הניקיון מצב הכבישים והמדרכות שירותי התחבורה הציבורית ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 85 ותק ביישוב המגורים 31.2% מבני 69–25 גרים ביישוב מגוריהם מאז לידתם. בקרב בני , 69–25 נמצא הבדל בולט בין רמות ההשכלה: בעלי השכלה גבוהה, נוטים פחות להישאר ביישוב המגורים שנולדו בו. 21.9% בקרב בעלי תואר אקדמי נשארו לגור באותו יישוב, לעומת 38.5% . בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון ,שנשארו לגור באותו יישוב מאז לידתם69–25 בני ו2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 10 20 30 40 50 60 נשארו לגור באותו יישוב שימוש במחשב ובאינטרנט 75.5% מבני 69–25 משתמשים במחשב (לא כולל טלפון נייד); 87.3% משתמשים באינטרנט ו 83.3%-משתמשים באינטרנט באמצעות טלפון נייד. 82.2% משתמשים באינטרנט בכל יום או כמעט כל יום. 56.0% משתמשים באינטרנט -לצורך עבודה ו33.4% . משתמשים באינטרנט לצורך לימודים השימוש במחשב ובאינטרנט ותדירות השימוש באינטרנט עולים ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. 97.2% מבעלי תואר אקדמי משתמשים במחשב -ו98.3% משתמשים באינטרנט, לעומת 69.8% -ו88.5% בהתאמה בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון. 86 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס , לפי מטרות השימוש במחשב ובאינטרנט69–25בני ז2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 סך הכל באמצעות טלפון נייד בכל יום או כמעט בכל יום לצורך עבודה לצורך לימודים משתמשים במחשב משתמשים באינטרנט עם העלייה ברמת ההשכלה ניכרת עלייה בכל מטרות השימוש באינטרנט. לדוגמה, 95.1% מבעלי תואר אקדמי חיפשו מידע -ו70.2% ערכו קניות באינטרנט, לעומת 80.7% -ו40.1% בהתאמה בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום ת .ןוכי , לפי מטרות השימוש באינטרנט69–25בני ח2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 חיפוש מידע רשתות חברתיות וקבוצות דיון¹ דואר אלקטרוני הורדת קבצים תשלומים קניות קבלת שירותי ממשל שיחות טלפון או וידאו משחקים צ'טים, פורומים, סקייפ, פייסבוק, טוויטר וכו'.1 ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 87 ויתורים עקב קשיים כלכליים ותחושת עוני 11.8% מבני 69–25 הרגישו -ב2018 .עניים 6.5% כלל לא הצליחו לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, 7.1% ויתרו על ארוחה חמה -ו31.3% ויתרו על תחביב בשל קשיים כלכליים. 10.1% מבני 69–25 שנזקקו לטיפול רפואי -ו8.0% מאלה שנזקקו לתרופות ויתרו עליהם בשנת 2018 בשל קשיים כלכליים. אחוזי הוויתור היו גבוהים יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית ובקרב בעלי השכלה נמוכה, לעומת בעלי השכלה גבוהה. 3.0% ויתרו על תרופות בשל קשיים כלכליים בקרב בעלי השכלה תיכונית -על וגבוהה, לעומת 8.1% בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר (תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון). , לפי ויתורים בשל קשיים כלכליים69–25בני ט2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 10 20 30 40 50 ויתרו על תחביב ויתרו על ארוחה חמה ויתרו על טיפול רפואי¹ויתרו על תרופות מרשם¹ הרגישו עניים בשנה האחרונה ויתורים בשל קשיים כלכליים בשנה האחרונה מתוך אלה שנזקקו לטיפול רפואי או לתרופות מרשם.1 88 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס קשרים חברתיים, תחושת בדידות ומצבים רגשיים 61.7% מבני 69–25 היו מרוצים מאוד מהקשר עם בני משפחתם, -ו33.4% היו מרוצים. ל 8.1%-אין קשרים חברתיים, -ו41.1% נמצאים בקשרים עם חברים בכל יום או כמעט בכל יום. 19.5% חשו בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם -ו6.7% . חשו שאין להם למי לפנות בעת משבר או מצוקה בעלי השכלה אקדמית בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה מתיכונית היו מרוצים יותר מהקשר עם בני המשפחה 64.9%( -ו , 52.0% ,)בהתאמה ונמצאו בקשר תדיר יותר עם חברים 42.4%( -ו , 32.8% .)בהתאמה בעלי השכלה נמוכה דיווחו יותר על בדידות, ועל כך שאין להם למי לפנות בעת משבר או מצוקה. , לפי קשרים חברתיים ותחושת בדידות69–25בני י2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 10 20 30 40 50 60 70 היו מרוצים מאוד מהקשר עם בני המשפחה נמצאו בקשר עם חברים בכל יום או כמעט בכל יום אין להם קשר עם חברים חשו בדידות לעיתים קרובות או מדי פעם חשו שאין למי לפנות בעת משבר או מצוקה ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 89 22.2% מבני 69–25 הרגישו לחוצים לעיתים קרובות, 15.9% לא הרגישו מלאי מרץ, -ל13.9% דאגות הפריעו לשינה לעיתים קרובות, 6.3% השיבו שאינם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם ו 5.8%-הרגישו דיכאון לעיתים קרובות. בחלוקה לפי רמת השכלה אפשר לראות כי בקרב בעלי תואר אקדמי 3.7% הרגישו דיכאון לעיתים קרובות, לעומת 5.9% בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון. בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הרגישו פחות מלאי מרץ והצליחו פחות להתמודד עם בעיותיהם. , לפי תחושות ומצבים רגשיים69–25בני יא2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 5 10 15 20 25 30 35 הרגישו לחוצים לא הרגישו מלאי מרץ דאגות הפריעו להם לישון לא הצליחו להתמודד עם בעיותיהם הרגישו דיכאון 90 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס יב2תרשים התנדבות ותרומות 20.6% מבני 69–25 עסקו בפעילות התנדבותית -ב , 2018 24.8% מהיהודים לעומת 5.4% ;מהערבים 39.4% מהחרדים לעומת 21.7% .מהחילונים אחוז ההתנדבות עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. 27.8% בקרב בעלי תואר אקדמי, לעומת 16.2% . בקרב בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון בני69–25 , שעסקו בפעילות התנדבותית בשנה האחרונה לפי רמת השכלה, 2018 דרך א רגון עס קו בפעילות בות ד התנ ית (אחוז מסך הכל) עות ש באופן פ טי ר מס גרת ההתנ דבות (אחוז מהמתנדבים) עו ש ת ויות ר עד9 עות ש התנ דבות ב חודש (אחוז מהמתנדבים) 10 60 50 40 30 20 10 0 אחוזים תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא- תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ללא תעודה ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 91 62.1% מבני 69–25 תרמו כסף בשנה האחרונה, 24.5% מהם תרמו מעל 1,000 ש"ח בשנה. אחוז התורמים עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. 70.5% מבעלי תואר אקדמי תרמו כסף בשנה האחרונה, לעומת 57.3% מבעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון. תרשים 2יג בני 69–25 שתרמו כסף בשנה האחרונה, לפי הגורם שתרמו לו וגובה התרומה ולפי רמת השכלה, 2018 אנשים פ רט יים א רגונים ומוסדות תרמו ף כס הגורם שת רמו לו ת רמו מ על 500 ש"ח (אחוז מסך הכל) (אחוז מהתורמים) (אחוז מהתורמים) 80 70 60 50 40 30 20 10 0 אחוזים תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא- תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ללא תעודה 92 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס דת ומידת דתיות 77.3% מבני69–25 -הם יהודים ו22.7% . אינם יהודים בקרב יהודים בני 10.3% :69–25 ; חרדים10.9% ; דתיים33.9% -מסורתיים ו44.4% . חילונים בקרב לא יהודים בני 61.6% :69–25 -דתיים ו38.2% .דתיים- לא בקרב בני 69–25 אחוז חסרי תעודת השכלה גבוה יחסית בקרב חרדים ), 30.5%( ואחוז בעלי השכלה אקדמית גבוה בקרב חילונים ( ).52.5% תרשים 2יד בני 69–25, לפי מידת דתיות1 , ולפי רמת השכלה2018 ם די חר דתיי ם מסור ם תיי ם ודי הי לא דתיים , נים לו חי לא כל כך תיי ד ם או ד תיים מ אוד או לא דתיי ם דתיי ם י לא הודים 60 50 40 30 20 10 0 אחוזים תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא- תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ללא תעודה 1 .לפי הגדרה עצמית שינויים במידת הדתיות לאורך החיים בקרב יהודים בני 18.8% ,69–25 מדווחים שכיום הם דתיים יותר מאשר בעבר -(כ625 אלף איש). בקרב בני , 69–25 .שיעור אלה שנעשו דתיים יותר, עולה ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר 5.7% מהיהודים בני 20 ומעלה -(כ250 אלף איש), מגדירים את עצמם חוזרים בתשובה. בגילים 6.5% 69–25 מגדירים את עצמם חוזרים בתשובה. אחוז החוזרים בתשובה יורד ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר: -מ11.2% בקרב בעלי -השכלה נמוכה מתיכונית עד ל3.8% . בקרב בעלי תואר אקדמי ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 93 ,השתנתה לאורך החיים1שמידת הדתיות שלהם69–25 בני טו2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 10 20 30 40 50 60 מגדירים עצמם חוזרים בתשובה נעשו דתיים יותר נעשו דתיים פחות גדלו בבית לא דתי או חילוני בהיותם בני 15 .לפי הגדרה עצמית1 שליטה בעברית 86.2% מבני 69–25 שולטים היטב בדיבור, 83.2% שולטים היטב בקריאה -ו81.4% שולטים היטב בכתיבה. האחוזים יורדים ככל שהגיל ורמת ההשכלה עולים: בקרב בעלי תואר אקדמי מעל 90% שולטים היטב בעברית (דיבור, קריאה וכתיבה), לעומת 64%–50% . בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית 2018 ,ולפי רמת השכלה1, לפי מידת השליטה בעברית69–25 בני טז2תרשים אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 טובה בינונית חלשה טובה בינונית חלשה טובה בינונית חלשה דיבור קריאה כתיבה לפי הערכה עצמית.1 94 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס אמון, מעורבות אזרחית ותחושת אפליה בקרב בני 40.5% 69–25 -חשבו שניתן לבטוח במרבית האנשים ו57.4% . חשבו שיש להיזהר מהם 76.1% , נתנו אמון במערכת הבריאות58.9% -– במערכת המשפט ו44.3% . – בממשלה 14.7% -היו מעורבים בחיים הציבוריים ו13.8% . חשבו שהם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה תחושות האמון בזולת ובמערכת המשפט והמעורבות בחיים הציבוריים עולים עם רמת ההשכלה. 56.7% מבעלי תואר אקדמי חשבו שניתן לבטוח במרבית האנשים, לעומת 25.1% . מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית 25.7% חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה. בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית תחושת האפליה גבוהה יותר, לעומת בעלי תואר אקדמי (30.2% -ו26.0% .), בהתאמה , לפי אמון, מעורבות ותחושת אפליה69–25בני יז2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 חשבו שניתן לבטוח במרבית האנשים חשבו שיש להיזהר מאנשים באופן כללי נתנו אמון במערכת הבריאות נתנו אמון במערכת המשפט נתנו אמון בממשלה היו מעורבים בחיים הציבוריים חשבו שיכלו להשפיע על מדיניות הממשלה חשו אפליה ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 95 2.1תיבה עמדות לגבי הקבוצה הראויה ביותר להעדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים במסגרת הסקר החברתי נשאלה השאלה לאילו קבוצות באוכלוסייה חשוב שהמדינה תיתן העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים. בקרב בני , 69–25 נצפתה עדיפות בולטת לבעלי מוגבלויות: 89.7% ציינו שקבוצה זו היא הראויה ביותר להעדפה מתקנת. כמו כן 78.2% ציינו שיש לתת למבוגרים העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או ללימודים, 68.9% – לחיילים או לחיילים משוחררים, 61.8% – לעולים חדשים, 57.3% – ,לנשים 54.4% – לבני העדה האתיופית, 38.1% – ,לערבים 32.0% – לעדות המזרח -ו30.5% – .לחרדים 3% לא ציינו קבוצה הראויה להעדפה מתקנת. בחירה בנשים לקבוצה הראויה ביותר להעדפה מתקנת גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית 62.4%( ( ) מאשר בקרב בעלי תואר אקדמי ).53.9% בחירה בערבים לקבוצה הראויה ביותר להעדפה מתקנת גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית 51.4%( ( ) מאשר בקרב בעלי תואר אקדמי ).40.0% גם בחירה בבני עדות המזרח ובחרדים לקבוצות הראויות ביותר להעדפה מתקנת גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מאשר בקרב בעלי תואר אקדמי. 1לוח עמדות של בני 69–25 , בנושא העדפה מתקנת, לפי רמת השכלה2018 רמתהשכלה סך הכל (אלפים) לדעתם, הקבוצה הראויה להעדפה מתקנת בעלי מוגבלויות, נכים מבוגרים חיילים עולים חדשים נשים בני העדה האתיופית ערבים עדות המזרח חרדים קבוצת אוכלוסייה (אלפים) 3,865.5 3,369.0 2,968.5 2,662.1 2,472.2 2,346.8 1,642.7 1,381.0 1,313.2 אחוז מסך הכל סך הכל 4,310.9 89.7 78.2 68.9 61.8 57.3 54.4 38.1 32.0 30.5 רמת השכלה תואר אקדמי 1,601.1 90.7 75.6 67.6 67.7 53.9 57.6 40.0 25.8 26.8 תעודה תיכונית-על אקדמית-לא 679.0 89.3 78.6 74.1 63.6 56.0 51.0 29.2 29.6 31.5 /תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון 1,384.4 91.1 81.3 75.4 62.4 59.7 56.4 34.3 39.4 33.3 ללא תעודה 639.1 84.9 77.4 52.7 43.9 62.4 46.1 51.4 34.2 32.3 96 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס עמדות לגבי הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט כדי לצמצם את הפערים בחברה השקעה בחינוך נתפשת כדרך הפעולה העיקרית על מנת לצמצם את הפערים בחברה. העלאת מיסים לשכבות החזקות מקבלת תמיכה מזערית בפתרון לבעיה זו. ח לו2 בני69–25, לפי עמדות לגבי הפעולה העיקרית שעל המדינה לנקוט לצמצום פערים חברתיים, 2018 אחוזים הפעולה 100.0 37.8 33.1 23.1 4.5 1.5 סך הכל השקעה בחינוך עידוד תעסוקה ויצירת מקומות עבודה חדשים הגדלת קצבאות ותמיכות לשכבות החלשות העלאת מיסים לשכבות החזקות לא ידוע בקרב בני , 69–25 ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך עולה שיעור התומכים בהשקעה בחינוך כדרך הטובה ביותר לצמצום פערים בחברה 49.4%( בקרב בעלי תואר אקדמי בהשוואה -ל23.6% בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית). לעומת זאת שיעור התומכים בהגדלת קצבאות לשכבות החלשות, גבוה יותר ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר (39.7% -בקרב בעלי השכלה נמוכה מתיכונית בהשוואה ל11.4% .) בקרב בעלי תואר אקדמי , לפי עמדות לגבי הפעולה העיקרית שעל המדינה69–25 בני תרשים א 2018 ,לנקוט לצמצום פערים חברתיים ולפי רמת השכלה אחוזים 0 10 20 30 40 50 60 השקעה בחינוך עידוד תעסוקה ויצירת מקומות תעסוקה חדשים הגדלת קצבאות ותמיכות לשכבות החלשות העלאת מיסים לשכבות החזקות אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 97 .2 תעסוקה תכונות כוח העבודה 2018 מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה 4.050 ,מיליון מהם 3.889 מיליון מועסקים -וכ162 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים – 2.027 -מיליון גברים ו1.862 -מיליון נשים, ובקרב הבלתי מועסקים – כ85 אלף -גברים וכ77 . אלף נשים קבוצת אוכלוסייה מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב יהודים בני 15 ומעלה היה 3.322 ,מיליון מהם 3.191 מיליון מועסקים -ו131 אלף בלתי מועסקים. בקרב היהודים המועסקים – 1.593 מיליון גברים -ו1.598 מיליון נשים, ובקרב בלתי מועסקים – -כ68 -אלף גברים וכ63 . אלף נשים אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב יהודים היה 69.3% – 71.6% ,מהגברים -ו67.1% .מהנשים אחוז הבלתי -מועסקים מכוח העבודה הגיע ל4.0% – 4.1% -מהגברים ו3.8% . מהנשים מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב ערבים בני 15 ומעלה היה -כ565 ,אלף מהם -כ540 אלף מועסקים -וכ25 אלף בלתי מועסקים. בקרב הערבים המועסקים – -כ364 אלף גברים -וכ176 אלף נשים. בקרב הערבים הבלתי -מועסקים – כ14 -אלף גברים וכ11 . אלף נשים אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב ערבים היה 47.1% – 62.9% מהגברים -ו31.3% .מהנשים אחוז הבלתי -מועסקים מכוח העבודה בקרב ערבים הגיע ל3.8% :4.5% -מהגברים ו6.0% . מהנשים שיעור תעסוקה שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב יהודים בני 15 ומעלה בשנת 2018 היה 66.6% – 68.7% -מהגברים ו64.6% . מהנשים שיעור התעסוקה בקרב ערבים בני 15 ומעלה היה45.0% – 60.5% -מהגברים ו29.4% . מהנשים שיעור תעסוקה בקרב בני 69–25 שיעור התעסוקה בקרב בני 69–25 היה 74.7% – 79.2% מהגברים -ו70.3% .מהנשים אצל גברים יהודים – , 80.4% – ואצל גברים ערבים 72.6% – , ואילו אצל נשים יהודיות 77.7% – , ואצל נשים ערביות .35.7% 98 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2.1 לוח בני69–25 (, שיעור תעסוקה ובלתי מועסקים- 1 ,) לפי רמת השכלה ומין 2018 אחוז בלתי מועסקים שיעור תעסוקה רמת השכלה 3.5 74.7סך הכל 5.0 47.8השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון9 4.5 70.9תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון סך הכל 3.2 80.8אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 2.5 86.4תואר אקדמי 3.6 79.2סך הכל 4.5 62.0השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 4.4 75.3תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון גברים 3.2 85.4אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 2.6 89.6תואר אקדמי 3.4 70.3סך הכל 5.9 32.1השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 4.6 65.8תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון נשים 3.2 76.6אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 2.4 84.0תואר אקדמי )1( .ללא מדגמים קבועים בקטגוריה “השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון”, כלולים בעלי תעודה אחרת, כגון תעודה של סיום קורס מקצועי (הכשרה מקצועית למשל) שאינו עומד בדרישות של תעודה על תיכונית אקדמית -לא (לא כולל קורס השתלמות). לדוגמה: “תדמור” ללימודי טבחות, קורס קוסמטיקה, קורס איפור וכדומה. בעלי תעודה זו הם -כ12.6% מכלל המועסקים בני 69–25 בקבוצה הנ”ל. שלא כמו יתר הקבוצה הם רכשו מקצוע שמאפשר את שילובם בשוק העבודה, ולכן שיעור התעסוקה שלהם יהיה גבוה משיעור התעסוקה של יתר הקבוצה: 78.8% לעומת 45.3% ., בהתאמה 9 ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 99 לוח 2.2 יהודים בני 69–25 -שיעור תעסוקה ובלתי מועסקים,( ) 1 לפי רמת השכלה ומין, 2018 אחוז בלתי מועסקים שיעור תעסוקה רמת השכלה 3.5 79.1סך הכל 5.4 58.9השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 4.5 73.2תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון סך הכל 3.2 81.4אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 2.6 87.5תואר אקדמי 3.7 80.4סך הכל 5.2 63.6השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 4.6 74.0תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון גברים 3.4 84.8אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 2.8 90.3תואר אקדמי 3.3 77.7סך הכל 5.7 52.8השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 4.5 72.2תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון נשים 2.9 78.4אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 2.4 85.4תואר אקדמי )1( .ללא מדגמים קבועים לוח 2.3 ערבים בני 69–25 (, שיעור תעסוקה ובלתי מועסקים- 1 ,) לפי רמת השכלה ומין 2018 אחוז בלתי מועסקים שיעור תעסוקה רמת השכלה 3.6 54.0סך הכל 4.6 36.9השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 4.3 58.0תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון סך הכל 3.6 71.1אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 1.5 77.9תואר אקדמי 3.0 72.6סך הכל 3.9 59.3השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 3.4 79.5תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון גברים ..88.1אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 1.5 84.1תואר אקדמי 4.6 35.7סך הכל 7.3 14.4השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 6.4 35.4תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון נשים 6.6 53.2אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 1.6 72.5תואר אקדמי )1( .ללא מדגמים קבועים 100 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס תעסוקה קשורה ישירות להשכלה: ככל שרמת ההשכלה עולה, כך שיעור התעסוקה עולה הן אצל גברים והן אצל נשים. שיעור התעסוקה בקרב נשים עם השכלה נמוכה (פחות מהשכלה תיכונית10) הגיע -ל , 28.8% והיה נמוך במידה ניכרת לעומת נשים עם השכלה תיכונית ומעלה (תעודה גבוהה מתעודת סיום בית ספר תיכון) – , 76.2% ואילו אצל גברים הפער מתון יותר: שיעור התעסוקה בקרב גברים עם השכלה נמוכה הגיע -ל , 61.2% והיה נמוך לעומת גברים עם השכלה תיכונית ומעלה – .82.4% הפער בין גברים לנשים מצטמצם עם העלייה ברמת ההשכלה: בקרב בעלי פחות מהשכלה תיכונית עמד הפער על 33 נקודות האחוז לטובת הגברים, ואילו בקרב בעלי תואר אקדמי הפער היה 5.6 . נקודות האחוז בלבד 2018 ,, לפי רמת השכלה ומין69–25בקרב בני1שיעור תעסוקה יח2תרשים אחוזים סך הכל גברים נשים 0 20 40 60 80 100 סך הכל לא למדו לא קיבלו תעודה סיום בית ספר יסודי או חטיבת סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי תעודה אחרת ללא מדגמים קבועים.1 10 כולל ל א למדו/לא קיבלו תעודה/תעודת סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים. ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 101 קבוצת אוכלוסייה בקרב יהודים שיעור התעסוקה עולה ככל שרמת ההשכלה עולה, הן אצל גברים והן אצל נשים. הפער בין גברים לנשים קטן ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר: בקרב בעלי פחות מהשכלה תיכונית, הפער היה 14.6 נקודות האחוז לטובת הגברים, ואילו בקרב בעלי תואר אקדמי הפער היה 4.9 . נקודות האחוז ,69–25בקרב יהודים בני1שיעור תעסוקה יט2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומין אחוזים גברים נשים 0 20 40 60 80 100 סך הכל לא למדו לא קיבלו תעודה סיום בית ספר יסודי או חטיבת סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי תעודה אחרת ללא מדגמים קבועים.1 102 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בקרב גברים ערבים הקשר החיובי בין שיעור התעסוקה לרמת ההשכלה לא תמיד נשמר. שיעור התעסוקה בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא גבוה משל בעלי תואר אקדמי 88.1%( לעומת , 84.1% ,)בהתאמה ואילו בקרב בעלי תעודת סיום של בית ספר תיכון, שיעור התעסוקה דומה לבעלי תעודת בגרות 79.2%( -ו , 79.7% .)בהתאמה בקרב נשים ערביות הקשר בין שיעור התעסוקה ורמת השכלה נשמר. ,69–25בקרב ערבים בני1שיעור תעסוקה כ2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומין אחוזים גברים נשים 0 20 40 60 80 100 סך הכל לא למדו לא קיבלו תעודה סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי תעודה אחרת ללא מדגמים קבועים.1 אורח חיים מבחינה דתית בקרב יהודים שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך במידה ניכרת משיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים, 50.5% לעומת , 81.0% בהתאמה (ללא מדגמים קבועים). אם בוחנים את שיעור התעסוקה לפי רמת השכלה, הפערים מצטמצמים ברמות ההשכלה הגבוהות. שיעור התעסוקה בקרב גברים בעלי תעודה אקדמית היה 80.1% אצל חרדים לעומת 91.8% אצל חילונים. ואילו בקרב גברים בעלי השכלה נמוכה יותר (תעודת סיום בית ספר תיכון או תעודת בגרות) רק 43.9% מהחרדים עבדו, לעומת 83.4% -מהחילונים ו81.5% . מהמסורתיים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 103 ,69–25בקרב גברים יהודים בני1שיעור תעסוקה כא2תרשים 2018 ,לפי אורח חיים מבחינה דתית ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 סך הכל חרדי דתי מאוד דתי מסורתי חילוני ללא מדגמים קבועים.1 ככלל בקרב היהודיות, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך שיעור התעסוקה גבוה יותר. בקרב חרדיות שלהן השכלה גבוהה (תעודת תיכונית -על או תואר אקדמי), שיעור התעסוקה גבוה יותר מאשר אצל נשים שהשכלתן נמוכה יותר 88.2%( ו , 81.5%- .)בהתאמה גם בקרב חילוניות שלהן השכלה גבוהה, שיעור התעסוקה גבוה יותר מאשר אצל נשים שהשכלתן נמוכה יותר 85.9%( -ו , 78.3% .)בהתאמה אצל נשים בעלות השכלה נמוכה יותר, שיעור התעסוקה של חרדיות נמוך מאשר בקרב שאר היהודיות. ,69–25בקרב נשים יהודיות בנות1שיעור תעסוקה כב2תרשים 2018 ,לפי אורח חיים מבחינה דתית ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 סך הכל חרדי דתי מאוד דתי מסורתי חילוני ללא מדגמים קבועים.1 104 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מעמד בעבודה אחוז בעלי תואר אקדמי גבוה בקרב שכירים מאשר בקרב עצמאים 44.2%( לעומת , 38.9% .)בהתאמה לעומת זאת אחוז בעלי תעודות אחרות דומה בקרב עצמאים ושכירים. 2018 1,, לפי מעמד בעבודה ולפי רמת השכלה69–25בני כג2תרשים אחוזים עצמאים שכירים סך הכל 0 10 20 30 40 50 סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי תעודה אחרת כיוון שלא הוצג אחוז נמוך מאוד שלא למדו או שלא קיבלו תעודה.100%-הנתונים אינם מסתכמים ל1 ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 105 מועסקים בני 69–25 ענף כלכלי אחוז המועסקים בעלי תואר אקדמי גבוה בענפי כלכלה, כגון שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים ), 70.5%( מידע ותקשורת ) 64.8%( וחינוך ). 62.5%( לעומתם יש ענפי כלכלה שלא נדרשת בהם השכלה אקדמית, כגון בינוי 24.6%( בעלי השכלה נמוכה), חקלאות, ייעור ודיג ), 22.1%( אספקת מים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת ) 16.7%( ומשקי בית כמעסיקים ). 16.0%( בענפים אלו אחוז גבוה יחסית של בעלי השכלה נמוכה מתיכונית, ושיעורם אף גבוה מאשר בעלי תואר אקדמי. 2018 ,, לפי ענף כלכלי ולפי רמת השכלה69–25מועסקים בני כד2תרשים אחוזים השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תואר אקדמי 0 10 20 30 40 50 60 70 80 חקלאות , ייעור ודיג תעשייה ; כרייה וחציבה אספקת חשמל אספקת מים , שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת בינוי מסחר סיטוני וקמעוני ותיקון כלי רכב מנועיים שירותי תחבורה , אחסנה , דואר ובלדרות שירותי אירוח ואוכל מידע ותקשורת שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח פעילויות בנדל "ן שירותים מקצועיים , מדעיים וטכניים שירותי ניהול ותמיכה מינהל מקומי , ציבורי וביטחון וביטוח לאומי חינוך שירותי בריאות , רווחה וסעד אמנות , בידור ופנאי שירותים אחרים משקי בית כמעסיקים 106 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס משלח יד אחוז המועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום של בית ספר תיכון הוא הגבוה ביותר במשלחי יד אלה: פקידים כלליים ועובדי משרד; עובדי מכירות ושירותים; עובדים מקצועיים בחקלאות, בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים; עובדים בלתי מקצועיים; וכן הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה. יותר ממחצית המועסקים המנהלים באותם משלחי יד הם בעלי תואר אקדמי ). 56.7%( עם זאת 16.9% מהמועסקים במשלח יד אקדמי אינם בעלי תואר אקדמי. אחוז המועסקים בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום של בית ספר תיכון הוא 42.9% מהעובדים הבלתי מקצועיים – מספר זה נמוך מאשר בקרב העובדים המקצועיים בחקלאות, בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ). 50.5%( מתוך העובדים הבלתי מקצועיים 38.8% הם בעלי השכלה נמוכה מתיכונית – מספר זה גבוה מאשר בקרב העובדים המקצועיים בחקלאות, בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ( ).23.0% 2018 ,, לפי משלח יד ולפי רמת השכלה69–25מועסקים בני כה2תרשים אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 מנהלים בעלי משלח יד אקדמי הנדסאים , טכנאים , סוכנים ובעלי משלח יד נלווה פקידים כלליים ועובדי משרד עובדי מכירות ושירותים עובדים מקצועיים בחקלאות , בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים עובדים בלתי מקצועיים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 107 מחוז מגורים שיעור התעסוקה בקרב בעלי תואר אקדמי במחוז ירושלים ) 79.3%( היה נמוך מאשר בשאר הארץ, ובפרט במחוז תל אביב ). 88.4%( בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא – שיעור התעסוקה במחוז תל אביב ובאזור יהודה והשומרון היה הגבוה ביותר 83.4%( ו , 83.3%- .)בהתאמה בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, שהתעודה הגבוהה שלהם היא תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון – שיעור התעסוקה הנמוך ביותר היה גם כן במחוז ירושלים – 57.1% .. שיעור זה נמוך במידה ניכרת משיעור התעסוקה בשאר המחוזות , לפי מחוז מגורים69–25שיעור תעסוקה בקרב בני כו2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 ירושלים הצפון חיפה המרכז תל אביב הדרום אזור יהודה והשומרון יישובים ישראליים.1 1 108 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס עמדות בנושא עבודה 87.8% מהמועסקים מרוצים מעבודתם -ו60.1% מרוצים מהכנסתם. שביעות הרצון עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר: 90.7% מבעלי תואר אקדמי מרוצים, לעומת 80.7% מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית. החשש לאיבוד העבודה פוחת ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר: 11.1% מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית, לעומת 4.3% מבעלי תואר אקדמי. גם הסיכוי למצוא עבודה אחרת עולה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר 51.8%( מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית, לעומת 70.6% .) בקרב בעלי תואר אקדמי , לפי עמדות בנוגע לעבודה69–25מועסקים בני כז2תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 0 20 40 60 80 100 מרוצים מהעבודה מרוצים מהכנסתם מהעבודה חוששים לאבד את עבודתם מעריכים שימצאו עבודה אחרת היו עובדים גם אם לא היו זקוקים להכנסה מעבודה ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 109 נהיגה ויוממות -ל80.7% מבני 69–25 יש רישיון נהיגה -ו78.2% נוהגים ברכב בכל יום או כמעט בכל יום. האחוזים יורדים ככל שהגיל מבוגר יותר, ועולים ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. 71.2% מהמועסקים בעלי תואר אקדמי מגיעים ברכב פרטי לעבודה, לעומת 55.9% מהמועסקים שהשכלתם נמוכה מתיכונית. משך הנסיעה לעבודה ארוך יותר ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר: 42.9% מבעלי תואר אקדמי, נוסעים לעבודה 30 דקות או יותר, לעומת 30.1% מבעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון11 אך משך ההגעה לעבודה מפריע יותר לבעלי השכלה גבוהה. תרשים 2כח מועסקים בני 69–25 ,, לפי יוממות ולפי רמת השכלה 2018 תחבו יבו צ הר רית י פרט כב ר אמצ הד עבו ל הע הג עי עד14 קות ד30 דק ות או יות ר15 עד29 דקות משך הע הג לעבו דה משך הע הג ה לעבו ע רי מפ הד 80 70 60 50 40 30 20 10 0 אחוזים תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא- תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 11 – בקרב בעלי תעודת סיום בית ספר תיכון .26.5% 110 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בלתי מועסקים בקרב בני 69–25 אחוז הבלתי מועסקים יורד ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. ברמת השכלה נמוכה מתיכונית, אחוז הנשים הבלתי מועסקות גבוה משל גברים 6.7%( לעומת , 4.3% ,)בהתאמה אך הפער מצטמצם ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. בקרב שאר בעלי התעודות אין כמעט הבדל בין גברים ונשים. 2018 ,, לפי רמת השכלה ומין69–25כט בלתי מועסקים בני2תרשים אחוזים סך הכל גברים נשים 0 1 2 3 4 5 6 7 8 סך הכל סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי תעודה אחרת בקרב גברים אחוז הבלתי מועסקים בדרך כלל נמוך יותר אצל ערבים לעומת יהודים. ברמת השכלה נמוכה מתיכונית הפער היה הגדול ביותר 5.4%( בקרב יהודים לעומת 3.6% בקרב ערבים). הפער מצטמצם ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר. ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 111 ,69–25גברים בלתי מועסקים בני ל2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה אחוזים יהודים ערבים 0 1 2 3 4 5 6 7 8 סך הכל סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי בקרב נשים, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך אחוז הבלתי מועסקות יורד. קיים פער באחוז הבלתי מועסקות בין יהודיות וערביות, ואחוז הבלתי מועסקות אצל יהודיות קטן יותר. בקרב בעלות תואר אקדמי, המצב משתנה, ואחוז הערביות הבלתי מועסקות נמוך מאשר אצל היהודיות (1.6% לעומת2.4% .), בהתאמה ,69–25לא נשים בלתי מועסקות בנות2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה אחוזים יהודיות ערביות 0 1 2 3 4 5 6 7 8 סך הכל סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 112 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2.2תיבה 12018–2008בשנים69–30מוביליות תעסוקתית בקרב בני תרשים א החלפת מקומות עבודה1 בקרב בני 14% ,69–30 לא עבדו בשנים . 2018–2008 שיעור בעלי השכלה נמוכה מתיכונית שלא עבדו בשנים אלו גבוה במידה ניכרת לעומת בעלי תעודת בגרות, תעודת סיום בית ספר תיכון או השכלה גבוהה יותר. 4.7% מבעלי תואר אקדמי לא עבדו בעשור זה, לעומת 13.5% מבעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון -ו42.5% . בקרב השכלה נמוכה מתיכונית בקרב בני 69–30 שעבדו בשנים אלו, 53.1% עבדו במקום עבודה אחד, 28.4% עבדו בשני מקומות עבודה -ו18.6% בשלושה מקומות עבודה או יותר.2 החלפה של שני מקומות עבודה או יותר שכיחה יותר עם העלייה ברמת ההשכלה: 22.6% מבעלי תואר אקדמי החליפו עבודה שלוש פעמים או יותר במהלך העשור האחרון, לעומת 11.5% מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית ו 16.4%-מבעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון. בני 69–30, לפי מספר מקומות עבודה בשנים 2018–2008 ולפי רמת השכלה בדו ע לא 1 2 מ ר ספ מ קומות הד בו ע 3 ויות ר 70 60 50 40 30 20 10 0 אחוזים תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא- תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ללא תעודה 1 2 .אלה שהחליפו מקום עבודה בעשר השנים האחרונות הנתונים אינם כוללים עבודות שנעשו במקביל. מדובר בעבודות שמשכן חצי שנה ומעלה. ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 113 - עזיבת מקום עבודה בעשר השנים האחרונות וסיבות עיקריות לעזיבה3 בקרב בני69–30 בקרב כלל בני 69–30 שעזבו מקום עבודה בעשר השנים האחרונות, מעל שני שלישים ) 68.3%( עזבו את מקום העבודה האחרון מרצונם, 25.3% ביוזמת המעביד (מחמת פיטורים או צמצומים במקום העבודה) וכ6%- . נוספים פרשו לפנסיה בקרב כלל בני 69–30 שעזבו מקום עבודה בעשר השנים האחרונות, למעט אלו שפרשו לפנסיה: 21.7% עזבו מיוזמתם עקב חוסר שביעות רצון מהעבודה; 20.7% עזבו מיוזמתם עקב רצון להתקדם; 14.3% פוטרו או נאלצו לעזוב עקב צמצומים במקום העבודה; 12.7% עזבו עקב סגירת מקום העבודה; סיום החוזה, סיום הפרויקט או מסיבה אחרת שיזם מקום העבודה; 11.2% עזבו את העבודה מיוזמתם כדי לטפל בילדים או בבן משפחה אחר או במשק הבית או עקב שינוי מקום המגורים; 17.3% . עזבו מסיבות אחרות 71.9% מבעלי תואר אקדמי עזבו את עבודתם ביוזמתם לעומת 59.1% בעלי השכלה נמוכה מתיכונית. בעלי השכלה נמוכה 14.7%( בקרב בעלי תעודת בגרות -ו18.6% בקרב בעלי תעודת סיום בית ספר תיכון) חשופים יותר לפיטורים מאשר בעלי תואר אקדמי ( ).10.6% ח לו1 בני69–30 שעזבו מקום עבודה בשנים2018–2008, לפי סיבת עזיבה ורמת השכלה, 2018 10עבדו ב השנים האחרונות סך הכל- עזבו מקום עבודה )1( ביוזמתם עזבו מקום עבודה ביוזמת מקום )1( העבודה כשהעובד יזם את העזיבה- סיבות עזיבה - סיבות עזיבה כשמקום העבודה יזם את העזיבה חוסר שביעות רצון מהעבודה הקודמת רצון להתקדם סיבות משפחתיות (כגון טיפול בילדים) או שינוי מקום המגורים סיבות אחרות (כולל סיבות בריאותיות או לימודים) פיטורים או צמצומים במקום העבודה סגירת מקום העבודה, סיום חוזה או סיום פרויקט או סיבה אחרת אלפים 1,122.5 415.2 333.5 318.2 171.8 266.3 220.4 194.8 )1 ( אחוזים מאלו שעזבו מקום עבודה בעשר השנים האחרונות סך הכל 3,187.4 68.3 25.3 21.7 20.7 11.2 17.3 14.3 12.7 רמת השכלה תואר אקדמי 1,366.1 71.9 21.8 20.0 28.0 9.6 16.6 10.6 12.7 תעודה תיכונית -על אקדמית-לא 556.6 67.6 26.2 22.3 18.3 )11.3( 18.2 16.7 11.3 /תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון 934.1 66.5 27.1 25.1 14.6 13.2 16.4 16.8 12.2 ללא תעודה 328.5 59.1 33.8 )18.4( )11.1( )10.2( )21.4( )19.5( )16.8( )1( .לא כולל מי שעזבו כי הגיעו לגיל פרישה או יצאו לגמלאות 3 .פירוט הסיבות לעזיבת מקום עבודה אינו כולל פרישה לפנסיה 114 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס קידום במקום העבודה 40.0% מהמועסקים השכירים בני 69–30 דיווחו כי חל קידום במעמדם או בתפקידם במסגרת מקום העבודה הנוכחי. ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך גם גדל שיעור המדווחים ששכרם עלה ושחל קידום במקום עבודתם: 71.1% מבעלי תואר אקדמי דיווחו על עלייה בשכר, לעומת 49.7% מבעלי השכלה נמוכה מתיכונית. ככל שרמת ההשכלה של השכירים גבוהה יותר, כך גם גדל שיעור המצפים לקידום בשנים הקרובות. , לפי קידום במקום העבודה הנוכחי69–30 שכירים בני תרשים ב ולפי רמת השכלה12018–2008בשנים אחוזים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 שכרם עלה קודמו במעמדם או בתפקידם צופים קידום בשנים הקרובות יש להם יותר סמכויות בקבלת החלטות אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ביחס לתקופה של תחילת העבודה או לתקופה שלפני כעשר שנים.1 ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 115 .3רמת חיים להלן יוצגו מאפיינים מגוונים של אוכלוסייה, הכנסות והוצאות, בעלות על מוצרים נבחרים, נתוני דיור ונתונים נוספים מסקר הוצאות משק הבית. הנתונים לשנת 2018 יפולחו לפי רמת השכלה של ראש משק הבית במשקי בית עם ראש משק בית בגילי .69–25 הכנסות והרכב הכנסות לוח 2.4 מש קי בית יהודיים, לפי הכנסה והרכב הכנסה ולפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגילי 2018 ,)69–25 – יהודים סך הכל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי משקי בית באוכלוסייה (אלפים) 1,652 183 578 212 679 מספר נפשות במשק בית 3.3 3.7 3.3 3.3 3.3 מספר נפשות סטנדרטיות במשק בית 2.7 2.9 2.7 2.7 2.7 מספר מפרנסים 1.6 1.4 1.7 1.7 1.7 ש"ח הכנסה כספית נטו למשק בית 19,723 14,605 17,072 18,233 23,826 הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית 7,179 5,014 6,262 6,661 8,749 הכנסה כספית ברוטו למשק בית – סך הכל 24,624 17,533 20,336 21,695 31,104 אחוזים מעבודה 83.8 74.5 82.8 81.2 86.4 מהון 4.1 4.0 3.5 4.6 4.4 מפנסיות וקופות גמל 4.4 5.5 4.2 5.9 3.9 מקצבאות ותמיכות 7.7 16.1 9.5 8.3 5.3 116 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2.5 לוח מ שקי בית ערביים, לפי הכנסה והרכב הכנסה ולפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגילי 2018 ,)69–25 – ערבים סך הכל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי משקי בית באוכלוסייה (אלפים) 301.2 94.3 120.4 35.9 50.6 מספר נפשות במשק בית 4.8 5.1 4.8 4.3 2.4 מספר נפשות סטנדרטיות במשק בית 3.5 3.7 3.6 3.3 3.3 מספר מפרנסים 1.5 1.4 1.4 1.6 1.6 ש"ח הכנסה כספית נטו למשק בית 12,947 10,866 12,011 14,126 18,215 הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית 3,666 2,938 3,364 4,218 5,587 סך הכל- הכנסה כספית ברוטו למשק בית 14,724 11,878 13,482 16,553 21,686 אחוזים מעבודה 85.6 79.5 86.8 90.1 87.8 מהון 0.8 0.2 0.7 0.9 1.6 מפנסיות וקופות גמל 2.2 0.7 1.4 2.4 4.9 מקצבאות ותמיכות 11.3 19.6 11.1 6.7 5.7 ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 117 לב2תרשים בשנת 2018 ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית הייתה 22,922 .ש"ח ההכנסה הממוצעת במשקי בית יהודיים 24,624( )ש"ח הייתה גבוהה ממשקי בית ערביים 14,724( .)ש"ח ההכנסה הכספית הממוצעת נטו לנפש סטנדרטית הייתה גבוהה כמעט פי שניים במשקי בית של יהודים 7,179( ,)ש"ח לעומת משקי בית של ערבים (3,666 .) ש"ח באופן כללי גם במשקי בית של יהודים וגם של ערבים, ההכנסה עולה ככל שההשכלה של ראש משק הבית גבוהה יותר. פערים בהכנסות בין שתי האוכלוסיות נמצאו בכל רמות ההשכלה. הפער הגבוה ביותר נמצא בקרב משקי בית שבהם ראש משק הבית בעל תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון: פער של 33.7% בהכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו, ופער של 46.3% . בהכנסה הכספית הממוצעת נטו לנפש סטנדרטית הכנסה חודשית, לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 2018 ,)69–25 כ הס כנ ה ספית ה כנס ה טו נ כספית נטו למ בית שק לנפש טית רד סטנ בים רע ה כנס ה כספית ב רוטו למ בית שק הכנס ה כ ספית טו נ לנפש טית רד סטנ הכנס ה כ ספית טו נ למ בית שק דים הו י ה כנס ה כספית ב רוטו למ בית שק 35 30 25 20 15 10 5 0 אלפי ש"ח תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא- תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון במשקי בית ערביים שיעור ההכנסה מעבודה ), 85.6%( ושיעור ההכנסה מקצבאות ותמיכות ) 11.3%( מסך ההכנסה הכספית ברוטו גבוהים יותר מאלו של משקי בית יהודיים 83.8%( -ו , 7.7% .)בהתאמה לעומת זאת שיעור ההכנסה מפנסיות ) 2.2%( ומהון ) 0.8%( נמוך יותר מאלו של משקי בית יהודיים 4.4%( -ו , 4.1% .)בהתאמה הן בקרב ערבים והן בקרב יהודים, שיעור ההכנסה מעבודה במשקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית, קטן במידה ניכרת בהשוואה ליתר רמות ההשכלה 79.5%( ו , 74.5%- .)בהתאמה מנגד שיעור ההכנסה מקצבאות ותמיכות במשקי בית אלו, גבוה בהשוואה ליתר רמות ההשכלה (19.6% -ו16.1% .), בהתאמה 118 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס לג2תרשים הרכב הכנסה כספית ברוטו למשק בית, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 69–25 ,) ולפי קבוצת אוכלוסייה 2018 הד עו ת דת עו ת הכ נמו הלכ הש תוא ר אק מי ד ודה עת דת עו ת הכ נמו הלכ הש תוא ר אק מי ד על-תיכונ ית בגרות יום ס/ מסיום בית על-תיכונ ית בגרות / סיום מסיום בית לא-אק דמית ספ בית ר תי כון כון תי ר ספ לא-אק דמית ספ בית ר תי כון כון תי ר ספ בים רע דים הו י 100 80 60 40 20 0 אחוזים הון פנסיה קצבאות עבודה עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית מפילוח משקי הבית לפי רמת השכלה של ראש משק הבית ועשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית (המעידים על רמת החיים של משק הבית), אפשר לראות שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך עשירון ההכנסה עולה. בעשירון התחתון כשליש ממשקי הבית הם משקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית -ו11.3% בלבד בעלי תואר אקדמי. מנגד בעשירון העליון 69.4% ממשקי הבית הם משקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי, ורק 4.1% .בעלי השכלה נמוכה מתיכונית ,התפלגות לעשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית לד2תרשים 2018 ,)69–25 לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל אלפי ש"ח 0 20 40 60 80 100 תחתון2 3 4 5 6 7 8 9עליון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון עשירונים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 119 ההוצאה לתצרוכת והרכב ההוצאה לתצרוכת ה הוצאה החודשית לתצרוכת במשקי בית יהודיים שבהם ראש משק הבית בגיל 69–25 ההוצאה הכוללת לתצרוכת במשקי בית יהודיים עמדה על 17,769 ש"ח לחודש. ההוצאה הכוללת לתצרוכת בקרב משקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי הייתה הגבוהה ביותר ועמדה על 20,571 ש"ח בחודש. ההוצאה לתצרוכת של משקי בית אלו הייתה גבוהה פי 1.5 מההוצאה במשקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית (13,875 .) ש"ח לחודש ההוצאה לדיור הכוללת את אומדן ההוצאה על שירותי דיור, הייתה המרכיב הגדול ביותר מתוך ההוצאה לתצרוכת בקרב כלל משקי הבית היהודיים ). 25.1%( ככל שההשכלה של ראש משק הבית נמוכה יותר, כך ההוצאה לדיור היא מרכיב גבוה יותר מסך ההוצאות לתצרוכת. במשקי בית יהודיים שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית, ההוצאה לדיור הייתה 28.7% מסך ההוצאות, לעומת23.9% . במשקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי ההוצאה לתחבורה ותקשורת גבוהה במידה ניכרת במשקי בית יהודיים שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי 4,692( ש"ח שהם 22.8% מסך ההוצאה לתצרוכת), לעומת יתר רמות ההשכלה. הפער מגיע לפי 2.4 בהשוואה למשקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית 1,986( .)ש"ח ככל שהשכלת ראש משק הבית גבוהה יותר, כך עולים ההוצאה לתחבורה ותקשורת, וכן אחוז ההוצאה מסך ההוצאות לתצרוכת. ההוצאה לחינוך, תרבות ובידור גבוהה יותר (וגם אחוז גבוה יותר מההוצאה הכוללת לתצרוכת) ככל שהשכלת ראש משק הבית גבוהה יותר. כך למשל במשקי בית יהודיים שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית הסתכמה הוצאה זו -ב1,541 ש"ח לחודש, והייתה 11.1% מסך ההוצאה לתצרוכת, לעומת משקי בית יהודיים שבהם לראש -משק הבית תואר אקדמי, ובהם הסתכמה ההוצאה ב2,701 ש"ח לחודש, והייתה13.1% . מסך ההוצאה לתצרוכת אם מתבוננים במגוון סעיפי החינוך, מתגלים פערים גדולים אף יותר: משקי בית יהודיים שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי מוציאים פי 1.5 על מסגרות לילדים מתחת לגיל חינוך החובה (מעון יום, פעוטון, משפחתון או מטפלת), פי 2.8 על גן ילדים פרטי, פי 2.9 על חוגים ופי 3.3 על צהרונים, לעומת משקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית. 120 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס לוח 2.6 משקי בית יהודיים, לפי ההוצאה לתצרוכת והרכב ההוצאה לתצרוכת ולפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 2018 ,)69–25 תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון יהודים – סך הכל 679 212 578 183 1,652 )משקי בית באוכלוסייה (אלפים 16,925 13,544 13,003 10,812 14,441הוצאה כספית 5,154 4,093 3,947 2,927 4,328הוצאה כספית לנפש 20,571 16,770 16,081 13,875 17,769הוצאה כוללת לתצרוכת הרכב ההוצאה (אחוזים) 12.4 13.4 13.2 12.7 12.8 )מזון (ללא ירקות ופירות 2.8 3.4 3.2 3.4 3.0ירקות ופירות 23.9 25.0 25.9 28.7 25.1 דיור 8.6 10.1 9.6 10.8 9.3תחזוקת הדירה ומשק הבית 3.6 3.2 4.0 4.4 3.7ריהוט וציוד לבית 2.8 3.1 3.0 3.0 2.9הלבשה והנעלה 5.6 5.9 5.9 6.1 5.8בריאות 13.1 12.1 11.5 11.1 12.3חינוך, תרבות ובידור 22.8 20.0 19.0 14.3 20.5תחבורה ותקשורת 4.5 3.8 4.8 5.4 4.6מוצרים ושירותים אחרים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 121 הרכב ההוצאה לתצרוכת של משקי בית יהודיים על סעיפי חינוך לה2תרשים 2018 ,)69–25 נבחרים, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל ש"ח 0 50 100 150 200 250 300 350 400 מעון יום , פעוטון , משפחתון או מטפלת גן ילדים פרטי חוגים צהרונים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ההוצאה החודשית לתצרוכת במשקי בית ערביים שבהם ראש משק הבית בגיל 69–25 ההוצאה הכוללת לתצרוכת במשקי בית ערביים שבהם ראש משק הבית בגיל 69–25 הייתה נמוכה מעט מההוצאה של משקי בית יהודיים, והסתכמה -ב16,828 ש"ח לחודש. ההוצאה לתצרוכת במשקי בית ערביים שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי הסתכמה -ב22,170 ש"ח – הוצאה גבוהה מההוצאה הממוצעת של משקי בית יהודיים באותה רמת השכלה. ההוצאה למזון (כולל ירקות ופירות) הייתה הרכיב הגדול ביותר מסך ההוצאה לתצרוכת בקרב כלל משקי הבית הערביים ). 19.7%( ככל שההשכלה של ראש משק הבית נמוכה יותר, כך ההוצאה למזון היא מרכיב גבוה יותר מסך ההוצאות לתצרוכת – 20.5% במשקי בית שבהם ראש משק הבית בעל השכלה נמוכה מתיכונית, לעומת 17.7% .במשקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי ההוצאה לתחבורה ותקשורת הייתה הרכיב השני בגודלו מסך ההוצאות לתצרוכת בקרב כלל משקי הבית הערביים – . 22.9% ההוצאה על סעיף זה הייתה גבוהה פי 2.1 במשקי בית ערביים שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי 6,320( ש"ח שהם 28.5% מסך ההוצאה לתצרוכת), לעומת משקי בית ערביים שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית (3,033 ש"ח שהם19.4% .) מסך ההוצאה לתצרוכת ההוצאה לחינוך, תרבות ובידור גבוהה יותר ככל שהשכלת ראש משק הבית גבוהה יותר. במשקי בית ערביים שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית, הסתכמה הוצאה זו -ב1,079 ש"ח לחודש 6.9%( מסך ההוצאה לתצרוכת), לעומת הוצאה של 2,053 ש"ח לחודש 9.3%( מסך ההוצאה לתצרוכת) במשקי בית ערביים שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי.12 12 נתוני ההוצאה של משקי בית ערביים ע ל סעיפי חינוך נבחרים אינם ניתנים לפרסום בשל מספר תצפיות נמוך. 122 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2.7 לוח מ שקי בית ערביים, לפי ההוצאה לתצרוכת והרכב ההוצאה לתצרוכת ולפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 2018 ,)69–25 תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון - ערבים סך הכל 50.6 35.9 120.4 94.3 301.2 )משקי בית באוכלוסייה (אלפים 19,634 12,899 13,500 13,136 14,345הוצאה כספית 4,625 2,976 2,801 2,576 3,018הוצאה כספית לנפש 22,170 15,329 15,961 15,638 16,828הוצאה כוללת לתצרוכת הרכב ההוצאה (אחוזים) 17.7 19.4 20.4 20.5 19.7 )מזון (ללא ירקות ופירות 3.8 3.8 4.7 5.3 4.6ירקות ופירות 13.5 17.0 16.6 17.0 16.1 דיור 6.9 7.6 8.2 9.2 8.1תחזוקת הדירה ומשק הבית 4.7 3.5 4.0 4.5 4.2ריהוט וציוד לבית 4.0 3.9 4.6 3.6 4.1הלבשה והנעלה 4.6 5.5 4.1 5.2 4.7בריאות 9.3 8.6 8.2 6.9 8.1חינוך, תרבות ובידור 28.5 25.9 21.5 19.4 22.9תחבורה ותקשורת 7.0 4.8 7.7 8.4 7.4מוצרים ושירותים אחרים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 123 בעלות על מוצרי בידור ותקשורת, לפי קבוצת אוכלוסייה (בגיל )69–25 -ל85.1% ממשקי הבית היהודיים יש טלוויזיה בבעלותם, לעומת 97.5% ממשקי הבית הערביים. במשקי בית ערביים שיעורי הבעלות על צלחת לוויין וממיר דיגיטלי גבוהים הרבה יותר מאשר במשקי בית יהודיים 86.3%( -ו53.2% לעומת 2.7% ו , 6.1%- .)בהתאמה בניגוד לכך שיעורי הבעלות על מינוי לשידורי טלוויזיה (כבלים, לוויין או שידור אחר) גבוהים יותר במשקי בית של יהודים מאשר במשקי בית של ערבים 70.9%( -ו , 13.9% .)בהתאמה לא נמצא קשר בין רמת ההשכלה של ראש משק הבית לבין שיעורי הבעלות על מוצרי בידור ותקשורת. תרשים 2 לו בעלות על מוצרי בידור ותקשורת, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 69–25 ,) ולפי קבוצת אוכלוסייה 2018 דה עו ת ת עודת ה הכ נמו ה שכל על-תי כונית / ות גר ב סיום מ סיום בית לא-אק דמית ספ בית ר תי כון כון תי ספר םי ערב תואר אק מי ד ודה עת דת עו ת השכל הכ נמו ה על-תי כונית ב גרות / סיום מסי ת בי ום לא-אק דמית ספ בית ר תי כון כון תי ר ספ יהו דים אק ר תוא דמי 100 80 60 40 20 0 אחוזים ממיר דיגיטלי צלחת לוויין מינוי לכבלים/לוויין/שידור אחר טלוויזיה 124 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס -ל85.4% ממשקי הבית היהודיים יש מחשב -ול82.7% יש חיבור לאינטרנט. זאת לעומת 58.1% ו56.3%-בלבד ממשקי הבית הערביים. הן במשקי בית ערביים והן במשקי בית יהודיים, שיעורי הבעלות על מחשב, אינטרנט ומחשב לוח (טאבלט) עולים ככל שרמת ההשכלה של ראש משק הבית גבוהה יותר. תרשים 2 לז בעלות על מחשב ביתי, מחשב לוח (טאבלט) ומינוי לאינטרנט, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל )69–25 ,ולפי קבוצת אוכלוסייה 2018 דה עו ת ת עודת ה הכ נמו ה שכל תואר אק מי ד ודה עת דת עו ת השכל הכ נמו ה אק ר תוא דמי על-תי כונית / ות גר ב סיום מ סיום בית על-תי כונית ב גרות / סיום מסי ת בי ום לא-אק דמית ספ בית ר תי כון כון תי ספר לא-אק דמית ספ בית ר תי כון כון תי ר ספ םי ערב יהו דים 100 80 60 40 20 0 אחוזים מינוי לאינטרנט מחשב לוח (טאבלט) מחשב ביתי נתוני דיור 63.9% ממשקי הבית היהודיים גרים בדירות בבעלות , לעומת 76.5% ממשקי הבית הערביים. גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים, האחוז הגבוה ביותר של גרים בדירות בבעלות נמצא דווקא במשקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית (67.7% -ו80.5% .), בהתאמה ערך הדירה הממוצע של משקי בית הגרים בדירות בבעלות במשקי בית יהודיים גבוה פי 2.2 מערך דירה במשקי בית ערביים 2,061( אלפי ש"ח -ו929 אלפי ש"ח, בהתאמה). הן אצל יהודים והן אצל ערבים, ערך הדירה הנמוך ביותר הוא בקרב משקי בית שבהם השכלת ראש משק הבית נמוכה מתיכונית 1,759( אלפי ש"ח -ו854 אלפי ש"ח, בהתאמה). ערך הדירה הגבוה ביותר באוכלוסייה היהודית נמצא במשקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי – 2,330 אלפי ש"ח. באוכלוסייה הערבית ערך הדירה הגבוה ביותר נמצא במשקי בית שבהם ראש משק הבית בעל תעודה -על אקדמית – -תיכונית לא 1,098 . אלפי ש"ח צפיפות הדיור גבוהה יותר במשקי בית ערביים בהשוואה למשקי בית יהודיים 1.32( נפשות לחדר מגורים לעומת , 0.84 .)בהתאמה בשתי האוכלוסיות צפיפות הדיור מעט נמוכה יותר במשקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי 1.12( במשקי בית ערביים לעומת0.80 .) במשקי בית יהודיים, בהתאמה שיעור משלמי המשכנתה מבין בעלי הדירות גבוה במידה ניכרת במשקי בית יהודיים בהשוואה למשקי בית ערביים 53.2%( לעומת , 9.2% .)בהתאמה הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים, שיעור משלמי המשכנתה וסכום ההחזר החודשי עולים בהדרגה ככל שרמת ההשכלה של ראש משק הבית גבוהה יותר. בקרב משקי בית יהודיים השיעור הגבוה ביותר של משלמי משכנתה נמצא במשקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי – . 57.1% בקרב משקי בית ערביים השיעור הגבוה ביותר נמצא במשקי בית שבהם ראש משק הבית בעל תעודה תיכונית -על אקדמית -לא או בעל תואר אקדמי – .10.0% ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 125 לוח 2.8 נתוני דיור של משקי בית יהודיים, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 2018 ,)69–25 תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סך הכל 679 212 578 183 1,652 )משקי בית באוכלוסייה (אלפים 0.80 0.84 0.86 1.00 0.84צפיפות דיור מזה: דירות בבעלות 64.2 66.7 61.4 67.7 63.9שיעור הגרים בדירה בעלות 2,330 1,939 1,885 1,759 2,061 )ערך דירה בבעלות (אלפי ש"ח 57.1 54.6 50.9 44.9 53.2שיעור משלמי משכנתה מתוך הגרים בבעלות 4,697 3,323 3,197 3,152 3,873ממוצע פירעון משכנתאות למשלמי משכנתאות דירות בשכירות 31.4 29.6 32.2 27.2 31.0שיעור הגרים בשכירות 4,156 3,443 3,382 2,946 3,669 )שכר דירה חודשי (ש"ח 2.9 לוח נתוני דיור של משקי בית ערביים, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בגיל 2018 ,)69–25 תואר )1(אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סך הכל 50.6 35.9 120.4 94.3 301.2 )משקי בית באוכלוסייה (אלפים 1.12 1.27 1.34 1.43 1.32צפיפות דיור מזה: דירות בבעלות 69.0 68.0 79.1 80.5 76.5שיעור הגרים בדירה בבעלות 1,052 1,098 901 854 929 )ערך דירה בבעלות (אלפי ש"ח 10.0 10.0 8.6 9.5 9.2שיעור משלמי משכנתה מתוך הגרים בבעלות - - 1,602 836.5 1,668ממוצע פירעון משכנתאות למשלמי משכנתאות דירות בשכירות 15.1 19.5 11.5 8.2 12.0שיעור הגרים בשכירות - - 1,549 - 1,988 )שכר דירה חודשי (ש"ח )1( .נתונים חסרים עקב מספר מקרים מועט 126 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס פרטים שכירים בני 69–25 בהתפלגות השכירים לפי עשירוני הכנסה חודשית ברוטו מעבודה שכירה, אפשר לראות כי עד העשירון השישי רוב השכירים הם בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון, ומהעשירון השביעי ומעלה רוב השכירים הם בעלי תואר אקדמי (בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון הם 40.6% מהשכירים בעשירון הראשון -ו13.4% מהעשירון העליון, בעלי תואר אקדמי הם 21.2% מהשכירים בעשירון הראשון -ו76.5% מהעשירון העליון). באופן כללי ככל שרמת ההשכלה של שכיר גבוהה יותר, כך הוא נמצא בעשירון הכנסה גבוה יותר. בעשירוני הכנסה חודשית ברוטו69–25 לח התפלגות שכירים בני2תרשים 2018 ,מעבודה שכירה, לפי רמת השכלה אחוזים 0 20 40 60 80 100 תחתון2 3 4 5 6 7 8 9עליון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון עשירונים ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 127 בשנת 2018 ההכנסה החודשית הממוצעת לשכירים בני 69–25 הייתה 11,975 ,ש"ח וההכנסה השעתית הממוצעת – 68.1 .ש"ח ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של שכיר בעל תואר אקדמי 90.8( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.6 מההכנסה השעתית של שכיר בעל תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 58.3( ,)ש"ח פי 1.8 מההכנסה השעתית של שכיר בעל תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון 51.5( )ש"ח ופי 2.0 מההכנסה השעתית של שכיר שהשכלתו נמוכה מתיכונית (45.3 .) ש"ח לוח2.10 הכנסה ברוטו מעבודה שכירה של בני 69–25 ,, לפי רמת השכלה ומין 2018 רמת השכלה סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 1,176.8 350.6 989.6 313.8 2,830.8 )שכירים – סך הכל (אלפים 42.3 44.3 42.0 45.1 42.8גיל ממוצע 17.1 14.5 12.6 10.9 14.5ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 16,073 10,177 9,129 7,594 11,975– לחודש 90.8 58.3 51.5 45.3 68.1– לשעת עבודה 41.8 41.7 42.0 40.2 41.7מספר שעות עבודה לשבוע 518.8 195.7 543.6 193.3 1,451.3 ) גברים שכירים (אלפים 43.0 44.4 41.2 44.8 42.7גיל ממוצע 17.2 14.5 12.7 11.5 14.4ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 20,516 12,226 10,868 8,707 14,212– לחודש 104.6 63.8 55.7 47.6 73.5– לשעת עבודה 46.0 45.5 46.0 43.5 45.6מספר שעות עבודה לשבוע 658.0 155.0 446.0 120.6 1,379.5 )נשים שכירות (אלפים 41.7 44.2 43.1 45.5 42.8גיל ממוצע 17.0 14.4 12.5 10.0 14.6ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 12,569 7,590 7,010 5,810 9,622– לחודש 77.6 49.7 45.1 40.6 61.2– לשעת עבודה 38.5 36.8 37.1 34.7 37.5מספר שעות עבודה לשבוע 128 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בשנת 2018 ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר בגיל 69–25 הייתה גבוהה פי 1.5 מהכנסת אישה שכירה 14,212( ש"ח לעומת 9,622 ,ש"ח בהתאמה). חלק מהפער בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה הממוצע של גברים ונשים – 45.6 שעות עבודה בשבוע לגבר -ו37.5 שעות עבודה בשבוע לאישה. לפיכך בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ועמד על פי .1.2 מהשוואת הפער בין המינים לפי רמות השכלה עולה כי קיים פער בהכנסה בכל רמות ההשכלה. הפער הגדול ביותר נמצא בקרב שכירים בעלי תואר אקדמי – ההכנסה החודשית של גבר בעל תואר אקדמי גבוהה פי 1.6 מההכנסה החודשית של אישה בעלת תואר אקדמי 20,516( ש"ח -ו12,569 ,ש"ח בהתאמה), וההכנסה השעתית גבוהה . פי 1.3 ,69–25לט הכנסה ממוצעת ברוטו לשעת עבודה לשכירים בני2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומין ש"ח גברים נשים 0 20 40 60 80 100 120 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 129 שכירים בגילי 69–25, לפי קבוצת אוכלוסייה ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית 12,693( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.6 מההכנסה החודשית הממוצעת באוכלוסייה הערבית 7,967( .)ש"ח פער זהה נמצא גם בהשוואת ההכנסה השעתית של יהודים וערבים. הפער הגדול ביותר בהכנסה החודשית הממוצעת בין שתי האוכלוסיות נמצא בקרב שכירים בעלי תואר אקדמי – פער של פי . 1.5 הפער הקטן ביותר נמצא בקרב שכירים בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון – פער של פי .1.3 ,69–25הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו לשכירים בני מ2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה אלפ ש"ח ערבים יהודים 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית 15,477( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.7 מההכנסה החודשית הממוצעת לגבר שכיר באוכלוסייה הערבית 8,864( .)ש"ח פער דומה קיים גם בהכנסה השעתית, שכן גברים שכירים בשתי האוכלוסיות עובדים -כ45 שעות שבועיות. פערי השכר בין גברים בשתי האוכלוסיות קיימים בכל רמות ההשכלה. הפער הגבוה ביותר נמצא בקרב גברים שכירים בעלי תואר אקדמי – פי 21,308( 1.6 ש"ח ברוטו לחודש בקרב גברים יהודים, לעומת 13,262 ש"ח ברוטו לחודש בקרב גברים ערבים). הפער הנמוך ביותר נמצא בקרב גברים שכירים בעלי השכלה נמוכה מתיכונית – פי 9,634( 1.4 ש"ח ברוטו לחודש בקרב גברים יהודים, לעומת 7,034 ש"ח ברוטו לחודש בקרב גברים ערבים). ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לאישה שכירה באוכלוסייה היהודית 10,048( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.6 מההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה באוכלוסייה הערבית 6,294( .)ש"ח אם בוחנים את ההכנסה לשעת עבודה, הפער מצטמצם מעט, לפי . 1.5 פערי השכר בין נשים שכירות בשתי האוכלוסיות קיימים בכל רמות ההשכלה. הפער הנמוך ביותר -פי , 1.4 נמצא בקרב שכירות בעלות תעודת סיום בית ספר תיכון/תעודת בגרות ובקרב אקדמאיות, פי - והגבוה ביותר 1.6 . בקרב נשים שכירות ללא תעודה- 130 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס - 2.11 לוח שכירים יהודים בני 69–25 והכנסה ברוטו מעבודה שכירה, לפי רמת השכלה ומין, 2018 רמת השכלה סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על לא אקדמית תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 1,042.6 286.2 803.1 202.5 2,334.5 ) שכירים – סך הכל (אלפים 42.6 44.9 42.9 46.3 43.3גיל ממוצע 17.1 14.6 12.7 12.2 14.8ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 16,589 10,654 9,493 8,211 12,693– לחודש 93.5 61.5 54.4 50.2 72.6– לשעת עבודה 42.0 41.4 41.5 39.2 41.5מספר שעות עבודה לשבוע 453.9 155.2 415.1 113.4 1,137.6 ) גברים שכירים (אלפים 43.4 45.0 42.1 46.1 43.4גיל ממוצע 17.3 14.7 12.8 13.5 14.9ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 21,308 13,036 11,610 9,634 15,477 – לחודש 108.1 68.2 60.2 53.5 80.2 – לשעת עבודה 46.2 45.3 45.5 42.7 45.5מספר שעות עבודה לשבוע 588.8 131.0 388.0 89.1 1,196.9 )נשים שכירות (אלפים 42.0 44.8 43.8 46.6 43.2גיל ממוצע 17.0 14.5 12.5 10.6 14.8ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 12,951 7,832 7,228 6,399 10,048– לחודש 79.7 51.5 46.6 44.8 63.8– לשעת עבודה 38.6 36.7 37.2 34.7 37.7מספר שעות עבודה לשבוע ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 131 2.12 לוח שכירים ערבים בני 69–25 והכנסה ברוטו מעבודה שכירה, לפי רמת השכלה ומין, 2018 רמת השכלה סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 89.4 45.5 144.8 99.9 379.6 )שכירים – סך הכל (אלפים 37.5 40.0 37.3 42.9 39.1גיל ממוצע 17.2 14.2 12.2 8.4 12.6ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 11,142 7,737 7,313 6,180 7,967– לחודש 65.3 43.0 39.0 35.8 44.6– לשעת עבודה 39.9 42.5 44.0 41.4 42.2מספר שעות עבודה לשבוע 43.2 29.2 102.4 72.3 247.1 ) גברים שכירים (אלפים 38.7 40.7 37.5 43.1 39.7גיל ממוצע 17.5 14.2 12.2 8.6 12.3ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 13,262 9,070 8,242 7,034 8,864– לחודש 71.3 45.9 40.6 38.0 45.7– לשעת עבודה 43.7 46.4 47.6 44.3 45.8מספר שעות עבודה לשבוע 46.2 16.3 42.4 27.6 132.5 ) נשים שכירות (אלפים 36.4 38.8 36.9 42.4 38.1גיל ממוצע 16.9 14.2 12.1 7.9 13.2ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 9,156 5,353 5,071 3,940 6,294– לחודש 58.6 36.0 33.6 28.2 41.9– לשעת עבודה 36.3 35.5 35.4 33.6 35.4מספר שעות עבודה לשבוע 132 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס עצמאים בני 69–25 ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו לעצמאים בגילי 69–25 הייתה 13,025 ,ש"ח וההכנסה השעתית – 74.7 .ש"ח פערי השכר בין עצמאים בעלי רמות השכלה שונות זו מזו נמוכים יותר מפערים אלו בקרב שכירים. ההכנסה החודשית הממוצעת של עצמאי בעל תואר אקדמי 14,761( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.2 בלבד מההכנסה החודשית של עצמאי שהשכלתו נמוכה מתיכונית 12,696( ,)ש"ח בעוד שההכנסה החודשית הממוצעת של שכיר בעל תואר אקדמי הייתה גבוהה פי 2.0 מההכנסה החודשית של שכיר שהשכלתו נמוכה מתיכונית. מבדיקה של פערי השכר בין עצמאים לפי רמת השכלה ולפי מין, נמצא כי הפערים גבוהים יותר בקרב נשים: ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית בעלת תואר אקדמי 10,904( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.3 מההכנסה החודשית של עצמאית בעלת תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 8,292( ,)ש"ח פי 1.8 מעצמאית בעלת תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון 6,201( ,)ש"ח ופי 2.4 מעצמאית שהשכלתה נמוכה מתיכונית 4,516( .)ש"ח לעומת זאת בקרב גברים עצמאים שהשכלתם נמוכה מתיכונית נמצא כי הן ההכנסה החודשית 14,913( )ש"ח והן ההכנסה השעתית היו גבוהות יותר מההכנסה של עצמאים בעלי תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון 14,182( )ש"ח או בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 14,467( ( ש"ח). עם זאת ההכנסה הגבוהה ביותר היא בקרב גברים בעלי תואר אקדמי18,108 .) ש"ח לחודש ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 133 2.13 לוח עצמאים בני 69–25 , והכנסה ברוטו מעבודה עצמאית, לפי רמת השכלה ומין 2018 רמת השכלה סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 149.8 61.3 154.2 51.5 416.9 )עצמאים – סך הכל (אלפים 47.1 43.4 44.8 46.8 45.7גיל ממוצע 17.6 15.0 12.4 11.9 14.6ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 14,761 11,418 12,087 12,696 13,025– לחודש 88.8 66.8 66.5 70.6 74.7– לשעת עבודה 39.0 39.5 42.8 41.6 40.8מספר שעות עבודה לשבוע 80.2 31.0 113.8 40.6 265.6 ) גברים עצמאים (אלפים 47.8 43.1 45.4 47.8 46.2גיל ממוצע 17.5 14.6 12.4 11.7 14.1ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 18,108 14,467 14,182 14,913 15,513– לחודש 97.1 72.6 71.8 77.5 80.1– לשעת עבודה 43.6 46.1 46.4 44.4 45.2מספר שעות עבודה לשבוע 69.6 30.3 40.5 11.0 151.4 ) נשים עצמאיות (אלפים 46.3 43.8 43.1 43.0 44.7גיל ממוצע 17.7 15.4 12.4 12.7 15.5ממוצע שנות לימוד הכנסה ברוטו (ש"ח) 10,904 8,292 6,201 4,516 8,659– לחודש 76.3 58.5 45.1 33.7 61.6– לשעת עבודה 33.7 32.8 32.4 31.1 33.0מספר שעות עבודה לשבוע 134 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ההכנסה החודשית הממוצעת לגבר עצמאי 15,513( )ש"ח הייתה גבוהה פי 1.8 מההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית 8,659( .)ש"ח מספר שעות העבודה השבועיות של גברים עצמאים גדול מזה של נשים עצמאיות 45.2( -ו33.0 שעות עבודה בשבוע, בהתאמה). לפיכך בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ועמד על פי .1.4 הפער בהכנסה בין גברים לנשים קיים בכל רמות ההשכלה. הפער הגדול ביותר נמצא בקרב עצמאים שהשכלתם נמוכה מתיכונית – ההכנסה החודשית של גבר עצמאי 14,913( )ש"ח הייתה גבוהה פי 3.3 מההכנסה החודשית של אישה עצמאית 4,516( ,)ש"ח וההכנסה השעתית של גבר עצמאי ) 77.5( הייתה גבוהה פי 2.2 מההכנסה השעתית של אישה עצמאית ( ).33.7 ,69–25מא הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו של עצמאים בני2תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה ומין אלפי ש"ח גברים נשים 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ רווחת האוכלוסייה, תעסוקה ורמת חיים2 פרק 135 2.3תיבה דורית בהשכלה ובהכנסה-מוביליות בין להשכלת ההורים יש קשר חיובי עם ההכנסה הממוצעת לנפש במשק הבית של ילדיהם. אחוז בעלי הכנסה גבוהה, גדול יותר בקרב אלה שלאביהם תואר אקדמי, ונמוך יחסית בקרב אלה שהשכלת אביהם נמוכה מתיכונית. , לפי רמת השכלה של האב ולפי הכנסה חודשית69–30 בני תרשים א 2018 ,ממוצעת ברוטו לנפש סטנדרטית במשק בית אחוזים 0 10 20 30 40 50 60 70 לא למדו כלל במוסד לימודים סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ש“ח2,000עד ש“ח4,000–2,001ש“ח ויותר4,001 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי 138 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה ליאור דופז, סיוון נאמן ׀ עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי3 פרק 139 .א מבוא בפרק זה מוצגת השוואה לאומית -בין מקיפה של מדדי העוני וההדרה החברתית. מדדים אלו פותחו באיחוד האירופי,1 והם מציגים סדרה של אינדיקטורים המצביעים על אוכלוסיות בסיכון לעוני ועל מאפייניהן. הסדרה משקפת מגמה ממדי ולא על פי משתנה אחד בלבד.-לאומית של הצגת העוני באופן רב-בין בישראל, המוסד לביטוח לאומי מפרסם מדי שנה את נתוני העוני2 ,הרשמיים המבוססים על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס. הנתונים מופקים בשיטת מדידה יחסית המסתמכת על הכנסות משקי הבית. שיטת המדידה מתייחסת להכנסות הכספיות בלבד ואינה מביאה בחשבון היבטים נוספים כמו הוצאות, תנאי דיור, חינוך, רכוש, בריאות ושירותים ציבוריים הזמינים לאוכלוסייה במצוקה. פרק זה מציג תמונה רחבה של העוני וההדרה החברתית בישראל באמצעות אינדיקטורים שנקבעו באיחוד האירופי. -התאמת ההגדרות לאיחוד האירופי מאפשרת השוואה ל15 .המדינות הוותיקות באיחוד3 בנתוני פרסום זה נמצא כי שיעורי העוני בישראל גבוהים משיעורי העוני במדינות האיחוד האירופי, הן ברמה הכללית והן בקרב קבוצות אוכלוסייה בסיכון לעוני: ילדים בני , 17–0 בני65 ומעלה ונשים, ולעומת זאת, שיעור הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה בני כל הגילים נמוך יותר מאשר במדינות האיחוד האירופי (למעט פורטוגל שבה שיעור נמוך יותר של בני ).17–0 1 למידע נוסף על המדד ראו: אתר האיחוד האירופי .www.ec.europa.eu 2 קו העוני בישראל הוא 50% . מההכנסה החציונית נטו לנפש סטנדרטית 3 חלק מהנתונים שפורסמו בדוחות הקודמים שונה בהתאם לעדכונים של האיחוד האירופי. חלק מנתוני האיחוד האירופי לשנת 2018 . אינם סופיים 140 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ב מונחי ם, הגדרות ו הסברי ם בהתאמה להגדרות האיחוד האירופי עוני (Poverty) : מצב שבו נבצר מפרטים לקיים רמת חיים המקובלת בחברה שבה הם חיים בשל רמת הכנסה נמוכה ומיעוט במשאבים. פרטים אלו עלולים לסבול ממספר רב של מצוקות ומחסורים כגון אבטלה, תנאי דיור ירודים וחוסר בשירותי בריאות ובשירותי תרבות, וכן מהיעדר הזדמנות ללמידה המאפשרת הסתגלות לשינויים שחלים בחברה. עקב חוסר במשאבים, פרטים אלו נדחקים לשולי החברה והם חשים ניכור כלפי מוסדותיה. הדרה חברתית (Social exclusion) : תהליך של דחיקת פרטים לשולי החברה ומניעת השתתפותם בה כחברים שווי זכויות וזאת עקב עוניים, עקב חוסר שליטתם במיומנויות יסוד הנדרשות כדי לתפקד בחברה, או עקב אפליה. תהליך זה גורם להרחקתם ממקורות תעסוקה, ממקורות הכנסה ומהזדמנויות לרכישת השכלה מתאימה. לפרטים אלו נגישות מצומצמת למוקדי קבלת ההחלטות באותה חברה ולכן הם חשים ניכור וחוסר יכולת להשפיע על החלטות הנוגעות לחייהם. הכנסה נטו למשק בית: סך כל ההכנסות הכספיות השוטפות של משק הבית לאחר ניכוי תשלומי החובה. הכנסה זו כוללת את כל ההכנסות של כל אחד מבני משק הבית מעבודה שכירה (עם כל התוספות – חודש , 13 דמי הבראה וביגוד, שעות נוספות, פרמיות וכו'), מעבודה עצמאית או מעסק, הכנסות שוטפות מתמיכות ומפנסיות וכן הכנסות כספיות מרכוש, מריבית ומדיווידנד. נפש סטנדרטית: יחידה במשק הבית שהוצאותיה נאמדו בהתחשב במשקל הכלכלי הפוחת של כל נפש נוספת. גישה זו מייחסת לכל נפש נוספת במשפחה השפעה שולית קטנה יותר מבחינת העומס המוטל על תקציב המשפחה (יתרונות לגודל). הנפשות הסטנדרטיות בפרק זה הותאמו להגדרות האיחוד האירופי כדלקמן: מבוגר ראשון במשק בית = 1 ; נפש סטנדרטית כל מבוגר נוסף בגיל 14 = ומעלה0.5 ; נפש סטנדרטית כל ילד עד גיל 13 = 0.3 . נפש סטנדרטית הכנסה נטו לנפש סטנדרטית: הכנסה נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית. שיעור העוני: שיעור הפרטים אשר הכנסתם לנפש סטנדרטית נמצאת מתחת לקו העוני. אוכלוסייה בסיכון לעוני: נפשות השייכות למשק בית שבו ההכנסה הכספית נטו לנפש סטנדרטית היא פחות -מ60% של חציון ההכנסה נטו לנפש סטנדרטית בכלל האוכלוסייה. האוכלוסייה הענייה ממופה למגזרים ולקבוצות אוכלוסייה כמו בני 65 ומעלה, ילדים בני17–0 .הוריות וכדומה-, משפחות חד מדד ג'יני: מדד למדידת השוויון -אי בחלוקת ההכנסות בין משקי הבית. מדד זה מקבל ערכים בין ' 0' – לציון שוויון מלא, לבין '1 .שוויון מלא-' – לציון אי תעסוקה (על פי סקר כוח אדם): מועסק: אדם בן 15 ומעלה שעבד בישראל או בחו"ל שעה אחת לפחות בשבוע הקובע4 בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת, או מי שנעדר זמנית מעבודתו. בלתי מועסק: אדם בן 15 ומעלה שלא עבד כלל (אפילו לא שעה אחת) בשבוע הקובע ושחיפש עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לפקידתו בסקר, והיה יכול להתחיל לעבוד בשבוע הקובע אילו הוצעה לו עבודה מתאימה. כוח העבודה השבועי: בני 15 . ומעלה שהיו "מועסקים" או "בלתי מועסקים" בשבוע הקובע אינו בכוח העבודה השבועי: בן 15 . ומעלה שלא היה "מועסק" או "בלתי מועסק" בשבוע הקובע 4 .השבוע הקובע – השבוע המסתיים בשבת שלפני בוא הסוקר למשק הבית ׀ עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי3 פרק 141 .ג מקורות הנתוני ם הנתונים בפרק זה עובדו משני סקרי משפחות מרכזיים המתבצעים בלמ"ס באופן שוטף מדי שנה – "סקר הוצאות משק הבית" ו"סקר כוח אדם". סקר הוצאות משק הבית5 סקר הוצאות משק הבית הוא סקר שוטף שנערך בלמ"ס משנות החמישים. משנת 1997 הסקר מתבצע באופן שוטף מדי שנה (עד אז התבצע בכל חמש שנים לערך). הסקר כולל את כל האוכלוסייה העירונית עירונית -והלא במדינת ישראל (למעט קיבוצים שיתופיים ובדווים). אוכלוסיית מזרח ירושלים נכללת בסקר, למעט בשנים 2001–2000 עקב -קשיי פקידה. המדגם הסופי כולל כ8,500 . משקי בית בשנה מטרת הסקר היא לאמוד את רכיבי התקציב של משקי הבית בישראל ואת ההוצאות על כל קבוצות התצרוכת (מזון, ירקות ופירות, דיור, תחזוקת הדירה, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך, תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת ומוצרים ושירותים אחרים) וכן את כל רכיבי ההכנסה של משקי הבית. מהסקר מתקבלים נתונים המשמשים לאפיון רמת החיים של משקי הבית מהיבטים שונים, כגון דפוסי צריכה, רמת התזונה והרכבּה, רמת ההכנסה והרכבּה, תנאי דיור ובעלות על מוצרים בני קיימה. הסקר משמש גם למחקרי שוק, לבניית מודלים לחיזוי התנהגות צרכנים, למחקרים על תחולת המס העקיף על קבוצות באוכלוסייה ועוד. שלושת השימושים החשובים של הסקר הם: קביעת "המשקלים" לסל הצריכה של מדד המחירים לצרכן; אמידת רכיב הצריכה הפרטית לחישוב התמ"ג; חלוקת ההכנסות ומדד העוני. סקר כוח אדם6 סקר כוח אדם הוא סקר שנתי שוטף שנערך משנת 1954. הסקר כולל את כלל האוכלוסייה בגיל 15 . ומעלה בישראל מטרתו המרכזית של הסקר היא מעקב שוטף אחר כוח העבודה בישראל מבחינת התפתחויות, גודל ותכונות, היקף האבטלה ועוד. המדדים המרכזיים בסקר זה הם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל ושיעור המועסקים והבלתי מועסקים מכוח העבודה. 5 :ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2019( הכנסות והוצאות משק הבית: נתונים מסקר הוצאות משק הבית , 2017 סיכומים כלליים . פרסום מס' 1755 .. ירושלים: המחבר 6 ( ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2020 סקר כוח אדם 2018 '. פרסום מס 1782 .. ירושלים: המחבר 142 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ד ממצאי ם עיקריי ם בהתאמה להגדרות האיחוד האירופי .1 שוויון בחלוקת ההכנסות-אי מדידת השוויון -אי בחלוקת ההכנסות בישראל וברוב מדינות העולם מסתמכת על נתוני ההכנסה הכספית השוטפת בלבד, מאחר שלא קיים מדד מוסכם המשקף שוויון -אי כלכלי מכל היבטיו – בעלות על רכוש, תנאי דיור, רמת חינוך, שירותים ציבוריים, רמת צריכה, רמת שירותי בריאות, שירותי ביטחון, בידוד חברתי, רמת סיכון, חשיפה לאלימות ועוד. בישראל, בשנת , 2018 ההכנסה הממוצעת נטו לנפש סטנדרטית בחמישון העליון הייתה גבוהה פי 6.8 מההכנסה בחמישון התחתון. פ ער זה גדול יותר מהפער הממוצע במדינות האיחוד האירופי (פער של פי ).5.1 מבין 15 מדינות האיחוד האירופי, הפער הגדול ביותר היה באיטליה (פי6.1) והנמוך ביותר היה בפינלנד (פי ).3.7 בחמישון העליון1הפער בין ממוצע ההכנסות א3תרשים 2018 ,לממוצע ההכנסות בחמישון התחתון יחס בין חמישון עליון לתחתון 0 1 2 3 4 5 6 7 ישראל איטליה ספרד הממלכה המאוחדת לוקסמבורג יוון פורטוגל גרמניה ממוצע איחוד אירופי אירלנד צרפת שוודיה דנמרק הולנד אוסטרייה בלגייה פינלנד חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית.1 ׀ עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי3 פרק 143 בשנת , 2018 מדד ג'יני לחלוקת ההכנסה הפנויה בישראל היה 0.37 ,נקודות ובאיחוד האירופי – 0.31 .נקודות ככל שמדד ג'יני קרוב יותר -ל , 1 השוויון-אי בחלוקת ההכנסה גדל. השוואת מדד ג'יני לאורך השנים מראה שבישראל אין השוויון.-השוויון, בעוד שבמדינות האיחוד האירופי קיימת יציבות באי-מגמה ברורה באי 2018–2008 ,שוויון בחלוקת ההכנסות-מדד ג’יני לאי ב3תרשים שוויון-מדד ג’יני לאי 0.0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 ישראל ממוצע איחוד אירופי 144 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .2 אוכלוסייה בסיכון לעוני כללי בעשור האחרון, שיעורי הסיכון לעוני בישראל היו גבוהים משיעורי הסיכון לעוני במדינות האיחוד האירופי, הן ברמה הכללית והן בקרב קבוצות אוכלוסייה בסיכון לעוני: ילדים בני 17–0, בני 65 . ומעלה ונשים במרבית מדינות האיחוד האירופי עלה שיעור האוכלוסייה בסיכון לעוני משנת , 2008 למעט ביוון, בפורטוגל, באירלנד, באוסטרייה ובפינלנד, שבהן שיעור האוכלוסייה בסיכון לעוני ירד. בישראל אומנם חלה ירידה בשיעור האוכלוסייה בסיכון לעוני -מ25.7% בשנת 2008 -ל25.2% בשנת , 2018 אך עדיין שיעור זה היה גבוה יותר מהשיעור במדינות האיחוד האירופי. בשנת , 2018 המדינות שבהן נמצא השיעור הגבוה ביותר של סיכון לעוני היו ספרד, איטליה והממלכה המאוחדת. 2018לעומת2008 ,אוכלוסייה בסיכון לעוני ג3תרשים אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 ישראל ספרד איטליה הממלכה המאוחדת יוון לוקסמבורג פורטוגל ממוצע איחוד אירופי בלגייה שוודיה גרמניה אירלנד אוסטרייה צרפת הולנד דנמרק פינלנד 2008 2018 ברוב מדינות האיחוד האירופי אפשר לראות גידול בשיעור האוכלוסייה בסיכון לעוני בשנת 2018 לעומת , 2008 בעיקר עקב הכללת הדור השני של המהגרים בסטטיסטיקה הרשמית של מדינות אלו. ׀ עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי3 פרק 145 סיכון לעוני, לפי מין נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות במשקי בית עניים. בישראל, בשנת 26.0% ,2018 מכלל הנשים היו בסיכון לעוני לעומת 25.0% .מהגברים דפוס זה נמצא גם ברוב מדינות האיחוד האירופי, למעט יוון (סיכון זהה בקרב נשים וגברים) וצרפת (סיכון גבוה יותר בקרב גברים). השיעור הממוצע של נשים בסיכון לעוני במדינות האיחוד האירופי היה , 17.6% לעומת 16.4% .מהגברים ייתכן כי אחת הסיבות לדפוס זה היא השכיחות הגבוהה של נשים העומדות בראש הוריות.-משפחות חד 2018 ,סיכון לעוני, לפי מין ד3תרשים אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 ישראל ספרד איטליה הממלכה המאוחדת לוקסמבורג יוון פורטוגל שוודיה ממוצע איחוד אירופי בלגייה גרמניה אירלנד אוסטרייה הולנד צרפת דנמרק פינלנד גברים נשים 146 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס סיכון לעוני, לפי גיל בישראל וברוב מדינות האיחוד האירופי (למעט פינלנד, אירלנד וגרמניה), שיעור הילדים בני 17–0 בסיכון לעוני גבוה משיעור בני 65 ומעלה בסיכון לעוני. שיעור הסיכון לעוני בקרב ילדים בני 17–0 ובקרב בני 65 ומעלה בישראל גבוה מזה שבמדינות האיחוד האירופי. בולט במיוחד השיעור הגבוה של ילדים בני 17–0 בסיכון לעוני בישראל 32.8%( ( ) לעומת שיעור זה במדינות האיחוד האירופי ).20.1% 2018 ,ומעלה65ובני17–0סיכון לעוני בקרב בני ה3תרשים אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 ישראל ספרד איטליה הממלכה המאוחדת יוון לוקסמבורג בלגייה ממוצע איחוד אירופי צרפת שוודיה אוסטרייה פורטוגל אירלנד גרמניה הולנד פינלנד דנמרק 0-17 65+ ׀ עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי3 פרק 147 בגילי העבודה, שיעור הסיכון לעוני בקבוצת בני 24–18 הוא הגבוה ביותר מכל קבוצות הגיל (למעט אירלנד). ישראל ממוקמת במקום גבוה בשיעור הסיכון לעוני, הן בקבוצת בני 24–18 (אחרי דנמרק, ספרד ושוודיה) והן בקבוצת בני 49–25 (אחרי ספרד ואיטליה). בקבוצת בני 64–50 ישראל ממוקמת במקום נמוך בשיעור הסיכון לעוני לעומת מדינות האיחוד האירופי. 2018 ,סיכון לעוני, לפי גיל ו3תרשים אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 40 דנמרק ספרד שוודיה ישראל הולנד פינלנד יוון איטליה הממלכה המאוחדת ממוצע איחוד אירופי לוקסמבורג פורטוגל גרמניה בלגייה צרפת אוסטרייה אירלנד 18-24 25-54 55-64 148 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס סיכון לעוני בישראל, לפי קבוצת אוכלוסייה בישראל בשנת , 2018 שיעור הסיכון לעוני היה גבוה פי 3.1 בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים 55.0%( -ו , 17.7% .)בהתאמה סיכון לעוני בישראל, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית (בני )69–25 ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך שיעור הסיכון לעוני יורד: שיעור הסיכון לעוני הגבוה ביותר נמצא במשקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ) 51.5%( והשיעור הנמוך ביותר נמצא במשקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה אקדמית ( ).8.2% סיכון לעוני בישראל, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית ז3תרשים 2018 ,)69–25 (בני אחוזים 0 10 20 30 40 50 60 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ עוני והדרה חברתית בהשוואה למדינות האיחוד האירופי3 פרק 149 .3 תעסוקה והדרה חברתית תעסוקה יוצרת הכנסה ומאפשרת למועסקים להשתתף בחיי החברה ולהתפתח אישית. לחוסר תעסוקה מתמשך יש קשר ישיר למצוקה חברתית ואישית. הבלתי מועסקים לאורך זמן נוטים לאבד מניסיונם ומביטחונם העצמי, ואלו מהותיים מאוד למציאת עבודה. עובדים הנמצאים במצב של חוסר יציבות תעסוקתית, עובדים בעלי כישורים נמוכים, עובדים בעלי שכר נמוך ועובדים במשרה חלקית נכללים באוכלוסייה בסיכון לעוני. בישראל בשנת , 2018 שיעור בני 59–18 הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה היה הנמוך ביותר בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. ברוב מדינות האיחוד האירופי שיעור הגברים בני 59–18 הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה גבוה יותר משיעורן של הנשים, להוציא פינלנד, גרמניה, שוודיה, אוסטרייה וכן ישראל. ,הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה59–18 בני ח3תרשים 2018 ,לפי מין אחוזים 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 יוון בלגייה איטליה צרפת ספרד אירלנד ממוצע איחוד אירופי לוקסמבורג הממלכה המאוחדת דנמרק שוודיה פינלנד הולנד אוסטרייה גרמניה פורטוגל ישראל גברים נשים 150 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ילדים בני 17–0 הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה עלולים לחקות דפוס זה, דבר שישפיע על השכלתם ועל הישגיהם בשוק העבודה בעתיד. בישראל בשנת , 2018 שיעור הילדים בני 17–0 הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה היה הנמוך ביותר ) 5.5%( בהשוואה לממוצע האיחוד האירופי ), 9.3%( פרט לפורטוגל )5.1%( . השיעור הגבוה ביותר של ילדים בני 17–0 ( הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה היה בבלגייה ).11.8% 2018 ,הגרים במשקי בית ללא משתתפים בכוח העבודה17–0בני ט3תרשים אחוזים 0 2 4 6 8 10 12 בלגייה צרפת אירלנד הממלכה המאוחדת שוודיה ממוצע איחוד אירופי איטליה גרמניה ספרד יוון לוקסמבורג דנמרק אוסטרייה הולנד פינלנד ישראל פורטוגל 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה שירותי רווחה 152 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה תמר רנד, אוריה לוי ׀ שירותי רווחה4 פרק 153 .א מבוא משפחות ופרטים בישראל נזקקים לשירותי רווחה מסיבות שונות. לרוב, הנזקקים לשירותי רווחה פונים עקב סיבות של נכות, תפקוד לקוי של המשפחה, מצב כלכלי קשה ועוד. נזקקויות אלו הן מדד חשוב לבחינת מצבה של החברה בישראל. פרק זה מתייחס לכלל האוכלוסייה, בדגש על הרשומים ועל הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובחינת רמת ההשכלה שלהם. בפרק חמישה חלקים: החלק הראשון מציג את הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי מאפיינים דמוגרפיים נבחרים ומתוך התמקדות ברמת ההשכלה. החלק השני מציג את הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת, לפי אשכול (סוג) נזקקות ורמת השכלה. החלק השלישי מציג את שיעור נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי מין, קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה. החלק הרביעי מציג את שיעור לקויי השמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת (סל תקשורת) ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי מין, קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה. החלק החמישי מציג את התפלגות המּושמים במסגרות רווחה (מסגרות בקהילה או מסגרות ביתיות) -חוץ של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי רמת השכלת האם. .ב מונחי ם, הגדרות ו הסברי ם רשום במחלקה לשירותים חברתיים: משפחה או פרט שפנו או הופנו למחלקה לשירותים חברתיים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ונפתח להם תיק טיפול. בתיק משפחתי רשומים כל בני המשפחה, ולפחות לאחד מהם יש נזקקות שאינה "תקינה". בפרסום זה, הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הם בני 69–25 הנכללים באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה. שיעור רשומים במחלקות לשירותים חברתיים: מספר רשומים במחלקות לשירותים חברתיים ל 1,000-נפש באוכלוסייה הכללית. נזקקות: הסיבה שבגללה פנה או הופנה הפרט למחלקה לשירותים חברתיים. העובד הסוציאלי המטפל במשפחה מציין לכל רשום בתיק הטיפול את הנזקקות הראשית שלו ואת הנזקקות הראשית של משפחתו, מתוך רשימה קבועה של 58 נזקקויות (כולל נזקקות "תקינה"). העובד הסוציאלי רשאי לציין לפרט או למשפחתו גם נזקקות משנית. לבני משפחה הרשומים בתיק ואינם בעלי נזקקות, מצוינת נזקקות "תקינה". לצורך ביצוע ניתוחים סטטיסטיים קובצו 58 : הנזקקויות לשבעה אשכולות מהות הנזקקות אשכול נזקקות (עיקרית או משנית) בעיות הנובעות מחוסר הכנסה מעבודה, היעדר יציבות תעסוקתית, רמת הכנסה נמוכה, חוסר הכשרה/אבחון מקצועי, אבטלה זמנית, בעיות דיור, תפקוד לקוי בעבודה, קשיי השמה כרוניים. עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה זקן סיעודי, בעיות הנובעות מזקנה, ניצול שואה. זקנה ניהול לקוי של משק הבית, בעיות בתפקוד האם, בעיות בתפקוד האב, בעיות אישות, בודד מטופל בילדים, בודד שאינו יכול לטפל בעצמו, יתמות, שכול במשפחה, ילד נטוש, חינוך ובעיות התנהגות, בעיות ביחסים בין הורים לילדים, בעיות ביחסים בין הילדים, יחסים מעורערים, נערה במצוקה, בדידות, -אי קליטה חברתית, בעיות בתקשורת ובקליטה, נערים ללא מסגרת קבועה, ניצול כלכלי, הזנחה, דרות רחוב. תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער 154 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מהות הנזקקות אשכול נזקקות (עיקרית או משנית) מחלות אקוטיות/כרוניות, נכות, פיגור שכלי, מחלות נפש מאובחנות, הפרעות התנהגות, אוטיזם, מצוקה רגשית, תשוש, תשוש נפש, סיעודי מורכב. סיבות רפואיות ומוגבלות אלימות במשפחה, אלימות נגד נשים, אלימות נגד ילדים, אלימות בין אחים, נפגע מינית. אלימות אלכוהוליזם, קלפים והימורים, התמכרויות לסמים, זנות, סרסרות, עבריינות, מעצר או מאסר. התמכרות ועבריינות בבדיקה, אחר, אסון טבע, קשיים בגין מצב ביטחוני. בבדיקה, אחר רשום בעל נזקקות מוגדרת: פרט הרשום במחלקות לשירותים חברתיים ושהוגדרה לו לפחות נזקקות אחת שאינה "תקינה". בפרסום זה, הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים הם בני 69–25 הנכללים באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה. שיעור בעלי נזקקות מוגדרת: מספר בעלי הנזקקות המוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים ל 1,000-נפש באוכלוסייה הכללית. משק בית/משפחה/תיק: לכל משפחה או פרט המקבלים שירות מהמחלקות לשירותים חברתיים נפתח תיק טיפול, שבו מרוכזים נתונים על הנסיבות שהביאו לתחילת העבודה עימם, על סוג הטיפול וכן נתונים רלוונטיים אחרים. התיק יכול להיות מוגדר כמשפחתי, בחזקת משק בית נזקק, או מזוהה פרטנית עם מקבל השירות.1 לפיכך לא כל רשום כבודד הוא בהכרח כזה – ייתכן שהוא מתגורר עם משפחתו אך מוגדר כתיק נפרד. נושא תעודת עיוור/לקוי ראייה: אדם שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו כסובל מהיעדר ראייה מוחלט, או כבעל חדות ראייה מרבית של 3/60 בעין הטובה (לאחר תיקון הראייה בעזרת משקפיים, ניתוח או השתלה וכדומה), או כבעל שדה ראייה מרבי של עד 20 מעלות בעין הטובה (לאחר תיקון הראייה בעזרת משקפיים, ניתוח או השתלה וכדומה) לעומת שדה ראייה תקין בהיקף של 180 .מעלות הכרה זו באה לידי ביטוי בהנפקת תעודה מהשירות המטפל באנשים עם עיוורון במינהל מוגבלויות שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נושא תעודת עיוור/ לקוי ראייה זכאי לשירותי שיקום ולהטבות. בפרסום זה, נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה ינב םה 90–25 הנכללים באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה. לקוי שמיעה בעל זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת (סל תקשורת): אדם שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו כבעל לקות שמיעה של 70 דציבלים ויותר באוזן הטובה, ובתנאי שהלקות אירעה עד גיל . 3 זכאות מלאה ניתנת לאדם מגיל . 18 בפרסום זה, לקויי השמיעה שיש להם זכאות לסל תקשורת הם בני 90–25 .הנכללים באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה מקבל שירותים במסגרות בקהילה: בן המשפחה הנזקק ממשיך להתגורר עם משפחתו הטבעית ומקבל שירותים בקהילה ותמיכה בהתאם למדיניות "עם הפנים לקהילה" של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. דוגמאות למסגרות בקהילה: מעון יום, מועדונית, משפחתון, מרכז הורים וילדים או מרכז למניעת אלימות.1 מקבל שירותים במסגרות ביתיות: -חוץ אדם שאינו יכול לגור עם משפחתו עקב חשיפה למצבי מצוקה וסכנה של ביתיות: משפחת אומנה, מקלט, פנימייה, מרכז חירום, בית אבות.-האדם או משפחתו. דוגמאות למסגרות חוץ1 1 ( משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ). 2016 סקירת השירותים החברתיים 2015 . ׀ שירותי רווחה4 פרק 155 .ג מקורות הנתוני ם קובץ נתוני יסוד: הקובץ המתקבל ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כולל מידע על משפחות ועל פרטים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים. רשומות של משפחה כוללות את בעלי הנזקקות המוגדרת ואת בני משפחותיהם. בקובץ יש הבחנה בין נזקקות אישית של בן משפחה לבין נזקקות של המשפחה כולה. בקובץ מפורטים משתנים דמוגרפיים (מין, גיל, מצב משפחתי ועוד), מהות הנזקקות הראשית והמשנית של המשפחה ושל כל בן משפחה. נעשית הקבלה של הקובץ לקבצים של הלמ"ס כגון מרשם התושבים וקובץ היישובים. קובץ נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה: מתקבל ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וכולל נתונים על נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה לפי מגוון מאפיינים דמוגרפיים. קובץ לקויי שמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת (סל תקשורת): מתקבל ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, וכולל מידע על אנשים חירשים או לקויי שמיעה בני 18 ומעלה הזכאים לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קובץ מסגרות רווחה והׂשמות: קובץ מסגרות רווחה (מס"ר) ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. הקובץ כולל נתונים על השירותים שהמחלקות לשירותים חברתיים נותנות בקהילה ובמסגרות ביתיות, -חוץ וכן את מקבלי השירותים. .ד ממצאי ם עיקריי ם .1 רשומים במחלקות לשירותים חברתיים כללי בשנת 2018 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים -כ1,212.5 אלף איש – שיעור של 135.2 רשומים ל1,000- -נפש. לכ852 ( אלף מכלל הרשומים70.3%) הוגדרה נזקקות – שיעור של 95.0 -ל1,000 . נפש בגילי 69–25 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים -כ432 אלף איש – שיעור של 100.2 רשומים ל1,000- .נפש -לכ351 ( אלף מכלל הרשומים81.3%) הוגדרה נזקקות – שיעור של 81.4 ל1,000- . נפש 156 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס רמת השכלה לוח 4.1 , רשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לפי תכונות נבחרות2018 רמת השכלה סך הכל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי 168.1 191.2 20.3 52.3 431.9סך הכל רשומים במחלקות לשירותים חברתיים (אלפים) 79.4 88.6 83.0 108.2 9.1 11.1 18.2 34.1 189.8 242.1 גברים נשים מין 26.5 49.9 42.0 49.7 61.1 55.1 44.9 30.2 3.0 6.3 5.2 5.7 9.7 17.9 13.8 10.9 100.3 129.2 105.8 96.6 34–25 44–35 54–45 69–55 גיל 83.9 79.9 84.1 140.2 133.7 51.1 17.7 15.9 2.6 44.4 40.8 7.9 286.2 270.4 145.6 יהודים ואחרים מזה: יהודים ערבים קבוצת אוכלוסייה 50.1 33.8 7.2 12.9 101.0 39.1 16.6 5.8 10.4 7.3 4.7 0.3 27.3 17.1 9.7 0.6 188.9 97.3 38.2 19.5 ילידי ישראל ילידי חו"ל מזה: עולי בריה"מ (לשעבר) עולי אתיופיה מקום לידה – יהודים ואחרים 190.9 105.8 67.4 39.5 100.2סך הכל שיעור רשומים ל1,000- נפש 167.0 218.9 89.3 123.3 57.1 79.2 32.7 44.5 89.4 110.6 גברים נשים מין 163.1 223.2 222.1 162.7 94.8 132.6 119.4 81.2 54.9 85.7 78.6 54.1 29.7 44.6 49.8 34.3 84.4 115.9 116.6 87.7 34–25 44–35 54–45 69–55 גיל 160.2 166.6 236.0 94.0 95.0 161.3 64.8 65.6 92.3 37.0 36.3 64.9 82.0 83.1 177.2 יהודים ואחרים מזה: יהודים ערבים קבוצת אוכלוסייה 156.6 165.7 108.6 409.8 91.8 100.1 85.0 236.5 65.7 63.6 62.3 149.9 33.4 44.7 42.1 127.1 78.8 89.1 67.4 312.6 ילידי ישראל ילידי חו"ל מזה: עולי בריה"מ (לשעבר) עולי אתיופיה מקום לידה – יהודים ואחרים ׀ שירותי רווחה4 פרק 157 בבחינת שיעור הרשומים ושיעור הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת לפי רמת השכלה אפשר לראות שככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, כך שיעור הרשומים ושיעור בעלי הנזקקות המוגדרת גבוה יותר. השיעורים הגבוהים ביותר של רשומים ורשומים בעלי נזקקות מוגדרת נמצאו בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם 190.9( ל1,000-נפש -ו169.8 ל1,000- ,נפש בהתאמה) והשיעורים הנמוכים ביותר של רשומים ורשומים בעלי נזקקות מוגדרת נמצאו בקרב בעלי תואר אקדמי 39.5( -ל1,000 נפש -ו26.0 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה שיעור הרשומים אשר השכלתם נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה כמעט פי חמישה משיעור הרשומים בעלי תואר אקדמי 190.9( ל1,000-נפש -ו39.5 ל1,000- ,נפש בהתאמה). שיעור הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת אשר השכלתם נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה פי 6.5 משיעור הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת שיש להם תואר אקדמי (169.8 -ל1,000 -נפש ו26.0 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה כלל הרשומים ורשומים בעלי נזקקות מוגדרת א4תרשים 2018 ,במחלקות לשירותים חברתיים, לפי רמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 50 100 150 200 250 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין / מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל כלל הרשומים רשומים בעלי נזקקות מוגדרת 158 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מין באופן כללי, שיעור הנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר משיעור הגברים הרשומים 110.6( -ל1,000 נפש לעומת 89.4 -ל1,000 ,נפש בהתאמה). בבחינה לפי מין ורמת השכלה נמצא כי שיעור הנשים הרשומות היה גבוה משיעור הגברים הרשומים בכל רמות ההשכלה. גם בקרב נשים וגם בקרב גברים נמצא שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, שיעור הרשומים נמוך יותר. כך למשל, שיעור הרשומים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה כמעט פי חמישה משיעור הרשומים בעלי תואר אקדמי 218.9( -ל1,000 נפש לעומת 44.5 -ל1,000 נפש בקרב נשים -ו167.0 -ל1,000 נפש לעומת 32.7 -ל1,000 .) נפש בקרב גברים, בהתאמה ,רשומים במחלקות לשירותים חברתיים ב4תרשים 2018 ,לפי מין ורמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 50 100 150 200 250 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל גברים נשים ׀ שירותי רווחה4 פרק 159 קבוצת אוכלוסייה בבחינת שיעור הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים לפי קבוצת אוכלוסייה נמצא כי שיעור הערבים היה גבוה פי שניים משיעור היהודים והאחרים 177.2( -ל1,000 נפש לעומת 82.0 -ל1,000 ,נפש בהתאמה). שיעור הרשומים הערבים היה גבוה משיעור הרשומים היהודים והאחרים בכל רמות ההשכלה. הפער הגדול ביותר בין שיעור הרשומים הערבים לשיעור הרשומים היהודים והאחרים נמצא בקרב בעלי תואר אקדמי 64.9( ל1,000-נפש לעומת 37.0 ל1,000- ,נפש בהתאמה) וכן בקרב ערבים בעלי תעודת בגרות או שסיימו בית ספר תיכון ליהודים ואחרים באותה רמת השכלה (161.3 ל1,000- נפש לעומת94.0 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה בבחינת שיעור הרשומים היהודים והאחרים לפי רמת השכלתם, נראה כי שיעור הרשומים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה גבוה פי 4.3 משיעור הרשומים בעלי תואר אקדמי 160.2( -ל1,000 נפש לעומת 37.0 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה בבחינת שיעור הרשומים הערבים לפי רמת השכלתם, נראה כי שיעור בעלי תעודת בגרות או שסיימו בית ספר תיכון 161.3( -ל1,000 )נפש היה גבוה כמעט פי שניים משיעור זה בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 92.3( -ל1,000 .)נפש שיעור הרשומים הערבים בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתם 236.0( -ל1,000 נפש) היה גבוה פי3.6 ( משיעור זה בקרב בעלי תואר אקדמי64.9 -ל1,000 .) נפש ,רשומים במחלקות לשירותים חברתיים ג4תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 50 100 150 200 250 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין / מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל יהודים ואחרים ערבים 160 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס יהודים ואחרים לפי מקום לידה בבחינת שיעור היהודים והאחרים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים לפי מקום לידה, נמצא כי שיעור הרשומים ילידי חו"ל גבוה משיעור הרשומים ילידי ישראל (89.1 -ל1,000 נפש לעומת78.8 ל1,000- .) נפש, בהתאמה בבחינת שיעור הרשומים לפי מקום לידה ורמת השכלה, נראה כי שיעור הרשומים ילידי חו"ל היה גבוה משיעור הרשומים ילידי ישראל בכל רמות ההשכלה, למעט בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 63.6( ל1,000-נפש בקרב ילידי חו"ל לעומת 65.7 -ל1,000 .) נפש בקרב ילידי ישראל שיעור הרשומים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה הגבוה ביותר מכל רמות ההשכלה, הן בקרב ילידי חו"ל 165.7( ל1,000- )נפש והן בקרב ילידי ישראל 156.6( ל1,000- .)נפש שיעור הרשומים בקרב בעלי תואר אקדמי היה הנמוך ביותר מבין רמות ההשכלה, הן בקרב ילידי חו"ל והן בקרב ילידי ישראל 44.7( -ל1,000 -נפש ו33.4 -ל1,000 נפש, בהתאמה), אך הפער בין שיעורי הרשומים היה הגדול ביותר – פי .1.3 ,יהודים ואחרים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים ד4תרשים 2018 ,לפי מקום לידה ורמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 50 100 150 200 250 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין / מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל ילידי ישראל ילידי חו“ל ׀ שירותי רווחה4 פרק 161 יהודים ואחרים ילידי חו"ל שיעור הרשומים הגבוה ביותר במחלקות לשירותים חברתיים בקרב יהודים ואחרים שנולדו בחו"ל היה של ילידי אתיופיה – פי 3.5 משיעור כלל הרשומים היהודים והאחרים ילידי חו"ל ופי 4.6 משיעור הרשומים ילידי בריה"מ (לשעבר) (312.6 -ל1,000 , נפש89.1 -ל1,000 -נפש ו67.4 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה בבחינת שיעור הרשומים לפי רמת השכלה נמצא שבקרב כלל ילידי חו"ל, לרבות ילידי אתיופיה וילידי בריה"מ (לשעבר), ככל שההשכלה נמוכה יותר כך שיעור הרשומים גבוה יותר. שיעור הרשומים הגבוה ביותר נמצא בקרב ילידי אתיופיה בעלי רמת השכלה נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתם 409.8( -ל1,000 )נפש ואילו שיעור הרשומים הנמוך ביותר נמצא בקרב ילידי בריה"מ (לשעבר) בעלי תואר אקדמי (42.1 ל1,000- .) נפש בחינת שיעורי הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בקרב ילידי בריה"מ (לשעבר) לפי רמת השכלה מראה כי שיעורי הרשומים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם 108.6( ל1,000- )נפש היה גבוה פי 2.6 ( משיעור הרשומים בעלי תואר אקדמי42.1 ל1,000- )נפש . )יהודים ואחרים ילידי חו“ל ומהם ילידי בריה“מ (לשעבר ה4תרשים וילידי אתיופיה הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, 2018 ,לפי רמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 50 100 150 200 250 300 350 400 450 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל כלל ילידי חו“ל)ילידי בריה“מ (לשעבר ילידי אתיופיה 162 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .2 רשומים בעלי נזקקות מוגדרת לפי אשכול (סוג) נזקקות בעת פתיחת תיק טיפול במחלקה לשירותים חברתיים, נרשמת בו הנזקקות (הסיבה לפנייה). בתיק אפשר לציין שתי נזקקויות – עיקרית ומשנית (מרשימה מוגדרת מראש). ראו חלק ב– מונחים, הגדרות והסברים. בשנת 2018 הוגדרה נזקקות -ל81.3% מהרשומים במחלקות לשירותים חברתיים. סוג הנזקקות השכיח ביותר היה 'תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער' 31.7%( מבעלי הנזקקות המוגדרת). סוג נזקקות זה כולל בעיות ביחסים שבין הורים לילדים, בעיות בתפקוד האם או האב, חינוך ובעיות התנהגות של ילדים, נערות במצוקה, ילדים נטושים ועוד. אחריו, שלושת סוגי הנזקקות השכיחים ביותר היו 'עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה' 30.3%( מבעלי הנזקקות המוגדרת) ו'סיבות רפואיות ומוגבלות' (24.1% .) מבעלי הנזקקות המוגדרת בבחינת שיעורי הרשומים בעלי הנזקקות המוגדרת לפי סוג נזקקות ורמת השכלה נראה כי בכל סוגי הנזקקות, למעט סוג הנזקקות 'זקנה',2 . ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך שיעור בעלי הנזקקות המוגדרת נמוך יותר השיעורים הגבוהים ביותר של רשומים בעלי נזקקות מוגדרת בשלוש רמות ההשכלה: תואר אקדמי, תעודה תיכונית -על אקדמית -לא ותעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון, היו בסוג הנזקקות 'תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער' 11.2( -ל1,000 ,נפש 17.5 -ל1,000 נפש -ו28.5 -ל1,000 ,נפש בהתאמה). השיעור הגבוה ביותר של בעלי נזקקות מוגדרת שלהם השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם היה בסוג הנזקקות 'עוני, קשיי הכנסה ותעסוקה' 55.1( -ל1,000 )נפש ואחריו בסוג הנזקקות 'סיבות רפואיות ומוגבלות' (45.3 -ל1,000 .) נפש ,רשומים בעלי נזקקות מוגדרת במחלקות לשירותים חברתיים ו4תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה וסוג נזקקות נפשות1,000-שיעורים ל 0 10 20 30 40 50 60 , עוני קשיי הכנסה ותעסוקה זקנה תפקוד לקוי של הורים או של ילדים / נוער סיבות רפואיות ומוגבלות אלימות , התמכרות ועבריינות אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון יש לציין כי הרשומים בעלי נזקקות מוגדרת הם בגילי 69–25 . בלבד2 ׀ שירותי רווחה4 פרק 163 .3 נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה בשנת 2018 היו-כ18.5 אלף נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה בני 90–25 הנכללים באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה. שיעור נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה היה 3.7 ל1,000- .נפש מכלל נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה, 50.8% -היו נשים ו49.2% . גברים בבחינת שיעור נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה לפי מין ורמת השכלה נמצא כי בקרב שני המינים, ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך שיעור הזכאים לתעודת עיוור/לקוי ראייה נמוך יותר. השיעור הגבוה ביותר בקרב שני המינים נמצא אצל נשים בעלות רמת השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתן – 8.6 -ל1,000 ,נפש ואילו השיעור הנמוך ביותר נמצא אצל נשים בעלות תואר אקדמי – 1.6 -ל1,000 . נפש בבחינת כלל נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה לפי קבוצת אוכלוסייה, נמצא כי שיעור הערבים גבוה במעט משיעור היהודים והאחרים 3.9( -ל1,000 נפש -ו3.7 -ל1,000 ,נפש בהתאמה). עם זאת, בדיקת שיעור הזכאים לתעודת עיוור/לקוי ראייה לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה מראה כי כמעט בכל רמות ההשכלה, למעט תואר אקדמי, שיעור נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה גבוה יותר בקרב יהודים ואחרים מבקרב ערבים. הפער הגדול ביותר בשיעור נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה בין יהודים ואחרים לערבים נמצא בקרב בעלי תעודה -על אקדמית – -תיכונית לא 3.1 -ל1,000 נפש לעומת1.7 -ל1,000 . נפש, פער של כמעט פי שניים ,נושאי תעודת עיוור/לקוי ראייה ז4תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 2 4 6 8 10 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל יהודים ואחרים ערבים 164 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .4 לקו יי שמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה בתקשורת (סל תקשורת) בשנת 2018 היו-כ5.6 אלף אנשים עם לקות שמיעה הזכאים לסל תקשורת בגילי 90–25 הנכללים באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה. שיעור הזכאים לסל תקשורת היה 1.1 ל1,000- .נפש מכלל הזכאים לסל תקשורת, 52.8% -היו גברים ו47.2% . נשים בבחינת שיעורי הזכאים לסל תקשורת לפי מין ורמת השכלה נמצא שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך שיעור הזכאים נמוך יותר. השיעור הגבוה ביותר נמצא אצל גברים שהשכלתם נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם – 2.2 -ל1,000 ,נפש ואילו השיעור הנמוך ביותר בשני המינים היה זהה והוא נמצא בקרב בעלי תואר אקדמי (0.4 -ל1,000 .) נפש בחינת שיעור הזכאים לסל תקשורת לפי קבוצת אוכלוסייה מראה כי שיעור הערבים גבוה משיעור היהודים והאחרים 1.7( -ל1,000 נפש לעומת1.0 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה בבחינת שיעור הזכאים לסל תקשורת לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה, נראה שככל שההשכלה גבוהה יותר כך שיעור הזכאים לסל תקשורת נמוך יותר. שיעור הזכאים הגבוה ביותר נמצא אצל ערבים אשר השכלתם נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם 2.5( -ל1,000 .)נפש גם השיעור הנמוך ביותר נמצא אצל ערבים, בעלי תואר אקדמי (0.1 -ל1,000 .) נפש בקרב בעלי תואר אקדמי ובעלי תעודה תיכונית -על אקדמית, -לא שיעור היהודים והאחרים הזכאים לסל תקשורת היה גבוה מזה של הערבים 0.4( -ל1,000 נפש לעומת 0.1 -ל1,000 ,נפש -ו0.8 ל1,000-נפש לעומת 0.4 -ל1,000 ,נפש בהתאמה). לעומת זאת, בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם ובעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון, נמצא ששיעור הערבים הזכאים לסל תקשורת היה גבוה מזה שבקרב יהודים ואחרים (2.5 -ל1,000 נפש לעומת1.9 -ל1,000 -נפש, ו1.5 -ל1,000 נפש לעומת1.2 -ל1,000 .) נפש, בהתאמה לקויי שמיעה בעלי זכאות מלאה לקבלת שירותי תמיכה ח4תרשים 2018 ,בתקשורת, לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה נפשות1,000-שיעורים ל 0 1 2 3 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל יהודים ואחרים ערבים ׀ שירותי רווחה4 פרק 165 .5 מּושמים בני 17–0 במסגרות רווחה, לפי רמת השכלת האם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מספק שני סוגי הׂשמות במסגרות רווחה – האחד הוא 'מסגרות בקהילה' כדוגמת מעונות יום, משפחתונים, מרכזי הורים וילדים ומרכזים למניעת אלימות. המּושמים במסגרות בקהילה ממשיכים להתגורר עם משפחותיהם. הסוג השני הוא 'מסגרות ביתיות', -חוץ כגון משפחות אומנה, מקלטים ופנימיות. במסגרות ביתיות -חוץ מּושמים אנשים שלא יכולים להתגורר עם משפחותיהם עקב חשיפה למצבי מצוקה וסכנה. קיימים מצבים שבהם אנשים מּושמים במקביל בשתי המסגרות – מסגרות בקהילה ומסגרות ביתיות, -חוץ למשל בפנימייה ובמעון יום (להלן "השמה משולבת"). בשנת 2018 היו-כ113 אלף בני 17–0 אשר הושמו במסגרות רווחה ואשר אימהותיהם נכללו באוכלוסייה המוגדרת באומדני האוכלוסייה ובמרשם ההשכלה. בבחינת התפלגות רמת השכלת האם של המּושמים בסוגי המסגרות שהוזכרו, נראה כי בכל סוגי המסגרות אימהותיהם של כמחצית מן המּושמים היו בעלות תעודת בגרות או סיימו בית ספר תיכון. נמצא כי אצל 40.6% מהמּושמים בהשמה משולבת, רמת ההשכלה של האם הייתה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שלא נמצא מידע על השכלתה. אחוז זה גבוה כמעט פי שניים מאחוז המּושמים במסגרות ביתיות -חוץ באותה רמת השכלה של האם ( ).22.8% הן במסגרות ביתיות -חוץ והן במסגרות בקהילה, אחוז המּושמים אשר אימהותיהם בעלות תעודת בגרות או סיימו בית ספר תיכון 50.2%( -ו , 51.8% )בהתאמה היה גבוה בערך פי 4.5 מאחוז המּושמים אשר אימהותיהם בעלות תואר אקדמי 11.8%( -ו , 11.4% .)בהתאמה לעומת זאת, אחוז המּושמים בהשמה משולבת שאימהותיהם בעלות תעודת בגרות או סיימו בית ספר תיכון ) 48.7%( היה גבוה פי 7.5 בערך מאחוז המּושמים אשר אימהותיהם בעלות תואר אקדמי ( ).6.6% האחוז הגבוה ביותר של מּושמים אשר אימהותיהם בעלות תעודה תיכונית -על אקדמית -לא נמצא במסגרות -חוץ ביתיות ). 15.2%( אחוז זה היה גבוה פי 3.4 מאחוז המּושמים במסגרות בקהילה בלבד ) 4.5%( ופי 3.6 מאחוז המּושמים בהשמה משולבת (4.2% .) שלאימהותיהם תעודה זהה 2018 ,במסגרות רווחה, לפי רמת השכלת האם17–0מּושמים בני ט4תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 מסגרות חוץ-ביתיות מסגרות בקהילה הׂשמה משולבת תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה חינוך והשכלה פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 168 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה אביאל קרנצלר, אורי נפתלוביץ, אורית בראני, אנה יופה, דוד מעגן, זאור איברגימוב, חגית שריד, מיכל סלנסקי, עמוס מסיקה, סופי ארצב, עינת וייס, עליזה קרובי, יעל נוריאל, רומן זילברשלג, רשל רוזנברג, נורית דוברין, רם קנדיל ׀ חינוך והשכלה5 פרק 169 .א מבוא חינוך והשכלה הם אבני דרך חשובות בחייו של הפרט. הם משפיעים על עיצוב תפיסת העולם, על מודעות חברתית ועל קבלת החלטות בתחום האישי והמקצועי. מערכת החינוך בישראל בנויה במידה רבה מזרמי חינוך שונים (חינוך עברי וחינוך ערבי; פיקוח ממלכתי, פיקוח דתי -ממלכתי ופיקוח חרדי בחינוך העברי). לכל זרם חינוך תכנים ייחודיים המותאמים לשפה ולמאפיינים התרבותיים והדתיים של אוכלוסיית היעד (קבוצת אוכלוסייה או זרם דתי). כל זרם חינוך נותן מענה לחלק מסוים באוכלוסייה. רמות החינוך וההשכלה עשויות להשפיע על פערים בין האוכלוסיות השונות, ועל עתידם, על פרנסתם ועל איכות חייהם של המשתייכים אליהן. מדיניות החינוך בישראל שואפת לצמצם את הפערים ברמת ההשכלה בכלל האוכלוסייה כדי לסייע בצמצום פערים חברתיים. בפרק זה מוצגים מאפייני רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל על פני השנים ובפריסה גאוגרפית, וכן מאפיינים של מערכת החינוך, כגון הישגים ונשירה של תלמידים ובחינת הקשר של מאפיינים אלו לרמת ההשכלה של הורי התלמידים, מאפיינים של עובדי הוראה לפי רמת השכלתם, נתוני מערכת ההשכלה הגבוהה ונתוני מיומנויות בוגרים לפי רמת השכלה. הנושאים הכלולים בפרק הם: .1 רמת השכלה בקרב בני 69–25 .2 נשירה מבתי ספר .3 הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות .4 אקדמי-תיכון לא-חינוך על .5 עובדי הוראה .6 השכלה גבוהה .7 אוריינות מתמטית – סקר מיומנויות בוגרים לפרק מצורפות שלוש תיבות: מוביליות דורית -בין בהשכלה מתוך הסקר החברתי ; 2018 מעורבות הורים והצלחה בלימודים לפי רמת השכלה של ההורים מתוך סקר ארוך טווח ; 2017–2012 מקצועות לימוד 1.STEM 1 STEM = Science, Technology, Engineering and Mathematics . כולל את תחומי הלימוד האלה: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדע י המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות. 170 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ב מונחי ם, הגדרות ו הסברי ם כללי דרג חינוך: שלב בהתקדמות מלמידה בסיסית ללמידה מורכבת יותר. דרגי החינוך הם חינוך יסודי, -קדם חינוך יסודי, אקדמי) וחינוך גבוה.-תיכון (לא-יסודי (חטיבת ביניים וחטיבה עליונה), חינוך על-חינוך על חינוך עברי: מוסדות חינוך ששפת ההוראה בהם היא עברית. פיקוח בחינוך העברי: חלוקה של החינוך העברי לסוגי פיקוח: בחינוך היסודי – ממלכתי, דתי -ממלכתי וחרדי. בחינוך יסודי – כללי, דתי בפיקוח מינהל חינוך דתי ואחר.-העל חינוך ערבי: מוסדות חינוך ששפת ההוראה בהם היא ערבית. מגזר בחינוך הערבי: חלוקה של החינוך הערבי לארבעה מגזרים: ערבי, דרוזי, צ'רקסי ובדווי. לכל מגזר יש תוכנית לימודים ייחודית. מערכת זו כוללת את בתי הספר הרשמיים ואת בתי הספר הלא רשמיים שבפיקוח משרד החינוך, בתי הספר הממשלתיים ובתי הספר של סוכנות הסעד והתעסוקה במזרח ירושלים. המערכת אינה כוללת מוסדות פרטיים במזרח ירושלים שאינם בפיקוח משרד החינוך. הנתונים בפרסום הנוגעים ללימודים בגיל בית ספר אינם כוללים את אוכלוסיית ערביי ירושלים מאחר שחלקם לומדים במוסדות לימוד פרטיים, וללמ"ס אין מידע מפורט עליהם. שנת לימודים: שנת לימודים מתחילה במהלך שנה לועזית אחת ומסתיימת במהלך השנה הלועזית שאחריה. כך למשל, שנת תשע"ח מתחילה -ב2017 ומסתיימת -ב . 2018 שנת לימודים מצוינת באותיות עבריות, ולצידן בסוגריים – השנים הלועזיות ( ).2017/18 בהתאם למסגרת הלימודים כך משתנה מועד ההתחלה והסיום של שנת הלימודים (לדוגמה, שנת לימודים במערכת החינוך מתחילה -ב1 בספטמבר ומסתיימת -ב31 באוגוסט ושנת לימודים אקדמית מתחילה באוקטובר ומסתיימת בספטמבר). אזור סטטיסטי: יחידת שטח רציפה שנוצרת מחלוקה סטטיסטית -גאוגרפית של יישוב שבו יותר מ10,000 .תושבים האזורים הסטטיסטיים הם יחידות גאוגרפיות קטנות והומוגניות ככל האפשר, ובאמצעותם אפשר לשקף את המאפיינים הייחודיים של אזורים בתוך היישוב. באזור סטטיסטי יש בדרך כלל 5,000–3,000 .תושבים זוהי היחידה סטטיסטית הקטנה ביותר שלגביה מפורסמים נתונים סטטיסטיים רשמיים.-הגאו ׀ חינוך והשכלה5 פרק 171 רמת השכלה רמת ההשכלה בפרק זה מבוססת על נתוני מרשם ההשכלה, המתואר בחלק המתודולוגי שבתחילת פרסום זה. 2 רמת ההשכלה מוצגת באמצעות המשתנה "התעודה הגבוהה ביותר". הגדרת משתנה זה וקטגוריות ההשכלה מתוארים גם הם בחלק המתודולוגי הנזכר לעיל. בנתונים המבוססים על השכלת האם, אם לא קושר מספר תעודת הזהות של האם למרשם ההשכלה מסיבה כלשהי (למשל ילידי הארץ וילידי חו"ל שפרטי הוריהם אינם מעודכנים במרשם), יופיע הנתון בסך הכל ולא בפירוט לפי רמת השכלת האם. נשירה מבתי ספר תלמיד נושר: תלמיד נחשב לנושר אם עזב את הלימודים במהלך שנת הלימודים תשע"ח ) 2017/18( או במעבר לשנת הלימודים תשע"ט ( ).2018/19 לא הוגדרו כנושרים: תלמידים שעזבו את הלימודים במהלך שנת הלימודים תשע"ח ) 2017/18( אך חזרו בתשע"ט ), 2018/19( תלמידים שעזבו את הלימודים ושהו בחו"ל לפחות 100 ימים ברציפות וכן תלמידים שעברו מבית ספר אחד לאחר. הנתונים אינם כוללים את האוכלוסייה הערבית המתגוררת בירושלים. הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות אוכלוסייה: תלמידי כיתות יב בשנת תשע"ח ( ).2017/18 דרישות הסף של האוניברסיטאות: דרישות הקבלה ללימודים באוניברסיטאות הן זכאות לתעודת בגרות הכוללת לפחות 3 יחידות לימוד במתמטיקה ולפחות4 . יחידות לימוד באנגלית ובמקצוע נוסף שיעור הנבחנים ברמה מוגברת: בחינות הבגרות ניתנות לפי מספר יחידות הלימוד בכל מקצוע, מהרמה הבסיסית הכוללת 3–1 יחידות לימוד ועד לרמה המוגברת הכוללת4 . יחידות או יותר 2 ."ראו לעיל "מקורות המידע על רמת ההשכלה בדוח פני החברה 172 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס אקדמי-תיכון לא-חינוך על חינוך תיכון -על אקדמי:-לא לימודים לקראת תעודה (לא לקראת תואר אקדמי) הניתנת במוסד תיכון -על מוכר, על פי הדרישות שלהלן: תנאי הקבלה הם השכלה תיכונית מלאה 12( שנות לימוד או 11 שנות לימוד בצירוף מכינה). משך הלימודים הוא 1,000 שעות לפחות. לימודים אלו מתמקדים במיומנויות מעשיות, טכניות או מקצועיות ונועדו לאפשר השתלבות ישירה בשוק העבודה. בדרג חינוך זה נכללו תלמידים הלומדים במוסדות אשר בהם מתקיימים לימודים לקראת תעודת תיכון -על אקדמית:-לא תלמידי מוסדות להכשרת עובדי הוראה שבהם לומדים לקראת תעודת "מורה מוסמך" או תעודת "מורה מוסמך בכיר". כתלמידים הוגדרו אלה שלמדו לימודים סדירים לפי מתכונת ותוכנית לימודים המקובלות במוסדות אלו לקראת הסמכה להוראה. לא נכללים תלמידים במסגרות לימוד מיוחדות כמו מורה לגולה, מורה לעולה ומורה חיילת. גם תלמידים במסגרת לימודי המשך (בעלי תעודת הוראה ו/או משרת הוראה) אינם נכללים. יסודי טכנולוגי.-יד בחינוך על-תלמידי כיתות יג ו תלמידים במכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. משנת תשע"ח, נתוני סקר לימודי תעודה והכשרה מקצועית אינם מופיעים בשל ביטולו. הערות: א. דרג חינוך 5 על פי סיווגISCED .2011 .ב החל משנת תשע"ג (2012/13 -) הגדרה זו מותאמת להגדרות הOECD . עובדי הוראה אוכלוסייה: עובדי הוראה (מורים בבתי ספר וגננות בחינוך הרשמי), לא כולל עובדי הוראה במוסדות פטור וגננות בחינוך המוכר שאינו רשמי. רמת השכלה: הדרגה שלפיה המשכורת מחושבת, והיא מותאמת על פי רוב לרמת השכלתם ולהכשרתם הפדגוגית של עובדי ההוראה. יצוין כי לחלק מעובדי ההוראה דרגות השכר האקדמיות הן "שוות ערך" ואינן משקפות בהכרח "תואר" אקדמי. עובדי הוראה מוסמכים: עובדי הוראה בעלי תעודת הוראה. שכר חודשי ממוצע: סך כל ההכנסות ברוטו לשנה קלנדרית, שמקורן במשרות שכיר בהוראה, לפני ניכוי מיסים -ותשלומי חובה לאדם, מחולק ב12 . חודשים. שכר חודשי ממוצע מחושב במחירים שוטפים ׀ חינוך והשכלה5 פרק 173 השכלה גבוהה מוסד להשכלה גבוהה: מוסד לימודים שקיבל הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה והוסמך להעניק תארים אקדמיים. כולל אוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה), מכללות אקדמיות ומכללות אקדמיות לחינוך. סטודנט: תלמיד הלומד לקראת תואר אקדמי או תעודה אקדמית במוסד מוכר להשכלה גבוהה. לא נכללו תלמידים שביטלו את הרשמתם עד למועד העדכון של הקובץ. הנתונים אינם כוללים סטודנטים במוסדות אקדמיים -לא אשר אינם מוכרים במועצה להשכלה גבוהה וסטודנטים בשלוחות של מוסדות לחינוך גבוה מחו"ל. נתוני הסטודנטים אינם כוללים את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הפתוחה משום שלאוניברסיטה הפתוחה מאפיינים המייחדים אותה משאר המוסדות להשכלה גבוהה. הדבר מתבטא בתהליכי הקבלה של הסטודנטים (קבלה פתוחה ללימודי תואר ראשון) ובמהלך הלימודים (גמישות בבחירת מסלול הלימודים ומשך זמן הלימודים). כמו כן הנתונים אינם כוללים את הסטודנטים שקיבלו תעודה מסוג הרחבת הסמכה להוראה. מקצוע לימוד Science, Technology, Engineering and Mathematics) STEM (: כולל את תחומי הלימוד האלה: מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב; המדעים הפיזיקליים; המדעים הביולוגיים; הנדסה ואדריכלות. אוריינות מתמטית – סקר מיומנויות בוגרים אוריינות מתמטית: יכולתו של אדם לגשת למידע ולרעיונות מתמטיים, להשתמש בהם, לפרש אותם ולהציג אותם, כדי להתמודד עם הדרישות המתמטיות העולות ממגוון מצבים בחייהם של בוגרים. אוריינות מתמטית כרוכה בפתרון בעיה או בהתמודדות עם מצב בהקשר אמיתי, באמצעות תגובה לייצוגים שונים של תוכן, מידע או רעיונות מתמטיים. הביצועים במשימות של אוריינות מתמטית תלויים בין השאר ביכולת לקרוא טקסט ולהבין אותו, אולם אוריינות מתמטית מצריכה יותר מאשר יישום של מיומנויות חשבוניות על מידע מתוך הטקסט. מובהקות סטטיסטית: הבדלים נחשבים מובהקים סטטיסטית ברמה של >0.05 P. בכל מקרה שבו צוינו הבדלים, הכוונה היא להבדלים מובהקים. 174 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ג מקורות הנתוני ם רמת השכלה נתוני רמת ההשכלה מבוססים על מרשם ההשכלה. כפי שמפורט בחלק המתודולוגי שבתחילת פרסום זה, מרשם ההשכלה מבוסס בעיקר על נתונים מינהליים ממגוון מקורות. נתוני ההשכלה מבוססים על מרשם ההשכלה המעודכן לשנת 2017 וזאת בשל הזמן הנדרש לקבלת הנתונים המינהליים מהמקורות השונים ועיבודם לקבלת תמונת ההשכלה המקיפה של מרשם ההשכלה. נשירה מבתי ספר קובץ תלמידים של משרד החינוך – בקובץ רשומים כל התלמידים הלומדים בבתי הספר של משרד החינוך א. (בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה), במוסדות לימוד המוגדרים 'רשמיים' – חינוך ממלכתי דתי, ובמוסדות לימוד המוגדרים 'מוכרים שאינם רשמיים', הכוללים בעיקר חינוך חרדי.-וממלכתי קובץ תלמידים של משרד הכלכלה והתעשייה – בקובץ רשומים תלמידי כיתות ט–יב, הלומדים בבתי ספר ב. לחניכים ובבתי ספר תעשייתיים שבפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה, ומשלבים לימודים ועבודה. קובץ תלמידי ישיבות – בקובץ רשומים תלמידי הישיבות הגבוהות והכוללים המתוקצבים על ידי אגף מוסדות ג. תורניים של משרד החינוך. המקור לנתונים הדמוגרפיים הוא קובץ מרשם האוכלוסין. קובץ זה כולל (לגבי אזרחים ותושבים קבועים), בין ד. השאר, את הפרטים הדמוגרפיים האלה: מין, שנת לידה, קבוצת אוכלוסייה ודת. הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות א. קובץ תלמידי כיתות יב וקובץ נבחנים וזכאים לתעודת בגרות תשע"ח (2017/18 .) של משרד החינוך ב. מרשם ההשכלה. ג. המקור לנתונים הדמוגרפיים הוא קובץ מרשם האוכלוסין. קובץ זה כולל (לגבי אזרחים ותושבים קבועים), בין השאר, את הפרטים הדמוגרפיים האלה: מין, שנת לידה, קבוצת אוכלוסייה ודת. אקדמי-תיכון לא-חינוך על תלמידים בחינוך תיכון -על אקדמי:-לא הנתונים על תלמידים במכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) מבוססים על קובץ התלמידים של מה"ט שבניהול משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. זכאים לתעודת הנדסאי: הנתונים על הזכאים לתעודת הנדסאי מבוססים על קובץ מקבלי דיפלומות של מה"ט שבניהול משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המקור לנתונים הדמוגרפיים הוא קובץ מרשם האוכלוסין. קובץ זה כולל (לגבי אזרחים ותושבים קבועים), בין השאר, את הפרטים הדמוגרפיים האלה: מין, שנת לידה, קבוצת אוכלוסייה ודת. ׀ חינוך והשכלה5 פרק 175 עובדי הוראה הנתונים על עובדי הוראה מבוססים על קובץ שנתי -רב שהוקם בלמ"ס, על סמך עיבוד מתוך הקבצים השנתיים של משרד החינוך וקבצים שנתיים בחינוך המוכר שאינו רשמי (לא כולל מוסדות פטור) לשנים תשנ"א עד תשע"ט. הנתונים על שכרם של עובדי הוראה (כולל מנהלי בתי ספר) מבוססים על עיבוד מיוחד מתוך קובץ הכנסות פרט שהוקם בלמ"ס על בסיס דיווחי המעבידים לרשות המסים בישראל, ומכסה את כל משרות השכיר בהוראה, בשילוב נתונים מינהליים על עובדי הוראה שנאספים בלמ"ס מדי שנה. השכלה גבוהה הנתונים על סטודנטים ומקבלי תארים מבוססים על עיבוד קובצי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בקבצים מופיעים פרטי הלימודים במוסד האקדמי: התואר, מקצועות הלימוד ונתונים אקדמיים נוספים. הקבצים נאספים מדי שנה מהמוסדות להשכלה גבוהה. קובצי הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך נאספו ממשרד החינוך עד שנת , 2015 ומשנת 2016 . ואילך הם נאספים ישירות מהמכללות האקדמיות לחינוך המקור לנתונים הדמוגרפיים הוא קובץ מרשם האוכלוסין. קובץ זה כולל (לגבי אזרחים ותושבים קבועים), בין השאר, את הפרטים הדמוגרפיים האלה: מין, שנת לידה, קבוצת אוכלוסייה ודת. אוריינות מתמטית – סקר מיומנויות בוגרים הנתונים נלקחו מסקר מיומנויות בוגרים .2015–2014 3 3 ( ראו: למ"ס וראמ"ה ). 2016 מיומנויות בוגרים בישראל 2015–2014 '. פרסום מס 1640 .. ירושלים: המחבר 176 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ממצאי ם עיקריי ם ד. רמת ההשכלה בקרב בני 69–25 .1 כללי על פי נתוני מרשם ההשכלה לשנת , 2017 -כ42% מבני 69–25 היו בעלי השכלה של תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון, -כ31% היו בעלי תואר אקדמי (ראשון, שני או שלישי), -כ20% היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון (סיום חטיבת ביניים או בית ספר יסודי או פחות מכך) או שאין מידע על השכלתם -ו7% היו בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית.-לא 2017 ,69–25רמת השכלה בקרב בני א5תרשים תואר אקדמי שלישי 0.8% תואר אקדמי שני 10.4% תואר אקדמי ראשון 19.5% תעודה על- תיכונית לא-אקדמית 7.0% סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות 15.2% סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות 20.3% סיום בית ספר תיכון , לא ידוע אם יש תעודת בגרות 6.5% תעודת סיום חטיבת ביניים או בית ספר יסודי 15.1% השכלה נמוכה מסיום בית ספר יסודי 1.6% אין מידע על השכלה 3.6% ׀ חינוך והשכלה5 פרק 177 מין וקבוצת אוכלוסייה השוואת רמת ההשכלה בין נשים לגברים מראה כי אחוז בעלי התואר האקדמי גבוה יותר בקרב נשים. אחוז הנשים שהתעודה הגבוהה ביותר שלהן היא תעודת בגרות או סיום תיכון נמוך יותר מזה של הגברים, אך זאת כנראה כתוצאה מכך שנשים בעלות תעודת בגרות רוכשות תואר אקדמי יותר מגברים בעלי תעודת בגרות. הפרש זה אינו מלמד על כך שאחוז הגברים המסיימים תיכון או בגרות גבוה מזה של הנשים. 2017 ,, לפי מין ורמת השכלה69–25בני ב5תרשים אחוזים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון /השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין מידע על השכלה 0 20 40 60 80 100 גברים נשים השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה מראה בבירור שרמת ההשכלה של ערבים נוטה להיות נמוכה מזו של יהודים ואחרים: אחוז הערבים שלא סיימו תיכון גבוה יותר מאחוז זה בקרב היהודים והאחרים ואחוז בעלי תואר אקדמי בקרב הערבים נמוך לעומת אוכלוסיית היהודים והאחרים. 2017 ,, לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה69–25בני ג5תרשים אחוזים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון /השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין מידע על השכלה 0 20 40 60 80 100 יהודים ואחרים ערבים 178 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס כפי שראינו אחוז בעלי התואר האקדמי גבוה יותר בקרב נשים – גם אצל יהודים ואחרים וגם אצל ערבים. עם זאת, אחוז הנשים הערביות שלא סיימו תיכון דומה לזה של הגברים הערבים, שלא כמו באוכלוסייה היהודית, שבה יתרונן של הנשים ניכר גם כאן (אחוז הנשים שלא סיימו תיכון נמוך מאחוז הגברים). תרשים 5ד בני 69–25 ,, לפי מין, קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה 2017 תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה רים בג ים נש רים בג יהו רים ח וא דים בים רע ים נש 100 80 60 40 20 0 אחוזים מתוך בעלי השכלה גבוהה, אחוז הממשיכים לתואר שלישי גבוה יותר אצל גברים. בקרב ערבים, אחוז הגברים הממשיכים לתואר שני גבוה לעומת הנשים (30.0% לעומת21.5% .), בהתאמה בעלי השכלה גבוהה, לפי מין, קבוצת אוכלוסייה ה5תרשים 2017 ,ורמת השכלה אחוזים תואר שלישי תואר שני תואר ראשון 0 20 40 60 80 100 יהודים ואחרים יהודיות ואחרות ערבים ערביות ׀ חינוך והשכלה5 פרק 179 ( שינויים בעשור האחרון2017–2008) לפי קבוצת אוכלוסייה רמת ההשכלה של האוכלוסייה עולה עם השנים: אחוז בעלי תואר אקדמי עולה, גם בקרב יהודים ואחרים וגם בקרב ערבים. כמו כן אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון יורד. תופעה זו בולטת יותר בקרב ערבים. אחוז בעלי השכלה של תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון נוטה לרדת במקביל לעלייה באחוז בעלי התואר האקדמי (אותם בעלי תעודת בגרות מקבלים עם השנים יותר תארים אקדמיים). כמו כן, עם הזמן יותר אנשים מסיימים תיכון ועוברים מקטגוריית "השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון" לקטגוריית "תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון". בקרב יהודים ואחרים שתי תופעות אלו מקזזות זו את זו כך שאין שינוי מהותי באחוז בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון. בקרב ערבים הירידה באחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון גדולה יותר מהעלייה באחוז בעלי התואר האקדמי, כך שקטגוריית הביניים – בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון – נמצאת במגמת עלייה. אף על פי שרמת ההשכלה גבוהה יותר בקרב היהודים והאחרים בהשוואה לערבים, מגמת העלייה ברמת ההשכלה על פני השנים ניכרת יותר בקרב הערבים. 180 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2017–2008 ,, לפי רמת השכלה69–25יהודים ואחרים בני ו5תרשים אחוזים הקטגוריות מוצגות בנפרד כדי למנוע הטיה הנובעת מירידת אחוז הלא ידוע עם השנים.1 0 10 20 30 40 50 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 אקדמית-תיכונית לא-תעודה על ¹השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תואר אקדמי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ¹אין מידע על השכלה 2017–2008 ,, לפי רמת השכלה69–25ערבים בני ז5תרשים אחוזים הקטגוריות מוצגות בנפרד כדי למנוע הטיה הנובעת מירידת אחוז הלא ידוע עם השנים.1 0 10 20 30 40 50 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 אקדמית-תיכונית לא-תעודה על ¹השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תואר אקדמי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ¹אין מידע על השכלה ׀ חינוך והשכלה5 פרק 181 מידת דתיות4 באוכלוסייה היהודית באוכלוסייה היהודית נבדקה רמת ההשכלה בשלוש קבוצות הנבדלות לפי מידת דתיות: חרדים, דתיים דתיים. -ולא בבחינת רמת ההשכלה בקבוצות אלו, יש להביא בחשבון שהאוכלוסייה החרדית נוטה להיות צעירה יותר מהאוכלוסייה חרדית, ולגיל יש השפעה על רמת ההשכלה.-היהודית הלא בדיקת רמת ההשכלה לפי מידת דתיות מראה כי אחוז האקדמאים באוכלוסייה החרדית ) 10.6%( הוא נמוך לעומת אחוז זה באוכלוסייה הדתית (36.9% ( דתית-) והלא ).38.9% ההבדלים ברמת ההשכלה בין דתיים -לא לדתיים אינם גדולים (עם יתרון קל דתיים -ללא – אחוז האקדמאים גבוה יותר ואחוז אלו שלא סיימו תיכון נמוך יותר). לעומת זאת תמונת ההשכלה באוכלוסייה החרדית שונה מאוד. ההבדל ניכר גם אם משווים את אחוז בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית. -לא אחוז זה ) 11.0%( גבוה יחסית בקרב האוכלוסייה החרדית. בחינת נתוני ההשכלה של קבוצה זו מראה שרובם מורים (לפי הנתונים המינהליים הקיימים מורים אלו אינם בעלי תעודה אקדמית). 2017 ,, לפי מידת דתיות69–25רמת השכלה בקרב יהודים בני ח5תרשים אחוזים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון /השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין מידע על השכלה 0 20 40 60 80 100 לא-דתיים דתיים חרדים מידת הדתיות של האוכלוסייה היהודית מחושבת לפי מידת הדתיות המיוחסת למוסד הלימודים של הפרט או של בני משפחתו. לפי שיטת זיהוי זו, מידת הדתיות באוכלוסייה היהודית מתחלקת לשלוש קטגוריות עיקריות של דתיות: חרדי, דתי דתי.-ולא ראו: פורטנוי, ח' ). 2007( אפיון רמת הדתיות באוכלוסייה היהודית על פי זיקה למוסדות חינוך . סדרת ניירות טכניים מס' . 19 .ירושלים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 4 182 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בקרב חרדים רמת ההשכלה של נשים גבוהה יותר משל גברים: 14.8% מהן בעלות השכלה אקדמית (לעומת 6.8% בקרב גברים) -ו15.6% בעלות השכלה תיכונית -על אקדמית -לא (לעומת 6.7% בקרב גברים). נוסף על כך, אחוז בעלות השכלה נמוכה מסיום תיכון (11.1% ( ) נמוך יותר משל הגברים ).21.9% בקרב יהודים חרדים, -לא ההבדלים בין נשים דתיות דתיות -ללא אינם כה גדולים, ואחוז בעלות השכלה אקדמית גבוה יותר משל גברים. בקרב הגברים אחוז האקדמאים גבוה יותר אצל דתיים -לא מאשר אצל דתיים 34.2%( לעומת 30.8% .), בהתאמה תרשים 5ט רמת השכלה בקרב יהודים בני 69–25 ,, לפי מידת דתיות ומין 2017 תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה רים בג נשים רים בג נשים רים בג דת יים לא-ים י דת נשים םי חרד 100 80 60 40 20 0 אחוזים ׀ חינוך והשכלה5 פרק 183 ( יישובים גדולים100,000 ) תושבים ויותר מבין היישובים שאוכלוסייתם עולה על 100,000 ,תושבים בתל אביב ובכפר סבא אחוז בעלי התואר האקדמי הוא הגבוה ביותר 46.9%( -ו , 46.4% .)בהתאמה ביישובים בני ברק ובית שמש אחוז בעלי התואר האקדמי הוא הנמוך ביותר 9.6%( -ו , 18.1% .)בהתאמה ביישובים אלו גם אחוז בעלי תעודת הבגרות מתוך כלל מסיימי התיכון נמוך יותר. ייתכן שאפשר לייחס זאת למסלול הלימודים האופייני לאוכלוסייה החרדית ביישובים אלו. בירושלים ובבת ים אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם הוא הגבוה ביותר 31.1%( -ו , 25.8% .)בהתאמה האחוז הגבוה בירושלים בקטגוריה זו קשור בעיקר לאוכלוסיית ערביי מזרח ירושלים שאין מידע על השכלתם. לוח 5.1 בני69–25 בערים שבהן100 , אלף תושבים ויותר, לפי רמת השכלה2017 אחוזים השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון (אחוז מסך הכל) תעודת בגרות (אחוז מסך הכל) סך הכל תעודה תיכונית-על אקדמית-תואר אקדמי לא שם יישוב 15.3 11.3 18.3 34.0 3.8 46.9יפו-תל אביב 11.0 13.4 15.1 36.1 6.6 46.4כפר סבא 12.6 14.8 17.8 39.7 5.2 42.5רמת גן 15.0 13.7 16.2 35.5 8.5 41.0חיפה 13.6 17.1 14.4 37.8 8.2 40.5רחובות 14.7 17.4 17.0 41.6 7.9 35.7פתח תקווה 15.2 18.4 17.4 45.0 7.9 31.9ראשון לציון 19.2 18.3 17.8 43.1 8.1 29.6נתניה 17.7 20.7 17.4 44.7 10.2 27.4באר שבע 19.0 20.5 18.2 47.7 6.4 26.9חולון 21.0 19.0 18.3 43.0 9.8 26.2אשקלון 17.6 21.2 18.5 46.7 10.9 24.8אשדוד 31.1 23.0 9.3 39.9 5.8 23.2ירושלים 25.8 18.1 19.6 44.1 8.6 21.5בת ים 20.4 36.1 10.5 53.8 7.7 18.1בית שמש 16.5 46.7 6.1 61.6 12.4 9.6בני ברק 184 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס – השכלה גבוהה בקרב בני 69–25 אקדמאים לפי יישוב מרשם ההשכלה מאפשר לחשב רמת השכלה גם ביישובים קטנים יחסית. רמת ההשכלה היא רכיב חשוב בחישוב האשכול כלכלי -החברתי של יישוב. הבדלים באחוז האקדמאים בין יישובים עשויים לנבוע ממסלולי חיים שונים המושפעים מדת וממידת הדתיות של התושבים אך עשויים גם להיות מושפעים מגורמים כגון גיל התושבים והימצאות מוסד להשכלה גבוהה ביישוב או בקרבתו. כפי שנראה בלוח 20 ,5.2 היישובים שבהם אחוז בעלי התואר האקדמי הוא הגבוה ביותר הם יישובים יהודיים שאינם מאופיינים באוכלוסייה חרדית גדולה. לוח 5.2 ( יישובים5,000 תושבים ויותר) שבהם האחוז הגבוה ביותר של בני69–25 ,בעלי תואר אקדמי 2017 בעלי תואר אקדמי אוכלוסיית בני 25 69 – ביישוב סך הכל שם יישוב אחוזים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים 65.1 2,159 3,317להבים1 63.5 2,701 4,256אפרת2 59.6 2,462 4,129מיתר3 59.6 2,890 4,849כוכב יאיר4 59.5 2,172 3,649עומר5 57.1 25,603 44,823רעות-מכבים-מודיעין6 55.8 6,950 12,462גבעת שמואל7 55.2 1,624 2,945כפר ורדים8 54.9 5,989 10,904שוהם9 54.6 4,194 7,684גבעת עדה-בנימינה10 54.4 18,618 34,196גבעתיים11 54.2 12,618 23,270רמת השרון12 54.2 2,552 4,710צור הדסה13 53.5 4,879 9,127קריית טבעון14 53.2 10,890 20,477קריית אונו15 52.6 1,564 2,975צור יצחק16 52.2 5,970 11,444זכרון יעקב17 51.9 1,379 2,658קיסריה18 51.4 3,521 6,854אבן יהודה19 51.4 18,824 36,651רעננה20 היישובים הערביים שבהם אחוז בעלי תואר אקדמי הוא הגבוה ביותר הם ג'ת שבה -כ31% הם בעלי תואר אקדמי, עילבון וכפר יאסיף שבהם -כ25% -וכ24% בהתאמה הם בעלי תואר אקדמי, והיישובים חורפיש, ראמה, כפר קרע, פקיעין, עראבה, סח'נין, דבורייה וערערה, שבהם אחוז האקדמאים נע בין 20% -ל .23% ׀ חינוך והשכלה5 פרק 185 – ברשימת היישובים המוצגים נראה כי לא קיים קשר בין המרחק של יישוב מהמרכז לבין אחוז האקדמאים ביישוב. אפשר לזקוף זאת, בין השאר, להימצאות מוסדות להשכלה גבוהה ביישובים מרוחקים מהמרכז כמו חיפה ובאר שבע. כפי שנראה בלוח , 5.3 -ב20 היישובים שבהם אחוז האקדמאים הוא הנמוך ביותר אפשר למצוא יישובים ערביים וכן יישובים שבהם ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית. לוח 5.3 ( יישובים5,000 תושבים ויותר) שבהם האחוז הנמוך ביותר של בני69–25 ,בעלי תואר אקדמי 2017 בעלי תואר אקדמי אוכלוסיית בני 25 69 – ביישוב סך הכל שם יישוב אחוזים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים 3.0 187 6,290זרקא-ג'סר א1 5.6 1,081 19,456מודיעין עילית2 7.0 125 1,792 'ביר הדאג3 7.1 256 3,593עילוט4 7.7 244 3,146זנגרייה-טובא5 8.2 1,284 15,738ביתר עילית6 8.7 369 4,264מכסור-ביר אל7 8.8 283 3,200שלום-שגב8 9.2 557 6,024תל שבע9 9.4 349 3,694בסמת טבעון10 9.6 6,627 69,274בני ברק11 9.8 612 6,268פוריידיס12 9.9 353 3,564זרזיר13 9.9 2,210 22,271רהט14 10.3 529 5,146בנגב-ערערה15 10.6 442 4,174רכסים16 11.7 1,065 9,065ריינה17 11.9 1,759 14,829אלעד18 12.2 873 7,164כרום-מג'ד אל19 12.2 408 3,338בוקעאתא20 186 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מפה המפה שלהלן מציגה את אחוז בני 69–25 בעלי השכלה אקדמית ביישובים שבהם10,000 . תושבים ויותר מפות של השכלה אקדמית והשכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון לפי אזור סטטיסטי עבור שלוש הערים הגדולות – יפו וחיפה מוצגות בסוף פרק זה.-ירושלים, תל אביב ׀ חינוך והשכלה5 פרק 187 – – – – ( שינויים בעשור האחרון2017–2008) לפי יישוב ברוב היישובים אחוז בעלי תואר אקדמי עלה משנת 2008 עד לשנת , 2017 בין נקודת אחוז אחת -ל7 נקודות האחוז. יוצאי דופן הם היישובים שבהם הייתה עלייה ניכרת באחוז האקדמאים (מוצגים בלוח ). 5.4 היישוב באר יעקב מוביל עם עלייה של 17 נקודות האחוז. לעיתים העלייה באחוז האקדמאים עשויה לנבוע משינויים בהרכב האוכלוסייה בשל התרחבות היישוב וכניסת אוכלוסייה צעירה (בגיל 40–30 .), גיל המאופיין באחוז אקדמאים גבוה ביותר לוח 5.4 ( יישובים5,000 תושבים ויותר) שבהם חלה העלייה הגדולה ביותר באחוז בעלי תואר אקדמי, 2017–2008 אחוז שינוי 2017( לעומת )2008 2017 2008 – בעלי תואר אקדמי סך הכל אוכלוסיית בני 69 25 – ביישוב סך הכל בעלי תואר אקדמי – סך הכל אוכלוסיית בני 69 25 – ביישוב סך הכל שם יישוב נקודות האחוז אחוזים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים מספרים מוחלטים 17.0 33.2 4,229 12,745 16.2 662 4,080באר יעקב 15.2 26.2 604 2,304 11.0 169 1,532כפר חב"ד 14.7 39.2 1,647 4,200 24.5 637 2,597עתלית -פרדס חנה 11.9 37.8 8,177 21,622 25.9 4,086 15,768כרכור 11.9 54.4 18,618 34,196 42.6 11,802 27,712גבעתיים 11.7 46.0 11,763 25,547 34.4 6,139 17,869נס ציונה 10.9 50.1 4,779 9,538 39.2 2,673 6,813גני תקווה 10.3 53.2 10,890 20,477 42.9 6,594 15,377קריית אונו 9.5 51.4 3,521 6,854 41.8 2,215 5,296אבן יהודה רק במעט יישובים הייתה ירידה באחוז האקדמאים, והם מוצגים בלוח .5.5 בבית שמש ובערד חלה ירידה באחוז האקדמאים. הסבר אפשרי לכך הוא כניסה מסיבית של אוכלוסייה חרדית ואולי עזיבה של אוכלוסייה בעלת תואר אקדמי ("בריחת מוחות"). לוח 5.5 ( יישובים5,000 ,תושבים ויותר) שבהם חלה ירידה באחוז בעלי תואר אקדמי 2017–2008 2017 2008 אוכלוסיית אחוז שינוי בני אוכלוסיית 2017( 69 25 בני לעומת בעלי תואר אקדמי – ביישוב – בעלי תואר אקדמי –69 25 )2008 סך הכל סך הכל סך הכל ביישוב – נקודות מספרים מספרים מספרים מספרים האחוז אחוזים מוחלטים מוחלטים אחוזים מוחלטים מוחלטים שם יישוב -0.2 36.3 4,877 13,440 36.5 4,334 11,875נשר -2.3 59.5 2,172 3,649 61.8 2,393 3,871עומר -2.7 18.1 7,471 41,314 20.8 5,597 26,909בית שמש -2.9 24.7 1,914 7,749 27.6 1,444 5,235גבעת זאב -4.7 22.0 2,666 12,107 26.7 3,426 12,822 ערד -5.0 27.0 1,018 3,774 32.0 1,183 3,701בני עי"ש 188 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס אקדמאים לפי גיל אחוז האקדמאים הוא הגבוה ביותר בגילאי 40–30 -– כ36% . בשכבת גיל זו 2017 ,בעלי תואר אקדמי, לפי גיל י 5 תרשים א חוזים 0 10 20 30 40 50 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 גיל ׀ חינוך והשכלה5 פרק 189 5.1תיבה דורית בהשכלה-מוביליות בין נמצא מתאם חיובי בין רמת ההשכלה באוכלוסייה לבין רמת השכלת ההורים. ככל שההורים בעלי השכלה גבוהה יותר, כך ילדיהם משכילים יותר. מבין אלה שלפחות אחד מהוריהם הוא בעל תעודה אקדמית, -כ7% .בלבד הם ללא תעודת בגרות שיעור חסרי תעודת בגרות בקרב בני 69–25 . יורד ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר -בקרב אלו שהוריהם לא למדו כלל (האב, האם או שניהם), כ60% . הם ללא תעודת בגרות ,ללא תעודת בגרות, לפי רמת השכלת ההורים69–25בני תרשים א 2018 אחוזים רמת השכלת האב רמת השכלת האם 0 20 40 60 80 100 לא למד במוסד לימודים כלל תעודת סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים או ללא תעודה סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 190 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס עוד נמצא כי שיעור האקדמאים בקרב בני 69–25 עולה ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר. נמצאו -כ70% בעלי תואר אקדמי שהוריהם בעלי תואר אקדמי. ,בעלי תואר אקדמי, לפי רמת השכלת ההורים69–25בני תרשים ב 2018 אחוזים רמת השכלת האב רמת השכלת האם 0 20 40 60 80 100 לא למד במוסד לימודים כלל תעודת סיום בית ספר יסודי או חטיבת ביניים או ללא תעודה סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ חינוך והשכלה5 פרק 191 .2נשירה מבתי ספר חוק לימוד חובה קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך, מגיל 3 ועד לסיום כיתה יב. החוק מטיל חובה על הורי הילד לרשום אותו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים עד לסיומם. החוק אוסר על המוסד של התלמיד לסלקו מבלי לדאוג לו למסגרת לימודית חלופית. רמת הנשירה מהווה מדד להצלחתם או הצלחתם -לאי של התלמידים בלימודים ולהצלחתה של מערכת החינוך להחזיק בתלמידיה. אפיון הנושרים מאפשר לאתר אוכלוסיות הנמצאות בסכנת נשירה, ובכך מאפשר למשרד החינוך לחזק אותן. אפיון דפוסי הנשירה מציג תמונה של מסלולים אלטרנטיביים למסלול המקובל. חלק מבני הנוער הנושרים עוברים ללמוד בישיבה, חלקם עוברים ללמוד במוסדות שבפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וחלקם יוצאים לעבוד. הנשירה ממסגרות לימוד של משרד החינוך יכולה לנבוע הצלחתו -מאי של התלמיד בלימודיו או מבחירתו במסלול אחר. בחלק זה יוצג הקשר שבין רמת השכלת אם התלמיד ומאפייני בית הספר שבו הוא לומד, לבין אחוזי הנשירה בדרגות כיתה שונות. כמו כן, יוצג הקשר שבין מאפיינים אלו לבין מעבר התלמידים הנושרים למסגרות לימוד שאינן בפיקוח משרד החינוך. נתוני הנשירה חושבו מסך כל התלמידים שהחלו ללמוד במוסדות של משרד החינוך בשנת הלימודים תשע"ח ).2017/18( בשנת תשע"ח ), 2017/18( אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז–יב היה . 2.2% אחוז הנשירה של בנים היה פי 3 מזה של בנות (3.4% לעומת1.1% .), בהתאמה אחוז הנשירה בקרב תלמידים שלאימם השכלה אקדמית היה נמוך באופן ניכר מזה של תלמידים שאימם ללא תואר אקדמי. אחוז הנשירה הגבוה ביותר נרשם בקרב תלמידים שלאימם השכלה נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה ).3.5%( אחוז נשירת התלמידים בקרב תלמידי כיתות י–יב היה גבוה מזה שבקרב תלמידי ז–ט 2.7%( לעומת , 1.8% .)בהתאמה הבדל זה נשמר ללא קשר לרמת השכלת האם. בקרב תלמידי החינוך העברי בפיקוח הממלכתי, אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז–יב היה . 1.2% לעומת זאת, בחינוך החרדי אחוז נשירת התלמידים בכיתות אלו היה .5.3% גם בקרב תלמידי החינוך הערבי אפשר להצביע על אחוז נשירת תלמידים גבוה יותר בקרב תלמידים שלאימם השכלה נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה ( ).3.8% ביחס לכלל אוכלוסיית התלמידים בכיתות ז–יב, אחוז נשירת התלמידים גבוה בקרב תלמידי הפיקוח החרדי, גם אם לאם יש תואר אקדמי ( ).4.1% 192 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס לוח 5.6 תלמידי כיתות ז–יב שנשרו מבתי ספר שבפ יקוח משרד החינוך, לפי תכונות נבחרות ורמת השכלת האם, תשע"ח–תשע"ט )2018/19–2017/18( חינוך ערבי חינוך עברי תלמידים בכיתות ז–יב כיתות רמת השכלת האם תלמידים שנשרו – סך הכל תלמידים – סך הכל נשירה לפי פיקוח נשירה לפי מין תלמידים שנשרו – סך הכל תלמידים – סך הכל( )1 חרדי דתי-ממלכתי ממלכתי תלמידים שנשרו – סך הכל תלמידים – סך הכל בנות בנים אחוזים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים 2.5 2.7 2.2 0.3 0.4 0.3 1.0 1.1 0.9 1.5 1.8 1.2 0.9 1.1 0.7 1.6 2.0 1.2 3.8 4.2 3.3 182,670 95,071 87,599 23,929 13,456 10,473 4,081 2,172 1,909 68,319 36,804 31,515 19,947 11,282 8,665 40,147 21,839 18,308 82,566 40,414 42,152 5.3 3.3 7.7 4.1 2.0 6.7 4.7 2.3 7.4 5.3 3.2 7.7 5.1 3.0 7.9 4.9 3.0 7.4 6.4 5.0 8.0 1.3 1.1 1.5 0.6 0.7 0.6 1.0 0.9 1.1 1.6 1.4 1.8 1.2 1.0 1.4 1.8 1.6 1.9 2.1 1.7 2.5 1.2 1.0 1.4 0.7 0.7 0.7 0.8 0.7 0.9 1.3 1.0 1.5 1.0 0.8 1.3 1.3 1.1 1.5 2.6 2.1 3.0 2.2 1.6 2.8 1.0 0.8 1.3 2.8 1.6 4.2 2.4 1.7 3.2 1.7 1.2 2.3 2.5 1.8 3.3 3.2 2.6 3.9 612,812 319,044 293,768 220,340 119,065 101,275 54,341 28,320 26,021 263,959 135,408 128,551 78,428 42,061 36,367 141,683 74,579 67,104 66,749 33,202 33,547 1.1 1.1 1.0 0.5 0.5 0.5 0.6 0.7 0.5 0.9 0.9 0.9 0.8 0.7 0.9 0.8 0.9 0.8 2.0 2.2 1.8 3.4 2.6 4.3 1.4 1.0 1.8 4.7 2.3 7.2 3.6 2.6 4.6 2.3 1.7 3.0 3.7 2.8 4.7 5.1 4.8 5.4 2.2 1.8 2.7 1.0 0.8 1.2 2.7 1.5 3.9 2.3 1.7 2.8 1.5 1.2 2.0 2.3 1.8 2.8 3.5 3.5 3.6 795,482 414,115 381,367 244,269 132,521 111,748 58,422 30,492 27,930 332,278 172,212 160,066 98,375 53,343 45,032 181,830 96,418 85,412 149,315 73,616 75,699 סך הכל ז–ט י–יב סך הכל ז–ט י–יב סך הכל ז–ט י–יב סך הכל ז–ט י–יב סך הכל ז–ט י–יב סך הכל ז–ט י–יב סך הכל ז–ט י–יב תלמידים – סך הכל תואר אקדמי תיכונית-תעודה על אקדמית-לא תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון מזה: תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה )1( כולל 11,198 . תלמידים שאימם לא קושרה למרשם ההשכלה ׀ חינוך והשכלה5 פרק 193 אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז–יב יורד -מ2.2% -ל1.7% אם בודקים כמה תלמידים נושרים עברו ללמוד במסגרות לימוד חלופיות (בפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או בישיבות). 25.1% מכלל הנושרים עברו ללמוד במסגרות אלו. 31.1% מהבנים הנושרים עברו ללמוד במסגרות לימוד חלופיות, לעומת5.6% . בלבד מהבנות הנושרות אצל תלמידים נושרים שעברו ללמוד במסגרות לימוד חלופיות, אחוז הנשירה בכיתות ז–יב גבוה יותר בקרב תלמידים שלאימם רמת השכלה נמוכה יותר. בעיקר בולט האחוז הגבוה של תלמידים שלאימם תעודה תיכונית -על אקדמית -לא – 51.7% מקרב התלמידים -הנושרים בחינוך העברי ו30.0% . מקרב התלמידים הנושרים בחינוך הערבי גם בפיקוח החרדי נרשם האחוז הגבוה ביותר של תלמידים נושרים שעברו ללמוד במסגרות חלופיות אצל תלמידים אקדמית – -תיכונית לא-נושרים שלאימם תעודה על .59.3% 194 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ) אחרת, זרם חינוך, פיקוח ורמת1(יב שנשרו מבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך, לפי מעבר למסגרת לימוד פורמלית-תלמידי כיתות ז 5.7 לוח )2018/19–2017/18( השכלת האם, תשע"ח–תשע"ט רמת השכלת האם פיקוח תלמידים יב – -בכיתות ז ) 2(סך הכל תלמידים שנשרו תלמידים שנשרו ועברו ללמוד במסגרת לימוד חלופית תלמידים שנשרו ואינם לומדים במסגרת חלופית סך הכל אחוזים סך הכל – מספרים מוחלטים סך הכל – אחוז מהנושרים אחוז מהנושרים שעברו ללמוד בבתי ספר שבפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אחוז מהנושרים שעברו ללמוד בישיבות מספרים מוחלטים אחוז נשירה נטו תלמידים – סך הכל795,482 17,809 2.2 4,467 25.1 6.8 18.2 13,342 1.7 בנים402,848 13,607 3.4 4,231 31.1 7.2 23.9 9,376 2.3  בנות392,634 4,202 1.1 236 5.6 5.6 3,966 1.0 חינוך עברי תואר אקדמי סך הכל220,340 2,246 1.0 578 25.7 2.3 23.4 1,668 0.8ממלכתי150,116 1,014 0.7 30 3.0 3.0 0.0 984 0.7 דתי-ממלכתי47,451 288 0.6 19 6.6 3.5 3.1 269 0.6 חרדי22,773 944 4.1 529 56.0 1.3 54.8 415 1.8 אקדמית-תיכונית לא-תעודה על סך הכל54,341 1,530 2.8 791 51.7 1.5 50.2 739 1.4 ממלכתי19,620 152 0.8 10 6.6 6.6 0.0 142 0.7 דתי-ממלכתי6,802 70 1.0 5 7.1 4.3 2.9 65 1.0 חרדי27,919 1,308 4.7 776 59.3 0.8 58.6 532 1.9 תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון סך הכל263,959 6,439 2.4 1,995 31.0 4.6 26.4 4,444 1.7 ממלכתי153,580 1,953 1.3 171 8.8 8.7 0.1 1,782 1.2 דתי-ממלכתי37,353 597 1.6 100 16.8 14.6 2.2 497 1.3 חרדי73,026 3,889 5.3 1,724 44.3 1.1 43.3 2,165 3.0 :          מזה תעודת בגרות סך הכל78,428 1,334 1.7 341 25.6 4.4 21.1 993 1.3 ממלכתי53,601 550 1.0 47 8.5 8.4 0.2 503 0.9 דתי-ממלכתי12,225 143 1.2 11 7.7 5.6 2.1 132 1.1 חרדי12,602 641 5.1 283 44.1 0.8 43.4 358 2.8 סיום בית ספר תיכון סך הכל141,683 3,505 2.5 1,103 31.5 5.2 26.3 2,402 1.7 ממלכתי79,446 1,045 1.3 89 8.5 8.4 0.1 956 1.2 דתי-ממלכתי19,028 333 1.8 71 21.3 19.2 2.1 262 1.4 חרדי43,209 2,127 4.9 943 44.3 1.4 42.9 1,184 2.7 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה סך הכל66,749 2,169 3.2 378 17.4 5.7 11.7 1,791 2.7ממלכתי40,636 1,047 2.6 94 9.0 8.8 0.2 953 2.3 דתי-ממלכתי12,809 267 2.1 27 10.1 9.0 1.1 240 1.9 חרדי13,304 855 6.4 257 30.1 0.9 29.1 598 4.5 חינוך ערבי תואר אקדמי23,929 82 0.3 13 15.9 15.9 69 0.3 אקדמית-תיכונית לא-תעודה על4,081 40 1.0 12 30.0 30.0 28 0.7 תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון68,319 1,045 1.5 202 19.3 19.3 843 1.2 :        מזה תעודת בגרות19,947 188 0.9 29 15.4 15.4 159 0.8סיום בית ספר תיכון40,147 658 1.6 138 21.0 21.0 520 1.3 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה82,566 3,098 3.8 475 15.3 15.3 2,623 3.2 .) מסגרות לימוד שעליהן יש רישום בלמ"ס. חשוב לציין כי ייתכן שקיימות מסגרות לימוד אלטרנטיביות, שללמ"ס אין רישום של הלומדים בהן1( . תלמידים שאימם לא קושרה למרשם ההשכלה11,198 ) כולל2( ׀ חינוך והשכלה5 פרק 195 אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז–יב בקרב תלמידים שלא עברו ללמוד במוסדות לימוד חלופיים גבוה יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות 2.3%( לעומת , 1.0% .)בהתאמה הבדל זה ניכר בעיקר בקרב תלמידים שלאימם השכלה נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה (4.1% לעומת1.8% .), בהתאמה תלמידי כיתות ז–יב שנשרו מבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך יא5תרשים ולא עברו ללמוד במסגרת לימוד חלופית, לפי רמת השכלת האם ומין, )2018/19–2017/18 ( תשע"ח–תשע"ט אחוזים 0 1 2 3 4 5 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל בנים בנות 196 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .בשני זרמי החינוך, העברי והערבי, ככל שהשכלת האם נמוכה יותר כך אחוז נשירת התלמידים גבוה יותר בהשוואה בין החינוך העברי לחינוך הערבי ניתן לראות כי הנשירה של תלמידי כיתות ז–יב שלא עברו ללמוד במסגרת חלופית גבוהה יותר בחינוך העברי מאשר בחינוך הערבי. מגמה זו מתהפכת אם השכלת האם נמוכה מסיום תיכון – אז נשירת התלמידים בחינוך הערבי גבוהה יותר מזו של תלמידי החינוך העברי. תלמידי כיתות ז–יב שנשרו מבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך יב5תרשים בחינוך העברי ובחינוך הערבי ולא עברו ללמוד במסגרת לימוד חלופית, )2018/19–2017/18 ( לפי רמת השכלת האם, תשע"ח–תשע"ט אחוזים 0 1 2 3 4 5 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל חינוך עברי חינוך ערבי סך הכל ׀ חינוך והשכלה5 פרק 197 .3 הישגים של תלמידי כיתות יב בבחינות הבגרות חינוך עברי וחינוך ערבי בחינות הבגרות הן השלב הסופי והמסכם של הלימודים בבית הספר התיכון, ותעודת הבגרות המוענקת לתלמידים תיכוניים אחרים.-שעמדו בבחינות נועדה לאפשר להם המשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות על בשנת הלימודים תשע"ח ניגשו לבחינות הבגרות 86.3% מתלמידי כיתות יב. בשנה זו נמשכה מגמת העלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות שנצפתה בשנים האחרונות, הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי. בחינוך העברי עלה שיעור הזכאים -מ52.1% בתש"ס -ל67.0% בתשע"ח ובחינוך הערבי -מ41.8% בתש"ס -ל63.0% .בתשע"ח נצפתה עלייה גם בשיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות: -מ56.8% בשנת הלימודים תשע"ז -ל58.2% בשנת -הלימודים תשע"ח בחינוך העברי, ועלייה קלה מ47.6% -ל48.4% . בחינוך הערבי התלמידים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות הם המועמדים הפוטנציאליים העיקריים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. תלמידי כיתות יב, לפי זכאות לתעודת בגרות יג5תרשים ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות, )2017/18–1999/2000 ( תש"ס–תשע"ח אחוזים 0 20 40 60 80 100 ס" תש (1999/2000 ) תשס "א (2000/01 ) תשס "ב (2001/02 ) תשס "ג (2002/03 ) תשס "ד (2003/04 ) תשס "ה (2004/05 ) תשס "ו (2005/06 ) תשס "ז (2006/07 ) תשס "ח (2007/08 ) תשס "ט (2008/09 ) ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) עומדים בדרישות הסף – חינוך עברי עומדים בדרישות הסף – חינוך ערבי זכאים לתעודת בגרות – חינוך עברי זכאים לתעודת בגרות – חינוך ערבי 198 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,לרוב ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, אחוז הנבחנים, הזכאים והעומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות גבוה יותר. לדוגמה, 79.9% מקרב תלמידי יב שהשכלת אימם אקדמית עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לעומת 37.3% .מקרב תלמידי יב שהשכלת אימם נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה בבדיקה של המדדים העיקריים של בחינות הבגרות בחינוך העברי אפשר לראות כי שיעור הזכאים לבגרות בקרב תלמידי יב שהשכלת אימם היא תיכונית -על אקדמית -לא נמוך יותר מבקרב אלה שהשכלת אימם היא תעודת בגרות או סיום תיכון. בקרב התלמידים שלמדו בפיקוח החרדי, שבו מרבית התלמידים אינם ניגשים לבחינות הבגרות, הנתונים שונים – שיעורי ההצלחה בבחינות הבגרות גבוהים יחסית בקרב תלמידי יב באוכלוסייה החרדית אקדמית.-תיכונית לא-שהשכלת אימם על ׀ חינוך והשכלה5 פרק 199 לוח 5.8 תלמידי כיתות יב – נבחנים בבחינות הבגרות, זכאים לתעוד ת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לפי רמת השכלת האם ופיקוח – חינוך עברי, תשע“ח ( )2017/18 :מהם תלמידי כיתות יב בפיקוח חרדי בפיקוח כללי ומינהל חינוך דתי עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות זכאים לתעודת בגרות נבחנים בבחינות הבגרות סך הכל עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות זכאים לתעודת בגרות נבחנים בבחינות הבגרות סך הכל עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות זכאים לתעודת בגרות נבחנים בבחינות הבגרות סך הכל אחוזים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים 1.5 1.6 1.9 1.5 1.6 1.4 1.1 2.6 2.0 3.8 2.9 2.7 3.1 2.2 7.2 4.2 13.2 8.7 6.5 8.8 6.0 18,662 2,887 3,631 9,789 1,458 5,203 1,792 56.7 78.3 40.6 49.2 63.6 45.5 36.2 64.4 82.0 45.1 58.7 71.3 56.8 51.5 76.3 88.9 52.7 72.4 83.8 71.3 74.9 76,144 29,886 4,454 31,903 10,056 16,183 9,207 58.2 79.9 42.5 50.7 65.2 46.9 37.3 66.9 84.0 48.8 61.6 74.0 59.8 53.7 83.5 93.1 65.9 81.1 90.4 80.2 80.9 94,806 32,773 8,085 41,692 11,514 21,386 10,999 – חינוך עברי סך הכל( )1 רמת השכלת האם תואר אקדמי -תעודה על -תיכונית לא אקדמית תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון מזה: תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה )1( כולל 1,257 . תלמידים שאימם לא קושרה למרשם ההשכלה 200 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס לעומת החינוך העברי, השכלת אימם של רוב תלמידי יב בחינוך הערבי היא השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון. בקרב תלמידי החינוך הערבי נמצא קשר ישיר בין רמת השכלת האם לבין ההצלחה בבחינות הבגרות, ולעומת זאת כמעט שלא נמצא קשר בין השכלת האם לשיעורי ההיבחנות בבחינות הבגרות. ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולים שיעורי הזכאים לתעודת בגרות ושיעורם של אלה מהם שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר נמצאו בקרב תלמידי יב שהשכלת אימם אקדמית ), 86.9%( ואילו שיעורי הזכאות הנמוכים ביותר נמצאו בקרב תלמידי יב שהשכלת אימם נמוכה מסיום בית ספר תיכון ( ).53.8% תלמי די כיתות יב – נבחנים בבחינות הבגרות, זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, לפי רמת השכלת האם – חינוך ערבי, תשע“ח ( )2017/18 5.9 לוח עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות זכאים לתעודת בגרות נבחנים בבחינות הבגרות תלמידי כיתות יב – סך הכל אחוזים מספרים מוחלטים 48.4 63.0 95.8 28,786 (חינוך ערבי – סך הכל )1 רמת השכלת האם 80.0 86.9 98.2 3,351תואר אקדמי 69.6 79.8 97.9 628אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 53.9 67.5 97.0 10,113תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון מזה: 65.4 76.8 98.2 2,690תעודת בגרות 51.6 65.9 96.8 5,798סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ 36.6 53.8 94.4 14,251אין מידע על השכלה )1( כולל 443 . תלמידים שאימם לא קושרה למרשם ההשכלה ׀ חינוך והשכלה5 פרק 201 מין5 ,ככלל אחוז הבנות שנבחנות בבחינות הבגרות, זכאיות לתעודת בגרות ועומדות בדרישות הסף של האוניברסיטאות גבוה יותר מאחוז הבנים 96.5%( -ו93.9% נבחנים בבחינות הבגרות, בהתאמה; 81.1% -ו69.7% זכאים לתעודת בגרות, בהתאמה; 69.8% -ו59.2% עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בהתאמה). אחוז הזכאות לבגרות -בקרב הבנות גבוה ב11.4 . נקודות האחוז מאחוז הזכאות בקרב הבנים הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי, הפערים בין בנות לבנים בשלושת המדדים – נבחנים בבחינות בגרות, זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות – מצטמצמים ככל שהשכלת האם גבוהה יותר. כך למשל, בחינוך העברי עמד הפער באחוז הזכאים לבגרות על -כ13 נקודות האחוז בקרב תלמידים שהשכלת אימם נמוכה, -לעומת כ5 . נקודות האחוז בקרב תלמידים שהשכלת אימם אקדמית בחינוך הערבי, הפערים בין בנות לבנים גבוהים באופן ניכר לעומת החינוך העברי. פער זה נשמר בכל רמות ההשכלה של האם ובכל המדדים. כך לדוגמה, הפער באחוז הזכאים לבגרות עומד על -כ24 נקודות האחוז בקרב תלמידים שהשכלת אימם נמוכה מסיום תיכון או שאין מידע על השכלתה, לעומת -כ8 נקודות האחוז בקרב תלמידים שהשכלת אימם אקדמית. ,פערים בין בנים לבנות תלמידי כיתות יב – נבחנים בבחינות הבגרות יד5תרשים זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, )2017/18 ( לפי רמת השכלת האם – חינוך עברי, תשע"ח פער בנקודות האחוז לטובת הבנות רמת השכלת האם 0 5 10 15 20 25 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל נבחנים בבחינות הבגרות זכאים לתעודת בגרות עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות הממצאי ם שיוצגו מכאן והלאה בנושא בגרויות אינם כוללים את הפיקוח החרדי. 5 202 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,פערים בין בנים לבנות תלמידי כיתות יב – נבחנים בבחינות הבגרות טו5תרשים זכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, )2017/18 ( לפי רמת השכלת האם – חינוך ערבי, תשע"ח פער בנקודות האחוז לטובת הבנות רמת השכלת האם 0 5 10 15 20 25 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל נבחנים בבחינות הבגרות זכאים לתעודת בגרות עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות היבחנות מוגברת היבחנות ברמה מוגברת מהווה מדד להישגיות של התלמיד ולרמתה הכוללת של תעודת הבגרות. הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי, ככל שרמת השכלת האם גבוהה יותר כך עולה אחוז הנבחנים בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית. בחינוך העברי, מקרב תלמידי כיתות יב שרמת השכלת אימם אקדמית, 73.1% נבחנו ברמה של 5 יחידות לימוד באנגלית, לעומת 21.5% מקרב תלמידי כיתות יב שהשכלת אימם נמוכה מסיום בית ספר תיכון. בחינוך הערבי, מקרב תלמידי כיתות יב שהשכלת אימם אקדמית, 56.3% נבחנו ברמה של 5 יחידות לימוד באנגלית, לעומת 10.6% מקרב תלמידי כיתות יב שהשכלת אימם נמוכה מסיום בית ספר תיכון. נמצא פער באחוזי התלמידים שנבחנו ברמה מוגברת באנגלית ובמתמטיקה בין החינוך העברי לחינוך הערבי. מבין תלמידי כיתות יב בחינוך העברי בשנת תשע"ח, 40.4% נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה -ו77.1% ברמה מוגברת באנגלית, לעומת 26.4% ו58.7%-בחינוך הערבי, בהתאמה. בחינוך העברי 51.7% מתלמידי כיתות יב נבחנו ברמה של 5 יחידות לימוד באנגלית, ובחינוך הערבי 20.5% מהתלמידים נבחנו באותה רמה באנגלית. פער זה בין החינוך העברי לחינוך הערבי נמצא בכל רמות ההשכלה של האם. ׀ חינוך והשכלה5 פרק 203 5.10 לוח תלמידי כיתות יב שנבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה ובאנגלית, לפי רמת השכלת האם – חינוך עברי וערבי, תשע"ח ( )2017/18 :מהם תלמידי כיתות יב – סך הכל( )2 נבחנו ברמה מוגברת באנגלית נבחנו ברמה מוגברת במתמטיקה 5 יחידות לימוד 4 יחידות לימוד סך הכל 5 יחידות לימוד 4 יחידות לימוד סך הכל אחוזים אחוזים מספרים מוחלטים 43.1 28.9 72.0 17.3 19.3 36.6 104,930 (תלמידי כיתות יב – סך כולל )2()1 51.7 25.4 77.1 20.0 20.4 40.4 76,144חינוך עברי – סך הכל רמת השכלת האם 73.1 18.2 91.2 33.5 26.6 60.1 29,886תואר אקדמי 52.6 28.9 81.5 18.3 23.0 41.3 4,454אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 40.6 30.7 71.3 12.3 17.5 29.8 31,903תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון מזה: 52.3 27.6 79.8 17.6 21.6 39.2 10,056תעודת בגרות 34.1 32.9 66.9 9.9 15.6 25.6 16,183סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ 21.5 29.0 50.5 4.8 9.4 14.3 9,207אין מידע על השכלה 20.5 38.2 58.7 10.1 16.2 26.4 28,786חינוך ערבי – סך הכל רמת השכלת האם 56.3 33.1 89.5 31.9 30.3 62.2 3,351תואר אקדמי 40.1 40.6 80.7 19.6 28.8 48.4 628אקדמית-תיכונית לא-תעודה על 21.9 44.2 66.1 10.4 19.1 29.4 10,113תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון מזה: 31.9 46.3 78.2 16.9 24.7 41.6 2,690תעודת בגרות 18.6 44.8 63.4 8.3 17.6 25.9 5,798סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ 10.6 35.1 45.7 4.6 10.6 15.2 14,251אין מידע על השכלה )1( .ללא תלמידי הפיקוח החרדי )2( כולל 1,137 . תלמידים שאימם לא קושרה למרשם ההשכלה 204 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס תיבה 5.2 מעורבות הורים והצלחה בלימודים לפי רמת השכלה של ההורים, מתוך סקר ארוך טווח 2017–2012 סקר ארוך טווח סוקר לאורך שנים מדגם קבוע של משקי בית שמייצגים את כלל אוכלוסיית ישראל. תיבה זו מתמקדת בנושא מעורבות ההורים בחיי בית הספר של ילדיהם (School Day-Life :) מתן שיעורים פרטיים וקבלת עזרה בהכנת שיעורי בית, לפי רמת השכלת ההורים. השאלות הנוגעות למעורבות הורים מופנות להורים שיש להם ילדים בגילאי בית ספר. כל השאלות נשאלות עבור כל ילדי משק הבית בנפרד; חלק מהשאלות מופנות להורה אחד בלבד (שאלות אובייקטיביות כמו באיזו כיתה הילד לומד או האם בית הספר נמצא ביישוב המגורים) וחלק אחר מהשאלות מופנות לשני ההורים (שאלות הנוגעות לאינטראקציות המתקיימות בין ההורה לילד). נושא מעורבות ההורים בחיי בית הספר של ילדיהם נחקר בשלושה גלים של הסקר: בגל הראשון ), 2012( בגל השלישי (2015–2014 ( ) ובגל החמישי ).2017 שיעורים פרטיים המאפיין הראשון של מעורבות הורים שנחקר בסקר ארוך טווח הוא שיעורים פרטיים שהילד מקבל, או לא מקבל, במקצועות שונים.1 הכוונה לשיעורים שנותן לילד אדם שאינו שייך למשק הבית, בתמורה לתשלום כספי. לפי ממצאי הסקר לשנת , 2017 -כ296 אלף תלמידים בכיתות א–יב 17.7%( מכלל התלמידים) קיבלו שיעורים פרטיים מתחילת שנת הלימודים. מתוך -כ925 אלף תלמידים בבתי הספר היסודיים (כיתות א–ו), 6.2% קיבלו שיעורים פרטיים במתמטיקה -ו7.1% קיבלו שיעורים פרטיים באנגלית. מתוך -כ370 אלף תלמידים בחטיבות הביניים (כיתות ז–ט), 16.8% קיבלו שיעורים פרטיים במתמטיקה -ו13.3% קיבלו שיעורים פרטיים באנגלית. מתוך -כ379 אלף תלמידים בבתי הספר יסודיים-העל (כיתות י–יב), 16.0% קיבלו שיעורים פרטיים -במתמטיקה ו7.3% . קיבלו שיעורים פרטיים באנגלית הנתונים מראים שאחוז הילדים (בנים ובנות) אשר מקבלים שיעורים פרטיים במתמטיקה דומה לאחוז הילדים המקבלים שיעורים פרטיים באנגלית בשנות היסודי, ולעומת זאת אחוז הילדים אשר מקבלים שיעורים פרטיים במתמטיקה הוא יותר מפי שניים מאחוז הילדים המקבלים שיעורים פרטיים באנגלית בשנות התיכון. 1 הנתונים מראים כי רוב השיעורים הפרטיים ניתנים במקצועות אנגלית ומתמטיקה ולכן נבחנו הנתונים הנוגעים למקצועות אלו. ׀ חינוך והשכלה5 פרק 205 בבחינת אחוז הילדים אשר מקבלים שיעורים פרטיים בהתאם למצב אקונומי -הסוציו שלהם, נבדקו המשתנים השכלת ההורים ורמת ההכנסה. כצפוי, אחוז הילדים אשר מקבלים שיעורים פרטיים עולה ככל שרמת ההכנסה עולה.2 ממצא צפוי פחות הוא שאחוז הילדים אשר מקבלים שיעורים פרטיים עולה גם הוא ביחס להשכלת ההורים. היה אפשר לצפות שהורים בעלי השכלה גבוהה, אשר יכולים לסייע לילדיהם במטלות הבית ספריות, לא יצטרכו לפנות לעזרה מבחוץ למטרה זו. אך הנתונים מצביעים על כך שאחוז הילדים שהוריהם (שניהם או אחד מהם) בעלי השכלה אקדמית, מקבלים שיעורים פרטיים באחוזים גבוהים יותר מהילדים שהוריהם אינם בעלי השכלה אקדמית. תרשים א מדגים את הנתונים כפי שמשתקפים בשנת 2017 (גם בגלים הקודמים של הסקר היו הנתונים דומים). הכנסה חודשית ברוטו ממוצעת לנפש סטנדרטית.2 1תלמידי כיתות א–יב שקיבלו שיעורים פרטיים תרשים א 2017 ,במתמטיקה ובאנגלית, לפי רמת השכלת ההורים אחוזים 0 20 40 60 80 100 הורים לא-אקדמאים הורים אקדמאים הורים לא-אקדמאים הורים אקדמאים אנגלית מתמטיקה .קיבלו שיעורים פרטיים מתחילת שנת הלימודים1 206 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס עזרה בהכנת שיעורי בית המאפיין השני של מעורבות הורים שנחקר בסקר ארוך טווח הוא העזרה שהילד מקבל בהכנת שיעורי בית. הכוונה היא לעזרה שנותן אחד מחברי משק הבית – אב, אם, אח, אחות או כל אדם אחר אשר שייך למשק הבית ללא תמורה כספית. בפילוח הילדים אשר מקבלים עזרה בהכנת שיעורי בית לפי רמת ההכנסה במשק הבית, נמצא גם כאן שככל שההכנסה עולה כך אחוז הילדים אשר מקבלים עזרה עולה. הדבר אינו מובן מאליו שהרי עזרה בהכנת שיעורי בית אינה תלויה כביכול במצב הכלכלי. ייתכן כי הדבר נובע מהקשר הקיים בין רמת ההשכלה של ההורים לבין רמת ההכנסה. לכן נבדק גם נושא העזרה בהכנת שיעורי בית ביחס לרמת ההשכלה של ההורים. התוצאה משמעית -חד – ילדים להורים בעלי השכלה גבוהה מקבלים עזרה בהכנת שיעורי בית באחוזים גבוהים יותר מאשר ילדים שהוריהם אינם בעלי השכלה גבוהה. הפער בקבלת עזרה בשיעורי בית בין ילדים שהוריהם בעלי השכלה אקדמית לילדים שהוריהם אינם בעלי השכלה אקדמית גדול אף יותר מפער זה בקבלת שיעורים פרטיים כפי שהוצג לעיל. תרשים ב מציג את אחוז הילדים אשר מקבלים עזרה בהכנת שיעורי בית בפילוח לפי דרג החינוך שבו הם לומדים ולפי השכלת ההורים.3 כפי שאפשר לראות, הפער באחוז הילדים אשר מקבלים עזרה בהכנת שיעורי בית, בין הורים בעלי השכלה גבוהה להורים שאינם בעלי השכלה גבוהה, אינו גדול כל כך בשנות היסודי 71%( לעומת , 59% ,בהתאמה כלומר פי ), 1.2 אך פער זה הולך וגדל עם השנים עד שמגיע לרמה של כמעט פי 3 במהלך התיכון 35%( לעומת13% .) בלבד, בהתאמה 1,תלמידי כיתות א–יב שקיבלו עזרה בהכנת שיעורי בית תרשים ב 2017 ,לפי רמת השכלת ההורים ודרג חינוך אחוזים 0 20 40 60 80 100 יסודי חטיבת ביניים תיכון .קיבלו עזרה בהכנת שיעורי בית מתחילת שנת הלימודים1 אקדמאים-הורים לא הורים אקדמאים .התעודה הגבוהה ביותר של אחד ההורים 3 ׀ חינוך והשכלה5 פרק 207 הבדל זה נמצא גם בבדיקת רמות השכלה מפורטות יותר של ההורים. הנתונים מראים קשר חיובי כמעט רציף בין רמת ההשכלה של ההורים לבין העזרה שהילד מקבל בהכנת שיעורי הבית שלו. ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר, כך אחוז הילדים אשר מקבלים עזרה בהכנת שיעורי בית עולה. 1,תלמידי כיתות א–יב שקיבלו עזרה בהכנת שיעורי בית תרשים ג 2017 ,לפי רמת השכלת ההורים אחוזים 0 20 40 60 80 100 ללא תעודה סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר ראשון תואר שני תואר שלישי .קיבלו עזרה בהכנת שיעורי בית מתחילת שנת הלימודים1 208 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .4 אקדמי-תיכון לא-חינוך על המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא חלק מהמוסדות שבהם מתקיימים לימודים לקראת תעודה תיכונית -על אקדמית. -לא לימודים אלו מתמקדים במיומנויות מעשיות, טכניות או מקצועיות, ונועדו לאפשר השתלבות ישירה בשוק העבודה. בשנת תשע"ח (6,665 ,)2017/18 . בוגרי מה"ט קיבלו תעודת הנדסאי מוסמך -ל70.7% 6 מהנדסאי מה"ט יש השכלה גבוהה יותר מזו של אימם. השכלת אימם של 44.2% מהם היא תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון, ושל 26.5% . מהם היא השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתה באוכלוסייה הערבית, אחוז6 ההנדסאים של מה"ט שרמת השכלתם גבוהה מזו של אימם גבוה באופן ניכר מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית (90.2% -ו66.0% .), בהתאמה ניתן להסביר פער זה על ידי העובדה שבאוכלוסייה הערבית יש אחוז גבוה יותר של בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ושל בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון לעומת האוכלוסייה היהודית (81.9% -ו58.0% .), בהתאמה לוח 5.11 הנדסאי מה"ט, לפי רמת השכלת האם וקבוצת אוכלוסייה, תשע"ח )2017/18( רמת השכלת האם סך הכל( )2 קבוצת אוכלוסייה מזה: השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון( )3 תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי מספרים מוחלטים 1,707 985 765 2,849 626 1,260 6,665 (סך הכל )1 933 751 639 2,359 587 1,161 5,236יהודים ואחרים מזה: 913 742 547 2,250 558 1,072 4,912יהודים 774 234 126 490 39 99 1,414 אחוזים ערבים 26.5 15.3 11.9 44.2 9.7 19.6 100.0סך הכל 18.5 14.9 12.7 46.8 11.6 23.0 100.0יהודים ואחרים מזה: 19.0 15.5 11.4 46.9 11.6 22.4 100.0יהודים 55.2 16.7 9.0 35.0 2.8 7.1 100.0ערבים )1( .כולל קבוצת אוכלוסייה לא ידועה )2( .כולל השכלת אם לא ידועה )3( כולל רשומות שעליהן יש דיווח של 12 שנות לימוד, אך לא ידוע אם מדובר בקבלת תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון. 6 /אחוז זה כולל קיבוץ של הקטגוריות תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון והשכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/לא קיבל אף אחת מהתעודות הנ"ל/אין מידע על השכלה. התעודות בקטגוריות אלו נמוכות מהשכלת הנדסאי מה"ט, שהיא תעודה - על אקדמית.-תיכונית לא ׀ חינוך והשכלה5 פרק 209 .5עובדי הוראה בשנת 2019 היו179,267 עובדי הוראה בבתי הספר ובגני הילדים בחינוך הרשמי בישראל, מהם 135,459 עובדי הוראה יהודים, 33,976 , מוסלמים4,764 -נוצרים ו3,309 . דרוזים רמת השכלה של עובדי הוראה בשני העשורים האחרונים, רמת השכלתם (הנמדדת על פי דרגות שכר 7) של עובדי הוראה במערכת החינוך נמצאת במגמת שינוי. אחוז עובדי ההוראה בעלי תואר אקדמי (תואר ראשון ומעלה) גדל -מ53.3% בשנת 1999 -ל93.7% בשנת 2019 -. במקביל ירד אחוז עובדי הוראה ללא תואר אקדמי, מ46.7% בשנת1999 -ל6.3% בשנת .2019 2019–1999 1,עובדי הוראה, לפי רמת השכלה טז5תרשים אחוזים תואר שני ומעלה תואר ראשון אקדמאי-לא 0 20 40 60 80 100 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות1 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות 7 210 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בעלי הסמכה להוראה בשני העשורים האחרונים גדל אחוז עובדי ההוראה האקדמאים בעלי הסמכה להוראה, -מ44.4% בשנת 1999 ל83.9%- בשנת . 2019 אחוז עובדי ההוראה ללא תואר אקדמי בעלי הסמכה להוראה ירד -מ40.7% -ל , 4.6% .בהתאמה אחוז האקדמאים ללא הסמכה להוראה נע בין 5% -ל11% . לאורך השנים 3 ,2 ,והסמכה להוראה1עובדי הוראה, לפי רמת השכלה יז5תרשים 2019–1999 אחוזים אקדמאי מוסמך מוסמך-אקדמאי לא אקדמאי מוסמך-לא 0 20 40 60 80 100 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות1 .עובדי הוראה בעלי תעודת הוראה2 .100%-מוסמכים או מקרים לא ידועים, ועל כן אינם מסתכמים ל-אקדמאים לא-הנתונים אינם כוללים עובדי הוראה לא3 דרג חינוך אחוז עובדי ההוראה ללא תואר אקדמי ירד בכל שלבי החינוך ובאופן ניכר בחינוך יסודי, -הקדם -מ7.4% בשנת 1999 -ל3.6% בשנת . 2019 במקביל עלה אחוז עובדי ההוראה בעלי תואר ראשון בחינוך יסודי, -הקדם -מ22.5% ל , 74.5%- .בהתאמה בחינוך היסודי עלה האחוז של עובדי ההוראה בעלי תואר ראשון ושל עובדי ההוראה בעלי תואר שני ומעלה, -מ34.4% ל61.9%- -ומ8.3% ל , 29.8%- .בהתאמה אחוז עובדי הוראה בעלי תואר ראשון בחטיבת הביניים ירד קלות לאורך השנים, -מ55.3% ל51.5%-בשנים אלו, ומנגד עלה באופן ניכר אחוז בעלי תואר שני ומעלה, -מ15.3% בשנת 1999 -ל46.5% בשנת . 2019 גם בחטיבה העליונה נצפתה מגמה דומה, של ירידה קלה באחוז בעלי תואר ראשון ועלייה ניכרת באחוז בעלי תואר שני ומעלה בשנים אלו. ׀ חינוך והשכלה5 פרק 211 יח5תרשים עובדי הוראה, לפי רמת השכלה1 , ודרג חינוך2019 ,1999 תואר שני ומעלה תואר ראשון אקדמאי -לא 1999 2019 ם קד-יסו די 1999 2019 יסו די 1999 2019 בינ בת טי ח יים 1999 2019 הב טי ח עליונ ה 100 80 60 40 20 0 אחוזים 1 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות אחוז עובדי הוראה אקדמאים בעלי הסמכה להוראה עלה בכל דרגי החינוך בשנים , 2019–1999 ובאופן ניכר בחינוך יסודי -הקדם -(מ25.2% ל ) 90.7%-ובחינוך היסודי -(מ38.3% ל ). 79.7%-במקביל ירד באופן ניכר אחוז עובדי הוראה יסודי ובחינוך היסודי.-ללא תואר אקדמי וללא הסמכה להוראה, בחינוך הקדם תרשים 5 יט עובדי הוראה, לפי רמת השכלה1 והסמכה להוראה2 ,ולפי דרג חינוך3 2019 ,1999 אקדמאי מוסמך מוסמך -אקדמאי לא אקדמאי מוסמך -לא 1999 2019 1999 2019 1999 2019 1999 2019 ם קד-יסו די יסו די חט יבת בינ יים נה וילע יבה טח 100 80 60 40 20 0 אחוזים 1 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות 2 .עובדי הוראה בעלי תעודת הוראה 3 הנתונים אינם כוללים עובדי הוראה ל-מוסמכים או מקרים לא ידועים, ועל כן אינם מסתכמים ל-אקדמאים לא-א .100% 212 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס כ5תרשים חינוך עברי וערבי לאורך השנים חלה ירידה ניכרת באחוז עובדי הוראה ללא תואר אקדמי בכל צורות הפיקוח במערכת החינוך. בחינוך הערבי ירד באופן ניכר אחוז עובדי ההוראה ללא תואר אקדמי, -מ57.4% בשנת 1999 -ל3.4% בשנת . 2019 בחינוך העברי חלה ירידה ניכרת באחוז עובדי ההוראה ללא תואר אקדמי בחינוך דתי -הממלכתי ובחינוך החרדי. במקביל עלה אחוז בעלי תואר אקדמי (תואר ראשון ומעלה), ובאופן ניכר אחוז בעלי תואר שני ומעלה בחינוך הממלכתי העברי והערבי, -מ14.3% ו4.7%-ל41.8%-ו , 32.1%- ,בהתאמה ואילו בחינוך החרדי עלה באופן בולט אחוז עובדי ההוראה -בעלי תואר ראשון, מ22.6% בשנת1999 -ל59.6% בשנת .2019 ,עובדי הוראה בחינוך העברי והערבי לפי רמת השכלה1 , ופיקוח בחינוך העברי2019 ,1999 תואר שני ומעלה תואר ראשון אקדמאי -לא 1999 מל מ כתי 2019 1999 -דתי 2019 1999 י רד ח מל מ כתי 2019 1999 י רב ע 2019 100 80 60 40 20 0 אחוזים 1 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות ׀ חינוך והשכלה5 פרק 213 אחוזים רמת ההשכלה בקרב עובדי הוראה אקדמאים בעלי הסמכה להוראה נמצאת במגמת עלייה ניכרת לאורך השנים. בחינוך הערבי אחוז עובדי ההוראה האקדמאים בעלי הסמכה להוראה גדל -מ35.1% בשנת 1999 -ל89.7% בשנת . 2019 בחינוך דתי -הממלכתי עלה אחוז האקדמאים בעלי הסמכה להוראה -מ50.2% ל . 92.0%-בחינוך הממלכתי עלה אחוז האקדמאים בעלי הסמכה להוראה -מ52.6% ל , 89.8%-ואילו בחינוך החרדי גדל אחוז עובדי ההוראה האקדמאים בעלי -הסמכה להוראה מ15.2% בשנת1999 -ל44.0% בשנת .2019 תרשים 5 כא עובדי הוראה בחינוך העברי והערבי, לפי רמת השכלה1 והסמכה להוראה2 ,ולפי פיקוח בחינוך העברי3 2019 ,1999 אקדמאי מוסמך מוסמך -אקדמאי לא אקדמאי מוסמך -לא 1999 י כת ל ממ 2019 1999 -דתי 2019 י כת ל ממ 1999 יד חר 2019 1999 י רב ע 2019 100 80 60 40 20 0 1 .כולל דרגות שכר שוות ערך לדרגות שכר אקדמיות 2 .עובדי הוראה בעלי תעודת הוראה 3 הנתונים אינם כוללים עובדי הוראה מוסמכים או מקרים לא ידועים, ועל כן אינם מסתכמים ל-אקדמאים לא-לא .100%- 214 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס שכר חודשי ממוצע (במחירים שוטפים) למשרה מלאה בשנים 2017–2000 עלה השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה העובדים משרה מלאה. בשנת , 2017 השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה בעלי תואר שני ומעלה היה גבוה יותר בהשוואה לשכרם של בעלי תואר ראשון, 16,847 ש"ח לעומת 12,324 ,ש"ח פער של . 36.7% לעומת זאת, הפער בשכר החודשי הממוצע למשרה מלאה בין עובדי הוראה בעלי תואר ראשון לבין עובדי הוראה ללא תואר אקדמי היה 16.6% בלבד 12,324( ש"ח -ו10,563 .) ש"ח, בהתאמה לוח5.12 ,שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה, לפי רמת השכלה 2017–2000 מחירים שוטפים תואר שני ומעלה תואר ראשון אקדמאי-לא 10,667 8,203 7,282 2000 11,457 8,758 7,732 2001 11,251 8,549 7,591 2002 10,724 8,170 7,289 2003 10,915 8,290 7,445 2004 11,066 8,379 7,448 2005 11,487 8,754 7,950 2006 12,142 9,231 8,459 2007 12,860 9,684 8,943 2008 12,920 9,647 8,817 2009 13,359 10,014 9,274 2010 14,584 10,985 9,623 2011 15,232 11,344 10,117 2012 15,633 11,596 10,025 2013 16,039 11,896 10,196 2014 16,394 12,028 10,215 2015 16,434 12,019 10,123 2016 16,847 12,324 10,563 2017 ׀ חינוך והשכלה5 פרק 215 בשנים , 2017–2000 השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הוראה אקדמאים מוסמכים היה גבוה יותר אקדמאים.-מוסמכים ולא-בהשוואה לשכרם החודשי הממוצע של עובדי הוראה אקדמאים לא בשנת , 2017 השכר החודשי הממוצע בקרב עובדי הוראה אקדמאים מוסמכים היה 14,354 ,ש"ח לעומת 10,525 ש"ח -מוסמכים ו-בקרב עובדי הוראה אקדמאים לא11,449 .אקדמאים- ש"ח בקרב עובדי הוראה לא לוח5.13 ,שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה, לפי הסמכה להוראה 2017–2000 מחירים שוטפים אקדמאי מוסמך מוסמך-אקדמאי לא אקדמאי מוסמך-לא 9,072 7,229 7,487 2000 9,770 7,384 7,973 2001 9,643 6,944 7,821 2002 9,196 6,582 7,526 2003 9,365 6,708 7,702 2004 9,511 6,916 7,716 2005 9,925 7,379 8,238 2006 10,496 7,657 8,888 2007 10,962 7,839 9,429 2008 10,859 7,768 9,259 2009 11,402 7,720 9,691 2010 12,432 9,810 10,254 2011 12,897 9,749 10,793 2012 13,242 8,595 10,779 2013 13,646 9,973 11,063 2014 13,908 10,227 11,184 2015 13,931 10,329 11,096 2016 14,354 10,525 11,449 2017 216 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך עובדי הוראה מרוויחים יותר השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הוראה אקדמאים -לא היה הגבוה ביותר בחינוך יסודי -הקדם 11,851( ש"ח בשנת ).2017 השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה אקדמאים היה הגבוה ביותר בחטיבה העליונה 17,471( ש"ח -לבעלי תואר שני ומעלה ו13,238 .) ש"ח לבעלי תואר ראשון לוח5.14 שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה, לפי דרג חינוך ורמת השכלה, 2017 ,2000 מחירים שוטפים חטיבה עליונה חטיבת ביניים יסודי יסודי-קדם 2017 2000 2017 2000 2017 2000 2017 2000 11,555 7,671 11,246 7,496 9,864 7,275 11,851 6,844אקדמאי-לא 13,238 8,395 12,527 7,941 11,858 8,270 12,638 7,431תואר ראשון 17,471 10,512 16,789 10,155 16,432 10,916 16,286 9,302תואר שני ומעלה בחינוך יסודי, -הקדם בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, השכר הממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה א-לא קדמאים מוסמכים.-מוסמכים היה גבוה מהשכר הממוצע למשרה מלאה של אקדמאים לא לוח 5.15 ש כר חודשי ממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה, לפי דרג חינוך והסמכה, 2017 ,2000 מחירים שוטפים חטיבה עליונה חטיבת ביניים יסודי יסודי-קדם 2017 2000 2017 2000 2017 2000 2017 2000 12,784 7,752 12,878 7,728 10,550 7,515 12,332 7,067אקדמאי מוסמך-לא 10,144 7,309 8,428 6,406 11,162 7,191 7,909 5,922מוסמך-אקדמאי לא 15,716 9,439 14,658 8,603 13,673 9,080 13,524 7,667אקדמאי מוסמך ׀ חינוך והשכלה5 פרק 217 בשנת , 2017 השכר הממוצע למשרה מלאה בחינוך העברי היה הגבוה ביותר בפיקוח דתי -הממלכתי לאקדמאים, אקדמאים.-ובפיקוח הממלכתי ללא בחינוך הערבי, השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הוראה אקדמאים היה נמוך לעומת החינוך העברי. לוח 5.16 ,שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה בחינוך העברי והערבי לפי פיקוח בחינוך העברי ורמת השכלה, 2017 ,2000 מחירים שוטפים חינוך ערבי חינוך עברי חרדי דתי-ממלכתי ממלכתי 2017 2000 2017 2000 2017 2000 2017 2000 10,404 6,663 9,760 6,137 10,726 7,828 11,558 7,724אקדמאי-לא 12,188 7,754 12,381 5,838 12,864 8,959 12,305 8,400תואר ראשון 16,241 10,881 16,425 9,658 17,709 10,936 16,928 10,645תואר שני ומעלה אקדמאים מוסמכים נמצא השכר הממוצע הגבוה למשרה מלאה בחינוך העברי הממלכתי.-בקרב עובדי הוראה לא דתי.-בקרב עובדי הוראה אקדמאים מוסמכים נמצא השכר הממוצע הגבוה למשרה מלאה בחינוך העברי הממלכתי לוח 5.17 ,שכר חודשי ממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה בחינוך העברי והערבי לפי פיקוח בחינוך העברי והסמכה להוראה, 2017 ,2000 מחירים שוטפים חינוך ערבי חינוך עברי חרדי דתי-ממלכתי ממלכתי 2017 2000 2017 2000 2017 2000 2017 2000 11,616 6,860 9,912 6,424 11,666 8,011 13,340 7,909אקדמאי מוסמך-לא 8,160 6,200 13,420 6,019 10,047 8,121 8,476 8,546מוסמך-אקדמאי לא 13,613 8,503 13,891 8,315 15,233 9,743 14,662 9,115אקדמאי מוסמך 218 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .6 השכלה גבוהה בשנת הלימודים תשע"ט ) 2018/19( למדו -כ268,350 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, מהם -כ125,300 -באוניברסיטאות, כ107,450 -במכללות האקדמיות ועוד כ35,600 . במכללות האקדמיות לחינוך סטודנטים, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה8 בשנת הלימודים תשע"ט ) 2018/19( למדו -כ268,350 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, מהם 91,875 גברים יהודים ואחרים, 126,578 , נשים יהודיות ואחרות14,160 -גברים ערבים ו31,365 . נשים ערביות בעוד שמספרם של הסטודנטים היהודים והאחרים ירד -בכ6% בעשור האחרון, מספרם של הסטודנטים הערבים – הלע עלייה של -כ92% במהלך העשור האחרון. עם זאת, שיעורם של הסטודנטים הערבים מסך כל הסטודנטים בשנה האחרונה היה -כ , 17% פחות מחלקם היחסי של הערבים באוכלוסיית ישראל -(כ ). 20% עוד אפשר לראות כי -נשים מהוות רוב בקרב הסטודנטים – כ58% -בקרב היהודים והאחרים, וכ69% . בקרב הערבים ,סטודנטים, לפי קבוצת אוכלוסייה כב5תרשים )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 50,000 100,000 150,000 200,000 250,000 תשס "ט (2008/09 ) ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) יהודים ואחרים ערבים .לפי קובץ מרשם התושבים 8 ׀ חינוך והשכלה5 פרק 219 ,סטודנטים, לפי מין וקבוצת אוכלוסייה כג5תרשים )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 30,000 60,000 90,000 120,000 150,000 תשס "ט (2008/09 ) ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) יהודים ואחרים ערבים יהודיות ואחרות ערביות סטודנטים, לפי סוג מוסד משנת הלימודים תשע"ד ) 2013/14( חלה ירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות, בעוד שמספרם במכללות האקדמיות עלה. בשנת תשע"ט ) 2018/19( היו-כ17% יותר סטודנטים באוניברסיטאות מאשר במכללות האקדמיות (מתוקצבות מתוקצבות) -ולא – הפער הנמוך ביותר בעשור האחרון. זאת אף על פי שמשנת תשע"ג ), 2012/13( .נתוני "אוניברסיטת אריאל בשומרון" אינם נכללים עוד בנתוני המכללות האקדמיות אלא בנתוני האוניברסיטאות בתוך כך, אפשר לזהות מגמת עלייה במספר הסטודנטים לתואר שני הלומדים במכללות האקדמיות. בעשור האחרון מספר הלומדים לתואר שני במכללות האקדמיות הכפיל את עצמו ויותר, בעוד שהעלייה במספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות הייתה מתונה הרבה יותר – -כ10% .בלבד עם זאת, מספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות עדיין גדול פי 2.5 -מאשר במכללות – מעל כ38,000 -לעומת כ15,000 ., בהתאמה 220 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,סטודנטים, לפי סוג מוסד כד5תרשים )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 30,000 60,000 90,000 120,000 150,000 תשס "ט (2008/09 ) ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) מכללות אקדמיות אוניברסיטאות ,סטודנטים לתואר שני, לפי סוג מוסד כה5תרשים )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 תשס "ט (2008/09 ) ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) מכללות אקדמיות אוניברסיטאות ׀ חינוך והשכלה5 פרק 221 סטודנטים, לפי תחום לימוד בשנים האחרונות נבלמה מגמת הירידה במספר הסטודנטים למדעי החברה, מגמה שהחלה בשנת הלימודים תשע"ב ). 2011/12( בשנת תשע"ט ) 2018/19( נצפתה עלייה קלה במספר הסטודנטים למדעי החברה ביחס לשנה שקדמה לה. כמו כן, נמשכה מגמת העלייה במספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – בשנת הלימודים תשע"ט (2018/19 -) הגיע מספר הלומדים מקצועות אלו לשיא של יותר מ18,000 . סטודנטים לעומת זאת נמשכה מגמת הירידה במספר הסטודנטים ללימודי משפטים, מגמה שהחלה בשנת הלימודים תשע"ו ). 2015/16( בשנת הלימודים תשע"ט ) 2018/19( היה מספר הסטודנטים ללימודי משפטים הנמוך ביותר בעשור האחרון, -כ25% פחות מהשיא שנקבע בשנת הלימודים תשע"א ). 2010/11( ,במקביל נבלמה מגמת העלייה במספר הסטודנטים לחינוך והכשרה להוראה, ובשנים תשע"ח–תשע"ט ) 2018/19–2017/18( אף חלה ירידה קלה במספרם. ,סטודנטים לתואר ראשון ושני, לפי תחום לימוד ראשון כו5תרשים )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 תשס "ט (2008/09 ) ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) מדעי החברה מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב חינוך והכשרה להוראה משפטים 222 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 5.3תיבה 1STEMמקצועות לימוד בקרב הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות חלו בשש השנים האחרונות שתי מגמות – עלייה בקרב הלומדים מקצועות STEM , וירידה בקרב הלומדים את יתר המקצועות. לעומת זאת בקרב הסטודנטים הלומדים במכללות האקדמיות חלה עלייה בשיעורים דומים בשתי הקטגוריות. בשנת הלימודים תשע"ט ) 2018/19( למדו מקצועות STEM 42,630 -סטודנטים באוניברסיטאות ו26,695 . סטודנטים במכללות האקדמיות ,סטודנטים לתואר ראשון ושני תרשים א ,STEMלפי סוג מוסד ותחום לימוד ראשון במקצוע )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 30,000 60,000 90,000 120,000 150,000 תשס" ט ( 2008/09 ) תש" ע ( 2009/10 ) תשע" א ( 2010/11 ) תשע" ב ( 2011/12 ) תשע" ג ( 2012/13 ) תשע" ד ( 2013/14 ) תשע" ה ( 2014/15 ) תשע" ו ( 2015/16 ) תשע" ז ( 2016/17 ) תשע" ח ( 2017/18 ) תשע" ט ( 2018/19 ) STEMמכללות אקדמיות – לא מקצוע STEMאוניברסיטאות – לא מקצוע STEMמכללות אקדמיות – מקצוע STEMאוניברסיטאות – מקצוע תחומי ההנדסה והאדריכלות היו הנלמדים ביותר מתוך מקצועות STEM . בשנת הלימודים תשע"ט ), 2018/19( -כ64% מכלל הלומדים מקצועות STEM במכללות האקדמיות היו סטודנטים להנדסה ואדריכלות. כמו כן, -כ30% למדו בתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, והשאר -(כ ) 6% בתחומי המדעים הביולוגיים וחקלאות (אין לימודי מדעים פיזיקליים במכללות האקדמיות). הנתון המקביל באוניברסיטאות היה -כ53% -(כ23% היו סטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב והשאר – -כ24% – סטודנטים למדעים פיזיקליים או למדעים ביולוגיים וחקלאות). ראו פרק "מונחים, הגדרות והסברים". 1 ׀ חינוך והשכלה5 פרק 223 ,סטודנטים באוניברסיטאות תרשים ב ,STEMלפי תחום לימוד ראשון במקצוע )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 תשס" ט ( 2008/09 ) תש" ע ( 2009/10 ) תשע" א ( 2010/11 ) תשע" ב ( 2011/12 ) תשע" ג ( 2012/13 ) תשע" ד ( 2013/14 ) תשע" ה ( 2014/15 ) תשע" ו ( 2015/16 ) תשע" ז ( 2016/17 ) תשע" ח ( 2017/18 ) תשע" ט ( 2018/19 ) הנדסה ואדריכלות מדעים ביולוגיים וחקלאות מדעים פיזיקליים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ,סטודנטים במכללות האקדמיות תרשים ג ,STEMלפי תחום לימוד ראשון במקצוע )2018/19–2008/09 ( תשס"ט–תשע"ט מספרים מוחלטים 0 5,000 10,000 15,000 20,000 25,000 תשס" ט ( 2008/09 ) תש" ע ( 2009/10 ) תשע" א ( 2010/11 ) תשע" ב ( 2011/12 ) תשע" ג ( 2012/13 ) תשע" ד ( 2013/14 ) תשע" ה ( 2014/15 ) תשע" ו ( 2015/16 ) תשע" ז ( 2016/17 ) תשע" ח ( 2017/18 ) תשע" ט ( 2018/19 ) הנדסה ואדריכלות מדעים ביולוגיים וחקלאות מדעים פיזיקליים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 224 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .7 אוריינות מתמטית – סקר מיומנויות בוגרים פרק זה מציג את האוריינות המתמטית של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 65–25 לפי רמת ההשכלה, כפי שנתונים אלו באים לידי ביטוי בסקר מיומנויות בוגרים .2015–2014 9 אוריינות מתמטית היא היכולת של אדם לגשת למידע ולרעיונות מתמטיים, ולהשתמש בהם, לפרש אותם ולהציג אותם, כדי להתמודד עם הדרישות המתמטיות העולות ממגוון מצבים בחייהם של בוגרים. אוריינות מתמטית כרוכה בפתרון בעיה או בהתמודדות עם מצב בהקשר מציאותי, באמצעות תגובה לייצוגים שונים של תוכן, מידע או רעיונות מתמטיים. הביצועים במשימות של אוריינות מתמטית תלויים בין השאר ביכולת לקרוא טקסט ולהבין אותו, אולם אוריינות מתמטית כרוכה בהיבטים נוספים מעבר ליישום של מיומנויות חשבוניות על מידע מתוך הטקסט. בסקר הנ"ל נמצא כי בישראל הציון הממוצע באוריינות מתמטית היה 251 נקודות – נמוך מהממוצע -בOECD 263( .)נקודות מבין 34 המדינות שהשתתפו בסקר, ישראל דורגה במקום -ה , 29 והממוצע בה היה דומה לזה שבארצות הברית (253 ( ) וביוון ).252 ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך רמת המיומנות באוריינות מתמטית גבוהה יותר. הציון הממוצע בקרב בעלי השכלה אקדמית היה 284, לעומת 191 . בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון מגמה זו התקיימה הן בקרב גברים והן בקרב נשים, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים.10 9 ( ראו: למ"ס וראמ"ה ). 2016 מיומנויות בוגרים בישראל .2015–2014 ' פרסום מס1640 .. ירושלים: המחבר 10 פרט לקבוצות של יהודים ושל ערבים קיימת גם קבוצת 'אחרים', שאינם יהודים או ערבים. מאחר שקבוצה זו קטנה למדיי, היא לא ה וצגה בנפרד בחלק המתייחס לסקר מיומנויות בוגרים, אלא רק כחלק מכ לל אוכלוסיית ישראל. ׀ חינוך והשכלה5 פרק 225 אוריינות מתמטית לפי רמת השכלה ומין נמצא כי לגברים יש ציון ממוצע גבוה יותר משל נשים באוריינות מתמטית בכל רמות ההשכלה. הפער הגדול ביותר נמצא ברמת השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון (36 .) נקודות הפער בין נשים לגברים מצטמצם ככל שרמת ההשכלה עולה 24( נקודות בקרב בעלי תעודת בגרות וכן בקרב בעלי השכלה תיכונית -על אקדמית, -לא -ו20 נקודות בקרב בעלי השכלה אקדמית). בשונה מדפוס זה, הפער הקטן ביותר נמצא בקרב מי שסיימו בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות (12 .) נקודות גם בקרב גברים וגם בקרב נשים הציון הממוצע גבוה יותר ככל שההשכלה גבוהה יותר. הפער בין הציון הממוצע של גברים בעלי השכלה אקדמית לבין זה של גברים בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון היה 90 ,נקודות ובקרב נשים – 106 .נקודות ,65–25ציון ממוצע באוריינות מתמטית בקרב בני כז5תרשים 2015–2014 ,לפי רמת השכלה ומין ציון ממוצע 0 50 100 150 200 250 300 350 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא- אקדמית תואר אקדמי סך הכל גברים נשים סך הכל 226 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס אוריינות מתמטית לפי רמת השכלה, קבוצת אוכלוסייה ומין -הציון הממוצע של יהודים היה גבוה יותר מהציון הממוצע של ערבים ב52 ( נקודות262 -ו210 .) נקודות, בהתאמה הפערים בין יהודים לערבים היו גבוהים במיוחד בקרב אקדמאים 290( -ו250 ,נקודות בהתאמה) ובקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון (209 -ו173 .) נקודות, בהתאמה גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים הציון באוריינות מתמטית גבוה יותר ככל שההשכלה גבוהה יותר. הפערים בין הציון הממוצע של בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון לבין הציון הממוצע של בעלי השכלה אקדמית דומה: בקרב יהודים פער הציונים הממוצע היה 81 נקודות 209( -ו290 ,נקודות בהתאמה), ואילו בקרב ערבים הפער היה 77 נקודות 173( -ו250 .) נקודות, בהתאמה בשתי קבוצות האוכלוסייה הפערים בין נשים לגברים נעו לרוב בין 15 -ל25 .נקודות פער בולט נמצא בקרב יהודים בעלי רמת השכלה נמוכה מסיום תיכון – הציון הממוצע של הגברים היה גבוה -ב40 נקודות מזה של הנשים 222( -ו182 .), בהתאמה בכל רמות ההשכלה, למעט בקרב אקדמאים, הציונים הממוצעים של גברים ערבים היו דומים לציונים הממוצעים של נשים יהודיות. כך לדוגמה, בקרב בעלי השכלה תיכונית -על אקדמית, -לא הציון הממוצע הן של נשים יהודיות והן של גברים ערבים היה 251 (כמו הציון הארצי). בקרב בעלי תעודת בגרות הציון הממוצע של נשים יהודיות היה 250 ושל גברים ערבים – .246 הפער בציון הממוצע בין נשים ערביות לגברים יהודים היה הגדול ביותר – 69 .נקודות הפער היה גדול בכל רמות ההשכלה, אולם הפער הקטן ביותר נמצא בקרב מי שסיימו תיכון ללא תעודת בגרות – 28 נקודות בלבד, והפער הגדול ביותר – בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון – 61 . נקודות ׀ חינוך והשכלה5 פרק 227 ,65–25כח ציון ממוצע באוריינות מתמטית בקרב יהודים בני5תרשים 2015–2014 ,לפי רמת השכלה ומין ציון ממוצע 0 50 100 150 200 250 300 350 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא- אקדמית תואר אקדמי סך הכל גברים נשים סך הכל ,65–25כט ציון ממוצע באוריינות מתמטית בקרב ערבים בני5תרשים 2015–2014 ,לפי רמת השכלה ומין ציון ממוצע 0 50 100 150 200 250 300 350 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל גברים נשים סך הכל 228 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס אוריינות מתמטית לפי רמת השכלה וגיל דפוס הקשר בין רמת השכלה לאוריינות מתמטית נשמר לרוב גם בכל אחת מקבוצות הגיל שנבחנו: ככל שההשכלה גבוהה יותר – הציון באוריינות מתמטית גבוה יותר. בקבוצת הגיל הצעירה הפערים בין הציונים הממוצעים של בעלי רמות ההשכלה השונות היו קטנים יחסית – הפער בין הציון הממוצע של בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון לבין זה של בעלי השכלה אקדמית היה 62 ,נקודות לעומת 95 . ויותר בקבוצות הגיל האחרות ציוניהם הממוצעים של בעלי השכלה אקדמית היו דומים בכל קבוצות הגיל, והפער המקסימלי היה 23 נקודות בין בני ) 269( 65–55 לבני 292( 44–35 .)נקודות המצב דומה בקרב בעלי השכלה תיכונית -על אקדמית -לא (פער מרבי של 20 נקודות בין שתי קבוצות הגיל שנזכרו) ובקרב מי שסיימו בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות (פער מרבי של 19 .)נקודות בין קבוצת הגיל המבוגרת ביותר לקבוצת הגיל הצעירה ביותר לעומת זאת, הציון הממוצע של בעלי תעודת בגרות בקבוצת הגיל הצעירה ביותר ) 269( היה גבוה -ב42 נקודות מהציון הממוצע של בעלי תעודת בגרות בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר ). 227( הפער היה גדול יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון – פער של 52 ( נקודות בין שתי קבוצות הגיל226 -ו174 .) נקודות, בהתאמה ,65–25ציון ממוצע באוריינות מתמטית בקרב בני ל5תרשים 2015–2014 ,לפי רמת השכלה וגיל ציון ממוצע סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות 0 50 100 150 200 250 300 350 25-34 35-44 45-54 55-65 סך הכל ׀ חינוך והשכלה5 פרק 229 ,אוריינות מתמטית רמת השכלה וביצוע פעולות מתמטיות מחוץ לשעות העבודה/בחיי היום יום בשאלון סקר מיומנויות בוגרים נשאלו המשיבים גם על פעולות שהם מבצעים מחוץ לשעות העבודה, בחיי יום, -היום אשר קשורות לשימוש במספרים, כמויות, מידע מספרי, סטטיסטיקה או מתמטיקה וכד', ועל תדירותן. בחלק שלהלן נבדקו הנתונים הנוגעים לביצוע פעולות חישוב מחירים, עלויות או תקציבים. בחינת הציון באוריינות מתמטית לפי רמת השכלה ותדירות ביצוע פעולות חישוב מחירים, עלויות או תקציבים מחוץ לשעות העבודה/בחיי יום -היום מלמדת שבכל רמות ההשכלה שנבחנו, ציוניהם הממוצעים של מי שלא ביצעו פעולות כאלו אף פעם היו נמוכים מציוניהם של מי שביצעו פעולות כאלו, ולו גם בתדירות נמוכה. ציוניהם הממוצעים של בעלי השכלה אקדמית, בין שביצעו פעולות אלו בתדירות גבוהה ובין שביצעו אותן בתדירות נמוכה – היו דומים. לעומת זאת, ציוניהם של בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון אשר ביצעו פעולות אלו בתדירות של פחות מפעם בחודש היו נמוכים באופן ניכר מציוניהם של מי שביצעו את הפעולות בתדירות גבוהה יותר (לפחות פעם בחודש או יותר). עוד עולה מהנתונים שהציון הממוצע באוריינות מתמטית של בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון שביצעו פעולות חישוב מתמטיות מחוץ לשעות העבודה/בחיי יום -היום בתדירות גבוהה (כל יום) – היה דומה לציון של מי שסיימו תיכון ללא תעודת בגרות אשר לא ביצעו פעולות אלו אף פעם. באופן דומה, ציונם הממוצע של בעלי השכלה אקדמית אשר לא השתמשו במיומנות זו אף פעם דומה לציונם הממוצע של בעלי תעודת בגרות אשר השתמשו במיומנות זו לפחות פעם בחודש. ,65–25לא ציון ממוצע באוריינות מתמטית בקרב בני5תרשים לפי רמת השכלה ותדירות ביצוע פעולות חישוב מחירים, יום,-עלויות או תקציבים מחוץ לשעות העבודה/בחיי היום 2015–2014 ציון ממוצע סיום בית ספר תיכון עם תעודת בגרות אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון סיום בית ספר תיכון ללא תעודת בגרות 0 50 100 150 200 250 300 350 אף פעם פחות מפעם בחודש פחות מפעם בשבוע אך לפחות פעם בחודש לפחות פעם בשבוע אך לא כל יום כל יום 230 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מפות כאמור, מרשם ההשכלה מאפשר לקבל מידע בפירוט גאוגרפי גבוה, כך שניתן להציג מידע על השכלה גם לפי אזורים סטטיסטיים. במפות שלהלן מוצג אחוז בעלי תואר אקדמי לעומת אחוז האנשים שלא סיימו בית ספר תיכון לפי אזור יפו וחיפה.-סטטיסטי, בשלוש הערים הגדולות – ירושלים, תל אביב ככל שאחוז בעלי התואר האקדמי גבוה יותר ואחוז האנשים שלא סיימו תיכון נמוך יותר, האוכלוסייה באזור הסטטיסטי משכילה יותר. יש להביא בחשבון כי בקטגוריה "השכלה נמוכה מסיום תיכון" כלולים גם אנשים שאין מידע על השכלתם. חלק מאנשים אלו הם בעלי השכלה נמוכה (ולכן אין עדות על השכלתם) וחלקם אוכלוסייה שלמדה במסגרות שאינן מדווחות, כמו ערביי מזרח ירושלים. אזורים המוגדרים "ללא נתונים/נתונים שאינם ניתנים לפרסום" הם אזורים שבהם מתגוררים פחות -מ20 אנשים בגילים הרלוונטיים. 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה בריאות 232 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה א ירה חיין, אירינה קורנילנקו, דפנה הרטל, מוריה ג'ורג'י, נעמה רותם ׀ בריאות6 פרק 233 .א מבוא בריאות היא אחד הרכיבים החשובים באיכות חייו של אדם. ארגון הבריאות העולמי הגדיר אותה "מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת – ולא רק היעדר מחלה". ההגדרה המקובלת כיום רחבה יותר, וכוללת גם את היכולת לנהל "חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית". בריאותה של האוכלוסייה מושפעת ממכלול רכיבים הקשורים להיבטים פיזיים -ביולוגיים של האוכלוסייה, לתנאים סביבתיים וחברתיים, למאפייני התנהגות, למערכת שירותי הבריאות ולרמת הרפואה. מדיניות בריאות ורווחה אמורה לשקף את מעורבותה של המדינה בשיפור בריאות האוכלוסייה ולתת מענה ותנאים שוויוניים בתחום הבריאות לכלל האוכלוסייה. בפרק זה מוצגים מדדים בהיבטים שונים של בריאות – מצב בריאות, התנהגויות בריאות וכוח אדם במקצועות הבריאות, והם מחולקים לשמונה תחומים. בהתאם לנושא הדוח, הפרק מתמקד במידת האפשר בהצגת נתוני בריאות לפי רמת השכלה. חלק מהמדדים נבחנו לפי שלוש רמות השכלה, וחלקם לפי ארבע רמות, בהתאם למקור הנתונים ולהגדרה של המדד. עקב הקשר החזק בין מדדי בריאות לבין קבוצת אוכלוסייה ובשל ההבדלים בהרכב האוכלוסייה לפי השכלה, המדדים נבחנו גם בנפרד ליהודים ולערבים. יצוין כי אין אחידות בשנים הנסקרות בפרק, והנתונים מוצגים בהתאם לזמינותם בלמ"ס. המדדים בפרק הם: תוחלת חיים ותמותת תינוקות – מדדים המסכמים את מצב בריאות האוכלוסייה. .1 תמותה וסיבות מוות – נתוני תמותה וסיבות מוות עיקריות או נבחרות. .2 לידות והפסקות היריון בקרב נערות – נתונים על לידות והפסקות היריון בקרב נערות עד גיל 19 בהשוואה לנתונים בקרב נשים בנות 20 .ומעלה נושא ההריונות של נערות נחשב לבעיה לאומית בחלק מהמדינות המפותחות בשל ההשפעות החברתיות, הכלכליות והבריאותיות שיש להריונות אלו על החברה בכלל ועל הנערות וילדיהן בפרט. .3 הערכה עצמית של מצב הבריאות – מדד מקובל בסקרי אוכלוסייה לבחינת מצב בריאותו של הפרט, לפי דיווח עצמי. .4 אנשים עם מוגבלות יומי, לפי דיווח עצמי.-– קושי בתפקוד היום .5 גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות – גורמי סיכון לעלייה בתחלואה כגון עישון, עודף משקל והשמנה; התנהגויות בריאות כגון פעילות גופנית. .6 כוח אדם במקצועות הבריאות – רופאים ואחיות בעלי רישיון לעסוק ברפואה ובעלי הכשרה בסיעוד; מועסקים בשירותי בריאות. .7 ביטוחי בריאות – ביטוחים משלימים וביטוחים פרטיים. .8 לפרק מצורפת תיבה בנושא תמותה בישראל לפי רמת השכלה . תודה לאגף המידע במשרד הבריאות על הכנת התיבה. 234 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס תוחלת חיים: מספר השנים הממוצע אשר אדם צפוי לחיות מגיל מסוים בהנחה ששיעורי התמותה לפי גיל הקיימים בתקופת ההתייחסות יישארו קבועים לאורך חייו. חישוב תוחלת חיים מבוסס על לוח תמותה מקוצר לקבוצות גיל של חמש שנים ונעשה בעזרת תוכנת 1.MORTPAK תוחלת חיים לפי השכלה מחושבת בדוח זה לפי שלוש רמות השכלה בהתאם -ל2011 ISCED : השכלה תיכונית -על אקדמית) -(לא או אקדמית (אופנויות ), 4–1 השכלה תיכונית (אופנויות ) 6–5 והשכלה של עד 11 שנות לימוד (אופנויות ). 9–7 חישוב תוחלת חיים לפי רמת השכלה נעשה בשיטת 2.Chiang שנות חיים בריאים: מספר השנים הממוצע שאדם צפוי לחיות ללא בעיה בריאותית המפריעה לו בתפקוד. הנתונים מבוססים על לוח תמותה ועל שיעורי הימצאות ספציפיים לגיל של בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, המחושבים לפי הסקר החברתי של הלמ"ס. חישוב תוחלת החיים הבריאים נעשה בשיטת Chiang . שיעור תמותה מתוקנן לגיל: אומדן לשיעור התמותה באוכלוסייה הנבדקת, אם התפלגות הגילים באוכלוסייה זו הייתה זהה להתפלגות הגילים באוכלוסיית תקן. תִ קנון לגיל מאפשר השוואה בין אוכלוסיות הנבדלות בהרכב הגילים שלהן. בפרק נעשה שימוש בשלוש אוכלוסיות תקן – אוכלוסיית ישראל לפי מפקד , 2008 אוכלוסיית תקן העולם של ארגון הבריאות העולמי (WHO -) ואוכלוסיית התקן של הOECD . תמותת תינוקות: יילוד שנפטר בטרם מלאה לו שנת חיים אחת. שיעור תמותת תינוקות מחושב -ל1,000 לידות חי. תמותת תינוקות לפי השכלה מחושבת לפי השכלת האם בהתאם לשלוש רמות השכלה, ראו פירוט בהגדרה "תוחלת חיים" לעיל. לידת חי: לידה של עובר שאחרי היפרדו מהאם (בין שחבל הטבור נחתך ובין שלא, בין שהשלייה עדיין קשורה ובין שלא) גילה לפחות אחד מסימני החיים האלה: נשימה, דופק לב, דופק חבל הטבור או תנועות ברורות של שרירים רצוניים. לידות והפסקות היריון בקרב נערות: הנתונים מחושבים עבור נערות עד גיל 19 בהשוואה לנתונים עבור בנות 20 .ומעלה פניות לוועדות להפסקת היריון: -שיעור הפניות מחושב ל1,000 ( נשים בגיל הפריון ).49–15 הערכה עצמית של מצב הבריאות: המדד מבוסס על על שאלת הגרעין בסקר החברתי , 2018 המתפרסם משנת 2002 ונערך בקרב בני 20 .ומעלה השאלה בישראל ("מה מצב בריאותך בדרך כלל?") כוללת ארבע אופנויות תשובה: "טוב מאוד", "טוב", "לא כל כך טוב", "בכלל לא טוב" (ללא אופנות אמצע). המדד חושב על סמך מענה בארבע אופנויות אלו וכולל את מי שהשיבו "טוב מאוד" או "טוב". ארגון הבריאות העולמי (WHO ) וארגון -הOECD ממליצים לכלול בשאלה חמש אופנויות תשובה: "טוב מאוד", "טוב", "סביר", "לא כל כך טוב", "בכלל לא טוב". אנשים עם מוגבלות: השאלות בסקר החברתי 2018 : שמהן נבנה המדד של מוגבלות האם יש לך קושי לראות גם כשאת/ה מרכיב/ה משקפיים? האם יש לך קושי לשמוע גם כשאת/ה מרכיב/ה מכשיר שמיעה? האם יש לך קושי ללכת או לעלות במדרגות? • • • 1 MORTPAK – The United Nation Software Package for Demographic Measurement for Windows (Version 4.0). 2 Chiang, C. L. (1984). Statistical Inference Regarding Life Table Functions. In C. L. Chiang, The Life Table and its Applications (pp. 153–167). Malabar, FL: R. E. Krieger publishing company. ב. מונחים, הגדרות והסברים ׀ בריאות6 פרק 235 • ?האם יש לך קושי להתלבש או להתרחץ • האם יש לך קושי לזכור או להתרכז? אופנויות התשובה: "אין קושי", "יש קושי מועט", "יש קושי רב", "לא יכול/ה בכלל". אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה הוגדרו מי שענו "יש קושי רב" או "לא יכול/ה בכלל" על שאלה אחת לפחות מחמש השאלות. מעשנים: מי שהשיבו בחיוב בסקר החברתי 2017 ."? על השאלה "האם את/ה מעשן/ת לפחות סיגריה אחת ביום עודף משקל והשמנה: הBody Mass Index BMI– (מדד מסת הגוף) הוא מספר המתקבל מחלוקת משקל האדם (בקילוגרמים) בגובהו (במטרים בריבוע). לפי הגדרות ארגון הבריאות העולמי, אנשים שיש להם BMI בין25 -ל30 נחשבים לבעלי עודף משקל, ואנשים שיש להם BMI מעל 30 נחשבים לבעלי השמנה (BMI מעל 35 – השמנת יתר). הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של משקל וגובה בסקר החברתי .2017 מבצעים פעילות גופנית: מי שביצעו פעילות גופנית מתונה לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע, או ביצעו פעילות גופנית מאומצת לפחות 75 . דקות מצטברות בשבוע, או ששילבו ביניהן, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי בעלי רישיון לעסוק ברפואה ובעלי הכשרה בסיעוד: מספר הרופאים והאחיות בסוף כל שנה (מצטבר) שקיבלו רישיון לעסוק במקצוע בישראל. שיעור הרופאים והאחיות הוא מספרם בסוף השנה, מחולק בסך כל האוכלוסייה בסוף השנה. -השיעור מחושב ל1,000 . תושבים בכלל האוכלוסייה רופאים מועסקים ואחיות מועסקות: מי שעובדים לפחות שעה אחת בשבוע בתפקיד רופא או אחות תמורת שכר, -רווח או תמורה אחרת. השיעור מחושב ל1,000 . תושבים בכלל האוכלוסייה ביטוח בריאות משלים: שירותי בריאות נוספים (אינם כלולים בסל השירותים הבסיסי כפי שמוגדר בחוק ביטוח בריאות ממלכתי) שמציעות קופות החולים. ביטוח בריאות פרטי: פוליסות ביטוח הנרכשות ישירות מחברות ביטוח מסחריות ומציעות כיסוי לשירותי בריאות שאינם כלולים בסל השירותים הבסיסי או מרחיבות את הכיסוי לשירות הנכלל בסל הבסיסי. 236 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ג מקורות הנתוני ם תמותה ותמותת תינוקות – הפרטים האישיים שבמרשם התושבים וכן בטופס "הודעת פטירה". סיבות מוות – סיבות המוות הרשומות בהודעות הפטירה ומסומלות בלמ"ס. לידות – הפרטים האישיים שבמרשם התושבים וכן בטופס "הודעת לידת חי". הפסקות היריון – טופסי "בקשה לאישור הפסקת היריון" על פי חוק העונשין תשל"ז–1977 ותקנות העונשין (הפסקת היריון) תשל"ח–1978 .. הטפסים מתקבלים מהוועדות להפסקת היריון הערכה עצמית של מצב הבריאות ואנשים עם מוגבלות – הסקר החברתי 2018 ., הלמ"ס גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות – הסקר החברתי 2017 ., הלמ"ס בעלי רישיון לעסוק ברפואה ובעלי הכשרה בסיעוד – רישום הרישוי במאגרי המידע במשרד הבריאות (לשנת ).2018 רופאים מועסקים ואחיות מועסקות – רופאים מועסקים: עיבוד מיוחד של קובץ בעלי רישיונות משולב עם קובצי הכנסות, הנעשה בלמ"ס, לשנת 2018. אחיות מועסקות: סקר כוח אדם 2018 ., הלמ"ס ביטוח בריאות משלים וביטוח בריאות פרטי – סקר הוצאות משק הבית לשנים , 2018–1997 .הלמ"ס הסקר כולל את כל האוכלוסייה למעט בקיבוצים ובמושבים שיתופיים ובדווים הגרים מחוץ ליישובים. בשנים 2001–2000 לא נכללה בסקר אוכלוסיית מזרח ירושלים. ׀ בריאות6 פרק 237 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 שנות חיים ד. ממצאי ם עיקריי ם .1 תוחלת חיים ותמותת תינוקות תוחלת חיים בשנת 2018 נפטרו 44,780 .תושבים בשנה זו הייתה תוחלת החיים של גברים 80.9 שנים 0.3( שנים יותר מבשנת ), 2017 ואילו תוחלת החיים של נשים הייתה 84.8 שנים 0.2( שנים יותר מבשנת ). 2017 תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה מתמדת, אם כי בשנים האחרונות קצב העלייה הואט (כמו במרבית מדינות -הOECD .) בשלושים השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים -ב7.0 שנים בקרב גברים -וב7.3 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון, -מ2008 ועד , 2018 עלתה תוחלת החיים בקרב גברים -ב1.9 שנים -(מ79.0 -ל ) 80.9 ובקרב נשים – -ב1.8 שנים -(מ83.0 -ל ).84.8 בשנת 2018 שנות החיים הבריאים הצפויות מהלידה היו 66.2 שנים לנשים -ו65.9 שנים לגברים, עלייה קלה בשני המינים (בעיקר בנשים) לעומת שנת . 2017 אומנם תוחלת החיים הרגילה גבוהה יותר אצל נשים, אך היא כוללת שנים רבות יותר של חיים עם מוגבלות, שהן ההפרש בין תוחלת החיים הרגילה לבין מספר שנות החיים הבריאים. נשים חיות 18.9 שנים עם מוגבלות, ואילו גברים חיים 15.3 שנים עם מוגבלות. בשנת 2018 נשים היו צפויות לחיות 77.8% משנות חייהן ללא בעיה בריאותית המפריעה להן בתפקוד, וגברים – 81.2% משנות חייהם (בשנת 77.0% 2017 -ו81.2% .), בהתאמה א6תרשים תוחלת חיים1 ושנות חיים בריאים בלידה ובגיל65 ,, לפי מין 2018 רים בג נשים ידה לב רים בג נשים לי בג65 שנות חיים בריאים תוחלת חיים 1 תוחלת החיים מחושבת בשיטת Chiang ., ולכן נתוני התרשים שונים מעט מהנתונים המוצגים לעיל 238 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015 תוחלת החיים של ערבים נמוכה מתוחלת החיים של יהודים, הן אצל גברים והן אצל נשים. בשנת 2018 תוחלת החיים בקרב יהודים הייתה 81.7 שנים אצל גברים -ו85.1 שנים אצל נשים, ואילו בקרב ערבים היא הייתה 78.0 שנים אצל -גברים ו82.3 . שנים אצל נשים לוח6.1 ,תוחלת חיים, לפי קבוצת אוכלוסייה ומין 2018 תוחלת חיים נשים גברים שנות חיים 84.8 80.9סך הכל 85.2 81.5יהודים ואחרים 85.1 81.7מזה: יהודים 82.3 78.0ערבים הפער בתוחלת החיים בין גברים יהודים לגברים ערבים הצטמצם מעט בעשור האחרון, -מ4.0 שנים בשנת 2008 -ל3.7 שנים בשנת . 2018 הפער בתוחלת החיים בין נשים יהודיות לנשים ערביות הצטמצם אף יותר, -מ3.7 שנים בשנת 2008 -ל2.8 שנים בשנת . 2018 -ב2018 הפער בתוחלת החיים בין נשים יהודיות לגברים יהודים עמד על 3.4 – שנים, ואילו הפער בין נשים ערביות לגברים ערבים היה גדול יותר 4.3 . שנים 2018–1975 ,תוחלת חיים, לפי קבוצת אוכלוסייה ומין ב6תרשים שנות חיים 65 70 75 80 85 90 1976 1977 1978 1979 1981 1982 1983 1984 1986 1987 1988 1989 1991 1992 1993 1994 1996 1997 1998 1999 2001 2002 2003 2004 2006 2007 2008 2009 ** 2011 2012 2013 2014 2016 2017 2018 יהודים יהודיות*ערבים*ערביות – בני דתות אחרות.1996 * לפני .94לוח התמותה מחושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל2009**משנת .84 בשנים הקודמות חושב הלוח על סמך שיעורים סגוליים עד גיל ׀ בריאות6 פרק 239 בהשוואה לאומית -בין של תוחלת החיים במדינות -הOECD (לשנת ) 2017 דורגה ישראל במקום השמיני (ירידה מהמקום השישי בשנת ), 2016 עם אוסטרליה וצרפת, ותוחלת החיים בה הייתה 82.6 שנים – יותר מהממוצע במדינות -ה80.7) OECD .)שנים בשנת 2017 הדירוג של הגברים והנשים בישראל היה לראשונה זהה – במקום השביעי במדינות -הOECD (תוחלת חיים של 80.6 שנים לגברים ושל 84.6 שנים לנשים). זאת לעומת השנים הקודמות, שבהן הדירוג של הגברים היה גבוה יותר מזה של הנשים. ההפרש בתוחלת החיים בין נשים לגברים בישראל הוא מהנמוכים במדינות -הOECD , ובשנת 2018 הוא עמד על 3.9 ,שנים כמעט ללא שינוי במשך השנים. ההפרש הממוצע במדינות -הOECD עמד בשנת 2017 על5.3 ,שנים והוא הולך ומצטמצם במשך השנים. בבחינה של תוחלת החיים בישראל לפי רמת השכלה ,3 נמצא פער בין בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית לבין בעלי השכלה תיכונית ובעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד. בשנת 2017 תוחלת החיים של בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית הייתה 86.2 ,שנים 2.3 שנים יותר מתוחלת החיים של בעלי השכלה תיכונית 83.9( )שנים -ו6.9 שנים יותר מתוחלת החיים של בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד 79.3( .)שנים פער בתוחלת החיים לפי רמת השכלה קיים הן בקרב נשים והן בקרב גברים, וככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך תוחלת החיים גבוהה יותר. הפער בתוחלת החיים בין בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית לבין בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד היה 6.0 שנים בקרב נשים -ו7.9 שנים בקרב גברים. הפער עלה עם השנים, במיוחד אצל גברים: בשנת 2000 הוא היה 4.9 שנים אצל נשים -ו5.0 . שנים אצל גברים 2017 ,תוחלת חיים בלידה, לפי רמת השכלה ומין ג6תרשים שנות חיים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 עד11 שנות לימוד תיכונית על-תיכונית או אקדמית גברים נשים .OECD :מקור הנתונים בנתונים על תוחלת חיים לפי רמת השכלה נעשה שימוש בשלוש רמות השכלה, לפי ISCED .2011 ראו "מונחים, הגדרות והסברים". 3 240 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס תוחלת חיים לפי רמת השכלה מחושבת גם בגיל , 30 הגיל שבו מרבית האוכלוסייה סיימה את רכישת ההשכלה. גם בתוחלת החיים בגיל 30 (מספר השנים שאדם בן 30 צפוי לחיות) יש פער בין בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית לבין בעלי השכלה תיכונית ובעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד. בשנת 2017 תוחלת החיים של בני 30 בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית הייתה 56.9 ,שנים 2.3 שנים יותר מתוחלת החיים של בני 30 בעלי השכלה תיכונית 54.6( )שנים -ו6.1 שנים יותר מתוחלת החיים של בני 30 בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד 50.8( .)שנים הפער בתוחלת החיים בגיל 30 בין בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית לבין בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד היה 5.1 שנים בקרב נשים -ו7.0 שנים בקרב גברים. הפער עלה עם השנים, במיוחד אצל גברים: בשנת 2000 הוא היה 4.6 שנים -אצל נשים ו4.3 . שנים אצל גברים 2017 ,, לפי רמת השכלה ומין30תוחלת חיים בגיל ד6תרשים שנות חיים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 עד11שנות לימוד תיכונית על- תיכונית או אקדמית גברים נשים .OECD :מקור הנתונים פערים בתוחלת החיים לפי רמת השכלה קיימים בכל 25 מדינות -הOECD המציגות את המדד,4 ובכולן הם גדולים יותר בקרב גברים לעומת נשים. בממוצע של מדינות -הOECD גברים בני 30 בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד צפויים לחיות 6.9 שנים פחות מגברים בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית, דומה מאוד לפער בישראל 7.0( .)שנים הפער הממוצע במדינות -הOECD בקרב נשים בנות 30 הוא 4.0 ,שנים מעט קטן יותר מהפער בישראל 5.1( .)שנים ישנם פערים גדולים יותר במדינות מרכז אירופה ומזרח אירופה. במדינות סלובקיה, הונגריה, פולין, צ'כיה ולטבייה תוחלת החיים של גברים בני 30 בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד קטנה -ב11 שנים לפחות מתוחלת החיים של גברים בני 30 .תיכונית או אקדמית- בעלי השכלה על .OECD (2019). Health at a Glance 2019: OECD Indicators. Paris: OECD Publishing.doi: 10.1787/4dd50c09-en החישוב נעשה רק עבור 25 מדינות החברות באר גון. כמו כן יש הבדלים מתודולוגיים בין המדינות בצורת חישוב המדד. 4 ׀ בריאות6 פרק 241 תיכונית או-בין בעלי השכלה על30פערים בתוחלת החיים בגיל ה6תרשים שנות לימוד, לפי מין,11אקדמית לבין בעלי השכלה של עד 2017–2015 ,נבחרותOECDישראל ומדינות פער בשנות חיים פער בשנות חיים נשים גברים מהמדינות החברות בארגון.25-. נתונים לOECD :מקור הנתונים .2012–2010 נתונים לשנים1 3.1 4.0 4.1 4.4 4.5 4.9 5.0 5.2 5.6 5.6 5.8 5.8 6.0 6.2 6.2 6.3 6.5 6.8 6.9 7.0 8.5 11.0 11.1 12.0 12.6 14.4 0 4 8 12 16 טורקייה קנדה¹ שוודיה הממלכה המאוחדת¹ איטליה איסלנד¹ נורווגיה מקסיקו פורטוגל פינלנד בלגייה¹ הולנד יוון אוסטרייה¹ סלובניה אוסטרליה¹ דנמרק צרפת¹ ממוצע ישראל אסטוניה לטבייה¹ כיה 'צ פולין הונגריה סלובקיה 2.1 2.6 2.9 4.0 2.9 3.6 3.4 4.5 2.8 3.5 4.4 4.6 2.4 3.0 2.8 3.5 5.1 2.6 4.0 5.1 5.4 8.0 3.0 5.1 6.4 6.9 0 4 8 12 16 OECD תוחלת החיים בגיל 65 (מספר השנים שאדם בן 65 צפוי לחיות) של בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית בשנת 2017 הייתה 23.6 ,שנים לעומת 19.4 שנים בקרב בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד (פער של 4.2 ,שנים לעומת פער של 2.9 שנים בשנת ). 2000 בקרב נשים בנות 65 תוחלת החיים של בעלות השכלה תיכונית -על או אקדמית הייתה 25.2 שנים, לעומת21.2 שנים בקרב בעלות השכלה של עד11 שנות לימוד (פער של4.0 שנים, לעומת פער של3.5 שנים בשנת ). 2000 בקרב גברים בני 65 הפער בתוחלת החיים בין בעלי השכלה תיכונית -על או אקדמית לבין בעלי השכלה של עד 11 שנות לימוד היה 4.5 שנים 21.9( שנים לעומת 17.4 ,שנים בהתאמה), עלייה גדולה בפער משנת 2000, שהיה 2.6 . שנים 242 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 1975 1980 1985 1990 1995 2000 2005 2010 2015 תמותת תינוקות בשנת 2018 נפטרו 548 תינוקות שגילם עד שנה. שיעור תמותת התינוקות -ל1,000 לידות חי היה , 3.0 ירידה קלה מאוד לעומת השיעור בחמש השנים הקודמות 3.2–3.1( -ל1,000 לידות חי). בשנים 2013–2012 חלה ירידה ניכרת בשיעור זה, -מ3.6 ל3.1- לכל1,000 לידות חי. משנת 2008 ירד השיעור -ב21.1% -(מ3.8 ל3.0-לידות חי). נתונים אלו ממשיכים את הירידה הרציפה בשיעורי תמותת התינוקות מקום המדינה. עם זאת, בשנים האחרונות כמעט אין שינוי בשיעור בכלל האוכלוסייה בשל התמתנות הירידה, ואף עלייה קלה, בשיעור בקרב יהודים. שיעור תמותת התינוקות גבוה יותר בקרב ערבים לעומת יהודים, ובשנת 2018 הוא היה 4.8 ל1,000-לידות חי לעומת 2.5 ל1,000-לידות חי, בהתאמה. בקרב ערבים חלה ירידה ניכרת בשיעור תמותת התינוקות בחמש השנים האחרונות -(מ6.2 -ל1,000 לידות חי בשנת 2013 -ל4.8 -ל1,000 לידות חי בשנת ), 2018 בעוד שבקרב יהודים השיעור עלה מעט -(מ2.3 ל1,000-לידות חי בשנת 2013 ל2.5-ל1,000-לידות חי -ב ). 2018 בעשור האחרון ירד השיעור בקרב ערבים -מ6.6 -ל4.8 לכל 1,000 לידות חי ), 27.3%( ובקרב יהודים – -מ2.9 -ל2.5 לכל 1,000 לידות חי ), 13.8%( וכך הצטמצם הפער בין שתי קבוצות האוכלוסייה. בשנת 2018 ירד היחס ביניהן לפחות -מ ), 1.9( 2 לעומת יחס של כמעט 3 . בשנים קודמות 2018–1975 ,שיעורי תמותת תינוקות, לפי קבוצת אוכלוסייה ו6תרשים לידות חי1,000-שיעורים ל 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 1976 1977 1978 1979 1981 1982 1983 1984 1986 1987 1988 1989 1991 1992 1993 1994 1996 1997 1998 1999 2001 2002 2003 2004 2006 2007 2008 2009 2011 2012 2013 2014 2016 2017 2018 יהודים1ערבים סך הכל – בני דתות אחרות.1996לפני1 בהשוואה לאומית -בין של שיעור תמותת התינוקות במדינות -הOECD (לשנת ) 2017 ישראל מדורגת במקום עשר, -השישה אם כי ההבדלים בשיעורים בין מרבית המדינות קטנים מאוד. שיעור תמותת התינוקות בישראל 3.1( -ל1,000 -לידות חי) נמוך מהשיעור הממוצע במדינות הOECD 3.8( -ל1,000 .) לידות חי ׀ בריאות6 פרק 243 בבחינה של שיעור תמותת התינוקות לפי רמת השכלה האם של ,5 נמצא כי ככל שהשכלת האם נמוכה יותר, כך שיעור תמותת התינוקות גבוה יותר. בשנת 2018 שיעור תמותת התינוקות היה גבוה יחסית בקרב בעלות השכלה של עד 11 שנות לימוד 5.5( -ל1,000 לידות חי), לעומת השיעור בקרב בעלות השכלה תיכונית 3.1( -ל ) 1,000 ובקרב בעלות תיכונית או אקדמית (-השכלה על2.1 -ל ).1,000 .2 תמותה וסיבות מוות בשנת 2017 נפטרו 44,596 תושבים מכלל סיבות המוות. כרבע מהם ) 25.2%( נפטרו משאתות ממאירות (סרטן), -ו14.8% נפטרו ממחלות לב (ללא מחלות לב ראומטיות). מחלות זיהומיות היו סיבת המוות השלישית בשכיחותה – 5.6% .מהפטירות סוכרת ומחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) היו סיבות המוות הרביעית והחמישית בשכיחותן – 5.2% -ו4.7% ,מהפטירות בהתאמה. מסיבות מוות חיצוניות (שאינן מחלות, כגון תאונת דרכים, תאונה אחרת, התאבדות או רצח) נפטרו . 4.1% מספר הפטירות מקיהיון (דמנצייה) עלה בהדרגה ובאופן ניכר בשנים האחרונות, ובשנת 2017 3.9% .)מהפטירות היו ממחלה זו (סיבת המוות השביעית בשכיחותה6 התפלגות סיבות המוות דומה אצל גברים ונשים: בשנת 2017 גרמו שאתות ממאירות (סרטן) -ל25.1% מהפטירות של גברים -ול25.3% מהפטירות של נשים. מחלות לב גרמו -ל15.6% מהפטירות של גברים -ול13.9% מהפטירות של נשים. מחלות זיהומיות גרמו -ל5.5% מהפטירות של גברים -ול5.8% מהפטירות של נשים. סוכרת גרמה -ל4.9% מהפטירות של גברים -ול5.6% מהפטירות של נשים. סיבת המוות החמישית בשכיחותה אצל גברים והשישית בשכיחותה אצל נשים הייתה מחלות כלי דם במוח 4.5%( מהפטירות של גברים -ו4.9% מהפטירות של נשים). קיהיון (דמנצייה) הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה אצל נשים 5.2%( ,)מהפטירות ומחלות כליה היו הסיבה השישית בשכיחותה אצל גברים (3.5% .) מהפטירות 5 בנתונים על תמותת תינוקות לפי רמת השכלה נעשה שימוש בשלוש רמות השכלה, לפי ISCED .2011 ראו "מונחים, הגדרות והסברים". 6 )הנתונים על מחלת הקיהיון (דמנצייה מפורטים כאן לראשונה בנפרד בשל עלייה באחוז הפטירות ממחלה זו. 244 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בשנת 2017 שיעור התמותה המתוקנן לגיל היה גבוה פי 1.5 בקרב גברים לעומת נשים. השיעורים היו גבוהים יותר אצל גברים בכל סיבות המוות העיקריות מלבד קיהיון (דמנצייה), שבה השיעור אצל נשים היה גבוה פי 1.2 מהשיעור אצל גברים. שיעור התמותה בקרב גברים היה גבוה משיעור התמותה בקרב נשים במיוחד במחלות לב ובמחלות דרכי הנשימה התחתונות – פי 1.9 בכל אחת, ובדלקת ריאות – פי . 1.6 בסיבות מוות חיצוניות נמצאו בין גברים לנשים פערים גדולים במיוחד – השיעור היה גבוה אצל גברים פי 3.8 בתאונות דרכים, פי3.3 בהתאבדויות ופי4.6 . ברצח 2017 ,לפי סיבות מוות נבחרות ומין1,שיעורי תמותה מתוקננים לגיל ז6תרשים נפשות100,000-שיעורים מתוקננים ל 0 20 40 60 80 100 שאתות ממאירות (סרטן) מחלות לב מחלות זיהומיות סוכרת מחלות כלי דם במוח מחלות דרכי נשימה תחתונות דלקת ריאות מחלות כליה קיהיון (דמנצייה) תאונת דרכים התאבדות רצח גברים נשים (.WHO)שיעורים מתוקננים לגיל לפי אוכלוסיית תקן העולם של ארגון הבריאות העולמי1 התפלגות סיבות המוות שונה אצל יהודים לעומת ערבים. בשנת 2017 גרמו שאתות ממאירות (סרטן) -ל25.3% מהפטירות של יהודים -ול21.3% מהפטירות של ערבים. אחוז הפטירות ממחלות לב היה 15.2% בקרב יהודים -ו13.3% בקרב ערבים. סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב יהודים הייתה מחלות זיהומיות ), 5.9%( ואחריה סוכרת ) 5.1%( ומחלות כלי דם במוח ). 4.6%( סיבת המוות השישית בשכיחותה אצל יהודים הייתה קיהיון (דמנצייה) ). 4.3%( בקרב ערבים סיבת המוות השלישית בשכיחותה הייתה סוכרת ), 7.3%( ואחריה סיבות חיצוניות ), 7.2%( ( מחלות כלי דם במוח4.9% ( ) ומחלות זיהומיות ).4.2% ׀ בריאות6 פרק 245 לוח 6.2 ,סיבות מוות עיקריות, לפי קבוצת אוכלוסייה 2017 אחוז מסך הכל מספר פטירות סיבת מוות 100.0 44,596כלל האוכלוסייה – סך הכל 25.2 11,223 )שאתות ממאירות (סרטן 14.8 6,583מחלות לב 5.6 2,518מחלות זיהומיות 5.2 2,341סוכרת 4.7 2,088 )מחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי 4.1 1,845 (סיבות חיצוניות )1 3.9 1,739 )קיהיון (דמנצייה 3.5 1,547מחלות כליה 3.0 1,322מחלות דרכי הנשימה התחתונות 2.6 1,142דלקת ריאות 27.4 12,248שאר המחלות 100.0 37,720יהודים – סך הכל 25.3 9,546 )שאתות ממאירות (סרטן 15.2 5,718מחלות לב 5.9 2,224מחלות זיהומיות 5.1 1,911סוכרת 4.6 1,747 )מחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי 4.3 1,612 )קיהיון (דמנצייה 3.7 1,377 (סיבות חיצוניות )1 3.5 1,331מחלות כליה 2.9 1,094מחלות דרכי הנשימה התחתונות 2.7 1,004דלקת ריאות 26.8 10,156שאר המחלות 100.0 5,175ערבים – סך הכל 21.3 1,104 )שאתות ממאירות (סרטן 13.3 689מחלות לב 7.3 380סוכרת 7.2 371 (סיבות חיצוניות )1 4.9 254 )מחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי 4.2 219מחלות זיהומיות 3.7 191מחלות דרכי הנשימה התחתונות 3.5 180מחלות כליה 2.4 124מומים מולדים 2.1 109דלקת ריאות 30.1 1,554שאר המחלות )1( סי בות שאינן מחלות, כגון תאונת דרכים, תאונה אחרת, התאבדות או רצח. 246 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לבין ערבים נובעים, בין היתר, מההבדלים בהתפלגות הגילים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר. מהשוואה של שיעורי התמותה המתוקננים לגיל עולה כי שיעור התמותה מכלל הסיבות בשנת 2017 היה גבוה פי 1.4 אצל ערבים מאשר אצל יהודים. השיעורים המתוקננים היו גבוהים יותר אצל ערבים לעומת יהודים כמעט בכל סיבות המוות העיקריות, מלבד קיהיון (דמנצייה) והתאבדות. שיעור התמותה משאתות ממאירות (סרטן) היה כמעט זהה בין שתי האוכלוסיות. שיעורי התמותה ממחלות לב היו גבוהים פי 1.5 בקרב ערבים לעומת יהודים, ממחלות כלי דם במוח – פי , 1.8 ממחלות דרכי הנשימה התחתונות – פי 2.0 ומסוכרת – פי . 2.3 שיעור התמותה מקיהיון (דמנצייה) היה גבוה יותר פי 1.4 בקרב יהודים לעומת ערבים. בשיעורי התמותה מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים לבין ערבים היו בתאונות דרכים (גבוה פי 2.7 אצל ערבים), ברצח (גבוה פי 3.3 אצל ערבים) ובהתאבדויות (גבוה פי2.6 .) בקרב יהודים 1 ,שיעורי תמותה מתוקננים לגיל ח6תרשים 2017 ,לפי סיבות מוות נבחרות וקבוצת אוכלוסייה נפשות100,000-שיעורים מתוקננים ל 0 20 40 60 80 100 שאתות ממאירות ( סרטן) מחלות לב מחלות זיהומיות סוכרת מחלות כלי דם במוח מחלות דרכי נשימה תחתונות דלקת ריאות מחלות כליה קיהיון (דמנצייה) תאונת דרכים התאבדות רצח יהודים ערבים (.WHO)שיעורים מתוקננים לגיל לפי אוכלוסיית תקן העולם של ארגון הבריאות העולמי1 מתחילת שנות השמונים של המאה -ה20 חלה בישראל, כמו בשאר העולם המערבי, ירידה ניכרת בשיעורי התמותה המתוקננים לגיל ממחלות לב. בשיעורי הפטירה המתוקננים לגיל משאתות ממאירות (סרטן) נמצאה תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה מאוד. בעקבות זאת בסוף שנות התשעים חל היפוך בסיבות המוות העיקריות – שאתות ממאירות הפכו לסיבת המוות השכיחה ביותר, ואחריהן מחלות לב. ׀ בריאות6 פרק 247 גם בשיעורי התמותה המתוקננים לגיל ממחלות כלי דם במוח חלה ירידה, והיא החלה בתחילת שנות השבעים. שיעורי הפטירה מסוכרת עלו במהלך השנים, ומחלה זו הפכה לסיבת המוות הרביעית בשכיחותה (מעט אחריה – מחלות כלי דם במוח). שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, ומשנת 2016 הן סיבת המוות השלישית בשכיחותה. סיבת המוות העיקרית מקבוצת המחלות הזיהומיות היא אלח דם (ספטיסמיה) – 80% . מהפטירות ,לפי סיבות מוות עיקריות1,שיעורי תמותה מתוקננים לגיל ט6תרשים 2016–1980 נפשות100,000-שיעורים מתוקננים ל 0 100 200 300 400 500 600 1980 1982 1984 1986 1988 1990 1992 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 )שאתות ממאירות (סרטן²מחלות לב סוכרת מחלות כלי דם במוח מחלות זיהומיות .OECD :מקור הנתונים .OECD-שיעורים מתוקננים לגיל לפי אוכלוסיית התקן של ה1 .לא כולל מחלות לב ראומטיות2 248 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 6.1תיבה 2מחקר עוקבה1:תמותה בישראל לפי רמת השכלה 2017–2000 ,64–25בקרב בני מחקרים בעולם מצביעים על פערים בשיעור התמותה בהתאם לרמת ההשכלה של האוכלוסייה. כדי לבחון את המצב בישראל נעשה מעקב פטירות משנת 2000 עד2017 לעוקבה של תושבי הארץ שהיו בני 64–25 בשנת 3,407,099( 2000 ,)איש לפי ארבע רמות השכלה: תואר אקדמי; תעודה תיכונית -על אקדמית; -לא תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון; השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה. כדי לנתח את התמותה בישראל לפי רמת השכלה חושבו שלושה מדדים: .1 שיעורי תמותה מתוקננים לגיל 3 – השיעורים חושבו בתקנון ישיר לכלל הפטירות, וכן לפי סיבות מוות עיקריות, לפי שנות החיים בכל רמת השכלה. אוכלוסיית התקן הייתה סך שנות החיים של כל העוקבה. 2. יחס תמותה מתוקנן לגיל (SMR – Standard Mortality Ratio) – היחס חושב בתקנון עקיף לפי סיבות המוות. SMR הוא היחס בין מספר המקרים הנצפה (observed ) למספר המקרים הצפוי (expected .) בקבוצה מסוימת, על פי השיעורים בקבוצת היחס קבוצת היחס הייתה בעלי תואר אקדמי. ערך SMR גדול -מ1.0 לבעלי השכלה מסוימת מצביע על תמותה גבוהה יותר בהשוואה לתמותה בקרב בעלי תואר אקדמי, וערך SMR קטן -מ1.0 לבעלי השכלה מסוימת מצביע על תמותה נמוכה יותר בהשוואה לתמותה בקרב בעלי תואר יפל השענ ןונקתה .ימדקא גיל בפטירה בהתאם לקבוצות הגיל האלה: 54–45 ,44–25 -ו .64–55 3. יחס סיכון (HR – Hazard Ratio ) לתמותה – כדי לבחון את ההבדלים בתמותה בין רמות ההשכלה, ובתוך כך להתחשב בהבדלים לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, נבנה מודל רגרסיה Cox . המודל בדק את יחס הסיכון לכלל הנפטרים וכן לפי סיבות מוות עיקריות בשלוש רמות ההשכלה הנמוכות, בהשוואה לבעלי תואר אקדמי לפי גיל כמשתנה רציף, מין וקבוצת אוכלוסייה. 1 מקור הנתונים: מאגרי המידע של הלמ"ס. העיבוד נעשה בחדר המחקר של הלמ"ס. הכנת הנתונים ועיבודם: נחמה גולדברגר וציונה חקלאי, אגף המידע במשרד הבריאות. 2 מחקר עוקבה (Cohort study ) – מחקר תצפיתי שבו עוקבים באופן פסיבי אחר קבוצת אנשים ומתעדים מאפיינים או אירועים רלוונטיים למחקר. פירוש המונח ״עוקבה״ הוא קבוצת אנשים בעלי אפיון סטטיסטי או דמוגרפי משותף, כגון שנת לידה או מצב משפחתי, הנתונה למעקב ולמחקר. 3 ה שיעורים מתוקננים לגיל כיוון שהתפלגות הגילים שונה בכל רמת השכלה. ׀ בריאות6 פרק 249 .1שיעורי תמותה מתוקננים לגיל, לפי מין ורמת השכלה בשנים 2017–2000 נפטרו 215,552 איש – 6.3% מהעוקבה של תושבי ישראל שהיו בני 64–25 בשנת . 2000 נמצא כי שיעור התמותה עולה ככל שרמת ההשכלה יורדת: אצל גברים השיעור עולה -מ290 -ל100,000 שנות אדם 4 בקרב בעלי תואר אקדמי -ל540 בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, ואצל נשים -השיעור עולה מ213 -ל349 ., בהתאמה ,שיעורי תמותה מתוקננים לגיל תרשים א 2017–2000 ,לפי מין ורמת השכלה שנות אדם100,000-שיעורים ל 0 100 200 300 400 500 600 גברים נשים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון שנות אדם – מספר האנ שים המצויים במעקב, מוכפל במספר השנים שכל אחד מהפרטים תרם למעקב. 4 250 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .2 יחס תמותה מתוקנן לגיל (SMR), לפי מין, סיבת מוות ורמת השכלה במרבית סיבות המוות נמצאו שיעורי תמותה גבוהים בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון לעומת בעלי תואר אקדמי. אצל גברים היחס לכלל הנפטרים (סך כל התמותה) היה שווה בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ובקרב בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון – פי 1.8 . בהשוואה לבעלי תואר אקדמי בבדיקת יחס התמותה המתוקנן בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון לעומת בעלי תואר אקדמי, היחס הגבוה ביותר נמצא בסיבת המוות רצח (פי ) 4.7 ואחריה במחלות של דרכי הנשימה (פי ) 3.4 ובסוכרת (פי ).3.3 ברוב סיבות המוות יחס התמותה המתוקנן בקרב בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון היה נמוך יותר מהיחס בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון: ברצח היחס היה פי , 3.0 במחלות של דרכי הנשימה יפ – 2.7 ובסוכרת – פי .2.8 היחס הנמוך ביותר נמצא בסיבות המוות שאתות ממאירות (סרטן) והתאבדות: פי 1.2 בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ופי 1.4 בקרב בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון, בהשוואה לבעלי תואר אקדמי. ,( של גבריםSMR) 1יחס תמותה מתוקנן לגיל תרשים ב 2017–2000 ,לפי סיבת מוות ורמת השכלה יחס תמותה מתוקנן לגיל 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 רצח מחלות של דרכי הנשימה סוכרת מחלות זיהומיות מחלות כלי דם במוח תאונות מחלות לב סך כל התמותה קיהיון (דמנצייה) שאתות ממאירות ( סרטן) התאבדות תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה בהשוואה לבעלי תואר אקדמי.1 ׀ בריאות6 פרק 251 אצל נשים היחס לכלל הנפטרות (סך כל התמותה) בכל רמות ההשכלה היה נמוך יותר מהיחס בקרב גברים: פי 1.6 בקרב בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ופי 1.3 בקרב בעלות תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון, בהשוואה לבעלות תואר אקדמי. בבדיקת יחס התמותה המתוקנן בקרב בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון לעומת בעלות תואר אקדמי, היחס הגבוה ביותר נמצא בסיבת המוות סוכרת (פי ), 3.9 ואחריה במחלות של דרכי הנשימה (פי ), 3.6 במחלות לב (פי 2.8) ובמחלות זיהומיות (פי ).2.7 יחס התמותה משאתות ממאירות (סרטן) ומהתאבדות בקרב בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היה נמוך -מ , 1.0 כלומר שיעורי התמותה מסיבות אלו היו נמוכים יותר בהשוואה לשיעורים בקרב בעלות תואר אקדמי. ,( של נשיםSMR) 1יחס תמותה מתוקנן לגיל תרשים ג 2017–2000 ,לפי סיבת מוות ורמת השכלה יחס תמותה מתוקנן לגיל 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 סוכרת מחלות של דרכי הנשימה מחלות לב מחלות זיהומיות מחלות כלי דם במוח רצח קיהיון (דמנצייה) תאונות סך כל התמותה שאתות ממאירות (סרטן) התאבדות תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה בהשוואה לבעלי תואר אקדמי.1 252 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .3 יחס סיכון לתמותה (לפי מודל רגרסיה Cox), לפי סיבת מוות ורמת השכלה יחס הסיכון לתמותה הגבוה ביותר בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון בהשוואה לבעלי תואר אקדמי נמצא במחלות של דרכי הנשימה – פי 3.4 (רווח סמך ), 3.6–3.1 :95% ואחריהן ברצח – פי –2.5( 3.1 ,)3.7 בסוכרת – פי ) 3.1–2.8( 2.9 ובמחלות זיהומיות – פי ). 3.0–2.6( 2.8 יחס הסיכון בקרב בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון לתמותה ממחלות אלו היה נמוך יותר, אך גבוה לעומת בעלי תואר אקדמי, פי 2.2 ,)2.4–2.0( פי ), 2.6–1.7( 2.1 פי ) 2.4–2.1( 2.3 ופי ), 2.0–1.7( 1.8 .בהתאמה היחס הנמוך ביותר נמצא בשאתות ממאירות (סרטן), אך גם במחלה זו היה סיכון מובהק גבוה לתמותה בקרב בעלי השכלה נמוכה לעומת בעלי תואר אקדמי. אולם בניגוד לסיבות האחרות, יחס הסיכון בקרב בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית היה גבוה מעט מבקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון.-תיכונית לא-ובעלי תעודה על 1)95%) לתמותה (עם רווח סמךHR( יחס סיכון תרשים ד 2017–2000 ,, לפי סיבת מוות ורמת השכלהCoxלפי מודל רגרסיה יחס סיכון לתמותה 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 מחלות של דרכי הנשימה רצח סוכרת מחלות זיהומיות מחלות כלי דם במוח תאונות מחלות לב קיהיון (דמנצייה) סך כל התמותה שאתות התאבדות ממאירות (סרטן) תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה בהשוואה לבעלי תואר אקדמי.1 ,לסיכום נמצא קשר חזק בין רמת ההשכלה לתמותה ולסיבות המוות, במיוחד לתמותה ממחלות של דרכי הנשימה, מרצח, ממחלות זיהומיות ומסוכרת. הממצאים מצביעים על החשיבות הרבה שיש בהעלאת רמת ההשכלה לשם שיפור הבריאות של האוכלוסייה וכן בקידום החינוך לבריאות, בעיקר בקרב בעלי השכלה נמוכה. ׀ בריאות6 פרק 253 .3לידות והפסקות היריון בקרב נערות בשנת 2018 נולדו 184,370 ,תינוקות מהם ) 2,801( 1.5% נולדו לנערות עד גיל . 19 כשני שלישים מהתינוקות שנולדו לנערות היו לערביות, והיתר – ליהודיות ואחרות. שיעור הפריון של נערות ערביות היה גבוה פי חמישה משיעור הפריון של נערות יהודיות ואחרות: 19.0 תינוקות -ל1,000 נערות ערביות לעומת 3.8 תינוקות -ל1,000 נערות יהודיות ואחרות. 98.1% מהתינוקות שנולדו לנערות עד גיל 19 נולדו לבנות 19–17 (גיל הנישואין החוקי לנשים בישראל הוא 18 .)שנים רק 1.9% מהתינוקות ) 53( נולדו לבנות 16 .ומטה חלקם של התינוקות שנולדו לבנות 16 ומטה בקרב ערביות היה 2.2%, לעומת 1.2% .) בקרב יהודיות ואחרות (מרבית הנערות הערביות הרו במסגרת הנישואין, כמפורט בהמשך לוח6.3 לידו ת חי ופניות לוועדות להפסקת היריון, לפי קבוצת אוכלוסייה, דת וגיל האישה, 2018 לידות חי פניות לוועדות להפסקת היריון קבוצת אוכלוסייה, דת וגיל האישה מספרים מוחלטים )2()1 (שיעורים מספרים מוחלטים )1 (שיעורים כלל האוכלוסייה ) 3 (סך הכל184,370 3.1 17,869 8.6 19 עד2,801 8.2 1,501 4.4 +20 181,300 105.2 16,368 9.5 יהודיות ואחרות )3 (סך הכל141,102 3.1 14,712 9.3 19 עד931 3.8 1,380 5.7 +20 140,116 104.0 13,332 9.9 מזה: יהודיות – סך הכל 135,809 3.2 13,537 9.2 19 עד898 3.9 1,238 5.4 +20 134,892 108.3 12,299 9.9 ערביות )3 (סך הכל43,268 3.0 3,157 6.6 19 עד1,870 19.0 121 1.2 +20 41,184 109.4 3,036 8.0 מזה: מוסלמיות – סך הכל 38,757 3.2 2,630 6.5 19 עד1,853 21.4 104 1.2 +20 36,698 116.4 2,526 8.0 .)49–15 ( נשים בגיל הפריון1,000-) שיעורי סך הכל מחושבים ל1( .) בלידות חי שיעורי סך הכל הם שיעורי פריון כולל; השיעורים עבור קבוצות הגיל הם שיעורי פריון סגולי לפי גיל2( .) כולל גיל לא ידוע3( 254 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מספר הלידות בקרב נערות עד גיל 19 הולך וקטן לאורך השנים. שיעורי הפריון של נערות ירדו -בכ , 52% -מ17.1 תינוקות -ל1,000 נערות בשנת 2000 ל8.2-תינוקות -ל1,000 נערות בשנת . 2018 שיעור הפריון של נערות יהודיות -ואחרות ירד באותה התקופה בכ52% -, ושל נערות ערביות – בכ .64% למרות הירידה בשיעורי הפריון של נערות, השיעור בישראל נותר גבוה מהשיעורים בחלק ניכר ממדינות -הOECD . שיעורי הפריון הנמוכים ביותר היו בקוראה הדרומית 1.0( תינוקות -ל1,000 ,)נערות בשווייץ 2.4( ל ) 1,000-ובדנמרק ובהולנד 2.8( -ל ), 1,000 ואילו השיעורים הגבוהים ביותר היו במקסיקו 66.2( -ל ), 1,000 בצ'ילה 44.7( -ל ) 1,000 ( ובטורקייה26.9 -ל ).1,000 7 בשנת 65.1% 2018 מההריונות הידועים8 בקרב נערות עד גיל 19 הסתיימו בלידת חי, לעומת 91.7% בקרב בנות 20 .ומעלה בקרב נערות יהודיות ואחרות רק 40.3% מההריונות הסתיימו בלידת חי, -וב59.7% מההריונות הייתה פנייה לוועדות להפסקת היריון. בקרב נערות ערביות 94.0% מההריונות הסתיימו בלידת חי, ורק -ב6.0% מההריונות הייתה פנייה לוועדות להפסקת היריון. הסבר לפער שבין שתי קבוצות האוכלוסייה בפניות של נערות לוועדות להפסקת היריון עשוי להיות מצבה המשפחתי של הנערה. בעוד שמרבית הנערות הערביות הרו במסגרת הנישואין, בקרב נערות יהודיות ואחרות ההריונות מחוץ לנישואין שכיחים יותר: מתוך הנערות שפנו לוועדות להפסקות היריון רק 2.1% מהיהודיות והאחרות היו נשואות 2.2%( מהיהודיות) לעומת23.1% . מהערביות בשנת 2018 מרבית הפניות לוועדות להפסקת היריון אושרו, הן בקרב נערות עד גיל ) 99.5%( 19 והן בקרב בנות 20 ומעלה ), 99.2%( אך יש שוני בהתפלגות הסיבות שלפיהן ניתן האישור: בקרב נערות מרבית האישורים ) 95.9%( ניתנו בשל היריון מחוץ לנישואין או גיל האישה (פחות -מ ). 18 בקרב בנות 20 ומעלה רק 57.0% מהאישורים ניתנו -משתי הסיבות האלה, ו43.0% . ניתנו בשל סיכון למום בעובר או סיכון לבריאות האישה בהתפלגות הסיבות לאישור הפסקת ההיריון יש הבדלים בין נערות יהודיות ואחרות לבין נערות ערביות. בעוד שבקרב יהודיות ואחרות 26.3% מהאישורים ניתנו בשל גיל, בקרב ערביות רק 11.8% ניתנו מסיבה זו. אחוז האישורים שניתנו בשל היריון מחוץ לנישואין היה גבוה בקרב נערות יהודיות ואחרות לעומת נערות ערביות 71.2%( ו , 66.4%- .)בהתאמה בקרב נערות ערביות 11.8% מהאישורים ניתנו בשל סיכון למום בעובר, -ו10.1% ניתנו בשל סיכון לבריאות האישה. אישורים משתי סיבות אלו כמעט לא ניתנו לנערות יהודיות ואחרות. בשנת 2018 12,500 נשים בנות 25 ומעלה פנו לוועדות להפסקת היריון (שיעור של 8.9 -ל1,000 נשים בנות 49–25), מתוכן 10,200 -יהודיות ואחרות ו2,300 ( ערביות9.2 -ו7.9 -ל1,000 .) נשים, בהתאמה 7 -ראו אתר ה .http://www.oecd.org/els/family/database.htm :OECD 8 .כולל לידות חי ופניות לוועדות להפסקת היריון ׀ בריאות6 פרק 255 מהשוואה של שיעורי הפניות לוועדות להפסקת היריון לפי רמת השכלה עולה כי אצל יהודיות ואחרות השיעור הגבוה ביותר של פניות היה בקרב בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 12.7( ל1,000-נשים בנות ), 49–25 ואחריהן אצל נשים בעלות תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 9.9( -ל ). 1,000 השיעור הנמוך ביותר של פניות היה בקרב אקדמית (-תיכונית לא-בעלות תעודה על5.0 -ל ).1,000 בקרב ערביות התמונה הפוכה – השיעור הנמוך ביותר של פניות היה בקרב בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון 5.7( ל1,000-נשים בנות ). 49–25 בשאר רמות ההשכלה שיעור הפניות היה גבוה יותר 9.0( ו9.1-ל ).1,000- לוח6.4 ,פניות לוועדות להפסקת היריון, לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה 2018 -שיעורים ל1,000 נשים בנות49–25 סך הכל תואר אקדמי תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה סך הכל 8.9 8.4 5.4 9.7 9.3 יהודיות ואחרות 9.2 8.3 5.0 9.9 12.7 ערביות 7.9 9.0 9.0 9.1 5.7 256 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .4 הערכה עצמית של מצב הבריאות הערכה עצמית של מצב הבריאות היא מדד נפוץ ומקובל בסקרי אוכלוסייה לצורך הערכת מצב בריאותו של הפרט. בשנת 2018 דיווחו 86.7% מבני 69–25 כי מצב בריאותם טוב מאוד או טוב: 57.4% העריכו שמצב בריאותם טוב מאוד, -ו29.3% ( העריכו שמצב בריאותם טוב. האחוז דומה בקרב גברים ובקרב נשים86.6% -ו86.7% .), בהתאמה 13.1% העריכו כי מצב בריאותם לא כל כך טוב או כלל לא טוב, והאחוז דומה בשני המינים 13.1%( מהגברים -ו13.0% .)מהנשים בקרב בני 69–25 נמצא כי ככל שעולה הגיל כך יורד אחוז המעריכים שמצב בריאותם טוב מאוד ועולה אחוז המעריכים שמצב בריאותם טוב, לא כל כך טוב או כלל לא טוב: 79.5% מבני 34–25 העריכו שמצב בריאותם טוב מאוד, לעומת 29.0% מבני 17.1% ;69–55 מבני 34–25 העריכו שמצב בריאותם טוב, לעומת 41.9% מבני 3.3% ;69–55 מבני 34–25 העריכו שמצב בריאותם לא טוב (לא כל כך טוב או כלל לא טוב), לעומת28.7% מבני .69–55 בבחינת ההערכה העצמית של מצב הבריאות לפי רמת השכלה , נמצא קשר בין המעריכים שמצב בריאותם טוב מאוד לבין רמת ההשכלה שלהם: בקרב בני 69–25 האחוז הגבוה ביותר של מעריכים כי מצב בריאותם טוב מאוד היה בקרב בעלי תואר אקדמי ), 64.9%( והאחוז הנמוך ביותר היה בקרב אנשים ללא תעודה ). 41.7%( אחוז המדווחים על מצב בריאות טוב היה דומה בקרב בעלי תואר אקדמי ובקרב אנשים ללא תעודה (28.7% -ו29.5% .), בהתאמה האחוז הגבוה ביותר של מדווחים על מצב בריאות לא טוב נמצא בקרב אנשים ללא תעודה ), 28.8%( פי4.5 מהאחוז בקרב בעלי תואר אקדמי ( ).6.4% , לפי הערכה עצמית של מצב הבריאות69–25 בני י6תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים 0 20 40 60 80 100 ללא תעודה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 1לא טוב טוב טוב מאוד כולל ‘לא כל כך טוב’ ו’כלל לא טוב’.1 ׀ בריאות6 פרק 257 .5 אנשים עם מוגבלות בשנת 2018 דיווחו 17.7% מבני 69–25 על בעיה בריאותית הנמשכת שישה חודשים או יותר ומפריעה להם בתפקוד יומי -היום – 18.2%( מהנשים -ו17.2% .)מהגברים האחוז גדל ככל שהגיל עולה: 7.7% מבני 34–25 דיווחו על בעיה בריאותית, לעומת 11.7% מבני20.2% ,44–35 מבני54–45 -ו32.2% מבני .69–55 אדם עם מוגבלות תפקודית חמורה הוא מי שמתקשה מאוד, או אינו יכול כלל, לעשות לפחות אחת מהפעולות האלה: לראות, לשמוע, ללכת או לעלות במדרגות, להתרחץ או להתלבש בעצמו, לזכור או להתרכז. 11.0% מבני 69–25 ומעלה 11.4%( מהנשים -ו10.5% )מהגברים דיווחו בשנת 2018 על מוגבלות תפקודית חמורה.9 בשני המינים שכיחותה של מוגבלות זו עולה עם הגיל: 5.9% מבני 34–25 דיווחו שיש להם מוגבלות תפקודית חמורה, לעומת 7.4% מבני10.5% ,44–35 מבני54–45 -ו20.1% מבני .69–55 9 אחוז האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה גבוה יותר בפועל, כיוון שהנתונים אינם כוללים דיירי מוסדות טיפוליים וסיעודיים שלא נכללו בסקר, וכן נדגמים שלא יכלו להתראיין בשל מוגבלותם. 258 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בבחינת הקשר שבין הימצאות בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד יומי -היום או מוגבלות תפקודית חמורה לבין רמת ההשכלה , נמצא כי אחוז בני 69–25 שדיווחו על בעיה בריאותית או על מוגבלות תפקודית חמורה היה גבוה באופן ניכר בקרב אנשים ללא תעודה על השכלה לעומת בעלי תעודה כלשהי. האחוז הנמוך ביותר נמצא בקרב בעלי תואר אקדמי. האחוז הגבוה ביותר של מדווחים על בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד יומי -היום נמצא בקרב אנשים ללא תעודה 31.6%( ( ), פי שלושה מהאחוז בקרב בעלי תואר אקדמי ).10.8% האחוז הגבוה ביותר של מדווחים על מוגבלות תפקודית חמורה נמצא בקרב אנשים ללא תעודה ), 23.2%( פי ארבעה מהאחוז בקרב בעלי תואר אקדמי ). 5.8%( אחוז המדווחים על מוגבלות תפקודית חמורה עולה ככל שההשכלה נמוכה י .רתו 2018 ,עם מוגבלות תפקודית חמורה, לפי רמת השכלה69–25בני יא6תרשים אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 יש בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד היום-יומי¹יש מוגבלות תפקודית חמורה² ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי מפריעה מאוד או מפריעה.1 :מתקשים מאוד, או אינם יכולים כלל, לעשות לפחות אחת מהפעולות האלה2 .לראות, לשמוע, ללכת או לעלות במדרגות, להתלבש או להתרחץ בעצמם, לזכור או להתרכז ׀ בריאות6 פרק 259 .6 גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות10 דפוסי עישון עישון הוא גורם סיכון עיקרי לתחלואה במחלות רבות, ובהן סרטן, מחלות לב, מחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) ומחלות של דרכי הנשימה. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO ) מגפת הטבק היא אחד מהאיומים הגדולים ביותר על בריאות -הציבור, ומתים ממנה יותר מ8 -מיליון אנשים מדי שנה, מתוכם כ1.2 . מיליון בשל חשיפה משנית נתוני המדד נוגעים לעישון סיגריות בלבד (כולל מגולגלות), ולכן אינם משקפים שימוש במוצרי טבק אחרים (כגון נרגילה, מקטרת וסיגרים) או שימוש במוצרי איוד – סיגריות אלקטרוניות וסיגריות IQOS , שהשימוש בהן גובר בשנים האחרונות. בשנת 2017 דיווחו 24.2% מבני 69–25 כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום. גברים מעשנים כמעט פי שניים מנשים 32.0%( לעומת , 16.6% .)בהתאמה אחוז המעשנים יורד מעט עם הגיל: 27.4% מבני 34–25 דיווחו כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת ביום, לעומת 25.2% מבני22.7% ,44–35 מבני54–45 -ו20.8% מבני .69–55 בקרב בני 69–25 אחוז המעשנים מגיע -ל49.5% אצל גברים ערבים, פי 1.8 מהאחוז אצל גברים יהודים ). 28.0%( :בקרב נשים המצב הפוך 18.4% מהנשים היהודיות מעשנות, פי3.5 ( מהנשים הערביות ).5.2% עודף משקל והשמנה עודף משקל והשמנה הם גורמי סיכון עיקריים לכמה בעיות בריאות, ובהן סוכרת מסוג , 2 מחלות לב, יתר לחץ דם ומחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) וכן סוגים שונים של שאתות ממאירות (סרטן). בשנת 2017 כמחצית מבני ) 50.1%( 69–25 היו בעלי עודף משקל או השמנה (BMI>=25 ,) לפי דיווח עצמי של נתוני משקל וגובה. אחוז הגברים בעלי עודף משקל או השמנה (58.2% ( ) היה גבוה מאחוז הנשים ).42.4% בקרב בני 69–25 אחוז בעלי עודף משקל או השמנה היה 62.4% אצל גברים ערבים לעומת 56.6% אצל גברים יהודים. האחוז היה גבוה יותר גם אצל נשים ערביות לעומת נשים יהודיות (52.7% -ו39.5% .), בהתאמה אחוז בעלי עודף משקל או השמנה עולה עם הגיל: 34.1% מבני 34–25 היו בעלי עודף משקל או השמנה, לעומת 47.2% מבני56.6% ,44–35 מבני54–45 -ו65.0% מבני .69–55 10 בהיעדר סקר חדש בנושא, הנתונים מבוססים על הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת , 2017 כמו בדוח הקודם. עם זאת, בדוח הנוכחי נוספו נתוני המדדים לפי רמת השכלה. בשנים קודמות התבססו הנתונים על סקרים של משרד הבריאות, ובשנה הבאה הנתונים צפויים להתבסס על סקר חדש של המשרד. 260 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס פעילות גופנית פעילות גופנית סדירה משפרת את הבריאות ואת איכות החיים של העוסקים בה. התועלת שבפעילות גופנית רבה יותר ככל שמשך הפעילות מתארך ועוצמתה עולה. לפי ארגון הבריאות העולמי, ההמלצות הכלליות לאוכלוסייה הבוגרת הן לבצע פעילות גופנית מתונה לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע או פעילות גופנית מאומצת לפחות 75 .דקות מצטברות בשבוע, או לשלב ביניהן בשנת 28.5% 2017 מבני 69–25 ביצעו פעילות גופנית במידה המומלצת. אחוז המבצעים פעילות גופנית היה גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים (31.1% -ו26.0% .), בהתאמה 34.4% מהגברים היהודים בני 69–25 דיווחו כי ביצעו פעילות גופנית במידה המומלצת, פי 2.1 מהגברים הערבים 28.5% .)16.5%( מהנשים היהודיות בגילים אלו דיווחו על ביצוע פעילות גופנית, פי 2.1 מהנשים הערביות ).13.3%( 33.5% מבני 69–55 ביצעו פעילות גופנית במידה המומלצת, לעומת 26.9% מבני 25.2%( 34–25 מבני 44–35 -ו28.6% מבני ).54–45 ׀ בריאות6 פרק 261 מבחינה של הקשר בין גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות לבין רמת ההשכלה עולה מגמה אחידה למדי: בקרב בני 69–25 בעלי תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון או שאין להם תעודה על השכלה, נמצא אחוז גבוה יחסית של מעשנים ושל בעלי עודף משקל או השמנה ואחוז נמוך יחסית של אנשים המבצעים פעילות גופנית. לעומת זאת, בקרב בני 69–25 בעלי תואר אקדמי נמצא האחוז הנמוך ביותר של מעשנים ושל בעלי עודף משקל או השמנה והאחוז הגבוה ביותר של אנשים המבצעים פעילות גופנית. אחוז המעשנים לפחות סיגריה אחת ביום היה גבוה פי 2.2 בקרב אנשים ללא תעודה לעומת בעלי תואר אקדמי 30.7%( -ו14.2% .), בהתאמה אחוז בעלי עודף משקל או השמנה היה גבוה פי 1.2 בקרב אנשים ללא תעודה לעומת בעלי תואר אקדמי 55.0%( -ו45.8% ( אקדמית-תיכונית לא-, בהתאמה), אם כי האחוז הגבוה ביותר נמצא בקרב בעלי תעודה על ).56.5% בעלי תואר אקדמי ביצעו פעילות גופנית פי שניים מאנשים ללא תעודה 33.5%( לעומת , 16.6% .)בהתאמה האחוז יורד בהדרגה ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר. , לפי גורמי סיכון לבריאות והתנהגויות בריאות69–25 בני יב6תרשים 2017 ,ולפי רמת השכלה ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי אחוזים 0 10 20 30 40 50 60 בעלי עודף משקל או השמנה מעשנים לפחות סיגריה אחתביום מבצעים פעילות גופנית לפחות3 פעמים בשבוע לפחות10דקות ברצף BMI>=25 262 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .7כוח אדם במקצועות הבריאות11 כוח אדם במקצועות הבריאות כולל רופאים, אחיות ועוסקים נוספים במקצועות הבריאות – רוקחים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, טכנאי שיניים, עובדי מעבדה רפואית ועוד. סעיף זה עוסק ברופאים ובאחיות בלבד (בעלי הכשרה ומועסקים). לפי סקר כוח אדם של הלמ"ס, בשנת 2018 -היו בסך הכל כ221,600 . מועסקים בשירותי בריאות בעלי רישיון לעסוק ברפואה לפי נתוני משרד הבריאות, בסוף שנת 2018 היו38,766 בעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל,12 מהם ) 76.3%( 29,585 עד גיל 67 -ו23.7%( 9,181) מעל גיל 67 .) (גיל הפרישה לגמלאות בעשור האחרון נרשמה מגמת עלייה באחוז של כלל בעלי הרישיון לעסוק ברפואה, ולעומת זאת נרשמה ירידה באחוז הרופאים עד גיל 67 בעלי רישיון לעסוק ברפואה. הירידה החלה בסוף שנות התשעים, עם צמצום העלייה לישראל ובשל הגידול במספר הרופאים מעל גיל 67 שפרשו לגמלאות. אחוז הרופאים מעל גיל 67 בעלי רישיון לעסוק ברפואה -עלה בהדרגה מ13.8% בשנת2000 -ל17.3% בשנת2010 -ול23.7% בשנת2018 (פי1.7 מבשנת ).2000 67רופאים ואחיות מעל גיל יג6תרשים 2018–2000 ,מכלל בעלי רישיון לעסוק ברפואה או הכשרה בסיעוד אחוזים 0 5 10 15 20 25 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 רופאים אחיות 11 .בכל מקום שבו ננקטה לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, ולהפך 12 -חלקם (כ9%) שהו בח ו"ל שנה לפחות, וחלקם לא הועסקו כלל או לא הועסקו בשירותי בריאות. ׀ בריאות6 פרק 263 מכלל בעלי רישיון לעסוק ברפואה 58.5% היו גברים -ו41.5% היו נשים. אחוז הנשים בכלל בעלי הרישיון לעסוק ברפואה נמצא במגמת עלייה מתונה מתחילת שנות האלפיים (38.7% בשנת ).2000 מכלל בעלי הרישיון לעסוק ברפואה 38.7% -למדו בישראל ו61.2% . למדו בחו"ל בשנת 2018 שיעור בעלי הרישיון לעסוק ברפואה היה 4.3 -ל1,000 .תושבים שיעור הרופאים עד גיל 67 היה 3.3 -ל1,000 תושבים, ושיעור הרופאים מעל גיל67 היה1.0 -ל1,000 . תושבים 1,705 רישיונות חדשים לעסוק ברפואה ניתנו בשנת , 2018 לעומת 617 לפני עשור. -כ38% מהרישיונות -ב2018 .ניתנו לבוגרי אוניברסיטאות בארץ, והיתר – לבוגרי אוניברסיטאות בחו"ל 264 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בעשור האחרון חלה עלייה במספרם של מקבלי תואר בלימודי רפואה כללית, -מ314 בתחילת העשור -ל654 .בסופו במספרם של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בלימודי רפואה כללית (לא כולל תוכניות הסבה ותוכניות המשך) חלה עלייה מתונה מאוד. ,מקבלי תואר בלימודי רפואה כללית יד6תרשים )2018/19 ( )–תשע"ט2009/10( תש"ע מספרים מוחלטים 0 100 200 300 400 500 600 700 ע" תש (2009/10 ) תשע "א (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) תשע "ו (2015/16 ) תשע "ז (2016/17 ) תשע "ח (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) ,סטודנטים חדשים ללימודי רפואה כללית טו6תרשים )2018/19 ( )–תשע"ט2009/10( תש"ע מספרים מוחלטים 0 100 200 300 400 500 600 700 ע" תש (2009/10 ) א" תשע (2010/11 ) תשע "ב (2011/12 ) תשע "ג (2012/13 ) תשע "ד (2013/14 ) תשע "ה (2014/15 ) ו" תשע (2015/16 ) ז" תשע (2016/17 ) ח" תשע (2017/18 ) תשע "ט (2018/19 ) ׀ בריאות6 פרק 265 רופאים מועסקים בשנת 2018 הועסקו 30,591 רופאים (שיעור של 3.4 -ל1,000 ,)תושבים ומהם 28,618( 93.6% )רופאים הועסקו בשירותי בריאות (שיעור של 3.2 -ל26,773 .)1,000 מהרופאים המועסקים ) 87.5%( היו עד גיל 67 (שיעור של 3.0 -ל ), 1,000 והשאר – מעל גיל 67 (שיעור של 0.4 ל ). 1,000-מהרופאים שהועסקו בשירותי בריאות – 89.4% היו עד גיל 67 -ו10.6% היו מעל גיל .67 בשנת 73.8% 2018 מכלל הרופאים הרשומים כבעלי רישיון לעסוק ברפואה בישראל עבדו כרופאים בשירותי בריאות. מתוך הרופאים עד גיל 67 בעלי רישיון לעסוק ברפואה 86.5% עבדו כרופאים, ומתוך הרופאים מעל גיל 67 בעלי רישיון לעסוק ברפואה – 33.1% . עבדו כרופאים מכלל הרופאים שהועסקו, הן בכלל והן בשירותי בריאות, 58.6% היו גברים -ו41.4% היו נשים. במשך השנים נצפתה -עלייה באחוז הנשים מכלל הרופאים המועסקים (כ37% רופאות בשנת ).2000 שיעור הרופאים המועסקים בישראל היה יציב למדי בעשור האחרון. בהשוואה לאומית -בין (לשנים , 2018–2013 לפי שנת העדכון האחרונה של כל מדינה) השיעור בישראל בשנת 3.1( 2017 ל1,000- )תושבים היה נמוך מהשיעור הממוצע במדינות -הOECD 3.5( ל1,000- )תושבים וזהה לשיעור בבלגייה ובסלובניה. השיעור הגבוה ביותר במדינות -הOECD היה באוסטרייה – 5.2 -ל1,000 ,תושבים והשיעור הנמוך ביותר היה בקוראה הדרומית – 2.3 -ל1,000 .תושבים ,OECD-רופאים מועסקים, ישראל ומדינות ה טז6תרשים 12017 תושבים1,000-שיעורים ל .OECD :מקור הנתונים , אלא אם כן צוין אחרת.2017ברוב המדינות שנת העדכון האחרונה היא1 0 1 2 3 4 5 6 אוסטרייה נורווגיה (2018 ) ליטא גרמניה שווייץ שוודיה (2016 ) איטליה (2018 ) דנמרק (2016 ) איסלנד (2018 ) ספרד אוסטרליה צ' כיה (2013 ) הולנד ממוצע אסטוניה הונגריה ניו זילנד (2018 ) אירלנד (2018 ) לטבייה פינלנד (2014 ) צרפת (2018 ) בלגייה ישראל סלובניה לוקסמבורג הממלכה המאוחדת (2018 ) קנדה (2018 ) ארצות הברית ( יפן2016 ) מקסיקו פולין קוראה הדרומית OECD 266 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בעלי הכשרה בסיעוד לפי נתוני משרד הבריאות, בסוף שנת 2018 היו בישראל 68,543 בעלי הכשרה בסיעוד. הרוב ) 82.4%( היו אחיות מוסמכות, והשאר – אחיות מעשיות. מסך כל בעלי ההכשרה בסיעוד ) 79.3%( 54,361 היו עד גיל . 67 במשך השנים גדל חלקם של בעלי הכשרה בסיעוד מעל גיל 67 מכלל בעלי הכשרה בסיעוד, ובשנת 2018 הוא הגיע -ל , 20.7% כמעט פי 2.5 מחלקם בשנת15.0%( 2000 בשנת2010 -ו8.5% בשנת ).2000 מסך כל בעלי ההכשרה בסיעוד בשנת 86.2% 2018 -היו נשים ו13.8% . היו גברים שיעור האחיות בעלות הכשרה בסיעוד בשנת 2018 היה 7.6 -ל1,000 .תושבים שיעור האחיות עד גיל 67 היה 6.0 -ל1,000 תושבים, ושיעור האחיות מעל גיל67 היה1.6 -ל1,000 . תושבים ׀ בריאות6 פרק 267 אחיות מועסקות לפי סקר כוח אדם, בשנת 2018 הועסקו -כ45,300 אחיות 41,700( אחיות מוסמכות -ו3,600 אחיות מעשיות) – שיעור של 5.1 -ל1,000 .תושבים -כ40,300 מהן ) 89.0%( הועסקו בשירותי בריאות (שיעור של 4.5 -ל1,000 -תושבים). כ43,900 ( מכלל האחיות המועסקות96.9%) היו עד גיל 67 (שיעור של4.9 -ל1,000 .) תושבים 66.1% מכלל הרשומים כבעלי הכשרה בסיעוד עבדו כאחיות בשנת 80.8% ,2018 מכלל הרשומים עד גיל 67 ו9.9%- מכלל הרשומים מעל גיל .67 מכלל האחיות המועסקות 87.0% היו נשים -ו13.0% היו גברים, ומהאחיות שהועסקו בשירותי בריאות – 86.4% היו -נשים ו13.6% . היו גברים שיעור האחיות המועסקות בישראל יציב בשנים האחרונות, אך נמוך מאוד לעומת השיעור הממוצע במדינות -הOECD . בהשוואה לאומית -בין (לשנים , 2018–2014 לפי שנת העדכון האחרונה של כל מדינה) השיעור בישראל בשנת 2017 היה 5.1 -ל1,000 ,תושבים כמחצית מהשיעור הממוצע במדינות -הOECD 9.2( -ל1,000 )תושבים וזהה לשיעור בפולין. השיעור הגבוה ביותר היה בנורווגיה – 17.8 -ל1,000 ,תושבים והשיעור הנמוך ביותר היה במקסיקו – 2.9 -ל1,000 . תושבים ,OECD-אחיות מועסקות, ישראל ומדינות ה יז6תרשים 12017 תושבים1,000-שיעורים ל .OECD :מקור הנתונים , אלא אם כן צוין אחרת.2017ברוב המדינות שנת העדכון האחרונה היא1 0 4 8 12 16 20 נורווגיה (2018 ) שווייץ איסלנד (2018 ) פינלנד (2014 ) גרמניה אוסטרליה לוקסמבורג ( יפן2016 ) בלגייה (2016 ) הולנד שוודיה (2016 ) ניו זילנד (2018 ) דנמרק (2016 ) קנדה סלובניה ממוצע כיה 'צ הממלכה המאוחדת (2018 ) ליטא אוסטרייה קוראה הדרומית הונגריה אסטוניה ספרד איטליה (2018 ) ישראל פולין לטבייה יוון מקסיקו OECD 268 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .8ביטוחי בריאות הנתונים על ביטוחי בריאות מבוססים על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס, ובו משקי הבית נשאלים על הוצאות שיש להם על ביטוח בריאות משלים ועל ביטוחים רפואיים אחרים. אחוז משקי הבית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות משלים עלה מאוד במשך השנים, ובשנת 2018 הוא הגיע -ל , 83.6% פי2.7 מהאחוז בשנת 1997 (שנתיים לאחר החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי). משנת 2013 האחוז יציב למדי. במשקי הבית היהודיים הגיע האחוז -ל91.5% בשנת 2018 – פי2.6 מהאחוז בשנת . 1997 במשקי הבית הערביים היה האחוז נמוך הרבה יותר – , 43.1% אך לעומת שנת 1997 הוא עלה פי . 12.0 אומנם אחוז משקי הבית הערביים שיש להם ביטוח בריאות משלים נמוך מאוד לעומת אחוז משקי הבית היהודיים שיש להם ביטוח זה, אך הפער ביניהם הצטמצם, בעיקר בשנים הראשונות (מפי 9.7 בשנת 1997 לפי 2.1 בשנת ). 2018 אחוז משקי הבית הערביים שיש להם ביטוח משלים עלה מאוד בשנים הראשונות שלאחר החלת החוק, ומשנת 2001 כמעט לא חל בו שינוי. לעומת זאת, אחוז משקי הבית היהודיים שיש להם ביטוח משלים עלה בהתמדה, אך עלייה זו התמתנה בשנים האחרונות. אחוז משקי הבית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות פרטי ("אחר"13) עלה מאוד במשך השנים, ובשנת 2018 הוא הגיע -ל , 47.1% פי2.7 מהאחוז -ב . 1997 אחוז משקי הבית היהודיים שהייתה להם הוצאה בגין ביטוח בריאות פרטי היה גבוה כל השנים מאחוז משקי הבית הערביים שדיווחו על הוצאה זו, ובשנת 2018 הוא עמד על 53.5% לעומת 14.9%, בהתאמה (פי ).3.6 ,משקי בית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות יח6תרשים 2018–1997 ,לפי סוג ביטוח וקבוצת אוכלוסייה אחוזים 0 20 40 60 80 100 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 ביטוח משלים – משקי בית ערביים ביטוח פרטי (אחר) – משקי בית ערביים ביטוח משלים – משקי בית יהודיים ביטוח פרטי (אחר) – משקי בית יהודיים 13 ביטוח אחר כולל ביטוח בחברת ביטוח, ביטוח שיניים וביטוח אחר (כולל לחצן מצוקה, ביטוח שח"ל, נטלי וכד'). משנת 2011 .הוא כולל גם ביטוח סיעודי ׀ בריאות6 פרק 269 במשך השנים אחוז משקי הבית שיש להם ביטוח בריאות משלים או ביטוח בריאות פרטי עלה בכל חמישוני ההכנסה. כמו כן, נמצא כי אחוז משקי הבית שלהם ביטוח בריאות משלים עולה ככל שעולות ההכנסות של משק הבית. הפער שבין חמישון ההכנסה העליון לחמישון ההכנסה התחתון הצטמצם עם השנים, בעיקר בשנים הראשונות שלאחר החלת החוק. בשנת 1997 אחוז משקי הבית בחמישון העליון שהיה להם ביטוח משלים היה גבוה פי 3.7 מהאחוז בחמישון התחתון, בשנת 2002 – פי , 2.0 בשנת 2012 – פי , 1.8 ובשנת 2018 – פי . 1.7 משנת 2004 יותר -מ90% ממשקי הבית בחמישון העליון היו בעלי ביטוח משלים, ומשנת 2006 יותר -מ50% ממשקי הבית בחמישון התחתון היו בעלי ביטוח משלים. בהוצאות על ביטוח בריאות פרטי (אחר) , הפער בין חמישוני ההכנסה גדול יותר. הפער הגיע לשיא בשנת , 2012 ומאז הצטמצם. בשנת 1997 אחוז משקי הבית בחמישון העליון שהיה להם ביטוח בריאות פרטי היה גבוה פי 5.9 מהאחוז בחמישון התחתון, בשנת 2002 – פי , 7.7 בשנת 2012 – פי , 8.3 ובשנת 2018 – פי . 5.1 הצמצום בפער נובע ברובו מעלייה באחוז משקי הבית בחמישון התחתון שהייתה להם הוצאה על ביטוח בריאות פרטי. משקי בית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות, לפי סוג ביטוח וחמישוני לוח6.5 (,הכנסה1) שנים נבחרות אחוזים 2018 2012 2007 2002 1997 ביטוח ביטוח ביטוח ביטוח ביטוח פרטי ביטוח פרטי ביטוח פרטי ביטוח פרטי ביטוח פרטי ביטוח חמישון משלים (אחר) משלים (אחר) משלים (אחר) משלים (אחר) משלים (אחר) הכנסה 15.1 57.8 8.3 52.9 7.4 51.2 6.3 42.8 5.5 13.7 1 ) (תחתון 31.1 79.9 21.2 76.2 14.7 70.0 12.7 56.6 11.1 19.1 2 49.4 90.4 37.1 87.0 29.0 84.5 22.0 69.8 19.6 32.8 3 62.8 94.0 51.4 93.0 41.3 89.2 37.5 79.4 19.4 40.8 4 77.1 95.8 69.1 95.0 56.4 92.5 48.8 86.5 32.7 50.9 5 ) (עליון )1( .חמישוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית 270 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בבחינה של אחוז משקי הבית שיש להם הוצאה על ביטוחי בריאות, לפי רמת ההשכלה של ראש משק הבית (בגילים )69–25 , נמצא כי בשנת 2018 אחוז משקי הבית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות משלים עולה ככל שרמת ההשכלה של ראש משק הבית גבוהה יותר: במשקי בית שבהם ראש משק הבית הוא בעל תואר אקדמי הגיע האחוז -ל91.6%, לעומת 64.0% . במשקי בית שבהם ראש משק הבית הוא בעל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אחוז משקי הבית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות פרטי (אחר) עולה אף הוא ככל שרמת ההשכלה של ראש משק הבית גבוהה יותר: במשקי בית שבהם ראש משק הבית הוא בעל תואר אקדמי הגיע האחוז -ל , 63.9% לעומת 27.3% .במשקי בית שבהם ראש משק הבית הוא בעל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ,משקי בית שיש להם הוצאה על ביטוח בריאות יט6תרשים 2018 1,לפי סוג ביטוח ורמת השכלה ביטוח משלים)ביטוח פרטי (אחר .69–25 השכלה של ראש משק הבית שגילו1 אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה 272 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה אורית שוקרון, -ילון גילת גלימידי, יעל ברלין, דגנית שטיין, יעל קליימן, ארז כהן, שלומית דרור כהן, רם קנדיל, דורון יגר בורשטין ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 273 .א מבוא תחבורה היא אחד האמצעים החשובים המאפשרים תנועה ממקום (מוצא) למקום (יעד) של נוסעים ומטענים, והיא תנאי בסיסי לקיום החיים בחברה ולפעילות המשק. איכות מערכת התחבורה משפיעה ביותר על מערכות אחרות במשק – בריאות, דיור, אפשרויות תעסוקה ואיכותה, נגישות לחינוך ולשירותים, לפעילויות של פנאי ותרבות ועוד. התפתחות המשק בישראל באה לידי ביטוי בהתפתחות התשתית התחבורתית ובגידול בנסועה, במספר כלי הרכב ובמספר המורשים לנהוג. בשנים האחרונות אנו עדים לפיתוחים ולשינויים בנושא התחבורה, בהם מעבר לכלי רכב היברידיים וחשמליים וכניסת כלי תחבורה חדשים למרחב הציבורי (קורקינטים, אופניים חשמליים), לצד חידושים המשלבים יכולות ניווט ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים לניטור בטיחות כלי הרכב ותשתיות הדרך. שינויים אלו מעצבים מחדש את המרחבים הציבוריים ומשפיעים על איכות החיים ועל הסביבה שבה אנו גדלים, עובדים ולומדים. עולם העבודה, המשפחה והתרבות, כולם תלויים בתשתיות ובאופני התחבורה הקיימים והמתחדשים ומושפעים מהם. לפיכך יש חשיבות לחקור את הקשרים השונים בין מערך התחבורה לבין רמת החינוך וההשכלה בחברה. פרק זה עוסק בקשרים שבין רמת ההשכלה של בני 69–25 לתחבורה ולתאונות דרכים. לצורך הכנת הפרק, קושרו נתוני התחבורה ותאונות הדרכים למרשם ההשכלה. זרים שאינם מקושרים למרשם השכלה לא נכללו בחישובים.1 הנושאים שנבחנו בפרק הם: תחבורה בישראל, כלי רכב מנועיים, מורשים לנהוג, נפגעים בתאונות דרכים (ת"ד מורחב), נהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (ת"ד מורחב), שביעות רצון מהתחבורה ומהתשתיות באזור המגורים והתנהגות אלימה בכביש. כמו כן מוצגות תיבות בנושאים: .1 ב עלות על כלי רכב והוצאות משקי בית על כלי רכב ועל תחבורה ציבורית. .2 מעור בים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג רכב, סוג מעורב ורמת השכלה. 1 לדוגמה: תיירים, ע ובדים זרים, סטודנטים שאינם תושבי קבע בישראל, אנשי דת וכדומה. 274 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס משתמשי דרך מורשה לנהוג: בעל רישיון נהיגה ישראלי תוקף. -בר כולל אנשים שרישיונם פג במהלך השנה הקודמת. לא כולל אנשים המורשים לנהוג בטרקטורים או במכונות חקלאיות ניידות בלבד. כלי רכב כלי רכב מנועי: כלי רכב יבשתי המונע בכוח מכני ומיועד להוביל בני אדם, מטען או כלי רכב גרור. לא כולל כלי רכב יבשתי מנועי שנע על מסילה. סוגי כלי רכב: כלי רכב פרטי, משאית, אוטובוס, אוטובוס זעיר, מונית, אופנ וע וכלי רכב אחר.2 :נסועה מספר הקילומטרים שכלי רכב מנועי נסע בתקופה נתונה. רמת מינוע: -מספר כלי רכב מנועיים ל1,000 .) תושבים (תושבים קבועים בסוף השנה תאונות דרכים3 תאונת דרכים עם נפגעים: תאונת דרכים שמעורב בה לפחות כלי רכב אחד בנסיעה, ושנפצע בה או שנהרג בה אדם אחד לפחות. תאונת דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד מורחב: תאונת דרכים שסווגה במשטרה כ"תאונת דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד" או תאונת דרכים שסווגה במשטרה כ"תאונת דרכים עם נפגעים מסוג כללי עם נפגעים" אך לפי נתוני בתי החולים, נמצא בה פצוע קשה אחד לפחות. נפגע זה סווג בלמ"ס כפצוע קשה ולכן התאונה סווגה בלמ"ס כ"תאונת דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד מורחב". תאונת דרכים עם נפגעים מסוג "כללי עם נפגעים קל": תאונת דרכים שסווגה במשטרה כ"תאונת דרכים עם נפגעים מסוג כללי עם נפגעים" ו כל הנפגעים בה נפצעו קל. חומרת תאונה נקבעת לפי חומרת הפגיעה החמורה ביותר בתאונה תאונת דרכים קטלנית: תאונת דרכים שנהרג בה אדם אחד לפחות או שנפצע בה אדם אחד לפחות ונפטר מפצעיו בתוך 30 . יום תאונת דרכים קשה: תאונת דרכים שנפצע בה קשה אדם אחד לפחות, ושלא נהרג בה שום אדם. תאונת דרכים קלה: תאונת דרכים שנפצע בה קל אדם אחד לפחות, ושלא נהרג בה או נפצע בה קשה שום אדם. חומרת פגיעה הרוג בתאונת דרכים: אדם שנהרג בתאונת דרכים או אדם שנפצע בתאונת דרכים ונפטר מפצעיו בתוך30 . יום פצוע קשה בתאונת דרכים: אדם שנפצע בתאונת דרכים ואושפז בבית חולים ומדד חומרת פציעתו (לפי מדד MAIS ) היה .6–3 2 להגדרות ולהסברים על כלי רכב מנועיים ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2018( כלי רכב מנועיים 2018 . פרסום מס' 1762 .. ירושלים: המחבר 3 המידע בפרק זה כולל נתונים על תאונות דרכים עם נפגעים בלבד, שנפתח להן תיק תאונה במשטרת ישראל. תאונות אלו הוגדרו ב למ"ס כ"תאונת דרכים עם נפגעים מסוג ת"ד מורחב" (כולל אזור יהודה ו השומרון). ב. מונחים, הגדרות והסברים ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 275 פצוע קל בתאונת דרכים: אדם שנפצע בתאונת דרכים ולא אושפז בבית חולים, אדם שאושפז בבית חולים ומדד חומרת פציעתו (לפי מדד MAIS) היה 2–1 . או אדם שאושפז לצורך השגחה בלבד מדדMAIS למדידת חומרת פציעה (Maximum Abbreviated Injury Scale :) מדד רפואי למדידת חומרת פציעה המהווה את הציון המקסימלי מבין ציוני -ה (Abbreviated Injury Scale) AIS שנקבעו לכל אחד מתשעת אזורי הגוף. המדד מספק ציון כללי של חומרת פציעה גם עבור נפגעים עם יותר מפגיעה אחת. ערכיו של מדד זה הם בין 1 -ל2–1( 6 , – פצועים קל6–3 .) – פצועים קשה 276 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ג מקורות הנתוני ם מסד הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבוסס על קובץ מינהלי שמתקבל מדי חודש ממשטרת ישראל.4 בקובץ נרשמות התאונות שדוּוח עליהן למשטרה, ושנפתח להן תיק תאונה במשטרת ישראל. בנוסף, מתקבל מדי חודש מבתי החולים, באמצעות מכון גרטנר – המרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה, קובץ מינהלי מתוך המערכת לרישום טראומה. הקובץ כולל מידע על הנפגעים בתאונות הדרכים שאושפזו בבתי החולים ועל חומרת פגיעתם (מדד MAIS .) כמו כן הלמ"ס מקבלת נתונים בקבצים מינהליים המעשירים את המידע, ממשרד התחבורה (מרשם הרכב ומרשם הנהגים) ועוד. הנתונים מאפשרים לנטר את מצב בטיחות האוכלוסייה ואת הגורמים המשפיעים עליו, ומסייעים בתכנון הבטיחות בדרכים ובקביעת מדיניות בתחום. עד לשנת , 2017 חומרת הפציעה בתאונות דרכים התבססה על נתוני המשטרה בלבד. בהתאם להמלצה לאומית -הבין להשתמש במדד MAIS לצורך קביעת חומרת הפציעה בתאונות דרכים, החל משנת , 2018 הקובץ מהמערכת לרישום טראומה מקושר בלמ"ס לקובץ ממשטרת ישראל לצורך טיוב חומרת הפציעה. כך מתקבלת תמונה שלמה ומדויקת יותר של "חומרת הפציעה", המתבססת על חומרת הפציעה הרפואית (לפי מדד MAIS .) הנתונים עודכנו למפרע משנת .2013 עד לנתוני שנת 2012 נקבעה חומרת הפציעה (ומכאן חומרת התאונה) עפ"י נתוני המשטרה בלבד (תיקי ת"ד). החל בנתוני שנת 2013 נקבעה חומרת הפציעה (ומכאן חומרת התאונה) לפי שילוב של נתוני בתי החולים עם נתוני המשטרה (ת"ד מורחב). אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים ומופיע ברישומי המשטרה וגם בנתוני בתי החולים, חומרת פציעתו מוגדרת לפי בתי החולים (מדד רפואי MAIS .) אדם שהיה מעורב בתאונת דרכים ומופיע רק ברישומי המשטרה (כלומר אינו מופיע בנתוני בתי החולים), חומרת פציעתו מוגדרת לפי הרישום במשטרה. הנתונים כוללים את אזור יהודה והשומרון. בהשוואה של נתונים משנים שונות, יש לשים לב לשינויים בהגדרות. תאונות דרכים עם נפגעים, נפגעים, נהגים וכלי רכב המעורבים בהן: קבצים מינהליים המתקבלים פעם בחודש ממשטרת ישראל. מורשים לנהוג: קובץ מינהלי המתקבל פעם בשנה ממשרד התחבורה. כלי רכב מנועיים: קובץ מינהלי המתקבל פעם בחודש ממשרד התחבורה. מרשם ההשכלה 2017 טבלת אומדני אוכלוסייה לשנת 2018 :שביעות רצון בנושאי תחבורה באזור המגורים הסקר החברתי 2018 ., למ"ס התנהגות אלימה בכביש: סקר ביטחון אישי 2018 ., למ"ס הוצאות משקי בית על כלי רכב ועל תחבורה ציבורית: סקר הוצאות משק הבית 2018 ., למ"ס 4 החוק בישראל קובע חובת דיווח למשטרה על תאונת דרכים עם נפגעים, ולכן מקור המידע העיקרי לתאונות דרכים עם נפגעים הוא משטרת ישראל. ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 277 .1 .ד ממצאי ם עיקריי ם תחבורה בישראל בשנת 2018 היו בישראל -כ4,358 אלף מורשים לנהוג, שנהגו -בכ3,495 אלף כלי רכב – יחס של 1.2 בעלי רישיון נהיגה לכלי רכב. נהגים אלו נסעו 61,196 מיליון ק"מ על פני19,758 . ק"מ של דרכים סלולות במהלך השנים נרשמה עלייה בשטח הכבישים, באורך הכבישים ובנסועה. באורך הכבישים נרשמה העלייה המתונה ביותר – עלייה של 20.1% מאז שנת , 2000 ואילו בנסועה נרשמה העלייה הגבוהה ביותר – עלייה של 67.7% מאותה שנה. כמו כן נרשמה בשנים אלו עלייה במספר כלי הרכב המנועיים ובמספר המורשים לנהוג. מאז שנת 2000 עלה מדד כלי רכב מנועיים -ב90.9% ומדד המורשים לנהוג עלה -ב . 62.7% לעומת זאת, מאז שנת 2000 נרשמה ירידה של 39.2% במדד תאונות דרכים עם נפגעים וירידה של 38.8% . במדד הרוגים בתאונות דרכים מקום המדינה ועד סוף שנת 2018 נהרגו בתאונות דרכים ברחבי הארץ31,258 . בני אדם כלי רכב פרטי נסע בממוצע -כ16,100 ק"מ בשנת 2018 – ירידה של 0.6% לעומת . 2017 לעומת זאת, הנסועה -השנתית של כלל כלי הרכב הפרטיים עלתה ב3.4%. בחינת השינויים שחלו בשנים 2018–2000 מראה כי הצפיפות בכבישים ממשיכה לגדול: הנסועה השנתית גדלה -ב68% ומצבת כלי הרכב גדלה -ב . 91% לעומת זאת, שטח הכבישים -גדל ב48% -, ואורך הכבישים גדל ב20% . בלבד באותה התקופה .שונתה שיטת חישוב הנסועה2011בשנת1 .תאונות מסוג ת"ד מורחב, כולל תאונות דרכים שאירעו באזור יהודה והשומרון2 ,מדדים עיקריים של תשתיות תחבורה ובטיחות בדרכים א7תרשים 2018–2000 2000=100.0 :הבסיס מדדים 0 25 50 75 100 125 150 175 200 225 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 ¹2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 ¹נסועה כלי רכב מנועיים מורשים לנהוג שטח כבישים ²הרוגים בתאונות דרכים אורך כבישים ²תאונות דרכים עם נפגעים 278 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .2 כלי רכב מנועיים מספר כלי הרכב המנועיים בישראל הגיע בסוף שנת 2018 -לכ3.5 מיליון כלי רכב – עלייה של 3.6% לעומת סוף שנת . 2017 מתוך כלל כלי הרכב, -כ2,979 אלף היו כלי רכב פרטיים, -כ313 אלף היו משאיות -וכ140 אלף היו אופנועים. במהלך שנת 2018 נוספו למצבת כלי הרכב -כ361 אלף כלי רכב, מהם -כ301 אלף כלי רכב חדשים.5 בתקופה זו נגרעו מהמצבה -כ239 אלף כלי רכב, כך שהתוספת נטו הסתכמה -בכ122 אלף כלי רכב. הסיבות לגריעת כלי רכב הן: גריטה, אובדן מוחלט, כלי רכב ישנים, כלי רכב שנגנבו. כלי רכב בבעלות פרטית מתוך כלל כלי הרכב בבעלות פרטית בשנת 2018 )2,965,519( יש2,466,648 כלי רכב בבעלות פרטית בקרב האוכלוסייה הנחקרת בפרסום זה.6 87.3% מכל סוגי הרכב בבעלות פרטית בקרב האוכלוסייה הנחקרת הם כלי רכב פרטיים, 7.4% הן משאיות, והאופנועים הם 4.3% . מכלל כלי הרכב בבעלות פרטית ככל שרמת ההשכלה של בעל הרכב עולה, אחוז הבעלות הפרטית על כלי רכב מסוג רכב פרטי עולה. לעומת זאת, אחוז הבעלות הפרטית על כלי רכב מסוג אופנוע ומשאית עולה ככל שרמת ההשכלה יורדת. בעוד -של94% מבין בעלי תואר אקדמי יש בעלות על כלי רכב פרטי, רק -ל78.9% מבעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון יש בעלות על כלי רכב פרטי. בקרב בעלי רמת ההשכלה הנמוכה אחוז הבעלות על רכב מסוג משאית הוא , 14.0% לעומת 2.8% .בקרב בעלי תואר אקדמי ,כלי רכב בבעלות פרטית ב7תרשים 2018 ,לפי סוג רכב ורמת השכלה של בעל הרכב אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי אחר אופנוע משאית רכב פרטי 5 6 כלי רכב לא חדשים שנוספו למצבת כלי הרכב היו, למשל, רכב צבאי או רכב משטרה שהפכו לאזרחיים. הנתונים שבפרסום מסווגים לפי רמת ההשכלה של בעל הרכב הרשום ראשון מבין בעלי הרכב בגיל 69–25 ומופיע במרשם ההשכלה. בפרק זה נבחרה התייחסות לרכב בבעלות פרטית בלבד, מתוך הנחה שכך יגדל הסיכוי שרמת ההשכלה של בעל הרכב תשקף את היותו משתמש ברכב בפועל. ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 279 כלי רכב פרטיים בבעלות פרטית מתוך כלל כלי הרכב בבעלות פרטית המקושרים למרשם ההשכלה בשנת , 2018 היו2,152,484 כלי רכב פרטיים בבעלות פרטית 87.2%( מסך כל סוגי כלי הרכב בבעלות פרטית). מהם 797,594 כלי רכב פרטיים בבעלות בעלי תואר אקדמי, 169,959 כלי רכב פרטיים בבעלות בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית, -לא 857,405 כלי רכב פרטיים בבעלות בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ו 327,526-כלי רכב פרטיים בבעלות בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון. מבדיקת כלי רכב פרטיים בבעלות פרטית לפי גיל הרכב ורמת ההשכלה של בעל הרכב, נראה שככל שרמת ההשכלה עולה, אחוז כלי הרכב הפרטיים החדשים (בני 2–0 )שנים בבעלות פרטית עולה. לעומת זאת, אחוז הבעלות הפרטית על כלי רכב ישנים (מעל 10 . שנים) עולה ככל שרמת ההשכלה של בעל הרכב יורדת ,כלי רכב בבעלות פרטית ג7תרשים 2018 ,לפי גיל הרכב ורמת השכלה של בעל הרכב אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא- אקדמית תואר אקדמי 10+ 8-9 6-7 3-5 0-2 280 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .3 מורשים לנהוג בסוף שנת 2018 היה מספר המורשים לנהוג בכלי רכב מנועיים בישראל . 4,358,402 מסוף שנת 2017 גדל מספרם -בכ104,000 – עלייה של2.4%, בעוד שאוכלוסיית בני 16 -ומעלה גדלה ב2.0% . בלבד בתקופה זו מספרם הממוצע של המורשים לנהוג לכל כלי רכב מנועי היה 1.2 (בדומה לשנת ).2017 בני18–16 היו1.9% מכלל המורשים לנהוג ), 84,325( בעוד שחלקם היחסי באוכלוסיית בני 16 ומעלה היה . 6.7% בני 54–25 היו61.2% מכלל המורשים לנהוג, בעוד שחלקם היחסי באוכלוסיית בני16 ומעלה היה .52.0% בני65 ומעלה היו 12.6% מכלל המורשים לנהוג ), 547,393( מהם -כ143,400 בני75 ומעלה ). 3.3%( חלקם היחסי של בני 65 ומעלה באוכלוסיית בני16 ומעלה היה .16.5% 3,354,754 מורשים לנהוג בגיל69–25 . מופיעים במרשם ההשכלה מורשים לנהוג לפי רמת השכלה ומין מבדיקת המורשים לנהוג לפי רמת השכלה ומין, עולה כי המספר הרב ביותר של מורשים לנהוג בקרב גברים הוא בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ( ).798,685 מספר הגברים המורשים לנהוג עולה על מספר הנשים המורשות לנהוג בכל קבוצה של רמת השכלה, למעט בקרב הקבוצה של בעלי תואר אקדמי, שבה מספר הנשים ) 674,259( עולה על מספר הגברים המורשים לנהוג ).532,850( לוח 7.1 מורשים לנהוג בני 69–25 ,, לפי רמת השכלה ומין 2018 מספרים מוחלטים נשים גברים סך הכל רמת השכלה/מין 674,259 87,966 598,809 157,132 1,518,166 532,850 145,553 798,685 359,501 1,836,589 1,207,109 233,519 1,397,493 516,633 3,354,754 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 281 בכל רמות ההשכלה, שיעור הגברים המורשים לנהוג -ל100,000 תושבים בעלי אותה רמת השכלה גבוה משיעור הנשים המורשות לנהוג באותה רמת השכלה. הפער הגדול ביותר הוא בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר: ברמת השכלה זו שיעור הגברים המורשים לנהוג -ל100,000 תושבים גבוה כמעט פי שניים ממספר הנשים המורשות לנהוג. 2018 ,, לפי מין ורמת השכלה69–25מורשים לנהוג בני ד7תרשים תושבים100,000-שיעורים ל גברים נשים 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי מורשים לנהוג לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה בכל רמות ההשכלה, שיעור היהודים המורשים לנהוג -ל100,000 תושבים יהודים גבוה משיעור הערבים המורשים לנהוג באותה רמת השכלה, למעט בקרב בעלי השכלה תיכונית -על אקדמית. -לא בקבוצה זו, שיעור הערבים המורשים -לנהוג ל100,000 ( תושבים88,956 -) גבוה משיעור היהודים המורשים לנהוג ל100,000 ( תושבים ).79,213 ,69–25מורשים לנהוג בני ה7תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה תושבים100,000-שיעורים ל יהודים ערבים 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 282 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .4 )נפגעים בתאונות דרכים (ת"ד מורחב בשנת 2018 נרשמו במשטרת ישראל 12,557 תאונות דרכים עם נפגעים שסווגו בלמ"ס כת"ד מורחב – ירידה של 7.9% לעומת שנת2017. בתאונות אלו נפגעו 23,019 . בני אדם מספר התאונות הקטלניות בשנת 286( 2018 -) היה נמוך ב11.5% לעומת שנת ).323( 2017 69.3% מהתאונות אירעו בדרכים עירוניות, 48.4% מהן היו בצמתים. 32.1% מהתאונות שאירעו בדרכים עירוניות -לא היו בצמתים. חומרת התאונות בדרכים עירוניות -לא הייתה גבוהה מחומרת התאונות בדרכים עירוניות; 1.5% מהתאונות בדרכים עירוניות היו קטלניות ועוד 15.5% ,קשות ואילו בדרכים עירוניות -לא 4.1% מהתאונות היו קטלניות -ו15.5% .קשות 66.5% -מהתאונות אירעו בשעות היום, ו33.5% . בשעות הלילה -ב69.1% מהתאונות התנגשו כלי רכב זה בזה, 23.1% מהתאונות היו מסוג פגיעה בהולך רגל, והשאר – תאונות רכב יחיד. בשנת 2018 הייתה ירידה במספר ההרוגים ובמספר התאונות והנפגעים לעומת שנת .2017 לוח 7.2 ,תאונות, נפגעים והרוגים 2018 לעומת2017 מספרים מוחלטים, אלא אם כן צוין אחרת אחוז שינוי2017 2018 -7.9 13,628 12,557כל התאונות -7.9 24,987 23,019כל הנפגעים -13.2 364 316הרוגים נמצא כי חלקם של הערבים מהנפגעים בתאונות דרכים גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה; הערבים היו 20.9% מאוכלוסיית ישראל (בסוף שנת 2018) אך 31.0% -מהנפגעים ו29.4% . מההרוגים בתאונות דרכים 41.8% מכלל הנפגעים נפגעו בתאונות שאירעו בדרכים עירוניות -לא 30.7%( מכלל התאונות), אך חומרת הפגיעה בדרכים אלו הייתה חמורה – 58.5% -מההרוגים ו35.4% . מהפצועים קשה 13.9% מכלל הנפגעים בתאונות דרכים היו הולכי רגל: 13.6% מכלל הפצועים -ו31.0% מכלל ההרוגים – נמוך משיעורם הממוצע בעשור האחרון ). 32%( בשנת 2018 נרשמה ירידה של 12.5% במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים לעומת שנת 98( 2017 הרוגים לעומת 112 בשנת ). 2017 בני65 ומעלה היו 26.2% מבין הולכי הרגל שנפגעו – מעל כפליים מחלקם באוכלוסייה (חלקם של בני 65 ומעלה בכלל האוכלוסייה היה ).11.6% -כ60% -מהנפגעים בתאונות דרכים היו גברים וכ40% . נשים ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 283 נפגעים בתאונות דרכים בני 69–25 הניתוח יתמקד במעורבים בתאונות דרכים בני 69–25 המופיעים במרשם ההשכלה. בשנת 2018 נפגעו 13,303 בני , 69–25 מהם 12,753 7 רשומים במרשם ההשכלה. מספר הנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים (נהגים שנפגעו ונהגים שלא נפגעו) עמד על 15,317 . נהגים באוכלוסיית המחקר המספר הרב ביותר של נפגעים בתאונות דרכים היה בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון – 5,834 ,נפגעים שהם -כ46% מכלל הנפגעים. מבין הפצועים קשה, המספר הרב ביותר היה בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית אקדמית.-תיכונית לא-ספר תיכון, והנמוך ביותר היה בקרב בעלי תעודה על לוח 7.3 (נפגעים בתאונות דרכים1) בני 69–25 ,, לפי רמת השכלה וחומרת פגיעה 2018 מספרים מוחלטים פצועים קל פצועים קשה הרוגים סך הכל רמת השכלה/חומרת פגיעה 2,799 731 5,323 2,694 11,547 190 73 453 351 1,067 31 5 58 45 139 3,020 809 5,834 3,090 12,753 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה )1( .ת"ד מורחב בדיקה של שיעור הנפגעים -ל100,000 תושבים מגלה כי השיעור הגבוה ביותר היה בקרב בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר ( ).350.9 לוח 7.4 (נפגעים בתאונות דרכים1) בני 69–25 ,, לפי רמת השכלה וחומרת פגיעה 2018 -שיעור ל100,000 תושבים באותה רמת השכלה פצועים קל פצועים קשה הרוגים סך הכל רמת השכלה/חומרת פגיעה 211.6 243.2 294.5 305.9 267.8 14.4 24.3 25.1 39.9 24.7 2.3 1.7 3.2 5.1 3.2 228.3 269.1 322.7 350.9 295.8 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה )1( .ת"ד מורחב 7 לא כולל 363 -זרים ו187 . נפגעים שאין מידע על השכלתם ולא נמצאו במרשם ההשכלה 284 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בקרב היהודים נפגעו 8,396 בני . 69–25 המספר הגבוה ביותר של נפגעים היה בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון גם בקרב היהודים (3,947 ( ) וגם בקרב הערבים ).1,696 לוח 7.5 (נפגעים בתאונות דרכים1) בני 69–25 ,, לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה 2018 מספרים מוחלטים אחר ערבים יהודים סך הכל כל הנפגעים 160 74 191 98 523 490 156 1,696 1,492 3,834 2,370 579 3,947 1,500 8,396 3,020 809 5,834 3,090 12,753 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה )1( .ת"ד מורחב הנתון במספרים מוחלטים מראה כי יש יותר נפגעים יהודים בתאונות דרכים, אך נתון זה אינו מתחשב בחלקם היחסי של היהודים באוכלוסייה. חישוב השיעור -ל100,000 תושבים מביא בחשבון את מספר הנפגעים היחסי לחלקם של יהודים/ערבים באוכלוסייה, לכן נכון יותר להשתמש בו. -שיעור הנפגעים הערבים ל100,000 . תושבים ערבים, גבוה משיעור הנפגעים היהודים בכל רמות ההשכלה השיעור הגבוה ביותר של נפגעים יהודים -ל100,000 תושבים הוא בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, אקדמית.-תיכונית לא-בעוד ששיעור הנפגעים הערבים הגבוה ביותר הוא בקרב בעלי השכלה על ,69–25נפגעים בתאונות דרכים בני ו7תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה תושבים100,000-שיעורים ל יהודים ערבים 0 100 200 300 400 500 600 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 285 בקרב הנפגעים בעלי תואר אקדמי, 78.5% הם יהודים – נמוך מחלקם באוכלוסיית בעלי התואר האקדמי ) 85.0%( ו16.2%-הם ערבים – גבוה מחלקם באוכלוסיית בעלי התואר האקדמי ). 9.4%( גם בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון חלקם של הנפגעים היהודים ) 48.5%( נמוך מחלקם בקבוצה זו ) 54.7%( וחלקם של הנפגעים הערבים 48.3%( ( ) גבוה מחלקם בקבוצה זו ).40.7% בקרב הנפגעים היהודים, 28.2% הם בעלי תואר אקדמי, אחוז הנמוך מחלקם באוכלוסיית היהודים ). 34.1%( גם בקרב הנפגעים הערבים, אחוז בעלי תואר אקדמי (12.8% ( ), נמוך מחלקם באוכלוסיית הערבים ).14.7% ,69–25נפגעים בתאונות דרכים בני ז7תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה אחוזים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון /השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין מידע על השכלה 0 20 40 60 80 100 יהודים ערבים שיעור הנפגעים -ל100,000 תושבים גבוה יותר ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, גם בדרך עירונית וגם בדרך -לא עירונית. ,69–25נפגעים בתאונות דרכים בני ח7תרשים 2018 ,לפי סוג דרך ורמת השכלה תושבים100,000-שיעורים ל עירונית עירונית-לא 0 50 100 150 200 250 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 286 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס - הולכי רגל נפגעים בתאונות דרכים בני 69–25 10.3% מכלל הנפגעים בתאונות דרכים היו הולכי רגל 1,325( הולכי רגל מתוך 12,753 :)נפגעים 10.2% מכלל -הפצועים ו25.1% . מכלל ההרוגים מתוך 867 הולכי הרגל בני69–25 , שנפגעו בעת חציית כביש במעבר חצייה338 . הם בעלי השכלה תיכונית שיעור הולכי הרגל -ל100,000 תושבים בני 69–25 שנפגעו בתאונות דרכים בעת חציית כביש במעבר חצייה, בכל רמות ההשכלה, הוא . 20 השיעור הגבוה ביותר הוא בקרב הולכי הרגל ברמת ההשכלה הנמוכה ביותר, בדומה לשיעורם הכללי בכל הגילים ( ).23 לוח 7.6 הולכי רגל בני 69–25 (שנפגעו בתאונות דרכים1) בעת חציית כביש, לפי רמת השכלה, 2018 שיעורים ל 100,000 תושבים מספרים מוחלטים רמת השכלה 20 21 19 23 20 260 63 338 206 867 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה )1( .ת"ד מורחב הרוגים ופצועים בתאונות דרכים בני 69–25 בשנת 2018 היו139 הרוגים בתאונות דרכים בני . 69–25 22% מההרוגים היו בעלי תואר אקדמי, אחוז זה נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה 45 .)30%( הרוגים היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – 32% מכלל ההרוגים, אחוז הגבוה מחלקם באוכלוסייה ( ).20% שיעור ההרוגים הנמוך ביותר -ל100,000 תושבים נמצא בקרב בעלי השכלה תיכונית -על אקדמית -לא 1.7( הרוגים ל100,000- )תושבים ולאחר מכן בקרב בעלי תואר אקדמי 2.3( הרוגים -ל100,000 .)תושבים לעומת זאת, שיעור ההרוגים הגבוה ביותר -ל100,000 תושבים נמצא בקרב בעלי רמת ההשכלה הנמוכה ביותר 5.1( הרוגים -ל100,000 .)תושבים בקרב בעלי התואר האקדמי שיעור הפצועים קשה -ל100,000 תושבים 14.4( פצועים קשה ל100,000- )תושבים הוא הנמוך ביותר (ראו לוח ).7.4 ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 287 בקרב היהודים נהרגו 89 בני . 69–25 המספר הגבוה של יהודים שנהרגו הוא מתוך בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ), 43( ואילו בקרב הערבים המספר הגבוה ביותר של הרוגים הוא מתוך בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ( ).31 לוח 7.7 בני1(69–25 ,) שנהרגו בתאונות דרכים, לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה 2018 מספרים מוחלטים ערבים יהודים סך הכל( )2 רמת השכלה 2 0 12 31 45 29 4 43 13 89 31 5 58 45 139 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה )1( .ת"ד מורחב )2( .כולל אחרים – נוצרים לא ערבים ואנשים ללא סיווג דת בקרב בעלי תואר אקדמי, שיעור ההרוגים -ל100,000 תושבים בקרב היהודים ) 2.6( גבוה משיעור ההרוגים ל100,000- תושבים בקרב הערבים ). 1.6( לעומת זאת, בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון שיעור ההרוגים -ל100,000 תושבים הוא8.6 בקרב ערבים – פי3.2 ( משיעור ההרוגים היהודים ברמת השכלה זו ).2.7 ,69–25הרוגים בתאונות דרכים בני ט7תרשים 2018 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה תושבים100,000-שיעורים ל יהודים ערבים 0 2 4 6 8 10 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 288 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .5 )נהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים (ת"ד מורחב 22,684 נהגים היו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים בשנת2018 – ירידה של7.6% לעומת שנת .2017 73.3% מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים היו גברים -ו26.7% היו נשים . אחוז המורשים לנהוג היה 56.1% -ו , 43.9% בהתאמה – נתון דומה לשנה הקודמת. אחוז הנשים מכלל הנהגים המעורבים בתאונות קטלניות עמד על .12.2% חלקם של נהגים צעירים (עד גיל ) 24 מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות עם נפגעים עמד על , 19.6% בעוד שחלקם היחסי מכלל המורשים לנהוג עמד על . 13.4% לעומת זאת, חלקם של הנהגים המבוגרים (בני 65 )ומעלה המעורבים בתאונות עמד על 11.5%, ואילו חלקם היחסי מכלל המורשים לנהוג עמד על .12.6% חלקם של נהגים חדשים (נהגים שקיבלו את רישיון הנהיגה שלהם בשנתיים האחרונות) מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות עם נפגעים עמד על 12.3%, בעוד שחלקם היחסי מכלל המורשים לנהוג עמד על .6.0% חלקם ה של ערבים מכלל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים היה 25.0% (בדומה לשנת 2017 – 24.9% ( ). שיעור זה גבוה מחלקם באוכלוסייה20.9% ( ) וגבוה באופן ניכר מחלקם מכלל המורשים לנהוג% .)17.7 מספר הנהגים בני 69–25 המעורבים בתאונות דרכים (נפגעים ושאינם נפגעים) הוא . 15,317 ,מהם המספר הגבוה ביותר של נהגים המעורבים בתאונות דרכים הוא בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ) 7,113( והמספר אקדמית (-תיכונית לא-הנמוך ביותר הוא בקרב בעלי תעודה על ).989 לוח 7.8 נהגים בני 69–25 (,המעורבים בתאונות דרכים1 ,) לפי רמת השכלה ומין 2018 מספרים מוחלטים נשים גברים סך הכל רמת השכלה/מין 1,749 233 1,886 537 4,405 1,924 756 5,227 3,005 10,912 3,673 989 7,113 3,541 15,317 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה כל רמות ההשכלה )1( .ת"ד מורחב ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 289 39.7% מהנהגות בעלות תואר אקדמי היו מעורבות בתאונת דרכים, אחוז הגבוה מחלקן באוכלוסיית הנשים באותה רמת השכלה 12.2% .)34.7%( מהנהגות ברמת ההשכלה הנמוכה ביותר היו מעורבות בתאונות דרכים, אחוז הנמוך מחלקן באוכלוסיית הנשים באותה רמת השכלה ( ).18.7% ,המעורבים בתאונות דרכים69–25 נהגים בני י7תרשים 2018 ,לפי מין ורמת השכלה אחוזים תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון /השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אין מידע על השכלה 0 20 40 60 80 100 גברים נשים שיעור הנהגים הגברים -ל100,000 נהגים בני 69–25 המעורבים בתאונות דרכים, בכל רמות ההשכלה, גבוה יותר משיעור הנהגות; הפער הגדול ביותר הוא ברמת ההשכלה הנמוכה ביותר. ,המעורבים בתאונות דרכים69–25 נהגים בני יא7תרשים 2018 ,לפי מין ורמת השכלה תושבים100,000-שיעורים ל גברים נשים 0 200 400 600 800 1,000 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי שיעור הגברים והנשים המעורבים בתאונות דרכים ברכב פרטי -ל100,000 נהגים בני , 69–25 גבוה יותר ככל שרמת ההשכלה יורדת. 290 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס שיעור הנהגים המעורבים בתאונות דרכים גבוה יותר משיעור הנהגות המעורבות בתאונות דרכים בכל רמות ההשכלה. פער זה נמוך יותר בתאונות דרכים שבהן מעורב רכב פרטי . ,המעורבים בתאונות דרכים69–25 נהגים ברכב פרטי בני יב7תרשים 2018 ,לפי מין ורמת השכלה תושבים100,000-שיעורים ל גברים נשים 0 100 200 300 400 500 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון / אין מידע על השכלה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 291 .6 ,שביעות רצון מהתחבורה ומהתשתיות באזור המגורים (הסקר החברתי )2018 בסקר החברתי נבדקה שביעות הרצון של בני 69–25 מהתשתיות (מצב הכבישים והמדרכות) ומהתחבורה הציבורית באזור מגוריהם. בכל רמות ההשכלה, בני 69–25 מרוצים יותר מהתשתיות מאשר מהתחבורה הציבורית. הפער הגדול ביותר נמצא בקרב בעלי תואר אקדמי. ,בנושאי תחבורה באזור מגוריהם69–25 של בני1שביעות רצון יג7תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה אחוזים מצב הכבישים והמדרכות התחבורה הציבורית 0 20 40 60 80 100 ללא תעודה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ‘מרוצים מאוד' או ‘מרוצים'.1 292 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .7 ,התנהגות אלימה בכביש (סקר ביטחון אישי )2018 בסקר ביטחון אישי 2018 נשאלת השאלה "באיזו תדירות נפגעת כנהג, נוסע או הולך רגל, מהתנהגות אלימה בכביש כגון: קללות, איומים, חסימת מעבר או נהיגה מסכנת?". כמחצית מהמשתתפים בסקר בגיל 69–25 ענו שנפגעו לפחות פעם אחת מהתנהגות אלימה בכביש. בבדיקה לפי רמת השכלה, עולה כי בקרב בעלי תואר אקדמי, 33.6% "לא נפגעו אף פעם" מהתנהגות אלימה בכביש -ו66.4% ברמת השכלה זו דיווחו כי נפגעו מאלימות זו בתדירות של לפחות כל יום או כמעט כל יום, פעם או פעמיים בחודש, פחות מפעם בחודש. מן הממצאים עולה כי בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר נפגעו מאלימות בכביש בשנת 2018 פחות מאשר ברמת ההשכלה האקדמית, כך שברמת ההשכלה הנמוכה ביותר, 57.9% מבני 69–25 "לא נפגעו אף פעם" מהתנהגות אלימה בכביש. , לפי תדירות היפגעות מהתנהגות אלימה בכביש69–25בני יד7תרשים 2018 ,ולפי רמת השכלה אחוזים כל יום או כמעט כל יום פעם או פעמיים בחודש פחות מפעם בחודש אף פעם 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 293 תיבה 7.1 בעלות על כלי רכב והוצאות משקי בית על כלי רכב ועל תחבורה ציבורית (סקר הוצאות משק הבית, )2018 בעלות על כלי רכב1 -ל22.2% מכלל משקי הבית אין רכב בבעלותם, 47.9% הם בעלי כלי רכב אחד -ול29.9% בעלות על שני כלי רכב ויותר. בכל רמות ההשכלה, לכמחצית ממשקי הבית יש כלי רכב אחד בבעלותם. האחוז הגבוה ביותר של משקי בית ללא רכב בבעלותו נמצא בקרב משקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ). 39.8%( האחוז הגבוה ביותר של משקי בית עם שני כלי רכב ויותר נמצא בקרב משקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי ( ).39.7% ,לפי רמת השכלה של ראש משק הבית1,בבעלות על רכב תרשים א 2018 אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי 69–25 משקי בית שבהם ראש משק הבית בגיל1 .המדווחים על רכב בבעלותם או על רכב שעומד לשימוש משק הבית שני כלי רכב ויותר רכב אחד ללא רכב משקי בית שבהם ראש משק הבית בגיל 69–25 המדווחים על רכב בבעלותם או על רכב שעומד לשימוש משק הבית. 1 294 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,הוצאה חודשית ממוצעת של משקי בית לרכב2 לפי רמת השכלה של ראש משק הבית3 ממוצע ההוצאות החודשי על רכב במשקי בית שבבעלותם כלי רכב אחד לפחות, הוא 2,705 . ש”ח ההוצאה הגבוהה ביותר על רכב, היא בקרב משקי בית שבהם לראש משק הבית תואר אקדמי. 2,לפי רמת השכלה של ראש משק הבית1,הוצאות על רכב תרשים ב 2018 ש״ח 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 3,500 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי הוצאה חודשית ממוצעת על רכב מתוך משקי בית שבבעלותם כלי רכב אחד לפחות1 .)(בשונה מנתוני סקר הוצאות משק הבית המתפרסמים עבור כלל האוכלוסייה .69–25 ראש משק בית כלכלי בגיל2 משתמשי התחבורה הציבורית4 אחוז משקי הבית שבהם משתמשים בתחבורה ציבורית גבוה יותר במשקי בית שבהם ראש משק הבית בעל השכלה גבוהה, לעומת משקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה נמוכה. 2 3 4 הוצאה חודשית ממוצעת על רכב מתוך משקי בית שבבעלותם כלי רכב אחד לפחות (בשונה מנתוני סקר הוצאות משק הבית המתפרסמים עבור כלל האוכלוסייה). ראש משק בית כלכלי בגיל .69–25 משקי בית שבהם ראש משק הבית בגיל 69–25 המדווחים על הוצאות על תחבורה ציבורית. דיווח זה אינו משקף בהכרח את גובה ההוצאה. תחבורה ציבורית כוללת אוטובוסים, מוניות שירות, מוניות מיוחדות ורכבת. ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 295 1 לוח משקי בית המשתמשים בתחבורה ציבורית, לפי רמת השכלה של ראש משק הבית, 2018 אחוז מאותה רמת השכלה משקי בית המשתמשים בתחבורה ציבורית רמת השכלה 22.6 24.9 19.4 19.3 21.3 תואר אקדמי אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על ההשכלה כל רמות ההשכלה 296 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס הוצאה חודשית ממוצעת של משקי בית שהשתמשו בתחבורה ציבורית,5 לפי רמת השכלה של ראש משק הבית הממוצע החודשי של ההוצאות על תחבורה ציבורית במשקי בית המשתמשים בתחבורה ציבורית, הוא 424 .ש”ח על אף שאחוז משקי הבית ה משתמשים בתחבורה ציבורית היה גבוה בקרב משקי בית שבהם ראש משק הבית בעל השכלה גבוהה, ההוצאה הגבוהה ביותר על תחבורה ציבורית היא בקרב משקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון. כאמור, בקרב משקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה אקדמית, אחוז הבעלות על שני כלי רכב ויותר הוא הגבוה ביותר וכן גם ההוצאות הגבוהות ביותר על רכב. נתונים אלו יכולים להסביר את ההוצאות הנמוכות יותר על תחבורה ציבורית. במשקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה אקדמית, עיקר ההוצאות על תחבורה ציבורית הן על אוטובוסים, רכבות ומוניות. לעומת זאת, במשקי בית שבהם לראש משק הבית השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, עיקר ההוצאות על תחבורה ציבורית הן על אוטובוסים ומוניות שירות. 1,הוצאות על תחבורה ציבורית תרשים ג 2018 2,לפי רמת השכלה של ראש משק הבית ש״ח 0 100 200 300 400 500 600 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי הוצאה חודשית ממוצעת על תחבורה ציבורית מתוך משקי בית שהיו להם הוצאות על תחבורה ציבורית1 .)(בשונה מנתוני סקר הוצאות משק הבית המתפרסמים עבור כלל האוכלוסייה .69–25ראש משק בית כלכלי בגיל2 הוצאה חודשית ממוצעת על תחבורה ציבורית מתוך משקי בית שהיו להם הוצאות על תחבורה ציבורית (בשונה מנתוני סקר הוצאות משק הבית המתפרסמים עבור כלל האוכלוסייה). 5 ׀ תחבורה ותאונות דרכים7 פרק 297 תיבה 7.2 מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג רכב, סוג מעורב ורמת השכלה בכל תאונות הדרכים עם נפגעים שבהן היו מעורבים כלי רכב מסוג אוטובוס, מונית ורכב פרטי, כשני שלישים מהנוסעים הנפגעים הם בעלי השכלה נמוכה (סיום בית ספר תיכון והשכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון). תרשים א מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, לפי סוג רכב, סוג מעורב ורמת השכלה, 2018 תואר אקדמי אקדמית -תיכונית לא-תעודה על תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה ג נה ע נוס הג נ ע נוס ג נה מונית אוטו בוס ע נוס רכב פ טי ר 100 80 60 40 20 0 אחוזים 298 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מבחינה של הנתונים כשיעור -ל100,000 אלף נהגים (באותו סוג רכב ורמת השכלה) נראה כי השיעור הגבוה ביותר של נהגים המעורבים בתאונות דרכים (נהג נפגע ונהג שלא נפגע) נמצא בקרב בעלי השכלה נמוכה (סיום בית ספר תיכון והשכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון). הנתון נכון בעיקר לגבי נהגי אוטובוסים, אך גם לשאר סוגי כלי הרכב. ,נהגים מעורבים בתאונות דרכים, לפי סוג רכב ורמת השכלה תרשים ב 2018 נהגים100,000-שיעורים ל 0 200 400 600 800 1,000 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי אוטובוס מונית רכב פרטי אופנוע 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה פשיעה ומשפט 8 300 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה און,-יונתן בר רם קנדיל, חיים בטיטו, עדנה שמעוני, אוריה לוי, אורי אדמסו ביינה ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 301 .א מבוא ביטחון הוא צורך אנושי בסיסי אשר מוביל את החברה לפתח מנגנוני בקרה ופיקוח שתפקידם לשמור על ביטחונם האישי של הפרטים בחברה ועל ביטחון החברה כולה. פשיעה ועבריינות הם הגורמים העיקריים להיעדר ביטחון והם יכולים לבוא לידי ביטוי בפגיעה באדם (גופו, כבודו וביטחונו האישי) וברכושו. בשנים האחרונות קיים שיח ציבורי נרחב על נושא האלימות והפשיעה בחברה הישראלית – אלימות שעלולה לערער את הביטחון האישי של התושבים ואת שלום הציבור. בפרק זה מובאים נתונים על הפ שיעה במדינת ישראל כיום, מתוך התמקדות ברמת ההשכלה של האוכלוסייה. המדדים המובאים כוללים הן נתונים אובייקטיבים על הפשיעה המדווחת למשטרת ישראל (נתוני פתיחת תיקים במשטרה, עומדים לדין ומורשעים) והן מדדים סובייקטיביים (מסקר ביטחון אישי), שהם רכיב משלים וחשוב לתמונה של נפגעי העבירות ושל תחושת הביטחון של הציבור. הנתונים בפרק זה משקפים היבטים שונים של פשיעה ומשפט ונחלקים בהתאם לחמישה חלקים: בחלק הראשון מובאים נתונים כלליים על תיקים פליליים שנפתחו ב משטרה ונתונים לפי קבוצת עבירה. בחלק השני מובאים נתונים על תיקים פליליים שנפתחו במשטרה לקטינים בשנת , 2017 מתוך התמקדות בהשכלתם של הורי הקטינים ובחינת השתייכותם של הקטינים בעלי התיקים הפליליים למסגרות לימוד. בחלק השלישי מוצגים נתונים של עומדים לדין ומורשעים במשפטים פליליים אשר קיבלו פסק דין בשנת . 2017 תחילה מוצגים העומדים לדין במשפטים פליליים לפי מאפיינים דמוגרפיים ולפי רמת השכלה, ולאחר מכן מוצגים רק אלו שנמצאו אשמים והורשעו בדין, וכן התפלגויות של קבוצות עבירה לפי מאפיינים דמוגרפיים ולפי רמת השכלה. בחלק הרביעי מובאים נתונים על נפגעי ע בריינות לפי סוג עבירה ולפי רמת השכלה, מתוך סקר ביטחון אישי .2018 בחלק החמישי והאחרון מובאים נתונים סובייקטיביים על תחושת הביטחון של הפרט לפי רמת השכלה, מתוך סקר ביטחון אישי .2018 302 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ב מונחי ם, הגדרות ו הסברי ם .1 תיקים פליליים שנפתחו במשטרה – כללי סך כל התיקים: מורכב מתיקי חקירה – פרטי אירוע (פ"א) ותיקי טיפול (ט') וטיפול מותנה (ט"מ).1 .2 תיקי פ"א שנפתחו במשטרה לקטינים קטין בעל תיק פלילי: בן 18–12 שנפתח לו תיק במשטרה. מועד ביצוע העבירה היה בשנת הלימודים תשע"ז, -מ1.9.16 ועד .31.8.17 :גיל בעל התיק הפלילי חושב באמצעות הפחתת שנת הלידה מן השנה האזרחית .2017 מסגרות לימוד: בתי ספר בפיקוח משרד החינוך, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ישיבות או ללא מסגרת לימוד. .3 עומדים לדין במשפטים פליליים2 עומד לדין במשפט פלילי: עומד לדין במשפט פלילי שדינו נגזר בשנה נתונה. הנתונים כוללים את תושבי ישראל, תושבי חוץ ותושבי הרשות הפלסטינית שעמדו לדין בשנה נתונה. כולל פסקי דין שניתנו בערכאה ראשונה בבתי המשפט האלה: בתי משפט מחוזיים, בתי משפט השלום, בתי משפט לעניינים מיוחדים (בית משפט לתעבורה, לנוער, לעניינים מקומיים, לענייני משפחה ולתביעות קטנות), בתי הדין הצבאיים, המינהליים, הדתיים ובתי דין לעבודה. הנתונים אינם כוללים את התיקים שנסגרו או שנמשכו בהחלטת הפרקליטות והמשטרה, בשל החלטות מינהליות ואחרות, ולא הגיעו להכרעת הדין. יחידת הספירה היא פסק דין המתייחס לעומד לדין אחד, ובכל פסק דין קיים תיק בית משפט אחד או יותר. תיק בית משפט יכול לכלול אישום ביותר מעבירה אחת כנגד אותו אדם. כל פסק דין נמנה פעם אחת, גם אם נדונו בו כמה תיקים או כמה אירועים פליליים שבוצעו במועדים שונים ובמקומות שונים. במקרים שבהם נידונו בפסק הדין כמה תיקים ("איחוד תיקים"), התיק שנכלל הוא התיק העיקרי. במקרים שבהם לאדם הייתה יותר מהכרעה אחת באותה שנה, הוא נכלל בסטטיסטיקה זו פעם אחת בלבד. פסק הדין שמייצג אותו במקרים אלו יהיה פסק הדין האחרון שבו הוכרע דינו בשנה הנחקרת. 1 טיפול (ט') וטיפול מותנה (ט"מ): בעבירות קלות רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור בעניין העבירה ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, מתוך שהוא שוקל את חומרת המעשה, נסיבות ביצוע העבירה ועוד. במקרה כזה ייגנז חומר החקירה בהליך חקירה המכונה טיפול מותנה, שמטרתו לאפשר את חקירת הקטין אך להימנע מתיוגו כעבריין. משמעות הדבר היא שהקטין לא יעמוד לדין בגין אותה עבירה ופרטיו האישיים לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה. 2 בעבר אוכלוסיי ת העומדים לדין במשפטים פליליים נקראה נאשמים במשפטים פליליים. ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 303 עבירה פלילית: אירוע פלילי שכלל הפרה של סעיף חוק והוגש לגביו כתב אישום כנגד אדם אחד על ביצוע עבירה. בעיבודים הסטטיסטיים שבהם העומד לדין מיוצג על ידי יותר מעבירה אחת, קבוצת העבירה נקבעת לפי סעיף החוק החמור ביותר בהאשמה ובהרשעה כולה, העונש המרבי הצפוי לעומד לדין ובהתאם לדירוג חומרת קבוצת העבירה, כפי שנקבע במשטרת ישראל. סיווג העבירות של משטרת ישראל כולל את קבוצות העבירה האלה (לפי דירוג חומרת קבוצת העבירה): סעיפי משנה עיקריים קבוצת עבירה בגידה וריגול; מרד והסתה למרד; עבירות על חוקי חירום; הסתננות; מסירת סודות רשמיים; הקמת מחסום ביטחון, ועוד רצח; ניסיון לרצח; הריגה; גרימת מוות ברשלנות; איומי רצח והריגה, ועוד אינוס; מעשים מגונים; הטרדה מינית שוד; סחיטה; תקיפה לשם גנבה; התפרצות לבתי עסק, למוסדות ולדירות; גנבת רכב (אופניים, אופנוע, כלי רכב מנועי); כייסות; גרימת נזק לרכוש בזדון, ועוד חבלה גופנית חמורה; תקיפה; חטיפה, כפייה ומאסר שווא, ועוד עבירות זנות; עבירות סמים הכשלת עובד ציבור; תקיפה והכשלה של שוטר; קטטות והפרעות ברחובות ובמוסדות; איומים; שוחד; התקהלות או התאגדות; מטרד, רעש וחסימת דרך; הסגות גבול; עבירות על חוק הכניסה לישראל, ועוד זיוף כסף; זיוף מסמכים; משיכת שיק ללא כיסוי עבירות על פיקוח כלכלי; עבירות פיסקליות ועבירות קניין רוחני נשק ותחמושת; מלאכות, תעשיות ועסקים; רדיו וטלוויזיה; עבירות תעבורה חוקית או ללא היתר)-ועבירות רישוי אחרות (כגון בנייה לא סעיפי הגדרה, שאר עבירות ועבירות מינהליות (לרבות עבירות הקשורות בדיני עבודה ועבירות מינהליות אחרות). עבירות כלפי ביטחון המדינה עבירות כלפי חיי אדם עבירות מין עבירות רכוש עבירות כלפי גופו של אדם עבירות מוסר עבירות כלפי הסדר הציבורי עבירות מרמה עבירות כלכליות עבירות רישוי עבירות אחרות הרשעה/מורשע בדין במשפט פלילי: כל חיוב בדין של אדם שהועמד לדין בהאשמה שהוגשה נגדו ייחשב כהרשעה (לא כולל הליך ביטול הרשעה). הכרעה בדין מוצגת בכמה רמות פירוט: ברמה הכללית של פסק הדין בלבד, ברמת תיק בית משפט, ברמת תיק החקירה וברמת העבירה המפורטת. ההכרעה המחושבת לפסק דין נקבעת החל מרמת העבירה ועד לרמת פסק הדין. ההכרעה המחושבת תיחשב כהרשעה אם נרשמה הרשעה באחת מהרמות לפחות. בכל שאר הרשעה. בפרק זה מוצגת ההכרעה המחושבת ברמת פסק הדין בלבד.-המקרים תירשם ההכרעה כאי הרשעה -אי במשפט פלילי: כולל עומדים לדין שזוכו ועומדים לדין שזוכו מחמת הספק. כמו כן כלולים עומדים לדין שאינם מסוגלים לעמוד לדין או שאינם בני עונשין בשל מחלת נפש או ליקוי בכושר שכלי, וכן עומדים לדין שנמצאו חייבים בדין אולם בוצע עבורם הליך ביטול הרשעה.3 גיל אחריות פלילית (מבוגרים וקטינים): חוק הנוער קובע כי "קטין" הוא מי שטרם מלאו לו 18 .שנים קטין מעל גיל 12 אשר ביצע עבירה פלילית יישא באחריות פלילית למעשיו ואף ניתן להגיש נגדו כתב אישום ולהענישו על מעשיו. קטין שהוא מתחת לגיל 12 "אינו בר עונשין", כלומר אינו נושא באחריות פלילית. לכן גם אם ביצע עבירה פלילית, 3 משפטים שבהם לפני מתן גזר הדין נתן בית המשפט צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור תוך ביטול הרשעה – לפי סעיף 192 -א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב .1982 304 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס הוא לא יועמד לדין בגין מעשיו. בעיבודים הסטטיסטיים הסיווג למבוגר ולקטין נעשה לפי הקריטריונים האלה: גיל בעת ביצוע העבירה, גיל בעת הגשת כתב אישום ובית המשפט שבו נשפט הפרט. קטין נחשב מי ששניים מתוך שלושת הקריטריונים מצביעים על היותו קטין, שאר המקרים ייחשבו כמבוגרים. מּועדות: אנשים אשר הורשעו בשתי הרשעות או יותר עד סוף השנה הנחקרת. עומדים לדין ומורשעים "חדשים" נחשבים מי שהורשעו בדין עד סוף השנה הנחקרת בהרשעה אחת בלבד, גם אם היא כללה יותר מעבירה אחת שבגינה הורשעו. מקרים שבהם עומדים לדין הורשעו בדין והרשעתם נמחקה לאחר ביצוע עונשם ייחשבו גם הם "חדשים". .4 נפגעי עבריינות ותחושת ביטחון אישי (סקר ביטחון אישי 42018 ) אוכלוסיית סקר ביטחון אישי: האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל, בני 20 ומעלה במשקי בית. לצורך הסקר מתבצעת מדי שנה דגימה של -כ7,000 נפשות במטרה לקבל -כ5,000 שאלונים מלאים. מרבית השאלונים נאספים באמצעות ריאיון טלפוני והשאר באמצעות מילוי עצמי של השאלון. 4 ( ראו: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). 2019 סקר ביטחון אישי 2018 '. פרסום מס 1767 .. ירושלים: המחבר ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 305 .ג מקורות הנתוני ם :תיקים פליליים שנפתחו במשטרה הנתונים מתקבלים מהמדור הסטטיסטי של משטרת ישראל. תיקי פ"א שנפתחו במשטרה לקטינים: הנתונים מבוססים על קובץ שהתקבל מהמדור הסטטיסטי של משטרת ישראל. עומדים לדין במשפטים פליליים: הנתונים נגזרו ממערכת מרשם פלילי (מפ"ל) של משטרת ישראל. במערכת זו נעשה תיעוד וניהול של כלל העבירות הפליליות שבוצעו, ההכרעות בגין עבירות אלו והעונשים שנפסקו בגינן. בשנת 2017 ., כמדי שנה, התקבלו עדכונים לשנים קודמות נפגעי עבריינות ותחושת ביטחון: הנתונים מבוססים על סקר ביטחון אישי , 2018 סקר שנתי שוטף המבוצע בלמ"ס משנת 2014 .. נתוני רמת ההשכלה של אוכלוסיית סקר ביטחון אישי מקורם בסקר עצמו ולא במרשם ההשכלה 306 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ד ממצאי ם עיקריי ם .1 תיקים פליליים שנפתחו במשטרה – כללי מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2018 נפתחו 321.2 אלף תיקים פליליים. בכל תיק ייתכנו כמה עבירות. אם העבירות שבתיק הן מקבוצות שונות, התיק נספר בכל אחת מהן. במהלך השנים נצפתה מגמת ירידה במספר התיקים שנפתחו במשטרה 384.2( אלף תיקים בשנת 2010 לעומת 321.2 אלף תיקים בשנת ).2018 תיקים פליליים לפי קבוצת עבירה מרבית התיקים שנפתחו -ב ) 40.6%( 2018 היו על עבירות רכוש, ולאחר מכן על עבירות כלפי הסדר הציבורי ) 37.7%( ( ועל עבירות כלפי גופו של אדם11.9% .)18.6% . מהתיקים שנפתחו היו על עבירות מוסר, מרביתן עבירות סמים 2018 ,תיקים פליליים שנפתחו במשטרה, לפי קבוצת עבירה א8תרשים אחוזים 0 10 20 30 40 50 רכוש כלפי הסדר הציבורי כלפי גופו של אדם מוסר מרמה כלפי ביטחון המדינה מין כלפי חיי אדם אחר מקור הנתונים: המדור הסטטיסטי של משטרת ישראל. ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 307 .2 ( תיקי פ"א שנפתחו במשטרה לקטינים, תשע"ז )2016/17 5 כללי שיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים היה 9.0 ל1,000-בני . 18–12 מועד ביצוע העבירה היה בשנת הלימודים תשע"ז. -בשנת תשע"ז נפתחו תיקים פליליים (פ"א) ל8,935 .קטינים6 91.8% מבעלי התיקים הפליליים היו בנים. שיעור בעלי תיקים פליליים -ל1,000 באוכלוסייה בקרב הבנים – 16.0 – היה גבוה פי 16 – מהשיעור בקרב הבנות .1.0 חלה עלייה בשיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים עם העלייה בגיל 2.1( בעלי תיקים פליליים ל 1,000-בני , 14–12 לעומת 18.1 -בעלי תיקים פליליים ל1,000 בני ).18–17 בשנת תשע"ז, שיעור בעלי תיקים פליליים היה גבוה בקרב תלמידים בבתי ספר שבפיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים7 פי7.3 מבקרב תלמידי בתי ספר שבפיקוח משרד החינוך, פי 5.5 מבקרב תלמידי ישיבות8 ופי 2.1 . מבקרב קטינים שלא נמצאו במסגרות לימוד 5 בסעיף זה מתוארים בעלי תיקים פליליים מסוג פ"א (פרטי אירוע) ולא בעלי תיקים פליליים מסוג ט' (טיפול) וט"מ (טיפול מותנה). 6 משנת 2014 מוצגות כ ל העבירות של בעלי התיקים הפליליים ולא רק העבירות החמורות ביותר. 7 בתי ספר תעשיית יים ובתי ספר לחניכים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 8 משנת תשס"ד, תלמידי חינוך יסודי -על בפיקוח משרד החינוך המקבלים תקצוב לתגבור לימודי יהדות אינם נכללים בדיווח תלמידי הישיבות. 308 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס קטינים בעלי תיקים פליליים, לפי רמת השכלת ההורים נצפתה עלייה בשיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים ככל שרמת ההשכלה של האם יורדת, -מ18.0 ל1,000- בני 18–12 לאימהות בעלות השכלה נמוכה מסיום תיכון9 ועד -ל2.8 ל1,000- בני18–12 לאימהות בעלות תואר אקדמי. שיעור בעלי תיקים פליליים היה גבוה פי 1.6 בקרב הבנים היהודים שלאימם השכלה נמוכה מסיום תיכון בהשוואה לבנים הערבים 42.2( -ו , 27.2 .)בהתאמה שיעור בעלי תיקים פליליים בקרב הבנות היהודיות היה גבוה פי שישה מבקרב הבנות הערביות שלאימן השכלה נמוכה מסיום תיכון (5.4 -ו0.9 .), בהתאמה לוח 8.1 קטינים בעלי תיקים פליליים, לפי רמת השכלת האם, קבוצת אוכלוסייה ומין, תשע"ז ( )2016/17 ערבים מזה: יהודים יהודים ואחרים רמת השכלת האם בנות בנים סך הכל בנות בנים סך הכל בנות בנים סך הכל בנות בנים סך הכל מספרים מוחלטים 91 3,007 3,098 536 4,796 5,332 640 5,197 5,837 731 8,204 8,935סך הכל 1 111 112 67 533 600 84 614 698 85 725 810תואר אקדמי 1 29 30 18 202 220 23 212 235 24 241 265תעודה תיכונית -על אקדמית-לא 21 736 757 243 2,387 2,630 291 2,558 2,849 312 3,294 3,606 /תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון 59 1,902 1,961 196 1,584 1,780 224 1,687 1,911 283 3,589 3,872 -שיעור ל1,000 (קטינים )1 השכלה נמוכה מסיום תיכון/ אין מידע על השכלה 0.7 21.9 11.5 1.6 13.7 7.8 1.8 14.2 8.2 1.5 16.3 9.1סך הכל 0.1 6.7 3.4 0.6 4.2 2.4 0.7 4.7 2.7 0.6 4.9 2.8תואר אקדמי 0.3 9.5 5.0 0.6 6.5 3.6 0.7 6.5 3.7 0.7 6.7 3.8תעודה תיכונית -על אקדמית-לא 0.5 15.3 8.1 1.6 15.4 8.7 1.9 15.8 9.0 1.6 15.7 8.8 /תעודת בגרות סיום בית ספר תיכון 0.9 27.2 14.4 5.4 42.2 24.1 5.7 41.7 24.0 2.7 32.5 18.0השכלה נמוכה מסיום תיכון/ אין מידע על השכלה מקורות הנתונים: משטרת ישראל ואומדני אוכלוסייה. )1( השיעורים חושבו מאוכלוסיית הקטינים בשנת .2017 9 ההתייחסות לבעלי השכלה הנמוכה מסיום בית ספר תיכון כוללת גם את מי שאין מידע על רמת השכלתו. אחוז הלא ידועים אינו גדול וכנראה שרובם הגדול הם בעלי ר מת השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון. ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 309 - מגמה דומה אך חזקה פחות נמצאת כשבוחנים את השכלת האב. ניכרת עלייה בשיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים עם הירידה ברמת ההשכלה של האב, -מ15.5 -ל1,000 בני18–12 לאבות בעלי השכלה נמוכה מסיום תיכון ועד -ל2.5 -ל1,000 בני18–12 לאבות בעלי תואר אקדמי. שיעור בעלי תיקים פליליים היה גבוה פי 1.3 בקרב הבנים היהודים שלאביהם השכלה נמוכה מסיום תיכון בהשוואה לבנים הערבים 31.7( -ו , 25.3 .)בהתאמה שיעור בעלות תיקים פליליים בקרב הבנות היהודיות היה גבוה פי 5.3 מבקרב הבנות הערביות שלאביהן השכלה נמוכה מסיום תיכון 4.2( -ו0.8 .), בהתאמה אם אחד ההורים הורשע בפלילים, שיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים היה גבוה יותר במקרים שבהם האם היא המורשעת (31.4 -ל1,000 ( קטינים) מהשיעור במקרים שבהם האב הוא המורשע20.0 -ל1,000 .) קטינים שיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים ששני הוריהם הורשעו 41.7( -ל1,000 )קטינים היה גבוה פי 6.1 משיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים שלשני הוריהם אין הרשעה פלילית (6.8 -ל1,000 .) קטינים לוח8.2 ,כלל הקטינים וקטינים בעלי תיקים פליליים, לפי הרשעת הורים תשע"ז ( )2016/17 קטינים בעלי תיקים פליליים קטינים – סך הכל שיעור ל 1,000 קטינים אחוזים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים 9.1 6.8 20.0 31.4 41.7 100.0 64.6 28.3 2.7 4.4 8,935 5,769 2,527 244 395 100.0 85.8 12.5 0.8 0.9 1,031,621 885,091 128,876 7,960 9,694 סך הכל שני ההורים ללא הרשעה האב בלבד הורשע האם בלבד הורשעה שני ההורים הורשעו מקורות הנתונים: משטרת ישראל ואומדני אוכלוסייה. 310 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס - בלוח 8.3 שלהלן אפשר לראות כי שיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים ששני הוריהם הורשעו עולה עם הירידה בהשכלת האם. השיעור הגבוה ביותר נמצא בקרב קטינים ששני הוריהם הורשעו בדין ושאימהותיהם בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, והשיעור הנמוך ביותר נמצא בקרב קטינים ששני הוריהם הורשעו ואימהותיהם בעלות השכלה אקדמית 70.7( -ל1,000 קטינים לעומת 5.8 -ל1,000 ,קטינים בהתאמה). כמו כן, שיעור הקטינים בעלי תיקים פליליים שרק אימם הורשעה גבוה ביותר בקרב אימהות שהשכלתן נמוכה מסיום בית ספר תיכון 46.1( -ל1,000 .) קטינים לוח8.3 כ לל הקטינים וקטינים בעלי תיקים פליליים, לפי הרשעת הורים ולפי רמת השכלת האם, תשע"ז ( )2016/17 קטינים בעלי תיקים פליליים קטינים – סך הכל שיעור ל 1,000 קטינים אחוזים מספרים מוחלטים אחוזים מספרים מוחלטים קטינים שלאימהותיהם תואר אקדמי סך הכל 2.8 100.0 810 100.0 285,772 שני ההורים ללא הרשעה 2.5 83.2 674 94.2 269,122 האב בלבד הורשע 7.9 14.1 114 5.0 14,353 האם בלבד הורשעה 13.6 1.9 15 0.4 1,098 שני ההורים הורשעו 5.8 0.9 7 0.4 1,199 אקדמית-תיכונית לא-קטינים שלאימהותיהם תעודה על סך הכל 3.8 100.0 265 100.0 69,847 שני ההורים ללא הרשעה 3.2 77.0 204 92.2 64,391 האב בלבד הורשע 11.1 19.2 51 6.6 4,584 האם בלבד הורשעה 12.9 1.9 5 0.6 387 שני ההורים הורשעו 10.3 1.9 5 0.7 485 קטינים שלאימהותיהם תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון סך הכל 8.8 100.0 3,606 100.0 408,748 שני ההורים ללא הרשעה 7.0 67.5 2,435 84.5 345,252 האב בלבד הורשע 16.9 25.8 932 13.6 55,423 האם בלבד הורשעה 27.3 2.7 99 0.9 3,619 שני ההורים הורשעו 31.5 3.9 140 1.1 4,454 קטינים שלאימהותיהם השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלתן סך הכל 18.0 100.0 3,872 100.0 217,026 שני ההורים ללא הרשעה 13.8 57.9 2,242 75.1 162,959 האב בלבד הורשע 26.9 33.0 1,279 22.2 48,106 האם בלבד הורשעה 46.1 3.1 120 1.2 2,643 שני ההורים הורשעו 70.7 6.0 231 1.5 3,318 .מקורות הנתונים: משטרת ישראל ואומדני אוכלוסייה ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 311 .3 עומדים לדין ומורשעים במשפטים פליליים10 חלק זה מציג מידע על עומדים לדין במשפטים פליליים שקיבלו פסק דין בשנת . 2017 כל פסק דין נספר פעם אחת, גם אם נדונו בו כמה תיקים או אירועים פליליים שבוצעו במועדים ובמקומות שונים. הנתונים אינם כוללים את כתבי האישום שנסגרו או נמשכו בהחלטת הפרקליטות והמשטרה בשל סיבות מינהליות ואחרות ולא הגיעו להכרעה. בשל כך, הנתונים המוצגים אינם משקפים את עבודת מערכת בתי המשפט והפרקליטות במלואה. הנתונים לשנת 2017 .הם ארעיים, אך התוספת העתידית אינה צפויה להיות משמעותית, ולכן מוצגים הנתונים לשנה זו האוכלוסייה הכללית של העומדים לדין במשפטים פליליים, אשר קיבלו פסק דין בשנת , 2017 הייתה 37.8 אלף אנשים, מהם 33.1 ( אלף הורשעו בדין ).87.6% הואיל והמידע על רמת ההשכלה מתוך מרשם ההשכלה מתייחס לתושבי ישראל בני , 69–25 הנתונים שלהלן על העומדים לדין ועל המורשעים בדין יתמקדו בתושבי ישראל בגילים אלו בלבד. עומדים לדין ומורשעים במשפטים פליליים (תושבי ישראל בני )69–25 19.9 אלף תושבי ישראל בני 69–25 שעמדו לדין במשפטים פליליים, קיבלו פסק דין בשנת . 2017 מהם 17.2 אלף הורשעו בדין ( ).86.5% 11 עומדים לדין במשפטים פליליים בקרב העומדים לדין, 6.1% הם בעלי תואר אקדמי -ו3.6% הם בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית, -לא ואחוז גדול בהרבה הם בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ) 43.6%( ובעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ).46.8%( בחינת העומדים לדין לפי רמת השכלה וגיל בעת מתן פסק הדין מראה מגמות ברורות: האחוז הנמוך ביותר של עומדים לדין בעלי תואר אקדמי היה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (בני ) 34–25 – .2.5% אחוז בעלי תואר אקדמי בקרב העומדים לדין עלה באופן עקיב עם העלייה בגיל, והגיע -ל12.7% בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (בני ). 69–55 גם אחוז בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא עלה בעקיבות עם העלייה בגיל -(מ1.9% בקרב בני 34–25 ועד -ל6.3% בקרב בני ).69–55 95.5% מבני 34–25 שעמדו לדין היו בעלי תעודת בגרות/סיימו בית ספר תיכון או שהשכלתם הייתה נמוכה מסיום -תיכון. אחוז זה יורד באופן עקיב עם העלייה בגיל בעת מתן פסק הדין ומגיע ל80.9% בקרב בני .69–55 10 בעבר אוכלוסיי ת העומדים לדין במשפטים פליליים נקראה נאשמים במשפטים פליליים. הנתונים מתקבלים ממשטרת ישראל ומעודכנים למאי .2019 11 ,להלן כל התייחסות כללית בטקסט לעומדים לדין, כוונתה לתושבי ישראל בני 69–25 העומדים לדין במשפטים פליליים אשר קיבלו פסק דין בשנת , 2017 וכל התייחסות כללית בטקסט למורשעים בדין, כוונתה לתושבי ישראל בני 69–25 המורשעים בדין במשפטים פליליים אשר קיבלו פסק דין באותה השנה. 312 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,שעמדו לדין במשפטים פליליים69–25 תושבי ישראל בני ב8תרשים *2017 לפי גיל בעת מתן פסק הדין ורמת השכלה, שנת פסק הדין אחוזים 0 20 40 60 80 100 25-34 35-44 45-54 55-69 . * נתונים ארעיים מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. תואר אקדמי תיכונית-תעודה על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה בקרב נשים שעמדו לדין, אחוז בעלות תואר אקדמי היה , 12.7% גבוה באופן ניכר מאחוז זה בקרב גברים שעמדו לדין 48.5% .)5.2%( מהנשים שעמדו לדין היו בעלות תעודת בגרות או סיימו בית ספר תיכון, לעומת 42.9% .מהגברים לעומת זאת, אחוז בעלות השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון בקרב נשים היה , 33.9% נמוך באופן ניכר מאחוז בעלי רמת השכלה זו בקרב גברים ( ).48.4% 7.2% מהיהודים והאחרים שעמדו לדין היו בעלי תואר אקדמי, לעומת 3.5% מהערבים שעמדו לדין. גם אחוז בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא היה גבוה יותר בקרב היהודים והאחרים ) 4.4%( מבקרב הערבים ) 1.8%( וכן אחוז בעלי תעודת בגרות או המסיימים בית ספר תיכון 47.4%( לעומת , 34.8% .)בהתאמה לעומת זאת, אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון בקרב היהודים והאחרים ) 41.1%( היה נמוך באופן ניכר מאשר בקרב הערבים ).59.9%( ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 313 ג8תרשים תושבי ישראל בני 69–25 , שעמדו לדין במשפטים פליליים לפי מין, קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה, שנת פסק הדין *2017 תואר אקדמי תיכונית-תעודה על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה * נתונים ארעיים. רים בג מין נשים םי ערב ים רח וא ים ד הו י קבוצת או לוס כ ה יי 100 80 60 40 20 0 אחוזים מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. הבדלים ברמת ההשכלה נמצאו גם בין עומדים לדין שהורשעו בדין לבין עומדים לדין שלא הורשעו בדין. אחוז בעלי תואר אקדמי היה נמוך באופן ניכר בקרב המורשעים ) 5.1%( מאשר בקרב מי שאינם מורשעים ), 12.1%( וכך גם אחוז בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא 3.4%( לעומת , 5.1% )בהתאמה ואחוז בעלי תעודת בגרות או מי שסיימו בית ספר תיכון 42.3%( לעומת ). 51.7% לעומת זאת, אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היה גבוה בהרבה בקרב המורשעים (49.2% ( ) מאשר בקרב מי שאינם מורשעים ).31.1% בקרב כלל העומדים לדין, הרוב וּמ היו עדים ). 56.3%( שאר העומדים לדין ) 43.7%( לא וּמ היו עדים (כלומר היו עומדים לדין חדשים). ניתוח מאפייני העומדים לדין לפי מוּ עדות מראה פערים ניכרים בכל רמות ההשכלה. אחוז בעלי תואר אקדמי היה קטן בהרבה בקרב מוּ עדים ) 2.6%( מאשר בקרב עומדים לדין חדשים ), 10.5%( וכך גם אחוז בעלי תעודה תיכונית -על -לא אקדמית 2.1%( לעומת , 5.5% .)בהתאמה 38.4% מהמ וּ עדים היו בעלי תעודת בגרות או מי שסיימו בית ספר תיכון, בהשוואה -ל50.1% מהעומדים לדין החדשים. לעומת זאת, אחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היה גבוה באופן ניכר בקרב המ וּ עדים (56.9% ( ) מאשר בקרב העומדים לדין החדשים ).33.8% 314 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ד8תרשים תושבי ישראל בני 69–25 , שעמדו לדין במשפטים פליליים לפי פסק דין (הכרעה מחושבת), מּועדות ורמת השכלה, שנת פסק הדין *2017 תואר אקדמי תיכונית-תעודה על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה אי-עה שרה עה שרה פסק ין ד ) (ה מ ערכה חוש בת ים דש ח דים עּומ מוּ עדות 100 80 60 40 20 0 אחוזים * נתונים ארעיים. מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. הנתונים הבאים מציגים מאפיינים משפטיים ופליליים של העומדים לדין בכל אחת מרמות ההשכלה, כלומר מוצגים אחוז המורשעים בדין ואחוז וּ המ עדים באוכלוסייה בכל רמת השכלה. בהמשך נבחן גם את ההרכב של מאפייני מין, קבוצת אוכלוסייה וגיל בעת מתן פסק דין בכל רמת השכלה. האחוז הנמוך ביותר של מורשעים בדין מתוך העומדים לדין היה בקרב בעלי תואר אקדמי ), 72.9%( ואילו האחוז הגבוה ביותר של מורשעים בדין היה בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ( ).91.0% ,שעמדו לדין במשפטים פליליים69–25 תושבי ישראל בני ה8תרשים *2017 לפי רמת השכלה ופסק דין (הכרעה מחושבת), שנת פסק הדין אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי . * נתונים ארעיים מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. הרשעה-אי הרשעה ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 315 פערים בין רמות ההשכלה מתקיימים גם כשבוחנים את אחוז וּ המ עדים בקרב העומדים לדין. האחוז הגבוה ביותר של מוּ עדים היה בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום ספר -בית תיכון ). 68.3%( אחוז זה יורד באופן ניכר עם העלייה ברמת ההשכלה. בקרב בעלי תואר אקדמי אחוז המ וּ עדים היה הנמוך ביותר – .23.7% ,שעמדו לדין במשפטים פליליים69–25 תושבי ישראל בני ו8תרשים *2017 לפי רמת השכלה ומּועדות, שנת פסק הדין אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/ אין מידע על השכלה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי . * נתונים ארעיים מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. חדשים מוּעדים 316 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בקרב כלל העומדים לדין במשפטים פליליים, אפשר לראות שאחוז הגברים ) 88.7%( היה גבוה הרבה יותר מאחוז הנשים ). 11.3%( פער זה התקיים בכל רמות ההשכלה. אחוז הגברים הגבוה ביותר היה בקרב עומדים לדין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ), 91.8%( והנמוך ביותר היה בקרב עומדים לדין בעלי תואר אקדמי ). 76.1%( אחוז הנשים הנמוך ביותר היה בקרב עומדים לדין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ), 8.2%( והגבוה ביותר בקרב בעלי תואר אקדמי ( ).23.9% בחינת העומדים לדין לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת השכלה מראה כי האחוז הגבוה ביותר של יהודים ואחרים נמצא בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא ) 84.7%( ובקרב בעלי תואר אקדמי ), 82.6%( והאחוז הנמוך ביותר נמצא בקרב עומדים לדין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ). 61.3%( האחוז הגבוה ביותר של ערבים נמצא בקרב עומדים לדין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ), 38.7%( ולאחר מכן בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ( ).24.1% בחינת העומדים לדין לפי גיל בעת מתן פסק הדין ורמת השכלה מראה שהאחוז של בני 34–25 היה הגבוה ביותר בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ) 40.7%( ובקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ) 38.7%( והאחוז הנמוך ביותר היה בקרב בעלי תואר אקדמי – . 15.7% לא נצפו הבדלים גדולים באחוז בני 44–35 העומדים לדין ברמות ההשכלה השונות, והוא נע בין 24.8% ל . 30.0%-לעומת זאת, אחוז בני 54–45 הלך וגדל עם העלייה ברמת -ההשכלה (מ17.8% -בקרב עומדים לדין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, עד ל28.7% בקרב עומדים לדין בעלי תואר אקדמי). גם אחוז בני 69–55 העומדים לדין עלה עם העלייה ברמת ההשכלה – האחוז הנמוך ביותר של בני 69–55 נמצא בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ) 12.7%( ובקרב בעלי השכלה הנמוכה מסיום בית ספר תיכון (13.5%) והאחוז הגבוה ביותר של בני 69–55 ( נמצא בקרב בעלי תואר אקדמי ).30.8% ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 317 לוח 8.4 תושבי ישראל בני 69–25 שעמדו לדין במשפטים פליליים, לפי רמת השכלה ותכונות נבחרות, שנת פסק הדין *2017 סך הכל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית-על אקדמית-לא תואר אקדמי מספרים מוחלטים סך הכל 19,925 9,115 8,486 699 1,182 אחוזים סך הכל 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 מין גברים 88.7 91.8 87.3 84.4 76.1 נשים 11.3 8.2 12.7 15.6 23.9 קבוצת אוכלוסייה יהודים ואחרים 69.9 61.3 75.9 84.7 82.6 מזה: יהודים 63.7 56.8 69.3 68.0 73.5 ערבים 30.1 38.7 24.1 15.3 17.4 מזה: מוסלמים 27.4 36.0 21.5 12.7 14.0 )גיל (בעת מתן פסק הדין 34–25 37.2 38.7 40.7 20.3 15.7 44–35 27.5 30.0 24.9 29.6 24.8 54–45 20.6 17.8 21.8 24.2 28.7 69–55 14.7 13.5 12.7 25.9 30.8 מּועדות חדשים 43.7 31.7 50.5 67.5 76.3 מוּעדים56.3 68.3 49.5 32.5 23.7 )פסק דין (הכרעה מחושבת הרשעה 86.5 91.0 83.9 80.8 72.9 הרשעה-אי 13.5 9.0 16.1 19.2 27.1 )1 (סך הכל100.0 46.8 43.6 3.6 6.1 מין גברים 100.0 48.4 42.9 3.4 5.2 נשים 100.0 33.9 48.5 4.9 12.7 קבוצת אוכלוסייה יהודים ואחרים 100.0 41.1 47.4 4.4 7.2 מזה: יהודים 100.0 41.7 47.4 3.8 7.0 ערבים 100.0 59.9 34.8 1.8 3.5 מזה: מוסלמים 100.0 61.2 34.0 1.7 3.1 )גיל (בעת מתן פסק הדין 34–25 100.0 48.2 47.3 1.9 2.5 44–35 100.0 51.2 39.5 3.9 5.5 54–45 100.0 40.8 46.4 4.2 8.5 69–55 100.0 43.2 37.7 6.3 12.7 .* נתונים ארעיים מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. )1( .מתוך מקרים ידועים של רמת ההשכלה 318 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס מורשעים בדין במשפטיים פליליים 17.2 אלף תושבי ישראל בני 69-25 הורשעו בדין פלילי וקיבלו פסק דין בשנת . 2017 ,כאמור אחוז המורשעים בקרב העומדים לדין היה .86.5% ,לכך-אי אפשר לראות דמיון רב בין נתוניהם של המורשעים בדין לבין נתוניהם של העומדים לדין, גם אם בוחנים את רמת ההשכלה לפי ההרכב דמוגרפי -הסוציו (מין, קבוצת אוכלוסייה וגיל בעת מתן פסק הדין) וגם אם בוחנים את המאפיינים דמוגרפיים -הסוציו לפי רמת ההשכלה. עם זאת, בקרב המורשעים אחוז בעלי תואר אקדמי קטן במעט מאחוז זה בקרב העומדים לדין 5.1%( לעומת , 6.1% )בהתאמה ואחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון גדול יותר בקרב המורשעים בדין מבקרב העומדים לדין 49.2%( לעומת , 46.8% .)בהתאמה פערים מתונים אלו – באחוז בעלי תואר אקדמי ובאחוז בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – בין המורשעים בדין לבין העומדים לדין, מתקיימים בכל מאפיין דמוגרפי -סוציו (בקרב גברים, נשים, יהודים ואחרים, ערבים ובכל קבוצות הגיל במתן פסק הדין). ההבדלים הבולטים ביותר בין מורשעים לבין עומדים לדין נמצאו באחוז המ וּ עדים (61.1% לעומת56.3% .), בהתאמה אחוז וּ המ עדים היה גבוה בקרב המורשעים יותר מבקרב העומדים לדין בכל רמות ההשכלה (בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – 71.1% לעומת , 68.3% ;בהתאמה בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון – 54.8% לעומת , 49.5% ;בהתאמה בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא – 36.6% לעומת , 32.5% ;בהתאמה בקרב בעלי תואר אקדמי – 29.2% לעומת , 23.7% .)בהתאמה הנתונים מראים בבירור כי אחוז וּ המ עדים הולך וקטן ככל שרמת ההשכלה עולה. הרוב המוחלט של המורשעים בדין נשפטו בבית משפט השלום ). 86.8%( האחוז הגבוה ביותר של נשפטים בבית משפט השלום היה בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון ), 89.1%( ואחריהם בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ) 86.0%( ובקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא ). 84.6%( האחוז הנמוך ביותר של נשפטים בבית משפט השלום היה בקרב בעלי תואר אקדמי ( ).73.0% 6.7% מכלל המורשעים נשפטו בבתי משפט מחוזיים. לא נמצאו הבדלים גדולים באחוז הנשפטים בבתי משפט מחוזיים לפי רמות השכלה. 4.7% מכלל המורשעים נשפטו בבתי משפט לעניינים מקומיים. בבחינת אחוז הנשפטים בבתי משפט לעניינים מקומיים לפי רמת השכלה נצפו הבדלים ברורים – 2.9% בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, 5.3% ,בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון 8.0% אקדמית, והאחוז הגבוה-תיכונית לא- בקרב בעלי תעודה על ביותר בקרב בעלי תואר אקדמי – .15.1% ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 319 שהורשעו בדין במשפטים פליליים, לפי רמת69–25 תושבי ישראל בני 8.5 לוח *2017 השכלה ותכונות נבחרות, שנת פסק הדין סך הכל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון תעודה תיכונית -על אקדמית-לא תואר אקדמי מספרים מוחלטים סך הכל17,228 8,293 7,119 565 862 אחוזים סך הכל100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 מין גברים89.6 92.4 88.3 83.4 74.9 נשים10.4 7.6 11.7 16.6 25.1 קבוצת אוכלוסייה יהודים ואחרים67.6 59.4 73.7 84.4 81.3 מזה: יהודים61.3 55.0 67.0 66.9 72.4 ערבים32.4 40.6 26.3 15.6 18.7 מזה: מוסלמים29.5 37.7 23.5 12.7 14.5 )גיל (בעת מתן פסק הדין 34–25 36.7 38.6 39.4 19.3 11.8 44–35 27.5 29.7 25.1 29.9 23.3 54–45 20.8 17.9 22.2 24.8 30.7 69–55 15.1 13.7 13.4 26.0 34.1 מּועדות חדשים38.9 28.9 45.2 63.4 70.8 מּועדים61.1 71.1 54.8 36.6 29.2 בית משפט שלום 86.8 89.1 86.0 84.6 73.0 מחוזי6.7 6.7 6.7 5.0 6.1 עניינים מקומיים4.7 2.9 5.3 8.0 15.1 צבאי0.4 )0.2( 0.5 .. .. אחר1.5 1.0 1.4 )2.1( 5.5 )1(סך הכל100.0 49.2 42.3 3.4 5.1 מין גברים100.0 50.9 41.7 3.1 4.3 נשים100.0 35.4 47.2 5.3 12.2 קבוצת אוכלוסייה יהודים ואחרים100.0 43.4 46.2 4.2 6.2 מזה: יהודים100.0 44.1 46.2 3.7 6.0 ערבים100.0 61.3 34.2 1.6 2.9 מזה: מוסלמים100.0 62.6 33.5 1.4 2.5 )גיל (בעת מתן פסק הדין 34–25 100.0 51.5 45.1 1.8 1.6 44–35 100.0 53.3 38.6 3.7 4.4 54–45 100.0 42.8 45.6 4.0 7.6 69–55 100.0 45.0 37.6 5.8 11.6 .נתונים ארעיים * .מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל .מתוך מקרים ידועים של רמת ההשכלה )1( 320 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בבחינת התפלגות מורשעים בדין לפי קבוצת עבירה מתייחסים לעבירה החמורה ביותר שנדונה. אם בוחנים את המורשעים לפי רמת ההשכלה, נראים הבדלים בולטים בין בעלי תואר אקדמי לבין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון, ושאר רמות ההשכלה נמצאות בטווח ביניהם. קבוצות העבירה העיקריות שבהן אחוז המורשעים בעלי תואר אקדמי היה גבוה מאחוז המורשעים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היו עבירות רישוי 35.6%( לעומת , 10.0% ,)בהתאמה עבירות מרמה 5.6%( לעומת , 2.7% ( בהתאמה) ועבירות כלכליות5.5% לעומת1.7% .), בהתאמה עבירות רכוש ועבירות מוסר – הכוללות בעיקר עבירות הקשורות לשימוש בסמים – ועבירות כלפי הסדר הציבורי היו מבין העבירות הנפוצות יותר בקרב מורשעים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון מאשר בקרב מורשעים בעלי תואר אקדמי. גם בקבוצות עבירה אלו, ההבדלים ברמות ההשכלה היו ניכרים. 18.3% מהמורשעים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון הורשעו בגין עבירות רכוש לעומת 6.6% מבעלי תואר אקדמי. אחוז המורשעים בעבירות מוסר בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היה , 15.4% גבוה באופן ניכר מאשר בקרב בעלי תואר אקדמי – . 5.0% גם באחוז המורשעים בעבירות כלפי הסדר הציבורי נצפו פערים בין שתי רמות ההשכלה 28.3%( מבעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון לעומת19.8% . מבעלי תואר אקדמי), אם כי מתונים יותר ,שהורשעו בדין פלילי69–25 תושבי ישראל בני ז8תרשים *2017 לפי קבוצת עבירה ורמת השכלה, שנת פסק הדין אחוזים 0 10 20 30 40 רישוי כלפי הסדר הציבורי כלפי גופו של אדם רכוש מרמה כלכליות מוסר מין כלפי חיי אדם כלפי ביטחון המדינה אחר * נתונים ארעיים. מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. אקדמית.-תיכונית לא-עקב מיעוט מקרים לא היה אפשר להפיק אומדנים לבעלי תעודה על1 .עקב מיעוט מקרים לא היה אפשר להפיק אומדנים לבעלי תואר אקדמי2 אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 1 2 ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 321 אם בוחנים את ארבע קבוצות העבירה העיקריות שבהן הואשמו המורשעים בכל רמת השכלה ובפילוח של קבוצת אוכלוסייה, אפשר לראות דמיון רב בין יהודים ואחרים לבין ערבים בדפוסים לפי רמת השכלה. עם זאת, קיימים הבדלים אחדים בין שתי קבוצות האוכלוסייה. בשתי קבוצות האוכלוסייה, אחוז המורשעים בגין עבירות רישוי היה הגבוה ביותר בקרב בעלי תואר אקדמי 34.8%( אצל יהודים ואחרים -ו39.1% אצל ערבים). עם זאת, אחוז המורשעים בגין עבירות רישוי בקרב יהודים ואחרים בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון (7.1% ( ) היה קטן באופן ניכר מבקרב ערבים באותה רמת השכלה ).14.2% אחוז המורשעים בגין עבירות רכוש היה הנמוך ביותר אצל בעלי תואר אקדמי והגבוה ביותר אצל בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – הן בקרב יהודים ואחרים 6.7%( לעומת , 18.9% )בהתאמה והן בקרב ערבים 6.2%( לעומת , 17.6% .)בהתאמה הפערים בין בעלי תואר אקדמי לבין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היו מתונים יותר בקרב מורשעים בגין עבירות כלפי גופו של אדם – הן אצל יהודים ואחרים 15.8%( לעומת , 19.5% )בהתאמה והן אצל ערבים 16.1%( לעומת , 18.8% .)בהתאמה לעומת זאת, הפערים בין בעלי תואר אקדמי לבין בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון היו גדולים יותר בקרב מורשעים בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי – הן אצל יהודים ואחרים 20.3%( לעומת29.6% ( , בהתאמה) והן אצל ערבים18.0% לעומת26.4% .), בהתאמה ,שהורשעו בדין פלילי69–25 תושבי ישראל בני ח8תרשים לפי קבוצות עבירה נבחרות, קבוצת אוכלוסייה *2017 ורמת השכלה, שנת פסק הדין אחוזים 0 10 20 30 40 יהודים ואחרים ערבים יהודים ואחרים ערבים יהודים ואחרים ערבים יהודים ואחרים ערבים רישוי כלפי הסדר הציבורי כלפי גופו של אדם רכוש * נתונים ארעיים. מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 322 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .עד כה הוצגו מאפייני המורשעים בדין בכל רמת השכלה לפי התפלגות קבוצות העבירה בתרשים 8 .ט שלהלן מוצגים נתוני המורשעים בדין בכל קבוצת עבירה לפי התפלגות רמות ההשכלה 13.1% מהמורשעים בגין עבירות רישוי היו בעלי תואר אקדמי. אחוזים גבוהים יחסית של בעלי תואר אקדמי נמצאו גם בקרב מורשעים בגין עבירות כלפי חיי אדם ), 12.0%( בגין עבירות כלכליות ), 10.2%( בגין עבירות מרמה ) 9.1%( ( ובגין עבירות מין ).7.3% האחוז הגבוה ביותר של בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון נמצא בקרב מורשעים בגין עבירות רכוש ) 56.6%( ולאחר מכן בקרב מורשעים בגין עבירות מוסר ), 54.3%( בגין עבירות כלפי ביטחון המדינה ), 53.8%( בגין עבירות כלפי הסדר הציבורי (52.6% ( ) ובגין עבירות כלפי גופו של אדם ).49.5% ,שהורשעו בדין פלילי69–25 תושבי ישראל בני ט8תרשים *2017 לפי רמת השכלה בכל קבוצת עבירה, שנת פסק הדין אחוזים 0 20 40 60 80 100 רישוי כלפי חיי אדם כלכליות מרמה מין כלפי ביטחון המדינה כלפי גופו של אדם כלפי הסדר הציבורי רכוש מוסר אחר * נתונים ארעיים. מקור הנתונים: מערכת מרשם פלילי של משטרת ישראל. תואר אקדמי תיכונית-תעודה על אקדמית-לא תעודת בגרות/ סיום בית ספר תיכון השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון/אין מידע על השכלה ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 323 .4 ,נפגעי עבריינות (סקר ביטחון אישי )2018 היפגעות מעבירות פרט בסקר ביטחון אישי 2018 נמצא כי 11.7% מבני 20 ומעלה דיווחו כי נפגעו -ב12 החודשים שקדמו לביצוע הסקר מאחת או יותר מהעבירות האלה: עבירת גנבה ללא שימוש בכוח ), 3.6%( עבירה מקוונת ), 3.5%( אלימות או איום באלימות ), 3.4%( הטרדה מינית ), 2.7%( עבירת מין ). 0.3%( יש לציין שאדם יכול לדווח שנפגע מכמה סוגים של עבירות, ולכן סך כל הנפגעים מכל סוגי העבירות גדול מסך הכל. מתוצאות בחינת נתוני ההיפגעות לפי רמת השכלת הפרט12 על פי נתוני הסקר, נמצא כי רמת ההשכלה אינה מאפיינת באופן משמעי -חד היפגעות מעבירה זו או אחרת. אפשר לראות כי 4.1% מבני 69–25 בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון דיווחו כי נפגעו מעבירת גנבה (ללא שימוש בכוח), ובפערים לא גדולים גם בעלי רמות השכלה אחרות. האומדן לבעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא להיפגעות מעבירת גנבה (ללא שימוש בכוח) אינו ניתן -לפרסום עקב טעות דגימה יחסית גבוהה מ .30% בעבירה מקוונת אפשר לראות כי ככל שרמת ההשכלה גדלה, כך גדל אחוז דיווח ההיפגעות מעבירה זו. בעלי תואר אקדמי דיווחו כי נפגעו יותר מבעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון (5.3% לעומת1.9% .), בהתאמה בעבירת הטרדה מינית הדיווח על פגיעה היה הגבוה ביותר בקרב אוכלוסיית בעלי תואר אקדמי ) 4.0%( ואחריה בקרב אוכלוסיית בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ). 1.8%( האומדן לבעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא ולבעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון להיפגעות מעבירת הטרדה מינית אינו ניתן לפרסום עקב טעות דגימה -יחסית גבוהה מ .30% בעבירת אלימות או איום באלימות הדיווח הגבוה ביותר היה בקרב אוכלוסיית בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא ). 4.5%( אחוזי הדיווח על היפגעות מעבירת אלימות או איום באלימות הם דומים ואין שונות גבוהה בין האומדנים – 3.9% בקרב בעלי תואר אקדמי, 3.8% בקרב בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון -ו3.2% בקרב בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון. 12 שיעורי ההיפגעות לפי רמת השכלה של הפרט חושבו בקרב גילי . 69–25 ,להלן כל התייחסות כללית לשיעורי היפגעות של הפרט ולדיווח למשטרה, הכוונה לגילי 69–25 ., אלא אם כן צוין אחרת 324 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,שנפגעו מעבירות פרט בשנה האחרונה69–25 בני י8תרשים 2018 ,לפי סוג עבירה ורמת השכלה אחוזים 0 2 4 6 8 גנבה ( ללא שימוש בכוח )¹עבירה מקוונת אלימות או איום באלימות הטרדה מינית² .אקדמית-תיכונית לא-לא היה אפשר להפיק אומדנים לבעלי תעודה על30%-עקב טעות דגימה יחסית גבוהה מ1 אקדמית-תיכונית לא-לא היה אפשר להפיק אומדנים לבעלי תעודה על30%-עקב טעות דגימה יחסית גבוהה מ2 .ולבעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 325 דיווח למשטרה על היפגעות מעבירות פרט-אי מתוצאות סקר ביטחון אישי 2018 עולה כי אחוז הדיווח למשטרה אינו גבוה. נפגעים רבים בני 20 ומעלה בחרו שלא לדווח על ההיפגעות מעבירות פרט. נתון זה בולט במיוחד בעבירת הטרדה מינית אשר בה 94.6% מאוכלוסיית הנפגעים בחרו שלא לדווח למשטרה. אחוז דיווח -אי גבוה נמצא גם בקרב נפגעי עבירה מקוונת ). 89.2%( עבירות בקרב אוכלוסיית הנפגעים שבהן אחוז הדיווח למשטרה היה גבוה יותר הן עבירת גנבה (ללא שימוש בכוח) ועבירת אלימות או איום באלימות – 58.6% -ו55.7% ., בהתאמה בבחינת אחוזי אי הדיווח למשטרה לפי רמת השכלה13 בעבירת הטרדה מינית, אפשר לראות כי אחוז הדיווח -אי של בעלי תואר אקדמי ובעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון בולטים במיוחד. כלל המשיבים שדיווחו שנפגעו מעבירה של הטרדה מינית לא דיווחו למשטרה על היפגעות מעבירה זו. אחוז הדיווח -אי אצל בעלי תעודת בגרות או סיום בית אקדמית קטן יותר אך עדיין גבוה – -תיכונית לא-ספר תיכון ובעלי תעודה על 88.4% -ו83.7% ., בהתאמה כאמור, בסקר ביטחון אישי אפשר למצוא אחוז דיווח -אי גבוה גם על עבירה מקוונת. בבחינת אחוזי הדיווח -אי לפי רמת השכלה בעבירה מקוונת נראה כי בעלי תואר אקדמי – שהם הנפגעים העיקריים מעבירה זו – מדווחים הכי פחות. 93.6% . מנפגעי עבירה מקוונת בעלי תואר אקדמי אינם מדווחים למשטרה בקרב נפגעי עבירות גנבה (ללא שימוש בכוח), אחוז הדיווח -אי הכולל למשטרה נמוך יותר. בעבירות גנבה אפשר למצוא אחוז דיווח -אי גבוה יחסית אצל אוכלוסיית בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון – 72.8% מהם לא דיווחו על ההיפגעות מעבירה זו. לעומת זאת בקרב אוכלוסיית בעלי תואר אקדמי אחוזי הדיווח -אי נמוכים יותר באופן יחסי – . 51.0% האומדן לבעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא אינו ניתן לפרסום עקב טעות דגימה יחסית גבוהה -מ .30% בעבירת אלימות או איום באלימות אפשר למצוא אחוז דיווח -אי גבוה יחסית בקרב אוכלוסיית בעלי תואר אקדמי ) 62.9%( ואחוז דיווח -אי נמוך יחסית אצל בעלי תעודת בגרות או סיום בית ספר תיכון ). 53.2%( האומדן לבעלי תעודה -אקדמית אינו ניתן לפרסום עקב טעות דגימה יחסית גבוהה מ-תיכונית לא-על .30% 13 בגילי 69–25, ראו הערה .12 326 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס ,69–25דיווח של נפגעי עבירות פרט בני-אחוז אי יא8תרשים 2018 ,לפי סוג עבירה ורמת השכלה אחוזים 0 20 40 60 80 100 אלימות או איום באלימות¹ גנבה ( ללא שימוש בכוח )¹עבירה מקוונת הטרדה מינית אקדמית.-תיכונית לא-לא היה אפשר להפיק אומדנים לבעלי תעודה על30%-עקב טעות דגימה יחסית גבוהה מ1 אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי סך הכל השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 327 .5 ,תחושת ביטחון אישי (סקר ביטחון אישי )2018 סקר ביטחון אישי בוחן את מידת תחושת הביטחון האישי בקרב אוכלוסיית ישראל בני 20 ,ומעלה מכמה היבטים שעליהם הנשאלים משיבים: תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה, החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים, תחושת הביטחון הכללית מאזור המגורים. מן הממצאים עולה כי תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה היא גבוהה באופן יחסי. בסקר 2018 נמצא כי 84.4% מבני 20 ומעלה בישראל חשו בטוחים במידה רבה או במידה רבה מאוד ללכת לבדם באזור מגוריהם בשעות החשכה. בסקר ביטחון אישי 2018 נמצא כי 84.2% מבני 69–25 חשו ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה. בבחינת אוכלוסיית בני 69–25 לפי רמת השכלה נראה כי בעלי תואר אקדמי חשו בטוחים במידה רבה או רבה מאוד ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה באחוזים גבוהים מאוד ) 86.1%( ומעל הממוצע הארצי ). 84.2%( בקרב גברים תחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה הייתה גדולה יותר בכל רמות ההשכלה מאשר בקרב נ .םיש החשים בטוח/בטוח מאוד ללכת לבד באזור המגורים69–25 בני יב8תרשים 2018 ,בשעות החשכה, לפי רמת השכלה ומין אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי גברים נשים סך הכל 328 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בבחינת החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים נמצא כי 9.7% מבני 20 ומעלה בישראל חששו במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע מאלימות באזור מגוריהם. בסקר ביטחון אישי 2018 נמצאו בעלי תואר אקדמי (בני ) 69–25 כמי שחוששים הכי פחות. 7.6% מהם דיווחו כי הם חוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע מאלימות באזור מגוריהם. בבחינת אחוז זה לפי קבוצת אוכלוסייה, נראה כי בקרב ערבים, אחוז אלו שדיווחו על חשש במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע מאלימות באזור המגורים היה גבוה יותר מאשר בקרב יהודים ואחרים בכל רמות ההשכלה, אך בעיקר אקדמית – -תיכונית לא-בקרב בעלי תעודה על .24.5% החוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע69–25 בני יג8תרשים 2018 ,מאלימות באזור המגורים, לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה אחוזים 0 10 20 30 40 50 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על- תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי יהודים ואחרים ערבים סך הכל ׀ פשיעה ומשפט8 פרק 329 90.0% מבני20 .) ומעלה חשו ביטחון באופן כללי באזור המגורים (במידה רבה או במידה רבה מאוד בסקר ביטחון אישי 2018 נמצא כי 89.6% מבני 69–25 חשו ביטחון במידה רבה או במידה רבה מאוד באופן כללי באזור המגורים. תחושת הביטחון באופן כללי באזור המגורים הייתה גם היא הגבוהה ביותר בקרב בני 69–25 בעלי תואר אקדמי – 91.2% מהם דיווחו כי חשו כך. בבחינת התפלגות המינים אפשר לראות כי תחושת הביטחון הכללי הייתה לרוב גבוהה יותר אצל גברים בכל רמות ההשכלה. החשים בטוח/בטוח מאוד באופן כללי69–25 בני יד8תרשים 2018 ,באזור המגורים, לפי רמת השכלה ומין אחוזים 0 20 40 60 80 100 השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי גברים נשים סך הכל 'פני החברה בישראל מס 12 ׀ פערים לפי רמת השכלה סביבה 332 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס :עובדי הלמ"ס שהשתתפו בכתיבת פרק זה ד"ר משה ינאי, יניב שרעבי, יגאל אייזנמן 333 ׀ סביבה9 פרק .א מבוא תחום הסביבה עוסק ביחסי הגומלין שבין האדם לבין סביבתו. המשאבים הסביבתיים – האוויר, המים, הקרקע ואנרגיית השמש – הם משאבי טבע חיוניים לקיומם של החי והצומח בכדור הארץ. איכותם של משאבים אלו מושפעת במידה רבה מהאופן שבו האדם משתמש בהם וממידת הפגיעה בהם לאורך זמן. סוגיות רבות נדונות בתחום הסביבה – שמירת הטבע, תכנון סביבתי, זיהום סביבתי, אוצרות טבע וניצולם, תכנון תחבורתי להפחתת זיהום האוויר, טיפול בפסולת ועוד. הפעילות המתמשכת של האדם בתחומי התעשייה והחקלאות וההתפתחות הגלובלית הביאו לעלייה ברמת החיים ובאיכות החיים. עם זאת, הפיתוח הכלכלי המואץ גרם לזיהום של האוויר, המים והקרקע ולדלדול משאבים, מה שהביא להפרת האיזון בטבע ולפגיעה בסביבה. בפרק מוצגים נתונים סובייקטיביים על תפיסות, על עמדות ועל הרגלים הנוגעים לסביבת המגורים ולנושאים סביבתיים, בדגש על רמת השכלה בישראל. נתונים אלו נלקחו מהסקר החברתי לשנת .2018 כמו כן מובאים נתונים סביבתיים של ישראל בנושא מ וּ חז ִ ר פסולת. בפרק מוצגים גם מדדים סביבתיים ברשויות המקומיות, המשקפים את איכות השירותים הסביבתיים ברשות, את מצב הסביבה באזור המגורים וכן מדדים תשתיתיים הקשורים לרמת הפעילות הכלכלית ביישוב. מדדים אלו מעידים על רמת החיים ביישובים ועל יכולתן של הרשויות לספק מענה לצורכי תשתית בסיסיים. המדדים הסביבתיים ברשויות המקומיות הכלולים בפרק הם: • פחת מים מסך כל אספקת המים: מדד זה בוחן את רמת תשתיות הולכת המים ברשויות המקומיות. ככל שאובדני המים ביישוב גדולים יותר כך ניתן להסיק שאיכות תשתית הולכת המים ירודה יותר. • פסולת לנפש ליום ברשויות המקומיות: מדד זה קשור לרמת החיים כיוון שהוא משקף במידה מסוימת את דפוסי הייצור והצריכה ביישוב. מבחינה סביבתית, מדד זה יכול לשקף את הלחצים המופעלים, ברמה הארצית וברמה המקומית, על משאבי הקרקע, האוויר והמים. • צריכת מים עירונית לנפש: מדד זה מעריך את כמויות המים הנצרכות או את כמויות המים הזמינות לאוכלוסייה. הוא מסייע לזהות קבוצות אוכלוסייה שאינן מקבלות מענה הולם לצורכי המים הבסיסיים שלהן. • בדיקות מיקרוביאליות חריגות במי השתייה ברשות המקומית: מדד זה בודק את איכות מי השתייה ברשות המקומית ומלמד על הבדלים בין יישובים בנוגע לאיכותם התברואתית של מי השתייה. עם זאת, יש לציין כי איכות מי השתייה המסופקים לאוכלוסייה בישראל תלויה במידה רבה גם ברשתות הולכה ארציות. המדדים מוצגים לפי אשכול כלכלי -חברתי – עד שנת 2012 לפי אשכול כלכלי -חברתי , 2008 משנת 2013 לפי אשכול כלכלי -חברתי 2013 ומשנת2015 כלכלי- לפי אשכול חברתי2015 ., וכן לפי קבוצות אוכלוסייה לפרק מצורפת תיבה בנושא חינוך סביבתי. 334 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .ב מונחי ם, הגדרות ו הסברי ם :פסולת מוצקה חומרים חסרי ערך ובעלי תכולת נוזל נ מוכה, אשר מכילים לעיתים חומרים מסוכנים. פסולת ביתית: פסולת שנוצרת בסביבת משק הבית. פסולת ביתית מכילה שאריות מזון, חומרי אריזה ומוצרים שהתקלקלו או התבלו. פסולת מסחרית: פסולת מוצקה שמקורה בסביבה מסחרית כגון חנויות, שווקים, משרדים, מסעדות, מרכזי קניות ובתי קולנוע. פסולת ממוחזרת: חומרי פסולת המשמשים כחומרי גלם לייצור של מוצרים חדשים או שנעשה בהם שימוש חוזר למטרתם הראשונית. גזם: חלק מפסולת מוצקה המורכב מענפים, מעלים, מזרדים, מדשא קצוץ ומשאריות גינה אחרות. הפקת מים: מים שפירים הנלקחים ממי תהום או ממים עיליים, לצמיתות או באופן זמני, ומועברים לצריכה. סך כל תקבולי מים: סיכום של תקבולי הפקה ותקבולי קנייה. סך כל פחת מים: סך כל כמות המים במ"ק, המחושבת כהפרש שבין סך כל תקבולי המים (הפקת מים) וסך כל צריכת המים באותה תקופת זמן. פחת מים מסך כל אספקת המים: סך כל פחת המים במ"ק, מחולק בסך כל תקבולי המים. אחוז בדיקות מיקרוביאליות חריגות של מי שתייה: אחוז הבדיקות החריגות של קוליפורמים במערכת השתייה של הרשות המקומית. בדיקה חריגה היא בדיקה של דגימת מים שבה התוצאות חורגות מהערכים המותרים בתקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתייה). 335 ׀ סביבה9 פרק .ג מקורות הנתוני ם שביעות רצון מתחומי סביבה ועמדות כלפי נושאים סביבתיים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי .2018 מִ חזּור פסולת: נתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת מהרשויות המקומיות וממפעלי ר,וּ חז ִמ וכן נתונים מהסקר החברתי המתמקד בפרטים באוכלוסייה. כמו כן מתקבלות השלמות מאגף פסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה. פחת מים: נתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקבלת מרשות המים. פסולת לנפש ברשויות המקומיות: נתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת מהרשויות המקומיות. צריכת מים עירונית לנפש: נתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקבלת מרשות המים. חריגות בבדיקות מי השתייה: בדיקות מיקרוביאליות שמבצע משרד הבריאות. חינוך סביבתי: גנים ובתי ספר ירוקים – נתוני המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך. תלמידי י"ב וסטודנטים ללימודי סביבה – נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. -לאומיות לקוחים מפרסומי ה-נתוני ההשוואות הביןOECD . 336 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .1 .ד ממצאי ם עיקריי ם ,תפיסות עמדות והרגלים של בני 69–25 בנוגע לסביבת המגורים ולנושאים סביבתיים (על פי הסקר החברתי )2018 שביעות רצון מאזור המגורים, לפי רמת השכלה בשנת , 2018 בכל המאפיינים הסביבתיים שנבדקו בנוגע לשביעות רצון מאזור המגורים, נמצא כי האוכלוסייה המרוצה ביותר מאזור המגורים היא אוכלוסייה שיש לה תואר אקדמי. 83.1% מכלל בני 69–25 היו מרוצים מאזור המגורים. מבחינת רמת ההשכלה, נמצא כי האוכלוסייה ללא תעודה הייתה מרוצה פחות מאזור המגורים ובמיוחד מפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים – . 34.9% עוד נמצא כי 54.9% מכלל בני 69–25 היו מרוצים ממצב הניקיון באזור המגורים – 48.4% מהאוכלוסייה ללא תעודה -ו58.5% מבעלי השכלה אקדמית. 67.7% מכלל בני 69–25 היו מרוצים משירותי איסוף אשפה – 69.9% מהאוכלוסייה בעלת השכלה -אקדמית ו61.2% . מהאוכלוסייה ללא תעודה ,ממאפיינים סביבתיים באזור מגוריהם69–25 שביעות רצון של בני א9תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה אחוזים 0 20 40 60 80 100 אזור המגורים מצב הניקיון שירותי איסוף אשפה פארקים ושטחים ירוקים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי סך הכל ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 337 ׀ סביבה9 פרק לכשליש מהאוכלוסייה בגיל 69–25 הפריע זיהום האוויר באזור המגורים, ללא הבדל ברמת ההשכלה של האוכלוסייה. רעש המגיע מחוץ לדירת המגורים הפריע יותר לבעלי השכלה אקדמית מאשר לאוכלוסייה ללא תעודה 32.9%( לעומת 29.5% .), בהתאמה ,הסובלים מזיהום אוויר ומרעש באזור מגוריהם69–25 בני ב9תרשים 2018 ,לפי רמת השכלה אחוזים 0 20 40 60 80 100 זיהום אוויר באזור המגורים רעש המגיע מחוץ לדירת המגורים אקדמית-תיכונית לא-תעודה על תואר אקדמי סך הכל ללא תעודה תעודת בגרות/סיום בית ספר תיכון 338 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .2 מִ חזּור פסולת פסולת היא תוצר של פעילות האדם, החל במשק הבית ועד לתעשיות הכבדות. בישראל נאספו בשנת 2018 -כ5.7 מיליוני טונות של פסולת ברשויות המקומיות: פסולת ביתית ומסחרית (חומר אורגני, נייר וקרטון, פלסטיק, זכוכית, מתכת ועוד) וגזם (מוניציפלי בלבד – ללא פסולת חקלאית). כל תושב מייצר בממוצע 1.8 . ק"ג פסולת ביום הטיפול בפסולת הכרחי למניעת מפגעי בריאות, ריח ונוף ולשמירה על אורח חיים נאות. הטיפול בפסולת כולל הטמנה מבוקרת בקרקע ר.וּ חז ִ ומ יש מדינות שבהן שרפה היא הפתרון העיקרי לטיפול בפסולת ובחלק מהמדינות הפסולת אף משמשת כמשאב ליצירת אנרגיה. בישראל הטיפול בפסולת מתמקד בעיקר בהטמנה ר.וּ חז ִ ובמ כדי לשמור על עתודות הקרקע של המדינה ולעשות שימוש יעיל בחומרים הנמצאים בפסולת, המשרד להגנת הסביבה מעודד הפרדה במקור של הפסולת (ברשויות המקומיות) ושליחת החומרים המתאימים למפעלי מ ר.וּ חז ִ במהלך 2018 מוחזרו -כ1.3 מיליוני טונות של פסולת ברשויות המקומיות, שהם -כ24% מסך כל הפסולת שנאספה – עלייה של 34.6% בהשוואה לשנת2012, שבה מוחזרו 856 אלפי טונות של פסולת. המ וּ חז ִ ר מתבצע בשני אופנים: מִ חזּור במקור – הפרדה במקור של החומרים המיועדים רוּ חז ִ למ על ידי התושבים, ושליחתם ישירות למפעלי ר;וּ חז ִ המ מִ חזּור בתחנת מעבר – מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית, הפרדת החומרים הראויים רוּ חז ִ למ מתוכה, ושליחתם למפעלי המ ר.וּ חז ִ החומרים הממוחזרים העיקריים משני המקורות הם: גזם מוניציפלי – -כ368 אלפי טונות, חומר אורגני – -כ523 אלפי טונות, קרטון – -כ184 אלפי טונות, נייר ועיתון – -כ72 -אלפי טונות, זכוכית – כ39 -אלפי טונות, מתכת – כ25 -אלפי טונות ופלסטיק –כ29 . אלפי טונות 339 ׀ סביבה9 פרק הנתונים המוצגים להלן כוללים מ וּ חז ִ ר במקור ומ וּ חז ִ ר בתחנות מעבר. הערים הגדולות שבהן נרשם אחוז רוּ חז ִ המ הגבוה ביותר בשנת 2018 היו כפר סבא ), 47.4%( ירושלים ) 42.7%( ורמת גן ). 40.9%( גם בתל יפו, -אביב בבת ים, בחולון ובבני ברק היה אחוז רוּ חז ִ המ גבוה מהממוצע 37.9% ,39.2% ,39.7%( -ו , 34.8% )בהתאמה בעקבות העברת הפסולת מגוש דן למפעל לייצור Refuse-Derived Fuel) RDF – דלק -תֹולד פסולת, כלומר דלק המיוצר מפסולת) בפארק רוּ חז ִ המ חירייה. בשאר הערים הגדולות נע שיעור רוּ חז ִ המ בין 5.1% -בבית שמש ל26.2% . בבאר שבע 2018–2016 ,אלף תושבים ויותר100מִ חזּור בערים שבהן ג9תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 כפר סבא ירושלים רמת גן תל אביב-יפו בת ים חולון בני ברק באר שבע ראשון לציון חיפה אשקלון נתניה רחובות אשדוד פתח תקווה בית שמש 2016 2017 2018 הכמויות הגדולות ביותר של פסולת רוּ חז ִ למ נאספו בירושלים ובתל יפו; -אביב רוב החומר שנשלח רוּ חז ִ למ בערים אלו -היה חומר אורגני (כ65% -וכ50% .), בהתאמה 340 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2018 ,אלף תושבים ויותר, לפי סוג חומר100מִ חזּור בערים שבהן ד9תרשים אלפי טונות אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 40 45 50 0 50 100 150 200 250 כפר סבא ירושלים רמת גן תל אביב- יפו בת ים חולון בני ברק באר שבע ראשון לציון חיפה אשקלון נתניה רחובות אשדוד פתח תקווה בית שמש פלסטיק מתכת זכוכית נייר ועיתון קרטון חומר אורגני גזם אחר אחוז מִ חזּור בבדיקת הרגלי רוּ חז ִ המ (סקר ) 2014 לפי רמת השכלה, אפשר לראות שכמעט תמיד, עם העלייה ברמת ההשכלה עולים הרגלי המ וּ חז ִ ר של בני .69–25 2014 ,, לפי רמת השכלה69–25הרגלי מִ חזּור של בני ה9תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 ללא תעודה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל בקבוקים ופחיות לחנות תמורת פיקדון נייר וקרטון בקבוקי פלסטיק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה¹תרופות סוללות החזר של תרופות שלא נצרכו, או שפג תוקפן, לבית מרקחת או לקופת חולים.1 341 ׀ סביבה9 פרק גם שביעות הרצון של בני 69–25 משירותי האיסוף רוּ חז ִ למ באזור מגוריהם (סקר ) 2014 לרוב עולה ככל שרמת ההשכלה עולה; שביעות הרצון של אנשים ללא תעודה היא הנמוכה ביותר ), 38.4%( ושביעות הרצון משירותי האיסוף רוּ חז ִ למ היא הגבוהה ביותר בקרב בעלי תעודה תיכונית -על אקדמית -לא ). 62.2%( עם זאת, בקרב בעלי השכלה אקדמית (58.9% ( ) שביעות הרצון דומה לזו של בעלי תעודת בגרות או סיום תיכון ).57.0% משירותי האיסוף למִ חזּור69–25 שביעות רצון של בני ו9תרשים 2014 ,באזור מגוריהם, לפי רמת השכלה אחוזים 0 20 40 60 80 100 ללא תעודה תעודת בגרות / סיום בית ספר תיכון תעודה על-תיכונית לא-אקדמית תואר אקדמי סך הכל אחוז המ וּ חז ִ-ר בישראל הוא מהנמוכים בהשוואה למדינות הOECD . 2017 ,OECD-ברשויות מקומיות, ישראל ומדינות ה1מִ חזּור ז9תרשים אחוזים 0 20 40 60 80 100 שווייץ שוודיה דנמרק פינלנד אוסטרייה הולנד בלגייה גרמניה לוקסמבורג נורווגיה סלובניה הממלכה המאוחדת צרפת אסטוניה איטליה ליטא ממוצע פולין כיה 'צ הונגריה פורטוגל ספרד סלובקיה לטבייה ישראל יוון טורקייה כולל מִ חזוּר לאנרגיה – ׂשרפה וקומפוסט.1 OECD 342 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס .3 מדדים סביבתיים ברשויות המקומיות 9.1 לוח מדד כלכלי, שנים נבחרות-ים סביבתיים ברשויות מקומיות, לפי אשכול חברתי כלכלי(-אשכול חברתי )1 ממוצע כללי10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 6.1 7.5 6.2 10.5 6.0 12.2 3.8 11.8 3.1 10.6 4.1 8.5 6.4 5.9 4.2 7.2 6.3 5.8 3.2 5.8 3.5 2.1 3.5 1.9 3.6 1.9 4.0 1.8 7.1 1.7 6.9 1.8 5.9 1.9 5.5 1.8 5.0 1.8 5.1 1.8 321.2 149.4 279.2 107.8 259.5 87.6 254.5 91.1 351.1 96.1 333.5 96.3 333.5 96.9 371.1 100.5 366.4 105.6 355.5 105.6 .. .. - - 0.5 0.3 0.3 - .. .. 0.4 1.3 - 1.5 0.4 1.0 0.4 3.3 0.4 1.9 6.6 7.4 9.1 10.7 15.0 8.7 8.6 8.4 11.2 14.7 9.9 11.3 11.4 13.7 19.6 9.3 10.9 10.6 13.2 15.3 8.3 11.0 11.0 12.9 19.0 8.2 9.7 9.0 10.8 16.6 7.7 7.8 8.0 9.8 13.0 7.0 9.0 7.4 8.5 15.9 7.9 8.8 7.3 9.1 14.2 7.7 7.3 7.2 8.0 14.2 2.2 1.5 1.7 1.7 1.5 2.1 1.6 1.8 1.7 1.5 2.1 1.6 1.7 1.8 1.5 2.1 1.7 1.8 1.8 1.5 2.0 1.7 1.9 1.8 1.7 1.9 1.7 1.8 1.8 1.6 2.0 1.8 1.8 1.8 1.7 1.9 1.8 1.9 1.8 1.8 1.9 1.9 1.9 1.8 1.8 2.0 1.9 2.0 1.8 1.8 104.1 96.3 84.0 98.5 76.7 103.1 95.6 87.1 98.2 74.4 83.8 82.8 71.0 78.3 61.5 76.2 81.2 69.3 72.4 65.8 79.8 76.2 74.3 71.5 64.3 78.4 76.8 74.8 73.2 65.5 85.7 73.8 86.7 75.7 70.5 81.4 74.8 88.2 81.7 64.5 90.4 78.5 90.6 79.8 80.8 89.5 76.8 89.3 80.7 79.2 .. .. .. .. .. 0.2 0.2 0.4 0.1 0.4 0.2 0.1 0.3 0.4 0.2 0.2 0.2 0.2 0.2 0.2 .. .. .. .. .. 1.3 0.6 0.6 0.4 0.4 0.8 0.5 0.6 0.7 0.4 0.8 0.6 0.5 0.6 0.1 0.7 0.5 0.5 0.4 0.1 0.7 0.3 0.5 0.4 0.4 )פחת מים מסך כל אספקת המים (אחוזים 17.1 14.9 17.5 11.9 2006 20.0 19.1 20.9 13.8 2008 21.7 23.3 30.2 16.8 2010 19.7 22.1 29.4 15.9 2012 21.7 18.8 28.6 15.9 2013 19.0 18.2 32.7 14.6 2014 21.8 12.8 21.7 10.7 2015 20.2 12.2 24.7 10.6 2016 19.6 12.3 24.0 10.7 2017 18.7 11.1 23.3 9.9 2018 )פסולת לנפש ליום ברשויות המקומיות (ק"ג 1.4 1.2 1.0 1.7 2006 1.4 1.3 0.9 1.7 2008 1.4 1.1 1.0 1.7 2010 1.4 1.3 1.0 1.7 2012 1.4 1.3 1.2 1.7 2013 1.4 1.3 1.4 1.7 2014 1.4 1.3 0.8 1.7 2015 1.5 1.4 0.8 1.7 2016 1.5 1.4 0.9 1.7 2017 1.6 1.4 0.9 1.8 2018 )צריכת מים עירונית לנפש (מ"ק 66.5 55.6 58.4 84.6 2006 66.9 61.2 55.9 84.9 2008 58.5 52.5 43.9 71.1 2010 56.8 51.7 45.1 68.0 2012 54.8 55.4 42.9 69.0 2013 56.9 54.5 39.9 69.1 2014 60.1 56.3 45.4 71.6 2015 76.5 59.6 45.2 76.1 2016 64.1 58.7 50.6 75.9 2017 64.6 59.0 51.7 75.4 2018 )חריגות בבדיקות מי השתייה (אחוזים .. .. .. .. )2(2006 0.6 0.5 0.1 0.3 2008 0.4 0.5 - 0.3 2010 0.2 0.3 0.2 0.2 2012 .. .. .. .. )2(2013 0.1 0.5 1.4 0.7 )3(2014 0.3 0.4 1.6 0.6 2015 0.2 0.6 1.9 0.6 2016 0.4 0.7 0.7 0.6 2017 0.2 0.5 0.8 0.5 2018 )1( עד שנת 2012 לפי אשכול כלכלי -חברתי לשנת , 2008 משנת 2013 לפי אשכול כלכלי -חברתי לשנת 2013 ומשנת 2015 כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי .2015 )2( עבור השנים 2006 -ו2013 . לא התקבלו בלמ"ס נתוני חריגות בבדיקות מי השתייה ממשרד הבריאות )3( משנת 2014 נכנסות לקטגוריית "חריגות בבדיקות מי שתייה" דגימות שנמצאו חריגות בבדיקות השגרתיות (ללא ביצוע בדיקה חוזרת בתוך 24 שעות, כפי שהיה נהוג בשנים2003 עד ).2013 343 ׀ סביבה9 פרק מדדים סביבתיים ברשויות מקומיות, לפי קבוצת אוכלוסייה, שנים נבחרות 9.2 לוח ממוצע כללי רשויות יהודיות יהודיות-רשויות לא רשויות מעורבות פחת מים מסך כל אספקת המים (אחוזים) 2006 11.9 8.8 16.6 9.8 2008 13.8 9.7 20.4 9.1 2010 16.8 11.6 25.3 12.5 2012 15.9 11.2 23.0 14.3 2013 15.9 10.7 22.9 17.9 2014 14.6 9.5 22.2 11.7 2015 10.7 7.9 23.3 10.6 2016 10.6 8.0 24.6 9.1 2017 10.7 8.0 24.3 9.6 2018 9.9 7.2 22.6 9.4 )פסולת לנפש ליום ברשויות המקומיות (ק"ג 2006 1.7 1.7 1.3 1.8 2008 1.7 1.7 1.4 1.7 2010 1.7 1.7 1.2 1.7 2012 1.7 1.7 1.3 1.8 2013 1.7 1.7 1.3 1.8 2014 1.7 1.7 1.4 1.8 2015 1.7 1.7 1.3 1.8 2016 1.7 1.8 1.4 1.8 2017 1.7 1.8 1.3 1.9 2018 1.8 1.8 1.4 1.9 )צריכת מים עירונית לנפש (מ"ק 2006 84.6 100.8 61.2 82.1 2008 84.9 98.4 64.8 82.9 2010 71.1 81.9 54.0 76.2 2012 68.0 77.9 53.4 71.3 2013 69.0 80.5 53.3 64.0 2014 69.1 79.9 53.0 75.5 2015 71.6 75.0 53.6 74.5 2016 75.2 77.9 58.1 78.9 2017 75.9 78.6 59.0 79.7 2018 75.4 78.2 60.6 77.8 )חריגות בבדיקות מי השתייה (אחוזים )1(2006 .. .. .. .. 2008 0.3 0.2 0.6 0.1 2010 0.3 0.2 0.6 0.1 2012 0.2 0.2 0.2 0.2 )1(2013 .. .. .. .. )2(2014 0.7 0.8 0.3 0.4 2015 0.6 0.8 0.6 0.2 2016 0.6 0.7 0.6 0.4 2017 0.6 0.6 0.7 0.4 2018 0.5 0.6 0.4 0.3 . לא התקבלו בלמ"ס נתוני חריגות בבדיקות מי השתייה ממשרד הבריאות2013- ו2006 עבור השנים )1( נכנסות לקטגוריית "חריגות בבדיקות מי שתייה" דגימות שנמצאו חריגות בבדיקות השגרתיות (ללא ביצוע2014 משנת )2( .)2013 עד2003 שעות, כפי שהיה נהוג בשנים24 בדיקה חוזרת בתוך 344 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס פחת מים מסך כל אספקת המים בשנת , 2018 אחוז הפחת הממוצע בכלל הרשויות היה , 9.9% ירידה של 7% משנת . 2017 ברשויות באשכול -החברתי כלכלי הנמוך ביותר, אחוז הפחת בשנת 2018 היה 23.3% – הגבוה ביותר מבין האשכולות. הפחת הנמוך ביותר נרשם כלכלי הגבוה ביותר (-ברשויות באשכול החברתי3.2% בשנת2018 לעומת6.3% בשנת ).2017 ,פחת מים ברשויות מקומיות ח9תרשים 2018–2000 1,כלכלי-לפי אשכול חברתי אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2013כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2013, משנת2008כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2012עד שנת1 .2015כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2015ומשנת 1אשכול5אשכול10אשכול 345 ׀ סביבה9 פרק ברשויות יהודיות -לא הגיע הפחת -ל , 22.6% ירידה של 7% משנת . 2017 ברשויות מעורבות אחוז הפחת בשנת 2018 היה 9.4% בדומה לשנת . 2017 ביישוב תל שבע, המשויך לאשכול כלכלי -חברתי , 1 נרשם האחוז הגבוה ביותר של פחת ). 56.7%( כל הרשויות שבהן נמצאו יותר -מ30% פחת הן רשויות יהודיות -לא 11( .)רשויות הרשות היהודית שבה נרשם אחוז הפחת הגבוה ביותר היא קדומים (24.1% ( ) ואחריה שדרות ).23.1% 2018–2000 ,פחת מים ברשויות מקומיות, לפי קבוצת אוכלוסייה ט9תרשים אחוזים 0 5 10 15 20 25 30 35 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 רשויות יהודיות יהודיות-רשויות לא רשויות מעורבות בחינת נתוני הפחת ברשויות משנת 2000 מראה גידול בפער בין יישובים במעמד כלכלי -חברתי גבוה ליישובים במעמד כלכלי -חברתי נמוך ובין יישובים יהודיים ליישובים יהודיים. -לא משנת 2005 חלה עלייה של -כ44% בפחת ברשויות -יהודיות ושל כ-לא24% כלכלי- בפחת באשכול חברתי .1 חשוב לציין שהפחת הוא פחת נמדד (ההפרש בין המים שסופקו למים שנצרכו בפועל) ואינו נובע בהכרח מאובדן מים ברשת ההולכה. ברשויות שבהן פחת גבוה מאוד ייתכן שהפחת נובע גם מגנבת מים מהרשות המקומית. 346 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 פסולת לנפש ליום ברשויות המקומיות במהלך השנים לא חל שינוי גדול בכמות הפסולת לנפש באשכולות השונים חוץ מבאשכול , 10 שבו נרשמה בשנים 2013–2012 עלייה של -כ75% בכמות הפסולת לנפש. שינוי זה נובע מעדכון המדד כלכלי -החברתי בשנת 2013 שבמסגרתו השתנו היישובים הכלולים באשכול 10 (היישוב עומר נגרע מאשכול 10 בשנת ). 2013 בשנת 2017 הייתה כמות הפסולת באשכול זה 5.0 ק"ג לנפש ליום ובשנת 5.1 2018 ק"ג לנפש ליום, פי 5.4 מכמות הפסולת באשכול כלכלי -חברתי 0.9( 1 ק"ג לנפש ליום בשנת2018, בדומה לשנת ).2017 ,פסולת לנפש ברשויות מקומיות י9תרשים 2018–2003 1,כלכלי-לפי אשכול חברתי ק”ג לנפש ליום 0 1 2 3 4 5 6 7 8 2013כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2013, משנת2008כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2012עד שנת1 .2015כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2015ומשנת 1אשכול5אשכול10אשכול 347 ׀ סביבה9 פרק 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 ברשויות יהודיות, -הלא כמות הפסולת בשנת 2018 הייתה 1.4 ק"ג לנפש ליום לעומת 1.8 ק"ג לנפש ליום ברשויות היהודיות -ו1.9 ק"ג ברשויות המעורבות. היישוב שבו נמצאה הכמות הגדולה ביותר של פסולת לנפש ליום הוא כפר שמריהו, מאשכול כלכלי -חברתי 6.0( 10 ק"ג לנפש ליום) ואחריו סביון, גם כן מאשכול כלכלי -חברתי 4.6( 10 ק"ג לנפש ליום). הכמות הקטנה ביותר של פסולת לנפש ליום נמצאה ביישוב פוריידיס מאשכול כלכלי -חברתי 0.4( 2 .)ק"ג לנפש ליום ,פסולת לנפש ברשויות מקומיות יא9תרשים 2018–2003 ,לפי קבוצת אוכלוסייה ק”ג לנפש ליום 0 1 2 3 4 רשויות יהודיות יהודיות-רשויות לא רשויות מעורבות בשנת , 2017 כמות הפסולת הביתית הממוצעת ברשויות המקומיות בישראל 1.7( ק"ג לנפש ליום) הייתה גדולה מזו -שברוב מדינות הOECD (ממוצעOECD – 1.4 .) ק"ג לנפש ליום 2017 ,OECD-פסולת לנפש, ישראל ומדינות ה יב9תרשים ק”ג לנפש ליום 0 1 2 3 4 דנמרק נורווגיה ניו זילנד שווייץ גרמניה ישראל לוקסמבורג אוסטרייה ממוצע הולנד צרפת איטליה פינלנד הממלכה המאוחדת יוון סלובניה שוודיה פורטוגל ספרד ליטא טורקייה בלגייה לטבייה הונגריה אסטוניה סלובקיה כיה 'צ פולין OECD 348 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס צריכת מים עירונית לנפש בשנים 2011–2005 חלה ירידה בצריכת המים העירונית, המשקפת את השינוי בצריכת המים של משקי בית כתוצאה ממשבר המים שפקד את ישראל בשנים אלו ומהעלייה במחירי המים. בשנים 2016–2011 חלה עלייה בצריכת המים הממוצעת לנפש ברשויות המקומיות. העלייה נבלמה בשנת . 2017 מגמה זו נמשכה בשנת 2018 אז עמדה צריכת המים על 75.4 . מ"ק בשנת , 2018 צריכת המים לנפש באשכול כלכלי -החברתי הגבוה ביותר הייתה גבוהה ביותר מפי 6 מצריכת המים לנפש באשכול כלכלי -החברתי הנמוך ביותר 355.5( מ"ק לעומת 51.7 ,מ"ק בהתאמה), וגבוהה מאוד לעומת הצריכה לנפש בשאר האשכולות. ,צריכת מים עירונית לנפש ברשויות מקומיות יג9תרשים 2018–2000 1,כלכלי-לפי אשכול חברתי מ”ק לנפש 0 50 100 150 200 250 300 350 400 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2013כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2013, משנת2008כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2012עד שנת1 .2015כלכלי לשנת-לפי אשכול חברתי2015ומשנת 1אשכול5אשכול10אשכול 349 ׀ סביבה9 פרק הפערים בצריכת המים לנפש בין סוגי הרשויות הצטמצמו עם השנים. בשנת , 2018 צריכת המים לנפש ברשויות יהודיות הייתה 78.2 ,מ"ק לעומת 60.6 מ"ק ברשויות יהודיות. -לא צריכת המים הגבוהה ביותר לנפש בשנת 2018 הייתה בכפר שמריהו ובסביון 364.8( מ"ק -ו351.0 ,מ"ק בהתאמה) – יישובים המשויכים לאשכול , 10 והיא גבוהה במידה ניכרת מהצריכה הממוצעת באשכול 105.6( 9 .) מ"ק ,צריכת מים עירונית לנפש ברשויות מקומיות יד9תרשים 2018–2000 ,לפי קבוצת אוכלוסייה מ"ק לנפש 0 20 40 60 80 100 120 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 רשויות יהודיות יהודיות-רשויות לא רשויות מעורבות הפקת המים לנפש בישראל נמוכה לעומת מדינות מערביות מפותחות. ממוצע הפקת המים לנפש במדינות ה- OECD 715.4( מ"ק) היה גבוה פי2.7 מממוצע הפקת המים לנפש בישראל בשנת264.7( 2017 .) מ"ק 12017-2014 ,OECD-הפקת מים לנפש, ישראל ומדינות ה טו9תרשים מ"ק לנפש 0 400 800 1,200 1,600 2,000 2,400 ניו זילנד אסטוניה ארצות הברית יוון קנדה טורקייה ממוצע מקסיקו אוסטרליה ספרד יפן קוראה הדרומית הולנד פורטוגל סלובניה צרפת הונגריה בלגייה גרמניה פולין ישראל שוודיה כיה 'צ דנמרק הממלכה המאוחדת לטבייה סלובקיה ליטא לוקסמבורג OECD .הנתונים הם לשנת העדכון האחרונה של כל מדינה1 350 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס חריגות בבדיקות מי השתייה אחוז החריגות בבדיקות מי השתייה בשנת 2018 היה נמוך – 0.5% מסך כל הבדיקות שבוצעו (בדומה -ל ). 2017 ביישובים שבאשכול כלכלי -חברתי 9 נרשמו החריגות הגבוהות ביותר בשנת ). 1.9%( 2018 אחוז החריגות הנמוך ביותר (0.2%כלכלי-) נרשם ביישובים שבאשכול חברתי .3 הרשות המקומית שבה נרשם האחוז הגבוה ביותר של חריגות בשנת 2018 הייתה מועצה אזורית גדרות ) 9.6%( מאשכול כלכלי -חברתי , 9 ואחריה קריית יערים ) 9.1%( מאשכול כלכלי -חברתי . 2 השוואה בין הרשויות המקומיות לפי קבוצת אוכלוסייה מראה כי האחוז הגבוה ביותר של חריגות הוא ברשויות היהודיות ) 0.6%( והאחוז הנמוך ביותר הוא ברשויות מעורבות ), 0.3%( הכוללות בין היתר את תל יפו, -אביב את ירושלים ואת חיפה. אחוז החריגות ברשויות יהודיות -הלא בשנת 2018 היה . 0.4% בסך הכל, -ב40 רשויות היה אחוז החריגות גבוה -מ37( 1% בשנת ) 2017 -וב146 ( רשויות לא נרשמו חריגות כלל138 בשנת ).2017 351 ׀ סביבה9 פרק 9.1תיבה חינוך סביבתי חינוך סביבתי הוא עשייה חינוכית, הן בגנים, בבתי הספר, ובמוסדות אקדמיים והן מחוצה להם, במטרה להקנות לתלמידים ידע ומיומנויות הנוגעים לקשרי הגומלין בין הסביבה הפיזית לאנושית, מתוך שאיפה לקידום מודעות, אכפתיות וכבוד לסביבה, לאדם ולחברה. חינוך סביבתי כולל: רכישת ידע על הסביבה – מושגים, עקרונות, תופעות ותהליכים; פיתוח מודעות לפגיעה בסביבה; פיתוח עמדות חיוביות כלפי שמירה על הסביבה ונכונות לפעול למען שיפור מצב הסביבה. לימודי סביבה בגני ילדים ובבתי ספר המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך בנו תוכנית הסמכה לעידוד החינוך הסביבתי בגנים ובבתי ספר. לעומדים בדרישות התוכנית מוענק "תו תקן" סביבתי המגדיר את הגן או את בית הספר כמוסד "ירוק" או "ירוק מתמיד".1 .לאורך השנים חלה עלייה מתמדת במספר הגנים שקיבלו הסמכה לגנים ירוקים גני ילדים שקיבלו הסמכה לגנים ירוקים ממשרד החינוך תרשים א 2019–2007 ,ומהמשרד להגנת הסביבה מספרים מוחלטים מקור הנתונים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך. גן ילדים ירוק גן ילדים ירוק מתמיד 0 50 100 150 200 250 300 350 400 450 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 גם מספר בתי הספר שאושרו כבתי ספר ירוקים עלה בהתמדה עד שנת . 2015 בשנת 2016 חלה ירידה גדולה (של יותר -מ ) 50% במספר בתי הספר שקיבלו הסמכה. בשנה זו החלו בתהליך ההסמכה מספר זהה של בתי ספר כמו בשנים הקודמות אך בתי ספר רבים לא השלימו את הקריטריונים להסמכה מסיבה שאינה ידועה לגורמים האחראים במשרד להגנת הסביבה ובמשרד החינוך. גן/בית ספר ירוק מתמיד הוא שלב מתקדם של הסמכה, המוענקת לגן/בית ספר שהוסמך כגן/בית ספר ירוק והמשיך לעסוק בנושא שנתיים נוספות. 1 352 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס בתי ספר שקיבלו הסמכה לבתי ספר ירוקים ממשרד החינוך תרשים ב 2018–2004 ,ומהמשרד להגנת הסביבה מספרים מוחלטים מקור הנתונים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך. בית ספר ירוק בית ספר ירוק מתמיד 0 20 40 60 80 100 120 140 160 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2012 – 2011 2013 2014 2015 2016 2017 2018 נוסף על תוכנית "בית ספר ירוק" מפעילים משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה את התוכנית המשולבת לחינוך לקיימות במערכת החינוך, הכוללת הכשרת מורים והטמעה בבתי הספר. בשנת הלימודים 2010/11 היו 130 בתי ספר שיישמו תוכנית זו ובשנת הלימודים2018/19 – 100 . בתי ספר יישמו את התוכנית ,בתי ספר שבהם מיושמת התוכנית המשולבת לחינוך לקיימות תרשים ג 2018/19–2010/11 מספרים מוחלטים מקור הנתונים: המשרד להגנת הסביבה ומשרד החינוך. שנת לימודים 0 20 40 60 80 100 120 140 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 353 ׀ סביבה9 פרק לימודי סביבה כמגמה לבגרות פרט לתוכניות כלליות (בתי ספר ירוקים או התוכנית המשולבת לחינוך לקיימות), נושא הסביבה נלמד גם כמגמת לימוד לבגרות. לימודי סביבה בתיכונים ברמה של חמש יחידות כוללים לימודי ביולוגיה, גאוגרפיה, סביבה ומדעי הים. בבחינת נתוני תלמידי כיתה יב הלומדים לימודי סביבה בחינוך העברי ובחינוך הערבי, אפשר לראות כי קיים פער גדול לטובת החינוך הערבי בשיעור הלומדים לימודי סביבה: בחינוך הערבי 9,972 תלמידים למדו לימודי סביבה 55.0%( מכלל הזכאים לבגרות) ובחינוך העברי 17,017 תלמידים למדו לימודי סביבה 26.8%( מכלל הזכאים לבגרות). בחינוך העברי נצפו הבדלים גדולים באחוז הלומדים לימודי סביבה – בפיקוח הממלכתי , 29.2% בפיקוח דתי -הממלכתי 21.5% ובפיקוח החרדי – רק8.6% . מהזכאים לבגרות כמו כן אפשר לראות פער בין בנים לבנות באחוז הלומדים לימודי סביבה. בחינוך הערבי נמצא הפרש של -כ10 נקודות האחוז לטובת הבנות 58.5%( לעומת ). 49.7% בחינוך העברי נמצא ההפרש הגדול ביותר בחינוך ידרחה-– גם כאן הפרש של כ10 ( נקודות האחוז אך לטובת הבנים17.4% לעומת ).7.4% יחידות) מכלל תלמידי יב5( תלמידים הלומדים לימודי סביבה תרשים ד 2018 ,)הזכאים לבגרות, לפי מין (חינוך עברי וערבי אחוזים 0 20 40 60 80 100 ממלכתי ממלכתי-דתי חרדי סך הכל סך הכל חינוך עברי חינוך ערבי בנים בנות 354 ׀ פערים לפי רמת השכלה12 'פני החברה בישראל מס לימודי סביבה באוניברסיטאות אחוז הלומדים לימודי סביבה באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות2 היה יציב לאורך השנים ונע בין 2% -ל . 2.5% עם זאת, אחוז המקבלים תארים בלימודי סביבה ירד במהלך העשור האחרון -מ3.5% בשנת הלימודים 2007/08 -ל2.6% בשנת הלימודים , 2016/17 למרות העלייה במספרם המוחלט של מקבלי התארים בלימודי סביבה. מקבלי תואר בלימודי סביבה מהאוניברסיטאות ומהמכללות תרשים ה )2016/17 ( )–תשע"ז2007/08( האקדמיות, תשס"ח מספרים מוחלטים אחוזים 0 1 2 3 4 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 תשס" ח ( 2007/08 ) תשס" ט ( 2008/09 ) תש" ע ( 2009/10 ) תשע" א ( 2010/11 ) תשע" ב ( 2011/12 ) תשע" ג ( 2012/13 ) תשע" ד ( 2013/14 ) תשע" ה ( 2014/15 ) תשע" ו ( 2015/16 ) תשע" ז ( 2016/17 ) )מקבלי תואר בלימודי סביבה (מספרים מוחלטים)מקבלי תואר בלימודי סביבה מכלל התארים (אחוזים לימודי סביבה באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות כוללים קיימות, גאוגרפיה, ניהול משאבי טבע וסביבה, מדעי האקלים, מדעי כדור הארץ, ביולוגיה, ביולוגיה ימית, בוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה, לימודי המדבר, איכות הסביבה ומשאבי טבע, הנדסה סביבתית, הנדסה וניהול משאבי מים, חינוך סביבתי (מקצועות הקשורים קשר ישיר לנושא הסביבה, על פי גורמים העוסקים בחינוך סביבתי). 2 List of Selected Publications Research and Development  Survey of Biotechnology Companies in Israel, 2010 (S.P. 1537) @  Innovation in the Business Sector, 2010–2012 (S.P. 1606) @  National Expenditure on Civilian Research and Development, 1990–2018 (S.P. 1777) @  Business Research and Development, 2016–2017 (S.P. 1786) @ Social Statistics  Society in Israel, Report No. 1, October 2008 – Gaps Between Jews and Arabs (S.P. 1343) (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 2, October 2009 – Gaps Between Women and Men (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 3, October 2010 – Gaps Between the Center and the Periphery (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 4, October 2011 – Gaps Between Households and Families (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 5, October 2012 – Socio-Economic Gaps (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 6, October 2013 – Past, Present and Future Perspectives (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 7, October 2014 – The Large Cities at a Glance (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 8, May 2016 – Israel's Future Generation (Children and Youth up to Age 24) (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 9, June 2017 – Persons Aged 55 and Over (Hebrew only) @  Society in Israel, Report No. 10, June 2018 – Religion and Self-Definition of Level of Religiosity (Hebrew only)  @  Society in Israel, Report No. 11, August 2019 – Gaps Between Center and Periphery (Hebrew only)  @  Social Survey 2002 – Core Questionnaire (Social Indicators No. 8) (Hebrew only) @  Social Survey 2002 – Pensions and Retirement Savings (Social Indicators No. 9) (Hebrew only) @  Social Survey 2003 – Population Welfare (Social Indicators No. 10) (Hebrew only) @  Social Survey 2004 – Arrangements for Children Relating to Parents’ Employment (Social Indicators No. 12) (Hebrew only) @  Social Survey 2005 – Labour Force Participation (Social Indicators, No. 14) (Hebrew only) @  Social Survey 2006 – Unpaid Caregivers (S.P. 1323) (Hebrew only) @  Social Survey 2007 – Population Welfare, and Attitudes Toward Government Services (S.P. 1356) (Hebrew only) @  Social Survey 2008 – Social Mobility (S.P. 1402) (Hebrew only) @  Social Survey 2009 – Religiosity, Tradition, and Attitudes Toward Family Issues (S.P. 1433) (Hebrew only) @  Social Survey 2010 – Health and Way of Life, and Computer and Internet Usage (S.P. 1477) (Hebrew only) @  Social Survey 2011 – Lifelong Learning and Use of Languages (S.P. 1518) (Hebrew only) @  Social Survey 2012 – Pension and Retirement Plans, and the Organization of Workers (S.P. 1555) (Hebrew only) @  Social Survey 2013 – Population Welfare in Israel (S.P. 1594) (Hebrew only) @  Social Survey 2014 – Environment and Social Capital (S.P. 1648) (Hebrew only) @  Social Survey 2015 – Attitudes Toward Government Services and Civic Engagement (S.P. 1670) (Hebrew only) @  Social Survey 2016 – Working Conditions and Workers’ Organizations (S.P. 1712) (Hebrew only) @  Social Survey 2017 – Health and Way of Life (S.P. 1761) (Hebrew only) @  Social Survey 2018 – Social Mobility (S.P. 1788) (Hebrew only) @  Israel – A Social Report for the Years, 1990–2003 (Social Indicators No. 11) (Hebrew only)   Education in Israel, 1995–2004 (Social Indicators, No. 13) (Hebrew only) @  Social Survey Table Generator @ Tourism and Hotel Services  Tourism and Hotel Services Statistics Quarterly @  Tourism Satellite Account in Israel (Economic Review according to Supply and Use Table 2004) (S.P. 1393) @  Tourism, 2018 (S.P. 1781) @  Departures of Israelis Abroad, 1999–2002 (C.S. 6/2004)   Jubilee Publication (No. 1) – Tourism (Hebrew only)   Tourism and Accommodation Services, 1990–2010 (Statisti-lite) @ Transport and Communications  Transport Statistics Quarterly @  Survey of Trucks, 1990 (S.P. 924)   Travelling Habits Survey, 1996/ 97 (S.P. 1141)  CD ROM (Also includes sampling errors and data for selected localities)  Survey of Trade, Services, Transport, Communications and Construction, 2010 (S.P. 1544)  @  Driving Convictions and Convicted Drivers, 2011–2013 (S.P. 1601) (Hebrew only) @  Licenced to Drive, 2019 (S.P. 1795) @  Traffic Counting on Non-Urban Roads, 2014–2019 (S.P. 1796) (Hebrew only) @  Road Accidents With Casualties 2019: Accidents on Non-Urban Roads (S.P. 1804) (Hebrew only) @  Road Accidents With Casualties 2019: General Summaries (S.P. 1805)  @  Motor Vehicles, 2019 (S.P. 1806) @  Vehicle Kilometers Travelled, 2019 (S.P. 1810) @  Road Accidents With Casualties – Table Generator (Hebrew only) @  Maps and Queries in the Transportation System, by Locality (Hebrew only) @ Vital Statistics  Vital Statistics: Mortality, 1996 (S.P. 1108)   Infant Mortality 1997–2004, Demographic and Health Characteristics (S.P. 1332) @  Vital Statistics – Live Births, 2013 (S.P. 1632) @  Vital Statistics: Marriages and Divorces, 2013–2014 (S.P. 1693) @  Complete Life Tables of Israel, 2014–2018 (S.P. 1801) @ List of Selected Publications Manufacturing and Commerce (Cont.)  Survey of Structure of Labour Force, Patterns of Work and Innovation in Manufacturing, 1997 (C.S. 16/1999)   Standard Industrial Classification of All Economic Activities, 2011 (Technical Pub. No. 80) @  Jubilee Publication (No. 4) – A. Economic Industries; B. Manufacturing, Commerce and Services (Hebrew only) @ National Accounts  The Impact of Social Transfers in Kind of Income Distribution (S.P. 1049)   Survey of Income and Expenditure of Non-Profit Institutions, 1980–1996 (S.P. 1077)   Gross Domestic Fixed Capital Formation, 1950–1997, (S.P. 1099)   International Comparison Programme (ICP) – International Comparison of Gross Domestic Product and the Main Expenditure Components in Terms of Purchasing Power Parities (PPP), 1996 (Tables and Diagrams – Hebrew only) (S.P. 1151)   Supply and Use Table 2006, and Supply Table 2007–2008 (S.P. 1467) @  Input-Output Tables, 2006 (S.P. 1561) @  General Government Accounts – GFS Framework, 2006–2017 (S.P. 1756) @  Defence Expenditure in Israel, 1950–2017 (S.P. 1758) @  Gross Fixed Capital Formation and the Net Capital Stock by Industry, 1995–2018, (S.P. 1770) @  National Expenditure on Civilian Research and Development, 1990–2018 (S.P. 1777) @  National Expenditure on Culture, Entertainment and Sports, 1984/85–2018 (S.P. 1778) @  National Balance Sheet Accounts, 2018 (S.P. 1779) @  National Accounts, 1995–2018 (S.P. 1785) @  Product, Productivity, Compensation of Employed Persons and Capital Return, 2010–2018 (S.P. 1787) @  Private Consumption Expenditure by Industry, 1995–2018 (S.P. 1789) @  General Government Sector Accounts, 2000–2018 (S.P. 1800) @  National Expenditure on Health, 1962–2019 (S.P. 1817) @  National Expenditure on Education, 1962–2019 (S.P. 1818) @  Jubilee Publication (No. 3) – National Accounts (Hebrew only) @  The Israeli Economy, 1950–2006 (Statisti-lite) @ Population  Demographic Characteristics of the Population in Israel, 1995–1999 (S.P. 1182)  (Incl. )  Persons Aged 60 and Over in Israel: Findings From a Survey Conducted in 1997–1998 (S.P. 1223) (Hebrew, with a short English summary) (incl. ) @  Projections of Israel’s Population until 2025 (S.P. 1238) @  Immigrant Population From the Former USSR – Demographic Trends, 1990–2001 (S.P. 1271) @  Socio-Demographic Characteristics of Women Applying for Termination of Pregnancy in Israel, 2003 (S.P. 1324) @  Kibbutzim and Their Population: Demographic Changes Between 1961 and 2005 (S.P. 1327) (Hebrew only) @  Ethiopian Population in Israel: Demographic Characteristics, 2006 (S.P. 1367) @  Demographic Characteristics of Departing and Returning Israelis Who Stayed Abroad Continuously for a Year or More, 1996–2009 (S.P. 1558) @  Households and Families: Demographic Characteristics 2014–2015, Based on Labour Force Surveys (S.P. 1700) @  Households – Economic Characteristics and Housing Density, Based on Labour Force Surveys, 2018 (S.P. 1783) @  List of Localities File, 2003–2010 (Hebrew only) @  The Elderly in Israel: Longitudinal Analysis of Demographic, Social, Family, and Economic Characteristics, Based on Data From the Censuses of Population and Housing, 1961–1995 (Research Reports No. 4) (Hebrew only)   Bet Shemesh – Population, Structures and Apartments, 2002 (Hebrew only) @  Giv’atayim, 2004 (Findings From the Integrated Census Pretest) (Hebrew only) @  Tira, 2004 (Findings From the Integrated Census Pretest) (Hebrew only) @  Elishama, Yarhiv and Newe Yamin, 2004 (Findings From the Integrated Census Pretest) (Hebrew only) @  Women in Israel and in the World, 2007/2008 (Statisti-lite) @  Women and Men in Israel, 1990–2009 (Statisti-lite) @  The Arab Population in Israel, 2008 (Hebrew, Arabic, English) (Statisti-lite) @  The Population in Israel, 1990–2009 (Statisti-lite) (Hebrew only) @ Prices  Price Statistics Monthly @  Survey of Residential Building Cost (for Buildings Completed in 1995) (C.S. 39/1998)   Input and Output Price Indices in the Agricultural Branch, 1986 (Technical Publ. No. 58)   Consumer Price Index, 1992 (Technical Publ. No. 60)   Price Indices of Inputs in Residential Building, 1995 (Technical Publ. No. 66)  List of Selected Publications Immigration  Immigrant Population From USSR (Former) 1995, Demographic Trends (S.P. 1076)   Household Expenditure Survey, 2000–2002 – Households of Immigrants From the USSR (Former) (S.P. 1231) @  Immigration to Israel, 2007–2010 (S.P. 1483) @  Immigration Absorption Survey, 2010–2011, Selected Findings (S.P. 1520) @  Employment of Immigrants Who Arrived From the Former USSR in October–December 1993: A Follow-up Survey Two Years After Immigration (C.S. 27/1997)   Mortality Among Immigrants From the Former USSR, 1990–1994 (C.S. 8/1998)   Immigrant Population From the USSR (Former), Selected Data, 2000–2001 (C.S. 11/2004) @  Immigrant Pupils in Educational Institutions, 2003/04 (C.S. 4/2006) @ Internal Migration  Internal Migration in Israel of Immigrants of the 1990s, 1997 (S.P. 1109)   Internal Migration in Israel, 2003–2005 (C.S. 20/2007) @  Labour and Wages  Labour Force Among Persons Aged 55 and Over in Israel, 1986–1992 (S.P. 943)   Women in the Israeli Labour Force, 1987–1997 (S.P. 1146)   Alternative Definitions of Labour Force (Based on Labour Force Surveys), 2001–2007 @  Youth Aged 15–17: Studies and Work, 1980–2007 (S.P. 1380) @  Productivity, Compensation of Employed Persons and Capital Return, 2005–2008 (S.P. 1398) @  Employed Persons Who Work Many Hours, 1995–2008 (S.P. 1437) @  Quality of Employment in the Israeli Labour Market, 2001–2010 (S.P. 1560) @  Self-Employed Persons in Israel 2003–2014, Data From Household Expenditure, Labour Force and the Social Surveys (S.P. 1673) @  Development of the High-Tech Sector in Israel, 1995–2014 (S.P. 1674) @  Labour Force Survey, 2018 (S.P. 1782) @  Revision of the Sample of Employment and Wage Indices, 2005 (C.S. 15/2006) @  Labour Force Survey: Changes in the Methodology, Definitions and Questionnaire, 1954–2003 (Technical Pub. No. 78) @  The Conversion Key From the 1994 Standard Classification of Occupations to the ISCO-88 Classification (Technical Pub. No. 79) @  Standard Classification of Occupations, 2011 (Technical Pub. No. 81) @  Employment and Unemployment in Israel, 1990–2002 (Social Indicators No. 7) (Hebrew only)   Jubilee Publication (No.10) – Labour and Wages (Hebrew only) @ Living Conditions and Welfare  Household Expenditure Survey, 2000–2002 – Households of Immigrants From the USSR (Former) (S.P. 1231) @  Arab Households – Expenditure and Income, 2006 (S.P. 1308) @  Household Expenditure Survey 2011, General Summary (S.P. 1517) @  Income Survey, 2011 (S.P.1524) @  Self-Employed Persons in Israel 2003–2014, Data From Household Expenditure, Labour Force and the Social Surveys (S.P. 1673) @  Housing in Israel – Data From the Household Expenditure Survey, 1997–2015 (S.P. 1690) @  Characterization & Classification of Geographical Units by the Socio-Economic Level of the Population, 2015 (S.P. 1765) @  Households – Economic Characteristics and Housing Density, Based on Labour Force Surveys, 2018 (S.P. 1783) @  Income of Persons Aged 15 and Over – Data From the Household Expenditure Survey, 2018 (S.P. 1798) @  Household Income and Expenditure – Data From the 2018 Household Expenditure Survey, General Summary (S.P. 1802)  @  Housing and Living Conditions in Israel, 1990–1999 (Social Indicators No. 4) (Hebrew only)  Manufacturing and Commerce  Survey of Fixed Gross Capital Stock in Manufacturing 1.1.1992 (S.P. 1098)   Information and Communications Technologies (ICT) Sector, 1995–2006 (S.P. 1306) @  Survey of Biotechnology Companies in Israel, 2010 (S.P. 1537) @  Survey of Trade, Services, Transport, Communications and Construction, 2010 (S.P. 1544) @  Innovation in the Business Sector, 2010–2012 (S.P. 1606) @  Survey of Products and Materials in Manufacturing, 2014 (S.P. 1713) @  Manufacturing, Mining and Quarrying Survey, 2016 (S.P. 1775) @  Business Research and Development, 2016–2017 (S.P. 1786) @  Dealers and Revenue in the Total Economy According to Value Added Tax, 2016–2018 (S.P. 1790) @  Business Demography – A Collection of Statistical Data From the Business Register, 2011–2018 (S.P. 1791) @  Manufacturing, Mining and Quarrying – Annual Indices and Summaries, 2018 (S.P. 1811) @  Survey of Industries, 2017 (S.P. 1812) @ List of Selected Publications Education (Cont.)  Private and Public Expenditure on Education of Upper-Secondary School Students in Israel, 2003 (S.P. 1501) (Hebrew only) @  Career of Third Degree (Doctorate) Holders, 2009 (S.P. 1512) @  Educational Indicators for Training Professionals in Science and Technology in Israel, 1997/98–2009/10 (S.P. 1522) @  Expenditure for Separately Funded Research at the Universities, 2006/07–2008/09 (S.P. 1552) @  Continuation of Studies and Work Five Years After Graduation: Graduates of Universities and Academic Colleges in the 2005/06 Cohort (S.P. 1577) @  Twelfth Grade Pupils, Matriculation Examinees and Entitled to a Certificate, by Locality of Residence, 2012 (S.P. 1639) @  Adult Skills in Israel, 2014–2015 (S.P. 1640) (Hebrew only) @  National Expenditure on Education, 1962–2019 (S.P. 1818) @  Pupils in Grades VII–XII – Staying On vs. Dropping Out, 2001/02 (C.S. 2/2004)   Boarding Schools in Post-Primary Educational Institutions in the Hebrew Education, 2001/02 (C.S. 21/2004) @  Students and Degree Recipients in Teacher Training Colleges, 2002/03 (C.S. 1/2005) @  Academic Colleges, 2003/2004 (C.S. 1/2006) @  Matriculation Examinees in the Technological Track, 2003 (C.S. 2/2006) @  Immigrant Pupils in Educational Institutions, 2003/04 (C.S. 4/2006) @  External Matriculation Certificate Examinees, 2003 (C.S. 13/2006) @  Culture in Primary Schools: Content and Activities, 2002/03 (C.S. 1/2007) (Hebrew only) @  Educational Institutions – Kindergartens, Primary and Secondary Schools, 2002/03–2003/04 (C.S. 6/2007) @  Children in Kindergartens and Day-Care Centres, 2004/05 (C.S. 9/2007) @  Education and Educational Resources in Israel, 1990–1996 (Social Indicators, No. 2) (Hebrew only)   Education in Israel, 1995–2004 (Social Indicators, No. 13) (Hebrew only) @  Jubilee Publication (No. 9) – Education (Hebrew only) @  Changes in Educational Attainments in Israel Since the 1950s (Research Reports No. 1)  Environment  Satellite Account of Water in Israel, 2007–2008 (S.P. 1489) @  Sustainable Development Indicators in Israel, 2011 (S.P. 1539) @  Pesticides in Israel, 2014–2016 (S.P. 1744) @  Agri-Environmental Indicators, 2000–2017 (S.P. 1768) @  Expenditure on Environmental Protection in Manufacturing and Electricity, 2017 (S.P. 1793) @  Waste and Emission of Pollutants in the Manufacturing and Electricity Industries, 2017 (S.P. 1794) @  Well-being, Sustainability, and National Resilience Indicators, 2019 (S.P. 1807) (Hebrew only) @  Sustainable Development Indicators (SDI) (Statisti-lite) @ Finance and Insurance  Provident Funds in Israel, 1998 (C.S. 17/1999) (Hebrew only) @ Government and Local Authorities  Results of the Elections to the Fourteenth Knesset, 29.5.1996, Vol. A (S.P. 1054) (Hebrew only)   Results of the Elections to the Fourteenth Knesset, 29.5.1996, Vol. B, Detailed Data by Polling Stations (S.P. 1055) (Hebrew only)   Results of the Elections to the Local Authorities, 10.11.1998 (S.P. 1112) (Hebrew only)   File of Election Results to the Knesset and the Premiership in 1996 and in 1999, by Localities and Statistical Areas, Together With 1995 Census Data (SAS, ASCII, selected data in Excel) only  Index of Compactness of Municipalities and Local Authorities, 2006 (S.P. 1563) @  Peripherality Index of Localities and Local Authorities, 2015 (S.P. 1732) @  Characterization & Classification of Geographical Units by the Socio-Economic Level of the Population, 2015 (S.P. 1765) @  Local Authorities in Israel, 2018 (S.P. 1797) (Hebrew only) @  Givatayim, 2004 (Findings From the Pretest of the Integrated Census) @  Kibbutzim, 2000 (Statisti-lite) @ Health  Causes of Death, 1996–1997 (S.P. 1124)   Diagnostic Statistics of Hospitalizations, 1993 (S.P. 1177)   Stillbirths 1997–2002 – Demographic and Health Characteristics (S.P. 1260) @  Infant Mortality, 1997–2004 – Demographic and Health Characteristics (S.P. 1332) @  Health Survey, 2009 – General Findings (S.P. 1500) @  Health and Social Profile of the Localities in Israel, 2005–2009 (S.P. 1580) (Hebrew only) @  Complete Life Tables of Israel, 2014–2018 (S.P. 1801) @  National Expenditure on Health, 1962–2019 (S.P. 1817) @  Health and Health Sources in Israel, 1990–1995 (Social Indicators, No. 1) (Hebrew only)   Jubilee Publication (No. 7) – Health (Hebrew only) @ List of Selected Publications Agriculture  Agricultural Statistics Quarterly @  Agricultural Survey, 1995 (S.P. 1081)   Agri-Environmental Indicators, 2000–2017 (S.P. 1768) @  Agriculture in Israel, 2017–2018 (S.P. 1784) @  Food Balance Sheet, 2018 (S.P. 1799) @  Jubilee Publication (No. 2) – Agriculture (Hebrew only) @  Agriculture in Israel, 2004 (Statisti-lite) @ Balance of Payments, Foreign Trade and Energy  Energy in Israel @  Foreign Trade Statistics Monthly @  Foreign Trade Statistics – Annual: Imports – 2007–2010 – by Commodities and Countries @ Imports – Classification of Commodities  Exports – 2008–2010 – by Commodities and Countries @ Exports – Classification of Commodities   Import Destinations Survey, 2014 (S.P. 1792) @  Energy in Israel, 2005 (C.S. 16/2006)  @  The Current Account Trends of the Balance of Payments Quarterly @  Jubilee Publication (No.5) – Balance of Payments (Hebrew only) @  Israel’s Foreign Trade (with selected countries), 2000–2010 (Statisti-lite) @ Construction  Survey of New Dwellings for Sale Under Private Construction, January–March 2016 @  Price Indices of Inputs in Residential Building, 1995 (Technical Pub. No. 66)   Survey of Residential Building Technologies in Israel, 2008 (S.P. 1556) (Hebrew only) @  Construction in Israel, 2014 (S.P. 1620) (Hebrew only) @  Jubilee Publication (No.6) – Construction (Hebrew only) @  Bet Shemesh – Population, Structures and Apartments, 2002 (Hebrew only) @  Construction and Housing Conditions in Israel (Statisti-lite) @ Crime and Justice  Judicial Statistics, 1993 (S.P. 1031)   Victimization Survey, 2001 (S.P. 1195) @  Israel's Crime Victimization Survey, 2019 (S.P. 1808) @  Judicial Statistics – The Supreme Court, 1994–1996 (C.S. 43/1997)   Court Activities, 1997 (C.S. 16/1998) (Hebrew only)   Criminal Statistics, 1998–1999 (C.S. 5/2001)   Jubilee Publication (No.8) – Crime and Judgement (Hebrew only) @  Crime in Israel, 1999–2008 (Statisti-lite) @  Reporting of Crime Victimization in Israel: The Effect of Individual Traits and Crime Rates (W.P. 9) @ (Hebrew only) Culture, Entertainment and Sports  Time Use in Israel: Time Budget Survey, 1991/92 (S.P. 996)   Time Use in Israel: Additional Findings From the Time Budget Survey, 1991/92 (S.P. 1029)   Public Libraries, 1998 (S.P. 1166)   Reading, Leisure and Sports Activities, 1999 (S.P. 1187)   Libraries – Media Centers in Primary and Post-Primary Schools, 2004/05 (S.P. 1297) @  National Expenditure on Culture, Entertainment and Sports, 1984/85–2018 (S.P. 1778) @  Books Published in Israel, 1996 (C.S. 22/2000)  Education  Libraries – Media Centers in Primary and Post-Primary Schools, 2004/05 (S.P. 1297) @  Non-Academic Post-Secondary Educational Institutions, 2003/04–2004/05 (S.P. 1301) @  Education in Israel: An International Comparison, 2004 (S.P. 1325) @  Pupils With Special Needs (S.P. 1371) @  Results of the Meitzav National Assessments, Grades 5 and 8, 2001/02–2002/2003 (S.P. 1386) (Hebrew only) @  Recipients of a First Degree From Institutions of Higher Education: Satisfaction With Studies, Employment and Continuation of Studies, 2005/06 (S.P. 1413) @  Recipients of a B.Ed. Degree From Academic Colleges of Education, 2002/03 (S.P. 1423) (Hebrew only) @  Teaching and Research Activities of Senior Academic Staff in Universities, 2008/09 (S.P. 1430) @  Characteristics of Studies and Integration into the Labour Market Among First-Degree Recipients From Institutions of Higher Education in Israel, 1999–2008 (S.P. 1471) @  Graduates of Vocational Training Courses for Adults, 2006 (S.P. 1476) @ List of Selected Publications (by the Central Bureau of Statistics), 1.1.2021 (A) Statistical Abstract of Israel 2020 (Hebrew only) @ Annual Data 2019: Tables and Maps (Previously: Statistical Abstract of Israel) @ Israel in Figures 2020: Selected Data From the Statistical Abstract of Israel (Hebrew) @ Education and Culture – Selected Data (Reprint From the Statistical Abstract of Israel 2014)  (B) Periodicals Monthly Bulletin of Statistics @ Price Statistics Monthly @ Foreign Trade Statistics Monthly @ Employment and Wages Statistics Monthly @ Labour Force Surveys Monthly @ (C) Quarterlies Transport Statistics Quarterly @ Tourism and Hotel Services Statistics Quarterly @ Agricultural Statistics Quarterly @ Labour Force Surveys Quarterly @ Macro-Economic Statistics Quarterly @ Survey of Quantity of New Dwellings Demanded @ The Current Account Trends of the Balance of Payments @ New Statistical Projects and Publications in Israel @ (D) Population Census – 2008 Data @ (E) Maps and Geographical Information System Products,  02-659-2666 (F) Technical Publications (Tools for Statistical Work) Conversion Keys to the New Classification of Economic Branches (1993) and Occupation (1994) in Labour Force Surveys in Israel (C.S. 17/1996)  Revision of the Sample of Wages and Employment Indices 1995, and the New Classification of Economic Branches (C.S. 1/1997)  Working Day Variation and Festival Dates in Israel, 1980–2010 (C.S. 4/1999)  Seasonal and Prior Adjustment Factors for 2016: Trends for 2012–2016 @ Input and Output Price Indices in the Agricultural Branch (Technical Pub. No. 58)  Consumer Price Index, 1992 (Technical Pub. No. 60)  Price Indices of Inputs in Residential Building, 1995 (Technical Pub. No. 66)  Typology of Households and Families in Israel 1999 (Technical Pub. No. 73) (Hebrew only)  Labour Force Survey: Changes in the Methodology, Definitions and Questionnaire 1954–2003 (Technical Pub. No. 78) @ The Conversion Key From the 1994 Standard Classification of Occupations to the ISCO-88 Classification (Technical Pub. No. 79) @ Standard Industrial Classification of All Economic Activities, 2011 – Updated Edition (Technical Pub. No. 80) @ Standard Classification of Occupations, 2011 (Technical Pub. No. 81) @ The Graphic Presentation of Statistical Data (Hebrew only)  Social Survey Table Generator @ (G) Working Paper Series (For list see the CBS Website – Research, Working Papers and Technical Papers) (H) Publications by Subject (by alphabetical order) – Special Publications (S.P.), Current Statistics (C.S.), Jubilee Publications, Social Indicators, Research Reports and Statisti-lite Series ___________________- @ Appears on the Internet – www.cbs.gov.il.  Available as a printed publication.  Publications which can be purchased on CD. Printed publications, or on CD, are available by phone from the CBS Statistical Information Center, Tel. 02-6592666. Copyright © 2021 The State of Israel ISSN 1565 - 9445 SOCIETY IN ISRAEL GAPS BY LEVEL OF EDUCATION Report No. 12 J e r u s a l e m | J a n u a r y 2 0 2 1