חומר רקע

ניר עמדה לעניין שירותי הרווחה וניכור הורי מוגש בזה ע"י רז משגב, עו"ד, נייר עמדה לדיון הקבוע ליום7/9/2020 בוועדה לזכויות .הילד -:מבוא רוב חקיקת הרווחה הינה משנות ה50 של המאה הקודמת, בה, הוקנו לשירותי הרווחה ומאידך במצב הנתון- סמכויות רבות אפס זכויות לפרט לקבלת הליך נאות מבחינה .משפטית ופרוצדוראלית תוך פגיעה קשה והתעלמו מזכויות היסוד של הפרט והילד גם חקיקה חדשה כמו למשל חוק האומנה נעשתה באותו אופן פוגעני בזכויות הפרט .וההורה תוך העצמת סמכויות שירותי הרווחה ופגיעה קשה בזכויות ההורים הכוח הנתון בידי שירותי הרווחה ביכולת לפגיעה בזכויות הפרט והמשפחה כיום הוא בלתי מוגבל ומתאים למשטרים של העולם השלישי ויש הגבילו ולאפשר לפרט ולמשפחה לקבל את הזכות להליך נאות לרבות זכויות דיוניות בסיסיות הקימות כיום לפרט ולמשפחה בדין .הישראלי בשאר תחומי המשפט רקע וצורך בהגנה על הפרט בתהליכים השונים שמקיימים שירותי הרווחה : נראה, שהאינטרסים של הארגון המוגדר כ"שירותי הרווחה" כיום שונים בתכלית השינוי מהמטרות שהיו כאשר נחקקה חקיקת הרווחה המקורית. בנושא זה נכתבו מאמרים רבים ובחרתי להביא לתשומת לב המעוניינים על מנת להראות שהבעיה מוכרת אך זוכה :להתעלמות ממסדית במתכוון של שירותי הרווחה את " מאמרו של ישראל צבי גילת "על הכשל המשפטי המובנה באבחון טובת הילד באמצעות ”שירותי הרווחה – , מאזני משפט, המכללה האקדמית נתניה כרך ה’ התשמ"ד2004 מאמרם של ישראל גילת ויאיר רונן "ה אומנם שיח זכויות הילד בישראל עושה צדק עם הילדים ומשפחותיהם ”, המשפט גליון22 המסלול האקדמי המכללה למנהל, בו תימצתו :הכותבים את הבעייה "שיח זכויות הילד בישראל אינו קשוב דיו לסבלם של ילדים ומשפחותיהם ,ובמידה רבה אינו נענה לתביעת הצדק שלהם הצומחת מסבל זה .כוונתנו לפרטים העומדים לנגד עיניו של מקבל ההחלטות הרואה עצמו אחראי כלפיהם חרף"אחרותם "זרותם .כמה ועדות ממלכתיות נתנו אמנם את דעתן לנושא ,ביניהן :ועדת רוטלוי ,ועדת גילת וועדת שניט ,אולם טרם הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שנותנות מענה ממשי ומקיף לסבלם של ילדים ושל משפחותיהם או לתביעות הצדק שלהם ,כמו למשל ,הצעה להסדר מקיף להקניית זכויות חברתיות לילדים במשפחותיהם ובקהילותיהם ,הצעה לכינון נציבות קבילות ילדים ממלכתית שמעמדה ותקציבה מעוגנים בחוק או הצעה למועצה מדעית שתכוון מדיניות ילדים ונוער בישראל. “ מקור: - https://hamishpat.colman.ac.il/?p=815 . כל הזכויות שמורותⒸ ניתן לצטט ו/או להשתמש במסמך זה בהבאת שם מחברו 1 " וראו בנוסף הצורך בהגנת הפרט והילדים מאמרם המרתק של ישראל גילת ויאיר רונן האומנם ? הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי ” משפט ועסקים יט, תשע"ז (דצמבר2016 ) 1143-1234 http://portal.idc.ac.il/he/lawreview/volumes/19/documents/ronen+gilat.pdf . -כך גם נזנחה / נשכחה הצעת חוק ממשלתית הורים וילדיהם, התשע"ה2014, אשר לו .יושמה הייתה פותרת חלק מהבעיות הקיימות -:המצב המשפטי בתמצית סמכות העו"ס השונים לרבות העו"ס לסדרי דין וחוק הנוער לבצע חקירות המצויה בהוראת סעיף3 חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש – ונעדרים), תשט"ו1955 . ה-:בעיה סמכות זו איננה מוגבלת ותלויה ברצון / שיקול הדעת של העו"ס בלבד ואיננה מבוצעת תוך ביצוע תיעוד על מנת שיהיה אפשרי לבקר את תהליכי החקירה כמו למשל .בהליכים הפליליים העו"ס משתמשים בסמכות זו תוך מניעה בלתי חוקית של זכות הייצוג, אי המצאת חומרי .החקירה, קבלת עדות מפי השמועה ללא ביסוס עובדתי, התרשמות אישית ועוד אין הוראות חוק לדרך בה תבוצע ע"י העו"ס החקירה ותיעודה, ובפועל לא קיים תיק חקירה. מצב זה פוגע בזכויות הבסיסיות של הפרט להזים טענת המועלות נגדו ולקיום הליך נאת והוגן, להבדיל מכל שאר המצבים בהם מתבצעת חקירה על ידי גוף רשמי (כגון חקירה משטרתית, חקירה על ידי וועדת חקירה, חקירה על ידי חוקר ברשויות השונות ע"פ .הסמכה וכיו"ב לפיכך בפועל הפרט אינו יכול להתמודד בהאשמות המוטחות בו בוועדות שמכונסות על ידי שירותי הרווחה והדרג המקצועי בשירותי הרווחה טירפדו בעבר ניסיונות לחוקק חקיקה .המגינה על זכויות הפרט בעניין זה והתעלמו מהמלצות הוועדות לאורך שנים בוועדות המקויימות על ידי שירותי הרווחה העו"ס מטעמם היא החוקרת, המאשימה השופטת ומבצעת ומטפלת בתוצאות המהלך – כך שבפועל יוצא שבתהליכים הנעשים על ידי שירותי הרווחה נפגעות הזכויות הבסיסיות ביותר של הפרט והילדים לקיומו של הליך הוגן ונאות. שכן "הטיפול" שניתן בעיקר בהוצאת ילדים מהבית מזין בעיקר מערכות של .שירותי הרווחה ו/או הנתמכות מהם החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד ,תשס"ב- 2002 אינו מבוצע מאז חקיקתו ’עקב חוסר נתונים והקמת מחלקת רישום ותיעוד במשרד הרווחה (ס20 בפיתרון המוצע) תאפשר .את ישומו של חוק זה -:הפתרון המוצע לצורך הגנה על זכויות הדיוניות וקיום הליך הוגן ונאות מצ"ב הצעת חוק הצעת ל פרוצדורה ,בחקירות העו"ס לסוגיהן, ובקיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים חולי נפש ונעדרים שהוכנה ע”י הח”מ. אין בקבלת הצעת חוק זו הוצאה תקציבית כלשהי אלה רק שינוי התנהלותי וניהולי של שירותי הרווחה. החלק היחיד שיתכן כי ידרוש תקציב הינו הקמת הוועדה המדעית שהקמתה תגרום להתמקצעות שירותי הרווחה ופיקוח עליהם .על ידי גוף חיצוני ובסופו של דבר תחסוך עשרות מליוני שקלים כל הזכויות שמורותⒸ ניתן לצטט ו/או להשתמש במסמך זה בהבאת שם מחברו 2 :רקע לעניין ניכור ההורי . הניכור ההורי הינו תופעה הקיימת שנים רבות ממנה התעלמו שירותי הרווחה שנים רבות לא אתייחס בדף עמדה זה לסיבות המורכבות לכך, אולם מכיוון שהנושא עלה בשנים .האחרונות לסדר היום הציבורי הגיע הזמן להסדיר בעיה כאובה זו ממנה סובלים כלום הוגשו בעניין מספר הצעות חוק אשר הבעיתיות שבהן גדולה היות ובהצעות חוק אלו הטיפול מועבר לשירותי הרווחה אשר כאמור אינם יודעים להתמודד עם בעיה זו, והפתרון כלומר להכריז על הקטין-המוצע על ידם הוא לכלול את הניכור במסגרת חוק הנוער .כנזקק מצב שמשמעותו הינה תקציבים רבים שכיום הסיכוי למצוא להם מקורות קלוש ניתן לפתור בעיה קשה זו בלי עלות נוספת ומבלי לערב את שירותי הרווחה הטוענים שאין להם תקציבים ותקנים לטיפול בעניין הניכור ההורי והם נזקקים, כאשר בפועל מדווח על .ידי נפגעים רבים כי התנהלות שירותי הרווחה היא זו הגורמת לקיום המצב והחמרתו לשופטי המשפחה יש בארגז הכלים את הכלים לטפל בניכור הורי. הדבר הוכח בפיילוט .שנעשה במחוז ת"א בו מטפל כב’ הש’ ארז שני בניכור הורי הפיתרון המוצע: הכללת ניכור ההורי בחוק למניעת אלימות במשפחה, בהתאם לטיוטה .המצ"ב פיתרון פשוט זה אינו כרוך בשום עלות תקציבית והתיקון מגדיל את ארגז הכלים של השופט .הדן בטענת הניכור מצורפים לדף העמדה2 הצעות חוק חדשות אשר חקחקתם וישומם יגן על זכויות הפרט. ויחזק את הזכות .לאוטונומיה של הפרט והמשפחה ביחס ליכולת רשויות הרווחה לפגוע בהם רז משגב, עו"ד :מצ"ב 1 -. הצעת החוק ממשלתית הורים וילדיהם, התשע"ה2014 . 2 .חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד ,תשס"ב- 2002 . 3. הצעת חוק ל.הכללת ניכור כאלימות בחוק למניעת אלימות במשפחה 4 . הצעת חוק הסעד (פרוצדורה בחקירות העו"ס לסוגיהן, ובקיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני – קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תשע"ט2019 . 5. מאמר של ישראל גילת ויאיר רונן "ה אומנם שיח זכויות הילד בישראל עושה צדק עם הילדים ומשפחותיהם ”, המשפט גליון22 . המסלול האקדמי המכללה למנהל כל הזכויות שמורותⒸ ניתן לצטט ו/או להשתמש במסמך זה בהבאת שם מחברו 3 רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2014 בנובמבר26 903 ד' בכסלו התשע"ה עמוד 402 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2014-הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ה 402 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2014-הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ה פרק א': מטרת החוק ועקרונות יסוד מטרת החוק .1 חוק זה מטרתו להבטיח את טובתם של כל ילדה או ילד באמצעות מימוש זכויותיהם על ידי הוריהם, בהתאם לעקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד. טובת הילדה או שיקול - הילד ראשון במעלה .2 טובתם של הילדה או הילד תהיה שיקול ראשון במעלה בכל פעולה, החלטה או הליך טובת הילדה או הילד כשיקול ראשון במעלה). - משפטי בעניינם, לפי חוק זה (בחוק זה שיתוף ילדה או ילד בעניין הנוגע אליהם .3 בכל החלטה או פעולה של הורה או בהליך משפטי, הנוגעים לילדתו או לילדו, ייתן להם ההורה הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונותיהם בעניין הנוגע אליהם, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, לאחר ששיתפם במידע הנוגע לעניין אלא אם כן שיתופם במידע כאמור עלול לפגוע בהם. הצעת חוק זו נועדה ליישם את מחויבות כללי המדינה לפי אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, אשר אושרה על ידי עצרת האומות ), 1989 בנובמבר20( המאוחדות ביום כ"ב בחשוון התש"ן 4( אושררה בידי מדינת ישראל ביום כ"ד באב התשנ"א ) ונכנסה לתוקף, לגבי ישראל, ביום כ"ה 1991 באוגוסט האמנה). בסעיף - ) (להלן1991 בנובמבר2( בחשון התשנ"ב לאמנה נקבע כי: "המדינות החברות יכבדו את זכויותיהם 5 וחובותיהם של הורים ... על מנת לספק, באופן המתאים לצורכי הילד המתפתח, הכוונה והדרכה נאותות בהפעלת הזכויות המוכרות באמנה זו". החוק המוצע מבוסס על המלצות של שתי ועדות ציבוריות, אשר עסקו באחריות ההורית למימוש זכויות הילד. האחת, ועדת משנה בנושא "הילד ומשפחתו", בראשות ד"ר תמר מורג, אשר פעלה במסגרת הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד ומשפחתו ויישומם ועדת - בחקיקה, בראשות השופטת סביונה רוטלוי (להלן רוטלוי). ועדת רוטלוי מונתה בידי שר המשפטים דאז, מר ), ועסקה 1997 ביוני27 ( צחי הנגבי, ביום כ"ב בסיון התשנ"ז באחריות ההורית במסגרת המשפחתית. השנייה, הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין, בראשות פרופ' דן שניט, אשר מונתה בידי שרת המשפטים, גב' ציפי לבני, ביום כ"א באדר ועדת שניט), ועסקה - ) (להלן2005 במרס2( א' התשס"ה באחריות ההורית לילדים לאחר שהוריהם נפרדו. האמנה משתיתה את הקשר בין הורים לבין ילדיהם על התפיסה שלילדה או לילד זכויות עצמאיות ובסיסיות, שחובקות את כל תחומי חייו, אשר מבטיחות את התפתחותו לאדם בוגר עצמאי מהוריו. לכן, הם אף בעלי זכויות כלפי הוריהם, כשעל ההורים האחריות לגידולם, להתפתחותם לאמנה). בהתאם לכך, 18 ולמימוש זכויותיהם (סעיף ההורים נושאים ב"אחריות הורית" למימוש זכויותיהם של ילדיהם וילדותיהם, כשטובת הילדה או הילד תהיה אצלם שיקול ראשון במעלה. זאת, לעומת המצב המשפטי הנוהג כיום, ולפיו הורים הם האפוטרופסים הטבעיים לחוק הכשרות 15– ו14 של ילדיהם הקטינים, לפי סעיפים חוק - (להלן1962-המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב הכשרות המשפטית). לפי האמנה, ענייני הילדים אינם יכולים להיגזר עוד מהחובות והזכויות של ההורים כאפוטרופסים טבעיים, כפי שקובע חוק הכשרות המשפטית. בהתאם לכך, מוצע בהצעת חוק זו מעבר ממונחי חובות, סמכויות וזכויות הוריות שבחוק הכשרות המשפטית למונח "אחריות הורית" אשר טומן בחובו הטמעה של תפיסה נורמטיבית חדשה - כבסיס לכל הסדר משפטי בעניינים שבין הורים וילדיהם הקטינים. לפיכך מוצע לבטל את מרבית הוראות הפרק השני של חוק הכשרות המשפטית, שעניינו הורים וילדיהם הקטינים, ולהסדיר את יחסיהם של הורים וילדיהם הקטינים בחוק עצמאי. זאת, על יסוד התפיסה של ה"אחריות ההורית" תוך הגדרת טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, באופן העולה עם מחויבות מדינת ישראל לאמנה ולשינויים החברתיים שחלו בעשורים האחרונים בעולם. השפעת החוק המוצע על זכויות ילדים החוק המוצע עוסק בכללותו במימוש זכויותיהם של שנים במסגרת יחסיהם עם 18 ילדים שטרם מלאו להם הוריהם ובני משפחתם, וקובע לשם כך הוראות מפורטות שעניינן הגנה על זכויות אלה ועל מימושן, וזאת אף במצב של פירוד בין ההורים. מטרת החוק היא להבטיח את טובתם של ילדות 1 סעיף ילדה - שנים (להלן18 וילדים, שטרם מלאו להם או ילד), במסגרת המשפחתית או כשהוריהם נפרדו, על ידי מימוש זכויותיהם לפי האמנה. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 403 פרק ב': הגדרות הגדרות .4 - בחוק זה (א); 7 כמשמעותה בסעיף- ""אחריות הורית אמנת האומות המאוחדות בדבר - ""אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד זכויות הילד, אשר אושרה בידי עצרת האומות המאוחדות ביום כ"ב בחשוון ), אושררה בידי מדינת ישראל ביום כ"ד באב התשנ"א 1989 בנובמבר20( התש"ן ) ונכנסה לתוקפה לגבי ישראל ביום כ"ה בחשוון התשנ"ב1991 באוגוסט4( ;)1991 בנובמבר2( ; בית משפט לענייני משפחה- ""בית משפט אח, אחות או הורה של הורה;- ""בן משפחה א לחוק הכשרות 33 ) או1()(א33 לרבות מי שמונה כאפוטרופוס לפי סעיף- ""הורה לחוק האמור; 67 המשפטית או מי שפועל כאפוטרופוס לילדה או לילד לפי סעיף פרק ב': הגדרות .4 - בחוק זה הגדרות (א); 7 כמשמעותה בסעיף- ""אחריות הורית אמנת האומות המאוחדות בדבר - ""אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד זכויות הילד, אשר אושרה בידי עצרת האומות המאוחדות ביום כ"ב בחשוון ), אושררה בידי מדינת ישראל ביום כ"ד באב התשנ"א 1989 בנובמבר20( התש"ן ) ונכנסה לתוקפה לגבי ישראל ביום כ"ה בחשוון התשנ"ב1991 באוגוסט4( ;)1991 בנובמבר2( ; בית משפט לענייני משפחה- ""בית משפט אח, אחות או הורה הורה;- ""בן משפחה א לחוק הכשרות 33 ) או1()(א33 לרבות מי שמונה כאפוטרופוס לפי סעיף- ""הורה לחוק האמור; 67 המשפטית או מי שפועל כאפוטרופוס לילדה או לילד לפי סעיף בהתאם לכך, לפי הוראות החוק המוצע, האחריות ההורית עומדת במרכז מערכת היחסים בין הורים וילדיהם, כשההורים נושאים במחויבות להבטיח את זכויותיהם הייחודיות של ילדיהם. טובת- עקרון טובת הילדה או הילד (להלן 2 סעיף הילד) הוא עקרון הכרעה שנותן, לפי האמנה, עדיפות נורמטיבית לזכויות הילדה או הילד. בהתאם לכך הציעה ועדת רוטלוי, שבחוק ייקבע כי טובת הילד תהיה בכל החלטה או פעולה בנוגע לילדה או לילד, שיקול ראשון במעלה. לאמנה, 3 המוצע מיישם את סעיף2 נוסח סעיף הקובע לאמור: "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבורית או פרטיים ובין אם בידי בתי משפט, רשויות מנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה." גם עמדת ועדת שניט היתה "כי מן הראוי לקבוע בחוק את הנוסח שבאמנה, על אף שטובת הילד אינה צריכה להיות שיקול מכריע באופן בלעדי, עליה להוות שיקול מועדף ולא רק שיקול מרכזי מבין השיקולים השונים". הוראה זו משנה אפוא את עקרון טובת הילד כפי שבא לחוק הכשרות המשפטית, שלפיו 17 לידי ביטוי בסעיף "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין". המוצע קובע, בהתאם לאמנה, כי במימוש זכויות 2 סעיף הילדה או הילד על ההורים להכיר בטובת הילד כשיקול ראשון במעלה. מהתפיסה אשר באה לידי ביטוי באמנה (סעיף 3 סעיף לאמנה), שלפיה הילדה או הילד הם אדם 12 עצמאי בעל זכויות, נובעת זכותם להיות שותפים בתהליך קבלת החלטות בעניינם. לפיכך, חובה על ההורים להבטיח לילדתם או לילדם, המסוגלים לחוות דעתם בעניין הנוגע להם לפי גילם ומידת בגרותם, את זכותם להביע את דעתם בחופשיות בכל החלטה המתקבלת בעניינם. זאת, לאחר שניתן לילדה או לילד המידע הנדרש כדי שיוכלו להביע דעה מושכלת כפי יכולתם, אלא אם כן עצם גילוי מידע זה עלול לפגוע בהם. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי על ההורים לתת בכל החלטה או פעולה או בהליך משפטי, הנוגעים לילדתן או לילדם, משקל ראוי לרגשותיהם, דעותיהם העצמאיות ורצונם, של הילדה או הילד. מוצעות הגדרות למונחים שונים שנעשה בהם 4 סעיף שימוש בחוק המוצע. במקום המונח "אפוטרופסות - "להגדרה "אחריות הורית לילד", מוצע להשתית את יחסי הורים וילדיהם הקטינים על מושג ה"אחריות ההורית" כפי שבא לידי ביטוי בסעיף (א) להצעת החוק, אשר מבוסס על תפיסה חדשה הרואה 7 בילדה או בילד ישות עצמאית ונושאת זכויות כלפי ההורים, כאשר להורים החובה לפעול בעניינם בהתאם לטובת הילד כשיקול ראשון במעלה. הסמכות לעניין החוק המוצע היא - "להגדרה "בית משפט לחוק 21 לבית משפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, סעיף המוצע קובע כי במקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני האחריות ההורית, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט לענייני משפחה כאילו מדובר בה בבית דין דתי. מוצע לקבוע את זכותם של - "להגדרה "בן משפחה כל ילדה או ילד לקשר עם בני המשפחה הקרובים אליהם ביותר, אח, אחות או הורה הורה, בשל תרומתם להתפתחותם. לקשר זה יש חשיבות מיוחדת במקרה שבו ההורים אינם יכולים לממש בצורה המיטבית את אחריותם ההורית. על כן, חשוב שהקשר יהיה יציב ורציף גם בעת שההורים מממשים את אחריותם ההורית. ההגדרה המוצעת כוללת בהגדרת - "להגדרה "הורה המונח "הורה" גם מי שמונה כאפוטרופוס לפי סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 404 הורים החיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין- ""הורים בפירוד שהם עדיין נשואים ובין שלא נישאו כלל; ;1‏1962- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- ""חוק הכשרות המשפטית ;2‏1965- חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה- ""חוק מרשם האוכלוסין ילדה או ילד שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנים;- ""ילדה או ילד שר המשפטים.- ""השר פרק ג': זכויות ילדה וילד זכות ילדה או ילד לאחריות הורית כלפיהם .5 ,לכל ילדה או ילד זכות טבעית שלהוריהם תהיה, יחד ולחוד, אחריות הורית כלפיהם בהתאם להוראות חוק זה. זכות ילדה או ילד למימוש זכויותיהם .6 לכל ילדה או ילד זכות שהוריהם יממשו את זכויותיהם, ובין השאר את הזכויות המפורטות להלן, בדרך ההולמת את טובת הילדה או הילד כשיקול ראשון במעלה, בהתאם לגילם ולמידת בגרותם, והכול לפי מידת יכולתם של ההורים ובכפוף להוראה בחוק או לפיו: הזכות לזהות אישית, הזכות להיקרא בשם שמכבדם, והזכות להירשם כילדי שני )1( ;הוריהם ככל שהם זכאים לכך לפי חוק מרשם האוכלוסין הזכות שכל אחד מהוריהם יכיר בהם ויכבד אותם כבני אדם עצמאיים ויפתח )2( ;אצלם יחס של כבוד כלפי ההורה השני, והזכות להבטחת פרטיותם א לחוק הכשרות המשפטית או מי שפועל 33 ) או1()(א33 ; לחוק האמור67 כאפוטרופוס לילדה או לילד לפי סעיף מוצע להגדיר את המונח - "להגדרה "הורים בפירוד לחוק 24 "פירוד" בהתאם למונח "חיים בנפרד" בסעיף הכשרות המשפטית; מוצע להשתמש במונח "ילדה - "להגדרה "ילדה או ילד או ילד" במקום המונח "קטין" שבחוק הכשרות המשפטית. המונח "קטין" מדגיש את העדר כשרותם המשפטית של הילדה או הילד כבסיס לנזקקות שלהם לאפוטרופסות הוריהם. לעומת זאת, המונח "ילדה או ילד" מבטא את היחסים המשפחתיים הטבעיים בינם לבין הוריהם, אשר אחריותם לזכויותיהם נובעת מהיותם ילדיהם. החוק המוצע קובע כי זכותם של כל ילדה או 5 סעיף ילד שהוריהם יישאו כלפיהם באחריות הורית, יחד ולחוד, גם כאשר מדובר בהורים בפירוד. זאת, בהתאם לאמנה הקובע לאמור: "המדינות החברות יעשו 18 לסעיף כמיטב מאמציהן להבטיח הכרה בעיקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד והתפתחותו. להורים, או לפי העניין, לאפוטרופסים החוקיים, אחריות בסיסית לגידול הילד והתפתחותו. בראש מעיניהם תעמוד טובתו של הילד". זכות זו מוגדרת כזכות טבעית, שכן היא הבסיס לאחריות ההורים למימוש הזכויות האחרות של הילדה או הילד. היות שההורים הם המופקדים בראש ובראשונה 6 סעיף על מימוש זכויות ילדיהם, מוצע לאמץ בחוק את מכלול הזכויות המנויות באמנה, כדי להביאן למודעות ההורים והחברה בכללותה. בדרך זו, תמלא המדינה את לאמנה הקובע לאמור: 4 מחויבותה הבסיסית לפי סעיף "המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים, תחיקתיים, מנהליים או אחרים למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו". רשימת הזכויות שמופיעה בסעיף זה אינה מהווה רשימה סגורה ומימוש הזכויות יהיה בדרך ההולמת את טובת הילדה או הילד, בהתאם לגילם ומידת בגרותם והכול לפי מידת יכולתם של ההורים ובכפוף להוראה בחוק או לפיו. הרשימה כוללת את הזכות לזהות אישית ולהיקרא בשם שמכבדם; הזכות להיות רשומים כילדי שני הוריהם ולהירשם במרשם האוכלוסין לרבות ככל שהם זכאים לכך ; הזכות שכל 1965-לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה אחד מההורים יכיר בהם, יכבדם כבני אדם עצמאיים ויפתח אצלם יחס של כבוד כלפי ההורה השני; הזכות להבטחת פרטיותם; הזכות להכיר כל אחד מהוריהם, להיות מטופל על ידם, ולקיים קשר ישיר וסדיר עם כל אחד מהם, אף כשהם בפירוד; הזכות לקיום קשר בינם לבין בני משפחתם; זכותם שהוריהם ידאגו להבטחת שלומם וידאגו לבריאותם; הזכות שהוריהם ידאגו להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית וכן לחינוכם ולפיתוח כישוריהם האישיים, בהתאם לגילם גם בהתאם לצורכיהם - ויכולתם, ואם הם בעלי מוגבלות המיוחדים; הזכות להבטחת כלכלתם ברמת חיים הולמת וכן לשמירה על נכסיהם, לניהולם ולפיתוחם; הזכות לחינוכם לחיי אחריות בחברה ולכיבוד זכויות היסוד של .120 'ס"ח התשכ"ב, עמ 1 .270 'ס"ח התשכ"ה, עמ 2 ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 405 הזכות להכיר כל אחד מהוריהם, להיות מטופל על ידי כל אחד מהם ולקיים קשר )3( ;ישיר וסדיר עם כל אחד מהם הזכות לקיים קשר עם בני משפחתם; )4( ;הזכות להבטחת שלומם ודאגה לבריאותם )5( הזכות להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית ולפיתוח )6( כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות, והכול בהתאם לגילם ולצורכיהם כילדים, ואם גם בהתאם לצורכיהם המיוחדים;- הם בעלי מוגבלות הזכות להבטחת כלכלתם וכן לשמירה על נכסיהם, לניהולם ולפיתוחם; )7( הזכות לחינוכם לחיי אחריות בחברה ולכיבוד זכויות היסוד של כל אדם בלא )8( ;הבדל גזע, מין, דת, לאום או מוצא הזכות לחופש מחשבה, ביטוי, מצפון ודת וכן הזכות להכיר את תרבותם ולהשתמש )9( ;בשפתם ) הזכות להגנה מפני כל סוג של הזנחה, אלימות, התעללות, ניצול או סחר, לרבות 10( .מפני חשיפה לכל התנהגות עבריינית אחרת פרק ד': אחריות הורית אחריות הורית .7 ,להורים האחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניהם של ילדתם או ילדם (א) לממש את זכויותיהם ולייצגם, בדרך ההולמת את טובת הילדה או הילד כשיקול ראשון אחריות הורית).- במעלה (בחוק זה במימוש האחריות ההורית יביאו ההורים בחשבון את מכלול הזכויות של (ב) (א), וכן את המאפיינים, הצרכים 6 ילדתם או ילדם, ובין השאר הזכויות כאמור בסעיף והאינטרסים של הילדה או הילד, ובפרט אלה: הזכות להכיר כל אחד מהוריהם, להיות מטופל על ידי כל אחד מהם ולקיים קשר )3( ;ישיר וסדיר עם כל אחד מהם הזכות לקיים קשר עם בני משפחתם; )4( ;הזכות להבטחת שלומם ודאגה לבריאותם )5( הזכות להתפתחותם הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית ולפיתוח )6( כישרונותיהם ויכולותיהם האישיות, והכול בהתאם לגילם ולצורכיהם כילדים, ואם גם בהתאם לצורכיהם המיוחדים;- הם בעלי מוגבלות הזכות להבטחת כלכלתם וכן לשמירה על נכסיהם, לניהולם ולפיתוחם; )7( הזכות לחינוכם לחיי אחריות בחברה ולכיבוד זכויות היסוד של כל אדם בלא )8( ;הבדל גזע, מין, דת, לאום או מוצא הזכות לחופש מחשבה, ביטוי, מצפון ודת וכן הזכות להכיר את תרבותם ולהשתמש )9( ;בשפתם ) הזכות להגנה מפני כל סוג של הזנחה, אלימות, התעללות, ניצול או סחר, לרבות 10( .מפני חשיפה לכל התנהגות עבריינית אחרת פרק ד': אחריות הורית .7 ,להורים האחריות, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניהם של ילדתם או ילדם (א) לממש את זכויותיהם ולייצגם, בדרך ההולמת את טובת הילדה או הילד כשיקול ראשון אחריות הורית).- במעלה (בחוק זה אחריות הורית במימוש האחריות ההורית יביאו ההורים בחשבון את מכלול הזכויות של (ב) (א), וכן את המאפיינים, הצרכים 6 ילדתם או ילדם, ובין השאר הזכויות כאמור בסעיף והאינטרסים של הילדה או הילד, ובפרט אלה: כל אדם ללא הבדל גזע, מין, דת, לאום או מוצא; הזכות לחופש מחשבה, ביטוי, מצפון ודת, וכן הזכות להכיר את תרבותם ולהשתמש בשפתם; הזכות להגנה מפני כל סוג של הזנחה, אלימות, התעללות, ניצול או סחר לרבות מפני חשיפה לכל התנהגות עבריינית אחרת. מטרת הוראה זו היא להגן על הקשר האישי בין הורים לילדיהם, שהוא הבסיס לחיי משפחה בריאים, ולפיכך הפרת הוראה זו, כשלעצמה, לא תהווה עבירה. החוק משתית את יחסי הורים וילדיהם על מושג 7 סעיף האחריות ההורית לפי האמנה, אשר רואה בילד ישות עצמאית ונושא זכויות כלפי הוריו, כאשר להורים החובה לפעול בעניינו ולדאוג למכלול צרכיו, בהתאם לטובתו כשיקול ראשון במעלה. תפיסת האחריות ההורית באה במקום מוסד האפוטרופסות של הורים על ילדיהם הקטינים שבפרק השני של חוק הכשרות המשפטית ). 32– ו30 עד28 ,27 ,25 עד22 ,19 ,17 עד14 (סעיפים המוצע מציין את המחויבות המשותפת של 7 סעיף לאמנה, לפעול בענייניהם 18 שני ההורים, שמעוגנת בסעיף ובמכלול צורכיהם של ילדתם או ילדם, לרבות על ידי ייצוגם, למימוש זכויותיהם. במסגרת האחריות ההורית, מוטלת על ההורים גם האחריות לדאוג לשמירה על (ב) 6 נכסיהם של ילדיהם, ניהולם ופיתוחם כאמור בסעיף לחוק המוצע. בכך מובהר המצב המשפטי, שלפיו גם כאשר ההורים נפרדים ומתחלקים ביניהם במימוש האחריות ההורית, אחריותם לילדיהם עדיין משותפת. זאת, בדומה למצב המשפטי הנוהג כיום לפי הוראות הפרק השני לחוק הכשרות המשפטית, שלפיו האפוטרופסות של ההורים נשארת בעינה בעת הפרידה, גם כאשר נקבע שהילד יהיה בהחזקתו הפיזית הבלעדית של הורה אחד. 24 הסעיף המוצע מבטל את האפשרות הקיימת בסעיף לחוק הכשרות המשפטית, שלפיה ההורים יכולים להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה. מכיוון שזכותו של הילד ששני הוריו יממשו את אחריותם ההורית, אין הם יכולים להסכים ביניהם על העברת האחריות ההורית לאחד מהם. הסכמה כאמור מנוגדת לטובת הילד כשיקול ראשון במעלה. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 406 ;גילם, מינם, תכונותיהם, כישוריהם ויכולותיהם המשתנים בהתאם לגילם )1( ;רצונם, רגשותיהם ודעותיהם )2( הצורך להבטיח את שלומם הגופני והנפשי, בריאותם, חינוכם וכלכלתם )3( ;ברמה הולמת משמעות ממד הזמן בחייהם והצורך בקבלת החלטה מהירה בעניינם תוך )4( ;בחינת ההשפעה על מהלך חייהם גם צורכיהם המיוחדים ;- צורכיהם כילדים, ואם הם בעלי מוגבלות )5( קיום קשר סדיר וישיר בינם לבין כל אחד מהוריהם וקיום קשר עם בני )6( .משפחתם ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייהם, לרבות כשההורים בפירוד שיתוף בין ההורים במימוש האחריות ההורית .8 במימוש האחריות ההורית יפעל כל אחד מההורים, לרבות הורים בפירוד, בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד עם ההורה השני, כדי להגיע להסכמות בתוך זמן סביר על אופן מימוש אחריותם ההורית, יחד או לחוד, ויחולו הוראות אלה: הסכמתו של הורה לפעולת ההורה השני יכולה להינתן מראש או למפרע, במפורש )1( ;)3(–) ו2( או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי, בכפוף להוראות פסקאות בעניין של טיפול שגרתי או בעניין שאין בו כדי להשפיע באופן ממשי או ארוך )2( טווח על הילדה או הילד, וכן בעניין הנפקת דרכון לילדה או לילד או הארכת תוקפו חזקה על הורה שהסכים לפעולת ההורה השני כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, ובלבד שיידע את ההורה השני על הפעולה לאחר מכן; בעניין שיש בו כדי להשפיע באופן ממשי או ארוך טווח על הילדה או הילד, לא )3( יפעל הורה ולא יקבל החלטה אלא אם כן קיבל לכך מראש את הסכמתו המפורשת של ההורה השני; ואולם בעניין כאמור שפעולה או החלטה לגביו אינה סובלת דיחוי או שדחיית הפעולה או ההחלטה לגביו לצורך קבלת הסכמת ההורה השני עלולה לגרום לנזק ממשי לילדה או לילד, רשאי הורה לפעול בלא הסכמת ההורה השני ובלבד שיידע אותו על הפעולה בהזדמנות הראשונה לאחר מכן. נוסף על כך, להבדיל מאפוטרופסות שהיא בגדר תפקיד, האחריות ההורית היא חובה אישית של כל הורה כלפי ילדו, שידאג לגידולו ולהתפתחותו וכך יעצב את אישיות ילדו. (ב) לחוק מפרט את השיקולים שעל ההורים 7 סעיף לבחון במימוש האחריות ההורית. הסעיף מונה רשימה של שיקולים שעל הורה להביא בחשבון, בין השאר, בעת קבלת ההחלטה בעניין ילדו, ובהם, גיל הילדה או הילד, מינם, תכונותיהם, כישוריהם ויכולותיהם המשתנים בהתאם לגילם; רצונותיהם, רגשותיהם ודעותיהם, הצורך להבטחת שלומם הגופני והנפשי, בריאותם, חינוכם, כלכלתם ברמה הולמת; משמעות ממד הזמן בחייהם והצורך בקבלת החלטה מהירה בעניינם תוך בחינת ההשפעה על מהלך חייהם; צורכיהם גם צורכיהם המיוחדים; - כילדים, ואם הם בעלי מוגבלות קיום קשר סדיר וישיר בין הילדה או הילד לבין כל הורה, קיום קשר בין הילדה או הילד לבין בני משפחתם ואנשים משמעותיים אחרים בחייהם לרבות כשההורים בפירוד. יובהר, כי מימוש האחריות ההורית כפוף, נוסף על כך, לחובת שיתוף הילדה או הילד בעניין הנוגע אליהם, לחוק המוצע, ולמתן משקל ראוי לדעת 3 כאמור בסעיף הילדה או הילד. סעיף זה קובע כי אחריותם ההורית של הורים 8 סעיף מחייבת שהם ישתפו פעולה ביניהם, לרבות במקרה של פירוד, בכל החלטה או פעולה הנוגעת לילדתם או לילדם. בשל המשמעות המיוחדת לממד הזמן על חיי הילדה או הילד, הסעיף מחייב אותם לפעול בשיתוף פעולה ובדרך של כבוד כדי להגיע להסכמות ביניהם בתוך זמן סביר. עוד מוצע לקבוע את דרך מתן ההסכמה, של הורה לפעולת ההורה השני. מוצע לקבוע חזקה של הסכמה בין ההורים בכל החלטה או פעולה הנוגעת לילדתם או לילדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. זאת, בעניינים שגרתיים יומיומיים של טיפול בילדה או בילד שאין בהם כדי להשפיע באופן ממשי או ארוך טווח עליהם. וכן בעניין הנפקת דרכון לילדה או לילד או הארכת תוקפו. גם כאשר חלה החזקה, מחייב הסעיף כל הורה ליידע את ההורה השני על ההחלטה או הפעולה כאמור לאחר ביצועה. זאת, כדי למנוע, מצד אחד, ניצול לרעה של החזקה בסכסוכים בין ההורים, ומצד שני כדי להגביר את האמון בין הורים, במיוחד כאשר ההורים בפירוד. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 407 חילוקי דעות בעניין מימוש האחריות ההורית .9 התגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית, יפעלו (א) ההורים להגיע להסכמה ביניהם בדרכי שלום, בעצמם או באמצעות צד שלישי ובכלל זה מטפל מקצועי או מגשר. התגלעו חילוקי דעות בין הורה לילדתו או לילדו בעניין מימוש האחריות ההורית, (ב) יפעל ההורה, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם הילדה או הילד בדרכי שלום, בעצמם או באמצעות צד שלישי ובכלל זה מטפל מקצועי או מגשר. הסכם הורות בין הורים בפירוד .10 הגיעו הורים בפירוד להסכמה בעניין אופן מימוש האחריות ההורית, יערכו ביניהם הסכם הורות); הסכם הורות - הסכם הורות לפי טופס שקבע השר בתקנות (בחוק זה טעון אישור של בית משפט והוא יאשרו לאחר ששוכנע שניתנה לילדתם או לילדם של ההורים בפירוד הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונם לגבי ההסכם, , ולאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הילדה או הילד. 3 בהתאם להוראות סעיף קביעת הסדר הורות על ידי בית משפט .11 לא הגיעו הורים לרבות הורים בפירוד, להסכמה בעניין אופן מימוש האחריות (א) ההורית, רשאי כל אחד מהם וכן רשאים ילדתם או ילדם, לבקש מבית משפט לקבוע הסדר הורות); כל הורה יצרף לבקשה - את אופן מימוש האחריות ההורית (בחוק זה הבקשה), או לתשובה לבקשה, הצעה להסכם הורות בטופס - לפי סעיף זה (בסעיף זה .10 שנקבע לפי סעיף .9 התגלעו חילוקי דעות בין הורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית, יפעלו (א) ההורים להגיע להסכמה ביניהם בדרכי שלום, בעצמם או באמצעות צד שלישי ובכלל זה מטפל מקצועי או מגשר. חילוקי דעות בעניין מימוש האחריות ההורית התגלעו חילוקי דעות בין הורה לילדתו או לילדו בעניין מימוש האחריות ההורית, (ב) יפעל ההורה, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם הילדה או הילד בדרכי שלום, בעצמם או באמצעות צד שלישי ובכלל זה מטפל מקצועי או מגשר. .10 הגיעו הורים בפירוד להסכמה בעניין אופן מימוש האחריות ההורית, יערכו ביניהם הסכם הורות); הסכם הורות - הסכם הורות לפי טופס שקבע השר בתקנות (בחוק זה טעון אישור של בית משפט והוא יאשרו לאחר ששוכנע שניתנה לילדתם או לילדם של ההורים בפירוד הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונם לגבי ההסכם, , ולאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הילדה או הילד. 3 בהתאם להוראות סעיף הסכם הורות בין הורים בפירוד .11 לא הגיעו הורים לרבות הורים בפירוד, להסכמה בעניין אופן מימוש האחריות (א) ההורית, רשאי כל אחד מהם וכן רשאים ילדתם או ילדם, לבקש מבית משפט לקבוע הסדר הורות); כל הורה יצרף לבקשה - את אופן מימוש האחריות ההורית (בחוק זה הבקשה), או לתשובה לבקשה, הצעה להסכם הורות בטופס - לפי סעיף זה (בסעיף זה .10 שנקבע לפי סעיף קביעת הסדר הורות על ידי בית משפט כאשר פעולה או החלטה בעניין כאמור אינה סובלת דיחוי, או שדחיית הפעולה או ההחלטה באותו עניין, לצורך קבלת הסכמת ההורה השני, עלולה לגרום לנזק ממשי לילדה או לילד, רשאי הורה, גם בעניינים שיש בהם כדי להשפיע באופן ממשי או ארוך טווח על הילדה או הילד, לפעול על דעת עצמו, ובלבד שיידע את ההורה השני בהזדמנות הראשונה לאחר מכן על הפעולה. סעיף זה קובע כי במצב של חילוקי דעות בין 9 סעיף ההורים או בין ההורים לבין ילדתם או ילדם, בעניין מימוש האחריות ההורית, על ההורים לפעול כדי להגיע להסכמה בדרכי שלום זה עם זה או עם הילדה או הילד. מטרת הסעיף היא לכוון את ההורים לפעול בדרך של הידברות וכבוד ביניהם מכיוון שלהתנצחות ביניהם בבית המשפט יש השלכות קשות על ילדתם או ילדם. כמו כן, בחילוקי דעות בינם לבין ילדתם או ילדם, או במקרים של קשיים בהפעלת סמכותם ההורית, מכוון הסעיף את ההורים שלא להשתמש באמצעים משמעתיים כוחניים כלפי ילדיהם, אלא לנסות לפעול בדרך של להיעזר בצדדים - הידברות עם הילדים, ובעת הצורך שלישיים, כמו קרובי משפחה, ידידים או גורמים מקצועיים כגון יועצים או מטפלים, כדי להגיע להסכמות עם הילדים. הוראה זו לא נועדה להוות מגבלה על ההורים, אלא לעודדם לנצל את מגוון הכלים שמעמידה החברה והסביבה הקרובה להתמודדות עם קשיים בקשר ביניהם או במימוש האחריות ההורית. בדרך זו, ההורים יכבדו זה את זה ואת האוטונומיה של ילדיהם ויחנכו אותם לכבוד האדם לרבות כבוד ההורים עצמם. הוראה זו נשענת על זכות הילד ששני הוריו יהיו לאמנה 18 אחראים לגידולו ולהתפתחותו כאמור בסעיף וכן על עקרון טובת הילד, שכן טובת הילד היא שההורים ישתמשו בדרכים שונות כדי להגיע ביניהם להסכמה בדרכי שלום. סעיף זה קובע כי הורים בפירוד שהגיעו 10 סעיף להסכמה ביניהם בעניין אופן מימוש האחריות ההורית יערכו ביניהם הסכם, לפי טופס שיקבע שר הסכם הורות). - השר) בתקנות (להלן- המשפטים (להלן זאת, כדי להוכיח לבית המשפט שההסכם מבטא את המודעות של כל אחד מהם למרכיבי האחריות ההורית שהוזכרו בחוק, וכן את היכולת והנכונות של כל אחד מהם לממש את אחריותו ההורית לגבי מכלול זכויות הילד, כשטובת הילד בראש מעייניו. נוסח הסכם ההורות אשר נכלל בדוח ועדת שניט, הכולל את מכלול מרכיבי האחריות ההורית, ייקבע בתקנות. הסכם הורות טעון אישור של בית המשפט. בתהליך האישור יוודא בית המשפט את יכולתם של ההורים למלא, יחד ולחוד, את אחריותם ההורית כמפורט בטופס, וכן יוודא שהילד נשמע ודבריו קיבלו את המשקל הראוי. הסכם ההורות יאושר בידי בית המשפט, לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם הוא לטובת הילד. שיתוף הפעולה בין ההורים בגיבוש הסכם הורות לפי הטופס המוצע הוא מרכיב מהותי ביותר, שיכול להעיד על נכונותם לפעול באופן משותף למימוש אחריותם לטובת ילדם. לסעיף קטן (א) 11 סעיף במקרה שבו הורים מתקשים להגיע לכלל הסכמה ביניהם על אופן מימוש אחריותם ההורית, והסתייעותם בצד שלישי לא עלתה יפה, או שהורים אינם ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 408 בבוא בית המשפט לקבוע הסדר הורות, יביא בית המשפט בחשבון את טובת (ב) הילדה או הילד כשיקול ראשון במעלה, ובכלל זה יתחשב, בין השאר, בכל אלה: מצבם הגופני והנפשי של הילדה או הילד, צורכיהם ההתפתחותיים של )1( הילדה או הילד וכישוריהם המשתנים בהתאם לגילם, וכן הבטחת צורכיהם גם צורכיהם המיוחדים, והכול תוך הבטחת - כילדים, ואם הם בעלי מוגבלות היציבות ביחסים בינם לבין סביבתם; רצון הילדה או הילד, על ידי מתן הזדמנות לילדה או לילד להביע את )2( , אלא אם כן הפגיעה3 רגשותיהם, דעותיהם ורצונם לגבי ההסדר, כאמור בסעיף שתיגרם לילדה או לילד כתוצאה ממימוש זכותם כאמור עולה על הפגיעה שתיגרם להם כתוצאה משלילתה, הכול כפי שקבע השר בתקנות; מקיימים את ההסכמות שהגיעו אליהן, יוכל כל אחד מהם וכן יוכלו ילדתם או ילדם, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית על ידם, יחד ולחוד, במסגרת הסדר הורות. כיום לא ניתנת במפורש האפשרות לילדה או לילד לפנות בעצמו לבית המשפט בבקשה לקביעת אחריות הורית. מתן האפשרות לילדה או לילד לפנות לבית המשפט לחוק בית המשפט 3 מהווה בעצם הרחבה הן של סעיף לחוק הכשרות המשפטית 68 לענייני משפחה והן של סעיף שמאפשר כיום לילד לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס אך לא בבקשה לקביעת האחריות ההורית. נוסף על כך, מחייב הסעיף המוצע כי הורים שפונים לבית המשפט בבקשה לקביעת הסדר הורות או בתשובה לבקשה כאמור, יצרפו לכתבי בי–הדין את הצעתם להסכם הורות, בטופס שייקבע בתקנות, שבו יפרט כל הורה את ההסדר שהוא מציע למימוש אחריותו ההורית יחד עם ההורה השני. הדרישה המקדמית למילוי ההסכם יכולה לתעל את הסכסוך בין ההורים מהשאלות המופשטות והאמוציונאליות שביסודו, למתן דין וחשבון מפורט ומקיף על חלוקת מכלול ענייני האחריות ההורית ביניהם ויכולתם לעמוד בכך. העיסוק הקונקרטי בהסכם ההורות יחשוף את המחלוקות האמיתיות בין הצדדים ובכך יסייע למקד את הדיון בבית המשפט. כמו כן, הוא יביא את ההורים להקדיש זמן ומחשבה לאופן שבו יחולק זמן ההורות ואופן מימוש מכלול ענייני האחריות ההורית בידי כל הורה, דבר שעשוי להוביל את חלקם של ההורים להידברות ביניהם. לסעיף קטן (ב) לחוק הכשרות המשפטית שעניינו קביעת 25 סעיף בית המשפט, קובע כי אם לא באו הורים בנפרד לידי הסכם לחוק האמור (הכולל הסכמות לעניין מי 24 כאמור בסעיף מההורים יהיה האפוטרופוס לקטין, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא איתו במגע) או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי כפי 24 בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף יהיו 6 שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. (נוסח לחוק הכשרות המשפטית מובא בדברי 25– ו24 סעיפים להצעת החוק). 26 ההסבר לסעיף לפי חזקה זו, הידועה בכינויה "חזקת הגיל הרך", במקרה של פירוד בין הורים שילדם או ילדתם הם עד גיל , האם תהיה "ההורה המשמורן", אם אין סיבות מיוחדות 6 .להורות אחרת מוצע לבטל את הסעיף האמור, שכן קביעת חזקה זו אינה עולה בקנה אחד עם טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, משום שאינה מבטיחה קיום קשר מיטבי ומרבי של הילד עם שני הוריו. לכן, מוצע לקבוע הוראה בחוק המוצע שלפיה בבוא בית המשפט לקבוע הסדר הורות, יקיים בית המשפט בחינה פרטנית של טובת כל ילדה וילד, בהתאם לשיקולים המנויים בסעיף. בכך מבוטלת האבחנה הקיימת בחוק הכשרות המשפטית בין "משמורת" ל"הסדרי ראייה", אשר לפי החוק המוצע נכללים תחת מטריה אחת המבוססת על זכות הילד לאחריות הורית כלפיו. נושא ביטול "חזקת הגיל הרך" והשלכותיו נדון בהרחבה בוועדת שניט, כאשר המלצת הוועדה היתה כי לחוק הכשרות 24 אין עוד מקום לתפיסה המעוגנת בסעיף המשפטית ואשר באה לידי ביטוי גם בפסיקת בית המשפט, ולפיה הורים הם בעלי זכויות בילד כשהאחד הוא ההורה העיקרי, ה"משמורן", והשני הוא ההורה המשני שבא במגע עם הילד. הוועדה קבעה כי יש בעיה בקביעת כללים משפטיים המבוססים על חזקה הקובעת א–פריורית מי הוא ההורה "המשמורן" ומי הוא ההורה שיזכה מנגד ל"הסדרי ראייה" בלבד, וכי יש להעדיף את התפיסה המעוגנת באמנה ולפיה זכותו של הילד היא ששני הוריו, ולא רק אחד מהם, יגדלו אותו וידאגו להתפתחותו ושהסדרי הראייה אינם נתפסים עוד כחובה של ההורה הלא משמורן כלפי הילד, אלא כזכות של הילד לקשר עם הורהו. יצוין עוד, כי מהנתונים שהובאו בפני הוועדה עולה תמונה שלפיה במרבית המקרים של פירוד בין בני זוג כל הילדים שוהים במשמורת האם כאשר יש ילדה או ילד שגילם פחות משש, כדי לא להפריד ביניהם, ולכן ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 409 ;זכותם של הילדה או הילד לקיום קשר ישיר וסדיר עם כל אחד מהוריהם )3( ;זכותם של הילדה או הילד לקיום קשר עם בני משפחתם )4( ;יכולתו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית )5( מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה עם ההורה השני כאמור )6( , לרבות נכונותם להבטיח את מימוש הקשר של הילדה או הילד עם8 בסעיף ההורה השני ועם בני המשפחה; הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד עד למועד קביעת בית )7( .המשפט לא היה במכלול השיקולים לפי סעיף קטן (ב) כדי להכריע בעניין קביעת חלוקת (ג) זמן השהות והמגורים של ילדה או ילד עם כל אחד מהוריהם, יחליט בית המשפט בעניין זה תוך מתן משקל מכריע לצורך בשמירת היציבות בחייהם של הילדה או הילד ולאופן הטיפול ומידת הטיפול בילדה או בילד, על ידי כל אחד מהוריהם, עד למתן ההחלטה; ואולם בית המשפט לא יעשה כן אלא לאחר שבחן את טובתם של כל אחד מהילדים, בנפרד, ולאחר ששוכנע שאין בהחלטה כאמור כדי לפגוע בשיקול של שמירת מתן משקל - הקשר של הילד עם שני הוריו ועידודם לשיתוף פעולה ביניהם (בסעיף זה מכריע לשמירת היציבות). ;זכותם של הילדה או הילד לקיום קשר ישיר וסדיר עם כל אחד מהוריהם )3( ;זכותם של הילדה או הילד לקיום קשר עם בני משפחתם )4( ;יכולתו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית )5( מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה עם ההורה השני כאמור )6( , לרבות נכונותם להבטיח את מימוש הקשר של הילדה או הילד עם8 בסעיף ההורה השני ועם בני המשפחה; הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד עד למועד קביעת בית )7( .המשפט לא היה במכלול השיקולים לפי סעיף קטן (ב) כדי להכריע בעניין קביעת חלוקת (ג) זמן השהות והמגורים של ילדה או ילד עם כל אחד מהוריהם, יחליט בית המשפט בעניין זה תוך מתן משקל מכריע לצורך בשמירת היציבות בחייהם של הילדה או הילד ולאופן הטיפול ומידת הטיפול בילדה או בילד, על ידי כל אחד מהוריהם, עד למתן ההחלטה; ואולם בית המשפט לא יעשה כן אלא לאחר שבחן את טובתם של כל אחד מהילדים, בנפרד, ולאחר ששוכנע שאין בהחלטה כאמור כדי לפגוע בשיקול של שמירת מתן משקל - הקשר של הילד עם שני הוריו ועידודם לשיתוף פעולה ביניהם (בסעיף זה מכריע לשמירת היציבות). כשהילדים גדלים הם נותרים בחסותה ובקרבתה של האם מכיוון שטובתם מחייבת לא לשנות את הסדר שאליו התרגלו. מצב זה הביא לכך שבמרבית המקרים הילדים מאבדים אט אט את הקשר עם האב הלא משמורן. עוד לאמנה 18 ציינה הוועדה, כי חזקת גיל הרך מנוגדת לסעיף המטיל חובה על המדינות להבטיח הכרה באחריותם המשותפת של שני ההורים לגידול הילד והתפתחותו, ולא שאחד מהם הוא המטפל העיקרי מכיוון שהוא המשמורן והשני, ההורה המשני, שרק בא במגע עם הילד. לכן, האחריות ההורית המשותפת צריכה להבטיח קשר מיטבי ומרבי של הילד עם שני הוריו, שכן זו זכות בסיסית של הילדה או הילד, ולא של ההורים, ותנאי מקדמי וראשוני למימוש הזכות כאמור הוא שהחוק לא יקבע חזקה אלא יקבע הסדר שבו שני ההורים ישתתפו בגידול הילד לפי טובתו. מכיוון שמדובר בבדיקה פרטנית של כל ילד ומשפחה, סברה הוועדה שאף אין מקום לקבוע חזקה שלפיה שני ההורים צריכים להתחלק באופן שווה בזמן השהות של הילדה או הילד עם כל אחד מהם. כאשר בית המשפט אינו מצליח, בעצמו או באמצעות יחידת הסיוע, להביא את ההורים לידי הסכם, מוצע בסעיף כי הוא יקבע את הסדר ההורות לפי המתכונת הקבועה בטופס שבתקנות. בבוא בית המשפט לקבוע הסדר הורות, יהיה עליו להביא בחשבון את טובתם של הילדה או הילד כשיקול ראשון במעלה, ובכלל זה את אלה: מצבם הגופני והנפשי של הילדה או הילד; צורכיהם ההתפתחותיים וכישוריהם המשתנים בהתאם לגילם; הבטחת צורכיהם כילדים, ואם גם צורכיהם המיוחדים, והכול תוך - הם בעלי מוגבלות הבטחת היציבות ביחסים בינם לבין סביבתם; רצון הילדה או הילד, על ידי מתן הזדמנות לילדה או לילד להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונם לגבי ההסדר, כאמור המוצע, אלא אם כן הפגיעה שתיגרם לילדה או 3 בסעיף לילד ממימוש זכותם כאמור עולה על הפגיעה שתיגרם משלילתה, הכול כפי שיקבע השר בתקנות; זכותם של הילדה או הילד לקיום קשר ישיר וסדיר עם כל אחד מהוריהם; זכותם של הילדה או הילד לקיום קשר עם בני משפחתם; יכולתו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית; מידת הנכונות של כל אחד מההורים , לרבות 8 לשתף פעולה עם ההורה השני כאמור בסעיף נכונותם להבטיח את מימוש הקשר של הילדה והילד עם ההורה השני ועם בני המשפחה; הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילדה או לילד עד למועד קביעת בית המשפט. לסעיף קטן (ג) מוצע כי במקרים שבהם לא הגיע בית המשפט להכרעה בדבר חלוקת הזמן והמגורים של ילד או ילדה עם כל אחד מהוריו לאחר ששקל את השיקולים לפי סעיף קטן (ב) המוצע, יחליט בית המשפט בעניין זה תוך מתן משקל מכריע לשמירת היציבות בחיי הילדה או הילד ולאופן הטיפול ומידת הטיפול בילדה או בילד על ידי כל אחד מהוריהם עד למתן ההחלטה, ובלבד שבמסגרת הכרעה זו תובטח שמירת הקשר של הילד עם שני הוריו ועידודם לשיתוף פעולה ביניהם ותיבחן טובתם של שאר הילדים במשפחה. הכול, תוך שמירה על עקרון טובת הילד כשיקול ראשון במעלה. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 410 ) של סעיף קטן (ב), החלטת בית המשפט בעניין7( ) עד1( על אף האמור בפסקאות (ד) חלוקת זמן השהות והמגורים של ילדה או ילד שטרם מלאו להם שנתיים, עם כל אחד מהוריהם, תתקבל תוך מתן משקל מכריע לשמירת היציבות. קביעת חלוקת זמן השהות והמגורים של ילדה או ילד עם כל אחד מהוריהם, (ה) כחלק מקביעת הסדר הורות לפי סעיף זה, אין משמעותה בהכרח חלוקה שווה של זמן השהות של הילדה או הילד עם כל אחד מהוריהם. החלטה סופית של בית המשפט בעניין הסדר הורות לפי סעיף זה תינתן בתוך (ו) ששה חודשים מיום הגשת הבקשה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה. הפרת הסכם הורות או הסדר הורות .12 הפר הורה הסכם הורות או הסדר הורות, רשאי ההורה השני וכן רשאים ילדתם (א) או ילדם, לבקש מבית המשפט לקבוע הסדר הורות או לשנות הסדרים הקבועים בהסכם ההורות או בהסדר ההורות, לפי העניין, וכן להורות על נקיטת אמצעים אלה: הפניה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, לשם גיבוש דרכים למימוש הסכם )1( ;ההורות או הסדר ההורות לסעיף קטן (ד) מוצע כי בקביעת חלוקת הזמן והמגורים של כל אחד מההורים עם ילדתם או ילדם שטרם מלאו לו שנתיים, ייתן ) של סעיף 7( ) עד1( בית המשפט, על אף האמור בפסקאות קטן (ב), משקל מכריע לצורך בשמירת היציבות בחייהם של הילדה והילד ולאופן הטיפול ומידת הטיפול בהם על ידי כל אחד מההורים עד למתן ההחלטה, ובלבד שבמסגרת הכרעה זו תובטח שמירת הקשר של הילד עם שני הוריו ועידודם לשיתוף פעולה ביניהם, ותיבחן, בנפרד, טובתם של כל אחד מהילדים האחרים במשפחה. מטרת סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) היא למנוע מצב של התדיינויות משפטיות מרובות ומתמשכות הפוגעות בילדים, ולכן מוצע להנחות את בית המשפט במקרים המפורטים בסעיף להעדיף, כאמור, את השיקול של שמירת היציבות בחיי הילדה או הילד והאופן והמידה שבהם טופלו על ידי כל אחד מהוריהם עד למועד קבלת ההחלטה, וזאת תוך הבטחת שמירת הקשר הממשי של הילד עם שני הוריו. יצוין, כי מרבית החברים בוועדת שניט לא ראו את השיקול הזה כחזקה משפטית חדשה אשר נועדה להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט, אלא כשיקול מאזן, שנועד לאפשר הכרעה במקום שבו בית המשפט מתקשה לגבש הסדר על בסיס הנתונים שבפניו והשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב) המוצע. לסעיף קטן (ה) סעיף קטן (ה) נועד למנוע אי–הבנה לגבי משמעותו של המושג "אחריות הורית משותפת". מושג האחריות ההורית כמשמעותו בחוק המוצע, משקף את המחויבות הכוללת של שני ההורים למילוי צורכי חייהם המגוונים של ילדיהם, למעורבות אישית של כל אחד מהם בכל הנוגע לגידולם, לחינוכם, ודאגה למכלול ענייניהם ולקיום ואין משמעותה בהכרח - קשר אישי, ישיר וסדיר עמם חלוקה שווה בזמן השהות של הילדה או הילד עם כל הורה. פירוד או גירושין לא אמורים לפגוע במימושה של האחריות ההורית של כל אחד מההורים, דבר שדורש שיתוף פעולה ביניהם. לסעיף קטן (ו) מוצע להוסיף בסעיף קטן (ו) הוראה שלפיה החלטת בית המשפט בעניין הסדר ההורות תינתן, לכל היותר, בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה לקביעת הסדר כאמור. זאת, משום שמצב שבו קביעת אופן המימוש של האחריות ההורית, לגבי ילדה או ילד, נתונה במחלוקת זמן רב ומצויה בהתדיינות משפטית מתמשכת, עלולה להיות מלווה בלחצים נפשיים קשים ביותר ופוגעת במיוחד בטובת הילד. יחד עם זאת רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה. לפי סעיף זה, במקרה של הפרת הסכם או הסדר12 סעיף הורות על ידי הורה, רשאי ההורה השני, וכן רשאים ילדתם או ילדם, לבקש מבית המשפט לקבוע הסדר הורות או לשנות הסדרים הקבועים בהסכם או בהסדר ההורות, לפי העניין, וכן להורות על נקיטת אמצעים וכלים מדורגים כדי להביא הורה שאינו מממש את אחריותו ההורית כלפי ילדו, למלא את מחויבותו. המנעד של הכלים שבית המשפט רשאי לנקוט בהם נע מהפניה ליחידת סיוע עד לחיוב ההורה המפר בפיצויים בשל הפרת הסכם ההורות או הסדר ההורות. בית המשפט ינסה תחילה להביא את ההורה המפר לשיתוף פעולה עם "מתאם - ההורה השני, כגון באמצעות הפנייה לצד שלישי הורי", כדי לסייע לו במימוש אחריותו ההורית, אך אין בכך כדי לשלול שימוש בכלי אכיפה חריפים יותר. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 411 מינוי צד שלישי אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר )2( ;ההורות, לרבות קביעה בעניין ההוצאות הכרוכות בכך חיוב ההורה שהפר את הסכם ההורות או את הסדר ההורות בתשלום )3( פיצויים לילדה או לילד או להורה השני, לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם; חיוב ההורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או את הסדר )4( ההורות, להשתתף בהדרכה וטיפול מקצועי מאת גורם שיקבע בית המשפט ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך. סעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת ביזיון בית (ב) .3‏המשפט העתקת מקום מגורים אל מחוץ לישראל .13 הורה המבקש להעתיק את מקום מגוריו הרגיל למדינת חוץ יחד עם ילדתו (א) ההורה המבקש), יודיע על רצונו כאמור להורה השני (בסעיף - או ילדו (בסעיף זה ימים לפני המועד שנקבע 90 ההורה השני) מיד כשהתגבשה החלטתו ולפחות-זה ליציאתו מישראל, ויציע להורה השני להגיע להסכמה על הסכם הורות כאמור בסעיף , שיבטיח את מימוש אחריותם ההורית, יחד ולחוד, לאחר המעבר למדינת החוץ.10 ימים מיום קבלת ההצעה כאמור21 ההורה השני יודיע להורה המבקש, בתוך (ב) בסעיף קטן (א), את עמדתו בעניין. הגיעו ההורים לידי הסכם הורות כאמור בסעיף קטן (א), יביאו אותו לאישור בית (ג) .10 המשפט כאמור בסעיף מינוי צד שלישי אשר ילווה את ההורים במימוש הסכם ההורות או הסדר )2( ;ההורות, לרבות קביעה בעניין ההוצאות הכרוכות בכך חיוב ההורה שהפר את הסכם ההורות או את הסדר ההורות בתשלום )3( פיצויים לילדה או לילד או להורה השני, לרבות פיצויים בשל נזק שנגרם למי מהם; חיוב ההורה שהפר באופן חוזר ונשנה את הסכם ההורות או את הסדר )4( ההורות, להשתתף בהדרכה וטיפול מקצועי מאת גורם שיקבע בית המשפט ולשאת בהוצאות הכרוכות בכך. סעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי פקודת ביזיון בית (ב) .3‏המשפט .13 הורה המבקש להעתיק את מקום מגוריו הרגיל למדינת חוץ יחד עם ילדתו (א) ההורה המבקש), יודיע על רצונו כאמור להורה השני (בסעיף - או ילדו (בסעיף זה ימים לפני המועד שנקבע 90 ההורה השני) מיד כשהתגבשה החלטתו ולפחות-זה ליציאתו מישראל, ויציע להורה השני להגיע להסכמה על הסכם הורות כאמור בסעיף , שיבטיח את מימוש אחריותם ההורית, יחד ולחוד, לאחר המעבר למדינת החוץ.10 העתקת מקום מגורים אל מחוץ לישראל ימים מיום קבלת ההצעה כאמור 21 ההורה השני יודיע להורה המבקש, בתוך (ב) בסעיף קטן (א), את עמדתו בעניין. הגיעו ההורים לידי הסכם הורות כאמור בסעיף קטן (א), יביאו אותו לאישור בית (ג) .10 המשפט כאמור בסעיף יצוין כי החוק המוצע אינו נוקט בסנקציות עונשיות על הורה שאינו מקיים את חלקו בהסכם הורות או בהסדר הורות, מפני שבכך קיים חשש להרחקתו עוד יותר ממימוש אחריותו ההורית. נוסף על כך, מוצע להדגיש כי הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לתת צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט. סעיף זה מסדיר את נושא האחריות ההורית13 סעיף מקום שבו הורה מבקש להעתיק את מקום מגוריו מחוץ לישראל. ועדת שניט המליצה כי במקרה שבו מבקש הורה להגר עם ילדו מחוץ לישראל, לא ניתן להסתפק באמות המידה שלפיהן בית המשפט קובע את הסדר ההורות וכי יש לקבוע הוראות מיוחדות בעניין זה, וזאת כדי למנוע, ככל האפשר, מקרים של חטיפת ילדים בידי הוריהם. בסעיף מוצע כי הורה המבקש להעתיק את מקום מגוריו הרגיל יחד עם ילדתו או ילדו, חייב לפעול מבעוד מועד כדי להגיע להידברות ולהסכמה עם ההורה השני. במטרה להבטיח את האפשרות להידבר, מוצע לקבוע חובת ימים לפני המועד הצפוי 90 הודעה מוקדמת של לפחות ליציאת ההורה מישראל, ולהכין הצעה להסכם הורות שיבטיח את מימוש אחריותו ההורית של ההורה שנשאר בישראל לאחר היציאה מישראל. בהעדר הסכמה מצד ההורה השני, נדרש ההורה המבקש להעתיק את מקום מגוריו, להסביר את הטעמים שבשלהם הוא מבקש להגר עם ילדתו או ילדו, ובין השאר, להראות כי מטרת ההגירה אינה לנתק את הילד מההורה האחר או לנקום בו. נוסף על כך, הוא מתבקש להציג תכנית קליטה לילדה או לילד וכן הצעה לאופן מימוש האחריות ההורית של ההורה השני בנסיבות אלה. עוד קובע הסעיף המוצע, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה, ישקול, בין השאר, את השיקולים המנויים (ב) בעניין טובת הילד מול תכנית הקליטה 11 בסעיף המוצעת על ידי ההורה המבקש וכן את יכולת ההורים לעמוד בתכנית הקליטה ולקיים את הסכם ההורות. המטרה היא עריכת איזון ראוי בין טובת הילד והבטחת הקשר שלו עם ההורה השני לבין זכות ההורה המבקש להגר. כמו כן, מוצע לקצוב את משך הזמן לקבלת החלטתו הסופית של בית המשפט לפי סעיף זה, עד שנה מיום הגשת הבקשה. זאת, כדי למנוע את הימשכות התקופה שבה הילדה או הילד וכן ההורה המבקש להעתיק את מקום מגוריהם אינם יודעים היכן יהיה מקום מגוריהם הקבוע. הימשכות הליכים אלה וההתדיינות בעניינם, פוגעים ביציבות חייהם של הילדה או הילד ומונעים מהם את היכולת להתפתח בזיקה למקום קבוע. .356 ), (א332 )חוקי א"י, כרך א', (ע 3 ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 412 לא הגיעו ההורים לידי הסכם הורות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ההורה המבקש (ד) לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע הסדר הורות שיבטיח את מימוש אחריותם בקשה); בבקשה יפרט - ההורית, יחד ולחוד, לאחר המעבר למדינת החוץ (בסעיף זה ההורה המבקש את העניינים האלה: הטעמים להעתקת מקום המגורים למדינת חוץ; )1( תכנית לקליטת הילדה או הילד במדינת החוץ, שתבטיח את טובת הילדה )2( ;או הילד הצעה להסכם הורות שיבטיח את מימוש אחריותם ההורית, יחד ולחוד, )3( .לאחר המעבר למדינת החוץ, לרבות העלויות הכרוכות בכך ההורה השני יפרט בתשובתו את הטעמים להתנגדות לבקשה ויצרף לה הצעה (ה) מטעמו להסכם הורות שיבטיח את מימוש אחריותם ההורית, יחד ולחוד, לאחר מעבר ההורה המבקש למדינת החוץ, לרבות העלויות הכרוכות בכך. בקביעת הסדר הורות לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את העניינים (ו) האלה: (ב);11 מכלול השיקולים שבסעיף )1( ;תכנית לקליטת הילדה או הילד במדינת החוץ )2( יכולתו של כל אחד מההורים לעמוד בתכנית הקליטה ולקיים את הסכם )3( ;ההורות שהוצע על ידו רצון הילדה או הילד, על ידי מתן הזדמנות לילדה או לילד להביע את )4( .)2()(ב11 רגשותיהם, דעותיהם ורצונם לגבי ההסדר, כאמור בסעיף החלטה סופית של בית המשפט בבקשת ההורה המבקש תינתן בתוך שנה מיום (ז) הגשת הבקשה. הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה שבו נדרש הורה על פי דין לצאת מישראל. (ח) העתקת מקום מגורים בתחומי ישראל .14 יחולו, בשינויים המחויבים, במקרה שבו מבקש הורה להעתיק את13 הוראות סעיף קילומטרים ומעלה 60 מקום מגוריו עם ילדתו או ילדו בתחומי ישראל, למרחק של מההורה השני או אם קיים חשש לפגיעה של ממש בקשר של הילדה או הילד עם ההורה השני בשל העתקת מקום המגורים. בקשה לקשר עם בן משפחה .15 התגלעו חילוקי דעות בין הורים לבין בן משפחה בעניין אופן מימוש הקשר בין (א) הילדה או הילד לבין בן המשפחה, יפעל בן המשפחה, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ההורים בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי ובכלל זה מטפל מקצועי או מגשר. עוד מוצע לקבוע, כי הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה שבו נדרש הורה על פי דין לצאת מישראל. על אף שבוועדת שניט נחלקו הדעות בעניין 14 סעיף הצורך בקביעת הוראה מקבילה להעתקת מקום מגורים בתוך ישראל, מוצע בסעיף זה לכלול את ההצעה יחולו, בשינויים המחויבים, גם 13 שלפיה הוראות סעיף על העתקת מקום מגורים בתחומי ישראל. זאת, אם הורה מבקש להעתיק את מקום מגוריו עם ילדו בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה של ממש בקשר ההורי או למרחק העולה קילומטרים ומעלה מההורה השני. הסדרת העניין 60 על כאמור נועדה להביא להפחתת המחלוקות החריפות בין הורים, כשאחד מנסה בכוח לנתק את הקשר בין הילדים לבין ההורה השני על ידי העתקת מקום המגורים, וכן לעודד להידברות מבעוד מועד בין ההורים באשר לאופן מימוש אחריותם ההורית. השינויים המחויבים הם למשל העדר הצורך בהצגת תכנית קליטה בהשוואה למצב של העתקת מקום מגורים מחוץ לישראל. במקרה של מות הורה או במקרה שבו הוגבלה 15 סעיף אחריותו ההורית של הורה או נשללה והתגלעו ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 413 לא הגיע בן המשפחה לידי הסכמה עם ההורים כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בן (ב) המשפחה או הילדה או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הקשר בין בן המשפחה לבין הילדה או הילד, בדרך של בקשה ליישוב סכסוך. הוראות סעיף זה יחולו גם על חילוקי דעות שהתגלעו בין הורה לבין בן משפחה (ג) של הורה שמת או שאחריותו ההורית הוגבלה או נשללה. הגבלת אחריות הורית או שלילתה .16 .אחריות הורית לא תוגבל ולא תישלל, אלא מכוח חוק ובצו של בית משפט (א) התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר בין הורה לבין ילדתו או ילדו פוגע או עלול (ב) לפגוע פגיעה של ממש בילדה או בילד או שההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדתו או ילדו, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים, לבקשת הילדה או הילד או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר עם אותו הורה או להגביל או לשלול את האחריות ההורית של אותו הורה, והכול לאחר שניתנה לילדה או לילד הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונם, ).2()(ב11 כאמור בסעיף אחריות לנזק במילוי האחריות ההורית .17 הורים של ילדה או של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילדתם או לילדם תוך מילוי אחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת ילדתם או ילדם; ואולם הורים כאמור לא ישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושם של ילדתם או של ילדם אם פעלו בתום לב ולטובת הילדה או הילד. פרק ה': הוראות שונות חובת כיבוד הורים .18 כל ילדה או ילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לאחריותם ההורית. לא הגיע בן המשפחה לידי הסכמה עם ההורים כאמור בסעיף קטן (א), רשאים בן (ב) המשפחה או הילדה או הילד, לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הקשר בין בן המשפחה לבין הילדה או הילד, בדרך של בקשה ליישוב סכסוך. הוראות סעיף זה יחולו גם על חילוקי דעות שהתגלעו בין הורה לבין בן משפחה (ג) של הורה שמת או שאחריותו ההורית הוגבלה או נשללה. .16 .אחריות הורית לא תוגבל ולא תישלל, אלא מכוח חוק ובצו של בית משפט (א) הגבלת אחריות הורית או שלילתה התקיימו נסיבות שבהן מימוש קשר בין הורה לבין ילדתו או ילדו פוגע או עלול (ב) לפגוע פגיעה של ממש בילדה או בילד או שההורה אינו ממלא את אחריותו ההורית לטובת ילדתו או ילדו, רשאי בית המשפט, לבקשת אחד ההורים, לבקשת הילדה או הילד או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע את הדרך הנאותה למימוש הקשר עם אותו הורה או להגביל או לשלול את האחריות ההורית של אותו הורה, והכול לאחר שניתנה לילדה או לילד הזדמנות להביע את רגשותיהם, דעותיהם ורצונם, ).2()(ב11 כאמור בסעיף .17 הורים של ילדה או של ילד לא יישאו באחריות לנזק שנגרם לילדתם או לילדם תוך מילוי אחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו שלא בתום לב או פעלו במתכוון בניגוד לטובת ילדתם או ילדם; ואולם הורים כאמור לא ישאו באחריות לנזק שנגרם לרכושם של ילדתם או של ילדם אם פעלו בתום לב ולטובת הילדה או הילד. אחריות לנזק במילוי האחריות ההורית פרק ה': הוראות שונות .18 כל ילדה או ילד חייבים לכבד את הוריהם ולהישמע להם בכל עניין הנתון לאחריותם ההורית. חובת כיבוד הורים חילוקי דעות בין ההורה השני או ההורים, לפי העניין, לבין בן משפחה בעניין אופן מימוש הקשר בין הילדה או הילד לבין בן המשפחה, יפעל בן המשפחה, ככל האפשר, להגיע להסכמה עם ההורים בדרכי שלום ותוך היעזרות בצד שלישי או גורמי מקצוע. אם לא הגיע בן משפחה להסכמה כאמור עם ההורים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש הקשר עם הילדה או הילד, בדרך של בקשה ליישוב סכסוך. סעיף זה קובע את התנאים שבהם תהיה שלילה16 סעיף או הגבלה של האחריות ההורית. לפי המוצע, אחריות הורית לא תוגבל אלא מכוח חוק או בצו של לאמנה ולפיה 5 בית משפט. זאת, בהתאם להוראת סעיף "המדינות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים". בית המשפט רשאי להגביל את האחריות ההורית או לשלול אותה, לבקשת הורה, לבקשת ילדה או ילד או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוכח בפני בית המשפט שההורה אינו מסוגל למלא אחר אחריותו ההורית לטובת ילדתו או ילדו או שהוא פועל במתכוון נגד טובת ילדו. בית משפט לא ייתן צו כאמור אלא לאחר שמיעת ) המוצע .2()(ב11 הילד כאמור בסעיף לחוק הכשרות 27 המוצע מחליף את סעיף16 סעיף 26 המשפטית, שנוסחו מובא להלן בדברי ההסבר לסעיף להצעת החוק. עם זאת, הסעיף המוצע אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 1960-) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך4( ) או3(3 ודרכי הטיפול בקטין וההשגחה עליו הקבועות בו או לחוק הכשרות המשפטית שעניינו מינוי 33 מהוראות סעיף אפוטרופוס. לחוק הכשרות 33 מוצע לתקן בהתאמה את סעיף המשפטית, כך שבמקרים שבהם בית המשפט שלל או הגביל את האחריות ההורית או קבע כי התמלאו התנאים לכך, יהיה ניתן למנות אפוטרופוס לילדה או לילד לפי חוק להצעת 26 הכשרות המשפטית (ר' דברי ההסבר לסעיף החוק). סעיף זה מציע להעניק להורים פטור בנזיקין, 17 סעיף מקום שנגרם נזק לילדה או לילד תוך מילוי אחריותם ההורית, אלא אם כן פעלו בחוסר תום לב או במתכוון בניגוד לטובת הקטין. נוסף על כך, הורים יהיו פטורים מאחריות לנזק שגרמו לרכושם של ילדתם או ילדם אם פעלו בתום לב ולטובת הילדה או הילד. לחוק הכשרות המשפטית שעניינו חובת 16 סעיף18 סעיף ציות הקטין, קובע כי הקטין חייב תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם (נוסח להצעת החוק). 26 הסעיף מובא להלן בדברי ההסבר לסעיף מוצע לבטל את הסעיף האמור ולקבוע בחוק המוצע, על סמך המלצות ועדת שניט, חובה לכיבוד הורים, במקום ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 414 שימוש בהכנסות ובנכסים של ילדה או של ילד .19 הכנסה מעבודה או מכל מקור אחר, של ילדה או של ילד הסמוכים על שולחן (א) הוריהם, ישמשו, במידה נאותה, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי עצמם; ואולם נכסיהם של הילדה או הילד לא ישמשו למטרות אלה, אלא אם כן אישר בית המשפט כי ההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכיהם. סמכות מבחינה בין–לאומית וברירת דין .20 בתי המשפט בישראל מוסמכים לפעול לפי הוראות חוק זה בכל מקרה שהצורך (א) לעשות כן התעורר בישראל. ) לחוק הכשרות 2(77 לעניין ברירת הדין בענייני חוק זה, יחולו הוראות סעיף (ב) המשפטית, בשינויים המחויבים. שיפוט בבית דין דתי בעניין אחריות הורית .21 מקום שבית דין דתי מוסמך על פי דין לדון בעניין מענייני האחריות ההורית, יחולו עליו הוראות חוק זה, ויראו כל הוראה בחוק זה שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. שמירת דינים .22 הוראות חוק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים (א) . 4‏1959-לפי הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בסמכויותיו של שר הפנים לפי כל דין, ואין בהן (ב) כדי להוות עילה למתן מעמד בישראל למי שאינו זכאי לכך לפי כל דין. ביצוע ותקנות .23 .השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו חובת ציות מוחלטת של הקטין המבוססת על התפיסה שילדים אינם כשירים להיות נושאי זכות משפטית. המינוח 'לכבד את הוריהם ולהישמע להם', מבטא את מחויבות הילדים להוריהם מתוך תפיסה חינוכית המבוססת על כבוד בין הורים לילדיהם. לחוק הכשרות המשפטית, שעניינו23 סעיף19 סעיף הכנסות הקטין ונכסיו, קובע כי הכנסותיו של קטין הסמוך על שולחן הוריו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צורכי הקטין עצמו; ואולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא אם כן אישר בית המשפט שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק את צורכי הקטין (נוסח הסעיף מובא להלן בדברי להצעת החוק).26 ההסבר לסעיף מוצע לבטל את הסעיף האמור ולקבוע בחוק המוצע הוראה דומה ולפיה ילדה או ילד שיש להם הכנסות יסייעו בקיום המשפחה בעת שיש צורך בכך, וכשהם סמוכים על שולחן הוריהם, וזאת כחלק ממצוות כיבוד אב ואם. ואולם אם יש להם נכסים, נכסיהם לא ישמשו למטרה זו אלא באישור בית המשפט. סעיף זה קובע הוראות לעניין הסמכות 20 סעיף הבין–לאומית וברירת הדין. לעניין הסמכות 76 הבין–לאומית, מוצע לקבוע הוראה דומה להוראת סעיף לחוק הכשרות המשפטית, שלפיה לבתי המשפט בישראל תהיה סמכות בין–לאומית לפעול לפי הוראות החוק המוצע בכל מקרה שהצורך לעשות כן התעורר בישראל. לגבי ברירת הדין בענייני החוק המוצע, מוצע להחיל את ) לחוק הכשרות המשפטית, בשינויים 2(77 הוראות סעיף המחויבים. מוצע לקבוע כי מקום שבית דין דתי מוסמך21 סעיף על פי דין לדון בעניין מענייני האחריות ההורית, יחולו עליו הוראות החוק המוצע, ויראו כל הוראה בחוק המוצע שמדובר בה בבית משפט כאילו מדובר בה בבית דין דתי. לחוק הכשרות המשפטית קובע כי 32 סעיף22 סעיף הוראות פרק שני לחוק האמור אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים לפי -הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט 26 (נוסח הסעיף מובא להלן בדברי ההסבר לסעיף1959 .)להצעת החוק מוצע לבטל את הסעיף האמור ולהעתיקו לחוק המוצע. נוסף על כך, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) הוראה שלפיה אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בסמכויותיו של שר הפנים לפי כל דין, ואין בהן כדי להוות עילה למתן מעמד בישראל למי שאינו זכאי לכך לפי כל דין. בכלל זה הסמכות למתן צו יציאה מהארץ לחסרי מעמד בישראל. .72 'ס"ח התשי"ט, עמ 4 ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 415 פרק ו': תיקונים עקיפים תיקון חוק בתי המשפט לעניני משפחה .24 - 5‏1995-בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - )6( , בהגדרה "עניני משפחה", בפסקה1 בסעיף )1( ; תימחק- "בפסקת משנה (ג), הסיפה החל במילה "ובכללה (א) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (ב) , ובכלל זה לעניין אופן מימוש 2014-) חוק הורים וילדיהם, התשע"ה1"(ג האחריות ההורית, לרבות באמצעות הסכם הורות או הסדר הורות, הפרה של הסכם או הסדר כאמור, הגבלת האחריות ההורית או שלילתה והעתקת מקום המגורים של הורה אל מחוץ לישראל או בתחומי ישראל;"; , אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 8 בסעיף )2( ), לא יהיה בעל דין1)(ג6(1 )  בתובענה בעניינם של ילדה או ילד לפי סעיף1"(ב רשאי להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד (ג), לעניין הצורך במינוי המומחה.".5 סוציאלי כהגדרתו בסעיף תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידת סיוע) .25 :, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא2 , בסעיף6‏2011-בחוק בתי דין דתיים (יחידת סיוע), התשע"א פרק ו': תיקונים עקיפים .24 - 5‏1995-בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה תיקון חוק בתי המשפט לעניני משפחה - )6( , בהגדרה "עניני משפחה", בפסקה1 בסעיף )1( ; תימחק- "בפסקת משנה (ג), הסיפה החל במילה "ובכללה (א) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (ב) , ובכלל זה לעניין אופן מימוש 2014-) חוק הורים וילדיהם, התשע"ה1"(ג האחריות ההורית, לרבות באמצעות הסכם הורות או הסדר הורות, הפרה של הסכם או הסדר כאמור, הגבלת האחריות ההורית או שלילתה והעתקת מקום המגורים של הורה אל מחוץ לישראל או בתחומי ישראל;"; , אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 8 בסעיף )2( ), לא יהיה בעל דין1)(ג6(1 )  בתובענה בעניינם של ילדה או ילד לפי סעיף1"(ב רשאי להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שהוגשה לבית המשפט חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד (ג), לעניין הצורך במינוי המומחה.".5 סוציאלי כהגדרתו בסעיף .25 :, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא2 , בסעיף6‏2011-בחוק בתי דין דתיים (יחידת סיוע), התשע"א תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידת סיוע) פרק ו': תיקונים עקיפים החוק המוצע משקף שינוי תפיסתי בעניין זכויות כללי הילדה והילד והאחריות ההורית, ושימוש במונח "אחריות הורית" במקום מושגים אחרים הנהוגים כיום, ובהם "זכויות משמורת", "ביקור והבטחת קשר בין קטין להורהו". שינוי זה מחייב תיקונים עקיפים בכמה חוקים. - בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה24 סעיף חוק בית המשפט לעניני משפחה), - (להלן1995 , מוגדרים "עניני משפחה", בין השאר, כ"תובענה לפי1 בסעיף , 1962-חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין )(ג) להגדרה 6( קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ" (פסקה "עניני משפחה"). (ג) האמורה ולהוריד את 6 מוצע לתקן את פסקה ) שתפנה לחוק 1(ג6 הסיפה שלה, ולהוסיף במקומה פסקה המוצע ותאמץ את המונחים החדשים בתחום יחסי הורים וילדיהם שביסס החוק המוצע. לחוק האמור ולקבוע 8 כמו כן, מוצע לתקן את סעיף ) כנוסחו המוצע, לא יגיש 1)(ג6(1 כי בתובענה לפי סעיף בעל דין חוות דעת מומחה או תסקיר אלא ברשות בית המשפט ולאחר שבית המשפט קיבל חוות דעת או תסקיר מבחן לעניין מינוי מומחה. לפקודת 20 לפי המצב המשפטי כיום, קובע סעיף , כי בית המשפט רשאי, 1971-הראיות [נוסח חדש], התשל"א אם אינו רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה חוות דעת של מומחה. התיקון המוצע מגביל כלל זה וקובע כי בתובענה בעניינם של ילדה או ילד לא תוגש חוות דעת מטעמו של בעל דין אלא ברשות בית המשפט, בשל החשש לנזק שחוות דעת נוספות עלולות לגרום לילדה או לילד, בפרט כשהן מחייבות אותם לעבור בדיקות ומבחנים מספר פעמים. כמו כן, חוות דעת על היחסים בין ילדה או ילד לבין הוריהם או בני משפחתם מטעם צד אחד בלבד, בלי שהמומחה ייפגש עם הצד השני, אינה יכולה לשקף את מצבם הנכון של הילדה או הילד במשפחתם. נוסף על כך, תיקון זה נועד לצמצם את המקרים שבהם מוגשת חוות דעת כאשר בית המשפט סבור כי אין בה צורך לשם קבלת ההחלטה. על כן, מוצע כי בית המשפט לא ייענה לבקשה למנות מומחה מטעם בעל דין, אלא לאחר שקיבל חוות דעת מיחידת הסיוע או תסקיר מעובד סוציאלי שבהם המלצה על מינוי מומחה מטעמו של הורה או מטעמם של ילדה או לחוק בית 5 של ילד. הוראה זו עולה בקנה אחד עם סעיף המשפט לענייני משפחה, המגדיר בין השאר את תפקידי יחידת הסיוע, והם: שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה והעמדת מומחים לרשות בית המשפט. התיקון המוצע יאפשר אפוא לבית המשפט להפעיל שיקול דעת מושכל בעניין מינוי מומחה מטעם בעל דין ולמנוע מינוי מומחה שמעוניין בעל דין להביא לשם הארכת ההתדיינות ולייקור שלא לצורך של ההליכים בבית המשפט. .920 '; התשע"א, עמ393 'ס"ח התשנ"ה, עמ 5 .304 '; התשע"א, עמ218 'ס"ח התשע"א, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 416 בבית דין דתי הדן בעניינו של קטין המצוי בסמכותו לפי כל דין, לא יהיה בעל "(ו) דין רשאי להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא ברשות בית הדין ולאחר שהוגשה לבית הדין חוות דעת של יחידת הסיוע או תסקיר מאת עובד סוציאלי כהגדרתו בסעיף קטן (ג), לעניין הצורך במינוי המומחה." תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות .26 - 1962-בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב תימחק; - "הכותרת "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים )1( ; בטלים- 32– ו30 עד28 ,27 ,25 עד22 ,19 ,17 עד14 סעיפים )2( - 18 בסעיף )3( ;"במקום כותרת השוליים יבוא "מסירת מידע להורה בעניין ילדו הקטין (א) בטל;- )סעיף קטן (א (ב) , במקום "לפי פרק זה" יבוא "לפי הוראות חוק הורים וילדיהם"; 26 בסעיף )4( ;", במקום "בפרק זה" יבוא "בחוק הורים וילדיהם31 בסעיף )5( - )(א33 בסעיף )6( :) יבוא1( במקום פסקה (א) ) לקטין ששני הוריו מתו או שאחריותם ההורית הוגבלה או נשללה 1(" ;"; לחוק הורים וילדיהם16 מהם בהתאם להוראות סעיף תימחק;- )2( פסקה (ב) יבוא:33 אחרי סעיף )7( "מינוי אפוטרופוס נוסף על הורה א.33 ,מת אחד ההורים, רשאי בית המשפט למנות לקטין (א) במקום אותו הורה, אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שיקבע; ואולם אין בכך כדי לגרוע מאחריותו ההורית של ההורה שנשאר בחיים. לא ימנה בית המשפט אפוטורופוס לפי סעיף זה, אלא (ב) אם כן ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנה להורה שנשאר בחיים הזדמנות להשמיע את טענותיו; מונה , בשינויים 46– ו45 אפוטרופוס כאמור, יחולו הוראות סעיפים המחויבים. מוצע לתקן את חוק בתי דין דתיים (יחידות 25 סעיף , ולקבוע הוראה דומה 2011-הסיוע), התשע"א ) לחוק בית המשפט לענייני 1(ב8 להוראה המוצעת בסעיף משפחה, לעניין הגשת חוות דעת מומחה לבית הדין. ) 12(–) ו11( ,)9( ,)6( ) עד1( לפסקאות26 סעיף מוצע לבטל את מרבית הוראות הפרק השני לחוק הכשרות המשפטית העוסק ביחסי הורים וילדיהם 30 עד28 ,27 ,25 עד22 ,19 ,17 עד14 הקטינים (סעיפים לחוק הכשרות המשפטית). נוסחם של הסעיפים 32–ו שמוצע לבטלם או להחליפם מובא להלן. (א), 33 ,31 ,26 כמו כן מוצע לתקן את הוראות סעיפים לחוק הכשרות המשפטית, באופן שיותאמו 80– ו76 ,64 .למונחים ולהסדרים החדשים שנקבעו בחוק המוצע )7( לפסקה א לחוק הכשרות 33 מוצע לקבוע הסדר מפורט בסעיף המשפטית, לעניין מינוי אפוטרופוס נוסף על הורה, במקרה שבו מת אחד ההורים, הוגבלה או נשללה אחריותו ההורית או שאחד מההורים אינו ידוע או שלא הכיר בקטין כילדו. לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס נוסף כאמור, אלא אם כן ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנה הזדמנות להורה או לשני ההורים, לפי העניין, להשמיע את טענותיהם. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 417 הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם אם (ג) הוגבלה או נשללה האחריות ההורית של הורה בהתאם לחוק הורים וילדיהם, וכן אם אחד 16 להוראות סעיף מההורים אינו ידוע או שלא הכיר בקטין כילדו."; יבוא:38 במקום סעיף )8( "תפקידי האפוטרופוס לקטין .38 אפוטרופוס שמונה לקטין יישא באחריות הורית כלפי הקטין לחוק הורים וילדיהם, אלא אם כן הגביל 7 כאמור בסעיף בית המשפט את אחריותו ההורית לעניינים מסוימים כפי שקבע."; בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה" 28 , בסיפה, במקום "מהוראות סעיף64 בסעיף )9( ;"א בנוגע לאחריותו ההורית של ההורה33 יבוא "מהוראות סעיף (א), אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות באמצעות הגבלת האחריות 68 ) בסעיף10( ;" לחוק הורים וילדיהם16 ההורית או שלילתה בהתאם להוראות סעיף הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם אם (ג) הוגבלה או נשללה האחריות ההורית של הורה בהתאם לחוק הורים וילדיהם, וכן אם אחד 16 להוראות סעיף מההורים אינו ידוע או שלא הכיר בקטין כילדו."; יבוא:38 במקום סעיף )8( "תפקידי האפוטרופוס לקטין .38 אפוטרופוס שמונה לקטין יישא באחריות הורית כלפי הקטין לחוק הורים וילדיהם, אלא אם כן הגביל 7 כאמור בסעיף בית המשפט את אחריותו ההורית לעניינים מסוימים כפי שקבע."; בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה" 28 , בסיפה, במקום "מהוראות סעיף64 בסעיף )9( ;"א בנוגע לאחריותו ההורית של ההורה33 יבוא "מהוראות סעיף (א), אחרי "בדרך אחרת" יבוא "לרבות באמצעות הגבלת האחריות 68 ) בסעיף10( ;" לחוק הורים וילדיהם16 ההורית או שלילתה בהתאם להוראות סעיף )8( לפסקה לחוק הכשרות המשפטית 38 מוצע להחליף את סעיף שעניינו תפקידי האפוטרופוס לקטין ולפסול דין, באופן המדגיש את התפיסה החדשה של אחריות הורית לקטין, לחוק המוצע, במקום התפיסה של 7 כמשמעותה בסעיף אפוטרופסות על הקטין. )10( לפסקה (א) לחוק הכשרות 68 מוצע להחיל את הוראת סעיף המשפטית, שעניינו סמכות כללית למתן אמצעי שמירה זמניים או קבועים בידי בית המשפט, גם על הגבלה או שלילה של האחריות ההורית לפי החוק המוצע. וזה נוסחם של הסעיפים בחוק הכשרות המשפטית, שמוצע בהצעת חוק זו לבטלם או להחליפם: "פרק שני: הורים וילדיהם הקטינים מעמד ההורים .  ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם 14 .הקטינים תפקידי ההורים .  אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות 15 לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח–יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו. חובת ציות הקטין .  הקטין חייב, תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל 16 .ענין הנתון לאפוטרופסותם קנה מידה לחובת ההורים .  באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת 17 .הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין שיתוף בין ההורים בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני .  (א) 18 ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו. ...... הכרעת בית המשפט .  לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין הנוגע 19 לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון. אחריות ההורים .  ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך 22 מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אלא אם פעלו שלא בתום לב או לא נתכוונו לטובת הקטין; הם לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין. הכנסות הקטין ונכסיו .  קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו 23 או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 418 ,20 ), במקום "לפי הפרק השני והשלישי" יבוא" לפי סעיפים2( , בפסקה76 ) בסעיף11( ;" ולפי הפרק השלישי26– ו21 - 80 ) בסעיף12( :לפני ההגדרה "חסוי" יבוא (א) (א) לחוק הורים וילדיהם;7 כמשמעותה בסעיף- """אחריות הורית ;";2014- חוק הורים וילדיהם, התשע"ה- ""חוק הורים וילדיהם בהגדרה "נציג", של אדם, במקום "הוראות הפרק השני והשלישי" יבוא (ב) "הוראות חוק הורים וילדיהם או הוראות הפרק השני". פרק ז': תחילה והחלת חיקוקים תחילה .27 . ימים מיום פרסומו30 תחילתו של חוק זה הסכם בין הורים החיים בנפרד בין שנישואיהם - .  היו הורי הקטין חיים בנפרד24 אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, כדין החלטת בית המשפט.- לכל ענין זולת ערעור- דינו קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים , או 24 .  לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף25 שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט כפי שייראה לו 24 לקבוע את הענינים האמורים בסעיף יהיו אצל אמם אם 6 לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. שלילת האפוטרופסות או הגבלתה .  הורה של קטין שבית משפט שלום נקט כלפיו בדרך 27 ,)) לחוק הנוער (טיפול והשגחה4( ) או3(3 האמורה בסעיף , רשאי בית המשפט לשלול ממנו את 1960-תש"ך אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה. הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה. אפוטרופוס בנוסף על הורה .  מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין 28 להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או -פסול שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו. זכותם של הורים שכולים א.  מת הורה של קטין, רשאי בית המשפט, אם ראה 28 שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי המת בעניין הקשר בינם ובין הקטין. בקשה בענין קשר בין קטין ובין הורי הוריו בית המשפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת ב.  (א) 28 הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין. א תוגש לבית 28 בקשה לפי סעיף זה ולפי סעיף    (ב) המשפט בדרך של בקשה ליישוב סכסוך ותופנה ליחידת הסיוע שבבית המשפט; שר המשפטים יקבע הוראות בעניין דרך הגשת הבקשה והדיון בה. הורה שאפוטרופסותו הוגבלה .  הוגבלה אפוטרופסותו של אחד ההורים, רשאי בית 29 המשפט, בנוסף על ההורים, למנות לקטין אפוטרופוס לענינים שיקבע. 29 ,28 סייגים לסעיפים .  לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס בנוסף על הורה, 30 אלא אם ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין ולאחר שניתנה הזדמנות להורה להשמיע טענותיו; מונה 46– ו45 אפוטרופוס כאמור, יחולו הוראות הסעיפים בשינויים המחוייבים. שמירת דינים .  הוראות פרק זה אינן גורעות מחובת ההורים לתשלום 32 מזונות לילדיהם הקטינים לפי הוראות חוק לתיקון דיני ."1959-המשפחה (מזונות), תשי"ט מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה 27 סעיף ימים מיום פרסומו.30 ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה 419 החלה על הורים של חיקוקים החלים על אפוטרופוס טבעי .28 כל חיקוק שערב תחילתו של חוק זה חל על אפוטרופוס טבעי של קטין, כמשמעותו ) לחוק זה, יחול מיום 2(26 לחוק הכשרות המשפטית כנוסחו ערב ביטולו בסעיף14 בסעיף תחילתו של חוק זה ואילך על הורה של ילדה או ילד כהגדרתם בחוק זה. .28 כל חיקוק שערב תחילתו של חוק זה חל על אפוטרופוס טבעי של קטין, כמשמעותו ) לחוק זה, יחול מיום 2(26 לחוק הכשרות המשפטית כנוסחו ערב ביטולו בסעיף14 בסעיף תחילתו של חוק זה ואילך על הורה של ילדה או ילד כהגדרתם בחוק זה. החלה על הורים של חיקוקים החלים על אפוטרופוס טבעי לאור ביטול מרבית ההוראות הנוגעות להורים 28 סעיף וילדיהם הקטינים הקבועות כיום בפרק השני לחוק האמור 14 לחוק הכשרות המשפטית, ובהן סעיף הקובע כי "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים", ולאור החלפת המונח "אפוטרופסות" בהקשר של הורים למונח "אחריות הורית", מוצע לקבוע הוראה כללית שתתאים את הוראות החקיקה הקיימת למונחים של החוק המוצע. כך מוצע לקבוע, כי כל חיקוק אשר ערב תחילתו של החוק המוצע חל על אפוטרופוס לחוק הכשרות 14 טבעי של קטין כמשמעותו בסעיף ) לחוק זה, יחול 2(26 המשפטית כנוסחו ערב ביטולו בסעיף מיום תחילתו של חוק זה ואילך על הורה של ילדה או ילד כהגדרתם בחוק זה. ד ב ר י ה ס ב ר 26.11.2014 ,, ד' בכסלו התשע"ה903 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030    שקלים חדשים8.10 המחיר חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד ,תשס"ב- 2002 דיני חוקה   –זכויות – זכויות הילד תוכן עניינים סעיף1הגדרותGo 2 סעיף2מטרהGo 2 סעיף3ציון מידע בדברי הסברGo 2 סעיף4ביצוע ותקנותGo 2 סעיף5תחילהGo 2 חוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד ,תשס"ב- 2002 * הגדרות 1. – בחוק זה "ילד – " אדם שטרם מלאו לו18 שנים; "האמנה – "אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד ,אשר אושרה על ידי עצרת האומות המאוחדות ביום כ"ב חשון התש" ן( 20 בנובמבר1989 .) מטרה 2.מטרת חוק זה לחייב את חברי הכנסת ואת הממשלה לבחון ,במהלך הכנת הצעת חוק לקריאה ראשונה, את השפעתה של הצעת החוק על זכויותיהם של ילדים ,ברוח עקרונות האמנה. ציון מידע בדברי הסבר 3.בדברי ההסבר של הצעת חוק לקריאה ראשונה ,שעל פניה נראה שכרוכה בה ,במישרין או בעקיפין, השפעה על זכויותיהם של ילדים(להלן – ההצעה ,)יצוינו אלה ,לפי הענין: (1)קיומה של פגיעה או קיומו של שיפור הנוגעים לזכויותיהם של ילדים והיקפם ,לרבות לענין תנאי חייהם והשירותים המוקנים להם; (2) הנתונים והמידע ששימשו לקביעת האמור בפסקה(1 ,)אם ישנם. ביצוע ותקנות 4 (.א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה לענין הצעות חוק מטעם הממשלה ,והוא רשאי ,באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,להתקין תקנות לביצועו. (ב)יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה לענין הצעות חוק מטעם חברי הכנסת והוא רשאי ,באישור ועדת הכנסת ,להתקין תקנות לביצועו. תחילה 5. תחילתו של חוק זה בתום6 חודשים מיום פרסומו. אריאל שרון מאיר שטרית ראש הממשלה שר המשפטים משה קצב אברהם בורג נשיא המדינה יושב ראש הכנסת הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה , חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן     הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה , חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן   * פורסם ס " ח תשס " ב מס ' 1859   מיום24.7.2002 עמ ' 486 ( ה " ח תשס " ב מס ' 3125  עמ ' 608 ) . הכללת ניכור כאלימות בחוק למניעת אלימות במשפחה מטה המאבק למען האב הגרוש- נוסח ומוצע על ידי עו"ד רז משגב -: הצעה לתיקון החוק -חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991 [תיקון אחרון17.01.2018 . . ] להגדרות בחוק י תווס פו הגדר ות: חדשה המחזיק ) מונע מהקטין-: מצב בו האחראי על הקטין או המחזיק בקטין ( להלן-: ניכור ,קשר עם בן משפחה /ו או מסית את הקטין המצוי בהחזקתו/ו או משתמש ב ,השאה,הפחדה דמוניזציה, ואו אמצעים אחרים על מנת למנוע מהקטין להיות בקשר עם ב ן. משפחה אחר לסעיף2 : יתווסף (י) בית המשפט רשאי באם מצא כי מתקיים מצב של ניכור, לתת לבקשת בן משפחה או מי שמוסמך לכך, צו נגד המחזיק בקטין הגורם לניכור, המורה למחזיק בקטין להפסיק מידית את הניכור ולקיים את הסדרי הקשר והראיה, שנקבעו לא ביצע המחזיק בקטין את הצו -: רשאי בית המשפט ( 1 ) לחייב את המחזיק בקטין בקנס שלא יפחת מסך של1500 . לכל הפרה₪ ( 2 .) לקבוע כי ההפרה היא בזיון בית משפט ולקבוע מהי הסנקציה שתינקט נגד המבזה ( 3 .) לקבוע סנקציה של מאסר בגין כל הפרה נוספת ( 4 ) לקבוע הקטינים ישהו בזמן הפעלת הסנקציה האמורה בסעיפים2 ו- 3 לעיל אצל בן .המשפחה מגיש הבקשה. ( 5) לקבוע כי הקטינים יוצאו מחזקתו המחזיק בקטין ויועברו לבן המשפחה האחר עד להחלטה אחרת . ( 6 .) לקבוע הוצאות שישלם הצד המפר לבן המשפחה שנפגע ( 7 .) להורות כי החזקת הקטין תועבר לידי ההורה המנכר דברי הסבר כיום, מנצלים מחזיקים רבים בקטין את החזקת הקטין למאבק במי שאינו מחזיק, לעיתים נעשה הדבר כניסיון להפעיל לחץ פסול ולעיתים בשל סיבות אחרות כגון הפרעות אישיות .הבאות לידי ביטוי בנקמה , כעס, שנאה וכד' כלפי בן משפחה שאינו מחזיק מצב זה גורם ל פגיעות נפשיות וריגשיות בקטין ונוגד את טובת הקטין הזקוק לשני הוריו כפי .שנקבע במחקרים רבים ומדו"ח וועדת שניט בנוסף נגרמות.הוצאות רבות במערכת הרווחה, המשטרה ובתי המשפט   ובין היתר גורם המצב כיום גם ל ריבוי תלונות כוזבות רבות במשטרה של המחזיק כדי להמציא עילה להפעלת החוק בנוסחו כיום על מנת לעשות בו שימוש לרעה ככלי לניתוק הקטין מבן .משפחתו לבן המשפחה שנפגע אין כלי יעיל ומהיר לתיקון המצב ולפעמים עוברים חודשים רבים עד לתיקון המצב אם בכלל ניתן לתק נו שכן לאחר מספר שבועות של ניתוק קשר כבר נגרמים לקטין נזקים נפשיים רבים , מצב זה של שימוש בקטין כ אובייקט וכ כלי, תוך ניתוק ו של הקטין מב ני משפח,תו גורם לקטין עצמו פגיעות נפשיות ורגשיות חמורות עם השלכות לטווח ארוך ומהווה התנהגות אלימה והתעללות נפשית, בקטין וב ני משפח תו כאחד. הרחבת החוק למניעת אלימות, והכלל ה בחוק של הגדרת הניכור כ אלימות נפשית והתעללות בקטין עצמו ובבן המשפחה, כאלימות שהחוק בא למנוע, תוכל לסייע לנפגעים לקבל סעד על ידי בית המשפט בהליך מהיר ופשוט מחד, וצמצום תופעת הניכור בשל הסנקציות המידיות שיוטלו על ה הורה ה.מנכר מאידך _____________הכנסת ה הצעת חוק - ג16 הצעת חוק הסעד (פרוצדורה בחקירות העו"ס לסוגיהן, ובקיום וועדות ,)וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים - תשע"ט2019 מטרת החוק1.להסדיר את התנהלות העו"ס לסוגיהן בעת ביצוע חקירות על ידן מסמכותן הנובעת מהוראות חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש – ונעדרים), תשט"ו1955 ו את התנהלות הוועדות השונות המקויימות ,על ידי רשויות הרווחה והעו"ס לסוגיהם, להגדיר את מטרות, סוגי הוועדות . אופן דרכי פעולתם וסדרי הדין שיחולו בהם הגדרות2. ) א )(ב )(ג )(ד )(ה -:הגדרות '"וועדה לתוכניות טיפול" – (להלן – ה"וות"ט"). כמפורט בס 5 .) (ב '"וועדת תסקירים" – להלן "וות"ס"). כמפורט בס5 .) (ג ' (להלן – "וות"א"). כמפורט בס- ""וועדת איבחון5 .) (ד "בית משפט" –ביהמ"ש לענייני משפחה כמשמעותו בחוק בית -המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה1995, בימ"ש לנוער ,)כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול -תשל"א1971, בית משפט כמשמעותו בחוק בתי המשפט -[נוסח משולב], תשמ"ד1984, בית משפט לעניינים מנהליים -כמשמעותו בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס2000 לרבות בתי הדין וועדות לרבות וועדות ערר וגופים אחרים המוסמכים כדין לענייני שיפוט והכרעה בעניינים המפורטים .בחוק זה )(ו "וועדה מדעית" – הוועדה אשר תוקם מקרב חברי המועצה .המדעית אשר תוקם בהתאם להוראת חוק זה )(ז"חוק הנוער- חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך- " 1960 (ח"חוק הכשרות המשפטית חוק הכשרות המשפטית- " -והאפוטרופסות, תשכ"ב1962 1 )(ט חוק הנוער שפיטה וענישה חוק הנוער (שפיטה, ענישה- " -ודרכי טיפול), התשל"א1971 . ) (י "חוק הסעד (טיפול במפגרים,) חוק הסעד (טיפול במפגרים-") – תשכ"ט1969 . )(יא - ""חוק הסעד לסדרי דין חוק הסעד (סדרי דין בעניני -נפש ונעדרים), תשט"ו-קטינים, חולי1955 . )(יב - ""חוק שירותי הסעד-חוק שירותי הסעד, תשי"ח 1958 . )(ינ '"חקירה" כמשמעותה בס3 . בחוק הסעד לסדרי דין )(יד - חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-""חוק האימוץ1981 . )(טו -"חוק האומנה" חוק אומנה לילדים, התשע"ו2016 . )(טז חוק פעוטות בסיכון (הזכות-"" חוק פעוטות בסיכון -למעון יום), התש"ס2000 . )(יז תקנות הפיקוח על- ""תקנות הפיקוח על מעונות -מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), תשכ"ז1965 . (יח מי שלא מלאו לו- ""קטין18 . שנה )(יט לרבות חולה נפש ולקוי בנפשו ומי שאינו- ""חולה כשיר לנהל את ענייניו באופן זמני או קבוע ולא הוגדר כחסו )(כ "חסוי" – מי שהוכרז כפסול דין על פי חוק הכשרות המשפטית. )(כא"מטופל לרבות הקטין, גם אם אינו בעל דין, אך האחראי לו-" מצוי בהליכים בבית המשפט, ו/או הנזקק ו/או החסוי ו/או .המפגר ו/או החולה ו/או הנעדר "האחראי - " ( )א בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה ;היו בני זוג ;(ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו ;(ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם ;(ד) נכדו ;(ה) הורי הוריו ;(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו " ) (ז הורה לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; , ובאין- " הורים האפוטרופוס הממונה, ובאין אפוטרופוס ממונה, קרוביו, ו/או קרובי משפחת האב ו/או האם המחזיקים בו בפועל, באין קרובים כאמור, יהיו אלו 'לפי הסדר שנקבע בס10 ( 2 – ) בחוק הירושה , תשכ"ה 2 1965 ובלבד שיהיה בעל כשרות מלאה כמשמעותו – בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. תשכ"ב 1962 . (ח) במצב של גירושין ו/או הליכי גירושין ו/או פירוד בין בני זוג שאינם נשואים – כל אחד מיחידי .ההורה יחשב כאחראי בנפרד )(כב כמשמעותו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני-""עו"ס לסדרי דין – קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו1955 . )(כג, , כמשמעותו בחוק שירותי הסעד-""עו"ס לחוק הנוער -תשי"ח1958 . )(כד, כמשמעותו בחוק הסעד – טיפול במפגרים-""עו"ס למפגרים – התשכ"ט1969 )(כה, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד-""עו"ס לחוק הסעד -תשי"ח1958 )(כו"פסיכולוג מומחה פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף- " 8 - לחוק הפסיכולוגים, תשל"ז1977 . )(כז"פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער כהגדרתו כסעיף- " 1 ;לחוק טיפול בחולי נפש וועדת מקומיות3. )(א . בכל לשכת רווחה תוקם וות"ט )(ב.בכל לשכת רווחה תוקם וות"ס )(ג.בכל לשכת רווחה תוקם וות"א מטרת הוועדה המקומית 4 .מטרת הוועדות הינה לעסוק בהצגת התסקירים ו/או אבחון ו/או תוכניות טיפול אלטרנטיביות לגבי המטופל אשר לגביו נתבקש לקיים חקירה ו/או קיים צורך לקבלת איבחון ו/או סיוע ו/או טיפול לרבות מטופל הנטען להיות בסיכון ולבני משפחתו, לפי מתודות הטיפול הקיימות כיום ו/או המתודות המתחדשות מפעם לפעם, כפי שיקבעו על ידי הוועדה המדעית המפקחת הרכב הוועדה המקומית והמשתתפים בה הרכב הוועדות 5.בראש כל וועדה יעמוד מרכז מקצועי, (להלן – "מרכז הוועדה"). למרכז הוועדה לא יהיו סמכויות להצבעה ואו להחלטה. ובאחריותו ניהולה האדמיניסטרטיבי והמעשי של הוועדה בעת קיומה בהתאם לנוהלי קיום הוועדה .כמוגדר בתוספת א' לחוק 3 הרכב הוות"ט 6 )(א ,חברי ה"וות"ט" יהיו מתחומים מקצועיים שונים, ומטרתה בשיתוף רב מקצועי, לקבוע את דרכי הטיפול המיטביות .למקרה בו דנים בכל עניין הקשור לענייני חוק הנוער חברי הוות"ט יהיו העו"ס לחוק נוער, עו"ס לחוק הנוער המטפלת במשפחה, עו"ס המשפחה, במקרה של קטין שטרם נולד או שגילו עד גיל5 נציג בריאות הציבור אחות טיפת חלב ורופא ילדים, באם מדובר בקטין המצוי במסגרת חינוכית, נציג מערכת החינוך מהמסגרת – החינוכית בה לומד הקטין, נציג בריאות הנפש .פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר ילדים הרכב הווט"ס)(ב חברי ה"וות"ס" יהיו מתחומים מקצועיים שונים, בשיתוף רב ,מקצועי אשר תוצאותיה הינן הוצאת תסקיר לביהמ"ש ,בעקבות בקשת ביהמ"ש להוצאת תסקיר בכל עניין הקשור להגשת תסקיר בהתאם לחוק הכשרות המשפטית חברי הוועדה יהיו עו"ס לסדרי דין, עו"ס המשפחה, במקרה של קטין שטרם נולד או שגילו עד גיל5 נציג בריאות הציבור אחות טיפת חלב ורופא ילדים, באם מדובר בקטין המצוי במסגרת חינוכית, נציג מערכת החינוך מהמסגרת החינוכית בה לומד הקטין, נציג בריאות .הנפש – פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר ילדים הרכב הוות"א)(ג,חברי הוות"א הינם מתחומים מקצועיים שונים, ומטרתה בשיתוף רב מקצועי, לקבוע את דרכי הטיפול המיטביות למקרה בו דנים בכל עניין הקשור לתוכניות טיפול ו/או אבחון בהתאם ל חוק הסעד (טיפול במפגרים ), חברי הוועדה יהיו פסיכיאטר, פסיכולוג ורופא המתמחים בבעיות פיגור לגילו של המטופל, העו"ס מקומי ו/או העו"ס מחוזי המוסמכים ל חוק הסעד (טיפול במפגרים') נציג מח החינוך של הרשות המקומית, יועץ המסגרת החינוכית .של המטופל המטופל ונציגיו7 )(א בוועדה ישתתפו גם המטופל ו/או האחראי לו ווהמייצג אותם, במקרה שהמטופל הינו קטין, שהוריו בהליכי גרושים ו/או גרושים, רשאים ההורים להגיע כל אחד עם מייצג מטעמו, בנוסף רשאים המטופל ו/או כל אחד מהאחראים למטופל ו/או מייצגם להביא לישיבת הוועדה בני משפחה שונים ובעלי מקצוע בתחומים 4 ,הנדונים מטעמם ללא הגבלה כלשהי, לרבות בדיקות .אבחונים, וחוו"ד של מומחים מטעמם )(ב למטופל ו/או לאחראי לו הזכות לבקש לפסול ו/או לבקש להחליף את חברי הוועדה, כולם או מקצתם, בשל הכרות מוקדמת של הצדדים ו/או אי מי מהם ו/או בשל חשש למוטות ו/או חשש לפגיעה במראית פני הצדק ו/או מתן :הזדמנות נוספת. אופן הבקשה יהיה כדלקמן 1 תוך7 ימים מיום קבלת ההזמנה לישיבת הוועדה המטופל ו/או האחראי יפנו למרכז הוועדה בכתב בבקשה .מנומקת 2 ,מרכז הוועדה יכול להיעתר לבקשה לפני כינוס הוועדה ואז תכונס ועדה בהרכב אחר, במידה ויסרב בתשובה מנומקת, למטופל ו/או לאחראי עליו זכות לערור על החלטת מרכז הוועדה בפני וועדת ערר בתוך5 ימים .מהיום בו התקבלה תשובת מרכז הוועדה 3הוגש ערר בעניין הרכב הוועדה, יוקפא כל הליך בענייני .המטופל בוועדה עד לקבלת החלטה חלוטה בערר סמכויות הוועדה המקומית 8הוועדה לא תקיים דיון כלשהו, אלה בהתקיים כל -:התנאים המצטברים להלן .א למטופל ולאחראי לו תועבר הודעה על דבר קיומה של .)"הוועדה ושמות המשתתפים בה (להלן "ה"הודעה נוסח ההודעה יהיה כמפורט בטופס1 . בתוספת ב' לחוק .ב,לטופס ההודעה יצורפו כל המסמכים שבתיק המטופל ,לרבות העדויות שנגבו במהלך החקירה, דפי הטיפול חוות הדעת, תסקירים, לרבות חומרי הגלם מהם הוכנו .חוו"ד והתסקירים .ג מועד הדיון בוועדה יהיה לפחות שבועיים מיום קבלת ,ההודעה על ידי המטופל ו/או בן משפחתו האחראי עליו .ד בהודעה יכתב במפורש כי למטופל ולאחראים עליו הזכות להיות מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם. 5 החרגת השתתפות בוועדה 9(א)ראה מרכז הוועדה כי יש לקיים דיון שלא בנוכחות ,המטופל ו/או בני משפחתו ו/או אי מי מהאחראים עליו – יודיע על כך בכתב למשפחה לא יאוחר מ72 שעות לפני קיום הוועדה, נוסח ההודעה יהיה כמפורט בטופס2' .בתוספת ב' לחוק 1 הודעת מרכז הוועדה בהתאם להוראת ס"ק זה, תהיה .מנומקת 2למטופל ו/או לאחראי לו זכות לערור על החלטת מרכז הוועדה לקיום הדיון שלא בנוכחות המטופל ו/או האחראים לו בפני וועדת ערר בתוך עשרים יום ממועד .המצאת ההודעה כדין 3 הוגש ערר, יוקפא כל הליך בענייני המטופל בוועדה עד .לקבלת החלטה חלוטה בערר 4 'במקרה ויתקיים דיון כאמור בס9 (א) לעיל, עורך הדין המייצג של המטופל יהיה נוכח בדיון שיערך, לא יערך דיון ללא נוכחות עורך הדין המייצג בכל שלבי הדיון .בוועדה והמייצג יוכל להבא מומחים מטעמו )(ז אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויות עו"ס לחוק הנוער המוסמך להוציא צו חירום מטעמים שינומקו בו במשך זמן זה כמפורט בסעיפים24-25 בחוק זה, ובכפוף לאישור הצו על ידי בית המשפט המוסמך בתוך24 שעות מרגע הוצאתו, כאשר המטופל ו/או .האחראי לו מיוצגים בהליך זה )(ח( ח1). במצב בו לדעת מרכז הוועדה קיים חשש כי עקב גילוי מידע כלשהו יבולע למטופל, יודיע מרכז הוועדה לאחראי על המטופל בכתב על החלטתו לחיסיון המידע הרלוונטי וינמק את החלטתו. למטופל ו/או לאחראי זכות לערור על החלטת מרכז הוועדה בפני וועדת ערר בדרך 'ובמועד שנקבעו בס9 . (א) להלן (ח2). היה למטופל ייצוג משפטי, יועבר החומר החסוי מיידית לעיון עו"ד המייצג תוך התחייבותו של המייצג לשמירה על חיסיון המידע עד לקבלת החלטת ביהמ"ש .בעניין זכות ייצוג10 . זכותו של מטופל ו/או האחראי לו להיות מיוצג על ידי עורך דין ,החל מתחילת התערבותם של שירותי הרווחה 6 וחובת שירותי הרווחה ליידע את המטופל ובני משפחתו בזכותם להיות מיוצגים על ידי עורך דין איננה ניתנת .להתניה קבלת סיוע משפטי11 . )(א )(ב )(ג באם ידוע לשירותי הרווחה כי למטופל ובני משפחתו אין עורך דין מייצג יודיע העו"ס המטפל למטופל או לאחראי לו על זכותם לייצוג על ידי עורך דין החל מהרגע בו התערבו שירותי הרווחה באופן כלשהו בעניינו של מטופל. ובמקביל תועבר הודעה למשרדי הסיוע המשפטי 'באזור מגורי המטופל על הצורך בייצוג כמפורט בס11 .(ג) לעיל במקרה בו יחולו הוראות סעיף9, יהיו המטופל ו/או האחראים לו מיוצגים בדיון על ידי עורך דין מטעם המטופל ו/או המשפחה, אשר באם לא ישכר ע"י המטופל ו/או האחראים לו, ימונה מטעם הסיוע .המשפטי במינוי חרום וייצג את המטופל והאחראים לו פרסום הודעה על הזכות לייצוג משפטי ומינוי אחראי על הייצוג המשפטי-: )(א,בכל מסגרת טיפולית שנמצאים בה מטופלים תפורסם במקומות מרכזיים הגלויים לכל, הודעה המפרטת את זכותם של המטופלים לקבל ייצוג משפטי על ידי גורם מייצג, וכן את הדרכים ליצירת קשר עמו, לפי הנוסח שבטופס1 . לתוספת )(ב בכל לשכות מחוז של הסניגוריה הציבורית ושל האגף לסיוע משפטי ימונה עורך דין שיהיה אחראי על תיאום הייצוג המשפטי עם המסגרת הטיפולית והוועדה .הפסיכיאטרית חובת תירשומת וגילוי נאות 12 . )(א על מרכז הוועדה חלה חובה לנהל פרוטוקול מלא של -: הנאמר בישיבה בפרוט, לרבות (1)תאריך וזמן התכנסות הוועדה וסיומה, רשימת .המשתתפים, זמן יציאת ו/או כניסת משתתפים (2)עיקר דברי כל חבר בוועדה, והמומחים המופיעים בנפרד .ובמדויק (3)ההערכות המושמעות ואת התגובות להערכות אלו .מהמטופלים, בני משפחותיהם ומייצגיהם 7 (4)השגות המטופל, המשפחה ו/או האחראי על הדברים .שנאמרו על ידי חברי הוועדה (5)רישום הפרוטוקול יבוצע על ידי מרכז הוועדה ו/או על .ידי מי שהמרכז מינה לצורך כך )(ב עותק הפרוטוקול שיערך יוקרא בסיום הוועדה לנוכחים .כולל מסקנות והמלצות חברי הוועדה )(ג לאחר הקראת המסקנות וההמלצות לדרכי הטיפול תרשם בפרוטוקול תגובת המטופל ו/או האחראי לו )(ד במקרה של אי הסכמה בדבר תוכן הפרוטוקול מצד המטופל ו/או האחראי לו, יגיב באחראי בעצמו ו/או באמצעות נציגו רשאי להגיש את השגותיו בכתב )(ו בסיום הדיון ימסר העתק הפרוטוקול שנרשם בזמן אמת על ידי מרכז הוועדה לעו"ס, למטופל ולאחראי לו .ולמיצגו )(ז/כל צד בהליך רשאי, להקליט את דיוני הוועדה בעצמו, ו או לדרוש ביצוע הקלטת הדיון ותימלולו, עלות ההקלטה .והתמלול תחול על הצד המבקש הצגת תוכנית טיפול אלטרנטיבית 13 . למטופל ו/או לאחראי לו הזכות להציע תוכנית טיפול אלטרנטיבית. חובתם של חברי הוועדה לדון ולשקול את התוכנית האלטרנטיבית, ובמקרה של אי הסכמה מצד חבר וועדה כלשהו יהיה חבר הוועדה חייב לנמק את .נימוקיו בכתב בפרוטוקול השגה על החלטות הוועדה המקומית 14 . למטופל ו/או לאחראי לו זכות להשיג על החלטת הוועדה המקומית ו/או חבר מחבריה בפני הוועדה המחוזית ו/או .בפני וועדת הערר אופן ההשגה על החלטת הוועדה המקומית )(א ההשגה תוגש תוך20 ימים ותהיה ערוכה בהתאם לטופס 3 . בתוספת ב' לחוק אופן הגשת ערר ו/או השגה )(ב הערר ו/או ההשגה יוגשו למנהל לשכת הרווחה בה נדון העניין, מנהל הלשכה יעביר את הערר ו/או ההשגה למרכז הוועדה המחוזית ו/או וועדת הערר בהתאמה, לא – יאוחר מ48 שעות מהמועד בו התקבלו הערר ו/או .ההשגה בלשכתו וועדות מחוזיות15 . )(א (1) (2) בכל מחוז של משרד הרווחה יוקמו וות"ט, וות"ס וות"א -: מחוזיות, שתדון במקרים אלה בלבד .הוועדה המקומית מתקשה לקבל החלטה במקרים בהם יש לחברי הוועדה המקומית היכרות עם אחד 8 (3) (4) .הצדדים חלף הוועדה המקומית במקרה בו מבקש המטופל ו/או האחראי לו לפסול חבר 'מחברי הוועדה המקומית בהתאם להוראות ס5 .) (ו חלף הקמת וועדות ברשות מקומית קטנה שאין בהן טעם לקיים בה וועדות ו/או במצב בו הוחלט על ידי הממונה במשרד הרווחה שאין מקום להקמת ועדות מקומיות )(ב )(ג בראש כל וועדה יעמוד מרכז מקצועי, ובאחריותו ניהולה ."האדמיניסטרטיבי של הוועדה ( להלן – "מרכז הוועדה .למרכז הוועדה לא יהיו סמכויות להצבעה ואו להחלטה בכל עניין הקשור לענייני חוק הנוער חברי הוועדה יהיו העו"ס לחוק נוער, עו"ס לחוק הנוער המטפלת ,במשפחה, עו"ס המשפחה, ומקביליהם המחוזיים במקרה של קטין שטרם נולד או שגילו עד גיל5 נציג בריאות הציבור אחות טיפת חלב ורופא ילדים, באם מדובר בקטין המצוי במסגרת חינוכית, נציג מערכת החינוך מהמסגרת החינוכית בה לומד הקטין, נציג .בריאות הנפש – פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר ילדים )(ד בכל עניין הקשור להגשת תסקיר בהתאם לחוק הכשרות המשפטית חברי הוועדה יהיו העו"ס לסדרי דין, עו"ס המשפחה, ומקביליהם המחוזיים, במקרה של קטין שטרם נולד או שגילו עד גיל5 נציג בריאות הציבור אחות טיפת חלב ורופא ילדים, באם מדובר בקטין המצוי במסגרת חינוכית, נציג מערכת החינוך מהמסגרת – החינוכית בה לומד הקטין, נציג בריאות הנפש .פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר ילדים )(ה בכל עניין הקשור לתוכניות טיפול ו/או אבחון בהתאם ל חוק הסעד (טיפול במפגרים ), חברי הוועדה יהיו נציג בריאות הנפש, פסיכיאטר, פסיכולוג קליני ורופא המתמחים בבעיות פיגור לגילו של המטופל, העו"ס מחוזי המוסמכים ל חוק הסעד (טיפול במפגרים') נציג מח החינוך של הרשות המקומית, יועץ המסגרת החינוכית .של המטופל )(ו על התנהלות הוועדות המחוזיות ומרכזיהן יחולו 'בהתאמה הוראות ס5 ' ס"ק (ד), (ה) (ו), וס6-10 . 9 השגה על החלטות הוועדה המחוזית 16 . למטופל ו/או לאחראי לו זכות להשיג על החלטת הוועדה .המחוזית בפני וות"ט עליונה ו/או וועדת הערר אופן ההשגה על החלטת הוועדה המחוזית 17 . ההשגה תוגש תוך20 ימים ותהיה ערוכה בהתאם לטופס 4 .' בתוספת ב' לחוק הקמת וועדות -:עליונות 18 . )(א )(ב (1) (2) (3) ,תוקם וות"ט עליונה בהרכב של מנהל השרות לילד ולנוער -:המפקח הארצי בקהילה. שתדון במקרים בהם . הוות"ט המחוזית לא הצליחה להכריע במקרה של התנגדות האחראים למטופל להוצאתו .מאחזקתם .במקרה של התנגדות המטופל לשינוי במצבו בוועדה העליונה ישבו העו"ס הראשי לחוק הנוער, מומחה בתחום העבודה הסוציאלית. פסיכיאטר ו/או פסיכולוג קליני לילדים, בהתאמה למקרה הנדון, שאינם עובדי משרד .הרווחה, אשר ימונו על ידי שר הרווחה למינוי תקופתי )(ג )(ד (1) (2) תוקם וות"ס עליונה בהרכב של מנהל השרותים החברתיים -: במשרד הרווחה, שתדון במקרים בהם .הוות"ס המחוזית לא הצליחה להכריע במקרה של התנגדות הורים ו/או אחד מהם להוצאת קטין .מאחריות הורית משותפת בוועדה ישב העו"ס הראשי לסדרי דין, העו"ס לסדרי דין ,המקומי שטיפל במשפחה, העו"ס המחוזי לסדרי דין מומחה בתחום העבודה הסוציאלית, ופסיכולוג קליני לילדים שאינם עובדי משרד הרווחה, אשר ימונו על ידי שר הרווחה למינוי תקופתי. שתדון במקרים בהם הוועדה המחוזית מתקשה לקבל החלטה ו/או שהאחראים למטופל מתנגדים להחלטות שהתקבלו בוועדות הקודמות )(ה למטופל ו/או לאחראי לו זכות לערור על החלטת הוועדה .העליונה לוועדת הערר הקמת וועדת ערר19 . )(א-: יוקמו וועדת ערר לוות"ט ולוות"ס ובהם יהיו חברים משפטן הכשיר להתמנות כשופט בית משפט מחוזי, שיעמוד 10 )(ב )(ג (1) (2) (3) (4) (5) (6) ,בראש וועדת הערר, אשר ימונה על ידי שר המשפטים פסיכולוג מומחה בתחום האמור להנדון כנציג הסתדרות הפסיכולוגים וכנציג ציבור עו"ד מטעם לשכת עורכי הדין וועדת הערר תדון בערר בתוך30 יום מהגשת הערר. וועדת -: הערר תהיה מוסמכת להורות על עיכוב ו/או ביטול כל טיפול ו/או אמצעי שהומלץ .על ידי הוות"ט עד למתן החלטה סופית להמליץ לבית המשפט על החזרת מטופל שהוצא מביתו בצו .חרום חזרה לידי האחראי עליו ועל ביטול הצו להורות על החזרת העניין הנדון חזרה לידי הוועדה שדנה בענין ו/או לוועדה גבוהה ממנה, בליווי הוראות לשמיעה .נוספת ו/או להבאת ראיות נוספות יו"ר הוועדה רשאי בהתאם לשיקול דעתו לתת סעדים זמניים ו/או במקרה בו ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש המוסמך להמליץ לביהמ"ש לשנות ו/או לתקן את החלטתו, וכן לנהל דיונים מקדמיים במותב יחיד בין המשפחה למרכזי הוועדה .עליה הוגש הערר לוועדת הערר סמכות לדון בהחלטות מרכזי הוועדות השונות .בהתאם להוראת חוק זה למטופל ו/או לאחראי עליו הזכות להגיש ערר לוועדת ערר על כל החלטה של כל סוג של וועדה המפורטת בחוק זה מבלי .להגיש השגה לוועדות המחוזיות ו/או העליונות למטופל ו/או לאחראי עליו זכות להגיש ערעור על החלטת .ועדת ערר לבית המשפט העליון כל פעולה הנובעת מהוראת חוק זה לרבות ערעורים ועתירות מכל סוג תהיה פטורה מהפקדת ערבון הקמת מחלקת רישום ותיעוד 20 . )(א )(ב )(ג במשרד הרווחה תוקם מחלקת רישום ותיעוד, שתרכז -:את כל הנתונים של דיוני הוועדות בהן הוחלט על הוצאת .מטופל מביתו והשמתו בסידור חוץ ביתי העתק מכל הבקשות להוצאת צווי החירום וההחלטות .בהם 11 )(ד )(ה )(ו )(ז העתק כל התלונות שהוגשו לנציב הקבילות ותגובות .הנילונים בתיקים שהטיפול בעניינם הסתיים .תיקי בית הדין המשמעתי שהטיפול בעניינם הסתיים המתלוננים יהיו רשאים לקבל את כל החומר הנוגע .לעניינם באם יתבקש חסיון לגבי החומרים המצויים במחלקת הרישום והתיעוד יהיה על הצד המבקש חיסיון לפנות ,בבקשה זו לקבלת החיסיון לבית המשפט שדן בתיק ובאם חלף זמן, והמוטב שדן בתיק אינו קיים עוד, לבית .המשפט המחוזי תיק מטופל21 . )(א )(ב )(ג )(ד )(ה )(ו העו"ס המטפל מכוח דין, לרבות העו"ס לסדרי דין המכין תסקיר בהתאם לצו בית משפט יפעל בכפוף -: להוראות אלו יפתח תיק למטופל, ובו יתוייקו כל המסמכים .והחומרים שנודעו לעו"ס במהלך חקירתו תיק החקירה יהיה בהתאם לנוהל140103 מבנה תיק .חקירה, של משטרת ישראל כל חקירה ו/או גביית עדות שתיערך על ידי העו"ס תרשם על גבי דף חקירה, הנחקר ו/או העד יחתמו .בסיומה על גבי דף החקירה לאימות דבריהם מחיקת הכתוב תבוצע באמצעות מתיחת קו דק על הכתוב .בצורה שתאפשר לראות את הכתוב בו כל מסמך שהועבר על ידי בעל דין יתוייק וירשם .באינדקס התיק ,ידיעות שיועברו שלא על ידי המטופל ו/או האחראי לו ירשמו בתיק על גבי'הטפסים נספח א לחוק, וירשמו .באינדקס 12 )(ז )(ח(1) (2) (3) כל המסמכים והחומרים שבתיק המטופל ללא יוצא מן הכלל לרבות של עדים ושל כל בני המשפחה המטופלים יובאו לידיעת המטופל ו/או האחראי לו ו/או בא כוחם ויועברו לידיהם תוך14 ימים מדרישתם לכך אם לדעת העו"ס, אין למסור מסמכים וחומרים המצויים ,בתיק המטופל ו/או חלק מהם, למטופל ו/או לאחראי לו היות והמסירה תסכן את המטופל יפנה העו"ס לבית .המשפט לקבלת צו מתאים במצב בו פונה העו"ס לבית המשפט לקבלת צו כאמור 'בס2 לעיל, יציג העו"ס את כל המסמכים והחומרים המצויים בתיק בפני ביהמ"ש. ביהמ"ש יבדוק כל מסמך ויחליט האם יש לקבוע כי על מסמך ו/או חומרים .כלשהם יש לקבוע חיסיון מפני אחד המעורבים בהליך בכל במצב בו יוחלט כי יש צורך בחיסיון כלפי אחד הצדדים להליך, תינתן לבאי כוחו הזכות לעיין ולקבל מסמכים וחומרים אלו, תוך התחייבוית בא הכוח לאי גילויים לצד שכלפיו קבע ביהמ"ש כי קיים צורך באי .הגילוי על מנת לאפשר לצדדים לנהל הליך נאות התנאים להפעלת סמכות חירום מכוח 'ס11 לחוק הנוער 22 . ' צו חירום בהתאם להוראת ס11 לחוק הנוער יוצא לפני קיומן של הוועדות כמפורט בחוק זה, אך ורק באם היה הקטין נתון לסכנה מוחשית מיידית והיה צורך להוצאת צו כאמור באופן מיידי להצלת חייו ,, חירותו גופו , ו/או נפשו -: של הקטין, אזי יפעל העו"ס באופן הבא )(א – העו"ס יפנה לבית המשפט המוסמך לא יאוחר מ24 .שעות ממועד הוצאת הצו )(ב תוקף צו החרום יהיה ל7 ימים בלבד. ולקטין ולהוריו .הזכות לערער על קיומו בכל דרך אפשרית על פי הדין 13 )(ג(1) (2) – הורי הקטין יופגשו עימו לא יאוחר מ24 שעות ממועד הוצאת הצו, ויורשו להתראות עימו באם ברצונם בכך, לא - פחות מ3 . פעמים בשבוע עלות הגעת ההורים למקום שהיית הקטין תהייה על .חשבון מחלקת הרווחה שהצו הוצא במסגרתה (3)באם, בשל נסיבות מיוחדות, תהיה מניעה, בהתאם לדעתו המקצועי של העו"ס להפגיש את הקטין עם הוריו בתוך48 שעות, יהיה העו"ס מחוייב לפנות לבית המשפט המוסמך ולבקש ממנו צו מגביל ו/או מצמצם .למפגש כאמור )(ד הבקשה לצו תהיה מלווה בתסקירהמהווה סיכום החקירה ובתצהיר העו"ס המבקש ובהם יפורטו .העובדות שיש בהן כדי הצדיק בקשתו )(ה במצב בו ידוע לעו"ס כי למטופל ו/או לאחראי לו יש .מייצג, יועברו בקשות העו"ס לקבלת צו, מיידית למייצג )(ו במצב בו לא ידוע לעו"ס על קיומו של מייצג למטופל ו/או לאחראי לו, ימונה להם עו"ד מהסיוע המשפטי בהתאם להוראת סעיף9. )(ז העו"ס המקומי יקבל את אישור העו"ס המחוזי לכל .בקשה לצו חירום המוצא בהתאם לחוק זה )(ח העו"ס המחוזי יעביר דיווח לעו"ס הראשי בתוך24 .שעות ממועד בו אישר את בקשת העו"ס המקומי )(ט בית המשפט רשאי להורות על הסטת תקציבים של דרכי הטיפול המוצעים על ידי שירותי הרווחה לדרכי טיפול .המוצעים על ידי המטופל ו/או האחראי לו )(י באם הוצא צו חרום על פי סעיף11 לחוק הנוער, ולאחר30 יום יוחלט על שירותי הרווחה להמשיך את ההליכים על פי חוק .הנוער יפתח לקטין תיק נזקקות בו יתנהלו כל שאר ההליכים התנאים להפעלת סמכות חירום מכוח 'ס12 (ג) לחוק האימוץ 23 . 'הוצאת צו חירום בהתאם לס12 (ג) לחוק האימוץ -: תתבצע )(א הבקשה לצו תהיה מלווה בתסקיר ובתצהיר העו"ס המבקש ובהם יפורטו העובדות שיש בהן כדי הצדיק .בקשתו 14 )(ב במצב בו ידוע לעו"ס כי למטופל ו/או לאחראי לו יש .מייצג, יועברו בקשות העו"ס לקבלת צו, מיידית למייצג )(ג במצב בו לא ידוע לעו"ס על קיומו של מייצג למטופל ו/או לאחראי לו, ימונה להם עו"ד מהסיוע המשפטי בהתאם להוראת סעיף9. )(ד הוצאת הצו לפי סעיף זה תתבצע רק לאחר חתימת ,הסכמתה של העו"ס ראשי לחוק הנוער להוצאת הצו ותהייה מלווה בתצהיר מנומק מטעמה מדוע אין לנקוט 'בצווי חירום מכוח ס11 לחוק הנוער )(ה בית המשפט רשאי להורות על הסטת תקציבים של דרכי .הטיפול המוצעים על ידי שירותי הרווחה זכות המטופל והאחראי לו לרבות להשגה וחקירה 24 . )(א,למטופל ו/או לאחראי עליו זכות שאיננה ניתנת להתניה להגיש בכל שלב השגה על מסקנות הוועדות בפני הערכאה השיפוטית בה נדון עניינו ולבקש לזמן לחקירה כל אחד מהאורגנים אשר טיפלו ו/או דנו בעניינו, וכן כל אחד מהעדים שעל סמך חקירתם על ידי העו"ס גיבש העו"ס את עובדות התסקיר שהגיש והמלצותיו טרם שניתנו על ידי ביהמ"ש המוסמך החלטה ו/או פסק דין .בעניינו )(ב זכויות המטופל והאחראי לו על פי חוק זה אינן ניתנות .להתנייה ו/או לצמצום אלה רק להרחבה מתאם הורי וגישור25 )(א )(ב ,באם יקבע מתאם הורי ו/או יתקיימו הליכי גישור על הליך התאום ההורי והליכי הגישור יחולו הוראות -בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג1993 . על ההליך שיתקיים על פי הוראת סעיף זה יחול חיסיון מלא ובמפורש לא יעשה בו שימוש על ידי .שירותי הרווחה ו/או אי מי מהצדדים פטור מאגרות וערבויות 26 . ,לא יוטלו אגרות ו/או ערבויות על השגה, הגשת ערר הגשת בקשה לבית המשפט, ו/או הגשת ערעור ו/או בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט בכל עניין .הנוגע לחוק זה שמירת דינים27 . אין בהוראות חוק זה מתקנותיו כדי לפגוע בזכויות מכל סוג שהוא של המטופל ו/או האחראי לו בהתאם להוראות כל דין. חוק זה בא להרחיב את זכויות הפרט .והמטופל ובמפורש לא לצמצמן 15 תיקון חוק הסעד ' מס- __ 28חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש – ונעדרים) תשט"ו1955 -: סעיף6 . בטל תיקון תקנות הפיקוח על 'מעונות מס 29 )(א )(ב תקנות הפיקוח על- ""תקנות הפיקוח על מעונות -מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), תשכ"ז1965 -: 'בס1 . הגדרות הגדרת וועדה – בטלה ' "הוועדה" כהגדרתה בס- במקומה יבוא2 (א) ב חוק ,הסעד (קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים ,)נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים - תשע"ז2017 תיקון חוק פעוטות בסיכון (הזכות ,)למעון יום -התש"ס2000 'מס 30 )(א )(ב -חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס2000 'בס1 . הגדרות הגדרת "הוועדה" – בטלה – במקומה יבוא 'הוועדה" כהגדרתה בס2 (א) ב חוק ,הסעד קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים - נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תשע"ז2017 תיקון חוק האומנה" חוק ,אומנה לילדים -התשע"ו2016 31 )(א )(ב (1) (2) -חוק האומנה" חוק אומנה לילדים, התשע"ו2016 'בס1 הגדרות "וועדת תכנון טיפול והערכה", "וועדת . אבחון " בטלות – במקומן יבוא 'הוועדה" כהגדרתה בס2ג ב- א חוק ,הסעד (קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים ,)נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים 'בס1 . הגדרת "וועדת ערר" בטלות – במקומן יבוא 'הוועדה" כהגדרתה בס2ג ב- א חוק ,הסעד (קיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים ,)נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים תיקון חוק הסיוע ,המשפטי -תשל"ב1972 32 -חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב1972 לתוספת לחוק יתווסף סעיף7 7.למטופל או אחראי לו, הנמצא בטיפול שירותי הרווחה בהתאם להוראות הוראות חוק הסעד (פרוצדורה בחקירות העו"ס לסוגיהן ובקיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תשע"ט – 2019 – הזכות בכל הנוגע )(א לייצוג בדיונים בפני ועדה כלשהי על פי חוק זה, וסעיפים3 - ו4 ; לא יחולו 16 )(ב לייצוג בדיונים בערר על החלטת ועדה כלשהי על פי חוק זה, , וסעיפים3 - ו4 ; לא יחולו (ג) לייצוג בדיונים בערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים ו/או בעתירה מנהלית על החלטת ועדה כלשהי על פי חוק זה, וסעיפים3 - ו4 ;לא יחולו תיקון חוק שירותי ' מס- הסעד__ 33 -חוק שירותי הסעד, תשי"ח1958 (יתווסף סעיף ה2 ) (ה2) הוראות חוק הסעד (פרוצדורה בחקירות העו"ס ,לסוגיהן ובקיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני קטינים – נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תשע"ט2019 יחולו .על ערר ועל ועדת הערר תיקון תקנות בית ,)משפט (אגרות -התשמ"ח1987 34 )(א (1) -תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח1987 לסעיף20 ( 7 " ) יתווסף חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי -טיפול), התשל"א1971 , חוק הסעד (פרוצדורה בחקירות העו"ס לסוגיהן ובקיום וועדות וסדרי דין בהם בענייני – קטינים, נזקקים, מפגרים, חולי נפש ונעדרים), תשע"ט 2019 ,נפש- חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי -ונעדרים), תשט"ו1955 , -חוק שירותי הסעד, תשי"ח1958 , -חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס2000 , -חוק אומנה לילדים, התשע"ו2016 ,, חוק אימוץ ילדים - תשמ"א1981 ובכל בהליך הנפתח נגד אדם על ידי שירותי ,הרווחה,תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק -תשמ"ד1984 . בכל הליך הקשור לחוקים הנקובים בסעיף זה וועדה מדעית תוקם "וועדה מדעית" שתוקם מקרב חברי המועצה המדעית אשר .תוקם בהתאם להוראת חוק זה תקנות שר הרווחה רשאי להתקין מכוח חוק זה תקנות לישום הוראות סעיף20 . והקמת הוועדה המדעית בלבד 17 דברי הסבר שירותי הרווחה, המשמשים גם כזרוע חקירתית של המטרה בחקירות ילדים ובעלי מוגבלויות מערכת המשפט בתי הדין הרבניים, בתי המשפט לענייני משפחה, בתי משפט לנוער ובי משפט בכלל. בהם מוקנים לעו"ס השונים לדוגמא לחוק הנוער סמכויות חקירה נרחבות ,שכיום אין מול סמכויות נרחבות אלו הגנה על זכויות מהותיות של ילד הפרט והמשפחה שירותי הרווחה מקיימים וועדות רבות, המכונות בשמות שונים, כגון וועדות אבחון, וועדת ,תסקירים, וועדת החלטה, וועדה משולבת, וועדה טיפולית וכיו"ב, בענייני קטינים, נזקקים חולי נפש, משפחות בהליכי גרושים, ועוד, הוועדות אף מוגדרות באופן שונה בדברי חקיקה .שונים סמכויות החקירה של העו"ס לסוגיהם מוסדרת ב חוק הסעד (סדרי דין-חוק הסעד לסידרי דין -נפש ונעדרים), תשט"ו-בעניני קטינים, חולי1955 וחוקים אחרים שנחקקו ברובם בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, שאינם עונים כיום על המצבים המורכבים בהם פועלים העו"ס לסוגיהם השונים, ואף אינם תואמים את הוראות ורוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מנוגדים לאמנות האו"ם השונות עליהם חתומה מדינת ישראל לרבות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד – בהתאם לנתונים המובאים חדשות לבקרים על ידי רשויות הרווחה יש למעלה ל400,000 ילדים בסיכון. בנוסף ברוב מקרי גרושים, (כיום מתגרש בממוצע בישראל למעלה מאחד מכל 3 זוגות, דהינו למעלה מ13,000 זוגות בשנה) מתבקש תסקיר של עו"ס לסדרי דין, ובמקרים רבים אף מעורב בענייני הגרושין עו"ס לחוק הנוער. בנוסף, במקרים רבים של בעיות הנובעות מחיסרון כיס ועוני של הוריהם,, מוכרזים קטינים רבים כנזקקים, ואף מוצאים מבתיהם ."במקרים רבים למרות התנגדות ההורים בחסות וחותמת "הוועדה ,לקיום וועדות אלו אין הסמכה בחוק ראשי של הכנסת ואף לא בתקנות בנות פועל תחיקתי כפי שנקבע בדין וחשבון של וועדת ייעוץ לקביעת סמכות "וועדות ההחלטה" ודרך התנהלותן מול פקידות הסעד למיניהם בראשותו של דר' ישראל גילת, להלן "וועדת גילת", למרות .שבפועל מתקיימות וועדות מסוגים שונים באופן שוטף בוועדת גילת, שהמלצותיה אומצו ע"י שר הרווחה דאז, ראה דברי הכנסת בהם קבעו שרי הרווחה דאז כי המלצות וועדת גילת אומצו על ידם, נקבע בין היתר כי יש לעגן את מעמד הוועדות בחקיקה ( ראה האמור בסעיף ב' עמוד6 .) במסקנות וועדת גילת לאור העובדה, כי למרות שהמלצות וועדת גילת פורסמו בנובמבר2002 אך מסקנותיה טרם נבו-יושמו עד היום, וחלק מהבעיות שנדונו בוועדת גילת נדונו שוב בוועדת פרופ' ורד סלונים אשר אף היא מצאה ליקויים באופן פעולות העו"ס לסדרי דין. וגם במסקנותיה הומלץ כי יש לשפר את מערך הפיקוח והבקרה על עריכת תסקירים ולמנות נציב קבילות, לתגבר את ההדרכה והייעוץ ולעודד חופש דעה מקצועי, לאפשר כינוס ועדת תסקירים על פי בקשת אחד ההורים לצורך שמיעה חוזרת ובחינה נוספת של ההמלצות המועברות לבית המשפט. לאפשר השתתפות חברים מחוץ למערך שירותי הרווחה, למנות אומבודסמן למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את התלונות .בנוגע לעו"ס לסוגיהן, ועוד’ הוועדה המדעית תוקם כפי המלצות וועדת גילת (ראה עמ14 ’ ועמ 71-75 .) בדו"ח וועדת גילת -נבו חזרה ב-על האמור במסקנות וועדת גילת וועדת סלונים3/2014 וועדת סילמן – במסקנותיה, מהם עלה כי כ85,000 . ילדים מצויים בהשמה חוץ ביתית בישראל ,לאור האמור, והביקורת הציבורית הרבה על אופן תיפקודן והתנהלותן של העו"ס למיניהן 18 והשימוש הבלתי חוקי כיום בוועדות השונות הפוגע בזכויות הפרט, הגיעה השעה להסדיר בחוק זה את נוהלי עבודת הוועדות ודרכי פעולתן לטובת כלל הציבור החלש ביותר בישראל הנזקק לשרותי הרווחה.ויפה שעה אחת קודם 19 בישראל עושה צדק עמ הילדימ I םשפחI תI ?המ א. שיח זכויות הילד נוכח המציאות החברתית: על-מבט שיח זכויות הילז! בישראל אינו קשוב זיו לסבלס של ילזיס ומשפחותיהס, ובמיזה רבה אינו נענה לתביעת הצזק שלהס הצומחת מסבל זה2 . כוונתנו לפרטיס העומזיס לנגז עיניו של מקבל ההחלטות הרואה עצמו אחראי כלפיהס חרףII או:ורותסII .זרותס-כמה ועזות ממלכתיות נתנו אמנס את זעתן לנושא, ביניהן: ועזת רוטלוי,) ועזת גילת4 וועזת שניט,5 אולס טרס הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק שנותנות מענה ממשי ומקיף לסבלס של ילזיס ושל משפחותיהס או לתביעות הצזק שלהס, כמו למשל, הצעה להסזר מקיף להקניית זכויות חברתיות לילזיס במשפחותיהס ובקהילותיהס, הצעה לכינון נציבות קבילות ילזיס ממלכתית שמעמזה ותקציבה מעוגניס בחוק או הצעה למועצה מזעית שתכוון מזיניות ילזיס ונוער בישראל. הפגיעות הקשות ביותר בזכויות ילזיס נזחקות לקרן זווית, וסזר היוס הציבורי כיוס בתחוס ההגנה על זכויות הילז אינו סזר יוס המחויב במובהק לשינוי חרבתי. הוא אינו מערער על הסזריס מעווליס כלפי ילזיס וכלפי אנשיס משמעותייס להס או על הסזריס המשתיקיס את קולס ומשמריס חולשתס של ילזיס ומשפחות, והוא אף אינו מתמוזז עס תהליך מתמשך ומסוכן של התגברות הניכור וההזרה החברתית בחברה הישראלית. עז כמה נזונו בכתיבה העיונית, בתקשורת או בהתזיינות לפני בתי המשפט עשיית צזק לילזיס ולמשפחותיהס? עז כמה אנו עזיין נאחזיס מימוייס המיושניס שלII הצלתII ילז ממשפחתו הנחשלת? עז כמה זוכות הפגיעות הקשות בילזיס לתשומת לב של ממש? האס ייתכן כי אנו עוסקיס בזוטות שנוח לתוזעה הציערית,לעכל או לחלופין-רק במקריס של אלימות חריפה וII שטניתII שII אינה שייכתII לעולמנו המשפחתי והחרבתי? לאן נעלמו הילזיס הרעביס שII פיארוII את תמונות העיתוניס ומרקע הטלוויזיה בשנה שערבה? מה עס ילזיס הגזליס עס אימהות שאין להן מקור תמיכה חיצוני? זרב שנחשב בעיני הציבור לזוטא, משמעותי מאוז לילז או לנוער עני ומוזר: פרט לתמיכה הפטרונית המבישה שלII עשיית חסזII עס תלמיז שאין ביכולת הוריו לממן עבורו טיול אליטיסטי יקר, נשאלת השאלה אס לא נתבעת זכות הילז המושגית שלא לקייס כלל טיול שחטאת ההפליה רובצת לפתחו? זאת ועוז: הנסיעות, המבורכות כשלעצמן, למחנות המוות בפולין, ולהבזיל, למסעות שנתייס למזבריות הנגב )אגב שהות במלון יוקרתי באילת(, האין מקוס לבטלן לאור הקושי של הוריס אחזיס לממנן? זוקטור למשפטים , מרצה במחלקה לעבוזה סוציאלית , אונירבסיטת גוריוו-בו בנגב. זוקטור למשפטים, מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקזמית נתניה. המאמר נכתב בסיוע קרו קונרז אזנאואר ומרכז מינרבה לזכויות האזם, באוניברסיטה הערבית בירושלים. עז כמה שיח זכויות הילז נותן מענה ממשי לסבלס של בני נוער הרואיס עצמס מוזריס מהזזמנויות שנקרות לאחריס בגילס ופוסחות עליהס בשל "קשיי תקציב ,"II חוסר התאמה חברתית או?"מנטלית קל לזווח עלII נומרוס קלאוזוסII בקבלת בנות נוער חרזיות ממוצאII מזרחיII למוסזותII בית יעקבII לבנות6 , שכן אנו הII נאוריסII יכוליס לרחוץ בניקיון כפינו , אך האס מחננו כה טהור? האס תהליכי המיון הפורמלייס והבלתי פורמלי יס במסגרות הממלכתיות שוויונייס יותר? האין הס תלויי סטטוס ההוריס, כמו יכולתס לעטר את ילזס במותגי יוקרה? אס סזר הקזימויות התקשורתי אינו משכנע את הקורא בצזק או במראיתו, ראוי שנשאל את עצמנו אף שאלות מתחוס המשפט: מזוע למשל כמעט שאין מפרסמיס את פסקי הזין של בית משפט השלוס לנוער בעניין קביעת הנזקקות של הקטיניס והטיפול בהס, ולו בהיקף פרסומן של הפסיקות בענייני ילזיס בבתי המשפט לענייני משפחה? הכול יסכימו כי קביעת הנזקקות היא עניין שפיט, ואין בית המשפט לנוער בגזרII חותמת גומיII המבקשת להנציח סזר חברתי קייס, מזיניות חרבתית מעוולת או נרטיב שאימץ פקיז סעז מסויס. אס כן, היכן השקיפות והזיון הציבורי המתבקשיס? צא ולמז מהקשת המיליסII פקיז סעזII וII עובז סוציאליII בכל מאגר משפטי ממוחשב , ותגלה עז כמה מועטיס הס פסקי הזין האזרחי יס{I בכל מקום שכתוב ילז הכוונה היא גם לנער אלא אם כו מתבקשת מסקנה אחרת מהקשר הזברים. הפ ת ניי תשומת לב עיונית לסבלו של הילז עשויה להגזיל את מרחב ההשפעה של האישי והסובייקטיבי ולקזם צזק שהוא פועל י וצא של הכרעה ביו תביעות אתיות מתחרות של פרטים ממשיים. להיענות לתביעת צזק הצומחת מסבל איש י, ראו :Y. Ronen The Construction of Memory through La\v and La\v's Responsiveness to " Children" Current Legal Problems, Special Issue: Law and Psychology 01 Forthcoming, 2006); E. Levinas "Useless Suffering" The Provocation ( . Levinas: Rethinking the Other (London, R. Bernasconi & D. Wood eds 1988) 156, 165; E. Levinas "The Name of a Dog, or Natural Rights" Dijficult ; 152-153 , 151 ) 1990 ,. F"eedom- Essays on llldaism (London, S. Hand trans ) 2000 ( K. Sheehan "Caring for Deconstruction" 12 Yale 1. 01 L. & F eminism 85, 135 . זוח הוועזה לבחינת עקרונות יסוז בתחום הילז והמשפט ויישומם בחקיקה , רבאשות השופטת ס ' רוטלוי )חלק כללי , תשסייז(, וכו ראו זוח ועזת המש נו ב הנ שא ה לז י ומשפחתו, בראשות עוייז ת ' מורג )תשסייג(; זוח ועזת המשנה בנושא ייצוג נפרז לילזים בהליכים אזרח יים, רבאשות עוייז'ת מורג )תשסייג(; זוח ועזת המש נה ב נ ושא השמה חוץ ביתית, בראשות פרופ' ר ' בנבנישתי ועו ר זיי ' וייגלר )תשס ייג(. זיו וחשמו של ועזת ייעוץ לקביעת סמכות של יי ועזות החלטה יי וזרן התנהלותו של פקיזי הסעז מולם, בראשות רייז ישראל צבי גילת )משרז העמזה והרווחה , תשסייג(. זיו וחשבוו הצוות לבזיקת מערן השירותים להגנת ילזים בס י כוו , רבאשות פרופ' זו שניט )משרז העבוזה והרווחה ,1996 (. עתיימ241 /06 )י- (ם האגוךה לזנויות האזרח בישראל בI משרך החיבון התרבות והספורט )טרם פורסם(, )החלטה מיום26.4.2006 ( )עותק שמור במערכת(. 87 העוסקים עיסוק של ממש בילזים ובבני הנוער המוזרים , למעט זיוו בשאלת הכרזת קטיו אימו-כבר ץ , פסקי זיו )חשובים כשלעצמם( בענייני גירושיו ביו הורים מבוסס ים כלכלית המ שתמשים בעורכי זיו מלומזים כזי להתנגח זה בזה בשם ה " זאגה " ל י לזם-אף שמטרתם לאמיתו של זבר היא להשיג יתרונות כלכליים-מפורסמים לרוב , ונושאים בגאוו את שמה של מערכת שירותי הרווחה ומוסזותיה , אולם פסקי זיו העוסקים בבני נוער מוזרים כמעט- ,ז:<יו לשם השוואה משפטית נזכיר את הררי התובנות המשפטיות והמוסריות שנשפכו על יי ביצה שלא נולזה "-בפרשת נחמני7 וספיחיה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים )אישור הסכם ומעמז היילוז( , תשנ " ו1996- , ובתקנות בריאות העם )הפריה גופית(-חוץ , תשמ " ז1987- , לעומת זאת , רק תשומת לב מועטה ייחזו המחוקק ובתי המשפט לשאלות אחרות בתחום זיני המשפחה העוסקות במוזרים ובמוחלשים-בילזים שגרים במזרב כמנהג אבותיהם ולכו לא זוכים להגיע לבתי ספר , בבני נוער שמסתתרים עם משפחותיהם פו ייתפסו ביזי המשטרה ויגורשו לארצות שאינם יוזעים את שפתו , בילזים שעלולים להיהרג בטעות מטיל שיועז למחבל או ב " סתם " י לזים רעבים , זאת ועו,ד עז כמה נזונו בפסיקת בית המשפט העליוו או בספרות המשפטית נושאים כגוו הסבל והעוול שנגרמו לבני הנוער יי הזרים " שהוריהם נטשו אותם כאו ומזינת ישראל מגרשת בשיטתיות גם אם איו להם לאו ולמי לחזור ; בני נוער עוברי חוק שאינם זוכים לתשומת לבם המקצועית של קציני מבחו העובזים במצ י אות כמעט בלתי אפשרית של חוסר תקנים קיצוני ; בני נוער שהם קרבנות התעללות והזנחה הנתונים לטיפולם של פקיזי סעז שנאלצים"לכבות שרפות " ואינם פנויים להיענות לסבל האישי ולהציע מענים מובחנים זיים ; ילזים ובני נוער יי אחרים ," יי זרים ," לא " משלנו " שהם וצורכיהם בבחינת יי נוכחים נפקזים " מצז מקצת רשויות המזינה1 הפגיעות הP שות ביותר בזכויות ')דיס כדחP ות) p רו זווית, וסדר היוס הצינורי כיוס בתחוס ההגכה)ע זכויות הי)ד איכו סדר יוס המחויב במובהP )שיכוי חברתי ב. חP יP ה מגוננת על הילד בסיכוו-ביו רטוריP ה גבוהה למציאותP שה האם הורע או הוטב מצבם של כלל בני הנוער בישראל הלכה למעשה מאז אושררה האמנה בזרב זכויות הילז בשנת1991 ?האם עומזים לרשותם משאבים חיוניים של שירותי חינוך ורווחה ? האם גזל הסיכוי שירעבו , שייוותרו בלא קורת , גג שייפלטו ממערכת החינו,ך שלא יגויסו לצה "ל או שייפלטו ממנו במהלך שירותם בשל חסכים חינוכיים-לימוזיים ומצוקה חברתית כלכלית ? מזוע לא הוגשה מעולם הצעת חוק המבקשת להבטיח כי כל אימת שרשויות הרווחה יעמזו להוציא נער ממשפחה אומנת בעל כורחו ובניגוז לזעת המשפחה האומנת תה יה לו ולהורים האומנים הזכות להישמע בבית המשפט בטרם יועבר משם ? מזוע לא הוגשה מעולם הצעת חוק המבקשת להבטיח כי נער שהוצא מבית הוריו בשל אלימות כלפיו ייהנה מחובת זיווח ביזי כל מי שהם מצויים עמו במוסז כאילו פגעו בו הוריו? אך לא רק החקיקה החסרה פוגמת בזכויות הילזים , גם החקיקה הקיימת כושלת: התיקוו לחוק העונשיו , משנת תש " ו המכונה יי פגיעה בקטינים ובחסרי ישע ," מטיל חובת זיווח על ערבות מסוימות הנעשות כלפי קטיו ביזי מי שאחראי עליו , תיקוו זה אינו פותר כלל את הבעיות הקשות של ההתעללויות במוסזות פנימיתיים , שאל הם י נשלח קטיו לעתים נגז רצונו ונגז רצוו הור י ו או אומניו , במצמ היום , החוק מטיל חובת זיווח על התעללות מצז ה " אחראים י! נשאלת השאלה אם מונח זה כולל גם כל עובז ניקיוו , מזריכים בפנימייה סמוכה , בני זוגם וילזיהם של יי האחראים " הגר ים עמם במוסז ? איזה ביטחוו אנו מקנים כיום לנער שכל פגיעה מ על יזי הוריו מחויבת דביווח לעומת חובת זיווח שונה לגבי הנעשה במוסזות? למשל , במוסז נוקשה המאכלס יחז בני נוער בסיכוו ובני נוער עורבי חוק ואלימים, הנער מוגו באמצעות חובת הזיווח רק מפני חבלה חמורה , ערבות מיו והתעללות של בני נוער אחרים כלפיו במובו המצומצם , וגם אז החובה לזווח מוטלת על איש צוות שעלול להיות מפוטר בעקמת הזיווח8 , ועוז זרב בלתי הגיוני של נסח החוק : י בנ גוז לחובת הזיווח בתוך המשפחה , הטבעית או האומנת , שהיא על סמך יי יסוז סביר לחשוב " או יי יסוז סביר לחשוב כי זה מקרוב "-הזיווח על חבלה חמורה או על ערבות מיו מצז קטינים אחרים ה יא רק אם יי נערבה עבירה "9 , כיצז יזע יי מנהל או איש צוות במעוו " כי יי נערבה עבירה " טרם קבע בית משפט בפסק זיו מוחלט1 ! ואם כרב נפסק בבית המשפט כ,ך חובת הזיווח למה היא באה !? כללו של זרב , יי כוונת המחוקק ," כביכול , או ליתר זיוק: פועלו , אינו מתקבל על זעתו של אזם סב י ר בנתנו יי מקלט " לנבל רבשות החוק להתעלל בילזים ובבני משפחותיהם באיו מפריע זווקא משהוצאו מבתיהם , זאת ועוז , אלימות בני הנוער לא רק שאינה צונחת בממזיה בעקבות ההמולה התקשורתית ותכניות ההתערבות המכוונות לנוער , אלא היא מבעבעת ועולה ס ! , האם לא זרושה תשומת לב עיונית וציבורית עניינית , שקולה ולא היסטרית לתופעה הקשה והפסולה של אלימות בני הנוער , ולהקשר כלכלי-החרבתי של אלימות?זו האומנם ניתו למנוע את יי הפרטת האלימות ," כלשונה של לאה שקזיאל! ,! ולשמר את ההבחנה ביו הניכור הממוסז והחוקי של המזינה כלפי הילז והנער יי האחרים " לביו הניכור של הנער האלים כלפי יי האחר "?שמולו אכו מיזה של י אל מות היא בגזר רע הכרחי לקיומה של חרבה , אך מכך איו לגזור שוויוו נפש לכל רמה של אלימות ממשלית ולו לשם קיזום מטרות ראויות, אנו מציעים לשופטים , לעובזי מערכות הרווחה, החינוך והבריאות, לפרטים ולעמותות שעיקר עיסוקם הוא הגנה על ילזים ובני נוער וסנגור על זכויותיהם , ובעצם לנו החוקרים-לבוא חשבוו עם עצמנו: הנוכל להכח י ז את אלימות בני הנוער מבלי להתמוזז עם האלימות הטבועה בקיום היום יומי הישראלי ?! < .ג חשיבותו של מוסד נציבP בילות הילדים לסדר יום חברתי וצודP כמה מילים על הצעתנו בזבר נציבות קבילות הילזים , שעשויה לתרום לשי וי נ מצב עניינים זה, ההצעה אינה באה לבטל או לצמצם את תחומי פועלם של 88 עבודה : אילור טפר ן תלמ)דת ב)ת ורטפר כע)צוב פכ)ס , המטלוכ וראולדמ) ורמכלכור כמ)כהכ. פרט מתוך:ורעמדור1886 A Pair of Shoes - Van Goch צילום זה זכה במולום ורשכי בתחרות צילומיס בכושא יי זכויות ילד יס " אנשי המקצוע בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות או לנהלם, אלא מטילה בין היתר עול נוסף של שקיפות ואחריות )Accountability (. יינציבות קבילות"ילזים שבראשה יעמוז יינציב קבילות,"הילזים כזוגמת ההסזרים הקיימים זילנז-בניו ובנורווגיה13 , אינה באה להכתיב באופן שוטף קבלת החלטות במקרים פרטניים כגון אלה שנזונים כיום ב"וועזות ההחלטה" )או ייועזות תכניות"טיפול בכינוין העזכני( ווזאי שלא בשינוי ההמלצה של פקיז הסעז לבית המשפט. תפקיזה יהיה בין היתר לאפשר תלונה על מעשה לא אתי או לא חוקי שעשה מאן זהוא מרשויות המזינה. נציב תלונות הציבור מקובל שיהיה בשירות המשטרה, הצבא, ומובן כי אינו הופך להיות מפקז האוגזה או קצין ראשי של החיל. כ,ן אין נציב הקבילות משמש שופט בהליך משמעתי. אחז מתפקיזיו הוא לברר תלונות, וייתכן שיראה יימקרה לא"טהור וימליץ על העמזה לזין משמעתי. האם ייבירור תלונה" על יזי נציב תלונות בצבא או במשטרה פוטר את הזרג הפיקוזי לברר תלונות?בעצמם זומנו שההפך הוא הנכון. ראשי האגף לשירותים אישיים, כולל פקיזי הסעז הראשיים והארציים, מנהלי בתי ספר ואחרים יהיו חייבים לטפל בכל תלונה שתופנה אליהם, אחרת ייחשבו אף הם למעוולים ויוקעו על יזי הציבור. באחרונה נכנס לתוקפו חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב2002- , אשר בצזק אינו נתפס כמערער על עקרון תלותה-אי של המערכת השיפוטית. לפיכך מקבלת משנה תוקף התביעה כי אף האחריות ה)- Accountability (, כלפי ילזים ובני נוער , אוכלוסייה שפגיעותה ברורה ומוכרת, תוגן באמצעות פועלו של נציב קבילות. אנו סבורים, מסיבות רבות ומגוונות, כי יינציבות קבילות"הילזים אינו עניין לאחריות וולונטרית של גוף זה או אחר שמחוץ למערכת הממלכתית. מוסז זה, מעצם מהותו , חייב להיות מוסז ממלכתי. נסתפק בהבאת שתי סיבות עיקריות: האחת, ראוי שנציב קבילות הילזים ייהנה מסמכויות חקירה וחיפוש. נציבות קבילות חייבת לעבור הסזר חקיקתי כזי שמילוי תפקיזה בבירור תלונות ילז, הוריו או שאר זורשי טובתו יהיה מושלם ונקי מכל טענה צזקנית, הנשמעת תזיר בארצנו, כי הבזיקות הללו מערערות את מעמזם וסמכותם של אנשי מקצוע הרואים עצמם עוסקים בהצלת ילזים, בחינוכם ובשיקומם. לעתים עוטה זאגה זו ארשת פנים משפטית, בטענה שהעיון בתיקי ילזים שעניינם ניזון אסור בשל,"ייסוזיות ייחיסיון", ייזלתיים סגורות".וכזומה כך קרה בערב שכאשר ועזה ציבורית מטעם שר הרווחה פנתה לבית משפט לנוער וביקשה רשות לעיין בתיקים מסוימים בשל תלונה על התנהלות שירותי הרווחה מצז הורי כמה קטינים-והנהלת בתי המשפט נעתרה לבקשה כזו-קמה בהלה גזולה בפקיזות הבכירה של משרז הרווחה שניסתה להשפיע לחזור בה מהחלטתה בתואנה משפטית של "ייסוזיות ייחיסיון" ו"זלתיים סגורות י' צעקתם לא הועילה וגם לא היה לה מקום, אך לפי זרכנו למזנו כי רשויות הרווחה מרגישות עצמן חפות מכל ביקורת חיצונית על זרך טיפולן. נמצאנו למזים כי בהיעזר סמכויות חקירה או חיפוש, מעמזו של יינציב קבילות"הילזים כיום תלוי על בלימה-רצונן של רשויות הרווחה14 . ,השנייה במצב הקיים כיום , תקצוב יינציבות קבילות"הילזים עלול להיות מושג בזרך זו או אחרת משולחנה של המזינה , שהיא המבוקרת העיקרית, או מגרורותיה הממסזיות: ועזת העזבונות או הג י וינט. האומנם ייתכן כי נציב קבילות-באין מעמזו, סמכויותיו ותקציבו מעוגנים בחוק -יצפה לסמוך על שולחן מבוקריוי כיצז תצא מתחת יזו חוות זעת פרטנית ונושכנית שאולי תביך את מבוקריו? יינציב קבילות"הילזים חייב אפוא להיות סמוך על שולחנו הוא כאשר תקציבו מעוגן בחוק בתורת זרוע עצמאית של המזינה. .ד זכויות הילד-בין שיח זכויות הגון לבין שיח זכויות מנכר כזי ששיח זכויות הילז לא יהפוך לגולם הקם על יוצרו יש לעמוז על כך כמושכל ראשון כי זכויות הילז מיועזות לשרת את האינטרסים שלו ולא אתo א" ךנ2401/95 נחמני נ' נחמני פ , "ך)נ4 ( 661 . ראו טי368 (ך)ך לחוק העונשין , תשלייז1977- :)להלן ייח וק העונשין .( " ראו ט י368 (ך)ב לחוק העונשין. 10 ראו פרוטוקול ישיבת הוועךה לזכויות הילך בנושא ייע סיינות נוער-נתוני2003 ", מיום 18 בפברואר2004 2004- / http://\vw\v.knesset.gov.il/protocols/data!html/yeled [ ) 7.6.2006 last visited on ( נ02-18.html . 11 ל , שקךיאל 'יי הפרט ומשול ,- ?הייתכן " זעות9 )תשט א( "6-5 . 12 ראו יי רונן י וי בן הרוש יי על היחט המשפטי לבני נוער: בין מציאות לבין ךימויים רווחים " נוער בישראל2004 )גי רהב , יי ווזנר י ומ ונךר שוורץ עורכים, תשט"ה( 207 . 13 :ראוM.G. Flekkoy A Voice jor Children: Speaking Ollt as their Omblldsman London, J. Kingsley ed., 1991); J.M. Bauington A Voicejol' Childrell: The ( , Ojjice oj the Comlllissioner jor Children in New Zealand (Ne\v Zealand ) 2004 . כמו כן ראו: באתר האינטרנט של נציב קבילות הילךים זילנד-בניו .http://\vw\v [ ) 7.6.2006 last visited on ( נ /occ.org.nz , ובאתר האינטרנט של נציובת קבילות הילדים בנורבגיה: )7.6.2006 last visited on ( נhttp://ww\v.bameombudet.no/englishl [. 14 ראו גם יי צ י גילת יי על הכשל המשפטי המובנה באבחון יט ובת הילך י באמצעות מערך שירותי הרווחה " מאזני משפט ה )תשט ו( "403 . 89 אלו שבתפיסתם רואים עצמם כסנגור י ו1S , איו במעמזם היחסי של הזכויות בציבור הליברלי הישראלי כל קזושה16 , אנו מציעים כי במוקז ש י ח הזכויות יעמוז הילז המ סוים על סבלו , על כמ יהותיו ועל תביעת הצזק הצומחת מהם , תפיסה זוקטרינרית אחרת של זכויותיו17 עלולה להוות ציזוק לאחר מעשה לפרקטיקה מנוכרת ומתנכרת, הנה , למשל , ילזים טעוני הגנה שאינם יכולים לקבל אוכל מזיו ומשביע במשפחותיהם ובקהילותיהם , ומזי נ ת ישראל מתנכרת לאחריותה להזינם18 ; אלה שהופרזו מהוריהם ביזי שלוחי המזינה בשל היות המשפחה חסרת בית או מקורות הכנסה ; אלו שנשללו מהם חינוך ראוי או שירותי רביאות בסיסיים בקהילת המוצא שלהם , כמו בפזורה הבזווית או רביכוזי מהגרי עבוזה -אינם פנויים ככלל לממש זכויות אזרח ות י כגוו חירות המצפוו או חירות הביטוי הפוליטי, לא אחת מושקעים כל משאביהם האישיים בהישרזות פיזית ורגשית , על כו מלכתחילה נשלל מהם הסיכוי להגיע למימוש עצמי אוטונומי כבני אזם19 , ועל כו לא אחת מוטלות זכויותיהם האזרחיות כאבו שאיו לה הופכיו20 , יתרה מזאת , עבור הילז-במיוחז בחרבה שבה חי ריכוז של מהגרים או של קהילות אתניות לפי ארצות מוצא-מתקיים מערך מורכב של הזזהויות , לעתים יש לילז כזה רצוו עז להמשיך להשתייך למשפחה ולקהילה גם כאשר הו מוזרות ומופלות לרעה וגם אם הוא נפגע מהו , על כו הנטייה הרווחת היא להזניח את הזכויות החרבתיות של הילז ולהתמקז בהגנתו מפני משפחתו וקהילתו, אולם אז לא מתאפשר מימושו העצמי האותנטי של הילז, כאזם בעל ז י קות משמעותיות הראויות לכבוז21 , מציאות חיים זו אינה מת י ישבת עם גרסה מוקצנת ממזית-וחז של אינזיביזואליזם לירבלי , כמו זו הרווחת בישראל , השוללת בשם החירות האינזיביזואלית כל שיוך לקהילה או לחרבה שא נה י נתפסת בצלמה וכזמותה של החרבה ה " נורמטיבית !' שלילת ההבניה וההזזהות עלולה אפוא לסייע מאוז להחיות מחזש את הבעיה החרבתית של ניכור הנוער המוזר, ההשקפה כי הפגיעה בילזים היא אוסף של סכסוכים ביו פרטים אוטונומיים כביכול , ביו הילז , הנער , למשפחתו , וכי תפקיזה הבלעזי של המזינה במסגרת זיני הגנת הילז הוא סנגוריה על הילז אל מול האחראים האינטימיים לשלומו , ניזונה מראש לכישלוו , איו המשפחה או הקהילה יי פח יקוש " שממנו צריך למלט את הילז או הנער ולשולחו לאומנה , לפנימייה או למעוו עז שההורים יהיו יי מוכנים " ו " מסוגלים ," אלא להפך-המחקר המזעי והניסיוו המקצועי מלמזים כי נכוו יותר במיזת האפשר לטפח מלכתחילה את המערכת המשפחתית שחולשתה וליקוי תפקוזה אפשרו את הפגיעה22 , רבור כי לא זי לילז ים אלה בזכו ות י החרבתיות עלי ספר , תועלת ממשית תצמח להם רק כאשר מערכת המשפט תהא מסוגלת לאכוף על הממשלה ועל עובזיה לתת מענה לצורכיהם היסוזיים של בני הנוער המוזרים ולשנות את החוויה הבסיס ית של חוסר אונים וקמילה בלת י נמנעת של ילזות אמיתית , זו כוללת זיקה משמעותית לקה לה י ולמשפחה כחלק מרכ שת י כשירות ועצמה23 , ומענה כזה עשוי להינתו על יזי מימוש זכויות חרבתיות , במצב שט הוצאת הילז מו הבית היא זרך המלך של התערבות המזינה להגנת הילז , באופו מתבקש נפגע אנושות מעמזו של הזכויות החרבתיות, מצב זה אף אינו צפוי להתיישב עם תביעת הצזק של ילזים המועמזים להוצאה מו הבית ובני משפחות הם י24 , ההיסטוריה של מאבקים על זכויות אזם מלמזת כי כל זור של זורשי זכויות ייתקל בהתנגזות מצז בעלי זכויות מבוססות המכתיטת יי סזר יום "25 , אלה , רוממות השיקול התועלתני בגרונם ומעשי אכיפה רבוטל ים י ביזם , באמצעות צו שיפוטי או בלעזיו, לשיטתם, המטרה מקזשת את האמצעים , כך למשל במקומותינו נעצרים הורים, מהגרי עבוזה , שהם משמורנים יחיזים על פעוטות בניגוז להוראת החוק , ולא נעשה מאמ ץ של ממש מטעם רשויות החוק לווזא כי העצור אינו הורה שכזה, אם איו הורים אלה יוזעים על זכותם שלא להיעצר , ואיו ביזיהם ראיות להורותם או שאיו הם מסוגלים לבאר את עמזתם בשל קש י י תקשורת , נזרסת זכותו-החוקית-של הילז בגלגלי אכיפת יי החוק !' אנו נוטים לתפוס את ההתזיינות על ההכרה בזכויות כמשחק יי סכום אפס " שבו הכרה בזכות חזשה או אכיפתה פוגעים במימושו של האחרות ולא כמצב שבו הכרה בזכות מוסיפה ממשות ולגיטימיות לזכויות קיימות26 , רבאייה מפוקחת , שיח הגוו בזרב יי זכויות הילז " יימנע מלעסוק בזוטות שא י ו הו אלא קישוט של יי עלה תאנה ," ויתפוס את העיקר , איו זה קשה להביו כי לממשל יש אינטרס במיקוז תשומת הלב הציבורית בזרב יי זכויות הילז " בסוגיות הלא מאיימות , כגוו אם ילזים יוכלו להיות חרבים בעמותות ציטריות או אם יישמע קולה של מועצת תלמיזים בשאלת קיומו של טיול שנתי , זאת , במיוחז כאשר עלותם זניחה , ואיו כמעט צורך בהם לילזים שאינם נהנים מזכויות חרבתיות , לטעמנו , ההגנה המוענקת באופו בלעזי כמעט לזכויות אזרחיות של ילזים ובני נוער לא נועזה להבטיח את התערבות-אי המזינה בחיי הפרט , אלא את שימור הסזר החרבתי הקיים, לכו חשוב להפוך את שיח זכויות הילז לחי ונושם , שיח שבו נשמת הזכויות-ההקשר החרבתי אנוש י -נוכחת , מורגשת ומעצבת את תוכו השיח , מיליוני אמריקנים שאיו להם ביטוח רפואי הם עניים , שחורים , היספאנים ונשים27 , בזומה , מאות אלפי ילזים ישראלים עניים , בחלקם כאלה הנתונים להזנחה מסכנת , משתייכים לקבוצות המוחלשות המוזרות בחרבה הישראלית , אפשר בלא קושי רב לנמק את המסקנה כי זכות יסוז חרבתית , הנגזרת יסוז:-מחוק כבוז האזם וחירותו , הזכות לתנאי מחיה ראויים, נפגעה28 , ואולם רטוריקה של שיח זכויות מנוכר ואנוכי יוצרת לגיטימציה להתנגזות להכרה בזכות לתנאי מחיה ראויים29 , הרבית-בארצות כמו כאו, קבוצות הלחץ הפוליטיות המובילות התנגזות זו מעוניינות לשמר את הסזר החברתי הקיים , בסזר הקיים , הקבוצות הנפגעות בישראל הו בני המיעוט הערבי , בני שכונות ועיירות פיתוח , עולים מחרב העמים ומאתיופיה ומהגרי עבוזה שכמעט שאינו מיוצגות בפורומים הרלוונטיים במשרזי הרווחה, החינוך והרביאות ובוועזות הכנסת הרלוונטיות לענייו ההחלטות המכריעות , פעולות רבות שניתו להצזיקו בסיוע רטוריקה של שיח זכויות מנוכר ואנוכ י עלולות להיות מכוונות לשימור הסזר החרבתי הקיים ואינו מתיישבות עם השאיפה להבטיח לפרט התנסות בכבוז אנושי ובכלל זה קיום חומר י מכובז30 , ילזים זקוקים לתמיכת הוריהם , להשגחתם ולזאגתם, והיזקקות זו אינה מוגנת על יזי בית המשפט העליוו )בהכרעות זוגמת זו שבבג " ץ שט נזחתה עתירתו של המשפחות הוריות-החז נגז הפגיעה בקצבאותיהם31 (, יוזגש , היזקקות זו עומזת בעינה גם כאשר הילזים נפגעים במשפחותיהם ובקהילותיהם ואף ביזי ההורים עצמם32 : יש להם זכות שיוגנו יחסיהם עם אנשים וקבוצות פוגעניים , המשמעותי ים להם , אף על פי כו , לעתים 90 קרובות מתואר הרציונל לזכויות הילד כשחרור הילד ממגבלות שנכפו עליו בידי החברה באמצעות תהליך החינו,ך או לכל הפחות כהקטנת השפעתן של הגבלות אלה כדי שתתאפשר התפתחות אישיותו של הילד באקלים של חירותJJ . תיאור זה של תפקידן של זכויות הילד חלקי ועל כן אינו מדויק. הלכה למעשה , על זכויות הילד להגן לא רק על הצורך שלו באוטונומיה אלא גם על הצורך שלו להיות תלוי ונתון להשגחה ולטיפול בידי מי שהוא רואה כהוריו. אף שקיים ביניהם מתח מתמיד, צורך זה מעגן בחובו את תלותו של הילד . הילד הוא חלק ממשפחה ומקהילה , והן חלק ממנו. אפשר-אי להציע הגנה אמיתית לילד תוך הפקרת משפחתו וקהילתו לכוחות השוק ולשיקול דעתם של פקידים שיציעו טיוע כעניין של חטדJ4 . .ה סI כDI במדינת ישראל של שנת2006 הדרה חרבתית צדק-ואי חרבתי הם טוגיות המדאיגות שיעור עצום של ילדים ומשפחותיהם. על הכותבים , על החוקרים ועל כלל העושים בתחום זכויות הילד להיות קשובים לטבלם של ילדים ומשפחותיהם ולתביעת הצדק הצומחת ממנו כדי לעצב שיח רלוונטי , שיח הנופח רוח חיים בטקטט.הכתוב שיח רלוונטי צריך להתעמת עם מלוא משמעותה של האחריות החרבתית הטמונה בעיטוק בזכויות הילד, במדינה שבה עוני, רעב ושלילת כבוד אנושי בטיטי הם נחלתם של המוני ילדים. הטדר משפטי המבטיח זכויות חרבתיות לילדים ומשפחותיהם והקמת מוטד נציב קבילות ממלכתי לילדים הם שניים מבין הדרכים החשוטת לנשיאת אחריות חרבתית. החייאת ייזכויות הילד" במובן האמיתי אינה דרבי נביאות לעת ביאת משיח צדקנו , אלא היא עומדת אחר כותלנו , בפינו ובלבבנו לעשות.• 15 וRonen, supra note 2; Y. Ronen "Protection for Whom and from What Protection Proceedings and the Voice of the Child at Risk" Children's - Rights and Traditional Valltes, Program on lnternational Rights oj the Child 255-259 , 249 ) 1998 ,. Aldershot, G. Douglas & L. Sebba eds (. 16 J. Oakes "What's Wrong With 'Negative Liberty'" 21 L. & Soc. lnqlliry 79 ) 1996 (. יי אלבשן יי השעון הפקולקל פסרב לנוע" משפט נוסו1 ) 2001 ( 9 . 17 . Ronen, Stlpra note 2; P. Cicchino "To Be A Political La\vyer" 31 Harv. Civ : Rights - Civ. Lib. L. Rev. (1996) 311; G. Lopez "An Aversion to Clients . Loving Humanity and Hating Human Beings" 31 Harv. Civ. Rights - Civ 315 ) 1996 ( . Lib. L. Rev . 18 ברוח זו הסירה הפפשלה הנוכחית פסזר יופה של הכנסת הצעה שהבטיחה את אחריות הפז ה ינ לפניעת רעב של ילזיס, וקיזפה בפקופה הצעה הפותירה ביז י שר החינון שיקול זעת בקביעת אזוריס פסויפיס ה "זק וקיס!'לסיוע,השוו הצעת חוק ארוחה יופית לתלפי,ד תשס"ז2004- , "ח ה/פ1937 . הצעת חוק זו, שהוגשה על יזי ח"כ רוחפה,אברהס קוזפה בתפיכת הקואליציה ; הצעת חוק הזנה בפוסזות חינו,ך תשס"ז2003- , "ח ה/פ1493 . הצעת חוק זו, שהוגשה על יזי ח"כ י ולי,תפיר הוסרה פסזר.היוס הצעת החוק ארוחה יופית לתלפי,ד פבטיחה שילזיס בפצוקה כלכלית יזכו להזנה חינס, ואילו הצעת החוק הזנת ילזיס בפוסזות חינו,ך פותירה עניין זה לשיקול זעתו של שר. ראו גס טי זזון יי הילזיס הרעביס יהיו תלוייס בפ יש הו אחר" כל הזרום16.7.2004 . העפזה שאין לפזינה אחריות לפניעת סבלס של ילזיס )ופוחלשיס אחריס בחרבה( בהקשריס עובזתייס שוניס אינה חיזוש פבית פזרשה של הפפשלה.הנוכחית הפרטת ההיענות לסבל כרוכה בפגפת היחלשות הסוליזריות החברתית בחרבה הישראלית. כן לפשל הגיב אהוז רבק כראש פפשלה לזיווח שלפיו יש בישראל135,000 רעביס , ייצ רין לקחת אחריות ולהעפיס את הפזינה על הכתפייס ] [ ... אני לא פכיר אזרח בפז ה ינ שלא ייקח פהשולחן שלו פהפקרר שלו כזי להעביר לפשפחה שרעבה באפת י! פי פאוטנר ייפ בוא , צזק חלוקתי בישראל " צךק חלוקתי בישראל()תשס"א9 , 10 ; וראו גס זי גוטוויין יי הזיאלקטיקה של כשל,השוויון השפאל הישראלי בין לירבליזס-ניאו לסוציאל זפוקרטיה ":מקרוב כתב עת לספרות ולתרבות3 ) 2000 ( 30 . 19 אי רב נביא ייזכ ויות אזרח-פבט היסטור י בלי הבזל ..." זכויות אזם בישראל-אוסו מאמרים לזכרו של חמן שלח )1988 ( 11 , 18 , 20 ; R. Cover "A Jewish Jurisprudence of the Social Order" Narrative, Violence and the LafV - The Essays oj Robert ) 1998 ,. Cover (Ann Arbor, Michigan, M. Minow , M. Ryan & A. Sarat eds 239,245-248 (Originally published as "Obligations: AJe\vish Jurisprudence of the Social Order" 5 1. oj L. & Religion (1987) 65); H. Sch\vartz "The 8 " Wisdom and Enforceability of Welfare Rights as Constitutional Rights Human Rights Briej(2001) 2; R. Jackson "Note: The War over Children's Rights: And Justice for AII? Equalizing the Rights of Children" 5 Buffalo 224 , 223 ) 1999 ( . Htlman Rights L. Rev . 20 שם , שס. 21 למתח בין הגנת הפרט מפגיעה בו, במשפחתו ובקהילתו לבין הגנת זיקות המשפעותיות ,לפרט לפשפחת הפוצא שלו ולקהילת המוצא שלו,ראוM. Mino\v "Rights and . ltS (Ann Arbor, Michigan, A ןCultural Difference" Identities, Politics and Rig 17 Sarat & T. Kearns eds., 1997) 347, 362-364; Ronen, sup"a note ; לביקורת המוזל האטומיסטי של הגנה על זכויות אזס, מוזל הפנוכר להשתייכות קהילתית, ראו גס יירונן ייזכ ות הילז לזהות כזכות"להשתייכות עיוני משפט כו()תשס"ג935 . 22 ייאליצור וס י מנוחין ייפ רק אי, מבט רחב,יותר ההקשר החרבת י של בעיות אישיות "ומשפחתיות מיסוך השיגעון- ,משפחות טיפול וחברה()תשנ"ב21 ; . S. Brooks & Y Ronen "The Notion of [nterdependence and its [mplications for Child and ) 2006 , Family Policy" 1. oj Felllinist Falnily Therapy (Forthcoming . 23 לסבלס של ילזיס במסגרות ביתיות-חוץ אשר קולס לא נשמע ולהפשגתו כפגיעה בזכויות אזס לנוכח ס'12 לאמנה בזרב זכויות הילז,ראו: K. Kufeldt "Listening To Children 155 ) 1993 ( An Essential for Justice" llnt. 1. ojChildren's Rights ; לחשיבות בשינוי החוויה הבסיס ית של הפרט באמצעות פשטר הזכויות,ראוRonen, supra note 1 . 24 N. Cahn "We/jare Rejorm and the lttvenile COtlrts: Child"en's Interests in . d Adoption" 60 Ohio St. L.l ןa Familial Context: Poverty, Foster Care, al 1999) 1189; N. Schorr"Foster Care and the Politics ofCompassion" Falllily ( 117 ) 1999 ,. Matters - Readings on Family Lives & the Law (M. Mino\v ed . 25 ראו יי רונן יי הסנגוריה על הילז ככלי לתיקון"חרבתי מאזני משפט ז-ספר אבנר חי שאקי()תשס"ה617 . 26 [ B. Woodhouse "Incorporating Emerging Human Rights Into Constitutiona 1 ) 1999 ( . Doctrine" 2 U. Pa. 1. Const. L . 27 ,ראו22 Oakes, sltpra note 16; Brooks & Ronen, Sttpra note . 28 'י קרפ יימקצת שאלות על כבוז האזס לפי חוק,יסוז כבוז האזס וחירותו " משפטים כה()תשנ"ה129 , 147-146 . וראו גס לאחרונה בפסק זינו של השופט אזמונז לוי, בבג "ץ366/03 עמותת מחויבות לשלום ולצזק חברתי נ' שר האוצר )טרס פורסס(, )החלטה מיוס12.12.2005 ( ,)להלן פרשת עמותת לשלום ולצזק חברתי(. 29 לביקורת ביסוסו של שיח זכויות האזס על רטוריקה שכזו ראו י' רונן יי כיבוז זכויות אזס ומחויבות כלפי האחר " ספר זיכוון לפרופסור זאב פלק ז"ל-מאמרים במזעי היהזות ובשאלות השעה()תשס"ה205 ; Y. Ronen "Redefining the Child's Right & to Identity" 181nt. 1. oj L., Policy & the Falllily (2004) 147-177; Brooks 19 Ronen, supra note . 30 ,וראו16 Lopez, supra note 17; Oakes, sltpra note ; ראו גס רונן ובן הרוש , לעיל הערה12 . 31 פרשת עמותת מחויבות לשלום ולצךק חברתי , לעיל הערה28 . 32 ראו רונן , לעיל הערה21 . 33 " C. Smith "Children's Rights: Judicial Ambivalence and Social Resistance . 11 Int. 1. oj L. Policy & The Falllily (1997) 103; R. Feuerstein & M Hoffman "Intergenerational Conflict of Rights: Cultural Imposition And Self 44 ) 1982 ( Realization" 58 Viewpoints in Teaching & Learning . 34 M. Freeman The Moral StatltS ojChildren - Essays on the Rights oj the Child 37 ) 1997 , Dordrecht (; לזיון מפורט,ראוSmith, sttpra note 33; B.C. Hafen " Individualism and Autonomy in Family La\v: The Waning of Belonging " 1, 41 ) 1991 ( . Brig. Yo .U. L. R . 91