חומר רקע

"ביקורת על מערכות הרווחה בקשר בין 7.9.2020 דיון בוועדה לזכויות הילד ביום עמדה לקראת :הנדון "הורים ילדים לקראת הדיון הקבוע בוועדה ליום 7.9.2020 , נבקש להעלות בפני הוועדה הנכבדה מספר נקודות ביחס לנושא בעיות קשר בין הורים לילדים בכלל ומדיניות מערכת הרווחה בנו שא בפרט כמפורט להלן . 1. ,ככלל נושא בעיות ה קשר בין הורים וילדים ,בפרט בעת פרידה בין ההורים מעלה שאלות , שיש להן השלכות מרחיקות לכת על ביטחונם הנפשי והפיזי של הקטי נים .במצב הקיים כיום, אין מדיניות והנחיות ברורות מצד משרד הרווחה ביחס לנושא. כתוצאה מכך , חשופים ילדים וילדות המצויים בלב ,סכסוך להחלטות והמלצות בעניינם שהן ,בלתי מבוססות ולעיתים שרירותיות ואף בניגוד .לטובתם 2. המופע הקיצונ י ביותר של בעיות קשר ה מכונה" לעיתים ניכור הורי" וה א מצב שבו נגרם נתק בין ההורה המנוכר לילד בשל הסתה שיטתית, מגמתית ומכוונת מצד ההורה .השני מדובר אכן במצב קיצון שיש להתמודד עימו מבחינה משפטי ת וטיפולית , ואולם מצב זה הינו כאמור מופע קיצוני ומצומצם בהיקפו בתוך התופעה הרחב ה והמורכב ת של בעיות קשר . למרבה הצער, למרות שמדובר במצב קיצון ולא שכיח, ניסיוננו בשטח מלמד כי הוא "מכתיב" את התנהלות הרשו יות ובכלל זה בתי המשפט ואף מערכת הרווחה גם במקרים שבהם ישנם הסברים נוספים לבעיות הקשר. 3. ניסיון השטח מלמד כי גורמים שכיחים הרבה יותר הם :כשל בתקשורת ו לעיתים קרובות אלימות על כל סוגיה וכן חוויתו הסובייקטיבית של הילד. 1 חשוב להדגיש כי רק ל אחר פסילתם של הגורמי ם השכיחים יש מקום לבחון האם מקור בעיית הקשר הינו הסתה וגם אז דרכי הטיפול שנויות במחלוקת . 4. אנו נתקלות במגמה מדאיגה של שימוש לרעה בטענות בדבר"ניכור הורי" במקרים בהם מועלות .טענות בדבר אלימות אחד ההורים מדובר בטענת הגנה אשר כל מ טרת ה להסי ט את הדיון מהתנהלותו של ההורה האלים אל זו של ההורה השני. מגמה זו מחזקת את החשיבות של אבחון מקצועי ואחיד לבעיות .הקשר ניסיון השטח מלמד ,למרבה הצער כי במסגרת הניסיון לספק מענה מהיר לטענות בדבר פ גיעה בקשר מתקבלות החלטות על חידוש קשר באופן מידי מבלי לבחון באופן יסודי ומעמיק וע"י גור מי מקצוע מתחום הטיפול באלימות את הרקע לבעיות בקשר , ,בפרט כאמור במקרה של תלונות על אלימות . 5. ,בנוסף אנו עדות בתקופה האחרונה לשימוש הולך וגובר של בתי המשפט, בהמלצת גורמי רווחה ללא ,קו מנחה או מדיניות סדורה בסנקציות או סעדים קיצוניים כאמצעים לחידוש קשר, לרבות כפיית טיפול על ילד ים מתבגרים, העברת משמורת להורה הנטען כמנוכר ואף הכרזת הילדים כקטינים נזקקים, והוצאתם למסגרת חוץ ביתית כגון מקלט חירום . כל זאת כאמור, גם במקרים, בהם ישנו הורה מיטיב , וכאשר לא הוכח למעשה כי בעיית הקשר ,של הילד וההורה נובע ת מהסתה מגמתית ושי טתית של ההורה.השני 1 carefully screen for family violence when parental alienation is The need to Saunders, D., & Faller, K., claimed, Michigan Family Law Journal, 46, 7, 7 (2016). 6. יובהר , כי סעדים אלה זוכים לביקורת נוקבת בקרב חוקרים ואנשי מקצועי בתחומי המשפט והטיפול. לא זו בלבד שיעילותם טרם הוכחה מבחינה מדעית ואמפירית, אלא שהם עלולים לגרום לילדם נזק פיזי ופסיכולוגי חמור ובלתי הפיך, ובמקרים מסוימים אף לסכן את חייהם. 2 7. ,לטעמנו כדי למנוע מקרים כגון אלה ו להבטיח שעיקרון טובת הילד יובא בחשבון כשיקול ראשון ,במעלה יש צורך חיו ני ביצירת נהלי עבודה, אשר ינחו את גורמי הרווחה כיצד לבחון בצורה שיטתית ויסודית את מכלול האפשרויות הקיימות לבעיות בקשר בין הורה לילד, תוך שימת דגש על טענות בדבר אלימות מכל סוג שהוא העולות במסגרת הסכסוך. זאת, טרם נקיטת צעדים לחידוש הקשר , וכדי למנוע חשיפת ילד ים להורה בעל רקע אלים המהווה עבורם סכנה ממשית . 8. יש להבטיח שגורמי הרווחה מפנים או ממליצים על סעדים קיצוניים שכ אלה רק לאחר נקיטת משנה זהירות ורק במקרים קיצוניים המצדיקים זאת, אם בכלל. זאת, רק לאחר הכשרה מתאימה ומקיפה אודות נושא קשי י הקשר בכל עוצמותיו , לרבות ה סכנות הכרוכות בהתמודדות עם סרבנות קשר באמצעות כפיית טיפול, העברת משמורת והוצאת ילדים מבתיהם וכיו"ב . 9. עוד נציין, שבהעדר מדיניות והנחיות ברורות מצד משרד הרווחה, צמחה תעשיה של אנשי מקצוע פרטיים המתהדרים בתואר "מ ומחים לניכור הורי " (ויודגש שהסמכתם לא נתמכת במחקר אמפירי או במסלול הכשרה אחיד שאושר ע )"י בתי הספר לעבודה סוציאלית ואשר גובים סכומי ם נכבדים עבור אבחונים וטיפולים ,אותם נדרשים לשאת ההורים. לעיתים קרובות אנו עדות לכך שהורים שאינם מסוגלים לשאת בנטל הכלכלי הנ"ל מואשמים באופן מידי באי שיתוף פעולה עם תהליך הטיפ ול ו כמי ש .מחבלים בקשר של הילד עם ההורה השני 10 . בהקשר זה חשוב להדגיש כי קיים בלבול מושגי בין אבחון לטיפול ביחס לתיקים בהם עולה טענה של ניכור הורי . כך, שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, נוטים למנות מומחה אחד מטעם בית המשפט הן למטרת אבחון ניכור הורי והן למתן ט יפול בנושא וכתיבת חוות דעת בת ו .ם ההליך הטיפולי מינו י של אותו גורם לשם אבחון וטיפול , טומן בחובו חשש כבד לניגוד עניינים מובנה. משרד הרווחה שאמון על רשימת מומחי הטיפול חייב ל ה וציא הנחיה מקצועית בנושא ,לפיה גורם שנתן חוות דעת אבחונית לא יוכל לטפל ב אותה.משפחה 11 . ס ,יכומו של דבר דומה כי אין חולק ש ישנה חשיבות רבה ל קשר מיטיב בין ילד לשני הוריו, ומקום שלא מתקיים קשר כזה ראוי לנסות ולפעול לחידושו במהירות וביעילות .יחד עם זאת , ולאור הסכנות הרבות הנשקפות לילדים בשל טיפול לא נכון במקרה של חשש ל סרבנות קשר או ניכור הורי, קיים צורך אקוטי בגיבוש מדיניות ו נוהלי עבודה ,פומביים לגורמי הרווחה אשר יסדירו את הטיפול ואת כללי האבחון וזיהוי הסיבות לבעיות הקשר באופן שיבטיח בראש ובראשונה, את טובתם ורווחתם של ילדים, ו יבטיח כי מבוצע האבחון הנכון והטיפול המותאם, במ קרה הצורך, כל אלה על ידי ה גורמים הנכונים ומבלי להשית על המשפחה עלויות נכבדות ע"י גורמים פרטיים . 12 . לטעמנו ראוי כי הרווחה, כמי שאמונה על הבטחת טובתם ושלומם של ילדים בהליכי פירוד ,ובכלל תגבש מערך אבחוני עפ"י כללים אחידים ו מערך טיפול הוליסטי , שיית ן מענה ל בעיות קשר בין ילדים ,להוריהם במס גרת שירותי הרווחה , וכן תפקח על עבודתם של גורמים פרטיים . 2 , l alienation treatments effective and safe for children and adolescents? Are intensive parenta Jean Mercer, Journal of Child Custody, 16:1, 67, 102 (2019).