חומר רקע

,ת"א י' אייר תש"ף 04/05/2020 לכבוד ח"כ אמיר אוחנה שר המשפטים ,נכבדי :הנדון הצורך בחתימת עורך דין בהקמת תאגיד בהמשך למכתבנו מיום11 ,בפברואר2020 ולשיחות אשר התנהלו בין לשכת עורכי הדין לבין צוותי משרד המשפטים ורשם התאגידים ,להלן מס' סוגיות אשר ברצוננו לשוב ו להעלות, הנוגעות להשלכות הרוחביות אשר עתידות ללוות את ההסדרה והיישום של תיקוני החקיקה (כהגדרתם )להלן הנוגעים ל הקמה ול .רישום חברות בישראל נקדים ונאמר, כי מטרתנו וענייננו בסוגיה, מקור ה ברצונם של חברי לשכת עורכי הדין בכלל וחברי פורום שוק ההון ניירות ערך ועסקים בפרט לקדם רגולציה אשר תמ לא אחר ה מטר ו ה ת ו תכלי ו ת המפורטות במסמך תזכיר חוק ובטיוטת התקנות המצורפים כ 'נספחים א ו- 'ב למכתבנו זה ("התיקון לחוק החברות" ו-"התיקון לתקנות החברות", בהתאמה :, ויחדיו""תיקוני החקיקה) . ,זאת תוך התחשבות ב אמות מידה מנהליות כפי שהותוו בפסיקת בג"ץ, ובכלל זאת מידתי ות וסב ,ירות תוך בחינה של כל השיקולים הרלוונטיים ועריכת איזון בין צרכי כל המעורבים בדבר. 1 המסגרת הנורמטיבית- תיקוני החקיקה המוצעים תה יקון לחוק החברות מ ציע במסגרתו נוסח חדש לסעיף 23(ב) לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 ( "חוק "החברות ) כך שאימות זהות החותמים על תקנון חברה יבוצע על ידי עורך דין או בדרך אחרת אשר .תיקבע בתקנות, וזאת בשונה מהמצב הקיים המורה כי האימות יבוצע על ידי עורך דין בלבד יחד עם התיקון לחוק החברות, מוצע לתקן את תקנות החברות ,)(דיווח, פרטי רישום וטפסים תש"ס- 1999 ( ""תקנות החברות ), כך ש בהתאם לתיקון לתקנות החברות תינתן ה אפשרות לבעלי מניות להגיש בעצמם את ה בקשה לרישום חברה ,זכות שנכון למועד מכת בנו זה קיימת רק במקרה של רישום חברת יחיד. תיקון זה כאמור מסיר את הה בחנה והמגבלות שנ לוו לבקשות לרישום של חברות שאינן חברות יחיד, אשר נכון להיום מבוצעות על ידי עורכי דין בהתאם ל תקנה 16 ()ב(א1 ) לתקנות החברות. בנוסף, ובהתאם לתיקון לתקנות החבר ו ,ת בעת הגשת מסמכי רישום של חברה על בעלי המניות והדירקטורים יהיה להזדהות באחד מאמצעי הזיהוי המפורטים ב תקנה16 )א(ב ,לתיקון לתקנות תוך אישור הצהרתם באופן מקוון (בקשר להצהר ו ת בעל מניות ו דירקטור ים ), ואישור הסכמתם 1 לפרטים נוספים אודות החלת מבחני הסבירות והמידתיות על החלטות מנהליות, ובכלל זה על חקיקת משנה ראו בגץ 4790/14 יהדות התורה – אגודת ישראל – דגל התורה נ 'השר לשירותי דת ,(פורסם בנבו19.10.2014 ); בגץ7871/07 רפאל רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע נ "מ 'שר האוצר ,(פורסם בנבו6.2.2011 .) לנוסח התקנון )(בקשר לתקנון. בעניין זה, התיקון לתקנות החברות פוטר את בעלי המניות והדירקטורים של החברה העתידה להירשם מה .צורך לאימות חתימתם על ידי עורך דין ההשלכות הנלוות ל תיקוני החקיקה תיקוני החקי קה בהתאם לנוסחם הנוכחי, מ בטלות לחלוטין את הצורך ממי שמבקש להקים חברה לפנות ל עו"ד לשם ביצוע התהלי ך , אשר באופן פורמאלי מאמת את החתימה בלבד אך בפועל מהווה נקודת מפגש חשובה בין המבקש להקים חברה לבין עו"ד העומד לרשותו ומייעץ לו באשר לנכונות .ההצהרות וכן להסדרת היחסים בין האורגאנים השונים של החברה מכאן ,נראה ש על סמך תיקוני החקיקה , רישום חברה, על כל הפעולות הנלוות לכך (לרבות עריכה של תקנון, הסדרת אופן פעילותה ודרכי ניהולה של החברה ) מוצע .שיתבצע ללא נוכחות עורך דין ,בהתאם לכך לא יהיה בלתי סביר לומר ,כי בפועל לא מן הנמנע כי תיווצר פרקטיקה במסגרתה בקשות לרישום חברות בישראל יוגשו ללא מעורבות ם של עורכי דין בתהליך הרישום ובעריכת .מסמכי היסוד של החברה בהקשר זה אנו סבורים, כי הנוסח המוצע של תיקוני החקיקה אינו משקף בחינה מאוזנת של מכלול השיקולים והאינטרסים הרלוונטיים, ובכלל זאת ובעיקר שיקולים הנוגעים לאינטרסים המהותיים של בעלי המניות וצדדים שלישיים אשר יבואו במגע עם אותן החברות, לרבות עובדי החברה, ספקיה ולקוחותיה העתידיים וכיוצ"ב, על כל ההשלכות הנלוות לכך בראייה רוחבית ומנקודת מבטו של .המשק הישראלי בכללותו בהמשך לפירוט אשר ניתן במכתבנו הקודם בקשר עם החשיבות והיתרונות הטמונים בהיוועצות עם עורכי דין במסגרת תהליך הרישום וב תפקידה של הרגולציה בעידוד בעלי המניות ונו שאי משרה בקבלת ייעוץ משפטי לפני ביצוע התהליך , להלן מספר נקודות נוספות אשר לטעמנו יש לקחת :בחשבון בעת בחינת הנוסח הנכון והראוי של תיקוני החקיקה 1. היבטים מהותיים לתהליך רישום החברה – אי-מעורבותם ש ל עורכי הדין בתהליך רישום החברה עלול לטמון בחובו השלכות מהותיות בקשר עם המשך הפעילות של החב ר ה במהלך עסקיה הרגיל ו ברמה המהותית, וזאת מעבר לפרוצדו רה שנחזית להיות טכנית של זיהוי החותמים על מסמכי ההקמה בעת ב יצוע הרישום במרשמי רשם החברות. בעניין זה יש ל קחת בחשבון מקרים מורכבים יותר במסגרתם מעורבים מס' בעלי מניות בתהליך הרישום, אשר מעוניינים להסדיר את פעילותם העסקית באמצעות חברה בע"מ, כאשר ברקע מתנהלים פרויקטים בעלי השלכות כלכליות למשק הישראלי ולציבור הרחב. בעניין זה, מע בר לפן הטכני של פעולת הרישום, נדרש להס דיר את אופן הפעילות והניהול של החב רה, מקורות המימון של,ה חלוקת ת .פקידים בין נושאי משרה וכיוצ"ב מהלכים אלו מלווים ב עריכה של הסכ מי מייסדים, הסכמי העסקה , קבלת ייעוץ משפטי מותאם ללקוח ולתחום הפעילות וכיוצ"ב. הסדרת פעילות החברה כאמור באופן ברור ונהיר לצדדים המע ורבים ,, תוך ליווי צמוד של עורכי דין המומחים בדבר יכול לחסוך התדיינויות משפטיות עתידיות ולמנוע מחלוקות בין בעלי המניות , ביטול פרויקטים והשלכות כלכליות רחבות יותר . מפאת ניסיונו והתמחותו, יש באפשרותו של עורך הדין לה תאים מבנה משפטי כולל ומקיף .אשר ילווה את החברה בפעילותה העתידית יובהר, כי עניינים מעין אלו יכולים לחרוג מעבר לפן הטכני של רישום החברה , כאשר הגעה להסכמות וניסוחם באופן משפטי ומדויק .לפני מועד הרישום ותחילת הפעילות של החברה הנ"ל דורש ידע ומומחיות אשר ככלל ם אינ םיי מצו בידי הציבור הרחב, ללא השכלה וניסיון .משפטי היעדר מעורבותם של עורכי הדין בתהליך רישום החברה עלול להוביל לסיטואציה שבה חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק ת בוצע באמצעות חברות, אשר תהליך היווסדו ת ן לא בוצע כהלכה וללא התחשבות בנסיבות שככלל יש להביא בחשבו ן לפני הרישום, תוך היווצרות ,חילוקי דעות ברמת התאגיד לרבות.בין בעלי המניות ונושאי המשרה ,בנוסף רמת הרגולציה המוחלת על חברות פרטיות בהתאם לחוק החברות והתקנות אשר תוקנו מכוחו, נמוכה יחסית בהשוואה לנעשה ב חברות הציבוריות, כאשר אין תמיד בנמצא .גורם שאינו נגוע בעניין אשר יכול לפקח על פעילות החברה ,מכאן חשוב של כל ה פחות ב עת תהליך הרישום יהיה מעורב עורך דין אשר יסדיר את היחסים בין הצדדים ואת פעילות החברה באופן מסודר וברור לכל המעורבים. 2. מדרון חלקלק – היעדר חובה המוסדרת בחוק לשכירת שירותיו של עורך בעת תהליך הרישום של חברה עלול להו בי ל למדרון חלקלק .ובכך להשפיע על שלבים נוספים בחייה של החברה במסגרת זאת ייתכן ובעלי מניות ונושאי משרה בח ברה כאמור יימנעו בטעות משכירת שירותיו של עורך דין ו מקבלת ייעוץ משפטי, גם בקשר לסוגיות אחרות אשר לדיאבון יסתבכו .ויסתיימו בהליכים משפטיים מטיותרים ובהכבדה על מערכת בתי המשפט 3. התקנון כחוזה בין בעלי המניות – ברצוננו להדגיש, כי תקנון החברה משול ב חוק החברות וב פסיקה בעקבותיו לחוזה בין בעלי המניות. לכן, מנקודת המבט של דיני החוזים , נדרש שיהיה מעורב גורם מוסמך אשר יוודא כי קיימת גמירות דעת אצל כל בעלי המניות, וכי כל צד מבין היטב את תנאי החוזה כאמור. בעניין זה התקנון אינו משמש כ מסמך אותו נדרש להמציא לרשם החברות לשם רישום החברה גרידא , אלא כחוזה משפטי המצמיח חובות וזכויות בין בעלי המני ות , לו יכולות להיות השלכות רבות משמעות בהמשך פעילותה של החברה . 4. הגנה על צדדים שלישיים – החברה, כ ,ישות משפטית נפרדת באה במסגרת פעילותה השוטפת במגע עם צדדי ם שלישיים . אי מעורבות ם של עו רכי דין ב עת רישום החברה ובעריכת התקנון ו ה הסכמים הנלווים עלולה לפגוע באותם צדדי ם ,שלישיים אשר לאו דווקא מודעים לטיב מערכת היחסים בין בעלי המניות ולהתנהלו .ת החברה הדרתם של עורכי דין מתהליך רישום החברה עלולה להביא לידי פגם בעריכת מסמכי היסוד ולאסטרטגיה שגויה בקשר עם ,ניהול החברה ,זכויות וחובות המעורבים חלוקת הסמכויות וכיוצ"ב, יהיה בכך בכדי להשליך את פעילותה של החברה ומכאן גם ליצור השלכות שליליות בכיוונם של ספקים הנותנים שירותים לחברה , לקוחות של החברה ו צדדים לא מעורבים נוספים. 5. התאמת המסגרת התאגידית הנכונה לנסיבות – מעורבות של עו רך דין יכולה להתבטא גם בייעוץ ובהבעת דעה במקרים שבהם לא כדאי לפתוח חברה , או לחלופין בהתאמת מסגרת משפטית אחרת הנכונה יותר בהתחשב בנסיבות ולאחר בחינה של ה ,השלכות ה יתרונות וה חסרונות באותה הסיטואציה. שירות זה יכול להוות ערך מוסף ללקוחות אשר אין ביכולתם לבצע ניתוח מש.פטי זה בעצמם כך, מעורבות של עו רך דין מאפשרת לעסק להתנהל בצורה מסודרת ותחת המבנה המשפטי המתאים ,. בנוסף יש בכך כדי לתרום במניעת רישום של חברות ,אשר בדיעבד ההחלטה לרשום אותן תימצא כשגויה וכך להביא להפחתת עומס על רשם החברות, מניעת הוצאות אגרה מיותרות של בעלי המניות וכ יוצ"ב. 6. חופש העיסוק של עורכי דין – בנוסף לבחינת ,מערך השיקולים הנוגעים לפעילות של החברה תוך התחשבות באינטרס של בעלי המניות ,נושאי המשרה, הציבור והמשק הישראלי בכללותו , המהווים את לב ליבה של התכלית המלווה את תיקוני החקיקה, ואשר עומדים במוקד,מכתבנו זה ברצוננו להוסיף שיקול נוסף בדמות האינטרסים וזכויות היסוד של חברי ,לשכת עורכי הדין בישראל. בעניין זה יש להבהיר, כי בעבור חלק לא מבוטל של אותו ציבור מתן ייעוץ וליווי משפטי לבעלי מניות, נושאי משרה ותאגידים במסגרת תהליך רישומה של חברה מהווה מקור הכנס ה חיוני ועיקרי, אשר שלילתו עלולה ל פגוע במטה לחמם וב .פרנסתם בהקשר זה, בעת ניסוח תיקוני החקיקה יש לקחת בחשבון את האינטרסים של ציבור עורכי הדין, המהווים גורם.משמעותי שאין בלתו לפעילותו התקינה של המשק הישראלי 7. הסמכת רואי החשבון לביצוע רישום של חברה– בהתאם לתיקון לתקנות החברות ,לצד השמטת הדרישה למעורבות של עו"ד בתהליך הרישום של חברה ,התקנות כאמור מ אפשרות לרשאונה גם ל רואי החשבון בישראל להגיש בקשות מקוונות ולאמת את מסמכי הרישום , סמכות שעד היום היתה שמורה לציבור עורכי הדין בלבד .בהקשר זה ברצוננו להביע את הסתייגויותינו לתיקון זה ,אשר אין בו בכדי לתרום ולקדם את התכלית של הרפורמה ,ואף יש בכך בכדי להרע ולגרוע מהמהלך בהתאם לסיבות ולנימוקים אשר מפורטים לעיל .יובהר , כי הידע המשפטי הנדרש והנלווה להליך רישום חברה בישראל קיים באמתחתו של ציבור עורכי הדין בלבד ,ומכאן שיש להשאיר את הטיפול בעניין לאותו הציבור ,וזאת כחלק מעקרון ייחוד המקצוע ובהתבסס על אותן התכליות העומדות בבסיסו . השיק ולים אשר פורטו לעיל מצטרפים לשיקולים אשר צוינו במסגרת מכתבנו הקודם, ומציגים ניתוח רוחבי ש ל הסיטואציה, תוך מתן עדיפות והסתכלות על נסיבות המקרה מנקודת מבטו של .המשק הישראלי נקודת המוצא של תיקוני החקיקה ותכליתם, אשר נועדו במקור להקל על בעלי ,המניות בבואם לרשום חברה תוך מתן עדיפות לאינטרסים שלהם, הינה ראויה ונכונה. עם זאת נראה כי נוסחם הנוכחי של תיקוני החקיקה אינ ,ו עולה בקנה אחד עם התכלית העומדת בבסיסם וכי בפועל עלולה להיגרם התוצאה ההפוכה, במסגרתה ייגרם לבעלי המניות נזק שאת ממדיו קשה לאמוד, מה שיביא עמו גם לפגיעה בצדדים שלישיים. כך, מה שנחזה בתחילה כהקלה ופישוט של הסיטואציה עלול להתפתח לבעיה חמורה אשר עימה ייאלצו להתמודד בעלי המניות, נושאי ,המשרה ועובדיהן של החברות אשר עתידות לקום אשר תעלה לעין שיעור על זו שתיקוני החקיקה .נועדו לפתור סקירה השוואתית מ עיון ב סקירה ההשוואתית אשר הועבר ה מטעמכם הנוגעת לרישום חברה מחוץ לישראל ל לא מעורבות ישירה של עו"ד, עולות מספר סוגיות אשר יש בהן בכדי להעלות קושי בהשוואה בינם לבין ישראל, קודם .לביצוע הרפורמה בישראל בהתאם למפורט במצגת שצורפה על ידכם ,ניו זילנד , אוסטרליה ,בריטניה וסינגפור ,הן קבוצת ה מדינות אשר שימשו מקור השוואתי לביצוע הרפורמה בישראל , שכן נטען שבהן אין מעורבות מחויבת של עו"ד ב עת הליך רישום חברה,. עם זאת לאחר בחינה של המצב המשפטי והפרקטיקה הנוהגת בהן בפועל ניתן לראות, כי הצורך בקבלת ייעוץ ו/או בשכירת שירותיהם של צדדים שלישיים לשם רישום חברה, נותר בעינ ו . ,כך למשל ב מסגרת התהליך נדרש לתת פרטים אשר יש להניח שבחלק מהמקרים מגיש הבקשה יתקשה לתת להם מענה , כגון זהות בעלי השליטה בחברה, סוגי מניות שונים שבהון הרשום של החברה, לרבות הזכויות הנלוות להן , שם העומד ב דרישות החוק וכיוצ"ב . ,בהקשר זה חשוב לזכור כי אמנם הפרטים המצוינים במרשם אינם מה ווים ראיה לנכונותם, אולם צדדים שלישיים רבים מסתמכים עליהם בעת שהם באים במגע עם חברות (בין אם בישראל ו בין אם מחוץ לישראל) ולפני .ביצוע התקשרויות מסחריות בנוסף, בחלק מהמדינות הליך הרישום מלווה ואף מותנה בפתיחת חשבון בנק ו/או בהשגת היתרים ורישיונות בהקשר של ע ,יסוקים מסוימים קודם לר י שומה של החברה . כתוצאה מכך, באותן המדינות אמנם אין חובה פורמאלית להיעזר בעו"ד בעת הליך הרישום, אולם המגבלות והדרישות שבצידן מחייבות את מקימי החברה בפועל ל שכור עורכי דין או לחילופין שירותיהן של חברות ייעוץ המתמחות ברישום חברות והתאגדות שלהן , אשר במידה רבה נכנסות בנעליהם של ציבור עו "ד ה , תופעה שאנחנו מבקשים למנוע ואף לגנות התפתחות אפשרית שלה ב ישראל. יש לתת את הדעת, כי הרצון לפשט את הרגולציה והדרישות בדרך י לר ,שום חברה לא יגרור תוצאה שתוצאתה תקשה על מגישי הבקשה ו ת .הפוך את התהליך למורכב יותר עבורם מצב זה יביא ברמת וודאות גבוהה לכניס תם של צדדים שלישיים ולצמיחתו של שוק חדש במסגרתו .אותם הגורמים יציעו שירותים לרישום חברות, ללא פיקוח ורגולציה מתאימה השלכה נוספת אשר עלולה להיווצר במסגרת העברת המושכות לידיהם של ציבור האזרחים הינה .הטלת האחריות הנובעת מרישום החברה על מגישי הבקשה ב סקירה ההשוואתית עולה, כי לשם הבטחת תקינות התהליך ומהימנותם של הפרטים הנמסרים בעת הרישום, ישנן מדינות (בהן בריטניה) אשר אימצו ר גולציה שמטילה לעיתים אחריות פלילית על ציבור האזרחים. אותו ציבור כאמור חסר בידע משפטי חיוני שיאפשר ל ו לעמוד מאחורי הפרטים וההצהרות הנמסרים על יד ו בעת הרישום . נקודה זו מעלה שאלות נוספות , בהן האם פרקטיקה דומה תאומץ גם בישראל , והאם יהיה בה בכדי לענות על דרישות הסבירות והמידתיות החלות על פעולתן של רשויות המנהל והתקנות. מעורב ות של עו"ד, כגורם מקצועי הבקיא ב פרטים ובעל אחריות מקצועית המעוגנת בחקיקה, נתן עד היום בישראל מענה הולם ל.כך יש לציין, כי בהתאם לפרקטיקה הנהוגה בבריטניה נדרש להגיש במסגרת תהליך הרישום את תזכיר ההתאגדות של החברה , כאשר קיימת חובה לאמת את חתימתו של היזם , וזאת בניגוד למסמכים אחרים בהם לא נדר ש אימות .בנוסף ,, וכפי שמצוין בחומר שהועבר הרשם יכול לדרוש בכל עת ומכל אדם שמסמך המוגש על ידו יהיה מאומת. בהתבסס על כך נראה שלפחות בחלק מ אותן המדינות .ובמקרים מסוימים החובה להגשת מסמכים מאומתים עודנה קיימת פתרונות אלטרנטיביים כפועל יוצא של האמור, יש לבחון יישומם של פתרונות אשר יפשטו את הליך רישום החברה מצד אחר ו ישקפו בחינה מע מיקה של מערך השיקולים המלא כמ פורט לעיל ובהתאם למפורט במכתבנו הקודם, וזאת תוך התחשבות באינטרסים של בעלי המניות, של הציבור והמשק הישראלי בכלל ושל עורכי הדין בפרט . ,להלן מספר הצעות אשר יש בהם בכדי לתת מענה לתכלית העומדת ביסוד תיקוני החקיקה המצטרפים לפתרונות אשר בקשר אליהם ניתנה התייחסותנו במסגרת מכתבנו הקודם: 1. ,כפי שצוין במכתבנו הקודם חלק בלתי מבוטל מהמעמסה הנופלת על כתפיהם של בעלי המניות בבואם להקים חברה, לרבות הנחת התשתית אשר תאפשר את פעילותה העסקית , נובעת מהצורך להתנהל ולפעול ישירות מול מספר גופים שונים במקביל, בהם רשויות .רגולטוריות וגופים מהמגזר הפרטי בהק שר זה, ככל והתכלית העומדת בבסיס תיקוני החקיקה נובעת מהרצון להקל ולפשט את תהליך ההקמה של חברות בישראל, לטעמנו יש .לתת דגש על אותן דרישות הנלוות לרישום החברה ברשם החברות בעניין זה חשוב לשים לב, כי מלבד קיום הדרישות של רשם החברות לרישום החברה, בעלי המניות נ דרשים לעמוד בדרישות הרגולטוריות של רשויות המס לשם פתיחת תיק חברה ב מס הכנסה, ל ו פת ח חשבון בנק עבור החברה (פרוצדורה אשר כרוכה לעיתים בהמצאת פרטים בנוגע לבעלי המניות, בעלי שליטה, נושאי משרה ופעילותה של החברה, לרבות מילוי ושליחה )של שרשרת מסמכים וכיוצ"ב. במרבית המקרים המדובר בהליך מסורבל הרבה מעבר לדרישת אימות חתימתם על מסמכי הרישום , שהינו אקט טכני ב בסיסו ש יתרונות יו עולים על חסרונותיו . בעניין זה, ברצוננו לחזור על הדברים אשר נאמרו במכתב הקודם, לפיהם האופן הנכון לייעל את תהליך הקמת החברה ולהקל על המבקשים לעשות כן, הינה במסגרת איגוד כל התהליכים הכרוכים בהקמת החברה להליך אחד, קצר, פשוט ויעיל. כך, למבקשים להקים חברה תינתן האפשרות להגיש את מסמ כי ההתאגדות לרשם החברות, לפתוח חשבון בנק ולפתוח תיק במס הכנסה ומע"מ בהליך אחד . בהקשר זה, עקב המורכבות של התהליך ועל מנת להגן ולדאוג לאינטרסים של בעלי המניות ו למנוע עומס על הרשויות ועיכובים בהשלמת התהליך, חשוב ש בהליך כזה תהיה מעורבוןת של עורך דין בניהול ההל יך, בייעוץ ובזיהוי החותמים הנדרש .ולו בשל דרישות דיני הלבנת ההון כך, במקום להגביל את מעורבותם של עורכי הדין, פעולה אשר עשויה להביא להשלכות שאינן רצויות, אנו מציעים בחינה מהותית של הדברים תוך מציאת פתרון אשר יש בו בכדי לפשט את הליכי ההקמה של חברות בישראל. פ תרון זה יביא .לידי חיסכון בעלויות מצדם של בעלי המניות והגנה על עיסוקם של עורכי הדין 2. הטמעת שינויים בחקיקה אשר יביאו עמם להקלות בפרוצדורה הנדרשת לביצוע אימות זהות ם וחתימ תם של בעלי מניות ודירקטורים ראשונים, כגון אימות חתימה באמצעי תקשורת חזותיים, תוך הפקדת פעולת רישום החברה בידיהם של עורכי הדין, ובהתאם למצב .הקיים 3. החלת הפתרונות המוצעים כיום בתיקוני החקיקה (קרי, מתן האפשרות לבעלי מניות לרשום חברה, תוך היעדר החובה באימות חתי מתם של בעלי המניות והדירקטורים הראשונים על )מסמכי הרישום על ידי עורכי דין על חברות יחיד בלבד. פתרון זה מהווה לדעתנו שינוי הדרגתי ומידתי למצב הקיים, אשר יש בו בכדי להקל על רישום של חברות במקרים שבהם מעורב בעל מניות יחיד שהינו גם הדירקטור בחברה. אותם מקרים ט ומנים בחובם סיכון מופחת הרבה יותר בהשוואה לסיטואציות בהן מעורבים מספר בעלי מניות ונושאי משרה נוספים, אשר מטבע הדברים עלולות להיות מורכבות יותר, כאשר היעדר ייעוץ משפטי באותן .הנסיבות יכול להביא לידי השלכות אשר קשה לצפות אותן מראש מסקנות לאור האמור הננו בדעה, כי מעורבותם של עורכי הדין בתהליך רישום והקמת חברה הינ ה חיוני ת ואף הכרחי ת וזאת בראש ובראשונה (אך לא רק) לשם שמירה על האינטרסים של אזרחי ישראל המבקשים להקדים ולנהל חברה ואשר עליהם מבקש המחוקק .להגן אנו בדעה, כי הפתרונות המוצעים במסגרת תיקוני החקיקה משקפים חוסר סבירות ובחינה לא מאוזנת של מערך הנסיבות והשיקולים הנוגעים בדבר. כל הליך חקיקה )(לרבות חקיקת משנה במסגרתו נבחנת האפשרות לשינויים בפרוצדורה הנדרשת לרישום חברה, נדרש להביא בחשבון גם את השיקולים המפורטים לעיל. הנ"ל הינו חיוני לשם קבלת החלטה סבירה המאזנת את מכלול .הנסיבות והאינטרסים של כלל המעורבים ,בנוסף, יש בכך בכדי לפגוע באופן לא מידתי בציבור עורכי הדין תוך בחינת מבחן הפגיעה הפחותה ומבחן המידתיות במובן הצר. לטעמנו קיימים אמצעים אחרים בעזרתם ניתן להשיג את תכלית החקיקה ושפגיעתם תהיה קטנה יותר. יישום פתרונות אחרים ומידתיים יותר, המשקפים בחינה מעמיקה של נסיבות העניין הינו ראוי ונותן מענה לצרכי הציבור בכללותו , תוך התחשבות באמות .המידה ובכללי המשפט המנהלי הקיימים בדין הישראלי בנוסף, אימוץ תיקוני החקיקה בנוסחם הנוכחי עלול לטמון בחובו יותר חסרונות מיתרונות. עקב זאת, תהליך אשר מטרתו הינה הרצון להקל על רישום החברה עלול להס .תיים בהסבת נזק לציבור כולו בכבוד רב,ובברכה אבי חימי, עו"ד ,מנחם (מני) גורמן, עו"ד /ב ראש לשכת עורכי הדין בישראל ,יו"ר (משותף) פורום שוק ההון ניירות ערך ועסקים