חומר רקע
י"ז באלול, תש"ף
6
,בספטמבר2020
לכבוד
ח"כ יעקב אשר- יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
שלום רב,
:הנדון
הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש -
'תיקון מס67
)והוראת שעה
התש"ף-
2020
:בשם חברי איגוד חברות האשראי שבלשכת המסחר (להלן""האיגוד ), האיגוד מבקש להעביר הערותיו בקשר עם
הצעת
חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש -
'תיקון מס67
והוראת שעה
), התש"ף-
2020
:(להלן"
הצעת
חו ה"ק )
שפורס
מה
על ידי
הממשלה:, כדלקמן
א.
מבוא
1.
האיגוד קרא בקפידה את
הצעת החוק ו
מצא ערך חיובי ומשמעותי ב
מ טרת העל לשמה
הועלתה ההצעה -
"
כדי לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית מלאה, כדי לתמוך בחזרת המשק
לשגר."ה וצמיחה מחודשת שלו
2.
יחד עם זאת, האיגוד מתנגד
להצעת החוק
מקום בו
הה
קלה המשמעותית
על החייבים באה על חשבון
ה הכבדה
ה משמעותית
על הזוכים -
.על לא עוול בכפם
3.
יישום
הצעת החוק , יוביל פשוטו כמשמעו
לתוצאה שלילית מובהקת והפוכה מזו אליה כ
י
וון ה
מחוקק,
כך
במקום "לתמרץ" תשלום של חובות, כפי שמובא
בדברי ההסבר של הצעת החוק
, ייווצ
ר,, למעשה
התמריץ ההפוך
, כאשר יחידים ועסקים ייקחו הלוואות מתוך ידיעה שאם לא יוכלו לשלמן - "
אחריי
המבול"
,. זאת מאחר
וה
צעת החוק מע
ניקה להם הגנות רבות, חלקן בצור
ה של וא
רכות לתשלום החוב.
4.
הצעת החוק
, מחזקת עוד יותר, את האמרה השגורה כבר אצל הזוכים - כי זוהי מדינ
ת
.""גן עדן לחייבים
5.
האמור
בהצעת החוק ובהוראת השעה ,הינו בגדר תרתי דסתרי , ועשוי להוביל למצב בו
זוכים הופכים
לחייבים
, או, לחילופין, מתן
השירותים הפיננסיים על ידי נותני השירותים הפיננסיים
יצומצ
ם
משמעותית מה שיפגע בדרך אחרת ביחידים ו
ב
עסקים.
6.
הצעת החוק יוצרת הבחנה ,בתיקון שמוצע בה
בצורה של שני פרקים נפרדים, כדלקמן:
6.1
'פרק א - תיקון חוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז-
1967
:(להלן"
"חוק ההוצאה לפועל).
בפרק זה מוצע
לתקן את חוק ההוצאה לפועל
לצמיתות .
6.2
'פרק ב - חוק ההוצאה לפועל - הוראת שעה .
בפרק זה
מוצע לקבוע הוראו
ת שעה לתקופות שונות,
:כדלקמן
6.2.1
'סע6 (א) לה
וראת השעה - הורא
ו
ת לעניין איחוד תיקים בצו תשלומים
שיחולו
ל
משך
שנתיים על כלל תיקי ההוצאה לפועל.
6.2.2
'סע6 (ב) לה
וראת הש
עה - הוראות לעניין הארכת פרקי זמן וכן הסדר תשלומים מיוחד
שיחולו למשך תשעה חודשים על תיקים
שיפתחו בהוצאה לפועל מיום פרסומה של
הוראת השעה.
- 2 -
6.2.3
'סע7 לה
וראת השעה - הוראות לעניין צו הבאה שיחולו למשך חצי שנה
מיום פרסום
החוק.
6.2.4
'סע8 ל
הוראת השעה -
הוראות לעניין
עיקול רכב
שיחולו
ל
משך שלושה חודשים
מיום
פרסום החוק .
7.
האיגוד יטען טענותיו ביחס לשני ה
פרקים - התיקון לחוק וכן הוראת השעה. חלק מהערותיו יהיו כלליות
לגביי שני הפרקים יחד וחלקן ספציפיות לגבי פרק
אחד,
.והכל כפי שיובא בהרחבה להלן
ב.
הערות הנוגעות לשני הפרקים - הצעת החוק פוגעת בזכו
יו
ת חוקתי
תו של נותני האשראי -
זכות הקניין וחופש העיסוק
8.
נ ראה כי
הצעת החוק חותר
ת
תחת חופש העיסוק
ו זכות ,הקניין של נותני האשראי
ופוגע
ת
בזכויות אלה
.במידה העולה על הנדרש
9.
חופש העיסוק וכן הזכות לקניין הינן זכויות חוקתיות - על חוקיות. אשר חוק רגיל אינו יכול לפגוע בה
ן
אלא אם הוא עומד בתנאי פסקת ההגבלה
, קרי -
באופן שהפגיעה תהיה מידתית והגיונית בנסיבות העניין
ולמען מטרה מוצדקת וראויה .
10
.
,ברי כי
הצעת החוק
,נדרשת לאזן בין התכלית בבסיס החקיקה לבין הפגיעה שהיא משקפת בזוכים הם
.נותני האשראי
11
.
,בתמצית
ידוע לכל, כי
הליך שמתבצע בהוצאה לפועל, אינו בגדר "פרס" לחייב אשר לא שילם את חובו ,
אלא זהו
הליך אשר נועד להיות
קצר כן ו נועד להצריך
מהזוכה מינימום של
השקעת משאבים כלכליים ,
כאשר מטרתו הסופית - תשלום החוב על ידי החייב .הצעת החוק
, פוגעת בשני אלמנטים עיקריים אלה
של ההליך,
.וכפועל יוצא פוגעת בזכות הקניין ובחופש העיסוק של הזוכה, במידה שעולה על הנדרש
12
.
למעשה, בעוד המחוקק מבקש להגן על זכות הקניין של הח
ייב הוא פוגע פגיעה משמעותית,
שאינה
מידתית,
.בזכות הקניין של הזוכה
13
.
האיגוד מבקש להישאר ענייני בטיעון זה, ומבקש מה
מחוקק
להתאים את
הצעת הח
וק
באופן שיגן על
הזכויות החוקתיות של הזוכים כמפורט לעיל. משכך, אין בכוונת האיגוד לכתוב דיס
ר טציה שמסבירה
.את הטיעון האמור ואת התימוכין לו
14
.
בעניין זה, ובהתאם לתיקונים שיוחלו
בהצעת החוק , שומר לעצמו האיגוד את מלוא הזכויות על מנת להגן
.על הזכויות החוקתיות של חבריו
15
.
,כפי שנאמר לעיל
ניתן אמנם ל פגוע בזכויות יסוד בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, אך נדרש כי
הפגיעה תהיה לתכלית ראויה
ובמידה שאינה עולה על הנדרש .
עקרונות אלה חייבים להישמר במסגרת
הצעת החוק, גם אם מטרתו ראו יה ונועדה להגן על חייבים ואף בתקופות קשות כדוגמת זו אותה אנו
.חווים בימים אלה
- 3 -
ג.
'הערות הנוגעות לפרק א-
תיקון לחוק -
התייחסות האיגוד באופן ספציפי לסעיפים
המוצעים ב פרק א' החלים לצמיתות
16
.
כ ,אמור לעיל ,הוראות פרק א' יחולו לצמיתות
על תיקי הוצאה לפועל שנפתחו
לפני פרסום החוק ולאחר
.פרסום החוק
17
.
בתמצית, מוצע לתקן את החוק ולקבוע מספר הוראות כתיקון קבע, בכמה עניינים שונים : מוצע לקבוע
הוראה שמטרתה להעניק לרשם שיקול דעת להאריך את התקופות שעל פניהן ניתן לפרוס החזר חוב בצו
תשלומים, מוצע לקבוע תנאים אשר רק בהתקיימם ניתן יהיה לעקל מ
י ,טלטלין מוצע להוסיף הבהרות
הנדרשות עקב תיקונים שהוכנסו לחוק במסגרת התיקון של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח
2018
:(להלן"חוק חדלות פרעון)"
וכן מוצע להבהיר קושי לעניין מסירת מידע על החייב ללא הסכמתו
.בתקופת הפגרה
18
.
האיגוד
מתנגד לתחולה רט
רוספקטיבית של הוראות פרק א' להצעת החו
ק .לכל הפחות,
מן הראוי כי
הוראות פרק
זה
יחולו
באופן פר
ו
ספקטיבי על תיקי הוצאה לפועל אשר ייפתחו מיום פרסומו וזאת בלבד.
19
.
כמו כן, יש לתחום את תחולת ההוראות בזמן , או לכל הפחות לאפשר תקופת זמן בה ייעשה ניסיון של
יישום תחולת ההוראות אשר לאחר
יה יוחלט האם לה
ן חיל
.באופן קבוע אם לאו
20
.
יתרה
מזאת, החלת סעיפים אלה רטרואקטיבית על תיקי הוצאה לפועל שנפתחו טרם פרסום הצעת
החוק ., יש בה משום פגיעה בצפיות של הזוכים, אשר לא יכולים לכלכל צעדיהם באופן רטרואקטיבי
21
.
זוהי
דוגמה נוספת לפגיעה משמעותית בזכות הקניין של הגופים הפיננסיים, אשר תשית עליהם
הפסדי ם
משמעותיים
שלא תומחרו בהצעות האשראי שניתנו ללקוחותיהם, ושתקנה להם עילת תביעה במישור
.האזרחי כנגד המדינה
22
.
,באופן ספציפי
האיגוד מתנגד לאופן התיקון המוצע של סעיף7א1 לח ,וק, לפיו רשם ההוצאה לפועל יכול
לפרוס את חובו של החייב לתקופה ארוכה יותר מהתקופות הקבועות בחוק העיקרי, לתקופה של עד
שנתיים. הארכת תקופת התשלום לחייב בשנתיים, היא הארכה שאיננה מידתית ואשר בהכרח פוגעת
בזכותו של .הזוכה להיפרע מחובו בהליך קצר יחסית
23
.
כמ ,ו כן האיגוד
מתנגד ל תיקון המוצע לסעיף21
,לחוק העיקרי לפיו עיקול של מ
י טלטלין יתאפשר
רק אם
חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב וכן רק אם
חובותיו הפסוקים של החייב
עולים על
2,500
₪
.
24
.
עיקול מ
י
טלטלין, הינו פעולה לא פשוטה בפני עצמה, היא כרוכה בהשק עת משאבים רבים, כך שתפיסת
י המ "טלטלין בחלוף חצי שנה והעברתו או מכירתו לצד ג' תהיה בגדר הבלתי אפשרי. "אלמנט ההפתעה
,מיד עם היווצרות החוב, הינו קריטי לזוכה, מן הראוי לאפשר לזוכה סוג מסוים של וודאות, אם לא
בכסף אז בשווה ערך לכסף, קרי מ
י.טלטלין
25
.
עיקול מ
י
טלטלין נועד להעניק לזוכה סוג מסוים של
.וודאות, במצב של חוסר וודאות כך למעשה, יוכל
הזוכה להיות יותר בטוח כי החייב לא עושה שימוש לרעה בהליך, ו/או מבריח נכסים. כמו כן, אפשר
לדחות את מועד האפשרות למכור את המיטלטלין כך שבמידה ויישלם החייב את חובותיו, יימחק
.העיקול ויוחזר המיטלטלין לידיו
- 4 -
ד.
הערות 'הנוגעות לפרק ב- הורא
ו ת השעה
.ד1
.ביטול ה
הנחיה ה
גורפת
בסעיף6
)(ב להצעת החוק
26
.
ס עיף6
)(ב קובע, כי
כלל תיקי ה
ה
וצאה לפועל אשר יפתחו, לאחר פרסום הוראת השעה, י
י
הנו
מתקופת
אזהרה
אשר
תוארך ב
אופן גור
ף,
לכל
החייבים ,ללא הבחנה בין חייב אחד למשנהו )!(בשלושים ימים.
27
.
הוראות סעיף6(ב) יחולו למשך תשעה חודשים, ויהיה ניתן להאריך א
ת החלתן
לתקופות של שלושה
חודשים כל פעם וזאת עד למקסימום של18
.חודשים
28
.
,ראשית
לא ברור מדוע המחוקק קבע הוראה זו כהוראה גורפת , שכן אין דין חייב אחד כדין .חייב אחר
ה
מחוקק
יוצא מתוך נקודת
הנחה
, שגויה , כי כל החייבים
נמצאים במצוקה
, בשל המצב הכלכלי ש
נ גרם
מ נגיף הקורונה, ולכן הם
לא יכולים לשלם את חובם
, וכפועל יוצא יש ל
הא
ריך את תקופת האזהרה ,
לכולם,
.בשלושים ימים
29
.
כאמור
בדברי ההסבר ,, תקופת האזהרה הינה תקופה בה לא ננקטים הליכי גבייה כנגד החייבים ויש לכך
,משמעויות אדירות עבור הזוכים לפיכך, מן הראוי שהמחוקק
לא יאריך את התקופה הזו באופן גורף.
30
.
לדעת האיגוד, ברירת המ
חדל צריכה להיות שונה,. בשלב הראשון
על חייב המעוניין להאריך את תקופת
האזהרה, לפנות ,, במהלך תקופת האזהרה לרשם ההוצאה לפועל ולבקש להאריך את מועד תקופת
האזהרה . בבקשה זו עליו להסביר את
ה סיבות
ל
הארכה ולהוכיח או לכל הפחות לצרף תצהיר , חתום על
,ידיו בו הוא מצהיר כי הארכת תקופת האזהרה,, בהכרח
תסייע .לו בהסדרת החוב
או אז בשלב השני, על הרשם לבחון את
ה נסיבות של כל חייב לגופו ולקבוע האם יש להאריך לו את
תקופת האזהרה או לאו.
31
.
,קביעת ברירת מחדל, לפיה כלל תיקי ההוצאה לפועל אשר יפתחו מיום פרסום החוק
יי
הנו מהארכה של
30
ימים בתקופת האזהרה,
עשויה להוביל
למצב הפוך אשר לא רק שלא יעודד את החייבים לשלם, אלא
יצור מצב של אדישות אצל החייבים ויאריך את משך הזמן של קבלת החוב לזוכים
, שגם כך לא מקבלי ם
את שמגיע להם.
32
.
מה שמעורר חשש, על אחת כמה וכמה :כאשר נגזרות מהארכת תקופת האזהרה משמעויות נוספות כגון
הארכ
ת הזמנה לבירור או צו הבאה של החייב
וכן הארכת.תקופת גביית חוב במסלול המקוצר
33
.
בעמוד609
( לדברי ההסבר, בסעיף קטן (ב) חלק כללי פסקה1
), מצוין כי רשות האכיפה והגבייה תבצע
פעולות שונות להסברה ויצירת קשר עם חייבים כדי לעודד אותם לשלם את החוב עוד טרם תקופ ת
האזהרה .
34
.
הערה זו נועדה, כך נראה, ל
פייס את הזוכים, כי ייעשו מאמצים מצד הרשות לעודד את החייבים לש לם
קודם ל
סיום תקופת האזהרה . אך במדינה רוויית בירוקרטיה ונטולת פיקוח יאה, לא ברור כיצד והאם
תעשה הסברה כאמור או לחילופין, יצירת קשר עם החייבים
, וגם אם תעשה, מן הצ פוי כי החייבים לא
""ירוצו
לשלם ,את חובם עת הם מקבלים."צ'ופר" בכסות של משך זמן ללא נקיטת הליכים כנגדם
35
.
כך או כך, ובכל הכבוד, אם החייב לא"אץ"
לשלם את חובו
לאחר ש הוזהר על ידי הזוכה, האם באמת
מצופה כי הנ"ל יעשה
זאת עקב הסברה של רשות הגביה אודות החשיבות של תשלום הח וב? נראה כי
התשובה.ברורה
36
.
האמור לעיל רלוונטי גם לגביי הארכת התקופה להגשת בקשה לקבלת צו תשלומים
בשלושים ימים באופן
גורף .
37
.
פרוצדורה כפי שמוצעת על ידי האיגוד לעיל, הינה מוצדקת ו תשקף נכונה את האיזון בין הפגיעה בזוכים
לבין ההגנה על החייבים.
- 5 -
.ד2
"התייחסות האיגוד ל"הסדר המיוחד-
סעיף7א3 ל
הצעת החוק
38
.
סעיף7א3 ל 'פרק ב- הורא
ו ת
שעה,
מציע הסדר מיוחד לחייבים עם חובות שאינם עולים על50,000
.₪
לדעת האיגוד יש להפחית את הסכום, אשר עד אליו אפשר לבקש הסדר מיוחד, עד לסכום של10,000
₪
,
שכן, מעבר לסכום זה לרוב לא מדובר בצרכנים פרטיים אלא בעסקים -
כלומר, שחקנים ותיקים בשוק
אשר אינם זקוקים להגנה מהסוג ש
ההסדר המיוחד מעניק להם. לעמדת האיגו ,ד הנטל לא צריך להיות על
כתפי הזוכה לבקש כי החייב יוצא מן ההסדר המיוחד, אלא
על החייב להוכיח בכל רגע נתון , לבקשת
הזוכ.ה, כי הוא ראוי להישאר בגדרי ההסדר
.ד3 דחיית החזר שכר טרחת עורך הדין
סעיף10ב להצעת החוק
39
.
האיגוד,אינו מתנגד, ככלל להצעה
כי ,חלק מתשלום ההחזר שהזוכה זכאי לקבל על שכר טרחת עורך דין
יידחה לתום תקופת האזהרה ., במידה והחייב פועל בתוך תקופת האזהרה לתשלום החוב
40
.
האיגוד גם אינו
מתנגד
לכך ש
ה
חייב יש
ל ם,שכר טרחה קבוע בעת פתיחת התיק
אך הוא כן מתנגד
להצעה, כי רק אם חייב
לא ישלם את חובו בתקופת האזהרה,
.תיזקף לחוב יתרת החזר שכר הטרחה
41
.
משתמע מן האמור לעיל, כי מי שיי
אלץ ל
שאת ב
הפרש ה עלויות של
שכר טרחת עורך הדין, במידה ו החייב
יישלם את חובו בתקופת
האזהרה ., הוא הזוכה
42
.
אם כך - עינינו הרואות,
,פעם נוספת כי המטוטלת נוטה ל
כיוונו
של החייב באופן לא מוצדק ויוצרת
.הכבדה כלכלית על הזוכה
43
.
עצם רצון ה
מחוקק ליצור תמריץ חיובי כדי שה חייב
יישלם
את חובו, לא צריך, בשום אופן, לבוא על
חשבון ה
זוכ
ים ,. גופים פיננסיים כדוגמת נותני האשראי
מתמודדים עם חייבים רבים.
העברת נטל תשלום
שכר טרחת עורך הדין
אל יהם, לאחר
שנאלצו
לפתוח תיק בהוצאה לפועל, משמעותו השתת עלויות
כלכליות רבות וכבדות עליהם.
44
.
המשמעות האופרטיבית של
הוראת שעה זו , היא כי נותני האשראי, יאלצו לצמצם את מתן השירותים
הפיננסים,
או לחילופין, לתמחר את השינויים בהתאם להוראת השעה בהצעה הניתנת ללקוחות מה
,שיוביל לייקור משמעותי במחירים לצרכן
וזאת
מתוך חשש לשאת בעלויות החייבים , במידה וייאלצו
להגיע להליכים של .הוצאה לפועל
45
.
במידה וה
מחוקק רואה, בהפחתת שכר טרחת עורך הדין, ב מסגרת הליך של הוצאה
לפועל,
תמריץ חיובי
,לחייב לשלם את חובו
ראוי שהמדינה ת
י ,שא בתשלום הפער ולא הזוכה עליו נכפה .ההליך
.ד4 התייחסות האיגוד ל הוראת השעה לעניין
עיקול רכב
46
.
האיגוד מתנגד ל הוראה המוצעת
ביחס ל סעיף21
,א לחוק העיקרי המורה כי לא ניתן יהיה
לעקל רכב ים
במשך שלושה חודשים עם אפשרות
ה .ארכה נוספת של שלושה חודשים על ידי שר המשפטים
47
.
הור
אות החוק העיקרי, נועדו להפעיל סנקציות על חייבים, במטרה שאלה י
פרעו את חובם. ה הוראות כפי
שמוצעות על ידי המחוקק בהצעת החוק, למעשה, מצ
מצמות משמעותית
את הסנקציות האפשריות
העומדות לרשות הזוכה כדי לקבל חזרה את ה,כסף שחב לו החייב
ובכך מונעות או לכל הפחות מאריכות
את האפשרות שהזוכה יקבל חזרה את כספו, אשר בין כה וכה כ עו מ ב לו.על ידי החייב
48
.
:כך בין היתר
,פרק ב' מונה הארכות רבות, כמו למשל, הארכת תקופת האזהרה לחייב, כמו כן במשך
תקופה של שישה חודשים לכל הפחות, לא ניתן יהיה
לנקו
ט
,הליכי הבאה, וכן לא ניתן יהיה לעקל
.רכבים
- 6 -
49
.
מן הראוי כי במצב בו נוצר חוב לחייב, תהיה לזוכה סוג מסוים של וודאות בצורה של עיקול. כך למ ,עשה
יוכל הזוכה להיות בטוח יותר כי החייב לא עושה שימוש לרעה בהליך
ו/או מבריח נכסים. כמו כן, אפשר
לדחות את מועד האפשרות למכור את ה
רכב
כך שבמידה ויישלם החייב את חובותיו, יימחק העיקול
ויוחזר ה
רכב
.לידיו
50
.
רק מקריאת סעיפים21
)(א
וכן תתי סעיפים69
המורים כי לא ניתן יהיה לעקל מ
י טלטלין וכן לתפוס
רכבים, ניתן לראות .כי המחוקק לא הבין לעומק את ההשלכות הרוחביות שיש להוראות מהסוג הזה לא
רק שהמחוקק מסב נזק אדיר לזוכה, הוא גם מסב
נזק אדיר לחייב עצמו ,
זאת בניגוד למטרת העל
כאמור לעיל, להגן על
,החייב והכל כפי ש .יוסבר להלן
51
.
,באופן ספציפי
מתנגד האיגוד לכך שלא יהיה ניתן
לעקל מ
י
טלטלין . מן הראוי כי במצב בו נוצר חוב
,לחייב
.תהיה לזוכה סוג מסוים של וודאות בצורה של עיקול כך למעשה, יוכל הזוכה להיות יותר בטוח
כי החייב לא עושה שימוש לרעה בהליך
, ו/או מבריח נכסים.
,כמו כן
אפשר לדחות את מועד האפשרות
למכור את המ
י
טלטלין כך ש
במידה ויישלם החייב את חובותיו, יימחק העיקול ויוחזר המ
י
טלטלין לידיו .
52
.
באופן דומה ,מתנגד האיגוד ,
,נחרצות ל הקלה לפיה
לא ניתן יהיה לתפוס רכבים במשך שלושה חודשים ,
לכל הפחות.
53
.
ככל שעלה בידי האיגוד להבין, ההוראה שחלה קודם לכן, לפיה מגבלות יחולו גם על תפיסת רכב משועבד
במשכון, הוחרגו, באופן, שנקבע מפורשות שההוראות המגבילות כאמור בהצעת החוק לא יחולו על
.)תפיסה כאמור (וזאת בשונה מן האמור בתזכיר החוק
54
.
,יחד עם זאת
למען הסר ספק, מובאים ה דברים להלן, ומבוקש כי הדברים ייקבעו במפורש
ב
חוק.
55
.
תפיסת רכב מחייב, הינה פעולה לא פשוטה בפני עצמה , הכרוכה במשאבים רבים, כך שתפיסתו לאחר
שלושה חודשים
'והעברתו או מכירתו לצד ג
.הינה בגדר הבלתי אפשרי
אלמנט ההפתעה מיד עם
,היווצרות החוב, הינו קריטי לזוכה מן הראוי שהחייב יפקיד את רכבו במגרש ההוצאה לפועל, י
י שא
בעלויות האחסנה ויפקיד ערבות בנקאית לירידת ערך המחירון ב
כ-
5%
.לכל הפחות
56
.
למותר לציין ,כי אין מקום לפרשנות ,גם לא באופן משתמע ,לפיה לא ניתן יהיה לתפוס רכבים
משועבדים .במידה ולחייב אין אפשרות לשלם את חובותיו ,מן הראוי לאפשר לזוכה לתפוס את רכבו כדי
שתעמוד לו סוג כלשהו של בטוחה .המשמעות של אי תפיסת רכבו של החייב עשויה להוביל למצב
שהזוכה הוא זה שייאלץ למכור את רכבו שלו.
57
.
משכון
,נכס כערובה לחיוב מקנה
זכות קניינית לזוכה , איסור תפיסת רכב ממושכן באופן גורף וללא כל
הבחנה יהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות זו. האמור לעיל ביחס לזכות הקניין, רלוונטי
ביתר שאת
כאשר
,עסקינן בתפיסת נכס ממושכן
ן בדנ -
.רכב
58
.
משכון
רכב והיכולת לממשו בהתחשב בשוויו
מהווים שיקול מרכזי בקביעת תנאי עסקת האשראי
שנכרתה עם החייב .קשירת ידיו של הזוכה לאחר שנכרתה העסקה ,באופן רטרואקטיבי ,כך שהזוכה אינו
יכול לנהל את סיכוניו ולקבל החלטות באופן מושכל,
יהווה
חוסר
איזון
בוטה בין רצון המחוקק ,להיטיב
עם החייבים לבין הפגיעה בזוכים.
59
.
הבעיה מתחדדת בייחוד נכס ב מסוג רכב ,מאחר וערכם הכספי ,יורד מידי חודש בחודש ,בעוד שהלוואה
שניתנה בגינם עולה בהתאם לריבית שנקבעה בהסכם בין הזוכה לחייב .כך ,אנו עלולים להגיע למצב
שלאור האורכות שניתנות לחייב ,שווי הבטוחה שהוא מעמיד לטובת ההלוואה ,לא מכסות אותה.
- 7 -
60
.
נוסף על האמור ,נראה כי
הגבלת יכולת
הזוכה לתפוס את רכב החייב
אם היתה נקבעת
באופן גורף ,
תחטא
גם למטרת המחוקק - להגן על החייב ,שכן עיכוב מימוש הרכבים יפגע בראש ובראשונה ב
חייב .
כאמור, כאשר מימוש רכב מעוכב במספר חודשים ,ערכו יורד ובהתאמה, יתרת
החוב לפירעון שתיוותר
.לחייב תהיה גבוהה יותר
61
.
ברי ,
,אפוא
כי
החרגת שעבוד משכון הנה הכרחית, כפי שעלה בידי האיגוד להבין כי נעשה, וכי הצעת
החוק תחריג במפורש
רכבים ממושכנים -
באופן שימנע
פגיעה בלתי מידתית וחסרת הגיון כלכלי הן
בזוכים והן בחייבים ., באופן לא מוצדק ובמידה העולה על הנדרש
62
.
,ככלל מוצע לצמצם את תחולת הוראת השעה לתקופה בת
שלושה חודשים
לכל היותר לאחר ביצוע
,ההתאמות כאמור לעיל ,וללא אפשרות הארכה נוספת
בשל הפער בין הוראת השעה למציאות ב
פועל .
63
.
לאור ההשלכות הרוחביות של
הצעת החוק שבנדון , נודה
לדחיית ההצבעה על הצעת החוק ו לקביעת
פגישה עמכם בדבר הערותינו בהקדם האפשרי (ישיבה פיזית או באמצעות)זום
, ב כדי לתקן את תיקון
,החקיקה המוצע
באופן.שהצעת החוק לא תגרום ליותר נזק מתועלת
64
.
כמובן, נודה באם יתאפשר לנו להציג את הערותינו במהלך הדיון בכנסת (הן הערות כלליות על מהות
.)תיקון החקיקה, והן הערות פרטניות על הסעיפים המוצעים
הננו עומדים לרשותכם לכל
שאלה ו/או הבהרה.
ב,ברכה
עודד אופק, עו"ד
מ. פירון ושות', עורכי דין
העתק:
חברי הכנסת חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
עו"ד ,גור בליי, יועמ"ש ועדת חוקה
חוק ומשפט
מר אסף פרידמן, מנהל ועדת חוקה, חוק ומשפט
חברי איגוד חברות האשראי ב
לשכ
ת המסחר