חומר רקע
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
6 בספטמבר
2020
י"ז באלול ה
תש"ף
מסמך רקע קצר לדיון ביום.2020
07.09
-
דיון בדיווח לפי סעיף4ב3
לחוק שיפוט בתי דין
רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-
1953
לעניין עגונות חו"ל
כללי
'תיקון מס4 והוראת שעה לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-
1952
פורסם ונכנס לתוקף ביום1.7.2018
.
תיקון זה הרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים בישראל
ביחס ליהודי העולם באופן חריג על מנת לאפשר לבתי הדין להתיר מקרי עגינות של נשים
יהודיות בחו"ל, כאשר בני הזוג נישאו כדת משה וישראל ולאשה אין פתרון אחר במדינת
.מושבה או במדינת המושב של בן הזוג
ככלל, לאור ההשפעה המהותית שיש למעמדו האישי של אדם על חייו וזכויותיו, מדינות
נרתעות מלהתערב ולשנות את מעמדם האישי של אנשים שא ,ין להם קשר משמעותי אליהן
.)אלא אם הדברים נעשים בהסכמה בין מדינות (לרוב בדרך של חתימה על אמנות ,ואולם
ככל שמדובר על שינוי המעמד האישי מבחינה דתית בלבד,
הרחבת הסמכות הבין לאומית
פחות בעייתית משום שעל פי רוב אין בכך כדי לשנות באופן ישיר את המעמד האישי האזרחי
.במדינת החוץ ואין סמכות מקבילה בעניין זה לערכאות של אותה מדינה
מתי יש לבתי הדין הרבניים סמכות
לפסוק או לאכוף גט בהעדר זיקה לישראל ?
בחוק הוגדרו מצבים שבהם נבצר מהאשה לקבל או לאכוף גט ו שבהם המחוקק מצא שיש
הצדקה ,לאפשר הגשת תביעה לגט בבית דין רבני בישראל על אף העדר זיקה של בני הזוג
לישראל , למעט היותם יהודים שנישאו כדת משה וישראל-
:ואלה הם
1.
לא קיים
בית דין רבני במדינת המושב של מי מבני הזוג שבפניו ניתן לערוך גט;
2.
על אף ש
החל הליך בבית דין מחוץ לישראל, האיש לא מתייצב בפניו וזאת ל משך
ארבעה חודשים לפחות- ולכן לא
.ניתן לערוך את הגט
3.
על אף ש
בית דין מחוץ לישראל פסק שעל האיש לתת גט –
,לא ניתן לאכוף זאת
ובלבד ש חלפו6
חודשים לפחות ממועד
הפסיקה , והגט לא ניתן, על אף מאמץ סביר
ל
הביא לכך
באמצעים הדתיים והמשפטיים הקיימים
באותה מדינה.
היקף הסמכות
בשל העובדה שמדובר על אזרחים ותושבים של מדינות אחרות שחייהם וענייניהם מתנהלים
שם, נקבעו הוראות מפורשות על מנת להבהיר ש
הרחב
ת הסמכות ממוקדת ב
מתן הגט,
ו נקבע במפורש כי אין לבית הדין סמכות לדון בעניינים הכרוכים בגט או בעניינים הנדונים
או שהוחלטו ע"י ערכאה מוסמכת במדינה אחרת או שנקבעו בהסכם
תקף
ב
מדינה אחרת ,
ובכלל זה ענייני רכוש, תשלומי מזונות, ענייני משמורת הילדים וכיו"ב .
מטרת הדיווח לוועדת החוקה חוק ומשפט
התיקון לחוק נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, כלומר עד ליום30.6.2021
,. זאת
לאור קשיים
ש
הכנסת ראתה בו הן מבחינת יחסים בין-לאומיים ,
הן ביחס לעמדתן של
קהילות יהודיות בחו"ל ולאור העובדה שלא ברור היה
היקף השימוש
שייעשה בסמכויות
החדשות והשפעתו
על ההיערכות הנדרשת של
בתי הדין בישראל
לצד המענה הנדרש לצרכים
של אזרחי ותושבי ישראל
. במקביל,
נקבעה חובת דיווח מפורטת לוועדת החוקה במטרה
ל אפשר לכנסת לבחון את יישום ההסדר באופן מעמיק לפני גיבוש.הסדר קבוע
הדיווח המונח בפני הוועדה הוא הדיווח הראשון שהוגש וכולל נתונים לתקופה של שנתיים
מיום תחילת החוק ועד1.7.2020
.
סעיף4ב3 ל
חוק
שכותרתו "דיווח לכנסת–
"הוראת שעה קובע:
(א)
מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בחודש יוני אחת
לשנה, על יישום הוראות סעיפים4ב1 ו-4ב2
; הדוח יכלול בין השאר פירוט לגבי העניינים
:שלהלן בשנה שקדמה למועד הדיווח
(1)
מספר התביעות שהוגשו לפי סעיף4ב1
(בסעיף זה–
תביעות), ומתוכן מספר התביעות
שבהן היתה לבית הדין הרבני
;סמכות לדון ומה היתה העילה לרכישת הסמכות
(2)
;פירוט מדינות המושב של בעלי הדין בתביעות
(3)
;מספר התביעות שהסתיימו במתן גט ופרק הזמן ממועד הגשת התביעה ועד מתן הגט
(4)
מספר התביעות שבהן הוטלו צווי הגבלה לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין ופירוט
צווי ההגבלה;שהוטלו
(5)
מספר התביעות שבהן בני הזוג נישאו גם על פי הדין במדינת חוץ, ומתוכן מספר
.התביעות שבהן בני הזוג היו גרושים לפי אותו דין במועד הגשת התביעה
(ב)
לדיווח כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו, ככל הניתן ובכפוף להוראות כל דין, פסקי דין שניתנו
לפי הסעיפים האמורים בשנה שקדמה למועד הדיווח, בלא ציון פרטים שמאפשרים לזהות
.את בעלי הדין
להלן סיכום הנתונים בדוח (תוך השוואה מסוימת
לנתוני
ם
לגבי
בעלי דין עם זיקה לישראל)
:
-
סך תביעות למתן גט
שהוגשו ע"י בעלי דין 'לפי סע4ב3 –
119
במהלך שנתיים;
התביעות הוגשו ע"י בעלי דין
מ-
19
מדינות-
.בעיקר ארה"ב, צרפת ואנגליה
לפי
.הדוח בכל התביעות היתה לבתי הדין סמכות לדון
-
לפי נתוני בתי הדין הרבניים לשנת2018
הוגשו לבתי הדין הרבניים ב אותה שנה
כ-
4000
תביעות
ל .גירושין
-
שימוש בהגבלות - נעשה ב-
85
תביעות (כלומר ב-
70%
)מהתיקים
ו כמעט תמיד
ההגבלה שה וטלה היא .צו עיכוב יציאה מהארץ
-
לפי דוח נתוני בתי הדין הרבניים
מ שנת2018
–
באותה שנה ניתנו165
החלטות על
צווי הגבלה כנגד34
( סרבני וסרבניות גט בסה"כ כלומר הוטלו
צוי הגבלה ב-
1-4%
)מהתיקים.
-
מתן גט - נ כון למועד הגשת הדיווח- ניתן גט ב-
57
( מהתביעות47%
.)
-
לפי דוח נתוני בתי הדין הרבניים משנת2018
ומשנת2019
-
התגרשו בישראל
ב כל
שנה
כ-
11,000
זוגות אבל במקביל הוגשו
ב כל אחת מהשנים
יותר מ-
10,000
תיקים
לאישור הסכם גירושין או בקשה משותפת למתן פסק דין לגירושין .כך ש לא ברור
כמה מקרי גירושין היו בתביעות גט ובכמה מקרים של סרבנות גט ניתן בסופו של
דבר גט
.בעקבות שימוש בהגבלות ותוך כמה זמן
-
כן יצוין כי בשנת2019
היחידה המיוחדת של הנהלת בתי הדין בנושא התרת עגונות
הצליחה להשיג גט ל-
180
נשים, שבעליהן נעלמו בארץ ובחו"ל
(נספרים בכללם גם
)הגטין שסודרו לפי החוק החדש.
-
ב-
43
מהתביעות בני הזוג היו נושאים גם לפי הדין במדינת חוץ אך רק ב-
28
.מהתביעות הם היו גרושים אזרחית במועד הגשת התביעה
-
ווי בד ח צוין
כי ב-
23
מקרים שכלל לא הגיעו אל בתי הדין, ניתן גט לנשים יהודיות
.במדינות אירופה בעקבות התראה בפני הבעל כי ייעשה שימוש בחוק האמור
ל הלן מספר
שאלות והערות לדיון:
1.
האם בכל המקרים המצוינים בדוח לא היתה אפשרות לרכוש
סמכות מכח סעיף4
א לחוק
ש הרחיב בשנת2005
הרחבה משמעותית של
הסמכות מבחינה בינלאומית למ
צב ים של
זיקה חלשה לישראל ; השאלה מתעוררת ביחוד לאור המספר הרב של המקרים שבהם
הנתבע הגיע לישראל ועוכב בה
)(נוכחות הנתבע בישראל היא תנאי לדיון בתביעה .
2.
מהו ההסבר לכך שרק כמחצית מהזוגות שהיו נשואים אזרחית(בנוסף לנישואין כ
ד
מו"י)
ה
יו גם גרושים אזרחית במועד הגשת התביעה, על אף שזהו תנאי לקיום דיון בתביעה ?
3.
לא
צוין ב
דוח מה פרק הזמן שחלף ממועד הגשת התביעה ועד מתן הגט.
מוצע לבקש
נתונים על כך וכן על
משך הזמן שבו נתבעים עוכבו בישראל , והאם התעוררו קשיים
בהקשר זה.
4.
מוצע לברר עם בתי הדין הרבניים, עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ועם הארגונים
העוסקים בתחום-
אם ומה היו הקשיים שהתעוררו בהליכים האמורים ? האם עלו טענות
של בעלי דין בדבר חוסר סמכות בהגשת התביעה, ב הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ ? האם
התעוררו סכסוכים או
נשמעו טענות מ צד מדינות המושב של בעלי הדין או מצד ערכאות
? שיפוטיות בהן
5.
מוצע לברר באילו בתי דין רבניים בישראל התנהלו ההליכים בעניין עגונות חו"ל, והאם
.נשקלו בעניין זה שיקולים של עומס ההליכים באותם בתי דין
6.
מוצע לוודא שבתביעות שבאו בפני בתי הדין לא התקבלו החלטות אלא לענ .יין מתן הגט
7.
מוצע לבקש התיחסות ל-
45
התביעות שעדיין ממתינות לדיון בפני בתי הדין–
כמה זמן
הן תלויות ועומדות ? האם נעשה שימוש בהגבלות ? מה הסיבות העיקריות לכך ש עדיין
לא ניתן בהן? גט
8.
יצויין כי על אף הוראת סעיף4ב3(ב) לא צו.רפו לדיווח כל פסקי דין והחלטות