חומר רקע
תאריך: 15/7/20
אל: כבוד שר העבודה והרווחה, מר איציק שמולי
שלום רב,
הנדון: גיבוש מדיניות ותוכנית פעולה לטיפול בתופעת הניכור ההורי בישראל
אנו פונים אלייך לאור דוח מבקר המדינה לשנת 2019 וקריאתו לגיבוש הנחיות ונהלי עבודה לטיפול בנפגעים מניכור הורי. ובהמשך לשתי סקירות הספרות המקצועיות שהוזמנו בתחום ממכון המחקר של הכנסת (כתבה ד"ר יסכה מוניקנדם- גבעון) וממשרד העבודה והרווחה (כתבו ד"ר ענבל בר-און וד"ר יואב מזא"ה). ולצידם, הודעת נשיאת הנהלת בתי המשפט, הגב' אסתר חיות, על יישומו של נוהל ארצי לטיפול משפטי בתופעה (על סמך נתוני הפיילוט המוצלח אשר מבוצע כשנה וחצי במחוז תל אביב). וקריאתם של כבוד שופטי המחוזי שאול שוחט, איריס לושי-עבודי ונפתלי שילה בפסק הדין שניתן לאחרונה, בדרישה לגיבוש דחוף של מדיניות טיפולית תומכת שיפוט, כלים והכשרה של אנשי מקצוע מומחים לטיפול בניכור ההורי בישראל.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מתמדת במספר המשפחות בתהליכי פרידה וגירושין. אירוע דרמתי זה של פיצול המבנה המשפחתי, אשר נחשב בעולם המערבי לאחד מאירועי החיים הלוחצים ביותר, מציב עבור חברי המשפחה אתגרים, אשר מרבית המשפחות מצליחות לעמוד בהם ולהסתגל באופן שאינו פוגע ברווחת בני המשפחה ובעיקר רווחתם של הילדים בטווח הארוך.
אך ישנן משפחות המתמודדות עם קשיים משמעותיים בקשר עם הילדים לאחר הפרידה או הגירושין ועשויות למצוא עצמן בתהליך שנקרא בספרות המחקרית סרבנות קשר ועד לקצה הרצף - ניכור הורי.
כיום ביטויים אלו שגורים בשיח המקצועי של עו"סים, ועדות תכנון טיפול, עורכי דין ואף בני המשפחה המעורבים בתהליכי הפרידה והגירושין במדינת ישראל, אך לרוב אין אחידות לגבי משמעותם, חומרתם והדרך לטפל בהם.
יחד עם זאת, אין חולק שיש לקשיים בקשר בין ילדים לבין הוריהם ובעיקר בקצה הרצף במצבי ניכור הורי השלכות ארוכות טווח והרסניות על בריאות נפשם ורווחתם של ילדים, השפעה שיש לה השלכות על החברה כולה, שכן התופעה משחזרת את עצמה באחוזים ניכרים בדור הבא.
תופעת הניכור ההורי, אשר הומשגה לראשונה בשנות ה-80 של המאה הקודמת בארה"ב, הינה תופעת ספקטרום המתבטאת בפיצול נפשי בקרב ילדים, כתוצאה מברית פתולוגית או מניפולציה פסיכולוגית של הורה אחד, ודרדור הילד לדחיית קשר עם ההורה השני ללא הצדקה. זאת בשונה מסרבנות קשר, אשר מיוחסת למצבים בהם קיימת עילה לקשיים בקשר בין ההורה לילדו על רקע אלימות, הזנחה או נטישה, אשר קדמו להליך הפרידה או הגירושין.
במצבי ניכור הורי, המדובר לרוב בדינמיקה משפחתית הרסנית המקבלת ביטוי ביתר שאת בעת הפרידה או הגירושין, אך שורשיה נטמנים בראשיתה של הקמת המשפחה ולכן עשויה להופיע בווריאציות נוספות וכן גם בטווח גילאים רחב מאוד, גם בקרב ילדים בגירים. כמו כן, לתופעה דרגות חומרה שונות, כאשר חוקריה המובילים בעולם מדווחים כי מצבי ניכור הורי בינוני וחריף הם בבחינת התעללות פסיכולוגית במשפחה, ולכן מחייבים התערבות פסיכו-משפטית מהירה ונחרצת, לצורך הגנה על הילדים.
העמותה למאבק בניכור הורי הוקמה לפני מספר שנים על ידי קבוצת הורים מתמודדים, אשר מצאה עצמה מול שוקת שבורה, בהיעדר מדיניות ואנשי מקצוע מומחים לטיפול בה בישראל. העמותה מספקת כיום תמיכה למאות הורים מתמודדים מכל קשת המגזרים באוכלוסייה, וביניהם אבות ואימהות מנותקי קשר. בן היתר חברים בעמותה גם אלפים מבני המשפחה המורחבת, כולל הורים אשר הפכו בינתיים כבר לסבים וסבתות מנוכרים.
בהיעדר נתונים כמותיים רשמיים, הערכתנו מתבססת על הנתונים אשר פורסמו בארה"ב בשנת 2020, על פיהם האומדן הוא של כ- 22 מיליון ילדים אמריקאים, ובהתאמה, מעל ל-100,000 ילדים בישראל מנוכרים. נתון זה גדל בכמה אלפים בכל שנה בישראל, ובהיעדר אנשי מקצוע מומחים, תוכניות התערבות ותשתיות טיפוליות, הנתון הינו בצמיחה מתמדת.
בשנים האחרונות מחקר בינלאומי ענף אפיין את תסמיניה, נזקיה והדרכים לפתרונה. כמו כן, בארה"ב ובאירופה גובשו פרוטוקולים ייעודיים לזיהוי, אבחון, טיפול ומניעה.
הפרקטיקות הבינלאומיות המובילות לטיפול בנפגעים (בהובלת פרופ' ווארשק, ד"ר גוטליב, ד"ר קריג, ד"ר צ'ילדרס, קארן וניק וודאל ואחרים) כוללות הליך אינטגרטיבי פסיכו-משפטי, שנועד להבטיח קיומו של מרחב בטוח, לשיקום הילד וחידוש הקשר עם ההורה המנוכר, תוך נטרול מנגנוני השליטה הפסיכולוגים על נפשו מצד ההורה שכנגד.
בכדי לטפל כראוי בילדים ובמשפחות הנפגעות בישראל, גובשו במסגרת העמותה הישראלית חמישה עקרונות לפעולה:
התאמה ויישום הפרוטוקולים הבינלאומיים המובילים לאבחון וטיפול מקצועי ומיומן בילדים הנפגעים.
גיבוש נוהל מערכתי שיאפשר התערבות מהירה, שכן אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בתופעה הוא ההתקבעות של הפיצול בנפשו של הילד וחוסר התאום בין המערכות, אשר גורר איבוד "זמן ילד" יקר.
הגברת המודעות הציבורית והקניית ידע תאורטי ופרקטי שוטף, לאנשי מקצוע הנמצאים בסביבה היומיומית של המשפחה: סגל חינוכי, גורמי רפואה, חוק ומשפט לצד כמובן צוותי טיפול ורווחה.
הכשרה של אנשי מקצוע מומחים לזיהוי, אבחון וטיפול. לצד גיבוש תשתיות, תוכניות טיפוליות ומענה נפשי הולם לכלל המשפחה (הילדים המנוכרים, ההורה המנוכר וההורה המנכר).
גיבוש מדיניות שיפוטית, סעדים ולוחות זמנים מותאמים, המתמקדים בהגנה על הקטין ומופרדים מתהליכים שיפוטיים ממושכים הנוגעים להסדרת משמורת, סדרי שהות ומזונות.
לסיום, רבים מהעוסקים בהליכי פרידה וגירושין מבקשים לייצג בתהליך את קולו של הילד. אך קולם האותנטי של ילדים מנוכרים אינו יכול להישמע ללא מענה ייעודי מומחה. לילדים מנוכרים אין את הלגיטימציה החיצונית והפנימית לבקש עבור עצמם את משאלת הלב הכנה של כל ילד, לקיים קשר קרוב וחם גם עם אמא וגם עם אבא, למרות שאלה בחרו לפרק את זוגיותם.
מזה מספר שנים אנו נמצאים במגעים עם הגורמים המקצועיים במשרד ועם השרים השונים אשר מונו לטיפול בתיק החשוב הזה בממשלות ישראל השונות. אנו תקווה שכבוד השר שמולי יעלה את הנושא על סדר יומו ויפעל ללא דיחוי להיענות לזעקת הילדים החרישית הזו, לקריאת בית המשפט לענייני משפחה, להמלצות דוח המבקר ולחוות הדעת של המומחים שהוזמנו על ידי משרדו, כך שתגובש מדיניות הולמת לאבחון, טיפול ומניעה לצד המדיניות השיפוטית המתגבשת בימים אלה.
אנו מבקשים להיפגש עם השר בנושא, וכן נשמח לקחת חלק משמעותי בגיבוש מדיניות זאת, תוך שאנו מעמידים לרשותו כל אינפורמציה וניסיון הקיימים ברשותנו מעבודה של כ- 8 שנים בתחום.
בברכה,
ענבל שני גרינברג וחברי הועד המנהל
העמותה למאבק בניכור הורי
054-7979735, [email protected]
www.inbalgreenebrg.com