חומר רקע
נוסח לדיון – 8 בספטמבר 2020
הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 67 והוראת שעה), התש"ף-2020
***************************************************************************************
פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון פרק א': חוק ההוצאה לפועל – תיקון
תיקון סעיף 7א1 1. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 – בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 7א1 –
(1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)"; (1) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים)";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנתיים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו. "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנתיים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו. "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנתיים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו. "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנתיים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו. "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנתיים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו. "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שנתיים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.
(ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן בתום שנה ממועד מתן ההחלטה, או בתום תקופה אחרת שקבע בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; לשם כך, יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא הרשם במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2. (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן בתום שנה ממועד מתן ההחלטה, או בתום תקופה אחרת שקבע בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; לשם כך, יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא הרשם במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2. (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן בתום שנה ממועד מתן ההחלטה, או בתום תקופה אחרת שקבע בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; לשם כך, יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא הרשם במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2. (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן בתום שנה ממועד מתן ההחלטה, או בתום תקופה אחרת שקבע בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; לשם כך, יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא הרשם במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2. (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן בתום שנה ממועד מתן ההחלטה, או בתום תקופה אחרת שקבע בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; לשם כך, יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא הרשם במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2. (ג) נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן בתום שנה ממועד מתן ההחלטה, או בתום תקופה אחרת שקבע בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; לשם כך, יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא הרשם במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.
(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הרשם לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך." (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הרשם לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך." (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הרשם לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך." (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הרשם לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך." (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הרשם לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך." (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי הרשם לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך."
תיקון סעיף 7ב 2. בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין". בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין". בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין". בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין". בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין". בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין". בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין".
תיקון סעיף 21 3. בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי – בסעיף 21 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) –
(א) אחרי "מימושם בדרך אחרת" יבוא "אם התקיימו תנאים אלה, אלא אם כן שוכנע הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שאינו יחיד – מטעמים שיירשמו, כי ישנה הצדקה לצוות כאמור אף שלא התקיימו התנאים: (א) אחרי "מימושם בדרך אחרת" יבוא "אם התקיימו תנאים אלה, אלא אם כן שוכנע הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שאינו יחיד – מטעמים שיירשמו, כי ישנה הצדקה לצוות כאמור אף שלא התקיימו התנאים: (א) אחרי "מימושם בדרך אחרת" יבוא "אם התקיימו תנאים אלה, אלא אם כן שוכנע הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שאינו יחיד – מטעמים שיירשמו, כי ישנה הצדקה לצוות כאמור אף שלא התקיימו התנאים: (א) אחרי "מימושם בדרך אחרת" יבוא "אם התקיימו תנאים אלה, אלא אם כן שוכנע הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שאינו יחיד – מטעמים שיירשמו, כי ישנה הצדקה לצוות כאמור אף שלא התקיימו התנאים: (א) אחרי "מימושם בדרך אחרת" יבוא "אם התקיימו תנאים אלה, אלא אם כן שוכנע הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שאינו יחיד – מטעמים שיירשמו, כי ישנה הצדקה לצוות כאמור אף שלא התקיימו התנאים: (א) אחרי "מימושם בדרך אחרת" יבוא "אם התקיימו תנאים אלה, אלא אם כן שוכנע הרשם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם ביקש הזוכה לעקל מיטלטלין של חייב שאינו יחיד – מטעמים שיירשמו, כי ישנה הצדקה לצוות כאמור אף שלא התקיימו התנאים:
(1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; (1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב;
(2) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים."; (2) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים."; (2) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים."; (2) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים."; (2) החוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים.";
(ב) הסיפה החל במילים "ומשצווה כך" תסומן "(א1)"; (ב) הסיפה החל במילים "ומשצווה כך" תסומן "(א1)"; (ב) הסיפה החל במילים "ומשצווה כך" תסומן "(א1)"; (ב) הסיפה החל במילים "ומשצווה כך" תסומן "(א1)"; (ב) הסיפה החל במילים "ומשצווה כך" תסומן "(א1)"; (ב) הסיפה החל במילים "ומשצווה כך" תסומן "(א1)";
(2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)". (2) בסעיף קטן (א1), במקום "ומשציווה כך" יבוא "משציווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א)".
תיקון סעיף 74ט 4. בסעיף 74ט לחוק העיקרי – בסעיף 74ט לחוק העיקרי – בסעיף 74ט לחוק העיקרי – בסעיף 74ט לחוק העיקרי – בסעיף 74ט לחוק העיקרי – בסעיף 74ט לחוק העיקרי – בסעיף 74ט לחוק העיקרי –
(1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1". (1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1". (1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1". (1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1". (1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1". (1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1". (1) , במקום "69ג(א)" יבוא "7א1".
(2) סעיף קטן (ב). (2) סעיף קטן (ב). (2) סעיף קטן (ב). (2) סעיף קטן (ב). (2) סעיף קטן (ב). (2) סעיף קטן (ב). (2) סעיף קטן (ב).
פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה פרק ב': חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה
הגדרות 5. "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה; "יום הפרסום" – יום פרסומו של חוק זה;
"תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה: "תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה: "תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה: "תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה: "תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה: "תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה: "תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם" –למעט תיקים שנפתחו בשל בקשות אלה:
(1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה; (1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה; (1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה; (1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה; (1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה; (1) בקשה לביצוע משכון או משכנתה;
(2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק העיקרי; (2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק העיקרי; (2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק העיקרי; (2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק העיקרי; (2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק העיקרי; (2) בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק העיקרי;
(3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי; (3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי; (3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי; (3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי; (3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי; (3) בקשה לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי;
חוק ההוצאה לפועל – הוראת שעה 6. (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא: (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא: (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא: (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא: (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא: (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא: (א) עד תום שנתיים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך שאחרי סעיף 74טו לחוק העיקרי יבוא:
"איחוד תיקים בצו תשלומים – הוראת שעה "איחוד תיקים בצו תשלומים – הוראת שעה "איחוד תיקים בצו תשלומים – הוראת שעה 74טו1. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69 או 69יג(ב)(1), לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69 או 69יג(ב)(1), לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב. (א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69 או 69יג(ב)(1), לאחד את כל תיקי החייב ולקבוע כי צו התשלומים יחול על כלל חובות החייב.
(ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 74א, 74ד, 74ה, 74ט, 74יא, 74יב, 74יג ו־74טו, בשינויים המחויבים." (ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 74א, 74ד, 74ה, 74ט, 74יא, 74יב, 74יג ו־74טו, בשינויים המחויבים." (ב) אוחדו תיקי החייב בצו תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 74א, 74ד, 74ה, 74ט, 74יא, 74יב, 74יג ו־74טו, בשינויים המחויבים."
(ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום: (ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום: (ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום: (ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום: (ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום: (ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום: (ב) עד תום תשעה חודשים מיום הפרסום, יקראו את החוק העיקרי כך, לגבי תיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם, אשר נפתחו לאחר יום הפרסום:
(1) בסעיף 7 לחוק העיקרי – (1) בסעיף 7 לחוק העיקרי – (1) בסעיף 7 לחוק העיקרי – (1) בסעיף 7 לחוק העיקרי – (1) בסעיף 7 לחוק העיקרי – (1) בסעיף 7 לחוק העיקרי –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה"; (א) בסעיף קטן (א), במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה";
(ב) בסעיף קטן (א1), במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים"; (ב) בסעיף קטן (א1), במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים"; (ב) בסעיף קטן (א1), במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים"; (ב) בסעיף קטן (א1), במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים"; (ב) בסעיף קטן (א1), במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים";
(2) בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים"; (2) בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים"; (2) בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים"; (2) בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים"; (2) בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים"; (2) בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי, במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים";
(3) אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא: (3) אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא: (3) אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא: (3) אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא: (3) אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא: (3) אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא:
"הסדר תשלומים מיוחד – הוראת שעה "הסדר תשלומים מיוחד – הוראת שעה "הסדר תשלומים מיוחד – הוראת שעה 7א3. (א) חייב שסכום החוב שלו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, רשאי לשלם את חובו בתשלומים לפי הסדר התשלומים המיוחד המפורט בתוספת השישית (בסעיף זה – הסדר תשלומים מיוחד) ולפי הוראות סעיף זה, ובלבד שתשלום ראשון בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב; שאר התשלומים ישולמו ברציפות, מדי חודש בחודשו, באותו היום בחודש שבו שולם התשלום הראשון כאמור. (א) חייב שסכום החוב שלו אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, רשאי לשלם את חובו בתשלומים לפי הסדר התשלומים המיוחד המפורט בתוספת השישית (בסעיף זה – הסדר תשלומים מיוחד) ולפי הוראות סעיף זה, ובלבד שתשלום ראשון בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב; שאר התשלומים ישולמו ברציפות, מדי חודש בחודשו, באותו היום בחודש שבו שולם התשלום הראשון כאמור.
(ב) חייב כאמור בסעיף קטן (א) יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בתיק שבו שילם את התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – בקשה להכרה); החייב יפרט בבקשה את מספר התיק שבו מוגשת הבקשה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עמו קשר או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אסמכתה על התשלום הראשון לזוכה בתיק אלא אם כן התקיימה אחת מהוראות סעיף 69ב4(ג)(1) או (2). (ב) חייב כאמור בסעיף קטן (א) יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה להכיר בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בתיק שבו שילם את התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – בקשה להכרה); החייב יפרט בבקשה את מספר התיק שבו מוגשת הבקשה, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עמו קשר או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אסמכתה על התשלום הראשון לזוכה בתיק אלא אם כן התקיימה אחת מהוראות סעיף 69ב4(ג)(1) או (2).
(ג) הגיש החייב בקשה להכרה, יחולו הוראות סעיפים 69ב5, 69ב6, 69ב8 ו-69ב9(א), בשינויים המחויבים. (ג) הגיש החייב בקשה להכרה, יחולו הוראות סעיפים 69ב5, 69ב6, 69ב8 ו-69ב9(א), בשינויים המחויבים.
(ד) הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, תיכנס ההכרה לתוקפה באופן מיידי והמנהל יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה: (ד) הכיר מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, תיכנס ההכרה לתוקפה באופן מיידי והמנהל יפעל כמפורט להלן בתיק שבו ניתנה ההכרה:
(1) אם מתווספת ריבית לחוב – יפחית, ממועד ההכרה ואילך, את הריבית שהיתה אמורה להיווסף לחוב אלמלא ניתנה ההכרה, בשיעור של 50 אחוזים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69ב12 בשינויים המחויבים;
(2) יורה שלא במסגרת התיק ממועד ההכרה.
(ה) על אף האמור בסעיפים 10(א) ו־10ב(ב), כל עוד החייב בתיק מוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אין הזוכה המיוצג זכאי לשכר עורך דין נוסף מלבד לשכר האמור בסעיף 10ב(א). (ה) על אף האמור בסעיפים 10(א) ו־10ב(ב), כל עוד החייב בתיק מוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אין הזוכה המיוצג זכאי לשכר עורך דין נוסף מלבד לשכר האמור בסעיף 10ב(א). (ה) על אף האמור בסעיפים 10(א) ו־10ב(ב), כל עוד החייב בתיק מוכר כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אין הזוכה המיוצג זכאי לשכר עורך דין נוסף מלבד לשכר האמור בסעיף 10ב(א).
(ו) זוכה רשאי להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם החל ממועד ההכרה החייב לא שילם במועד, תשלום אחד לפחות, לפי הסדר התשלומים המיוחד; הזוכה יצרף לבקשתו תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; לעניין זה, "תשלום במועד", למעט לעניין התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) – תשלום בתוך 30 ימים ממועד התשלום. (ו) זוכה רשאי להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם החל ממועד ההכרה החייב לא שילם במועד, תשלום אחד לפחות, לפי הסדר התשלומים המיוחד; הזוכה יצרף לבקשתו תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; לעניין זה, "תשלום במועד", למעט לעניין התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) – תשלום בתוך 30 ימים ממועד התשלום. (ו) זוכה רשאי להגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם החל ממועד ההכרה החייב לא שילם במועד, תשלום אחד לפחות, לפי הסדר התשלומים המיוחד; הזוכה יצרף לבקשתו תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה; לעניין זה, "תשלום במועד", למעט לעניין התשלום הראשון כאמור בסעיף קטן (א) – תשלום בתוך 30 ימים ממועד התשלום.
(ז) זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף קטן (א) ובהתאם להוראות סעיף 69ב10(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; החליט הרשם על ביטול ההכרה כאמור, יבוטלו תוצאות ההכרה החל ממועד החלטתו, ואולם אם הוגשה בקשת הזוכה לביטול ההכרה בתוך 30 ימים ממועד שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה, יורה הרשם על הוספת הריבית שהופחתה לפי סעיף קטן (ד)(1). (ז) זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף קטן (א) ובהתאם להוראות סעיף 69ב10(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; החליט הרשם על ביטול ההכרה כאמור, יבוטלו תוצאות ההכרה החל ממועד החלטתו, ואולם אם הוגשה בקשת הזוכה לביטול ההכרה בתוך 30 ימים ממועד שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה, יורה הרשם על הוספת הריבית שהופחתה לפי סעיף קטן (ד)(1). (ז) זוכה רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כמשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד בשל אי-התקיימות התנאים להכרה בחייב לפי סעיף קטן (א) ובהתאם להוראות סעיף 69ב10(א) ו-(ב), בשינויים המחויבים; החליט הרשם על ביטול ההכרה כאמור, יבוטלו תוצאות ההכרה החל ממועד החלטתו, ואולם אם הוגשה בקשת הזוכה לביטול ההכרה בתוך 30 ימים ממועד שליחת ההודעה על ההכרה לזוכה, יורה הרשם על הוספת הריבית שהופחתה לפי סעיף קטן (ד)(1).
(ח) הגיש הזוכה בקשה לביטול ההכרה כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו הוראות סעיפים 69ב14, 69ב15(א), 69ב16 ו-69ב17, בשינויים המחויבים. (ח) הגיש הזוכה בקשה לביטול ההכרה כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו הוראות סעיפים 69ב14, 69ב15(א), 69ב16 ו-69ב17, בשינויים המחויבים. (ח) הגיש הזוכה בקשה לביטול ההכרה כאמור בסעיף קטן (ו), יחולו הוראות סעיפים 69ב14, 69ב15(א), 69ב16 ו-69ב17, בשינויים המחויבים.
() זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם התקיים אחד מאלה: () זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם התקיים אחד מאלה: () זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לבטל את ההכרה בחייב כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד, אם התקיים אחד מאלה:
(1) יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת לו לשלם את החוב הפסוק במלואו; (1) יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת לו לשלם את החוב הפסוק במלואו;
(2) החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד, ובין השאר קיים חשש ממשי כי החייב יבריח את נכסיו בתקופה שההסדר חל עליו, לצורך סיכול הליך גביית החוב; (2) החייב מנצל לרעה את הליך הסדר התשלומים המיוחד, ובין השאר קיים חשש ממשי כי החייב יבריח את נכסיו בתקופה שההסדר חל עליו, לצורך סיכול הליך גביית החוב;
(3) הזוכה כרת עם החייב, לאחר יום תחילת הוראת השעה ובטרם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, הסכם לתשלום החוב הזהה להסדר התשלומים המיוחד או המיטיב עם החייב בהתאם לצרכיו לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע במסגרת ההסכם, ובלבד שהזוכה גילה לחייב במועד כריתת ההסכם שאי-עמידה בתנאי ההסכם תהווה עילה לביטול ההכרה בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד כאמור בסעיף קטן זה; הרשם לא יבטל את ההכרה בחייב אם שוכנע שהחייב לא עמד בהסכם שנכרת עם הזוכה בשל שינוי לרעה ביכולתו לשלם את התשלומים שהוסכם עליהם, שאירע לאחר כריתת ההסכם. (3) הזוכה כרת עם החייב, לאחר יום תחילת הוראת השעה ובטרם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, הסכם לתשלום החוב הזהה להסדר התשלומים המיוחד או המיטיב עם החייב בהתאם לצרכיו לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע במסגרת ההסכם, ובלבד שהזוכה גילה לחייב במועד כריתת ההסכם שאי-עמידה בתנאי ההסכם תהווה עילה לביטול ההכרה בו כחייב המשלם לפי הסדר תשלומים מיוחד כאמור בסעיף קטן זה; הרשם לא יבטל את ההכרה בחייב אם שוכנע שהחייב לא עמד בהסכם שנכרת עם הזוכה בשל שינוי לרעה ביכולתו לשלם את התשלומים שהוסכם עליהם, שאירע לאחר כריתת ההסכם.
(4) בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון"; (4) בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון"; (4) בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון"; (4) בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון"; (4) בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון"; (4) בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים" ובמקום "ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון" יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון";
(5) בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים"; (5) בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים"; (5) בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים"; (5) בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים"; (5) בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים"; (5) בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי, במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים";
(6) בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (6) בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (6) בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (6) בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (6) בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (6) בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים";
(7) אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: (7) אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: (7) אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: (7) אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: (7) אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: (7) אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא:
"אגרה בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה "אגרה בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה "אגרה בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה 9א. (א) על אף האמור בסעיף 9(א), אגרה בעד בקשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6, שטר לפי סעיף 81א או תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 תהיה בסכום של 60 שקלים חדשים. (א) על אף האמור בסעיף 9(א), אגרה בעד בקשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6, שטר לפי סעיף 81א או תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 תהיה בסכום של 60 שקלים חדשים.
(ב) הזוכה ישלם את ההפרש שבין האגרה לפי סעיף 9(א) לבין האגרה בעד בקשה לביצוע ששולמה לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההפרש), עם הגשת הליכים, לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה; אם קיימת הרשאה כללית לחיוב חשבון הבנק של הזוכה, תיגבה האגרה במועד זה מחשבונו. (ב) הזוכה ישלם את ההפרש שבין האגרה לפי סעיף 9(א) לבין האגרה בעד בקשה לביצוע ששולמה לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההפרש), עם הגשת הליכים, לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה; אם קיימת הרשאה כללית לחיוב חשבון הבנק של הזוכה, תיגבה האגרה במועד זה מחשבונו.
(ג) תשלום ההפרש הוא תנאי לנקיטת הליכים בתיק לפי חוק זה, למעט הליך שהרשם הורה לנקוט לפי הוראות סעיף 7(ה). (ג) תשלום ההפרש הוא תנאי לנקיטת הליכים בתיק לפי חוק זה, למעט הליך שהרשם הורה לנקוט לפי הוראות סעיף 7(ה).
(ד) לא שילם הזוכה את ההפרש בתוך 90 ימים מתום המועד להגשת בקשה על ידי החייב לצו תשלומים לפי סעיף 7א(א) או בתוך 90 ימים מהמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), לפי העניין – ייסגר התיק."; (ד) לא שילם הזוכה את ההפרש בתוך 90 ימים מתום המועד להגשת בקשה על ידי החייב לצו תשלומים לפי סעיף 7א(א) או בתוך 90 ימים מהמועד האחרון להגשת התנגדות לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), לפי העניין – ייסגר התיק.";
(8) אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא: (8) אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא: (8) אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא: (8) אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא: (8) אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא: (8) אחרי סעיף 10א לחוק העיקרי יבוא:
"שכר עורך דין בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה "שכר עורך דין בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה "שכר עורך דין בעד בקשת ביצוע – הוראת שעה 10ב. (א) על אף האמור בסעיף 10(א), שכר עורך דין בעד הגשות לביצוע המפורטות להלן יהיה בסכום כמפורט לצדן: (א) על אף האמור בסעיף 10(א), שכר עורך דין בעד הגשות לביצוע המפורטות להלן יהיה בסכום כמפורט לצדן:
(1) בעד הגשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6 – 384 שקלים חדשים;
(2) בעד הגשה לביצוע של שטר לפי סעיף 81א – 141 שקלים חדשים;
(3) בעד הגשה לביצוע של תביעה בסכום קצוב לפי סעיף 81א1 – 236 שקלים חדשים.
(ב) ההפרש בין שכר עורך הדין בעד הגשה לביצוע לפי הוראות סעיף 10(א) לבין שכר עורך הדין בעד הגשה לביצוע לפי סעיף קטן (א) ייווסף לחוב הפסוק עם קבלת בקשת הזוכה לנקוט הליכים, לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה; ואולם (ב) ההפרש בין שכר עורך הדין בעד הגשה לביצוע לפי הוראות סעיף 10(א) לבין שכר עורך הדין בעד הגשה לביצוע לפי סעיף קטן (א) ייווסף לחוב הפסוק עם קבלת בקשת הזוכה לנקוט הליכים, לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה; ואולם
הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 10(ג) ייווספו להפרש האמור החל ממועד ההגשה לביצוע
.";
(9) בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "תשעה"; (9) בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "תשעה"; (9) בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "תשעה"; (9) בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "תשעה"; (9) בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "תשעה"; (9) בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי, במקום "שמונה" יבוא "תשעה";
(10) בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי, במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים"; (10) בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי, במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים"; (10) בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי, במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים"; (10) בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי, במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים"; (10) בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי, במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים"; (10) בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי, במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים";
(11) סעיף 69א לחוק העיקרי – לא יחול; (11) סעיף 69א לחוק העיקרי – לא יחול; (11) סעיף 69א לחוק העיקרי – לא יחול; (11) סעיף 69א לחוק העיקרי – לא יחול; (11) סעיף 69א לחוק העיקרי – לא יחול; (11) סעיף 69א לחוק העיקרי – לא יחול;
(12) בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (12) בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (12) בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (12) בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (12) בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים"; (12) בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי, במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים";
(13) בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי, במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים"; (13) בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי, במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים"; (13) בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי, במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים"; (13) בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי, במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים"; (13) בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי, במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים"; (13) בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי, במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים";
(14) בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (14) בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (14) בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (14) בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (14) בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (14) בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים";
(15) בסעיף 81א1 לחוק העיקרי – (15) בסעיף 81א1 לחוק העיקרי – (15) בסעיף 81א1 לחוק העיקרי – (15) בסעיף 81א1 לחוק העיקרי – (15) בסעיף 81א1 לחוק העיקרי – (15) בסעיף 81א1 לחוק העיקרי –
(א) בסעיף קטן (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (א) בסעיף קטן (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (א) בסעיף קטן (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (א) בסעיף קטן (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (א) בסעיף קטן (ד)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים";
(ב) בסעיף קטן (ה)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (ב) בסעיף קטן (ה)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (ב) בסעיף קטן (ה)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (ב) בסעיף קטן (ה)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים"; (ב) בסעיף קטן (ה)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים";
(16) אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא: (16) אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא: (16) אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא: (16) אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא: (16) אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא: (16) אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת שישית "תוספת שישית "תוספת שישית "תוספת שישית "תוספת שישית
(סעיף 7א3) (סעיף 7א3) (סעיף 7א3) (סעיף 7א3) (סעיף 7א3)
הוראת שעה לעניין צו הבאה 7. עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם עד תום שישה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם
(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות; (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות; (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות; (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות; (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות; (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות; (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הרשם להורות על הבאת החייב לפניו בצו הבאה או על נקיטת הליכי הבאה, אם שוכנע כי ביצוע ההליך נדרש בדחיפות;
(3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום; (3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום; (3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום; (3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום; (3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום; (3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום; (3) תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה, לא תבוא במניין הימים שנקבעו בסעיף 74טז לחוק העיקרי לעניין המועד לביצוע צו הבאה שניתן לפני יום הפרסום;
(4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה. (4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה. (4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה. (4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה. (4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה. (4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה. (4) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה של זוכה להורות בצו על הבאת חייב לפי סעיף 69יב(א), אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה וצורף לה תצהיר התומך בבקשה.
הוראת שעה לעניין עיקול רכב 8. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי. עד תום שלושה חודשים מיום הפרסום, בתיקי הוצאה לפועל שהוראת השעה חלה עליהם – לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי.
הוראת שעה – הארכת תקופות 9. שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן: שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן: שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן: שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן: שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן: שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן: שר המשפטים רשאי להאריך, בצו, את תקופת תוקפן של הוראות השעה שלהלן, לתקופות נוספות, כמפורט לצדן:
(1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר. (1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר. (1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר. (1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר. (1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר. (1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר. (1) הוראת השעה לפי סעיף 6(ב) – לתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך תקופת תוקפה של הוראת השעה האמורה, לא יעלה סך הכול על 18 חודשים; הארכת תקופת תוקפה של הוראת השעה לעניין אגרות בקשת ביצוע לפי סעיף 9א המוצע בסעיף 6(ב)(7) לחוק זה, תהיה בהסכמת שר האוצר.
(2) (2) (2) (2) (2) (2) (2)
(3) (3) (3) (3) (3) (3) (3)