חומר רקע
תוכניות הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים ובינוניים
עמדת התאחדות התעשיינים
רקע
טרם נעמיק בכלי הסיוע הכלכליים לעסקים קטנים ובינוניים, יש לציין כי לא ניתן לנתק את חוסר הוודאות העסקי המשמעותי עימו מתמודד המגזר העסקי בישראל בכלל, ובאופן מהותי יותר העסקים הקטנים והבינוניים.
הגל השני אשר מתאפיין במשבר כלכלי עמוק לצד משבר רפואי מתמשך, מעמיד את המפעלים הקטנים והבינוניים מול שוקת שבורה וחוסר אונים נוכח היעדר ניהול אסטרטגי ומתכלל של המשבר הנוכחי ע"י הממשלה והכנסת.
לראייה, בשתי היממות האחרונות עומדים המפעלים בישראל מול חוסר וודאות באשר ליכולתם להבטיח לעובדיהם כי תתאפשר להם הגעה וחזרה ממקום העבודה, נוכח איומי הסגר וההכרזה על 'אזור מוגבל' ב-40 ישובים אדומים.
התעשייה מחויבת ונדרשת לעמוד בביקושים המקומיים לצורך הבטחת המשך אספקת המוצרים והשירותים לכלל אזרחי ישראל, ואין זה עומד במבחן הסבירות הבסיסית כי אין באפשרותם לתכנן את המשך הייצור באותו היום.
לכן, עוד טרם ההעמקה באשר לכלי הסיוע הכלכליים – אני קוראת לממשלה והכנסת, קבלו החלטות מקצועיות, שקולות וענייניות, תוך קביעת אסטרטגיה ברורה לטווח הבינוני, המשלבת פתרונות להמשכיות העסקית והרציפות התפקודית של המגזר העסקי בכללותו ושל התעשייה הקטנה והבינונית בפרט, זאת לצד שמירה על בריאות הציבור והעובדים.
אציין כי בימים האחרונים ביצעה התאחדות התעשיינים 'סקר בזק' בקרב חברות התעשייה בעניין היקף התפרצות נגיף הקורונה בקרב עובדי התעשייה ונמצא כי היקף העובדים אשר נמצאו כחולים בקורונה נמוך מ-1% וכן במעל מ-90% לא חלה הדבקה של עובדים נוספים באותן החברות, וב-7% נוספים נדבקו 1-2 עובדים בלבד (נתון הנמוך ממקדמי ההדבקה המוכרים של נגיף הקורונה). לאור זאת, התעשייה הקטנה והבינונית יעילה במניעת התפרצות נגיף הקורונה בתחומה ויעילה בקטיעת שרשראות ההדבקה בתוך תחומי המפעל.
לאור זאת, וודאות עסקית ורציפות תפקודית זהו הסיוע המרכזי בעל ההשלכות הכלכליות המשמעותיות ביותר בעבור התעשייה הקטנה, הבינונית והגדולה כאחד!
אי התאמת כלי הסיוע הכלכליים לצרכי התעשייה הקטנה והבינונית
בפתח הדברים נאמר כי התאחדות התעשיינים עומדת איתנה בעמדתה לפיה נדרש לייצר מנגנון פיצוי מרכזי בגין ירידה במחזורים בגין אובדן מחזור בשל מגפת הקורונה לכל ענפי המגזר הפרטי ולכל העסקים בכל היקף פעילות. רק קביעת מנגנון שקוף ואחיד, אשר יסתמך על דיווחי העסקים כדי לשחרר את הפיצוי באופן מהיר, לכל המגזר הפרטי בישראל יאפשר פעילות מחודשת של המשק תוך צמצום ניכר במספר המפוטרים.
כמו כן, ישנה החובה לשלב מנגנון פיצוי זה עם מנגנון מענקים לעידוד התעסוקה וחזרת המפוטרים למסלול של תעסוקה ע"י התאמת ה"מודל הגרמני" אשר נוסה בהצלחה במדינות אירופה.
לתפיסתנו, מנגנוני הפיצוי הנוכחיים, תחת התוכנית הכלכלית, הינם בבחינת פתרונות קצרי מועד בשיטת 'טלאי על טלאי', שתנאיהם אינם עולים בקנה אחד עם צרכי השטח ויכולת התעשייה הקטנה והבינונית לעמוד בדרישות הסף אפסית עד בלתי אפשרית, ולעיתים אף פוגעת בצמיחה ובצמצום מימדי האבטלה!
מסקר שביצעה התאחדות התעשיינים עולה כי 77% ציינו שהתוכנית הכלכלית הממשלתית נותנת מענה במידה מועטה בלבד!
מסלול המענקים להשתתפות בהוצאות הקבועות
מסקר שביצעה התאחדות התעשיינים, 89% מהתעשייה הקטנה והבינונית לא קיבלה ואינה זכאית גם בעתיד לקבלת מענקי השתתפות בהוצאות הקבועות, כפי שיפורט בהמשך
1. חודשים מרץ-אפריל 2020 (פעימה 3)
כאמור, מענק זה אשר ניתן לחברות עם מחזור של 20 מיליון ₪ לכל היותר ואשר שמחזורן ירד ב25% לפחות, ואפשר קבלת מענק של עד 400,000 ₪.
לאור מגבלת המחזור, מצאו את עצמן מרבית חברות התעשייה הקטנות והבינוניות מחוץ למסלול פיצוי זה.
2. מסלול הפיצוי החל מחודשים מאי-יוני 2020
במסגרת זו אומנם הורחבה תוכנית המענקים לחברות עם מחזור של עד 400 מיליון ₪, אך לצד זאת, הוחמר תנאי הירידה במחזור לירידה של 40% לפחות!
על מנת לסבר את האוזן, בתעשייה בכלל ובקרב המפעלים הקטנים והבינוניים בפרט, ירידה של 40% במכירות לאורך זמן הינה בבחינת מכת מוות ששום מענק או סיוע כספי יסייע בידן לחצות את המשבר.
לאור זאת, היה ראוי להשאיר את תנאי הסף בגין ירידה במחזור בשיעור של 25% לפחות, אם רצון הממשלה הינו מתן סיוע 'אמיתי'.
מענקי החזרה מחל"ת בהתאם לחוק עידוד התעסוקה
כידוע, לצורך עידוד העסקים בהחזרת עובדים מחל"ת יצאה הממשלה, באמצעות שירות התעסוקה הישראלי, במסלול המענקים אשר מאפשר קבלת מענקים בגובה של 3,500 ₪ / 7,500 ₪ לעובד, המחולק ל-4 פעימות.
מיזה כשלושה שבועות מצוי מסלול זה 'באוויר' ורווי בחסמים בירוקרטיים מהותיים במימוש המענקים, בין היתר לאור הנטל הבירוקראטי המושת על העובדים בדיווח לשירות התעסוקה.
נאמר במאמר מוסגר כי שירות התעסוקה פועל על מנת להביא להקלה בנטל הבירוקראטי אל מול המעסיקים ופעל בהארכת המועד האחרון להגשת בקשה בעבור חודש יוני 2020 וכן מצוי בפיילוט להקלה בדיווח העובדים.
לצד זאת, אי אפשר להתעלם 'מהבטחון התעסוקתי' אשר ניתן למובטלי הקורונה בדמות הבטחת דמי האבטלה עד לחודש יוני 2021.
החל מהודעה זו והחלת מנגנון זה בקרב ציבור מפוטרי הקורונה, חווים המפעלים הקטנים והבינוניים קשיים מהותיים בגיוס והחזרת עובדים מחל"ת, ומסלול זה מהווה חסם משמעותי בהחזרת המשק למסלול של צמיחה לצד צמצום ממדי האבטלה!
לראייתנו, מסלול מענקי ההחזרה מחל"ת לא יבוא לכדי מימוש לאור המוטיבציה השלילית של המוטבלים לחזרה לעבודה, על רקע הבטחת דמי האבטלה עד יוני 2021.
לראייתנו, יש לשלב בין מסלול המענקים להחזרה מחל"ת ולבטל את מתן האבטלה עד יוני 2021 ולהחליפם במסלול מענקים לשימור עובדים בתעסוקה חלקית (המודל הגרמני)
מנגנונים ברוח דומה קיימים ב-25 מתוך 35 מדינות ה- OECD וארגון העבודה הבינלאומי אף המליץ על אימוץ מסלול זה.
המנגנון המוצע צפוי לסייע לתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, ולצמצם את ההיקף של הוצאת עובדים נוספים לחל"ת. לצד הכלים הקיימים של דמי אבטלה בפיטורים ובחל"ת, מנגנון מעין זה ישפר את מצבם של עובדים ויגביר את יכולתם של מעסיקים, ושל המשק, לארגן את פעילותם באופן יעיל וגמיש, תוך התאמה לנסיבות המשתנות של משבר הקורונה.
קרן ההלוואות בערבות מדינה במשבר הקורונה
כידוע, קרן ההלוואות בערבות מדינה במשבר הקורונה ביצעה הקלות משמעותיות במטרה להביא להגברת הנזילות במשק ולסייע בידי העסקים בישראל, בדגש על העסקים הקטנים והבינוניים, לחצות את הקשיים התזרימיים נוכח המשבר.
כחלק מכך, על אף 'חבלי הלידה' הקשים, פועלת היום הקרן באופן יעיל יחסית, ועיקר ההקלות הינן להלן:
1. העלאת גובה ההלוואה עד לסכום של 24% מהמחזור.
2. הורדת תנאי הערבות האישית.
3. קביעת ריבית בשיעור פריים + 1.5%
4. גרייס לשנה
5. ריבית בשנה הראשונה על חשבון המדינה.
6. הקלה בקבלת הלוואה משלימה ופיצול סכום ההלוואה בין בנקים שונים.
לצד זאת, אנו נתקלים בפניות עשרות רבות של חברות תעשייה קטנות ובינוניות אשר סכום ההלוואה המאושר להן נמוך באופן משמעותי מהסכום הדרוש להן, ולו הן זכאיות כחלק מהקרן.
בנוסף, בחודשים האחרונים, פונות אלינו חברות תעשייה רבות, שדיווחו על שימוש לרעה בהקלה הניתנת מתוקף תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים עקב מגיפת הקורונה), התש"ף-2020.
לקוחות מסוימים לא יעשו כל מאמץ לכבד את התחייבותם, כפי שהיו עושים במצב שיגרה. זאת, מתוך הבנה שהחשבון שלהם לא יוגבל. בתקופת אחד המשברים הכלכליים העמוקים שחווה המשק הישראלי, יש להביא איזון בין הוודאות העסקית של התעשייה והעסקים לבין צמצום מספר הלקוחות המוגבלים והתוצאות הקשות הנובעות מכך. נוכח מצב זה, הספקים עלולים להיכנס למחנק אשראי ולהיקלע לקשיים שיגולגלו לגורמים אחרים.
כידוע, קרן ההלוואות בערבות מדינה במשבר הקורונה ביצעה הקלות משמעותיות במטרה להביא להגברת הנזילות במשק ולסייע בידי העסקים בישראל, בדגש על העסקים הקטנים והבינוניים, לחצות את הקשיים התזרימיים נוכח המשבר.
פטור מארנונה
כאמור, לאור המשבר הוחלט ע"י הממשלה על מתן פטור מארנונה בשיעור של 100% בעבור חודשים מרץ-מאי 2020. מהלך אשר סייע באופן אפקטיבי ויעיל לחברות התעשייה הקטנות והבינוניות, והוכיח עצמו בעיקר לאור היותו של המנגנון פסיבי, לאור מתן ההנחה באופן אוטומטי ע"י הרשויות המקומיות.
כעת, מונחת הצעת החוק לפיה תינתן הנחה בארנונה בשיעור של 95% בעבור שנת 2020 לעסקים קטנים ובינוניים בעלי מחזור של עד 200 מיליון ₪ ובתנאי שמחזורם ירד בשיעור של 60% לפחות.
יתרה מכך, מוצע כי מימוש ההנחה יתאפשר בהתאם לפניית העסק בבקשה אקטיבית לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, זו תעביר המלצתה למשרד הפנים, אשר יעדכן את הרשות המקומית.
לתפיסתנו יש לאשר את מתן ההנחה בשיעור של 95%, בהתאם למתן ההנחה לחודשים מרץ-מאי 2020, כך שתינתן לעסקים שמחזורם נפגע בשיעור של 25% לפחות וההנחה תינתן במגנון בירוקראטי יעיל!
מסלולי הסיוע של רשות החדשנות והרשות להשקעות ופיתוח התעשייה
ברקע הדברים יש לציין כי רשות החדשנות והרשות להשקעות ביצעו התאמות והקלות משמעותיות בדיווח ובעמידה ביעדים במסלולי הסיוע הקיימים, בתנאי הסף והקריטריונים במסלולים הקיימים וכן ביצירת מסלולי סיוע מהירים.
יש לציין לחיוב כי כלל תוכניות הסיוע האפשריות לתעשייה הקטנה והבינונית פתוחים ואף מקלים להגשה, אך יש לזכור שללא מתן מענה כולל וודאות עסקית לתעשייה הקטנה והבינונית, המוטיבציה בביצוע השקעות הון והשקעות במו"פ פוחתים ברקע המצב הנוכחי, כפי שניתן לראות להלן: