הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת המשנה לענייני הנגב בוועדה לביקורת המדינה
שירותי הבריאות בפריפריה - בתי החולים והקהילה - דוח מבקר המדינה 63
עיכובים בהקמת בית החולים בנגב ע"ש שמעון פרס:
משרד האוצר: "מבנה לא מייצר פתרון; צריכים לדעת מאיפה יש כוח אדם"
יו"ר הוועדה, ח"כ קרעי:
"טוב שהדיון מביא לחידוש השיחות בין האוצר לבריאות. הקמת ביה"ח צריכה לצאת לפועל באופן מידי, במקביל לתכנית לתוספת כוח אדם"
ועדת המשנה לענייני הנגב של הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת שלמה קרעי, קיימה היום [ג'] את ישיבתה הראשונה. הדיון הראשון שבחר יו"ר ועדת המשנה לעסוק בו הוא העיכוב בהקמת בית החולים השני בנגב – שש שנים לאחר החלטת ממשלה שקבעה ע"פ המלצת ועדה ציבורית בראשות פרופ' ארנון אפק כי זהו צורך הכרחי עם גידול האוכלוסייה בנגב. בדיון עלה כי למרות שהתכניות ומיקום המרכז הרפואי כבר אושרו ועברו את השלבים במועצה לתכנון ובנייה, ומשרד הבריאות אף סיים את תכניות הפרוגרמה כיצד ייראה בית החולים, במשרד האוצר טרם אושרה המסגרת התקציבית כדי שתאפשר בפועל יציאה למכרז מי ייבנה את בית החולים.
יו"ר הוועדה, ח"כ שלמה קרעי בירך בתחילת הישיבה את יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלח שאפשר את הקמת הועדת משנה לענייני הנגב שהיא מעתה תפעל להאיץ תהליכים מעין אלו של הקמת בית החולים בנגב.
יו"ר הוועדה אמר כי "עושה רושם שכולם מסכימים אבל שום דבר לא מתקדם באמת.
אני שמח שהדיון הזה לפחות מביא לחידוש השיחות בין האוצר לבריאות שידווחו כאן בוועדה על ההתקדמות בדיון ההמשך.
הקמת בית החולים חשובה וצריכה לצאת לפועל באופן מיידי. יחד עם זאת, זה לא יכול לקרות כמהלך יחיד ועצמאי, אלא במקביל לגיבוש תכנית מהירה וממוקדת לתוספת משמעותית של כוח אדם רפואי ומקצועי לנגב ולהכשרת צעירים וצעירות תושבי הנגב למגוון המקצועות הנדרשים.
דן בנטל, מנהל אגף לביקורת מערכת הבריאות ממשרד מבקר המדינה הציג מליקויי דו"ח "שירותי הבריאות בפריפריה - בתי החולים והקהילה - דוח מבקר המדינה ג63" המצביעים על כך שנתוני הבריאות ושביעות רצונם ממצבם הבריאותי של תושבי הפריפריה נמוכה יותר מאשר במרכז, וכי הפערים בנתוני הבריאות משפיעים על פריון העבודה במשק, על אבדן ימי עבודה ועל ירידה בתוצר.
בנטל אמר כי "אמנם הדו"ח נכתב ב2013 ובשנים האחרונות נקטו משרד הבריאות, קופות החולים וגופים אחרים, כמו רשויות מקומיות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, צעדים חיוביים לצמצום אי-השוויון בתחום הבריאות הקיים בין הפריפריה למרכז. פעולות אלה ראויות לציון, אך אין בהן די. על משרדי הבריאות והאוצר ועל קופות החולים להמשיך במגמה זו ולהרחיבה. עליהם להוסיף ולפעול בעיקר בתחום התשתיות ובצמצום הפערים בתחום הבריאות - יש לראות בכך משימה לאומית".
ראש עיריית ערד, עו"ד ניסן בן חמו: "פערי הבריאות זה לא רק פריון עבודה ואיכות חיים – אנשים פשוט חיים פחות. אנחנו לא מדינה כזו גדולה ואין שום סיבה בעולם שיהיו כאלו פערי תוחלת חיים במרחק כזה קטן מיישוב ליישוב. הדבר היחידי שלא באחריות ראשי הערים זו הבריאות, אבל אנו עומדים חסרי אונים מול המצב שאין התקדמות. אין לתושבים אצלנו בנגב רופאים מומחים – לרופא עיניים בנגב מחכים חצי שנה. אסור להתמהמה וצריך לצאת למכרזים ולפעול כאן ועכשיו. זה לוקח זמן לבנות וצריך לדבר על תכנית ביניים של מענקים וכדו' כדי להתמודד עם פערי בריאות עד שזה יקום".
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ: "הממשלה החליטה להקים בית חולים – ואפשר שגם זה יהיה בית חולים ממשלתי - מה שטוב לתל אביב ולגוש דן, לא טוב לבאר שבע? זה שמישהו אחר ייקח את הבית חולים עליו זה כי זה ייעשה את זה בזול? הזול יוצא יותר יקר! גם לנו בדרום מגיע בית חולים ממשלתי. הגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה מה שטוב ונכון לאזרחים. אנחנו מצלצלים בפעמונים זמן רב כבר ואין עונה.
בנוגע ללימודי רפואה, צריכים להחריג ולתת מכסה מיוחדת לצעירים וצעירות מהנגב – צריך פוטנציאל מקומי ותכנית משותפת ויצירתית להשאיר אצלנו גם רופאים.
המיקום של בית החולים הוא במיקום מאוד מרכזי שישרת את כולם ובנגישות גבוהה. לשם גם מתוכננת רכבת קלה שתהיה פרברית ותסייע לכל תושבי האזור.
אינני מקבל את טענת ביה"ח סורקה. בית החולים עושה עבודה מופלאה והוא בית חולים לתפארת – לצד זה, בית חולים נוסף בנגב הוא רק יחזק ויצור סופסוף תחרות גם כאן בנגב. מה שנכון לשרון ולשפלה, לצפון ולירושלים – נכון גם פה. ברור שבלינסון ודאי יקבל יותר מאשר סורקה מכללית כי הוא נמצא באזור תחרותי. העובדה היא שאיפה שיש תחרות שמים את הכסף".
ראש מועצת לקיה, אחמד אלאסד: "אנחנו נמצאים בתשתיות במצוקה. אנשים עומדים בכל יום בפקקים שעות בדרך ליישובים שלנו. עיריית באר שבע מתנגדת לחיבור לקיה עם העיר באר שבע. בוודאי שאי אפשר לפתור ככה בעיות גם של בית חולים, אם כולם גם בחירום יהיו בפקקים".
רות רלב"ג, סמנכ"לית כספים בקופ"ח כללית: "סורקה בגודלה יכולה לקלוט את ה600 מיטות הנוספות שמדוברות לבית החולים החדש וזה יהיה היעיל ביותר. הפער איננו בתשתיות אלא בכח אדם. את אותם תקציבים שרוצים לתת בבית חולים חדש – בפחות מכך אנחנו נעשה את הטוב בהרבה יותר. אין שום ספק יש לכללית יתרון כמי שמחזיקה שליש ממיטות האשפוז בארץ".
אבי בן זקן, סמנכ"ל בכיר במשרד הבריאות: "הקרקע של בית החולים מוכנה למכרז. ערב הקורונה היינו בדיונים עם החשכ"ל והיה מתווה לצאת למכרז – החוסר הוא תקציב.
החלטת ממשלה נתנה לוחות זמנים להקמה אך בלי מסגרת תקציבית. בוועדת ההיגוי בדקנו למי יש את היתרונות להקים בית חולים – אין התעניינות לשחקנים מבחוץ וזה רק מקופות החולים. בהינתן תקציב יהיה אפשר לצאת למכרז ומשם הדרך לעלות לשטח, זה סדר גודל של עד שנה וחצי".
טל פודים, סגן מתכנן במינהל התכנון: "הוועדה המחוזית הועדה המליצה להפקיד את התכנית – קיבלנו התנגדות מחברת נתיבי ישראל ואמש דנו בהתנגדות שנדחתה. המלצנו על אישור התכנית. מאמין שבקרוב זה גם יאושר במועצה הארצית שתאשר אותה בפועל לאחר שהוסרו כל ההתנגדויות".
רועי רייכר, רפרנט בריאות באגף התקציבים באוצר: "מאז החלטת הממשלה השכלנו ללמוד באמצעות מנכ"ל אסותא אשדוד שנתן הדגשים לאחר הקמת בית החולים שלו – אחד ההדגשים החשובים ביותר הוא שלפני שמקימים בית חולים צריך לעסוק בכח אדם
ומבנה לא מייצר פתרון. אסותא אשדוד גרם לרוקן מחלקות שונות מכמה בתי חולים.
אנחנו מבינים את הצורך בהגדלת כוח אדם והכשרת רופאים – התכנית הכלכלית שתוכננה לשנה זו דיברה על רובד של הרחבת הלימודים והסטה של לומדי רפואה מחו"ל לארץ.
התקציב לבית החולים השני בנגב יינתן כפי החלטת הממשלה רק לאחר שתסתיים עבודת ועדת ההיגוי. וזו טרם הושלמה. עלה בינתיים שהצורך בבית החולים הוא יותר בחדרי ניתוח כי בדרום יש מחסור בזה יותר מכל מקום אחר במדינת ישראל. אנחנו צריכים להגדיר מהם הצרכים הכי טובים ומה החלק של כל מחלקה בבית החולים ואז לאשר את מסגרת התקציב. דוגמא נוספת, קיבלנו הערות מקופות החולים מאוחדת ולאומית שהעירו שמה שהם הכי צריכים זה שיקום וגריאטריה. יש להאיץ את הועדת ההיגוי בהקדם ואני תקווה שבדיוני התקציב הבאים כבר זה יאושר".