הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
פעולות הממשלה לשילובן של אנשים בעלי מוגבלות בתעסוקה דוח מבקר המדינה - 64ג
פי ארבעה משאר האוכלוסייה:
65% מבעלי המוגבלויות הוצאו לחל"ת או פוטרו בתקופת הקורונה
יו"ר הוועדה, ח"כ שלח:
"הנתונים הקשים מחייבים תכנית חירום ממשלתית במסגרת התקציב"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנה היום (ד') בהשפעת משבר הקורונה על שוק התעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות ובעלי מוגבלות. הדיון נערך ברקע מסקנות דו"ח המבקר 'פעולות הממשלה לשילובן של אנשים בעלי מוגבלות בתעסוקה 64ג'. בדיון עלה כי אוכלוסייה זו נפגעה קשות במשבר הקורונה וכי ע"פ סקר של נציבות לשווין זכויות לאנשים עם מוגבלות, מעסיקים הוציאו לחל"ת עובדים בעלי מוגבלויות פי ארבעה משאר האוכלוסייה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "המשבר הכלכלי פוגע במיוחד בבעלי המוגבלויות. הנתונים הקשים שהוצגו לוועדה ע"י נציבות שוויון זכויות בעבודה, מחייבים עבודה של משרדי הממשלה: קודם כל כדי לקבל תמונה אמתית על עומק הפגיעה, ובהמשך כדי לייצר בהקדם תכנית חירום ממשלתית לחזרתם לעבודה.
בנוסף לכך, כפי שעלה בוועדה, קיים חסם למשרדים להעסיק בעלי מוגבלויות בגלל הוצאות נלוות של מכשור וכדו' - אבדוק להביא לוועדת העבודה והרווחה תקנות למימון הוצאות מיוחדות שנגרמים למשרדים בעקבות כך. כמו כן, אבדוק להעביר חקיקה ראשית לעגן את הקמת המרכז לאנשים עם מוגבלויות כפי שעלתה דרישה זו במסקנות ועדת לרון"".
מנהלת ביקורת במשרד מבקר המדינה, טל מלכין, הציגה מהדו"ח כי מ2005 עת התפרסם המלצות הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה - ועדת לרון, טרם הוקם גוף מתכלל לפעילות הממשלה בתחום זה, חרף המלצות אותה ועדה. בדו"ח נכתב כי לא קיים מיפוי מרכזי של כלל האנשים עם מוגבלות לעניין התאמתם, זכאותם והזדקקותם לשיקום תעסוקתי וכי כל גורם ממשלתי מרכז בנפרד את המידע שצבר.
מלכין סיכמה כי "יישום המלצות ועדת לרון אמור היה להוות נקודת מפנה בשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. בחלוף 8 שנים מאימוצן ע"י הממשלה, עדיין קיימים פערים ניכרים בין שיעורי העסקתם של אנשים עם מוגבלות לבין האוכלוסייה הכללית, על אף שחוקק באמצע חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אדם עם מוגבלות המנסה להשתלב בתעסוקה ניצב מול סבך בירוקרטי. יש להקים תחנת שירות אחת ללא דיחוי ועל הביטוח הלאומי ומשרדי הרווחה והבריאות לפעול במשותף לקידום שילובה של אוכלוסייה זו בשוק העבודה. כן, על הממשלה למנות גורם מתכלל, שירכז את עבודת כל הגופים, יתאם ביניהם ויסייע לגבש תכנית עבודה לאומית".
מנהלת אגף תעסוקה לאוכלוסיות רווחה במשרד העבודה, שלי נורדהיים: "אני סבורה שאין צורך להקים מרכז שהוא ייחודי רק לאנשים עם מוגבלויות אלא לשלבם בכל מקום ובכל משרד עם עו"ס שיקום ורכז מוגבלויות. זו הדרך הנכונה ולא חלילה לדחוק אותם לקונכייה נפרדת של מרכז אנשים עם מוגבלויות. במהלך השנים מאז ועדת לרון הנתון של בעלי המוגבלויות שמועסקים השתנה באחוז לכל שנה – זו נתון קטן ולא משמעותי בוודאי לאור הגידול בתעסוקה עם השנים ".
ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, גיא שמחי: "אין לנו נתונים על המגזר הפרטי ורק במגזר הציבורי. משרדי הממשלה עומדים על 1.9 וזה נתון מאוד נמוך ומזוויע אל מול החוק של 5% - יש ביחידות סמך מספר גבוה יותר שזה מאזן את זה ל3.8%.. אני אדם עם עיוורון ו100% אובדן כושר עבודה ומרבית מקבלי הקצבאות מסוגלים לעבוד – אני יכול לעבוד ב120% יכולת אך עדיין אני מוגדר כמי שאינו יכול לעבוד. 90% מאלו שככה מוגדרים יכולים לעבוד.
אין לנו נתונים על כלל האוכלוסייה ביחס להעסקת בעלי מוגבלויות. משרד האוצר לא יודע היום כמה הוא מוציא על כל אדם. יוצא המון כסף בנושא אבל את המסד נתונים מה יוצא ומי מקבל מה. רק כשאר מישהו יתכלל וירכז את כל הנתונים, ניתן לבנות תכנית לטווח הארוך".
מנכ"ל המרכז לעיוור, נתי ביאליסטוק-כהן: "אחת הבעיות שאנו מזהים במגזר הציבורי לרבות עיריות, יחידות סמך וחברות ממשלתיות – שצריך התאמות וציוד יקר לאדם עם עיוורון ואת התקציב לזה, אף אחד לא נותן ושום משרד לא יכול לשאת את העלויות האלו.
אנחנו אחת ולתמיד צריכים לנקות את הנתונים של מפעלים מוגנים בישראל – זו בטח לא עבודה ותעסוקה. אלא בהרבה פעמים עבדות לשמה. יש שם אנשים שנמצאים שלושים שנה ויותר וזה אומר שהם יצרני פריון ובכל זאת לא הוצאו לשוק החופשי. בוא נקרא לילד בשמו: זו עבדות. יש שם שכר עבודה לאדם עם עיוורון הוא 11 ₪ לשעה – רק כשאר יש לו תפוקות גבוהות הוא יקבל פרמיות גבוהות יותר, אבל למה אז הוא לא יכול להיות בחוץ בכל מפעל?".
מנהלת בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יונית אפרתי: "60% מבין הגופים הציבוריים עומדים ביחס הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלויות. גופי הממשלה לעומת זאת שעומדים בכך הוא 14%. אחרי הקורונה אנו נתגעגע לנתונים אלו. הוצאנו שני סקרים – סקר לעובדים עם מוגבלות שהעלה ש65% מאנשים עם מוגבלויות הוצאו לחל"ת או פוטרו. בסקר המעסיקים עלה כי פי ארבעה הוצאו אנשים עם מוגבלות לחל"ת מאשר עובדים ללא מוגבלות. החזרה מתקופות משבר עבור אנשים עם מוגבלות היא איטית יותר".
מנהלת אגף השיקום בביטוח לאומי, כרמל סטינגר: "אנחנו אומרים זאת הרבה שנים שדרוש מבוגר אחראי שיתכלל את כל המידע בעבור אנשים עם מוגבלויות. היו הרבה מאוד דיונים בנושא הזה ואני חושבת שהמתכלל של כל זה צריך להיות במשרד ראה"מ. כיום, יש הרבה בעלי מוגבלויות שנופלים בין הכיסאות".